קרנבל המסכות בוונציה
מאת: יובל נעמן


בוצעה הפנייה לכתבה 3043


כשתומס מאן מיקם את עלילת  "מוות בוונציה"  בעיר זאת של חורף, הייתה לו סיבה טובה.  ונציה, הקונטרסטית כל כך תחת שמש איטלקית חזקה, חצייה מסונוור וחצייה אפל,  והבוהק על המים...
ונציה של החורף שונה כל כך. זוהי עיר חיוורת ואפורה, בה מתמזגים המים והשמיים, כשהיא עטופה בערפל. בעיר הנוגה הזאת הכול מתנהל בעצלתיים. גווניה מתערבבים עם המבנים הישנים והטחובים, הסוגרים בקדרות על תעלות צרות של מים מלוכלכים. הערפל מהמים הופך הכל לכל כך לא מוחשי, והעיר כולה נמוגה


זהו האלמנט המסתורי המהווה תפאורה אידיאלית לעשרת הימים בהם כהרף עין מתחלף הכל, ולעשרה ימים קצובים יוצאות מתוך הערפל ומתוך פתיתי השלג הרך המכסה את העיר, דמויות הצצות כפטריות ומכסות את העיר במערבולת צבעים עזה. ושוב מתמלאות הסמטאות, הכיכרות ורחובות המים בעשרות אלפי אנשים המשלהבים זה את זה. זהו הקרנבל של ונציה .(Venezia) 
 
קרנבל המסיכות בונציה
(צילום: יובל נעמן)
חיי אנוש חולפים תוך חזרה אין סופית. ריתמוס של קיץ וחורף, אביב וסתיו, יום ולילה, לידה ומוות, וכפי שמתאר הקוהלת: "מַה שֶהָיָה הוּא שֶיִהְיֶה וּמַה שֶנַעֲשָה הוּא שֶיֵעָשֶה וְאֵין כָל חָדָשׁ תַחַת הַשָמֶשׁ".
חברות אנושיות עשו ועושות מאמץ לתת משמעות למרוצו המשמים של הזמן ולהפוך חוסר משמעות לציפייה, לרגעים בהם נעצרים החיים לרגע של דיאלוג בין עולם האלים, המתים והעבר, עם העתיד. אלו הם החגים הפסטיבלים והקרנבלים, המסמלים את ניצחון החיים על המוות, השמחה על היגון והחידוש על השגרה. החגים תוחמים את הזמן, מגדירים ומבדלים את מה שלפניהם ממה שאחריהם.
שורשי הקרנבל נטועים עמוק עוד בחגי האביב של התרבויות הפגאניות והם מושרשים היטב בתרבויות כל העמים - מהריטואלים של באכחוס ודיוניסוס ועד לפורים שלנו. הם מסמלים סדר חדש של הטבע עם בוא האביב. הכנסייה הכירה בצורך ההתפקרות וההתפרקות מהממסד, והתירה (בצורה מבוקרת ותחומה בזמן) התנהגות פרועה ופורקן יצרים, הגורמת ופועלת להגנת הסדר הציבורי באופן יעיל יותר מאיסורים חמורים, ומתעלת לכיוון סדר ציבורי רצוי. 
קרנבל המסיכות בונציה
(צילום: יובל נעמן)

