www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

אוזבקיסטן - אוכל אוזבקי


האוכל האוזבקי שיגרום לכם ללקק את האצבעות
מאת: דני אורבך


האוכל באוזבקיסטן טעים ומומלץ ביותר. הוא משלב בתוכו מאכלים ממספר מטבחים: הפרסי, הטורקי הרוסי והסיני.


את האוכל נוהגים הגברים לאכול בצ'איחנה (chai-khana - מילולית: "בית-תה"), על משטח עץ מוגבה, הדומה למיטה זוגית רחבה, מצופה שטיח וכריות, עליו יושבים בישיבה מזרחית. במרכזו, שולחן מוגבה יותר, עליו תמיד מונח קנקן תה ירוק וקעריות שתייה.

תה ירוק, שקדים, אגוזים ופירות יבשים  (צילום: דני אורבך)

יקבים ויין





 

מאכלים מרכזיים ומומלצים

להלן כמה מהמטעמים האוזבקיים (חלק מהמידע, באדיבותה של נינה יצחקוב מהעיר סמרקנד, שהיא גם טבחית מעולה מאין כמוה):

הארוחה נפתחת בתה ירוק ומתוקים שונים, בהם חלבה בוכרית (לבאז), שאיננה מבוססת על שומשום אלא על אגוזים טחונים, פיסטוקים טחונים, בוטנים טחונים, סוכר, קמח ומים.
 
למנה ראשונה מוגש שורפה, מרק עתיר שומן כבש (בערבית שורבה וברומנית צ'ורבה).
 
על השולחן אגוזי מלך, שקדים, פירות יבשים מסוכרים ופירות העונה, בעיקר אבטיח ומלון.
כתבות על יעדי טיול באוזבקיסטן
 
פינת ישיבה אופיינית לארוחה  (צילום: יובל נעמן)
 

"מנות ראשונות" באוזבקיסטן

אוֹשִי-אוֹסְבּוֹ - סוג של חמין בוכרי עשוי אורז עם בשר, גזר, עגבניות, שמן ואורז. לעיתים מבושל גם עם עצמות.

סאמסה (Samsa) - בצק פריך ממולא במילוי בשר, שומן, בצל וירקות, אפוי בטאנדיר (טאבון מרכז אסייתי כמו טאנדור הודי) - הכיסונים דומים לאחיהם ברחבי העולם, כמו הסאמוסה ההודית והבורקס בכל העולם (ללא בצק העלים האופייני לבורקס).
 

סאמסה - בצקי מבחוץ, שומן כבש ובשר מבפנים (צילום: דני אורבך) 
 

לגמן (Laghman) - אטריות טריות המוכנות במקום, בבישול במרק בשר. אלו אטריות עבות השונות לחלוטין מהאטריות היבשות בנוסח איטליה.

 
איטריות לגמן אוזבקיות  (צילום: דני אורבך)
 





 

במקום הראשון - אוש-פלוב

אוש-פְּלוֹב (Osh-Plov) או בקיצור- פלוב (מפרסית "פולואו", מוכר גם כפילאף), הוא ללא ספק המאכל האוזבקי (והמרכז אסייתי) הטעים ביותר. פלוב הוא אורז עם ירקות מטוגנים ובשר, ואם מכינים אותו טוב - הוא תענוג נדיר לחיך. באוזבקיסטן, במקרים רבים, דווקא גברים מכינים את הפלוב.

להכנה, מטגנים בשר חתוך לקוביות, רצוי בשר כבש שמן. בינתיים חותכים גפרורי גזר ובצלים, ומוסיפים לבשר, עד שצבע הגזר האדום משתלט על התבשיל. מוסיפים אורז ומים ומחכים. כמה מחכים? זו המומחיות של אנשי האושפז, מומחי הפלוב! את היציקה הזאת אוכלים אחרי כמה כוסיות של וודקה המלכה, כדי שיחליק היטב בגרון. ביומי האחרון בסמרקנד, הכין לנו בוריס פלוב משובח, שביחד עם היין הביתי היה תענוג שנראה לי שאזכור להרבה זמן. גם הפלוב בקפה קרוואן בטשקנט היה מצוין.
כתבה על טשקנט והרי השמיים

 
אוש-פְּלוֹב
צלחת אוש-פְּלוֹב (צילום: דני אורבך) 
 

 שיפודים ונהנים ונהנים

בשר על שיפוד - זהו בשר עוף או כבש משובח, מושחל על שיפודים, בין אם מדובר בשישליק, שיש-קבאב או קבאב. לא לפספס! הבשר הטעים ביותר הוא בלי ספק בשר הכבש. ("שיש"=שיפוד, "קבאב"=על האש).
 

פרגית שיש-קבאב  (צילום: דני אורבך)
 

ומה לקינוח?

סוּמאלאק - ממרח חיטה מתקתק שהכנתו היא ממש אירוע חברתי ותרבותי. מקובל באוזבקיסטן שנשים מכינות סומאלאק. יש לבחוש את הסומאלאק במשך לילה שלם. כל השכנות מכינות סומאלאק ביחד. כל אחת בוחשת בתורה, ובינתיים האחרות שרות ורוקדות. למזלי הטוב, נינה והשכנות שלה הכינו סומאלאק בדיוק כשהייתי בסמרקנד - אז הצלחתי לטעום מהמאכל המרשים הזה.

 
סומאלאק - ללקק את האצבעות!  (צילום: דני אורבך)
 
 



 

לצד האוכל

נוֹן/נאן (ליפיושקה ברוסית) - לחם אוזבקי טרי - בסיס כל ארוחה. בסמרקנד ובוכרה (כמו בכל מרכז אסיה) הוא נראה כמו בייגל גדול שאין בו חור. הוא מלווה את רוב הארוחות באוזבקיסטן, ומוכרים אותו בכל מקום ברחוב ובשווקים. חלקו המרכזי פריך וקשה והיקפו רך וטעים - במיוחד כשהוא נקנה הישר מהמאפייה בבוקר!
כתבה על סמרקנד ובוכרה

 
נאן מהודר - לאכול או לתלות על הקיר לקישוט?  (צילום: יובל נעמן)
 
נאן עממי יותר (צילום: דני אורבך) 
 

בָּחְש - תבשיל אורז בכוסברה ובשר - שמים אורז שטוף עם כל צמחי התבלין ובשר חתוך לקוביות, בתוך שק מבד-כותנה, תופרים או קושרים שלוש אצבעות מעל לתכולת השק להגבלת נפחו בזמן הבישול, ומבשלים בתוך מים רותחים שלוש או ארבע שעות. הרעיון הוא שפרט למעטה הגוש שיוצא מבושל מדי ודייסתי, שאר האורז איננו יכול להתפשט ולכן יוצא ירוק מהעשבים וגרגיריו נפרדים אחד-אחד.

 
 
אורז ירוק - בחש - בליל של ריחת, טעמים וצבעים (צילום: דני אורבך) 

 
בתאבון!!
 
 






דני אורבך
 
אודות הכותב
דני אורבך, בעל תואר דוקטור להיסטוריה מאוניברסיטת הרווארד וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מחבר הספר ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר פוסט-דוקטורנט בתוכנית ללימודי יפן-ארה"ב באוניברסיטת הרווארד. בעל הבלוג "הינשוף".

לקריאת כתבות נוספות של דני








מספר צפיות: 28801
6582