טנבאטה – חג האוהבים בחודש השביעי
מאת: אילה דנון
פעם בשנה אנו מקבלים תזכורת שנתית מהיקום שיש תקווה גם לאהבות בלתי אפשריות. בכל שביעי לחודש השביעי, חל חג הטנבאטה בו ניתנת הזדמנות לסיפור אהבה להתממש. ביום זה יכולים נאהבים לגשר, לחצות מכשולים גדולים ולהתחבר. בערב יום זה כותבים האנשים את משאלותיהם או שיר קצר על רצועות נייר ארוכות (טאנזאקו – Tanzaku), אותן תולים על ענפי במבוק ארוכים, המסמלים אריכות ימים והתחדשות, ומקושטים בצבעוניות רבה ביום החג.
ברוב חלקי יפן נערכות חגיגות הטנבאטה בהן נהוג לשאת את ענפי הבמבוק ולצעוד ברחובות העיר בתהלוכות צבעוניות. עם צאת החג נוהגים היפנים להציף במימי הנהר את ענף הבמבוק עליו תלויות המשאלות, ויש השורפים את פיסות הנייר. על כך ועוד בכתבה זו.
ילדה יפנית מהממת מסבירה על משמעות ומנהגי חג טנבאטה, וממנה גם תוכלו ללמוד איך להגות נכון את שם החג.
אל תפספסו!
סיפור טנבאטה – אהבה בין ארץ לשמיים
לפני שנים רבות חי איש צעיר בכפר קטן. באחד הימים כאשר היה בדרכו הביתה מעבודתו בשדות, גילה אריג בד מרהיב ביופיו. הוא חשק באריג זה, החביא אותו בסלו והמשיך בדרכו.
לפתע נשמע קול נערה הקורא: "הי סליחה!".
"מישהו קרא לי?" שאל הנער.
קול הנערה ענה: "אני קראתיך. אנא החזר לי את אריג הנוצות שלי. אני גרה בשמיים. הגעתי ארצה למטה לרחוץ באגם. ללא בגדי לא אוכל לשוב לביתי שבשמיים".
הנערה הייתה אובדת עצות ועמדה לבכות אך הנער העמיד פנים: "אריג נוצות? לא יודע ולא ראיתי דבר שכזה. אם אינך יכולה לחזור לביתך בשמיים, הישארי כאן בארץ". הנערה נשארה מחוסר ברירה וחיה בארץ.
שם הנערה היה טנבאטה, ולמעשה הייתה אלה שהגיעה מהעולם השמימי. לימים, התאהבו הנער הצעיר והאלה הצעירה, התחתנו וחיו חיי אושר. עד שיום אחד בזמן שהבחור עבד בשדות, מצאה הנערה את אריג הבגד האבוד בעלית הגג. "ידעתי שהוא מחביא זאת", חשבה לעצמה. היא לבשה את אריג הנוצות ומייד החלה דמותה האנושית להשתנות והפכה לאלה.
באותו הערב כאשר חזר הבחור מעבודתו בשדות, הוא היה מופתע לראות את טנבאטה לבושה באריג הנוצות, ממתינה לו בכניסה לבית. היא החלה לעלות ולרחף מעלה לעבר השמיים והאיש הצעיר קורא לה לשוב. אמרה הנערה לאהובה: "אם אתה אוהב אותי, עליך לארוג אלף זוגות של סנדלי קש ולהניח אותם בינות לקני הבמבוק. אם תעשה זאת תהיה בטוח שנפגש שוב. אני אמתין לך". היא המשיכה לעלות מעלה וחזרה הביתה לביתה שבשמיים.
האיש הצעיר נעצב מאוד אל ליבו בכמיהה לאהובתו. כבר בבוקר המחרת החל להכין את סנדלי הקש. הוא עבד יום ולילה עד שלבסוף סיים להכין את הזוג האחרון והניחם מאחורי הבמבוק. ברגע שאלף זוגות סנדלי הקש הונחו, ראו זה פלא, הבמבוק גבה וצמח וטיפס מעלה ומעלה לעבר השמיים. האיש הצעיר החל לטפס עליו וכמעט הגיע לשמיים. אך אבוי! בשל ערגתו לאהובתו וחפזונו הרב בהכנת הסנדלים, טעה בספירתם והחסיר סנדל אחד. הבמבוק חדל לצמוח פרק אחד לפני השמים ואיש הצעיר לא הצליח להגיע למישור השמימי. "טנבאטה! טנבאטה!", קרא בקול הבחור ובכה. "או, זה אתה", קראה טנבאטה. היא הושיטה את ידה ומשכה אותו דרך העננים. "טנבאטה, כל כך התגעגעתי אליך!", קרא, והם התאחדו בחדווה.