 ברירת מחדל




 
הקרנבל הנוצרי נחוג בין חג המולד - יום לידתו של ישו, לערבו של 'יום שלישי השמן', ותחילתו של 'אפר יום הרביעי' בו מתחיל צום ה'לאנטה' הנמשך 47 יום עד חג ה'פסחא' (איסטר) ו-45 יום לפני 'יום שישי הטוב' יום צליבתו של ישו. בארבעים ימי השבוע הבאים חל צום ה'לאנטה', במצוות התנתקות והתנזרות מבשר, התרחקות מהגשמי וחזרה לרוחני. מכאן מגיע שמו של החג : 'קארנה' (=בשר), 'ואלא' (=סילוק/פרדה לשלום), והפרידה מהבשר לרוח נחוגה בהילולת בשרים המונית.
ונציה, הממוקמת על האי 'קאלטו', נוצרה כמקום מקלט מבודד, הפכה למקום החשוב ביותר והעשיר ביותר באירופה, מעצמה השליטה בימים ובדרכי המסחר, שהוציאה לעולם את 'קולומבוס' ו'מרקו פולו'.
הבאת העושר, ביחד עם שקיעת העוצמה הימית לאחר גלוי אמריקה, שליטת הספרדים בדרכי המסחר מערבה וגלוי נתיבי השייט של 'וואסקו דה-גאמה' והפורטוגזים מזרחה, הפכו את ונציה לבירת התענוגות והאומנות: 'מונטו וורדי', 'וויוולדי', הימורים בכל מקום. התמכרות נשים להימורים, הפכה את ונציה לבית הזונות של אירופה. 'קזאנובה' בן העיר אמר שאין ולו נזירה אחת שלא תתנה אהבים תמורת כסף. תקופה זאת הייתה גם פריחת הקרנבלים האקסטראווגנדים.
קרנבל המסיכות בונציה
(צילום: יובל נעמן)
הקרנבל בונציה החל במאה ה- 12. המסכות הגיעו לונציה במאה ה- 13 על ידי אישה מוסלמית לבושה רעלה. את תנופתו העיקרית והפיכתו לציר מרכזי בחיי העיר, קיבל הקרנבל במאה ה- 15 כאשר עושי המסכות - "המסכראריס" הוכרו כאיגוד מקצועי. בתקופת המגפה במאה ה- 16 המסכות שמשו להגנה מהדבקות במחלות ונטבלו בבשמים למניעת הדבקות במגפה. במאה ה- 17 כל תושבי ונציה עטו מסכות כמעט כל הזמן.
במאה ה- 18 הגיע הקרנבל לשיא גדולתו,  ונחוג במשך כחודשיים כל שנה.
אדונים ועבדים לבשו מסיכות להסתרה ולעירוב בין מעמדות,  ובמקרים רבים גם להחלפת טובות מיניות ללא חשש מזיהוי. ונציה סיימה להיות בירה עולמית בשנת 1797  בכיבוש 'נפוליון בונפרטה' את העיר, כיבוש ששם קץ לעצמאות הממלכה ולחגיגת הקרנבל. המנהג של חגיגת הקרנבל, חודש - כמה פרוזאי - על ידי אמריקאים ויזמים אחרים שאינם מונציה, כדי להחיות תרבות ומנהגים שגוועו, ובהזדמנות ליצור עונת תיירות חדשה. היוזמה נפלה על קרקע פורייה ובזמן המתאים,  והקרנבל בונציה של היום קורא תיגר גם על הקרנבל בברזיל, המארדי-גרא בניו-אורלינס, והפאסנאחט של באזל. זהו חגה של אוכלוסיה שבעה ועשירה (בניגוד לקרנבל בברזיל).
באיטליה של היום אנשים יכולים להרשות לעצמם חופש ארוך, והשקעת מיטב מרצם היצירתי ומרב כספם בהכנת תחפושות.  רק העושר הכלכלי מאפשר להרים ראש מהיום-יום, ולהמשיך להטמיע מורשת רבת שנים של אסתטיקה - דבר הקיים בשפע באיטליה.
הקרנבל בונציה במהותו ספוראדי וספונטאני, זוהי הבעה אישית ולא קבוצתית,  האירועים בחלקם יזומים,  אולם מהווים כר פורה לאירועים ספונטניים פרטניים כמו גם המוניים, והשמחה ברחובות סוחפת גם את ההמונים שמרביתם כלל אינם ונציאנים,  ואז מתוך הסמטאות ורחובות המים, צצות להן דמויות,  וצעדן קצוב ומלא רושם, מדי פעם קופאות או נעות בתנועה איטית. 
קרנבל המסיכות בונציה
(צילום: יובל נעמן)






המסכות עשויות בדרך-כלל מעיסת נייר, גבס או עור. הדמויות והמסכות בקרנבל הן מסוגים שונים:
מסכות באכחוס ודיוניסוס מהתקופה היוונית והרומית.
מלאכים ושטן (אנג’לוס ודיאבולוס) מימיי הביניים.
מסכות רנסאנס ובארוק.
דמויות מהקומדיה-דל-ארטה בהן מובע דגש מוחצן או רעיון אידיאי.
"מסכות של רעיון",  דמיוני ויצירתי, היכולות להיות מנותקות מהמציאות או להיות מושפעות מאירועים היסטוריים או מהפוליטיקה.
מסכות ונציאניות מסורתיות המכסות עיניים ואף.
"רופאי המגפה" עם אף ארוך במיוחד, (יש טוענים שכיסוי האף מקורו בהגנת האף מפני פגיעת המגפה בימי הביניים).
דמויות מהקומדיה האלוהית של דאנטה או דמויות המוות (El Morte) ומלאך המוות.
מסכות "הפסל החי" מבוססות על מסיכת בסיס ללא הבעה,  גם אם הן צבועות או מצוירות,  נותנות תחושה ערטילאית ומנותקת,  זהו קלסתר אידיאלי המנותק מהמציאות.
הדמויות אינן חברותיות ואינן יוצרות קשר עם הקהל. הן מהלכות בהילוך סוריאליסטי, מרחפות ברחובות. הן אינן רואות את הקהל, והקהל מעריץ אותן מהצד. 

