.jpg)
.jpg)
אבוריג'ינים ומונוליתים במרכז אוסטרליה
מאת:
מסע העומק במרכזה של אוסטרליה ממשיך ועוקב אחרי תושביה המקוריים של היבשת – האבוריג'ינים. נתיבי השיר וזמן החלום שזורים בסלעי ענק אדומים, שהפכו לסמלה של אוסטרליה כמו שהפכו האבוריג'ינים. אוסטרליה הלבנה מחבקת בחיבוק דוב כל סמל ילידי, בעוד התרבות הילידית הולכת וגוועת.
הכתבות הקודמות בסדרה:
תחנות בתרבות האבוריג'ינית | המרכז האדום – רוחה של אוסטרליה
העיירה אליס ספרינגס (A), איירס רוק (B),
.jpg)
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טופוגרפיה אנושית במרכז יבשת אוסטרליה לחברה ולתרבות האבוריג'ינית שורשים עמוקים במרכז האדום של היבשת. אנשי האננגו (Anango) באולורו (Ayers Rock / Uluru) אומרים כי היו כאן מאז ומעולם, עוד מימי זמן החלום ( Dream Time , ביטוי המתאר את בריאת העולם). גם חפירות ארכיאולוגיות מוכיחות כי אבות האבוריג'ינים של היום הילכו באזור כבר לפני 1,500 דורות. במהלך הדורות הסתגלו לשינויי האקלים ועולם הצומח והחי, והתאימו את צורת לכידת המזון, הדיג והציד. היות שהאדם האוסטרלי לא השתמש בחקלאות עד תחילת המאה ה-18, כשזו הגיעה עם בוא האדם הלבן, האקולוגיה והטופוגרפיה הייתה הרשת שלאורכה ולרוחבה נעו בני האדם אחר מקורות מים וערוצי חיים, בעלי חיים וקיני נמלים. הרשת לאורכה נשזרו נתיבי השיר "הטופוגרפיה האנושית".
חלק מעיצוב התרבות והחברה האבוריג'ינית התרחש כאן, באזורי הספר של המדבר האדום. קשרים תרבותיים למרחב, לעבר ולאדמה. טקסים ופולחנים החלו להתמסד בחלוף השנים. החיים המסורתיים ב"בוש" נסבו סביב יחסי משפחה, החוק והחלום, שנארגו ביחסי הדדיות עם האקולוגיה המדברית ועם דופק הקיום בסביבה הטבעית בה חי כל שבט ושבט. בימות הגשמים התפרשו הילידים במרחבי המדבר לאסוף זרעים ופירות, זוחלים ויונקים, תולעים וחרקים. כך התוודעו לאתרי הטבע, ואלה היו להם ל'טוטמים' או אתרי פולחן. כאוכלוסיה נוודית או נוודית למחצה, נקשרו השבטים למקורות המים וחלקם הפכו ליושבי קבע סביב מקורות מים אלה.
ציורי הסלע באזור משקפים את העושר הסיפורי והציורי של בני השבטים. באזור המרכז מדוברות תריסר שפות, בהן אארננטה מאזור אליס-ספרינגס, וורלפירי, פינטובי , פינטג'רה ואחרות, והן שונות זו מזו.
לינה בעיירה אליס ספרינגס
נתיבי השיר של סלע אולרו בכל מרכז מבקרים ניתן לרכוש מוסיקה אבוריג'ינית. למוסיקה בחברה האוסטרלית המקורית תפקיד חשוב הן בחיי החברה והן בחיי הקודש. במהלך טקסי קורובירי עלילות עידן החלומות, המשוחזרות בטקסי פולחן, משולבים שירה, ריקודים ודקלומים. לאבוריג'ינים מעולם לא היה כתב והמיתוסים הגדולים וסיפורי האבות הבוראים, עברו בדרך הסיפור מאב לבן ומזקנים לצעירים. השירים נוצרו לכל הזדמנות: שירי ציד, שירי השכבה, שירי אבות, שירת הרים, שירת בעלי החיים, שירת עונות ושירת החלום. בטקסים מקודשים משמשים הצליל והשיר, כחוט המקשר לזמן החלום.