היחיד שלא שמח היה אביה של טנבאטה. לא מצא חן בעיניו שבתו האלה השמימית, נישאה לבחור ארצי מהעולם של מטה. עלה במוחו רעיון איך להבריח את הבחור הסורר – הוא ייתן לו עבודה קשה בה לא יוכל לעמוד, משימה בלתי אפשרית שתאמלל אותו. "אתה תשמור על שדה האבטיחים במשך שלושה ימים ושלושה לילות", אמר לו. הייתה זו עבודה מתישה והבחור היה צמא מאוד. אך הוא לא הורשה לאכול את האבטיחים. טנבאטה הדגישה שאם יאכל מהפרי יקרה לו משהו נורא. שלושת הימים חלפו והבחור לא היה יכול לשאת את הצמא יותר. הוא לקח אבטיח אחד, ברגע שנגע בו פרצו ובקעו מים רבים שהפכו בו ברגע לנהר גדול וגועש שניתק בין שני הנאהבים. זעקתם של האוהבים נבלעה בשאון זרימת הנהר. שני הנאהבים המביטים בכמיהה זה על זה משני גדות הנהר הפכו במשך השנים לכוכבים: הכוכב אוֹרִיהִימֶה (הכוכב וגה) והכוכב הִיקוֹבּוֹשִי (הכוכב אלטאיר).
הנהר הגדול הוא "שביל החלב" המואר, החוצה את הרקיע. אביה של טנבאטה הרשה להם להתראות רק פעם אחת בשנה – בלילה של השביעי לחודש השביעי. ביום זה שני הכוכבים – וגה ואלטאיר – ניצבים קרובים זה מול זה.
בערב יום זה כותבים האנשים את משאלותיהם או שיר קצר על רצועות נייר ארוכות,
אותן תולים על ענפי במבוק ארוכים (צילום: gyro)
סיפור טנבאטה – הנסיכה ורועה הבקר
גרסה נוספת אף היא מספרת את סיפורם העתיק של שני הכוכבים הממוקמים משני עברו של שביל החלב: הכוכב אוֹרִיהִימֶה (וגה) והכוכב הִיקוֹבּוֹשִי (אלטאיר).
הנסיכה אוֹרִיהִימֶה חיה בשמים על גדות שביל החלב, הקרוי גם "הנהר השמימי". אביה היה טֶנקוֹ – מלך השמיים – היקום עצמו. הנסיכה אוֹרִיהִימֶה ארגה בגדים ואריגים יפהפיים ואביה אהב אותם והיה מאושר. אך הנסיכה אוֹרִיהִימֶה לא הייתה מאושרת עסקה מבוקר עד ערב באריגה ולא מצאה הזדמנות לבחור לעצמה בן זוג לחיים. הבין אביה לליבה והפגיש אותה עם הִיקוֹבּוֹשִי רועה הבקר, אשר חי ורעה את עדריו מעברו השני של הנהר השמימי. השניים נפגשו ומייד התאהבו זה בזו, נישאו וחיו באושר.
אך אבוי! האהבה השכיחה מליבם את חובותיהם. במשך הזמן הזניחו השניים את עיסוקיהם. אריגים יפהפיים לא נארגו, ומצידו האחר של שביל החלב, הפרות של הִיקוֹבּוֹשִי התפזרו לכל עבר. הדבר עורר את כעסו של האב שגזר עליהם עונש קשה – הפרידם ואסר עליהם להיפגש. הנסיכה אוֹרִיהִימֶה בכתה מאוד, עד שנכמרו רחמיו של האב. הוא החליט לאפשר לזוג האוהבים להיפגש מדי שנה ביום השביעי של החודש השביעי, אך רק בתנאי שאוֹרִיהִימֶה תארוג כראוי ובחריצות.
משהגיע היום המיוחל, גילו הִיקוֹבּוֹשִי ואוֹרִיהִימֶה שהם לא יכולים להיפגש שכן לא היה גשר מעל הנהר השמימי. צערם היה גדול, אך לעזרתם נחלצה להקה גדולה של עקעקים (עורבי נחלים). העקעקים עפו מעל לנהר העצום ויצרו בעזרת הכנפיים שלהם גשר, בעזרתו יכלו האוהבים להיפגש.
אך אליה וקוץ בה! כאשר יורד גשם, לא יכולים האוהבים לחצות את הנהר השמימי והם נאלצים להמתין לפגישה נוספת רק בשנה הבאה, בתקווה ליום לא גשום. כל שנה לקראת מועד החג עוקבים ילדי יפן בדריכות אחר תחזית מזג האוויר. הקיץ ביפן כידוע מאוד גשום ומעונן, האם יכסו עננים השנה את הנהר השמימי? האם הגשר בין גדות הנהר יתאפשר השנה?
גשר העורבנים מעבר לשביל החלב, בעזרתו יכלו האוהבים להיפגש
פסטיבלי הטנבאטה הגדולים והמרשימים ביותר
פסטיבלי הטנבאטה הגדולים והמרשימים ביותר מתקיימים בעיר סנדאי ( Sendai ) שבמחוז מיאגי והעיר היראטסוקה ( Hiratsuka ) שבמחוז קנאגאווה. תאריכי החג שונים בערים השונות, והם נערכים החל מהשביעי ביולי ועד סוף אוגוסט. יש ערים השומרות על התאריך 7.7 בלוח הירחי היפני, שיוצא לרוב סביב אמצע אוגוסט, יש שקיבעו אותו לתאריך 7.7 בלוח הגרגוריאני ויש שהצמידוהו לשביעי בחודש אוגוסט – קרוב יותר לתאריך המסורתי.
כמו בתחומים רבים ניתן לזהות את היפניות ביכולת היפנים לשאוב מתרבויות שונות אלמנטים ולהפכם ליפניים לחלוטין, כשהם אף עולים על המקור ממנו נלקחו. כמו באדריכלות, אדריכלות נוף, דת ומנהגים, טקסי תה ובתי תה וכן חגים, קיבלו היפנים מורשת מסין ואימצו אותה, תוך שהם מעבדים ומטמיעים מתרבותם הם, בהפכם את אותה מורשת ליפנית. את חג האוהבים הסיני ציש'י (Qixi) , הנחוג גם בקוריאה ווייטנאם, הם אימצו לחיקם והפכוהו ליפני.
בתי מלון בעיר סנדאי | בתי מלון בעיר היראטסוקה
פסטיבלי הטנבאטה הגדולים והמרשימים ביותר מתקיימים בעיר סנדאי ובעיר היראטסוקה (צילום: Jeremy Eades)
בשנים האחרונות נחגג חג הטנבאטה גם בישראל כחלק מאירועי תרבות של האגודה לידידות ישראל-יפן. במסגרת זו נוהגים לקשט בצבעוניות מרחבים ציבוריים ולערוך סדנאות ופעילויות העשרה הקשורות לתרבות יפן, כמו טקס תה, אוריגאמי, קליגרפיה, איקבאנה (סידור פרחים מסורתי) הרצאות אנימה וסרטים יפניים.
* תודה לידידי זאב ארליך מהאגודה לאייקידו בישראל, על אישורו לשימוש בשפע החומר שליקט בנושא טנבאטה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
לפתע נשמע קול נערה הקורא: "הי סליחה!".
"מישהו קרא לי?" שאל הנער.
קול הנערה ענה: "אני קראתיך. אנא החזר לי את אריג הנוצות שלי. אני גרה בשמיים. הגעתי ארצה למטה לרחוץ באגם. ללא בגדי לא אוכל לשוב לביתי שבשמיים".
הנערה הייתה אובדת עצות ועמדה לבכות אך הנער העמיד פנים: "אריג נוצות? לא יודע ולא ראיתי דבר שכזה. אם אינך יכולה לחזור לביתך בשמיים, הישארי כאן בארץ". הנערה נשארה מחוסר ברירה וחיה בארץ.
אותן תולים על ענפי במבוק ארוכים
פסטיבלי הטנבאטה הגדולים והמרשימים ביותר
פסטיבלי הטנבאטה הגדולים והמרשימים ביותר מתקיימים בעיר סנדאי ( Sendai ) שבמחוז מיאגי והעיר היראטסוקה ( Hiratsuka ) שבמחוז קנאגאווה. תאריכי החג שונים בערים השונות, והם נערכים החל מהשביעי ביולי ועד סוף אוגוסט. יש ערים השומרות על התאריך 7.7 בלוח הירחי היפני, שיוצא לרוב סביב אמצע אוגוסט, יש שקיבעו אותו לתאריך 7.7 בלוח הגרגוריאני ויש שהצמידוהו לשביעי בחודש אוגוסט – קרוב יותר לתאריך המסורתי.
כמו בתחומים רבים ניתן לזהות את היפניות ביכולת היפנים לשאוב מתרבויות שונות אלמנטים ולהפכם ליפניים לחלוטין, כשהם אף עולים על המקור ממנו נלקחו. כמו באדריכלות, אדריכלות נוף, דת ומנהגים, טקסי תה ובתי תה וכן חגים, קיבלו היפנים מורשת מסין ואימצו אותה, תוך שהם מעבדים ומטמיעים מתרבותם הם, בהפכם את אותה מורשת ליפנית. את חג האוהבים הסיני ציש'י (Qixi) , הנחוג גם בקוריאה ווייטנאם, הם אימצו לחיקם והפכוהו ליפני.
בתי מלון בעיר סנדאי | בתי מלון בעיר היראטסוקה
פסטיבלי הטנבאטה הגדולים והמרשימים ביותר מתקיימים בעיר סנדאי ובעיר היראטסוקה (צילום: Jeremy Eades)
בשנים האחרונות נחגג חג הטנבאטה גם בישראל כחלק מאירועי תרבות של האגודה לידידות ישראל-יפן. במסגרת זו נוהגים לקשט בצבעוניות מרחבים ציבוריים ולערוך סדנאות ופעילויות העשרה הקשורות לתרבות יפן, כמו טקס תה, אוריגאמי, קליגרפיה, איקבאנה (סידור פרחים מסורתי) הרצאות אנימה וסרטים יפניים.
* תודה לידידי זאב ארליך מהאגודה לאייקידו בישראל, על אישורו לשימוש בשפע החומר שליקט בנושא טנבאטה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בתי מלון בעיר סנדאי | בתי מלון בעיר היראטסוקה