ספטמבר במערב אירלנד –
פסטיבל השידוכים של ליסדונברנה
מאת: הילה פז-פילד
אי שם בעיירה ליסדונברנה שבמחוז קלייר, לא הרחק ממפרץ גולוויי ומנופי אבן הגיר של הבארן, בין הכבשים לפרות, הפרחים והשדות, התפתחה מסורת שידוכים ארוכת שנים. אבות אירים ביקשו למצוא לבנותיהם שידוך מתאים, אבל מה נחשב "שידוך מתאים" באירלנד של אותה תקופה?
כמה רמזים לפניכם: זה לא קשור לשיאני גינס, לא לצריכה מרובה של גינס וכמובן שלא למתכון הסודי של הבירה. אלא פשוט מאוד – אדמות. טוב, איך אפשר להאשים אותם? מדובר בשטחים יפהפיים, עם נופים מרהיבים ושפע אטרקציות בטבע. אך לפני שאספר על כל אלה, מעט רקע לפסטיבל השידוכים של העיירה.
העיירה ליסדונברנה ונקודות העניין שבסביבתה: מצוקי מוהר והפארק הלאומי
פסטיבל השידוכים – איך הכול התחיל...
בעבר, כשזוג צעיר נישא באירלנד, העניינים שבינו לבינה לא היו רומנטיים גרידא, משום שגם המשפחות נקשרו בעקבות השידוך, ועימו עלו שאלות של רכוש, אדמות וחלוקת התפקידים במשק המשפחתי. מהזוג ציפו להתיישב בשטח המשפחה ולקחת חלק פעיל בעבודתה, בגידולה ובהרחבתה... כשחושבים על זה, ברור מדוע הנער והנערה לא תמיד היו אלה שקיבלו את ההחלטה הפעוטה – למי ישתדכו.
וכך, לאחר הקציר, היו החקלאים ובני המשפחות מגיעים לליסדונברנה בחודש ספטמבר. בפאב, "בית הכנסת של הקהילה", היו שותים מבירת האייל (Ale) האירית הטובה, מתופפים בתוף הבוראן, מנגנים באקורדיון ובכינור ופורטים בבנג'ו. תוך שהם שרים ורוקדים, הם נהנו מהופעות חיות של נגנים וזמרים – אך כל זה היה גם "תפאורה" למשא ומתן הרציני שקיימו ביניהם – על שידוכים.
למרות כל הדיבורים על רומנטיקה ואהבה, הקונספט ההרפתקני היה כרוך גם במגבלות, במיוחד עבור הנשים. המושג "חתונה קתולית" היה עבורן מציאותי ומחייב, בחברה שבה לכנסייה הקתולית הייתה השפעה רבה. זכויות הרכוש של נשים נשואות היו בעבר מוגבלות והורחבו בהדרגה, ובמשך שנים רבות החוק לא אפשר גירושים – והנה, פג מעט קסמו של עולם השידוכים.
אבל לפני שההתלהבות תדעך – אל חשש! דברים משתנים, וגם דיני הגירושים וזכויות הנשים באירלנד עברו מודרניזציה. הגירושים הותרו בשנת 1997, וכיום מגיעים לפסטיבל גם אירים ואיריות בסבב ב' של חיי האהבה שלהם. מסורת השידוכים נמשכת, הפעם באווירה קצת יותר משוחררת ועם אלפי מבקרים מהעולם שבאים לקחת חלק בחגיגה, בעיירה שוקקת וכיפית.

ברחובות העיירה פסלים המאזכרים את הנושא שבזכותו היא התפרסמה (צילום: הילה פז-פילד)
בשידוכים זה לא הגיל – זה התרגיל!
מחפשי השידוכים ישמחו לדעת שהפסטיבל מושך אליו מבוגרים מכל הגילים – מצעירים ועד מי שכבר צברו לא מעט ניסיון בחיים. כדאי לשלב ביקור בפסטיבל בתוכנית הטיול, באחד מסופי השבוע של חודש ספטמבר, וליהנות ממוזיקה חיה ומאירועי ריקודים. לצד מוזיקת ה"טרד" האירית, תשמעו כאן גם קאנטרי, פולק ומוזיקה פופולרית. הריקודים בפאבים והמפגשים עם "השדכן" של העיירה – כל אלו מייצרים הזדמנויות למפגש בין זרים שמחפשים שידוכים. כדאי לבדוק בתוכנית הפסטיבל אילו פעילויות נוספות מוצעות, ובהן מפגשי "ספיד דייטינג" – סבב היכרויות קצרות עם תחלופה מהירה.
הפסטיבל ומגפת השידוכים
בכל אחד מסופי השבוע של ספטמבר מתקיימות הופעות מוזיקליות בפאבים של ליסדונברנה (Lisdoonvarna). בחלק מהמקומות מצטרפים גם תקליטנים, שממשיכים להרקיד את באי הפסטיבל בסגנון קצת יותר מודרני.
החל משעת הצהריים, בכל ימות השבוע, מתקיימות הרקדות בכמה מוקדים בעיירה. אין צורך בהרשמה כללית לפסטיבל, אך חלק מהאירועים עשויים לדרוש כרטיסים או הזמנה מראש. באי הפסטיבל בוחרים בהרקדות לפי ההתנסות האישית שלהם או המלצה על מרקיד פופולרי.
אף שהפסטיבל מזוהה עם ליסדונברנה בזכות ההיסטוריה שלה, גם עיירות סמוכות במחוז קלייר (Clare) נדבקו ב"חיידק השידוכים", ומתקיימות בהן הופעות חיות והרקדות.
''השדכן של ליסדונברנה'': ווילי דיילי
ווילי השדכן הוא הטיפוס הכי צבעוני, אופטימי וחייכן במערב אירלנד. הוא ירש את תפקיד "השדכן" מאביו, שירש אותו מאביו – שלושה דורות במקצוע המכובד. כולם במערב אירלנד מכירים את ווילי, שכבר למעלה מחמישה עשורים מקפיד על השיטות המסורתיות לשידוכים. כמה חודשים לפני הפסטיבל הוא אוסף מידע ומראיין עשרות, אם לא מאות, רווקים ורווקות המבקשים את שירותיו. במהלך הפסטיבל הוא מפגיש בין ה"משודכים", היושבים סביב שולחנות עגולים בפאב ומשוחחים. ווילי בוחר גם את המוזיקה ואת המרקידים שבאים להקפיץ את האווירה ולשבור את הקרח, ולמרות שהשיטה אירית – לא חייבים להיות אירים כדי להשתתף. כנראה שווילי יודע מה הוא עושה, כי לאורך השנים שידך כבר למעלה מ-3,000 זוגות.
ווילי נושא איתו את "ספר המזל" – אוצר משפחתי שלדבריו הוא בן יותר מ-150 שנה. ואם כבר דיברנו על שיטות מסורתיות, אז ככה מתעד ווילי את פרטיהם של הרווקים והרווקות שמחפשים שידוך מתאים ואהבה. ווילי מספר שלספר יש סגולה מיוחדת: מי שנוגע בו בשתי ידיו ימצא אהבה ויינשא בתוך שישה חודשים. אין מה לומר, "אירלנד הרומנטית" תמשיך לשרוד כל עוד לווילי דיילי יש חלק במשחק הלבבות הזה.