הריקודים שונים מאזור לאזור ומשבט לשבט, מדמים ומחקים בעלי חיים מקומיים, כמו אמו או קנגרו, ועשירים ברקיעות, תנועות גוף וידיים. הדיג'רידו, הוא הכלי המוסיקלי האופייני לתרבות האבוריג'ינית. האבות הבוראים נתנו לאדם את האש. האדם לקח מקל שרוף וחלול ונשף בטרמיטים, שעפו ממנו אל הרקיע וכך נוצרו הכוכבים. הכלי נקרא יידקי או גינג'וגאנג והשם האירופי דיג' הוא אונומטופֵיָה ( תַּצְלִיל ) לצליל המופק מהכלי. סולם הצלילים האבוריג'יני כולל לא רק את צלילי הכלי הנושף, אלא משלב את תיפוף צעדי הקנגרו, נשיפת עופות הלילה, עצים נשברים, קולות הלילה ב'בוש', טפטוף המים בגב, קולות הרוח בין הסדקים ורשרוש הקוצים המתגלגלים בחול.
כך כותב ברוס צ'טווין בספרו "נתיב השיר": " עלה בדעתי ממה שידעתי כבר על נתיבי השיר, כי ייתכן שכל המיתולוגיה הקלאסית, מייצגת את שרידיה של מפת שיר ענקית, וכי ניתן לקרוא את כל עלילותיהם של האלים והאלות, המערות, המעיינות המקודשים, הספינקסים וכימרות, וכל הגברים והנשים שהפכו לזמירים או לעורבים, להרים או לנרקיסים, לאבנים או כוכבים במונחים של גאוגרפיה טוטמית".
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
המונוליתים הגדולים של מרכז אוסטרליה בלב המרכז האדום מתנשא סלע המונולית המפורסם ביותר בעולם סלע אולורו או איירס רוק Ayers Rock / Uluru) ), מקדש מעט לשבטי האבוריג'ינים באזור המרכז ואתר עליה לרגל לתיירים ועולי רגל חילוניים מזה כמאה שנה.
ב-1872 היה ארנסט ג'יילס (Ernest Giles) לאירופי הראשון שצפה בסלע ממרחק. הכבוד והפרסום ניתן לנוסע וויליאם גוס (William Christie Gosse) , שהיה לאירופי הראשון שהגיע שבעה חודשים מאוחר יותר ל"סלע", וקרא לו סלע איירס, על שם המזכיר הכללי של דרום אוסטרליה. בטפסו לפסגה, 348 מטר גובהה, הפך את המקום לאתר תיירות ונקודת קשר לתרבות המקומית.
אך שנתו היפה של הסלע הייתה 1985, כאשר ממשלת אוסטרליה השיבה את האדמה לידי שבט האננגו האבוריג'יני ושילבה את בני המקום בניהול האתר. מאז החולצה הנמכרת ביותר באזור היא "לא טיפסתי על איירס רוק", רוצה לומר: אני מכבד את מורשת הילידים וקדושת האתר לקהילה המקומית ואיני מטפס על ההר. אכן, 90% מחצי מיליון המבקרים כל שנה, לא מטפסים על הסלע, ומתרצים זאת בכבוד למסורת...
המונוליתים של קטה-ג'וטה סביב בסיס הסלע מסלול הליכה באורך תשעה קילומטר ובו מערות וציורי סלע, אתרי מים מקודשים, גבי מים, מחסות סלע ותחנות מפגש עם התרבות האבוריג'ינית וסיפורי החלום. ליתים בצורת כיפות אדומות, היוצרות את הר אולגה, שנקרא כך על ידי הנוסע ג'יילס על שמה של מלכת ספרד ב- 1872.
חלק ממסלולי הביקור באתר טבע זה, סגורים, על שום חשיבותו לשבטי האבורג'ינים המקומיים. בצאתכם בשעת בוקר מוקדמת להליכה במסלול עמק הרוחות, ילוו אתכם קולות המדבר ואיתם קונייה, אשת הפיתון, ולירו, מאנשי הנחש הארסי, מהאבות הקדומים של בני שבט האננגו המקומי.
12 קילומטר מאתר הסלע הוקמה בשנת 1984 עיירת תיירות, שתוכננה בידי האדריכל פיליפ קוקס ומהווה דגם נפלא לשילוב פיתוח בנוף מדברי: מפרשי צל, צבעי אדמה, שימוש בחלוקים, שאיבת מים מתת-הקרקע ושימוש באנרגיה סולרית לחימום המים בפארק המדברי, ו"שמורת תרבות".
