www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



לאורכה ולרוחבה של אוגנדה
מאת: עומר דותן


את אתרי התיירות של אוגנדה אפשר למצוא כבר בסמוך לקמפלה. שעת נסיעה דרומה תביא אתכם לעיר אנטבה (Entebbe), שבה שוכן שדה התעופה הבינלאומי. הטרמינל החדש מטופח ומסביר פנים. לטרמינל הישן, שם נכלאו החטופים הישראלים, אין כיום גישה, אולם תודות לקשרים מקומיים שפר עליי מזלי והתאפשר לי להיכנס אליו. 


אכן, המקום נראה מוכר מסרטי התעודה, ובעיקר מגדל הפיקוח הישן והמחורר. אוגנדה המתפתחת, על תושביה מסבירי הפנים, מצטיינת בנופים ירוקים, במגוון רב של בעלי חיים ובמורשת אפריקנית מסורתית. ובעיקר מאפשרת מפגש פנים אל פנים עם קופי השימפנזה ועם גורילות ההרים.
ראה כתבה רואנדה - גורילות בערפל

הישראלי הממוצע לעולם יזהה את אוגנדה עם מבצע אנטבה ההרואי, או לחילופין עם האלטרנטיבה ההיסטורית למדינת ישראל (יש שיגידו מזל” ויש שיגידו “חבל”). כדאי לדעת שלאוגנדה אין רק עבר “ישראלי” הפכפך, אלא גם הווה עשיר ומרתק ועתיד מבטיח. מגוון רחב ביותר של אזורים יפהפיים, בעלי חיים רבים ותושבים ידידותיים להפליא מספקים חוויית טיול מאלפת. עובדת היותה של אוגנדה מתוירת פחות משכנותיה במזרח אפריקה מאפשרת מפגש בלתי אמצעי עם תושבי הארץ הנהדרת הזו, אדם וחי כאחד.
המפגש הראשוני עם אוגנדה הותיר בי רושם ירוק. הכל ירוק, כאילו האדמה כולה מכוסה ומעוטרת בדשא, בעשב, בחלקות אדמה קטנות,בעצים ובמרבדי תה, היוצרים יחדיו פסיפס ירוק מעשה ידי האדם והטבע. לאורך הכבישים המובילים לבירה קמפלה (Kampala) פרושים שווקים מאולתרים המתבססים על מממכר מוצרים שונים לנוסעים. המסחר מתרחש מבעד לחלון האוטובוס וכולל מכל טוב: שיפודי בשר, שתייה קלה, פירות, סיגריות, בננות (מרכיב עיקרי במטבח האוגנדי) ושאר מוצרים.
 

אפריקה ספארי




 
טיול באוגנדה - מבוגנדה לאוגנדה
קמפלה, עיר הבירה ומרכזה המסחרי-תרבותי של אוגנדה, ממוקמת במרכז המדינה ומשמשת בסיס נוח להצטיידות לקראת היציאה לסיורים אל מזרח המדינה ואל מערבה. קמפלה בנויה על שבע גבעות, משתרעת על פני שטח עצום ומאופיינת בבנייה נמוכה, ונחשבת לאחת הערים הבטוחות ביותר באפריקה. האגדה מספרת כי בזמנים עברו היו נערכים משפטי שדה לגנבים שנתפסו “על חם”. הם היו מופשטים מבגדיהם ונאלצים להסתובב ברחובות העיר עירומים כביום היוולדם, בושה אשר אכן הרחיקה מקמפלה את מפירי החוק באשר הם. תענוג להסתובב בעיר ללא חשש, גם בלילה, חוויה נדירה באפריקה ולמעשה גם במרבית בירות העולם.
 
במהלך היום העיר צפופה למדי, במיוחד בשעות העומס (כלומר, ברוב שעות היום), ונראה כאילו כל מוניות השירות (מסוג מיני-ואן מעוך ומקומט) בעולם מתרכזות בתחנת המוניות המרכזית. לא לטעות - אין זו תחנת מוניות כפי שהיא מוכרת לנו, אלא שטח אדמה עצום המכיל מאות כלי רכב, דוכנים ואנשים. למעשה זהו עורק התחבורה העיקרי של קמפלה ושל סביבותיה. תחנת המוניות הישנה Old Taxi Park  , תוגברה בתחנת מוניות חדשה New Taxi Park, שבניגוד למשתמע משמה, אינה משופרת במאום לעומת זו הישנה. ביחד מהוות שתיהן מרכז אנתרופולוגי מרתק של מפגש אדם-מכונית. אם התעניינתם פעם כיצד משתקפת דמותו של אדם במראה שבורה או מהו הצליל המתכתי שנשמע כשפגוש פוגש פגוש - הרי שהגעתם למקום הנכון. במהרה תסגלו לעצמכם את תנועת היד המפלסת, את פיתולי הגוף ואת החושים החייתיים. קשה להאמין, אבל יש סדר שנחבא בבלגן, והמקומיים יפנו אותך למונית הנכונה בלי להתבלבל כלל. כעת רק נותר להגיע אליה בשלום...
בקמפלה פזורים מספר אתרים היסטוריים ודתיים של בני שבט בוגנדה, השבט הנפוץ והגדול באזור. חשיבותו ההיסטורית של השבט, כמו גם השפעתו הפוליטית, מרכזית למדינה כולה. נגזרת שמה של אוגנדה היא ההוכחה הבולטת לכך, שכן שמו של השבט חסר אות אחת הפך לשמה של המדינה.
 
פלאי הנילוס הלבן באוגנדה
במרחק כשעתיים נסיעה מזרחית לקמפלה, שוכנת העיר הנעימה ג’ינג’ה (Jinja), המהווה נקודת יציאה נוחה לטיול במספר אתרים קרובים. מפלי סיפי (Sifi Falls) מרשימים בזכות המפל הגדול והנוף המשקיף לעמק רחב ומעובד. בטיול בכפרים הנטועים למרגלות הגבעות אפשר לעמוד מקרוב על חיי החקלאי האוגנדי, שכלי עבודתו והאופן שבו הוא מעבד את האדמה לא השתנו רבות במהלך המאות האחרונות.
 
מעט דרומית לקמפלה שוכנת ימת ויקטוריה (Victoria Nyanza), שהיא ימת המים הגדולה באפריקה ומקור הנילוס הלבן. את הרפטינג על הנילוס הלבן אסור להחמיץ. נקודת הירידה למים נמצאת ליד מפלי בוג’גלי (Bujagali Falls), ומומלץ לבלות את הלילה שלפני החוויה הרטובה באחד ממחנות הקמפינג של חברות הרפטינג. הזדמנות טובה לבחון מקרוב את הנהר האדיר בעודכם על חוף מבטחים...
 
הנילוס הלבן מתחיל בימת ויקטוריה ונשפך לאגם אלברט (Lake Albert), תחנת ביניים בדרכו הארוכה עד שפך הדלתא שבמצרים, כאשר בדרך הוא חובר אל הנילוס הכחול. בנהר זורמות כמויות מים אדירות, עובדה שמבטיחה רפטינג אתגרי, מדהים ולמרבה הפלא לא מסוכן (באופן יחסי לפחות) בשל העדר סלעים. על העדר הסלעים “מפצים” המים הסוערים, ובהכרח תמצאו עצמכם בתוכם כשאתם חדורי רוח קרב אך נטולי רפסודה.
צפונית לקמפלה, מרחק של כחמש שעות נסיעה, נמצאת שמורת הפארק הלאומי מפלי מרציסון
 ((Murchison Falls National Park, המפורסמת במפליה העוצמתיים. כמויות מים בלתי יאומנו עוברות דרך נקיק מיוסר שרוחבו כשישה מטרים וניתזות לכל עבר בעוצמה אדירה. סיורי ספארי ממונעים המתקיימים בשמורה מאפשרים צפייה בחיות הפרא בסביבתן הטבעית, ופעמיים ביום יוצאת הפלגה במעלה הנילוס הלבן עד למרגלות המפלים. לאורך גדות הנהר נראים מאות היפופוטמים רובצים במים הרדודים, קרוקודילים משתזפים” ליד עצים, פילים המגיעים לשתות ממי הנהר, אנטילופות, עיטים ובעלי חיים נוספים שהנילוס הלבן הוא מקור מחייתם. השמורה אינה מפותחת והשהות בה ממחישה ראשוניות הנדירה בימינו. הרי מי לא מפנטז להיות, ולו רק לשעתיים, מגלה ארצות הרפתקן הפוגש במראות שאותם תיאר רק בדמיונו?
 




 
אגם פרטי לשימוש אישי
דרום-מערב אוגנדה הוא לדעת רבים האזור היפה והמעניין ביותר במדינה, ונופיו הם ללא ספק המגוונים והמרשימים ביותר. באזור זה, הקטן יחסית, מרוכזות מרבית שמורות הטבע של אוגנדה, בכללן שמורת הפארק הלאומי המלכה אליזבת' (Queen Elizabeth National Park) המפורסמת. דרך משובשת מעט יוצאת משמורת מפלי מרציסון דרך העיר הואימה ((Hoima בואכה בירת המחוז פורט פורטל ((Fort Portal. הדרך משובצת כפרים קטנים המבוססים על חקלאות זעירה ותושביהם מורגלים בחיים של שלווה כפרית. הצצה תמימה מבעד לחלון האוטובוס עוררה הפתעה ותדהמה בפניהם של ילדים ששיחקו להנאתם וראו לראשונה את פניו של אדם לבן. לא אשכח כיצד קפאו במקומם באמצע המשחק, ומבטם ליווה אותי עד היעלמות האוטובוס מטווח ראייתם.
אזור פורט פורטל משופע במטעי תה, המשווים לעיר ולסביבותיה מראה של מרבד ירוק. בפריפריה משובצים מספר אגמים קטנים, הכלואים בתוך לועות הרי געש כבויים. שהיתי יומיים באגם נקורובה
((Lake Nkuruba, והתארחתי בבית משפחה מקומית ידידותית להפליא, המתחזקת מספר בנדות בלב יער ירוק.
הבנדה היא בקתה מסורתית עגולה או מרובעת, עשויה טיט ובוץ יבש ולה גג קש, המשמשת גם כיום בית קבע לרבים מתושביה הכפריים של אוגנדה. המקום שקט ופסטורלי ומעת לעת נהנים המבקרים מביקורי פתע של קופים, תוכים, ציפורי טורקו כחול יפהפיות ועוד. הוסיפו לכך אגם מים צלולים לשימוש אישי שנמצא במרחק מטרים ספורים מהבנדה, והרי לכם מקום נפלא לרוגע ולשלווה.
האזור כולו ירוק ופורה, ומסלולי הליכה רבים, הפזורים בינות לכפרים, מאפשרים מפגש מרתק עם המקומיים. ילדי בית הספר החוזרים לבתיהם, לעתים מרחק הליכה רב, שמחים לשוחח באנגלית עילגת, ובמידה לא פחותה ישמחו לקבל שוקולד, עט או כל מזכרת אחרת. אנגלית היא אומנם השפה הרשמית, אך למעשה כל ילד לומד תחילה את השפה המקומית (שפת השבט) והאנגלית היא בעצם רק שפתו השנייה.
 
לראות שימפנזה מקרוב
כשעה נסיעה דרומית לפורט פורטל נמצא יער קיבלה (Kibale Forest), בו דרים מינים שונים של קופים. היער הוא גם ביתם של קופי שימפנזה, ותמורת תשלום של כ-70 דולר לערך ניתן לצפות בהם כמעט בוודאות. מספר להקות של קופי שימפנזה עברו תהליך הרגלה (Habituation), המאפשר להתקרב אליהם עד למרחק של כשמונה מטרים ולהתבונן בפעילותם מקרוב. בתהליך ארוך הנמשך מספר שנים מרגילים את קופי השימפנזה להימצאות קבוצה קטנה של בני אדם בקרבת הלהקה. בשלב הראשון מרגילים הסיירים שאמונים על היער, את קופי השימפנזה, לריחו ולתנועתו של האדם, תוך שהם יושבים לצד הלהקה, ללא תנועה, במשך שעות ארוכות ולפעמים אף יום שלם. אינטראקציה ישירה אינה מתאפשרת בשום מצב, שכן המטרה היא לאפשר ללהקה להמשיך באורך חייה באין מפריע. לאחר זמן ממושך (חודשים ואף שנים) מצטרפים אל סיירי היער תיירים, אולם גם אז מבוקר התהליך בקפידה. מספר התיירים בקבוצה מוגבל לשישה והם מחויבים בליווי צמוד של הסיירים. המפגש אורך שעה אחת בלבד ובדיוק מופתי. את מרבית זמנם מבלים קופי השימפנזה גבוה על צמרות העצים, אך התמזל מזלי ומצאתי עצמי בלב להקה שאחדים מפרטיה ירדו לקרקע לנוח. לא אשכח את החוויה המרגשת של צפייה מקרוב בטקס פליית כינים ובמשחקי תופסת מלווים בקולות צווחה רמים המהדהדים בינות לעצים.
 
לאחר שסיימתי את ביקורי ביער קיבלה, המשכתי בדרכי דרומה, מפורט פורטל אל העיר קבאלה (Kabale), שבמרחק כשעת נסיעה ממנה שוכן אגם בניוני ((Bunyoni. צורתו של האגם מוזרה, מפרצים רבים פזורים לאורכו ומספר איים במרכזו, והוא משמש אתר נופש לעשירי המדינה. השיט במי האגם נעשה בסירות אותנטיות שהן לא הרבה יותר מאשר גזע עץ מגולף במרכזו. הסירה צרה וארוכה, וכדי לחתור בה משתמשים במשוט אחורי. באגם שוכן אי קטן ביותר ועץ בודד במרכזו שנקרא בשם הלא סימפטי: אי הענישה (Punishment Island), וכשמו כן הוא: לשם נשלחו נשים בוגדות, אשר הרו מחוץ למסגרת הנישואין. רבות מהן טבעו כשניסו לשחות אל חוף מבטחים.
 
40 שנה על אי בודד
האי של ד”ר שארפ, נג’וארה (Njuera) בשמו המקומי, סיפק לי הרפתקה מיוחדת. הגעתי לאי רגע אחד לפני פרוץ סערה חזקה ונאלצתי להישאר מספר שעות, שבמהלכן זכיתי לאירוח לבבי מצד שני דרי המקום. הראשון הוא בחור גבוה בעל גינונים מכובדים שהציג עצמו ככומר המקומי, שלדבריו נשלח לכאן על מנת לפקח על שיפוצים שיערכו באי בזמן הקרוב. ד”ר שארפ, הבעלים, עזב את האי ואת ביתו עם ההכרזה על עצמאות אוגנדה בשנת 1962. לפני עזיבתו הוריש את האי ועוד מספר נכסים לכנסייה המקומית, וכעת הגיע זמנו של האי לתחייה מחודשת. הבחור השני נמוך וגמיש וקשה להבחין בגילו הנושק ל-70. הוא החל את דרכו כאחד המשרתים במשק ביתו של הד”ר ולמעשה נותר לגור באי מאז ועד היום, מרחק של 40 שנות בדידות. לראייה הוציא מחברת ישנה ביותר ושלף ממנה דף מקופל צהוב ומרופט, מודפס במכונת כתיבה עתיקה. התברר כי דף זה הוא מכתב המלצה בזו הלשון (תרגום חופשי): “הנ”ל הוא עוזר טבח העושה מלאכתו נאמנה ומסתדר חברתית עם שאר המשרתים”. על החתום בתו של ד”ר שארפ. מכתב ההמלצה מספק הצצה חטופה לימי הטרום פוליטיקלי-קורקט, וליחסים הקולוניאליים שהתקיימו באותה תקופה. את עיקר מזונם, סוג של סרטנים, דגים דרי האי באגם באמצעות מלכודות מאולתרות מדלי מים ישן וחוט.
 