בחזית בר השידוכים "מחכה" דמותו של השדכן ווילי דיילי, מוכנה לצילום עם שני ברי מזל (צילום: CC lovinkat)
על שידוכים ומעיינות
אגדה מהכפר מספרת סיפור אחר על מקור פסטיבל השידוכים, ולפיה הוא קיים מאז שהעיירה קיימת. המבקרים הראשונים הגיעו אל העיירה בזכות מעיינותיה, שיוחסו להם סגולות ריפוי. לפי הסיפור, בזמן ששהו במרחצאות דנו המבקרים עם בני העיירה באפשרות לשדך את ילדיהם עם ילדי המקום, שהיו ממעמד חברתי גבוה יותר. בהמשך היו אותם הורים מביאים את ילדיהם לאירועים החברתיים בעיירה, ובהם אירועי ספורט ומוזיקה.
בשנת 1887 נפתחה מסילת הרכבת של מערב קלייר, והתחנה באניסטימון (Ennistymon), במרחק כ-11 ק"מ מליסדונברנה, הקלה על ההגעה לעיירה. הדבר תרם לפופולריות שלה כמוקד תיירות ולהתפתחות מסורת השידוכים. ספטמבר, שהיה חודש שיא בעונת התיירות המקומית, הביא לפריחת הפסטיבל ולהגעתם של חקלאים רווקים שהתפנו לאחר הקציר לביקור במרחצאות, בחיפוש אחר שידוך.

מעיינות שנעים לטבול בהם, גם אם הם לא ממש חמים... (צילום: הילה פז-פילד)
הספא הראשון
מי המעיינות זורמים מאזור הר אלבה (Slieve Elva) דרך מעברים תת-קרקעיים באבן הגיר, וזכו לפרסום בשל היותם עשירים בגופרית ובברזל. הם מושכים אליהם מבקרים כבר יותר מ-200 שנה. ב-1875 נבנה בית המרחץ הראשון בעיירה, ושני עשורים מאוחר יותר כבר הגיעו אליה כ-20,000 מבקרים בשנה.
ביוני 2018 נפתח בעיירה מרכז מורשת במתחם המוכר בשמו Spa Wells ("בארות הספא"). המקום, ששימש בעבר למרחצאות, משמש כמרכז היסטורי ובו תערוכת צילומים ותצוגה המתארת את התפתחותה של עיירת הספא הקטנה.
אז מה עושים פה? נרגעים ונהנים ממראה הגינות הירוקות של המרכז, מקשיבים לצלילי הנהר הזורם בחוץ, שותים תה ב"חדר התה" ומקנחים ב"סקונס" – מאפים המוגשים לצד שמנת, חמאה וריבת פירות. בחודש ספטמבר מתקיימת בכל יום בצהריים הרקדה לבאי הפסטיבל באולם הריקודים של המרכז.
''ספא וולס'' אינו בית המרחץ היחיד באזור, אך הוא המפורסם והוותיק מבין כולם. ברבים מבתי המלון בעיירה ניתנים שירותי ספא הכוללים בית מרחץ (בריכות גופרית או מינרלים), וכמובן שירותים נוספים של עיסוי וטיפולים קוסמטיים.
טיולי יום במחוז קלייר
ליסדונברנה היא עיירה ציורית וצבעונית, ובסביבתה כמה מהאתרים האהובים ביותר על המבקרים באירלנד. אחד האתרים הבולטים באזור הוא הפארק הלאומי בארן (Burren), הנמצא בחלקו הדרום-מזרחי של חבל הבארן. שמו של החבל פירושו "מקום סלעי", והוא מפורסם בנופי הקארסט שלו, המשתרעים על פני מאות קילומטרים רבועים. מה שמיוחד בו הוא משטחי אבן הגיר הנרחבים, שהסדקים והחריצים החוצים אותם יוצרים מראה של פסיפס סלעים הנמשך לאורך קילומטרים.
מה שהופך את האזור הזה למיוחד עוד יותר הוא הניגוד האדיר בין הנוף הירוק השכיח באירלנד למראהו החללי של הבארן. לאזור יש חשיבות גאולוגית, ארכאולוגית והיסטורית, וההתיישבות בו מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות. בחריצים היפים בסלע ובסביבתם אפשר למצוא מגוון צמחים ארקטיים, אלפיניים וים-תיכוניים. אוהבי הלכת ייהנו ממסלולי הליכה מרהיבים בנוף קסום ויוצא דופן.
האתר המפורסם ביותר באזור הוא מצוקי מוהר (Cliffs of Moher), המושכים אליהם כ-1.5 מיליון מבקרים בשנה. המצוקים היפהפיים מתנשאים לגובה של כ-120 מטר בקצה הדרומי שלהם ומגיעים בשיאם ל-214 מטר, אבל לא הגובה הוא מה שהופך אותם לקסומים, אלא המפגש עם האוקיינוס והתנפצות הגלים למרגלותיהם. בתהליך שחיקת קו החוף, חלקים מהמצוקים מתערערים ולעיתים קורסים אל הים.
באזור אפשר לראות למעלה מ-20 מיני ציפורים, ובעונת הקינון גם ציפורי הפאפין (Puffin) היפהפיות מגיעות לכאן מהאוקיינוס – מסוף מרץ ועד אמצע יולי. עבור חובבי הקולנוע – פה צולמו סצנות מהסרטים "הנסיכה הקסומה" ו"הארי פוטר והנסיך חצוי הדם". ממרכז המבקרים אפשר לצאת לשבילי הליכה המשקיפים על המצוקים והים. ובלי שטויות, כן? נשארים בשבילים המסומנים ולא חוצים גדרות בשביל סלפי, מוצלח ככל שיהיה.