התחנה האחרונה בדרך דרומה כביש סטיוארט חוצה את אוסטרליה, חולף על פני הימות המלוחות, החרבות, ומגיע לחוף הדרומי ולאזורים העירוניים של אדלייד וממנה למלבורן וסידני. כאן נמצאת גם תחנתם האחרונה של האבוריג'ינים האוסטרלים.
המחר האבוריג'יני? מזה מספר עשרות שנים זוכה התרבות האבוריג'ינית להכרה. האמנות האבוריג'ינית נמכרת מאז שנות ה-70 ומוצגת לראווה בתערוכות וירידים. ילדי אוסטרליה לומדים אודות ה"תרבות" שלהם של היבשת האוסטרלית, שרק לפני כ- 200 שנה נקראה עדיין אדמה ריקה טרה ניוליס. אדמות האבוריג'ינים חוזרות לבעליהן. מוסיקת הדיג'רידו מחלחלת לכל מדרחוב באירופה ורוב המזכרות שקונים התיירים באוסטרליה, הן ממגוון המורשת האבוריג'ינית. אך התרבות כתרבות חיה, גוועת ונעלמת בים החולות של הפקידות, הויכוח, הפוליטיקה, הסליחה, הכסף והאורניום.
קטה-ג'וטה - המרכז האדום (צילום: CC Richard Rydge)
לקריאה נוספת הספר הטוב ביותר בעברית, המסכם את נושא האבוריג'ינים באוסטרליה, הוא ספרו של אברהם שקד: " האבוריג'ינים מסע אל זמן החלום " בהוצאת מפה 2004. ספרים נוספים: מרלו מורגאן, " מסר האנשים האמיתיים ", הוצאת אופוס, 1999 ברוס צ'טווין, " נתיב השיר " הוצאת ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד, 2003
נקודות ציון בתולדות האבוריג'ינים: 45,000 לפנה"ס הגעת האבוריג'ינים ליבשת.
12,000 לפנה"ס שינוי אקלימי וגידול אוכלוסין.
1606 לואיס ואס טורס הספרדי עובר במייצר שעל שמו.
1642 אבל טאסמן ההולנדי מגיע מבטאביה.
1688 ויליאם דאמפייר פוגש באבוריג'ינים.
1770 הקפטן ג'יימס קוק נוחת באוסטרליה.
1778 ביבשת כ- 300 אלף ילידים.
1786 הקמת מושבת עונשין במפרץ בוטאני.
1851 הבהלה לזהב.
1876 נכחדו האבוריג'ינים הטהורים בטסמניה.
1890 ביבשת נותרו כ- 60,000 אבוריג'ינים.
1912 חוקי בידוד ל"הגנה" על האבוריג'ינים.
1918 חוק להרחקת ילדים אבוריג'יניים מאמותיהם.
1950 הטמעת הילידים בחברה ה"לבנה".
1967 הכרה במעמדם כאזרחים אוסטרלים.
1972 הקמת ה"שגרירות האבוריג'ינית" בקנברה.
1973 מדיניות "הגדרה עצמית".
1976 חוק הזכויות על הקרקע.
1992 פסק דין מאבו לזכויות הילידים.
2000 ההצהרה האוסטרלית למען הפיוס.
2004 מהומות והפגנות ב"בלוק", השכונה השחורה בסידני.
מידע נוסף
כתבות נוספות בסדרה זו
כתבות נוספות
לינה בעיירה אליס ספרינגס
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
המונוליתים הגדולים של מרכז אוסטרליה בלב המרכז האדום מתנשא סלע המונולית המפורסם ביותר בעולם סלע אולורו או איירס רוק Ayers Rock / Uluru) ), מקדש מעט לשבטי האבוריג'ינים באזור המרכז ואתר עליה לרגל לתיירים ועולי רגל חילוניים מזה כמאה שנה.
ב-1872 היה ארנסט ג'יילס (Ernest Giles) לאירופי הראשון שצפה בסלע ממרחק. הכבוד והפרסום ניתן לנוסע וויליאם גוס (William Christie Gosse) , שהיה לאירופי הראשון שהגיע שבעה חודשים מאוחר יותר ל"סלע", וקרא לו סלע איירס, על שם המזכיר הכללי של דרום אוסטרליה. בטפסו לפסגה, 348 מטר גובהה, הפך את המקום לאתר תיירות ונקודת קשר לתרבות המקומית.
