שלא יגמר לעולם...
הפסטיבל היהודי בבודפשט
מאת: תמירה צדקיהו-חסון


הילדה ורה נולדה במחנה הריכוז טרזין ב-9 במאי 1945, יום לאחר שחרורו על ידי כוחות הברית. "חיכיתי בסבלנות לרגע השחרור כדי להגיח לאוויר העולם", צוחקת ורה, המתגוררת כיום עם משפחתה בבודפשט. את שמה היא קיבלה, היא מוסיפה ומספרת, אחרי שחייל סובייטי מהפלוגה המשחררת בא אל אימה ואמר לה: את חייבת לתת לה את השם "ורה ויקטוריה" (בלטינית: אמונה וניצחון), להאמין ולנצח!


ואכן, ורה הגשימה את השם שניתן לה, ובגדול. הפסטיבל היהודי בבודפשט, ה"בייבי" שלה, הוא ניצחון ענק של הילדה שבאה לאוויר העולם על אף התופת שעברה משפחתה והעם שלה. ניצחון לוורה, ניצחון ליהודי הונגריה וניצחון לעם היהודי כולו.
 

שי אברמסון, בתפקידו כחזן הראשי לצה"ל ובליווי תזמורת כלייזמרים,
מרטיט בקולו את בבית הכנסת הגדול ברחוב דוהני, במהלך הפסטיבל היהודי של בודפשט 2009
 

הילדה שהגשימה חלום

בהיותה בת 16 הוזמנה הנערה ורה יחד עם אמה לעיר טרזין (צ'כיה). ורה הצעירה קיבלה אז אזרחות כבוד של העיר, אירוע מכונן בחייה. כבר אז היא הבינה שהדרך הטובה ביותר ליצור חיבור והבנה בין אנשים היא דרך תיירות ואומנות. 

ורה גדלה בהונגריה הקומוניסטית, הוריה באו ממשפחות עניות, שבחלקן היו בני משפחה דתיים וחלקם בקושי הכירו את המנהגים היהודיים. "למרות שגדלתי בהונגריה הקומוניסטית של אחרי המלחמה, היהדות תמיד הייתה חשובה לי. מעולם לא שכחתי שרוב משפחתי נספתה בברגן בלזן ובאושוויץ", אומרת ורה, "מעולם לא הסתרתי מי אני, ובהונגריה הקומוניסטית גם לא נאלצתי להסתיר את יהדותי".
 
ורה ואדאש (Vera Vadas) היא אשה מיוחדת. היא זו שיזמה לפני 13 שנים, במסגרת היותה מנהלת לשכת התרבות והתיירות של הקהילה היהודית, את הפסטיבל היהודי, המתקיים בבודפשט מדי שנה בסוף הקיץ. כיום זהו הפסטיבל היהודי הגדול והחשוב ביותר באירופה. ורה מעורבת בפרוייקטים נוספים שתכליתם לקרב את התיירים, יהודים ושאינם יהודים, לעושר התרבותי של יהדות הונגריה והיהדות בכלל.
כתבות על בודפשט
 
היהדות, כך נראה, ממלאת תפקיד חשוב ביותר עבורה. גם בתקופה הקומוניסטית בהונגריה היא חינכה את ילדיה כיהודים. שני בניה חגגו בר-מצווה, בחגים הקפידו ללכת לבית הכנסת, ובתה ג'ודית היא היום ישראלית וממשיכה בדרכי אמה.
 
אכן, השם "להאמין ולנצח" מתאים לוורה.
 
אנשים ונופים בהונגריה
ורה ואדאש עם בתה ג'ודית והנכד ליאם (תמונה באדיבות המצולמים)
 

 ברירת מחדל



תרבות יהודית בהונגריה

להיסטוריה של היהודים בבודפשט יש עדויות עוד מהיותה של בודפשט עיר רומית, במאה השלישית לספירה. אך כשאנו דנים בחיי התרבות היהודית העשירים, אלה החלו לפרוח רק עם קבלת האמנסיפציה (שוויון זכויות) בשנת 1867. בזמן איחוד הערים בודה ופשט, בשנת 1873, נמנו בבודפשט 125 בתי כנסת. היהודים היו חלק בלתי נפרד מהאוכלוסייה המקומית וחיי התרבות שלהם היו משולבים בחייה התרבותיים של העיר.
 
כשמדברים על תרבות יהודית בגולה, בפרט במזרח אירופה, לא תמיד אנחנו רואים את החיבור לתרבויות המקומיות בתוכן הן שגשגו, אלא על ישות נפרדת מהתרבות הכללית. לא כך הדבר בבודפשט, היהודים כאן שמרו מצד אחד על מורשתם, אך גם הטמיעו את ערכי התרבות של החברה כולה.
 
