www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



חוויות מטיול בלאוס
כתבה וצילמה: אפרת נקש


בביקורי בלאוס הזדמנו לי חוויות לא שגרתיות, חוויות שלא הייתי חווה בשום מקום אחר בעולם. אחת מהן הייתה מסע ומחיה מעל חופת היער וצמרות עצים, תוך התוודעות ליער מזווית לא שיגרתית. היינו אורחים של אחרוני קופי הגיבון שעוד נותרו בעולם, במקום שעיקר מטרתו היא שמירה והגנה על הטבע. אנו התיירים מרוויחים טיול ומגורים במקום קסום ולא שגרתי, ואילו המקומיים, הם לומדים שניתן להתפרנס מבלי לפגוע במשאב הטבע היקר שבורכו בו, היער, והחיות שנותרו בו.


חוויה נוספת שהתמזל מזלי לחוות היתה חתונה מקומית, בה הצלחתי להשתלב כאחד החוגגים כמעט. כל שביקשתי היה לצלם, אך בסופה של החגיגה מצאתי את עצמי טובלת במי הנהר עם שאר החוגגים.

גולשים מעל צמרות
במהלך טיול בלאוס ביליתי שלושה ימים מדהימים ב"חווית הגיבון" (The Gibbon Experience), בשמורת טבע במחוז בוקאו (Bokeo), המשתרע מצפון למעבר הגבול עם תאילנד בהואסאיי, לאורך נהר המא-קונג ועד למחוז נאם-תא. ב"חווית הגיבון" גרים בבקתות הבנויות על עצים, גולשים מעל צמרות העצים, ומאזינים לשירתם של הגיבונים. 
הגיבונים הם הקטנים מבין משפחת קופי האדם, חיים בדרום מזרח אסיה ונמצאים בסכנת הכחדה ממשית.


ב"חווית הגיבון" מתגוררים בבקתות על צמרות עצים ועוברים ממקום למקום בגלישה בכבלים


asiatica





לגור ולנוע בין עצים
התנועה באזור השמורה ובין הבקתות נעשית בגלישת "אומגה" לאורך כבלי פלדה, אליהם מתחברים באמצעות ערסלים, וגולשים. הגלישה עצמאית, ללא מדריך, כך שניתן לגלוש כמה ומתי שרוצים. האזור הוא גבעי, בגובה בין 500 - 1,500 מ', והגלישה היא בין מדרון אחד לאחר, מעל לצמרות העצים הצומחים בערוצים ובעמקים שמתחת. הכבלים הם מפלדה, בעלי כיוון מוגדר המסומן בצבעים: מגיעים בכבל אדום וגולשים הלאה בכבל ירוק. הכבלים הם באורך של עשרות עד מאות מטרים, כשהארוך ביותר הוא 400 מטר. כשלא מצליחים להגיע בגלישה עד פלטפורמת הנחיתה, יש להתקדם בכוח הידיים. חלק מהכבלים אינם מסתיימים במדרון כי אם במשטח נחיתה על עץ, ממנו ניתן להמשיך בגלישה. במקומות המסתיימים במדרון צריך לטפס, כדי להגיע לעמדת יציאה גבוהה יותר.

המגורים הם בבקתות עץ נפלאות ומאובזרות, הבנויות בגובה 40-50 מטר מהקרקע, על עצים בני יותר ממאה שנה. יש בהן פינת ישיבה עם שולחן נמוך ושרפרפים, וארגזי מזון ובהם חטיפים ופירות. בפינת המטבח יש כיור, ברז, כלי אוכל, אמצעים להכנת קפה ותה, אובלטין (אבקת שוקו) וגזייה. המים בברז מגיעים ממעיינות זכים, ואפשר לשתות אותם בלי חשש. בנוסף יש בבקתה שלושה מפלסי שינה, עליהם פרושים מחצלות, מזרנים, שמיכות וכריות, ומעל תלויות כילות. כלי המיטה נקיים ורעננים. הכילה עשויה בד כותנה, והיא יוצרת חדרון אינטימי וחמים. בבקתה פינה של שירותים, מקלחת וכיור רחצה עם מגבות נקיות. בלילה המקום מואר בנרות, והבקתה מצוידת גם בפנסים מתאימים. ארוחות הבוקר, הצהרים והערב מגיעות לבקתה.