אך שנתו היפה של הסלע הייתה 1985, כאשר ממשלת אוסטרליה השיבה את האדמה לידי שבט האננגו האבוריג'יני ושילבה את בני המקום בניהול האתר. מאז החולצה הנמכרת ביותר באזור היא "לא טיפסתי על איירס רוק", רוצה לומר: אני מכבד את מורשת הילידים וקדושת האתר לקהילה המקומית ואיני מטפס על ההר. אכן, 90% מחצי מיליון המבקרים כל שנה, לא מטפסים על הסלע, ומתרצים זאת בכבוד למסורת...
המונוליתים של קטה-ג'וטה סביב בסיס הסלע מסלול הליכה באורך תשעה קילומטר ובו מערות וציורי סלע, אתרי מים מקודשים, גבי מים, מחסות סלע ותחנות מפגש עם התרבות האבוריג'ינית וסיפורי החלום. ליתים בצורת כיפות אדומות, היוצרות את הר אולגה, שנקרא כך על ידי הנוסע ג'יילס על שמה של מלכת ספרד ב- 1872.
חלק ממסלולי הביקור באתר טבע זה, סגורים, על שום חשיבותו לשבטי האבורג'ינים המקומיים. בצאתכם בשעת בוקר מוקדמת להליכה במסלול עמק הרוחות, ילוו אתכם קולות המדבר ואיתם קונייה, אשת הפיתון, ולירו, מאנשי הנחש הארסי, מהאבות הקדומים של בני שבט האננגו המקומי.
12 קילומטר מאתר הסלע הוקמה בשנת 1984 עיירת תיירות, שתוכננה בידי האדריכל פיליפ קוקס ומהווה דגם נפלא לשילוב פיתוח בנוף מדברי: מפרשי צל, צבעי אדמה, שימוש בחלוקים, שאיבת מים מתת-הקרקע ושימוש באנרגיה סולרית לחימום המים בפארק המדברי, ו"שמורת תרבות".
התחנה האחרונה בדרך דרומה כביש סטיוארט חוצה את אוסטרליה, חולף על פני הימות המלוחות, החרבות, ומגיע לחוף הדרומי ולאזורים העירוניים של אדלייד וממנה למלבורן וסידני. כאן נמצאת גם תחנתם האחרונה של האבוריג'ינים האוסטרלים.
המחר האבוריג'יני? מזה מספר עשרות שנים זוכה התרבות האבוריג'ינית להכרה. האמנות האבוריג'ינית נמכרת מאז שנות ה-70 ומוצגת לראווה בתערוכות וירידים. ילדי אוסטרליה לומדים אודות ה"תרבות" שלהם של היבשת האוסטרלית, שרק לפני כ- 200 שנה נקראה עדיין אדמה ריקה טרה ניוליס. אדמות האבוריג'ינים חוזרות לבעליהן. מוסיקת הדיג'רידו מחלחלת לכל מדרחוב באירופה ורוב המזכרות שקונים התיירים באוסטרליה, הן ממגוון המורשת האבוריג'ינית. אך התרבות כתרבות חיה, גוועת ונעלמת בים החולות של הפקידות, הויכוח, הפוליטיקה, הסליחה, הכסף והאורניום.
קטה-ג'וטה - המרכז האדום (צילום: CC Richard Rydge)
לקריאה נוספת הספר הטוב ביותר בעברית, המסכם את נושא האבוריג'ינים באוסטרליה, הוא ספרו של אברהם שקד: " האבוריג'ינים מסע אל זמן החלום " בהוצאת מפה 2004. ספרים נוספים: מרלו מורגאן, " מסר האנשים האמיתיים ", הוצאת אופוס, 1999 ברוס צ'טווין, " נתיב השיר " הוצאת ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד, 2003
נקודות ציון בתולדות האבוריג'ינים: 45,000 לפנה"ס הגעת האבוריג'ינים ליבשת.
12,000 לפנה"ס שינוי אקלימי וגידול אוכלוסין.
1606 לואיס ואס טורס הספרדי עובר במייצר שעל שמו.
1642 אבל טאסמן ההולנדי מגיע מבטאביה.
1688 ויליאם דאמפייר פוגש באבוריג'ינים.
1770 הקפטן ג'יימס קוק נוחת באוסטרליה.
1778 ביבשת כ- 300 אלף ילידים.
1786 הקמת מושבת עונשין במפרץ בוטאני.
1851 הבהלה לזהב.
1876 נכחדו האבוריג'ינים הטהורים בטסמניה.
1890 ביבשת נותרו כ- 60,000 אבוריג'ינים.
1912 חוקי בידוד ל"הגנה" על האבוריג'ינים.
