היי עמי,

איזה רעיון נפלא, ועוד עם ילדים. אני מורידה את הכובע.

לגבי מסלולי הליכה של מספר ימים – יש בשוויץ המון כאלו ובכל אזור. אני מניחה שאחרי הורדת הקשים מידי ההיצע יצטמצם, אבל עדיין יישארו המון. הבעיה היא הציוד. לא ידוע לי על אפשרות סחיבת הציוד בין בקתות הרים, כי בשוויץ אין פורטרים, חמורים ולמזלם גם לא ג′יפים. אבל יתכן שיש לכך פתרונות כלשהם, כי לחלק מבקתות ההרים יש גישה לבעלי הבית עם רכב ויתכן שהם יכולים להקפיץ ציוד.

פתרון אחר ראיתי כבר בכמה מקומות. מדובר על מסלולי הליכה בין כפרים, כאשר הלינה בכפר והציוד מוקפץ עבורכם לכפר הבא, בזמן שאתם הולכים ברגל. לא הצלחתי למצוא עכשיו אף אחד מהמסלולים הללו, אבל זכור לי במיוחד אחד כזה בקנטון ואלה.

יש שני דברים שכדאי לעשות:

1. בכתבה על פסגות שוויץ – מדריך למטייל ברגל יש כמה קישורים לאתרים עם מסלולים. יש שם גם מנוע חיפוש בו ניתן להגדיר גם מסלולים רב-יומיים. תצטרך לחפור שם קצת.

2. בכל אתר אינטרנט של האזורי בו תבחרו לבקר תמצאו שפע של מסלולי הליכה בכל הרמות, כולל כאלו עם לינה בבקתות.

3. אפשר לכתוב ללשכות התיירות באזורים בהם אתם רוצים להיות ולהגדיר בדיוק מה מחפשים. הם יענו בשמחה, זה תפקידם.



לגבי מסלולים מישוריים לאופניים, זה קצת יותר בעיה. קשה למצוא בשוויץ מסלולים מישוריים, בעיקר באזורים ההרריים. לא שאין לגמרי, אבל יש מעט והמקומיים לא תמיד מודעים לקושי כשהם שולחים אותכם למסלול. בכתבתי "הענקים של סיון" (קנטון ואלה) אני מספרת על חוויה כזו, אבל את המסלול שאני מתארת שם ניתן לעשות ללא העלייה המטורפת ואז הוא די קל.

האזור הקלאסי לרכיבה במישור הוא עמק נהר הריין. יש מסלול לכל אורכו של נהר הריין. אמנם הוא לא לגמרי מישורי, אבל רובו הכי מישורי שאפשר בשוויץ.

אפשרות נוספת היא לרכב לאורך אגם בודנזה (קונסטנץ). בחלק מהדרך יש טיילת וזו ממש אוטוסטרדה של רוכבים מכל הגילאים.


אשמח אם תספרו לנו כאן מה מצאתם ואיך הסתדרתם. נלמד מזה המון.



בהצלחה,