סיימתי את ביקורי באגם בניוני ועם רדת ערב יצאתי לפאב השכונתי לשתות אורג’ה, משקה אלכוהולי מקומי העשוי מ... איך לא? - בננות! בתפריט המקומי ישנם כ-14 מאכלים על טהרת הבננה ולעתים נראה כי אוגנדה כולה מתקיימת על בננות בלבד. בתום יום העבודה מתכנסים הגברים בפאב וכניסת נשים אסורה בהחלט. ניהלתי עם המקומיים שיחה מעניינת על חיי זוגיות ומשפחה והתמונה המצטיירת ברורה למדי ואינה נוטה לטובתו של המין הנשי. באוגנדה הכפרית הגבר הוא ראש המשפחה ללא עוררין ובאחריותו בניית בית למשפחה ודאגה לפרנסתה. האישה מטפלת בילדים ובמשק הבית, אולם גם יוצאת לעבוד בשדה, תינוקה קשור לגבה במנשא בד מאולתר. באזורים המבוססים, מחיר אישה נמדד בפרות. באזורי העוני גם כבשים יספיקו. בין החתן המיועד להורי הכלה מתנהל משא ומתן שבמהלכו “סוגרים מחיר”. אם אין לחתן כסף לשלם הוא מתחייב להסדיר את התשלום בעתיד, ו-50 אחוזי הילודה מחוץ לנישואין מצביעים כנראה על הקושי הכרוך בהתחייבות זו.
 
יער הגשם הבלתי-חדיר
מערבית ומעט דרומית לקבלה, נמצא מפגש הגבולות של אוגנדה, קונגו (זאיר) ורואנדה. האזור נשלט על ידי שרשרת הרי הגעש וירונגה (Virunga), המהווים את גבולן המשותף. קיסורו (Kisoro) היא העיירה המרכזית באזור והדרך מקבאלה אליה מתפתלת בינות להרים תלולים למדי, המשובצים בנחלות מעובדות קטנות. בעונה הרטובה עלולה הנסיעה להיות מפחידה כאשר הדרך נחסמת על יד משאית או אוטובוס ששקעו בבוץ. נהגי האוטובוסים, לעומת זאת, לא מתרגשים ועוקפים את המכשול מצידו החיצוני,בשולי הדרך הקרובים לתהום. בבקרים הערפל כבד, ולרגעים נדמה שזוהי שווייץ. יש הטוענים כי דרך זו היא היפה ביותר באפריקה.
 
מקיסורו אפשר לצאת לסיורי צפייה בגורילות ההרים שביער הגשם הבלתי חדיר בווינדי (Bwindi Impenetrable Forest). עצם הכניסה ליער היא הרפתקה מדהימה כשלעצמה. ההליכה בסבך הצפוף קשה ביותר, הקרקע מכוסה עלים רטובים ומרקיבים וענפים מפותלים וחזקים לוכדים את הרגליים. על מנת לפלס דרך יש להשתמש במצ’טה, מלאכה מייגעת ומפרכת, והניווט כמעט שאינו אפשרי. יש לזכור כי החיפוש אחר הגורילות הוא בנתיב המשתנה בהתאם למקום המצאן באותה שעה, ולכן אין ביער שבילי הליכה מסודרים. ההתמודדות עם הג’ונגל הפראי מעצימה את חוויית המפגש ואת ההערכה לאותן חיות כבירות ועדינות, שהצליחו להתאים עצמן דווקא לאזור זה. המפגש האינטימי עם הגורילות בביתן הטבעי הוא חוויה מאלפת שרבים ללא ספק יגדירו כפסגת הטיול.
 
השפעת הטרגדיות שעברו על אוגנדה בימי שלטונו של אידי אמין נמוגה אט אט. כיום, עם שלטון יציב ונאור במידה רבה (אם כי עדיין לא ממש דמוקרטי), מתבצע פיתוח נחוש ומואץ, ולמעשה אוגנדה היא המדינה המתפתחת ביותר ביבשת. אם מגמה זו תמשך, אין ספק שאוגנדה תהפוך במהרה לאחת המדינות המתוירות ביותר באפריקה.
 
המסורת האוגנדית ובית המלוכה
בקמפלה ניצב ארמונו של מלך שבטבוגנדה, בנוי כולו מקש וצורתו כאיגלו גדול. הגג עשוי מאלומות קש קלועות כספירלה ענקית, כשמעליהן מונח קש יבש בתפזורת. פנים הארמון מכוסה שטיחים ישנים וקבורים בו מלכי בוגנדה, אשר שלטו בכיפה עד לבואם של האנגלים, שכצפוי צמצמו את סמכויותיהם עד מאוד. בשנות ה-60, לאחר שאוגנדה זכתה בעצמאותה, נלקחו מהמלכים סמכויותיהם והם אף הוגלו על ידי הדיקטטורים המקומיים, שירשו את השלטון מידי הבריטים. בארמון גרות אלמנות בית המלוכה שלמעשה חיות מתרומות המבקרים, זכר למנהג ישן שבו תומכים התושבים באלמנות המלך לאחר מותו.
אחת האטרקציות בארמון היא צפייה ואף השתתפות במשחק מקומי, Omiwzo, שהיה חביב ביותר על בני המלוכה ועל פשוטי העם כאחד. המשחק מורכב למדי והמטרה היא לזכות בכל הזרעים של היריב, כשבכל תור קובע מספר הזרעים שבתא מסוים את מהלך המשחק הבא.
כיום נושבת באוגנדה רוח המבשרת על תחיית בית המלוכה, ומתקיימים מגעים בין השלטון לבין נציגי הממשל על מנת להשיב לבית המלוכה חלק מסמכויותיו.
 
טיפ למטייל באוגנדה:
צפייה בגורילות ההרים, מותנית ברכישת אישור רשמי, מרשות שמורות הטבע של אוגנדה (UWA- (Uganda wildlife Authority. בסוכנויות הנסיעות אפשר להזמין מקום לתקופה של עד שנתיים מראש, אך מי שרוצה לרכוש אישור בסמוך למועד הנסיעה, עד שלושה חודשים מראש, יצטרך לעשות זאת במשרד הראשי של רשות שמורות הטבע של אוגנדה, הממוקם בקמפלה. האישור תקף לתאריך ספציפי ולכן מומלץ מאוד להתחיל את המסלול בקמפלה, לרכוש את האישור, ובהתאם לכך לתכנן את הטיול.






עומר דותן
 
אודות הכותב
עומר דותן, טייל רבות בעולם (דרום ומרכז אמריקה, אסיה, אפריקה, אירופה ואנטרקטיקה) כולל תקופות שהות ארוכות בדרום אמריקה ואפריקה. בעל תואר ראשון באומנויות ותואר שני בהיסטוריה של אמריקה הלטינית. צלם חובב. מדריך טיולים בחברת אקו טיולי שטח 

לקריאת כתבות נוספות של עומר








מספר צפיות: 6400
1572