1918 חוק להרחקת ילדים אבוריג'יניים מאמותיהם.
1950 הטמעת הילידים בחברה ה"לבנה".
1967 הכרה במעמדם כאזרחים אוסטרלים.
1972 הקמת ה"שגרירות האבוריג'ינית" בקנברה.
1973 מדיניות "הגדרה עצמית".
1976 חוק הזכויות על הקרקע.
1992 פסק דין מאבו לזכויות הילידים.
2000 ההצהרה האוסטרלית למען הפיוס.
2004 מהומות והפגנות ב"בלוק", השכונה השחורה בסידני.
מידע נוסף
כתבות נוספות בסדרה זו
כתבות נוספות
אך שנתו היפה של הסלע
חלק ממסלולי הביקור באתר טבע
התחנה האחרונה בדרך דרומה כביש סטיוארט חוצה את אוסטרליה, חולף על פני הימות המלוחות, החרבות, ומגיע לחוף הדרומי ולאזורים העירוניים של אדלייד וממנה למלבורן וסידני. כאן נמצאת גם תחנתם האחרונה של האבוריג'ינים האוסטרלים.
המחר האבוריג'יני? מזה מספר עשרות שנים זוכה התרבות האבוריג'ינית להכרה. האמנות האבוריג'ינית נמכרת מאז שנות ה-70 ומוצגת לראווה בתערוכות וירידים. ילדי אוסטרליה לומדים אודות ה"תרבות" שלהם של היבשת האוסטרלית, שרק לפני כ- 200 שנה נקראה עדיין אדמה ריקה טרה ניוליס. אדמות האבוריג'ינים חוזרות לבעליהן. מוסיקת הדיג'רידו מחלחלת לכל מדרחוב באירופה ורוב המזכרות שקונים התיירים באוסטרליה, הן ממגוון המורשת האבוריג'ינית. אך התרבות כתרבות חיה, גוועת ונעלמת בים החולות של הפקידות, הויכוח, הפוליטיקה, הסליחה, הכסף והאורניום.
קטה-ג'וטה - המרכז האדום (צילום: CC Richard Rydge)
לקריאה נוספת הספר הטוב ביותר בעברית, המסכם את נושא האבוריג'ינים באוסטרליה, הוא ספרו של אברהם שקד: " האבוריג'ינים מסע אל זמן החלום " בהוצאת מפה 2004. ספרים נוספים: מרלו מורגאן, " מסר האנשים האמיתיים ", הוצאת אופוס, 1999 ברוס צ'טווין, " נתיב השיר " הוצאת ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד, 2003
נקודות ציון בתולדות האבוריג'ינים: 45,000 לפנה"ס הגעת האבוריג'ינים ליבשת.
12,000 לפנה"ס שינוי אקלימי וגידול אוכלוסין.
1606 לואיס ואס טורס הספרדי עובר במייצר שעל שמו.
1642 אבל טאסמן ההולנדי מגיע מבטאביה.
1688 ויליאם דאמפייר פוגש באבוריג'ינים.
1770 הקפטן ג'יימס קוק נוחת באוסטרליה.
1778 ביבשת כ- 300 אלף ילידים.
1786 הקמת מושבת עונשין במפרץ בוטאני.
1851 הבהלה לזהב.
1876 נכחדו האבוריג'ינים הטהורים בטסמניה.
1890 ביבשת נותרו כ- 60,000 אבוריג'ינים.
1912 חוקי בידוד ל"הגנה" על האבוריג'ינים.
1918 חוק להרחקת ילדים אבוריג'יניים מאמותיהם.
1950 הטמעת הילידים בחברה ה"לבנה".
1967 הכרה במעמדם כאזרחים אוסטרלים.
1972 הקמת ה"שגרירות האבוריג'ינית" בקנברה.
1973 מדיניות "הגדרה עצמית".
1976 חוק הזכויות על הקרקע.
1992 פסק דין מאבו לזכויות הילידים.
2000 ההצהרה האוסטרלית למען הפיוס.
2004 מהומות והפגנות ב"בלוק", השכונה השחורה בסידני.