מטרת פרויקט "חווית הגיבון" היא להגן על יער הגשם. כריתת העצים וציד החיות הורסים את היערות ואת האוכלוסייה הגרה בהם. השמירה על היער ומתן השירותים למבקרים בצמרות העצים מספקים לתושבי המקום הכנסה השווה בכל שנה להכנסה מכריתת עצים, שהיא חד פעמית, בלי שהתשתית לפרנסה מתכלה. בראש הפרויקט עומד בחור צרפתי שהוכיח במשך שלוש שנים שאפשר לשמור על הטבע באמצעות צוות מקומי. לפארקים הלאומיים של לאוס אין פקחים שתפקידם לסייר מדי יום ולהגן על הטבע. פקחי היער של שמורת בוקאו הם מקרה חריג: משכורתם ממומנת במלואה מהכנסות "חווית הגיבון", והם עובדים 24 שעות ביממה ומפקחים על 25 אחוזים מתוך השטח שהשמורה משתרעת עליו.
כתבה על נשות שמורת לואנג נמטה


סרט וידאו על חווית הגיבון

חווית הגיבון  (The Gibbon Experience)
הפרויקט הוא יוזמה צרפתית לאקו-תוריזם, במטרה לשמור על היער ולחנך את המקומיים לעשות לשימורו ולשימור החיות הנכחדות בו. הפרויקט נמצא בצפון מחוז בוקאו, בקרבת עיר הגבול הואה-סאי, על הכביש ללואנג נאם-תה. יש להירשם כשבועיים מראש במשרד בהואה סאי, ניתן גם באמצעות אימייל או טלפון.
אפשר להגיע בנסיעה מלואנג נאם-תה לאורך כביש 83 (שעתיים וחצי נסיעה לכפר Ban Thup), או לצאת מהואה סאי ברכב של החברה.
מידע נוסף:gibbonexperience.org דוא"ל
experience@gibbonx.org

החגיגה נמשכת
טיול בוקר שגרתי שערכתי בלאוס, קיבל תפנית בלתי צפויה: זה החל בהזמנה לטקס חתונה, נמשך במסיבה ארוכה ועליזה והסתיים בטבילה בנהר בחברת חברי החדשים.

בדרכי חזרה משוק הבוקר מצפון לעיירה ואנג ויאנג (Vang Vieng), ראיתי התקהלות. התקרבתי וגיליתי שזהו טקס חתונה. ביקשתי רשות לצלם, כולם הנהנו. הרכבתי את הפלש על המצלמה, הצבעתי עליו ושאלתי שוב אם אוכל לצלם. הנוכחים המשיכו לחייך ולהנהן. פסעתי לתוך החדר. החתן והכלה כרעו על הרצפה, מולם ישב מנהל הטקס בחולצה לבנה ובצעיף צבעוני. הכלה לבשה בגדי משי צבעוניים וענדה תכשיטי זהב, שיערה היה אסוף כלפי מעלה. החתן לבש בגדי משי וצעיף צבעוני. בשלב מסוים בטקס האורחים התקרבו אל החתן והכלה, שהושיטו ידיים קדימה, וקשרו שרוכים לבנים על פרקי ידיהם. שרוכים נקשרו גם על ידיהם של הורי החתן והכלה. לפתע החלו האורחים לקשור חוטים גם על פרקי ידי ולברך אותי.