מצוקי מוהר מתנשאים ברוב רושם מעל הים, והגלים מתנפצים למרגלותיהם (צילום: הילה פז-פילד)
אתר רומנטי במיוחד לביקור הוא מעשנת הסלמון של בארן (Burren Smokehouse), שנפתחה בשנת 1989, עם סיפור על בריגיטה השוודית שהתאהבה בפיטר האירי. השניים חיברו בין מסורת עישון הסלמון האירית לזו השוודית, ותחת אותה קורת גג מעשנים בעישון קר ובעישון חם סלמון אורגני שמקורו באירלנד. במרכז המבקרים הקטן תמצאו מזכרות, שוקולדים, ספלים וסמלים קלטיים, אבל הכי חשוב – מבחר אדיר של סלמון מעושן ומתובל, המשתנה לפי העונה.

סלמון משובח מעשה ידיהם של בריגתה ופיטר, שהתאחדו תחת אהבתם זה לזו, ולעישון סלמון (צילום: הילה פז-פילד)
אז אם נפשכם משתוקקת ל"שידוך ראוי", או אם אתם מחפשים יעד לטיול מיוחד, מקורי ותרבותי – העיירה ליסדונברנה היא ה-מקום בשבילכם. בתקופת הפסטיבל היא חגיגית ושוקקת, מלאה פינות חמד ומסעדות מקומיות, וסביבה אתרים מקסימים לביקור. ספטמבר הוא חודש מוצלח לטיול באירלנד, אחרי עומס המטיילים של יולי–אוגוסט. בליסדונברנה עצמה, לעומת זאת, הפסטיבל מושך מבקרים רבים, ולכן כדאי להזמין לינה מראש.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אירלנד
וכך, לאחר הקציר, היו החקלאים ובני המשפחות מגיעים לליסדונברנה בחודש ספטמבר. בפאב, "בית הכנסת של הקהילה", היו שותים מבירת האייל (Ale) האירית הטובה, מתופפים בתוף הבוראן, מנגנים באקורדיון ובכינור ופורטים בבנג'ו. תוך שהם שרים ורוקדים, הם נהנו מהופעות חיות של נגנים וזמרים – אך כל זה היה גם "תפאורה" למשא ומתן הרציני שקיימו ביניהם – על שידוכים.
למרות כל הדיבורים על רומנטיקה ואהבה, הקונספט ההרפתקני היה כרוך גם במגבלות, במיוחד עבור הנשים. המושג "חתונה קתולית" היה עבורן מציאותי ומחייב, בחברה שבה לכנסייה הקתולית הייתה השפעה רבה. זכויות הרכוש של נשים נשואות היו בעבר מוגבלות והורחבו בהדרגה, ובמשך שנים רבות החוק לא אפשר גירושים – והנה, פג מעט קסמו של עולם השידוכים.
אבל לפני שההתלהבות תדעך – אל חשש! דברים משתנים, וגם דיני הגירושים וזכויות הנשים באירלנד עברו מודרניזציה. הגירושים הותרו בשנת 1997, וכיום מגיעים לפסטיבל גם אירים ואיריות בסבב ב' של חיי האהבה שלהם. מסורת השידוכים נמשכת, הפעם באווירה קצת יותר משוחררת ועם אלפי מבקרים מהעולם שבאים לקחת חלק בחגיגה, בעיירה שוקקת וכיפית.

ברחובות העיירה פסלים המאזכרים את הנושא שבזכותו היא התפרסמה (צילום: הילה פז-פילד)
מחפשי השידוכים ישמחו לדעת שהפסטיבל מושך אליו מבוגרים מכל הגילים – מצעירים ועד מי שכבר צברו לא מעט ניסיון בחיים. כדאי לשלב ביקור בפסטיבל בתוכנית הטיול, באחד מסופי השבוע של חודש ספטמבר, וליהנות ממוזיקה חיה ומאירועי ריקודים. לצד מוזיקת ה"טרד" האירית, תשמעו כאן גם קאנטרי, פולק ומוזיקה פופולרית. הריקודים בפאבים והמפגשים עם "השדכן" של העיירה – כל אלו מייצרים הזדמנויות למפגש בין זרים שמחפשים שידוכים. כדאי לבדוק בתוכנית הפסטיבל אילו פעילויות נוספות מוצעות, ובהן מפגשי "ספיד דייטינג" – סבב היכרויות קצרות עם תחלופה מהירה.
הפסטיבל ומגפת השידוכים
בכל אחד מסופי השבוע של ספטמבר מתקיימות הופעות מוזיקליות בפאבים של ליסדונברנה (Lisdoonvarna). בחלק מהמקומות מצטרפים גם תקליטנים, שממשיכים להרקיד את באי הפסטיבל בסגנון קצת יותר מודרני.
החל משעת הצהריים, בכל ימות השבוע, מתקיימות הרקדות בכמה מוקדים בעיירה. אין צורך בהרשמה כללית לפסטיבל, אך חלק מהאירועים עשויים לדרוש כרטיסים או הזמנה מראש. באי הפסטיבל בוחרים בהרקדות לפי ההתנסות האישית שלהם או המלצה על מרקיד פופולרי.
אף שהפסטיבל מזוהה עם ליסדונברנה בזכות ההיסטוריה שלה, גם עיירות סמוכות במחוז קלייר (Clare) נדבקו ב"חיידק השידוכים", ומתקיימות בהן הופעות חיות והרקדות.
''השדכן של ליסדונברנה'': ווילי דיילי
ווילי השדכן הוא הטיפוס הכי צבעוני, אופטימי וחייכן במערב אירלנד. הוא ירש את תפקיד "השדכן" מאביו, שירש אותו מאביו – שלושה דורות במקצוע המכובד. כולם במערב אירלנד מכירים את ווילי, שכבר למעלה מחמישה עשורים מקפיד על השיטות המסורתיות לשידוכים. כמה חודשים לפני הפסטיבל הוא אוסף מידע ומראיין עשרות, אם לא מאות, רווקים ורווקות המבקשים את שירותיו. במהלך הפסטיבל הוא מפגיש בין ה"משודכים", היושבים סביב שולחנות עגולים בפאב ומשוחחים. ווילי בוחר גם את המוזיקה ואת המרקידים שבאים להקפיץ את האווירה ולשבור את הקרח, ולמרות שהשיטה אירית – לא חייבים להיות אירים כדי להשתתף. כנראה שווילי יודע מה הוא עושה, כי לאורך השנים שידך כבר למעלה מ-3,000 זוגות.
ווילי נושא איתו את "ספר המזל" – אוצר משפחתי שלדבריו הוא בן יותר מ-150 שנה. ואם כבר דיברנו על שיטות מסורתיות, אז ככה מתעד ווילי את פרטיהם של הרווקים והרווקות שמחפשים שידוך מתאים ואהבה. ווילי מספר שלספר יש סגולה מיוחדת: מי שנוגע בו בשתי ידיו ימצא אהבה ויינשא בתוך שישה חודשים. אין מה לומר, "אירלנד הרומנטית" תמשיך לשרוד כל עוד לווילי דיילי יש חלק במשחק הלבבות הזה.

בחזית בר השידוכים "מחכה" דמותו של השדכן ווילי דיילי, מוכנה לצילום עם שני ברי מזל (צילום: CC lovinkat)
על שידוכים ומעיינות
אגדה מהכפר מספרת סיפור אחר על מקור פסטיבל השידוכים, ולפיה הוא קיים מאז שהעיירה קיימת. המבקרים הראשונים הגיעו אל העיירה בזכות מעיינותיה, שיוחסו להם סגולות ריפוי. לפי הסיפור, בזמן ששהו במרחצאות דנו המבקרים עם בני העיירה באפשרות לשדך את ילדיהם עם ילדי המקום, שהיו ממעמד חברתי גבוה יותר. בהמשך היו אותם הורים מביאים את ילדיהם לאירועים החברתיים בעיירה, ובהם אירועי ספורט ומוזיקה.
בשנת 1887 נפתחה מסילת הרכבת של מערב קלייר, והתחנה באניסטימון (Ennistymon), במרחק כ-11 ק"מ מליסדונברנה, הקלה על ההגעה לעיירה. הדבר תרם לפופולריות שלה כמוקד תיירות ולהתפתחות מסורת השידוכים. ספטמבר, שהיה חודש שיא בעונת התיירות המקומית, הביא לפריחת הפסטיבל ולהגעתם של חקלאים רווקים שהתפנו לאחר הקציר לביקור במרחצאות, בחיפוש אחר שידוך.

מעיינות שנעים לטבול בהם, גם אם הם לא ממש חמים... (צילום: הילה פז-פילד)
הספא הראשון
מי המעיינות זורמים מאזור הר אלבה (Slieve Elva) דרך מעברים תת-קרקעיים באבן הגיר, וזכו לפרסום בשל היותם עשירים בגופרית ובברזל. הם מושכים אליהם מבקרים כבר יותר מ-200 שנה. ב-1875 נבנה בית המרחץ הראשון בעיירה, ושני עשורים מאוחר יותר כבר הגיעו אליה כ-20,000 מבקרים בשנה.
ביוני 2018 נפתח בעיירה מרכז מורשת במתחם המוכר בשמו Spa Wells ("בארות הספא"). המקום, ששימש בעבר למרחצאות, משמש כמרכז היסטורי ובו תערוכת צילומים ותצוגה המתארת את התפתחותה של עיירת הספא הקטנה.
אז מה עושים פה? נרגעים ונהנים ממראה הגינות הירוקות של המרכז, מקשיבים לצלילי הנהר הזורם בחוץ, שותים תה ב"חדר התה" ומקנחים ב"סקונס" – מאפים המוגשים לצד שמנת, חמאה וריבת פירות. בחודש ספטמבר מתקיימת בכל יום בצהריים הרקדה לבאי הפסטיבל באולם הריקודים של המרכז.
''ספא וולס'' אינו בית המרחץ היחיד באזור, אך הוא המפורסם והוותיק מבין כולם. ברבים מבתי המלון בעיירה ניתנים שירותי ספא הכוללים בית מרחץ (בריכות גופרית או מינרלים), וכמובן שירותים נוספים של עיסוי וטיפולים קוסמטיים.
טיולי יום במחוז קלייר
ליסדונברנה היא עיירה ציורית וצבעונית, ובסביבתה כמה מהאתרים האהובים ביותר על המבקרים באירלנד. אחד האתרים הבולטים באזור הוא הפארק הלאומי בארן (Burren), הנמצא בחלקו הדרום-מזרחי של חבל הבארן. שמו של החבל פירושו "מקום סלעי", והוא מפורסם בנופי הקארסט שלו, המשתרעים על פני מאות קילומטרים רבועים. מה שמיוחד בו הוא משטחי אבן הגיר הנרחבים, שהסדקים והחריצים החוצים אותם יוצרים מראה של פסיפס סלעים הנמשך לאורך קילומטרים.
מה שהופך את האזור הזה למיוחד עוד יותר הוא הניגוד האדיר בין הנוף הירוק השכיח באירלנד למראהו החללי של הבארן. לאזור יש חשיבות גאולוגית, ארכאולוגית והיסטורית, וההתיישבות בו מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות. בחריצים היפים בסלע ובסביבתם אפשר למצוא מגוון צמחים ארקטיים, אלפיניים וים-תיכוניים. אוהבי הלכת ייהנו ממסלולי הליכה מרהיבים בנוף קסום ויוצא דופן.
האתר המפורסם ביותר באזור הוא מצוקי מוהר (Cliffs of Moher), המושכים אליהם כ-1.5 מיליון מבקרים בשנה. המצוקים היפהפיים מתנשאים לגובה של כ-120 מטר בקצה הדרומי שלהם ומגיעים בשיאם ל-214 מטר, אבל לא הגובה הוא מה שהופך אותם לקסומים, אלא המפגש עם האוקיינוס והתנפצות הגלים למרגלותיהם. בתהליך שחיקת קו החוף, חלקים מהמצוקים מתערערים ולעיתים קורסים אל הים.
באזור אפשר לראות למעלה מ-20 מיני ציפורים, ובעונת הקינון גם ציפורי הפאפין (Puffin) היפהפיות מגיעות לכאן מהאוקיינוס – מסוף מרץ ועד אמצע יולי. עבור חובבי הקולנוע – פה צולמו סצנות מהסרטים "הנסיכה הקסומה" ו"הארי פוטר והנסיך חצוי הדם". ממרכז המבקרים אפשר לצאת לשבילי הליכה המשקיפים על המצוקים והים. ובלי שטויות, כן? נשארים בשבילים המסומנים ולא חוצים גדרות בשביל סלפי, מוצלח ככל שיהיה.

מצוקי מוהר מתנשאים ברוב רושם מעל הים, והגלים מתנפצים למרגלותיהם (צילום: הילה פז-פילד)
אתר רומנטי במיוחד לביקור הוא מעשנת הסלמון של בארן (Burren Smokehouse), שנפתחה בשנת 1989, עם סיפור על בריגיטה השוודית שהתאהבה בפיטר האירי. השניים חיברו בין מסורת עישון הסלמון האירית לזו השוודית, ותחת אותה קורת גג מעשנים בעישון קר ובעישון חם סלמון אורגני שמקורו באירלנד. במרכז המבקרים הקטן תמצאו מזכרות, שוקולדים, ספלים וסמלים קלטיים, אבל הכי חשוב – מבחר אדיר של סלמון מעושן ומתובל, המשתנה לפי העונה.

סלמון משובח מעשה ידיהם של בריגתה ופיטר, שהתאחדו תחת אהבתם זה לזו, ולעישון סלמון (צילום: הילה פז-פילד)
אז אם נפשכם משתוקקת ל"שידוך ראוי", או אם אתם מחפשים יעד לטיול מיוחד, מקורי ותרבותי – העיירה ליסדונברנה היא ה-מקום בשבילכם. בתקופת הפסטיבל היא חגיגית ושוקקת, מלאה פינות חמד ומסעדות מקומיות, וסביבה אתרים מקסימים לביקור. ספטמבר הוא חודש מוצלח לטיול באירלנד, אחרי עומס המטיילים של יולי–אוגוסט. בליסדונברנה עצמה, לעומת זאת, הפסטיבל מושך מבקרים רבים, ולכן כדאי להזמין לינה מראש.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אירלנד
החל משעת הצהריים, בכל ימות השבוע, מתקיימות הרקדות בכמה מוקדים בעיירה. אין צורך בהרשמה כללית לפסטיבל, אך חלק מהאירועים עשויים לדרוש כרטיסים או הזמנה מראש. באי הפסטיבל בוחרים בהרקדות לפי ההתנסות האישית שלהם או המלצה על מרקיד פופולרי.
אף שהפסטיבל מזוהה עם ליסדונברנה בזכות ההיסטוריה שלה, גם עיירות סמוכות במחוז קלייר (Clare) נדבקו ב"חיידק השידוכים", ומתקיימות בהן הופעות חיות והרקדות.
ווילי השדכן הוא הטיפוס הכי צבעוני, אופטימי וחייכן במערב אירלנד. הוא ירש את תפקיד "השדכן" מאביו, שירש אותו מאביו – שלושה דורות במקצוע המכובד. כולם במערב אירלנד מכירים את ווילי, שכבר למעלה מחמישה עשורים מקפיד על השיטות המסורתיות לשידוכים. כמה חודשים לפני הפסטיבל הוא אוסף מידע ומראיין עשרות, אם לא מאות, רווקים ורווקות המבקשים את שירותיו. במהלך הפסטיבל הוא מפגיש בין ה"משודכים", היושבים סביב שולחנות עגולים בפאב ומשוחחים. ווילי בוחר גם את המוזיקה ואת המרקידים שבאים להקפיץ את האווירה ולשבור את הקרח, ולמרות שהשיטה אירית – לא חייבים להיות אירים כדי להשתתף. כנראה שווילי יודע מה הוא עושה, כי לאורך השנים שידך כבר למעלה מ-3,000 זוגות.
ווילי נושא איתו את "ספר המזל" – אוצר משפחתי שלדבריו הוא בן יותר מ-150 שנה. ואם כבר דיברנו על שיטות מסורתיות, אז ככה מתעד ווילי את פרטיהם של הרווקים והרווקות שמחפשים שידוך מתאים ואהבה. ווילי מספר שלספר יש סגולה מיוחדת: מי שנוגע בו בשתי ידיו ימצא אהבה ויינשא בתוך שישה חודשים. אין מה לומר, "אירלנד הרומנטית" תמשיך לשרוד כל עוד לווילי דיילי יש חלק במשחק הלבבות הזה.
ווילי נושא איתו את "ספר המזל" – אוצר משפחתי שלדבריו הוא בן יותר מ-150 שנה. ואם כבר דיברנו על שיטות מסורתיות, אז ככה מתעד ווילי את פרטיהם של הרווקים והרווקות שמחפשים שידוך מתאים ואהבה. ווילי מספר שלספר יש סגולה מיוחדת: מי שנוגע בו בשתי ידיו ימצא אהבה ויינשא בתוך שישה חודשים. אין מה לומר, "אירלנד הרומנטית" תמשיך לשרוד כל עוד לווילי דיילי יש חלק במשחק הלבבות הזה.

בחזית בר השידוכים "מחכה" דמותו של השדכן ווילי דיילי, מוכנה לצילום עם שני ברי מזל (צילום:
על שידוכים ומעיינות
אגדה מהכפר מספרת סיפור אחר על מקור פסטיבל השידוכים, ולפיה הוא קיים מאז שהעיירה קיימת. המבקרים הראשונים הגיעו אל העיירה בזכות מעיינותיה, שיוחסו להם סגולות ריפוי. לפי הסיפור, בזמן ששהו במרחצאות דנו המבקרים עם בני העיירה באפשרות לשדך את ילדיהם עם ילדי המקום, שהיו ממעמד חברתי גבוה יותר. בהמשך היו אותם הורים מביאים את ילדיהם לאירועים החברתיים בעיירה, ובהם אירועי ספורט ומוזיקה.
בשנת 1887 נפתחה מסילת הרכבת של מערב קלייר, והתחנה באניסטימון (Ennistymon), במרחק כ-11 ק"מ מליסדונברנה, הקלה על ההגעה לעיירה. הדבר תרם לפופולריות שלה כמוקד תיירות ולהתפתחות מסורת השידוכים. ספטמבר, שהיה חודש שיא בעונת התיירות המקומית, הביא לפריחת הפסטיבל ולהגעתם של חקלאים רווקים שהתפנו לאחר הקציר לביקור במרחצאות, בחיפוש אחר שידוך.

מעיינות שנעים לטבול בהם, גם אם הם לא ממש חמים... (צילום: הילה פז-פילד)
הספא הראשון
מי המעיינות זורמים מאזור הר אלבה (Slieve Elva) דרך מעברים תת-קרקעיים באבן הגיר, וזכו לפרסום בשל היותם עשירים בגופרית ובברזל. הם מושכים אליהם מבקרים כבר יותר מ-200 שנה. ב-1875 נבנה בית המרחץ הראשון בעיירה, ושני עשורים מאוחר יותר כבר הגיעו אליה כ-20,000 מבקרים בשנה.
ביוני 2018 נפתח בעיירה מרכז מורשת במתחם המוכר בשמו Spa Wells ("בארות הספא"). המקום, ששימש בעבר למרחצאות, משמש כמרכז היסטורי ובו תערוכת צילומים ותצוגה המתארת את התפתחותה של עיירת הספא הקטנה.
אז מה עושים פה? נרגעים ונהנים ממראה הגינות הירוקות של המרכז, מקשיבים לצלילי הנהר הזורם בחוץ, שותים תה ב"חדר התה" ומקנחים ב"סקונס" – מאפים המוגשים לצד שמנת, חמאה וריבת פירות. בחודש ספטמבר מתקיימת בכל יום בצהריים הרקדה לבאי הפסטיבל באולם הריקודים של המרכז.
''ספא וולס'' אינו בית המרחץ היחיד באזור, אך הוא המפורסם והוותיק מבין כולם. ברבים מבתי המלון בעיירה ניתנים שירותי ספא הכוללים בית מרחץ (בריכות גופרית או מינרלים), וכמובן שירותים נוספים של עיסוי וטיפולים קוסמטיים.
טיולי יום במחוז קלייר
ליסדונברנה היא עיירה ציורית וצבעונית, ובסביבתה כמה מהאתרים האהובים ביותר על המבקרים באירלנד. אחד האתרים הבולטים באזור הוא הפארק הלאומי בארן (Burren), הנמצא בחלקו הדרום-מזרחי של חבל הבארן. שמו של החבל פירושו "מקום סלעי", והוא מפורסם בנופי הקארסט שלו, המשתרעים על פני מאות קילומטרים רבועים. מה שמיוחד בו הוא משטחי אבן הגיר הנרחבים, שהסדקים והחריצים החוצים אותם יוצרים מראה של פסיפס סלעים הנמשך לאורך קילומטרים.
מה שהופך את האזור הזה למיוחד עוד יותר הוא הניגוד האדיר בין הנוף הירוק השכיח באירלנד למראהו החללי של הבארן. לאזור יש חשיבות גאולוגית, ארכאולוגית והיסטורית, וההתיישבות בו מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות. בחריצים היפים בסלע ובסביבתם אפשר למצוא מגוון צמחים ארקטיים, אלפיניים וים-תיכוניים. אוהבי הלכת ייהנו ממסלולי הליכה מרהיבים בנוף קסום ויוצא דופן.
האתר המפורסם ביותר באזור הוא מצוקי מוהר (Cliffs of Moher), המושכים אליהם כ-1.5 מיליון מבקרים בשנה. המצוקים היפהפיים מתנשאים לגובה של כ-120 מטר בקצה הדרומי שלהם ומגיעים בשיאם ל-214 מטר, אבל לא הגובה הוא מה שהופך אותם לקסומים, אלא המפגש עם האוקיינוס והתנפצות הגלים למרגלותיהם. בתהליך שחיקת קו החוף, חלקים מהמצוקים מתערערים ולעיתים קורסים אל הים.
באזור אפשר לראות למעלה מ-20 מיני ציפורים, ובעונת הקינון גם ציפורי הפאפין (Puffin) היפהפיות מגיעות לכאן מהאוקיינוס – מסוף מרץ ועד אמצע יולי. עבור חובבי הקולנוע – פה צולמו סצנות מהסרטים "הנסיכה הקסומה" ו"הארי פוטר והנסיך חצוי הדם". ממרכז המבקרים אפשר לצאת לשבילי הליכה המשקיפים על המצוקים והים. ובלי שטויות, כן? נשארים בשבילים המסומנים ולא חוצים גדרות בשביל סלפי, מוצלח ככל שיהיה.

מצוקי מוהר מתנשאים ברוב רושם מעל הים, והגלים מתנפצים למרגלותיהם (צילום: הילה פז-פילד)
אתר רומנטי במיוחד לביקור הוא מעשנת הסלמון של בארן (Burren Smokehouse), שנפתחה בשנת 1989, עם סיפור על בריגיטה השוודית שהתאהבה בפיטר האירי. השניים חיברו בין מסורת עישון הסלמון האירית לזו השוודית, ותחת אותה קורת גג מעשנים בעישון קר ובעישון חם סלמון אורגני שמקורו באירלנד. במרכז המבקרים הקטן תמצאו מזכרות, שוקולדים, ספלים וסמלים קלטיים, אבל הכי חשוב – מבחר אדיר של סלמון מעושן ומתובל, המשתנה לפי העונה.

