קדחת דנגי קיימת בכ- 100 מדינות בעולם. זוהי מחלה וירלית קשה, כמו שפעת הנמשכת שבוע ימים. הסימנים העיקריים: חום, בחילה, כאבי שרירים. המחלה חולפת בד"כ ללא טיפול. המחלה מועברת ע"י עקיצות יתושים ("הנמר האסיאתי"). הסיכוי להידבק במחלה נע בין 2-7% למטיילים לחודש אחד. הסכנה היחידה במחלה היא הדבקה חוזרת בזן אחר של דנגי (קיימים 4 זנים).

תשובה שאיננה מרופא: קאו-פאנגאן הוא ברצועה הטרופית בה כמעט כל השנה גשום, ועכשיו גשום יותר מאשר בחורף ולכן הקדחת פעילה כל השנה ועכשיו יותר מבחורף. בד"כ הידבקות ראשונה בקדחת זו אינה מסוכנת ועוברת כמו שפעת רגילה. חום, כאבי ראש ושרירים קלים וזהו. הדבקות שנייה למי שחלה בעבר מסוכנת יותר ופרט לשתיה ולקירור הגוף במידה ויש חום גבוה מאד לא נזקקים לאשפוז אך יש להיות ערניים. האם לדאוג? לא ממש! ממילא אין כל חיסון לקדחת זו. פאנגאן נגועה (פרט לסמים רבים) גם בדונגי, ולוקח למחלה זמן דגירה של כשבוע, כך שאם נעקצים יש להיות חשדניים לחום גבוה כשבוע אחרי העקיצות. המעבירה היא יתושת האאדס-המצרי וגם יתושת הנמר-האסייתי (שהתגלתה כבר גם בישראל), ובשונה מיתושות האנופלס, אלו יתושות פעילות יום ובעיקר בוקר וערב ולא לילה, כך שאם בשעות העירות מתמרחים בדוחה יתושות ומכסים את הגוף (כמו שמומלץ בכל מקרה באזורי קרינה חזקה כמו פאנגאן), אין ממש ממה לדאוג. דווקא אצל ילדים המחלה קלה יותר (לא מדובר בתינוקות שגם כך לא ממש מווסתים טמפרטורת גוף). וכאמור, אני לא רופא ולא בעל הכשרה רפואית כך שעדיף תמיד להתייעץ עם רופא המכיר את ההיסטוריה הרפואית ואת ההיסטריה הרפואית שלך.