עם סיום הטקס יצאו האורחים לחצר הבית וישבו לשולחנות ערוכים. הבנתי שהגיע זמני ללכת, אבל מיד הוזמנתי אל השולחן. השולחנות היו עמוסים בכל טוב: בשרים, מרקים, אטריות אורז, ירקות, בקבוקי בירה, מים ולאו-לאו, משקה אלכוהולי חריף במיוחד, עשוי מאורז מקומי. חברי לשולחן, כך התברר לי, עבדו עם החתן בחברת אלקטרוניקה, וידעו מעט אנגלית. אחרי שסיימנו לאכול הסבירו לי שהחגיגה עוברת למקום אחר. הנה, חשבתי, המסיבה שלי נגמרה. פניתי ללכת.

 
טקס-נישואים של אנשי "לאו-השפלה" (לאו-לום), ואנג ויאנג 2007






מעגל פנימי, מעגל חיצוני
מכונית עצרה לידי, הדלת נפתחה ויד סימנה לי להיכנס. גיליתי שאני נוסעת במכונית אחת עם החתן והכלה. הגענו לחצר בית ספר שגם בה היו שולחנות ערוכים: אוכל, בירה, ויסקי. תזמורת ניגנה נעימות לאוטיות וכולם פצחו בריקודים - הגברים במעגל פנימי והנשים במעגל חיצוני. הרוקדים הסתובבו נגד כיוון השעון בצעדים עדינים כשהם מסובבים את כפות ידיהם. הגברים הזמינו אותי להצטרף למעגל ואני נעניתי בשמחה. איזה מזל שהבוקר החלטתי ללבוש מכנסים ארוכים וחולצה עם שרוולים. בצד ניצבה קופסת קרטון בצורת לב ורוד גדול, והאורחים שלשלו לתוכה מעטפות. השגתי מעטפה והכנסתי לתוכה את כל הכסף המזומן שהיה לי כדי לכסות את הוצאות האוכל והשתייה.

אבל הכיף, כך גיליתי, עוד לא נגמר. התידדתי עם שתי ילדות מתוקות, קים ופנטה. הדוד שלהן הזמין אותי להצטרף אליהן, ואל שתי אורחות נוספות שהגיעו לחתונה, לטיול קצר למערה שנמצאת בקרבת מקום. מהטיול חזרנו להמשך החגיגות. עוד אוכל, עוד שתייה, עוד ריקודים. במשך כל אותו יום שתיתי ואכלתי ללא הפסקה.

בחתונה הכרתי את ננה, סטודנטית לאנגלית מויינטיאן (Vientiane). היא נהנתה לתרגל את האנגלית שבפיה, ואני הייתי מאושרת לשאול וללמוד. בסיום החגיגות הזמינה אותי להצטרף לקבוצת חברים שהלכה לרחוץ בנחל הסונג. כיוון שלא היה איתי בגד-ים, וממילא לא הייתי מעיזה לפשוט את בגדיי ליד המקומיים, טבלתי כמוהם בבגדים. ישבנו יחד במי הנהר הרדודים, הנשים המקומיות קרצפו את עורן באבנים מחוספסות, והושיטו גם לי אבן שאעשה כמוהן. היום שהתחיל בטיול בוקר תמים הסתיים בהמון צבעים, ריחות, פנים חייכניות, חום, ידידותיות, אהבה ואכפתיות. הרגשתי מאושרת ובת מזל לעבור כזו חוויה מדהימה.

מידע נוסף
לינה בלאוס - השוואת מחירים והזמנות

כתבות נוספות
נשות שמורת לואנג נמטה
חגיגות השנה החדשה בלואנג פרבאנג
טיול לצפון לאוס
טיול לדרום לאוס
חוויות מטיול בלאוס






אפרת נקש אודות הכותבת
אפרת נקש, מטיילת במקומות מרתקים ברחבי העולם, לומדת על תרבויות שונות ואורחות חיים, חוזרת עם סיפורים על חוויות שהלהיבו אותי, וצילומים נוגעים ללב. מאז 1990 הצילום מהווה מרכיב משמעותי בחיי. בנוסף אני מאמנת אישית ועסקית, וגם עובדת בתחום היי-טק". לאתר של אפרת נקש

לקריאת כתבות נוספות של אפרת








מספר צפיות: 11756
2492