סלמון משובח מעשה ידיהם של בריגתה ופיטר, שהתאחדו תחת אהבתם זה לזו, ולעישון סלמון (צילום: הילה פז-פילד)
אז אם נפשכם משתוקקת ל"שידוך ראוי", או אם אתם מחפשים יעד לטיול מיוחד, מקורי ותרבותי – העיירה ליסדונברנה היא ה-מקום בשבילכם. בתקופת הפסטיבל היא חגיגית ושוקקת, מלאה פינות חמד ומסעדות מקומיות, וסביבה אתרים מקסימים לביקור. ספטמבר הוא חודש מוצלח לטיול באירלנד, אחרי עומס המטיילים של יולי–אוגוסט. בליסדונברנה עצמה, לעומת זאת, הפסטיבל מושך מבקרים רבים, ולכן כדאי להזמין לינה מראש.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אירלנד
אגדה מהכפר מספרת סיפור אחר על מקור פסטיבל השידוכים, ולפיה הוא קיים מאז שהעיירה קיימת. המבקרים הראשונים הגיעו אל העיירה בזכות מעיינותיה, שיוחסו להם סגולות ריפוי. לפי הסיפור, בזמן ששהו במרחצאות דנו המבקרים עם בני העיירה באפשרות לשדך את ילדיהם עם ילדי המקום, שהיו ממעמד חברתי גבוה יותר. בהמשך היו אותם הורים מביאים את ילדיהם לאירועים החברתיים בעיירה, ובהם אירועי ספורט ומוזיקה.
בשנת 1887 נפתחה מסילת הרכבת של מערב קלייר, והתחנה באניסטימון (Ennistymon), במרחק כ-11 ק"מ מליסדונברנה, הקלה על ההגעה לעיירה. הדבר תרם לפופולריות שלה כמוקד תיירות ולהתפתחות מסורת השידוכים. ספטמבר, שהיה חודש שיא בעונת התיירות המקומית, הביא לפריחת הפסטיבל ולהגעתם של חקלאים רווקים שהתפנו לאחר הקציר לביקור במרחצאות, בחיפוש אחר שידוך.
בשנת 1887 נפתחה מסילת הרכבת של מערב קלייר, והתחנה באניסטימון (Ennistymon), במרחק כ-11 ק"מ מליסדונברנה, הקלה על ההגעה לעיירה. הדבר תרם לפופולריות שלה כמוקד תיירות ולהתפתחות מסורת השידוכים. ספטמבר, שהיה חודש שיא בעונת התיירות המקומית, הביא לפריחת הפסטיבל ולהגעתם של חקלאים רווקים שהתפנו לאחר הקציר לביקור במרחצאות, בחיפוש אחר שידוך.

מעיינות שנעים לטבול בהם, גם אם הם לא ממש חמים... (צילום: הילה פז-פילד)
מי המעיינות זורמים מאזור הר אלבה (Slieve Elva) דרך מעברים תת-קרקעיים באבן הגיר, וזכו לפרסום בשל היותם עשירים בגופרית ובברזל. הם מושכים אליהם מבקרים כבר יותר מ-200 שנה. ב-1875 נבנה בית המרחץ הראשון בעיירה, ושני עשורים מאוחר יותר כבר הגיעו אליה כ-20,000 מבקרים בשנה.
ביוני 2018 נפתח בעיירה מרכז מורשת במתחם המוכר בשמו Spa Wells ("בארות הספא"). המקום, ששימש בעבר למרחצאות, משמש כמרכז היסטורי ובו תערוכת צילומים ותצוגה המתארת את התפתחותה של עיירת הספא הקטנה.
אז מה עושים פה? נרגעים ונהנים ממראה הגינות הירוקות של המרכז, מקשיבים לצלילי הנהר הזורם בחוץ, שותים תה ב"חדר התה" ומקנחים ב"סקונס" – מאפים המוגשים לצד שמנת, חמאה וריבת פירות. בחודש ספטמבר מתקיימת בכל יום בצהריים הרקדה לבאי הפסטיבל באולם הריקודים של המרכז.
''ספא וולס'' אינו בית המרחץ היחיד באזור, אך הוא המפורסם והוותיק מבין כולם. ברבים מבתי המלון בעיירה ניתנים שירותי ספא הכוללים בית מרחץ (בריכות גופרית או מינרלים), וכמובן שירותים נוספים של עיסוי וטיפולים קוסמטיים.
ביוני 2018 נפתח בעיירה מרכז מורשת במתחם המוכר בשמו Spa Wells ("בארות הספא"). המקום, ששימש בעבר למרחצאות, משמש כמרכז היסטורי ובו תערוכת צילומים ותצוגה המתארת את התפתחותה של עיירת הספא הקטנה.
אז מה עושים פה? נרגעים ונהנים ממראה הגינות הירוקות של המרכז, מקשיבים לצלילי הנהר הזורם בחוץ, שותים תה ב"חדר התה" ומקנחים ב"סקונס" – מאפים המוגשים לצד שמנת, חמאה וריבת פירות. בחודש ספטמבר מתקיימת בכל יום בצהריים הרקדה לבאי הפסטיבל באולם הריקודים של המרכז.
טיולי יום במחוז קלייר
ליסדונברנה היא עיירה ציורית וצבעונית, ובסביבתה כמה מהאתרים האהובים ביותר על המבקרים באירלנד. אחד האתרים הבולטים באזור הוא הפארק הלאומי בארן (Burren), הנמצא בחלקו הדרום-מזרחי של חבל הבארן. שמו של החבל פירושו "מקום סלעי", והוא מפורסם בנופי הקארסט שלו, המשתרעים על פני מאות קילומטרים רבועים. מה שמיוחד בו הוא משטחי אבן הגיר הנרחבים, שהסדקים והחריצים החוצים אותם יוצרים מראה של פסיפס סלעים הנמשך לאורך קילומטרים.
מה שהופך את האזור הזה למיוחד עוד יותר הוא הניגוד האדיר בין הנוף הירוק השכיח באירלנד למראהו החללי של הבארן. לאזור יש חשיבות גאולוגית, ארכאולוגית והיסטורית, וההתיישבות בו מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות. בחריצים היפים בסלע ובסביבתם אפשר למצוא מגוון צמחים ארקטיים, אלפיניים וים-תיכוניים. אוהבי הלכת ייהנו ממסלולי הליכה מרהיבים בנוף קסום ויוצא דופן.
האתר המפורסם ביותר באזור הוא מצוקי מוהר (Cliffs of Moher), המושכים אליהם כ-1.5 מיליון מבקרים בשנה. המצוקים היפהפיים מתנשאים לגובה של כ-120 מטר בקצה הדרומי שלהם ומגיעים בשיאם ל-214 מטר, אבל לא הגובה הוא מה שהופך אותם לקסומים, אלא המפגש עם האוקיינוס והתנפצות הגלים למרגלותיהם. בתהליך שחיקת קו החוף, חלקים מהמצוקים מתערערים ולעיתים קורסים אל הים.
באזור אפשר לראות למעלה מ-20 מיני ציפורים, ובעונת הקינון גם ציפורי הפאפין (Puffin) היפהפיות מגיעות לכאן מהאוקיינוס – מסוף מרץ ועד אמצע יולי. עבור חובבי הקולנוע – פה צולמו סצנות מהסרטים "הנסיכה הקסומה" ו"הארי פוטר והנסיך חצוי הדם". ממרכז המבקרים אפשר לצאת לשבילי הליכה המשקיפים על המצוקים והים. ובלי שטויות, כן? נשארים בשבילים המסומנים ולא חוצים גדרות בשביל סלפי, מוצלח ככל שיהיה.