קרנבל המסיכות בונציה
(צילום: יובל נעמן)
אירועי הקרנבל פרוסים על פני כל העיר. למעלה ממאה אלף תיירים ותושבי ונציה, כולם גודשים את הכיכרות, הסמטאות, הגשרים ותעלות המים.
מרכז החגיגה מתרכז בכיכר החשובה והגדולה של העיר - כיכר סאן-מרקו.
במשך כל היום מתקיימים ריקודים והופעות ספונטאניים ויזומים.
אומני רחוב מופיעים בכל פינה ומציגים לראווה את כישוריהם.
בכיכרות מתקיימות גם הצגות רחוב על במות מאולתרות.
קבוצות של ג’נגלרים ולהטוטנים מציגות את יכולותיהם.
כל תחפושת או מסכה מחפשת משבצת ריקה להופיע ולהציג את אומנותה.
מי שהגיע לא מחופש מוצא את אחד מציירי המסכות הרבים, שתמורת סכום קטן, יצירו יצירת אומנות פרטית וחד פעמית על פני כל דורש.
תהלוכות מתקיימות כל ימי הקרנבל, מונעות בפרסים כספיים לתחפושות וקבוצות.
גם על כבישי המים מתקיימות תהלוכות ייחודיות של סירות וגונדולות מקושטות.
ביום הקרנבל האחרון, בהתאם למסורת הקתולית, מחלקים נזירים בשר לכל המשתתפים כאקט סמלי להתנזרות מהבשר בתקופה הקרובה.
בערבים בבתי הקפה היוקרתיים נערכות מסיבות בארוק יוקרתיות.
כל לילה מתקיימים ריקודים הנמשכים עד הבוקר הקפוא, בעזרת פונצ’ים ומשקאות אלכוהוליים אחרים, וכשילוב של הקור המקפיא עם החום בלב.
על הבמה המרכזית מתקיימות כל ערב הופעות המשלהבות את הקהל.
בפינות האפלות יותר מתקיימות הופעות וריקודים ספונטאניים של קבוצות צעירים, בטראנס משתלהב, הגורר כל מי שעובר בסביבה.
בליל הקרנבל האחרון הריקודים בכיכר מגיעים לשיא, כאשר כל הכיכר מלאה המון אדם, כמו נחיל נמלים הנע בקצב המנגינה. 
קרנבל המסיכות בונציה
(צילום: יובל נעמן)
הקרנבל של ונציה הוא גם חגם של האומנים החובבים. אנשים שכל חטאם ביכולת יצירתית דרמטית חבויה, המנסים להציג את אומנות הבמה הרגעית בהופעה או בהנצחת תמונות אלמותיות קפואות.
קל לצלם בונציה - כל כך הרבה דוגמנים חובבים.
קשה לצלם בונציה - כל כך הרבה צופים וצלמים.
קל לצלם בונציה - צבעוניות כזאת באור כל כך רך.
קשה לצלם בונציה - עטופים בכל כך הרבה שכבות של קור מקפיא.
כשתומס מאן מיקם את עלילת "מוות בוונציה" בעיר זאת של חורף, הייתה לו סיבה טובה, אולם מי שכוונתו לראות את ונציה ולמות - שיחכה עד לאחר הקרנבל.
בזמן הקרנבל החיים בונציה בעיצומם.
 
מידע נוסף
לינה בוונציה
לינה באיטליה

כתבות נוספות על ונציה

יובל נעמן אודות הכותב
יובל נעמןצלם גיאוגרפי, מדריך טיולים, בונה מסלולים, יועץ טיולים אישיים ומרצה על ארצות העולם השלישי. בעל תואר שני בלימודי אסיה, מכיר את אסיה על בוריה וכן חלקים נרחבים של אפריקה ואמריקה, מעשרות ביקורים ולמעלה משלושים שנות טיולים עם התרמיל על הגב.





יובל עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות






סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר