www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

מנילה - טיולי יום מהעיר


טיולי יום מהעיר מנילה
מאת: עופר לפלר 


לאחר שראינו את מנילה העיר, הגיעה השעה לבחון מקצת מאתרי התיירות סביב לבירה. בניגוד למקומות פחות מתוירים, המציעים נינוחות ותום לצד נופים משגעים, ביקור במקומות המתוירים יכול, על אף יופיים וייחודם הרב, להעיק במקצת. זאת בשל חשיפה ארוכת שנים של המקומיים המתפרנסים מתיירות לשיטות הסחיטה (והשחיטה), וניצול של זרים בעלי ממון וגם פחות עמידים.


בפרק זה נצא לטיולים קצרים ממנילה בירת הפיליפינים, המשמשת לנו בסיס ללינה. נשוט בינות איים זעירים, נבקר בקניונים תלולים עם אשדות מים, ונראה הר געש, הניצב בלב האגם.
 
 
מנילה (A) ויעדים לטיול יום ממנה המתוארים בכתבה
 

המזרח הרחוק




 

צפונה ממנילה: לפארק מאה האיים

אחרי למעלה משעה בפקקים של מנילה, אנחנו מגיעים לכביש המהיר היוצא מהעיר לכיוון צפון ואנו עושים דרכנו לעבר הפארק הלאומי מאה האיים (Hundred Islands N.P.), השוכן במפרץ לינגואן (Lingayen Gulf). כביש האגרה הפיליפיני מורכב משלושה-ארבעה מסלולים, אבל בגלל מחיר השימוש הגבוה אין הרבה תנועה שזורמת עליו. מרגע שיצאת משאון העיר, כאילו דממה. משני עברי הכביש המהיר נפרסים שדות אורז אינסופיים, ומרחוק מבצבצים להם רכסי הרים מוריקים וכפרים שלווים. אחרי כשעה וחצי על הכביש המהיר אנו יורדים לכבישים הצרים המקשרים בין כפרים. המרחקים בתוך האי אינם גבוהים, אבל בגלל התנועה הצפופה של הג'ייפנים והטרייסיקל, (שזה בעברית-הודית טוק-טוק), כל נסיעה לוקחת שעות על גבי שעות.
 
אחר הצהריים אנחנו סוף-סוף רואים את קצה הדרך ונכנסים לעיירת דייג קטנה, לוקאפ (Lukap), הנמצאת קצת מערבית לעיר אלמינוס (Alaminos). המלון, השוכן בקצה הכפר מהווה עבורנו מקום נפלא ללינת לילה. שלא בעונת התיירות ניתן להתמקח על מחיר לחדר - 1,600 פזו ללילה, ואנו בוחרים את שני החדרים העליונים, אשר מרפסותיהם פונות לעבר מאה האיים.
בתי מלון במנילה
כתבה על מטרופולין מנילה
 
הפארק הלאומי מאה האיים, הפיליפינים
שייט בין מאה האיים של הפארק הלאומי  (צילום: משה שי)
 
ברגע שכף רגלנו דורכת מחוץ למלון, עדת רוכלים מציעה שלל חולצות ומזכרות. כמובן שלכל רוכל יש סיפור המחלות והצרות, ורק שנקנה איזו מזכרת. בכפר יש שלל סירות דיג וסירות לתיירים, כדי לשייט בין האיים, ואפשר להתמקח. הכפר הוא קואופרטיב והמחיר נע בין 800 ל-1,400 פזו סירה, לכל היום.
 
מאה האיים, או לייתר דיוק 123 האיים, המזדקרים ממימי המפרץ, הם שמורת טבע. האיים אינם קרחים והם מרובי צמחיה עבותה וירוקה. על אחד האיים מושבה של קורמורנים. במעט מהאיים יש חופים קטנים ולבנים. גודלם של האיים אינו עולה על מאה מטרים רבועים וחלקם אף קטן מזה. לכל אחד מהאיים ניתן שם, המוטבע על שלט פח בצורה די רשלנית (ביחס לשמורות טבע). באחדים מהאיים ניתן להעביר את הלילה באוהל והאיסוף מתקיים יום למחרת (די רומנטי למען האמת).
על האיים בהם ניתן לנחות ולחנות, אין מסעדות אלא רק קיוסקים עם שתייה קרה ומנצי'ס, כך שאם רוצים לעשות פיקניק על אי, זה אפשרי רק עם מזון שמביאים. המים מאוד צלולים ושקופים.
 
הפארק הלאומי מאה האיים, הפיליפינים
אחדים ממאה האיים של שמורת הטבע   (צילום: יובל נעמן)
 

דרומה ממנילה: למפלי פגסנחן

מהבירה מנילה אנו יוצאים דרומה לאזור "הלגונה". בינינו לבין מפלי פגסנחן (Pagsanjan Falls) מפרידים מאה קילומטרים. היציאה מהעיר לוקחת כמעט שעה, ולאחריה על "איילון דרום" אנחנו יורדים לעבר הלגונה. לא שבנתיבי הכביש המהיר אין תנועה צפופה, אבל לפחות היא זורמת. ערוץ הנחל שאליו אנו נוסעים, הוא פלא טבע ששימש תפאורה טבעית לבמאי הסרטים פרנסיס פורד קופולה, במה ליצירת הסרט האלמותי אפוקליפסיה עכשיו (Apocalypse Now). מדובר בסצנה בה יוצאים לפגוש את קולונל וולטר אי קורץ העריק במעלה הנהר. זהו קניון אדיר ממדים, שגובה קירותיו למעלה ממאה מטר, עם צמחיה ירוקה של יער גשם ומפלי מים היורדים מהמצוקים.
 
הנהג ששכרנו ליום זה הביא אותנו לאחת התחנות המשכירות סירות וצוות שייטים. כמו ב"מחלבה של דולרים", כך מתנהלת השיחה עם בעל המקום: "אני מציע לכם את השרות שלנו הכולל הכול בתמורה לסכום של 2,000 פזו לאדם". "ואללה?", אני ומושון שואלים, "מה זה כולל הכול?". אז ככה: "דמי כניסה לנחל, חגורות הצלה, קסדה, סירת קנו עם שני שייטים שמובילים אותכם, סירת מנוע שגוררת אותכם עד לנקודה מסוימת, כניסה עם רפסודה מתחת למפלי המים שבנהר (שתי נקודות כאלה) ושרותי מלון". אנחנו צוחקים, "מה זה שרותי מלון?". "אה זה פשוט: חניה לרכב, שירותים ומקלחת כשתחזרו מהשייט. אם תרצו לאכול, זה לא כלול במחיר". מושון ואני לוחצים עליו: "לא רוצים מלון, לא רוצים שירותים, לא רוצים רפסודה, לא רוצים קסדה ובעיקר לא רוצים אותך!!!" כמובן שהכול נעשה ברוח טובה ובאווירת משא ומתן מזרחית. "טוב, אז העלות היא רק סירה ושייטים 660 פזו". זה המחיר הרשמי. הוא כתוב על כל קיר בשכונה ועל כל גשרון החוצה את העיירה. אחרי שמושון הראה סימני תזוזה, קיבלנו את מבוקשנו ללא תוספות כלל.
 
שני שייטים בחולצות צהובות ומספר על הגב, המתינו לנו על שפת המים. אחרי שכבר ישבנו, אמר המאכר: "השייטים עובדים קשה. בסוף תתנו להם כסף על העבודה הקשה".  "זה טיפ וולונטרי?", שאלתי. "כן, כן", הייתה התשובה. טיפ אצלי מקבלים כשבא לי לתת.
 
נהר פגסנחן
שיט בנהר פגסנחן  (צילום: משה שי)
 
אנחנו מתחברים לקנו עם מנוע שגורר אותנו במעלה הנהר. סירה ראשונה שנצמדת אלינו מנסה למכור לנו כובעים, כי נורא חם והשמש יוקדת (היה מעונן בכלל), מים כצידה לדרך וגם מים לשייטים. מייד הבינו שאנחנו לא בדיוק היפני מפזר הכסף. סירה שנייה ניסתה למכור לנו מזכרות, גם להם לא הלך. אחרי קילומטר בנהר אנחנו נפרדים מסירת הקנו עם המנוע ומתחילת עבודת הפרך של צמד השייטים שלנו. האמת, אף פעם לא עשייתי רפטינג הפוך, כלומר לטפס במעלה הנהר.
אחרי כחצי שעה צ'ק-פוינט. על רפסודה עם גג מקש יושב בכיסא נוח בחור גדול גוף, מנומנם לגמרי. בעזרת מקל עם רשת כמו רשת פרפרים הוא אוסף מהשייט את כרטיסי הכניסה שלנו. הוא לא מזיז יותר מיידי את משמניו כדי לא לאבד קלוריות.
 