להקת הכלייזמרים של בודפשט, הונגריה
להקת הכלייזמרים של בודפשט (מקור: Jewish Tourism and Cultural Center)
 

הקהילה היהודית בהונגריה

היום חיים בהונגריה בין 75 ל-100 אלף יהודים, רובם מתגוררים בבירה בודפשט. הקהילה היהודית בבודפשט יכולה לשמש סמל ודוגמא להתאוששות ולפעילות, שחלה לאחר השנים הקשות שלאחר מלחמת העולם השניה והשלטון הקומוניסטי שלאחריה.

היהודים בבודפשט שייכים לזרמים השונים של היהדות, ויש בה מעל 25 קהילות המפעילות עשרים בתי כנסת, גני ילדים, בתי ספר, סמינר למורים, בתי מדרש לרבנים ושני בתי אבות. בבודפשט פועל גם בית חולים יהודי, היחיד במינו באירופה. ברובע היהודי של בודפשט, המתעורר בשנים האחרונות והופך לרובע בילוי פופולרי לצעירים, לצד בתי הקפה נפתחו גם מסעדות לאוכל יהודי, מסעדות כשרות, ולמי שאינו יכול בלי... גם חומוסיה ופלאפליה.
 

בודפשט – עיר של פסטיבלים

כבר בתום העשור הראשון לשחרור מהעול הקומוניסטי, בשנת 1989, מיצבה את עצמה עיר הבירה ההונגרית כעיר של פסטיבלים. פסטיבל הסתיו החל בשנת 1992, פסטיבל המוסיקה בסגנון וודסטוק באי סיגט (Sziget) החל בשנת 1993 ובאותה שנה החל גם פסטיבל הקולנוע טיטניק. פסטיבל הקרקס החל ב-1994, פסטיבל האביב ב-1996, ושנה לאחר מכן, בסתיו 1997, חגגו לראשונה את הפסטיבל היהודי. ובכך לא תמה רשימת הפסטיבלים העשירה של בודפשט בפרט והונגריה בכלל.
 
דוד ד'אור בבית הכנסת הגדול ברחוב דוהני, בודפשט
דוד ד'אור בהופעה בבית הכנסת הגדול ברחוב דוהני (מקור: Jewish Tourism and Cultural Center)
 

תרבות במקום גטו

הפסטיבל היהודי מאורגן אמנם על ידי הלשכה לתרבות ותיירות של הקהילה היהודית, אך הוא נתמך בידי מספר גורמים, כולל ה"איש שלנו בהונגריה", איש העסקים מוטי זיסרכשמדובר על הפסטיבל היהודי, נראה שהניסיון לקיים דו-שיח תרבותי נוחל הצלחה. היום הפסטיבל היהודי הוא אחד מגורמי המשיכה המובילים לבודפשט, ומאות תיירים מתכננים את בואם לעיר לקראת מועד קיומו.
 
בתקופה זו של תחילת הסתיו (סוף אוגוסט – תחילת ספטמבר), מתמלא הרובע היהודי חיים. המקום שהיה בתקופת הזוועה הנאצית גטו, בו הצטופפו מאה אלף יהודים, הופך בימי הפסטיבל לאזור הומה אדם ושוקק תרבות. מופעים, קונצרטים, תערוכות, הצגות, סרטים, אירועי חוצות, קרנבל רחוב ויריד ספרים, מחיים מדי שנה מחדש את הרובע.
 
בית הכנסת הגדול ברחוב דוהני, בודפשט
בית הכנסת הגדול ברחוב דוהני, חיים חדשים לרובע היהודי (מקור: Jewish Tourism and Cultural Center)
 



לאחד ולשלב

מדי שנה מגיעים להופיע בפסטיבל היהודי של בודפשט מיטב האומנים ידועי השם מכל רחבי העולם, והאירועים הרבים כבר מזמן חורגים מגבולות הרובע היהודי. עשרות הופעות מועלות בשבוע הפסטיבל במקומות שונים בבודפשט.
 
למארגני הפסטיבל חשוב להביא הופעות של תרבות יהודית מעולמות תוכן שונים, כמו מוסיקת ארצות הבלקן, לדינו, מוסיקה קלאסית וג'אז, וגולת הכותרת היא תמיד הופעות כלי זמר מכל העולם. "מטרת הפסטיבל היא לאחד ולשלב", אומרת ורה.
 