מצוקי מוהר מתנשאים ברוב רושם מעל הים, והגלים מתנפצים למרגלותיהם (צילום: הילה פז-פילד)
אתר רומנטי במיוחד לביקור הוא מעשנת הסלמון של בארן (Burren Smokehouse), שנפתחה בשנת 1989, עם סיפור על בריגיטה השוודית שהתאהבה בפיטר האירי. השניים חיברו בין מסורת עישון הסלמון האירית לזו השוודית, ותחת אותה קורת גג מעשנים בעישון קר ובעישון חם סלמון אורגני שמקורו באירלנד. במרכז המבקרים הקטן תמצאו מזכרות, שוקולדים, ספלים וסמלים קלטיים, אבל הכי חשוב – מבחר אדיר של סלמון מעושן ומתובל, המשתנה לפי העונה.

סלמון משובח מעשה ידיהם של בריגתה ופיטר, שהתאחדו תחת אהבתם זה לזו, ולעישון סלמון (צילום: הילה פז-פילד)
אז אם נפשכם משתוקקת ל"שידוך ראוי", או אם אתם מחפשים יעד לטיול מיוחד, מקורי ותרבותי – העיירה ליסדונברנה היא ה-מקום בשבילכם. בתקופת הפסטיבל היא חגיגית ושוקקת, מלאה פינות חמד ומסעדות מקומיות, וסביבה אתרים מקסימים לביקור. ספטמבר הוא חודש מוצלח לטיול באירלנד, אחרי עומס המטיילים של יולי–אוגוסט. בליסדונברנה עצמה, לעומת זאת, הפסטיבל מושך מבקרים רבים, ולכן כדאי להזמין לינה מראש.
מידע נוסף
כתבות נוספות על אירלנד
מה שהופך את האזור הזה למיוחד עוד יותר הוא הניגוד האדיר בין הנוף הירוק השכיח באירלנד למראהו החללי של הבארן. לאזור יש חשיבות גאולוגית, ארכאולוגית והיסטורית, וההתיישבות בו מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות. בחריצים היפים בסלע ובסביבתם אפשר למצוא מגוון צמחים ארקטיים, אלפיניים וים-תיכוניים. אוהבי הלכת ייהנו ממסלולי הליכה מרהיבים בנוף קסום ויוצא דופן.
האתר המפורסם ביותר באזור הוא מצוקי מוהר (Cliffs of Moher), המושכים אליהם כ-1.5 מיליון מבקרים בשנה. המצוקים היפהפיים מתנשאים לגובה של כ-120 מטר בקצה הדרומי שלהם ומגיעים בשיאם ל-214 מטר, אבל לא הגובה הוא מה שהופך אותם לקסומים, אלא המפגש עם האוקיינוס והתנפצות הגלים למרגלותיהם. בתהליך שחיקת קו החוף, חלקים מהמצוקים מתערערים ולעיתים קורסים אל הים.
באזור אפשר לראות למעלה מ-20 מיני ציפורים, ובעונת הקינון גם ציפורי הפאפין (Puffin) היפהפיות מגיעות לכאן מהאוקיינוס – מסוף מרץ ועד אמצע יולי. עבור חובבי הקולנוע – פה צולמו סצנות מהסרטים "הנסיכה הקסומה" ו"הארי פוטר והנסיך חצוי הדם". ממרכז המבקרים אפשר לצאת לשבילי הליכה המשקיפים על המצוקים והים. ובלי שטויות, כן? נשארים בשבילים המסומנים ולא חוצים גדרות בשביל סלפי, מוצלח ככל שיהיה.

מצוקי מוהר מתנשאים ברוב רושם מעל הים, והגלים מתנפצים למרגלותיהם (צילום: הילה פז-פילד)
אתר רומנטי במיוחד לביקור הוא מעשנת הסלמון של בארן (Burren Smokehouse), שנפתחה בשנת 1989, עם סיפור על בריגיטה השוודית שהתאהבה בפיטר האירי. השניים חיברו בין מסורת עישון הסלמון האירית לזו השוודית, ותחת אותה קורת גג מעשנים בעישון קר ובעישון חם סלמון אורגני שמקורו באירלנד. במרכז המבקרים הקטן תמצאו מזכרות, שוקולדים, ספלים וסמלים קלטיים, אבל הכי חשוב – מבחר אדיר של סלמון מעושן ומתובל, המשתנה לפי העונה.

סלמון משובח מעשה ידיהם של בריגתה ופיטר, שהתאחדו תחת אהבתם זה לזו, ולעישון סלמון (צילום: הילה פז-פילד)
אז אם נפשכם משתוקקת ל"שידוך ראוי", או אם אתם מחפשים יעד לטיול מיוחד, מקורי ותרבותי – העיירה ליסדונברנה היא ה-מקום בשבילכם. בתקופת הפסטיבל היא חגיגית ושוקקת, מלאה פינות חמד ומסעדות מקומיות, וסביבה אתרים מקסימים לביקור. ספטמבר הוא חודש מוצלח לטיול באירלנד, אחרי עומס המטיילים של יולי–אוגוסט. בליסדונברנה עצמה, לעומת זאת, הפסטיבל מושך מבקרים רבים, ולכן כדאי להזמין לינה מראש.
.jpg)







.jpg)