מידע נוסף
כתבות נוספות בסדרה זו
כתבות נוספות
קטה-ג'וטה - המרכז האדום (צילום: CC Richard Rydge)
לקריאה נוספת הספר הטוב ביותר בעברית, המסכם את נושא האבוריג'ינים באוסטרליה, הוא ספרו של אברהם שקד: " האבוריג'ינים מסע אל זמן החלום " בהוצאת מפה 2004. ספרים נוספים: מרלו מורגאן, " מסר האנשים האמיתיים ", הוצאת אופוס, 1999 ברוס צ'טווין, " נתיב השיר " הוצאת ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד, 2003
נקודות ציון בתולדות האבוריג'ינים: 45,000 לפנה"ס הגעת האבוריג'ינים ליבשת.
12,000 לפנה"ס שינוי אקלימי וגידול אוכלוסין.
1606 לואיס ואס טורס הספרדי עובר במייצר שעל שמו.
1642 אבל טאסמן ההולנדי מגיע מבטאביה.
1688 ויליאם דאמפייר פוגש באבוריג'ינים.
1770 הקפטן ג'יימס קוק נוחת באוסטרליה.
1778 ביבשת כ- 300 אלף ילידים.
1786 הקמת מושבת עונשין במפרץ בוטאני.
1851 הבהלה לזהב.
1876 נכחדו האבוריג'ינים הטהורים בטסמניה.
1890 ביבשת נותרו כ- 60,000 אבוריג'ינים.
1912 חוקי בידוד ל"הגנה" על האבוריג'ינים.
1918 חוק להרחקת ילדים אבוריג'יניים מאמותיהם.
1950 הטמעת הילידים בחברה ה"לבנה".
1967 הכרה במעמדם כאזרחים אוסטרלים.
1972 הקמת ה"שגרירות האבוריג'ינית" בקנברה.
1973 מדיניות "הגדרה עצמית".
1976 חוק הזכויות על הקרקע.
1992 פסק דין מאבו לזכויות הילידים.
2000 ההצהרה האוסטרלית למען הפיוס.
2004 מהומות והפגנות ב"בלוק", השכונה השחורה בסידני.
מידע נוסף
כתבות נוספות בסדרה זו
כתבות נוספות
לקריאה נוספת הספר הטוב ביותר בעברית, המסכם את נושא האבוריג'ינים באוסטרליה, הוא ספרו של אברהם שקד: " האבוריג'ינים מסע אל זמן החלום " בהוצאת מפה 2004. ספרים נוספים: מרלו מורגאן, " מסר האנשים האמיתיים ", הוצאת אופוס, 1999 ברוס צ'טווין, " נתיב השיר " הוצאת ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד, 2003
נקודות ציון בתולדות האבוריג'ינים: 45,000 לפנה"ס הגעת האבוריג'ינים ליבשת.
12,000 לפנה"ס שינוי אקלימי וגידול אוכלוסין.
1606 לואיס ואס טורס הספרדי עובר במייצר שעל שמו.
1642 אבל טאסמן ההולנדי מגיע מבטאביה.
1688 ויליאם דאמפייר פוגש באבוריג'ינים.
1770 הקפטן ג'יימס קוק נוחת באוסטרליה.
1778 ביבשת כ- 300 אלף ילידים.
1786 הקמת מושבת עונשין במפרץ בוטאני.
1851 הבהלה לזהב.
1876 נכחדו האבוריג'ינים הטהורים בטסמניה.
1890 ביבשת נותרו כ- 60,000 אבוריג'ינים.
1912 חוקי בידוד ל"הגנה" על האבוריג'ינים.
1918 חוק להרחקת ילדים אבוריג'יניים מאמותיהם.
1950 הטמעת הילידים בחברה ה"לבנה".
1967 הכרה במעמדם כאזרחים אוסטרלים.
1972 הקמת ה"שגרירות האבוריג'ינית" בקנברה.
1973 מדיניות "הגדרה עצמית".
1976 חוק הזכויות על הקרקע.
1992 פסק דין מאבו לזכויות הילידים.
2000 ההצהרה האוסטרלית למען הפיוס.
2004 מהומות והפגנות ב"בלוק", השכונה השחורה בסידני.
מידע נוסף
כתבות נוספות בסדרה זו
כתבות נוספות
כתבות נוספות בסדרה זו
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
זאב (זאביק) רילסקי, ארכיאולוג ואנתרופולוג. מרצה, חוקר, מדריך ומומחה לתרבויות אסיה ודרך המשי. מרצה באוניברסיטה הפתוחה, בסינמטק, במכון אבשלום, בפקולטה לחקלאות ובמכללות ברחבי הארץ בנושאי אתנוגרפיה וגיאופוליטיקה של תרבויות.
|
זאביק עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