מפל פגסנחן, הפיליפינים
מושכים את הרפסודה אל מתחת למפל  (צילום: משה שי)
 
הנוף בנהר עוצר נשימה. מפלי מים, כפרים קטנים עם בקתות קש על גדות הנהר, דייגים עם סירות קנו זעירות וקולות של ג'ונגל. המעבר באשדים ובמים המקפצים, נעשית על ידי השניים במיומנות מדהימה. בחלק מהאשדים הקנו שלנו ממש מרחף באוויר על גבי צינורות מבמבוק. השייט היושב מלפנים עושה כל הזמן הצגות כמה קשה הוא עובד. אחרי כחצי שעה נקודת סחיטה במעלה הנהר: "לא תקנה לשייט המסכן קוקה-קולה?" באה השאלה מהסחטן התורן. "לא!" הייתה התשובה. "לא תאכל איזה עוף בגריל?" שאלה שנייה גם כאן התשובה שלילית. "לא תשתה איזה קוקוס טרי מהג'ונגל?" הייתה השאלה השלישית וגם כאן התשובה היא לא. טוב שבנקודה זו לא נשברנו. המשך המסע היה כבר ללא הפרעות מיותרות. אחרי עוד כחצי שעה של שיט קנו במעלה הנהר, הגענו למפל מרהיב של מים שוצפים. כדי להרגיש את החוויה, הוזמנו לשלם עוד 90 פזו ובאמצעות רפסודה הקשורה בחבל, מוסעים לתוך המפל וחזרה.
 
הרפטינג חזרה לא פחות משעשע והקנו יורד בנהר עד לנקודת החבירה של סירת המנוע, וחזרה לנקודת ההשקה. משני השייטים קיבלנו מבט של קוקר ספניאל חולה, כשהם ראו את הטיפ שהושאר להם. והאמת, זה זה לא הטיפ האמריקאי או היפני, אולם זהו סכום מכובד על פי יוקר המחייה בפיליפינים.
 
 
סרטון על השייט במפלי פגסנחן
 



דרומה ממנילה: לאגם והר הגעש טאאל

עוד גיחה ממנילה, 50 קילומטר דרומה, והפעם כדי לשוט באגם, לאי שהוא לוע של הר געש. העיירה ממנה שטים נקראת טגאטאי Tagaytay)). האגם נקרא על שם הר הגעש שבליבו - הר הגעש טאאל (Taal). הנהג מביא אותנו למשפחתו הענפה. להלן מחירון השודדים לתייר המתחיל: סירה לאי שעליו הר הגעש 3,500 פזו, אם עושים עסקת חבילה הכול כלול, זה 8,000 פזו, הכוללים סירה, סוס, מדריך וארוחה. רק סוס על האי - מחיר מבצע לעונה החלשה, 50 דולר. אבל זו בת דודה שלי והיא יכולה לעשות הנחה.
 
טוב, אחרי פרוק החבילה אנחנו שטים לאי. הסירה היא קנו מוגדל עם מייצבים מבמבוק משני הצדדים. אחרי כעשרים דקות הפלגה, אנו נוחתים בחוף מלא סוסים והרבה מאוד מוכרי מזכרות וציוד הכרחי לטיפוס על הר הגעש. הציוד הנמכר לתייר המתחיל, שהוא חובה לכל יפני או אמריקאי, כולל מסכה לפנים (בגלל הגופרית), כובע סומבררו (כנגד השמש), מגבת קטנה (לניגוב הזעה) וכמובן מים קרים. שלב ב' של המכירות כולל מזכרות, חולצות, כובעים וכד'. שלב ג' - המלחמה על מחיר הסוס. זה כמובן התחיל בחמישים דולר לאחד. נהג הסירה, שהוא על תקן המדריך, פונה ללבה החם של "מנכ"לית האורווה" ואומר: "הם אורחים שלי תעשי הנחה". אני רציתי כבר ללכת ברגל לפסגה,אבל מושון אמר לי, "יאללה סגור איתה". לבסוף נסגר על פחות מ-40 דולר לשנינו (גם ככה זה נראה הרבה). כמובן שקיבלנו שני סייסים צעירים שמובילים את הסוסים במעלה ההר. הם כמובן יותר צמאים וקשה להם במסגרת שעורי המשחק שהם עוברים. משפטים כמו "זה מאוד מסוכן" ו"העלייה קשה", נאמרים באנגלית עילגת.
 
 
הר הגעש טאאל, הפיליפינים   הר הגעש טאאל, הפיליפינים
שטים באגם למרגלות הר הגעש טאאל, וצופים על האגם שבראשו   (צילום: משה שי)
 
המעלה הוא אכן די קשה אבל לבהמת המשא זה נראה קלי קלות. הסוס שלי אפילו לא מזיע. האוכף אומנם פרימיטיבי וקטן, שוב זה מתאים לישבן של תיירים סינים ויפנים ולא לגודל שלי. בדרך אנחנו צופים בתיירים שקנו כובעי סומבררו, מסכות לפנים ושאר הדברים שמכרו להם. על הפסגה כמובן מציעים שתקנה שתייה לסייסים, אוכל עבורך וגם שתייה וכל זאת על הדרך הדי קצרה לפסגה. טוב שלא מבקשים שנקנה שעורה לסוסים...
 
בלוע הר הגעש ישנו אגם נוסף. זהו אגם עם מים חמים כמו בגייזרים. אחרי שהוצע לנו לירות בכמה סוגי אקדחים ולקנות קצת מזכרות מהתצפית האדירה, ירדנו ברכיבה קלה עם הסוסים למעגן, כדי לשוט חזרה. כמובן שנאלצנו להיפרד מעוד כמה פזו, כי: "צריך לתת טיפ לילדים שהובילו את הסוסים". מחלבת כסף כבר אמרנו?
 
מהדברים המייחדים את אגם טאאל, שבמימיו יש כמות מדהימה של מושבות מגדלי דגים, שהן בעצם בתי קש על כלובי דגים. מלמעלה זה נראה כאילו חילקו את האגם לריבועים ריבועים.
 
על סוסים למרומי הר הגעש טאאל
על סוסים למרומי הר הגעש טאאל  (צילום: משה שי)
 



מלון מומלץ ברובע העסקים של מנילה, הפיליפינים

מלון פנינסולה מנילה (The Peninsula Manila) הוא מלון 5 כוכבים מפנק, הממוקם ברובע העסקים מקאטי (Makati), במיקום מרכזי וקרוב למרכזי הקניות. למלון בריכה, ספא, חדר כושר, מספר מסעדות וברים, חדרים וסוויטות מרווחים, היכולים להתאים גם למשפחות (ילדים עד גיל 12 בחינם), כולם ממוזגים, עם שולחן, פינת ישיבה, מיני-בר ופינת קפה/תה. ארוחת הבוקר עשירה ומגוונת מאד, הצוות מקצועי ואדיב וניתן לארגן הסעות מ/אל שדה התעופה. תמורה מצוינת למחיר!
מלון פנינסולה מנילה – השוואת מחירים (שימו לב לתנאי הביטול)


המלצה על מלון במנילה, רובע העסקים מקאטי   המלצה על מלון במנילה, רובע העסקים מקאטי
המלצה על מלון במנילה, רובע העסקים מקאטי   המלצה על מלון במנילה, רובע העסקים מקאטי
מלון פנינסולה מנילה
 - מיקום מעולה, מלון מפנק וצוות אדיב ושירותי






מידע נוסף
בתי מלון ברובע ארמיטה - רובע הבילויים של מנילה
בתי מלון ברובע העסקים מקאטי במנילה
 
פוארטו פרינססה - פלא עולם
מחוז ביקול - טיול משפחתי באי לוזון
מחוז ביקול - בעקבות הישרדות הפיליפינים





עופר לפלר
 
אודות הכותב
עופר לפלר, חובב טיולים מושבע, הספיק לבקר ב- 40 מדינות (ועוד היד נטויה). בעבר הדריך בבית ספר שדה עין גדי וכיום הוא יועץ תקשורת ומשברים וכן יועץ טיולים. כתב את הספר 'מסע באמצע החיים הרפתקה אוסטרלית'. 
דוא"ל ofer.lefler@gmail.com

לקריאת כתבות נוספות של עופר








מספר צפיות: 16993
3669