להקת הפלמנקו הישראלית בפסטיבל היהודי בבודפשט
להקת הפלמנקו הישראלית בהופעה בפסטיבל היהודי בבודפשט (מקור: Jewish Tourism and Cultural Center)
 

אומנים מכל העולם ומקום נכבד גם לנו

הפסטיבל נותן מקום רב ובמה מאד מכובדת לתרבות הישראלית. בשנים-עשר שנות הפסטיבל הופיעו בו ממיטב אומני המוסיקה, הבמה, האומנות הפלסטית, הספרות והקולנוע הישראלי. אזכיר אך מעט מהשמות: התזמורת הפילהרמונית, דודו פישר, שלישיית אדלר, שלמה ארצי, מקהלת אנקור, תיאטרון היידיש, תיאטרון שוליים, דוד ד'אור, הסופר א.ב. יהושע, להקת הפלמנקו הישראלית, תזמורות נוער, עדנה מזיא, ועוד רבים וטובים. בשנת 2000, בפסטיבל השלישי, ארחה התזמורת הפילהרמונית של בודפשט את שלושת הטנורים: דודו פישר, יעקב מוצן וישראל רנד.
 
יקי קול משלישיית אדלר, שהופיע בפסטיבל של קיץ 2008, מספר על ההתרגשות שלו ושל חבריו לשלישיה. הוא זוכר את אווירת החג ברחובות, את האולם שהיה מלא עד אפס מקום, ואת ההתלהבות שאחזה בקהל: "לא נתנו לנו לרדת מהבמה וגם אנחנו התרגשנו מהמעמד".

יקי מספר גם על האולם היפה של בית התרבות האיטלקי בו הופיעו, אבל היה עוד דבר מרגש: "אחרי ההופעה ניגשו אלינו שלושה בחורים וסיפרו לנו שהם שלישיית מפוחיות, שהגיעו במיוחד מרומניה כדי לראות אותנו. הם הראו לנו קלטות שלנו שהיו להם, ואנחנו התרגשנו לדעת שאנשים מגיעים כל כך מרחוק". עד היום, כשהוא מספר לי על כך הוא מתרגש, ואני חושבת לעצמי שבעצם זו מטרת הפסטיבל 
 לגשר ולאפשר.
 
שלישיית אדלר בהופעה במכון לתרבות איטליה
שלישיית אדלר בהופעה במכון לתרבות איטליה (מקור: Jewish Tourism and Cultural Center)
  

שלא ייגמר לעולם

ישראלים רבים מבקרים כל שנה בהונגריה. מניסיוני כמדריכת טיולים אני יודעת שהתייר הישראלי מחפש את הנקודה היהודית בהיותו בחוץ לארץ. הפסטיבל היהודי של בודפשט מעניק הזדמנות נדירה של מפגש עם יהודים מכל רחבי העולם ועם תיירים המחפשים ללמוד על היהדות דרך המופעים, טעימת האוכל ההונגרי-יהודי, או סתם שיטוט ברובע הלובש חג.
 
היום יותר מתמיד, חשוב שגם אנחנו הישראלים נעודד את הפסטיבל היהודי. כדבריה של הצנחנית ילידת הונגריה חנה סנש: "שלא יגמר לעולם".
 

החזן עזי שוורץ שר את 'שים שלום' בבית הכנסת הגדול ברחוב דוהני
הפסטיבל היהודי של בודפשט, ספטמבר 2008


מלון ומלון דירות מומלצים במרכז בודפשט (במרחק הליכה קצר מהרובע היהודי)

מלון מומנטס בודפשט (Hotel Moments Budapest) הוא מלון 4 כוכבים, הממוקם בהממוקם בשדרות אנדרשי (Andrássy út) שבמרכז בודפשט, במרחק הליכה קצר ממרבית האתרים החשובים בעיר. השילוב העיצובי של ישן מול חדש והגימור המוקפד מנעימים את השהות, המחיר סביר והתמורה לכסף גבוהה. החדרים מתאימים לזוגות ומשפחות, ממוזגים כולם, ארוחת הבוקר עשירה ובלובי מוגשים שתיה ונשנושים בכל שעות היום.

מלון הסוויטות אמרלד דאון-טאון (Emerald Downtown Suites) הוא מלון של סוויטות ודירות קטנות, הממוקם בין בית הכנסת הגדול שברובע היהודי, לבין רחוב הקניות ואצי אוצה ונהר הדנובה. בחלק מהיחידות יש מטבח (יש לוודא מראש), אבל ניתן לאכול ארוחת בוקר גם במסעדת המלון. החדרים חדישים וממוזגים, יש חדר כושר וסאונה, והניקיון למופת.

מלון דירות בבודפשט
מלון מומנטס בודפשט  במרחק הליכה קצר מרוב אתרי התיירות של בודפשט

מלון דירות בבודפשט
מלון הסוויטות אמרלד דאון-טאון, קרוב לבית הכנסת הגדול, רחוב הקניות ונהר הדנובה


מידע נוסף



תמירה צדקיהו-חסון אודות הכותבת
תמירה צדקיהו-חסון ז"ל, הייתה בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ובמזרחנות ותואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית. במשך שנים הייתה גם מדריכת טיולים במקביל לעבודתה, וכתבה רבות על טיוליה, בעיקר לאתר ומגזין GoTravel ולמגזין טבע הדברים.







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר