אזור ביקול:
טיול משפחתי וחוויות לכל גיל
מאת: כרמית וייס
את חלקה הראשון של סדרה בת שתי כתבות על אזור ביקול, אני רוצה להקדיש למשפחות. הרחק ממסלולי התיירות המוכרים יותר של הפיליפינים, מחכה כאן חבל ארץ ירוק ופראי, עם הרי געש פעילים, חופים טרופיים, אגמים ויערות גשם - ובעיקר שפע של חוויות שילדים ומבוגרים יכולים לחלוק יחד.
נטפס למרגלות הר געש מעשן, נשחה לצד כרישי לווייתן ענקיים, נגלוש על גלי האוקיינוס השקט, נשוט על אגם למרגלות הר געש נוסף ונכיר את הדבורים המקומיות - שאינן עוקצות כלל. בדרך נפגוש קהילות מקומיות, נבקר במקומות שנולדו מתוך יוזמות חברתיות ונכיר את אנשי ביקול, שילמדו אותנו שיעור בענווה, בפשטות ובחיוך. טיול שיש בו הרפתקה וטבע, אבל גם מפגשים שנשארים בלב הרבה אחרי שחוזרים הביתה.
היכן נמצא אזור ביקול ומדוע לטייל בו?
אני מאמינה שכל טיול, בוודאי טיול עם ילדים, מעבר להנאה הוא גם מלמד ומכניס לפרופורציות. אין כמו אזור ביקול (Bicol), כדי לפתוח בו טיול שכזה. מעטים מאוד הם התיירים הזרים המגיעים לאזור שבקצה הדרום-מזרחי של האי לוזון (Luzon), האי הגדול והצפוני בפיליפינים, בו ממוקמת גם עיר הבירה מנילה. זה הופך את הביקור והמפגש עם התושבים להרבה יותר אותנטי, אך לצד האותנטיות, יש כאן שירותי תיירות טובים, כי המקומיים כן מטיילים כאן (רק אחד מתוך 100 תיירים אינו מקומי).
כ-6 מיליון תושבים מתגוררים באזור המינהלי של ביקול, המשתרע על פני 18 אלף קמ"ר (כמעט כמו מדינת ישראל) וכולל שישה מחוזות. חלקו הגדול נמצא בדרום-מזרח האי לוזון, ולצדו איים רבים, בהם האיים הגדולים קטנדואנס (Catanduanes) ומסבאטה (Masbate). במדינה שבה יש 7,641 איים, האי הגדול לוזון בהחלט מרגיש כמו יבשה.
אם תשאלו אותי מהו הדבר המרכזי שאקח איתי מהביקור - אלו הם החיוכים. אם יכולתי לאסוף אותם בשק ענק ולהביאם עמי הביתה, לא היה מקום. כולם, אבל כולם, מהמדריך ועד המוכרת בשוק, יקבלו אותך בחיוך חם, יד על הלב וקידה קלה של צניעות. זה נעים, זה מפנק, זה גורם לכולנו פשוט להתאהב.
כתבה נוספת על אזור ביקול - מסלול בחלקו הצפוני
יעדי טיול באזור ביקול שבאי לוזון המוזכרים בכתבה, ובתי מלון מומלצים:
אליסיה ביץ' ריזורט בחוף דונסול | מלון סיאמה ליד סורסגון
שלווה לפתח הר הגעש
טיסה של שעה מהבירה מנילה חולפת ביעף, ובסיומה אנו חגים סביב הר הגעש האייקוני מאיון (Mayon), שלכבודנו התקשט בלוע מעשן ושמיים נקיים מעננים. שכנתי לטיסה, תושבת מקומית, שכמו רבים כאן דוברת אנגלית רהוטה, מרגיעה אותי שזה קורה מדי פעם ולא מבשר בהכרח על התפרצות, ואני יכולה להתרווח במושב ולהביט בקונוס המושלם. ההר המרשים, המתנשא לגובה של כ-2,460 מ', הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בפיליפינים, מדינה השוכנת על "טבעת האש" ו"התברכה" בהרי געש רבים.
תושבי העיר לגספי (Legazpi), המרכז המנהלי של אזור ביקול, השוכנת למרגלות ההר, כבר מורגלים לחיות בצלו. סביב מאיון מוגדר אזור סכנה קבוע ברדיוס 6 ק"מ, שהכניסה אליו אסורה, ובתקופות של פעילות מוגברת מורחבות מגבלות הבטיחות בהתאם להנחיות הרשויות. לאחר שמסתיימות קריאות ההתפעלות ואינספור התמונות עם ההר, אנחנו נוסעים לנמל, שם מזומנת לנו עוד תצפית מרהיבה על ההר.
בתי מלון בעיר לגאספי וסביבתה


מבט על הקונוס המושלם של הר הגעש מאיון, המעשן קלות, מחלון המטוס ומהנמל של לגאספי (צילום: כרמית וייס)
הרפתקאות למרגלות הר הגעש
עדות לכוחו של הר הגעש מספקים שרידי העיירה קאגסאווה (Cagsawa), שנחרבה בהתפרצות הגדולה של שנת 1814. העיירה וכנסייתה נקברו תחת סלעים, לבה ואפר געשי, וכ-1,200 בני אדם נספו. שרידי מגדל הכנסייה שנותרו במקום הפכו מאז לאחד מסמליו המוכרים של האזור. לאחר האסון עברו רבים מתושבי קאגסאווה לדראגה הסמוכה, שכנסייתה המרשימה - כנסיית דראגה (Daraga Church), כבר עמדה שם מאז 1773, וגם היא, איך לא, צופה על ההר.
את מנת האדרנלין שלנו אנחנו מקבלים דווקא למרגלות ההר. עם טרקטורונים ומדריכים מסורים ואדיבים אנו יוצאים אל Black Lava Trail, מסלול העובר בדרכי עפר, ערוצי מים ושטח געשי שחור. בסופו ממתין "קיר הלבה" - קיר עצום של סלעים ופסולת געשית, שנוצר בעקבות פעילות געשית וזרימות בוץ בשנת 2006. כאן אנחנו יורדים מכלי הרכב ומטפסים ברגל בין הסלעים אל נקודת התצפית, לתמונות מרשימות עם ההר, שלצערנו דווקא עכשיו החליט להתכסות בשכבת עננים.
המלצה: בין הסיורים הרבים המוצעים מהעיירה לגספי תמצאו מספר טיולי טרקטורונים וגם טיולים רגועים יותר למרגלות הר הגעש. שימו לב לאורך המסלול, נקודות האיסוף, ציון המטיילים ותנאי הביטול.

שרידי מגדל הכנסייה של העיירה קאגסאווה, שנחרבה בהתפרצות הר הגעש מאיון (צילום: כרמית וייס)
חצי דקה מטיול בן כשעתיים אל הר הגעש מאיון - בטרקטורונים וברגל
העירה דונסול – הבית של כרישי הלווייתן
שייט ושחייה עם כרישי לווייתן (Whale Shark Interaction), הם ללא ספק אחד משיאי הביקור באזור ביקול. שמו העברי המדויק הוא כריש לווייתני (Whale Shark), והוא למעשה הכריש הגדול בעולם, וגם הדג הגדול בעולם. למרות גודלו העצום ופיו הענק, הוא אינו מסוכן לאדם. הוא ניזון בסינון כמו חלק ממיני הלווייתנים, אך במקום מזיפות הוא משתמש במערכת סינון באזור הזימים, הלוכדת פלנקטון, סרטנים זעירים, ביצי דגים ובעלי חיים ימיים קטנים נוספים. אלפי השיניים הזעירות שבפיו כלל אינן משמשות אותו לאכילה.
לצורך המפגש עם בעל החיים המרשים הזה אנו מדרימים אל העיירה דונסול (Donsol), במחוז סורסוגון, כשעה וחצי נסיעה מאזור לגאספי והר הגעש מאיון. זהו אחד המקומות הידועים בעולם למפגש עם כרישי לווייתן בסביבתם הטבעית, ללא האכלה שנועדה למשוך אותם. היציאה לשיט נעשית ממרכז Donsol Whale Shark Interaction, לאחר רישום ותדריך. הסירות יוצאות בדרך כלל בשעות הבוקר, עם צוות מקומי ומדריך המאתר את הכרישים. כאשר מתגלה כריש לווייתני, נכנסים למים עם מסכה ושנורקל ושוחים לצדו (לא מדובר בצלילת מכלים). כללי השמירה על בעלי החיים מחמירים: אסור לגעת בהם, לרדוף אחריהם, לחסום את דרכם או להאכיל אותם, ויש לשמור על המרחק שקובע המדריך. מכיוון שהפעילות תלויה גם במזג האוויר ובמצב הים, כדאי להשאיר מעט גמישות בתוכנית.
אמליץ על אליסיה ביץ' ריזורט (Elysia Beach Resort), מלון קטן ונעים על חוף הים, שמיקומו מתאים במיוחד למי שמגיע לדונסול בשביל כרישי הלווייתן. מרכז היציאה לשיט נמצא במרחק של כ-5 דקות הליכה בלבד. זהו מלון ברמת 3 כוכבים ולא מלון יוקרה, אך הוא משתלב היטב באופי השקט של המקום. החדרים פשוטים יחסית וממוזגים, מסודרים סביב גינה ובריכת שחייה חיצונית, ולרבים מהם מרפסת הפונה אל הגינה והבריכה. במתחם יש מסעדה ובר, פינות ישיבה וערסלים מול הים, והחוף נמצא ממש בצמוד למלון.
מרכז העיירה דונסול נמצא במרחק של כ-10-15 דקות נסיעה, ושם ניתן למצוא אפשרויות לינה נוספות, אך העיירה אינה יעד של מלונות פאר, והיצע המלונות ברמת 4-5 כוכבים מוגבל.
בתי מלון בעיר דונסול

לינה לחופי העיירה דונסול, העיירה של כרישי הלווייתן (צילום: כרמית וייס)

אליסיה ביץ' ריזורט - גן עדן לחופי דונסול
לשחות עם כרישים - מפגש מרגש עם הענק המרשים
הכריש הלווייתני הוא בעל חיים מוגן, והמפגש עמו בדונסול מתקיים תחת כללים שנועדו להגן עליו ולא להפריע להתנהגותו הטבעית. בכל סירה מורשים עד שישה אורחים, אסור לגעת בכריש או לחסום את דרכו, ויש לשמור על מרחק של לפחות 3 מ' מגופו ו-4 מ' מזנבו. הכניסה למים היא עם מסכה, שנורקל וסנפירים בלבד - צלילת מכשירים אסורה.
מצוידים בסנפירים ובמסכות אנו עולים על סירות הדייגים המסורתיות והציוריות, הקרויות באנגקה (Bangka), שמוטות איזון ארוכים משני צדדיהן מקנים להן את המראה המיוחד. העונה העיקרית היא מפברואר עד מאי, אם כי כרישים עשויים להופיע באזור כבר מנובמבר ועד תחילת יוני. מאחר שמדובר בבעלי חיים חופשיים שאינם מואכלים או נמשכים למקום באופן מלאכותי, אין כמובן כל הבטחה לפגוש אותם.
בנוסף לקפטן הסירה מלווים אותנו שני צופים, העומדים גבוה וסורקים את פני הים בחיפוש אחר הכרישים, ומדריך מוסמך, האמון על בטיחותנו ועל שמירת כללי המפגש עם הכרישים. בהישמע ההוראה אנו מזנקים אחריו למים החמימים, למפגש המרגש עם כריש ענק שאורכו כ-7 מ'. לאחר שאני מתגברת על הבהלה הראשונית למראה פיו העצום, בעזרת הסנפירים אני מצליחה לשחות לצדו, תוך שמירה על מרחק הביטחון הנדרש, עד שלבסוף הוא צולל ונעלם במעמקים.
בסיום שעתיים של התרגשות ועוד מספר מפגשים, כולנו כבר משנרקלים מנוסים יותר, מבינים כיצד להתקרב מבלי לחסום את דרכו של הכריש וכיצד לצפות בו מבלי להפריע להתנהגותו הטבעית. ללא ספק זו חוויה שילדים היודעים לשחות "יעופו" עליה, וגם אנו המבוגרים לא נשכח אותה לעולם.
כתבה על צלילה עם כרישי לוויתן באי פלאוואן
מלון משגע ליד העיר סורסוגון
לאחר חוויה מעוררת חושים שכזו, צריך להירגע, ואין מקום טוב יותר לכך מהבריכה הנפלאה של מלון סיאמה (Siama Hotel). במרכז מלון הבוטיק, שבו 30 חדרים בלבד, נמצאת בריכה יפהפייה באורך 25 מ', שיכולה לספק כל שחיין חובב. אבל מי רוצה לשחות, כשיש מיטות שיזוף ונדנדת במבוק ענקית בלב הבריכה, כיסאות נוח להשתרע עליהם וצוות שכל כולו נכונות לכל בקשה, עוד לפני שאפילו מבקשים...
המלון הקסום נמצא בתוך מטע קוקוס ותיק בשולי סורסוגון סיטי (Sorsogon City), בירת פרובינציית סורסוגון - הדרומית מבין שש הפרובינציות של אזור ביקול. העיצוב המודרני-פיליפיני שלו משתלב היטב בסביבה הטרופית, עם חללים פתוחים, בטון ועץ וריהוט בעבודת יד מחומרים מקומיים. הגנים הטרופיים המקיפים את החדרים והבריכה משלימים את תחושת הניתוק והשקט.
סיאמה הוא גם בסיס מצוין לטיולי כוכב בדרום ביקול. חוף גובאט נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה, לגונת Paguriran כ-35 דקות, אגם בולוסן כשעה, ולדונסול וכרישי הלווייתן כשעה וחצי. זהו מקום נפלא להתמקם בו למספר לילות, לשלב טיולים במהלך היום ולחזור אחר הצהריים אל הבריכה והשקט של מטע הקוקוס.
בתי מלון באזור סורסוגון
גן העדן של חוף הגולשים
רק כחצי שעה נסיעה מהמלון נמצא חוף הגולשים של גובאט (Gubat), עוד גן עדן קטן לחופי האוקיינוס השקט. אך זהו לא סתם עוד חוף גולשים, וגם לא עוד סתם גן עדן. בשנת 2014 הקימו כאן האחים נולי וניקו מרקדר, יחד עם חבריהם הגולשים, מחנה גלישה קטן בתוך מטע קוקוס. בעלת השטח לולה סאיונג ומשפחתה, אפשרו לצעירים להשתמש בו, בתנאי שישמרו על המקום, על הניקיון ועל השקט. כהוקרה על נדיבותה נקרא המקום Lola Sayong Eco-Surf Camp.
אבל הגלישה היתה רק חלק מהסיפור. המקום התפתח כמיזם חברתי שנועד להעניק לצעירי הקהילה מסגרת, תעסוקה וחיבור לשמירת הטבע. החוק המרכזי כאן הוא No School, No Surf - מספר לנו נולי מרקדר, כי לאחר שהבחינו שהצעירים מתמכרים לגלישה ומתחילים "להבריז" מבית הספר, נקבע התנאי: קודם לימודים ורק אחר כך גלים. הילדים נדרשים לסיים את שיעורי הבית ואף להציג תעודות כדי להשתתף בתחרויות גלישה.
שמירת הסביבה היא חלק בלתי נפרד מהרעיון. חברי הקהילה עוסקים בניקוי החוף ובשמירה על משאבי הטבע, ובמקביל מפעילים את המקום, מלמדים גלישה, מארחים ומבשלים עבור האורחים. בעונת הגלישה, בעיקר מאוקטובר עד מאי, החוף החולי והגלים הופכים את גובאט למקום טוב גם למי שעושה את צעדיו הראשונים על הגלשן.
בתקופת הקורונה, כאשר התיירות נעצרה כמעט לחלוטין, החלו אנשי הקהילה לעסוק גם בחקלאות ולגדל בעלי חיים וגידולים חקלאיים. גם כיום אפשר ללון כאן בתנאים פשוטים, ללמוד גלישה, לאכול במקום ובעיקר ליהנות מהאווירה המיוחדת בין דקלי הקוקוס לחוף. זה אינו ריזורט מפואר, וזה בדיוק חלק מקסמו. צעירים ומשפחות עם ילדים, שתנאים צנועים מספיקים להם, ימצאו כאן מקום לינה מיוחד ואנשים חמים שהחיוך לא יורד להם מהפנים. לנו היה קשה לעזוב את המקום הכל כך מיוחד הזה.
אתר האינטרנט של כפר הגולשים לולה סאיונג

גן עדן בין עצי הקוקוס, הוקם על ידי גולשים ועבור גולשים (צילום: כרמית וייס)
דקה וחצי ותמצית הקסם של כפר הגולשים - בשביל הקסם האמיתי חייבים להגיע!
האגם למרגלות הר הגעש
כחצי שעה נסיעה דרומה נמצא אחד מאתרי הטבע היפים של פרובינציית סורסוגון - הפארק הטבעי הר הגעש בולוסן (Bulusan Volcano Natural Park). מעל יער הגשם המתנשא כאן מתרומם הר הגעש בולוסן (Bulusan Volcano), הר געש פעיל שגובהו 1,565 מ', נמוך אמנם משכנו המפורסם מאיון, אך מוקף נוף ירוק ופראי לא פחות. למרגלות ההר נמצא אגם בולוסן (Bulusan Lake), שנוצר בעקבות הפעילות הגעשית באזור ומוקף כמעט מכל עבר ביער גשם טרופי צפוף. מדרונות היער המשתקפים במים מעניקים לאגם את צבעו הירקרק ואת האווירה השלווה שהופכת אותו לאחת האטרקציות היפות בדרום ביקול. בפארק נמצא גם אגם Aguingay, שאליו ניתן להגיע במסלול הליכה מאתגר יותר.
את הרכב משאירים במרכז התיירות האקולוגית של הפארק, ומשם מועברים המבקרים אל האגם ברכב חשמלי, כחלק מהמאמץ לצמצם את זיהום האוויר ולשמור על סביבת היער. פעילויות רבות מוצעות כאן, ובהן שיט, חתירה בקיאק או סאפ ורפטינג על רפסודת במבוק. אחת החוויות המיוחדות היא קאנופי (Canopy Walk) - מסלול העובר בתוך הצמחייה העבותה וכולל גשר תלוי ארוך בין עצי היער. פרחים כחלחלים מרהיבים, הנתלים בין צמחי הג'ונגל, סוחטים מפי כולנו קריאות התפעלות, וכך גם הדייגים העוסקים במלאכת יומם בסירות קאנו קטנות מעץ. למי שמעדיף להכיר את הפארק ברגל מוצעים מסלולי טבע ביער, ואילו מיטיבי לכת יכולים לצאת למסלולים ארוכים יותר לעבר האגמים הגבוהים והר הגעש. מאחר שבולוסן הוא הר געש פעיל, היציאה למסלולים אלה כפופה למצב הגעשי, לאישורים ולהנחיות המקומיות.

אגם בולוסן, דייג מקומי בסירת דייג מסורתית ואנחנו על גלשני הסאפ (צילום: גיא פריבס )
גן העדן של הדבורים
חוות הדבורים Balay Buhay sa Uma Bee Farm, הממוקמת לא הרחק מהאגם, היא הרבה יותר מחוות דבורים ומזמנת לנו לא מעט הפתעות. ראשית, הדבורים הן לא אותן דבורים שאנו מכירים - אלו Kiwot, דבורים פיליפיניות זעירות וכהות, הדומות במבט ראשון יותר לנמלים שחורות - והעיקר, הן חסרות עוקץ. הדבורים משמשות כאן לייצור דבש, אך גם כמאביקות יעילות במיוחד של דקלי הקוקוס וגידולים נוספים.
כשנכנסים בשערי החווה העיניים נפערות בקנאה - כל הצמחים שאני נאבקת לגדל בעציצים ובגינה, הם כאן ענקיים, צבעיהם עזים והם שופעי בריאות. ככה זה באקלים הטרופי החם והלח של סורסוגון - אנחנו מזיעים והצמחים חוגגים.
לוז גמבה-קטינדיג, בעלת גן העדן הזה ואחת מחלוצות גידול הדבורים חסרות העוקץ באזור, מבחינה בהתעניינותי בצמחים ולוקחת אותי לסיור בגן רחב הידיים. החווה משתרעת על פני 30 דונם, ובהם מטעי קוקוס ועצי פילי, צמחים טרופיים ופרחים בשלל צבעים, בריכות דגים ונחל קטן המפכפך בין הצמחייה. החווה היא גם אתר אגרו-תיירות, המאפשר למבקרים להכיר את גידול הדבורים ואת החיים בחווה, לטעום דבש ומאכלים מקומיים ופשוט ליהנות מהשקט והירק. בקתות העץ המקסימות מציעות אפשרות לינה בתנאים פשוטים, למשפחות עם ילדים ולכל מי שחפץ להאריך את שהותו בגן העדן הקטן הזה.
המלצה: ניתן לשלב ביקור באגם בולוסן ובחוות הדבורים בסיור מודרך מסורסגון, הכולל גם מספר אטרקציות נוספות.

חוות הדבורים - נחל, בריכות, מפלים, צמחיה טרופית משגעת ודבורים שאינן עוקצות (צילום: Ric Vllrrya)
איך לטייל באזור לגאספי והר הגעש מאיון
למי שמעדיף לטייל באופן עצמאי, ניתן לשכור רכב לנהיגה עצמית עם הנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי ביקול (Bicol International Airport), הסמוך ללגאספי. חברות השכרה מקומיות מציעות איסוף והחזרה בשדה, ומומלץ להזמין את הרכב מראש. רכב שכור נוח במיוחד לטיול בין האתרים שסביב הר הגעש מאיון, דראגה, חורבות קגסאווה ולגאספי, ומאפשר להמשיך עצמאית גם דרומה לכיוון דונסול ומחוז סורסוגון. אם מתכננים לצאת ממחוז אלבאי, חשוב לוודא מראש שחוזה ההשכרה מאפשר זאת, מאחר שחלק מהחברות מגבילות את אזור הנסיעה.
מי שמעדיף לא לנהוג יכול להזמין רכב עם נהג, אפשרות נפוצה באזור, כולל הסעה ישירה משדה התעופה לדונסול.
סוף שאינו סוף...
קצרה היריעה מלתאר את כל המפגשים עם אנשי הפיליפינים המקסימים - הקוצרים בשדות האורז, המוכרים בשווקים, נותני השירות בכל מקום, המדריכים ושגריר הפיליפינים בישראל שליווה אותנו, שבמשך שבוע שלם פתחו לנו צוהר למדינה מרתקת וכל כך שונה משלנו.
אני מדמיינת את עיניי הילדים הישראלים שיבקרו כאן נפערות לרווחה, ומייחלת שמשהו מ"החיוך הפיליפיני" ידבק גם בהם.
אם גם אתם אהבתם, אתם מוזמנים להפליג עמנו צפונה, אל חלקו השני של הביקור באזור ביקול, אל איים ויעדי טיול בעקבות סדרת הריאליטי הישרדות הפיליפינים
מידע נוסף
כתבות נוספות
כ-6 מיליון תושבים מתגוררים באזור המינהלי של ביקול, המשתרע על פני 18 אלף קמ"ר (כמעט כמו מדינת ישראל) וכולל שישה מחוזות. חלקו הגדול נמצא בדרום-מזרח האי לוזון, ולצדו איים רבים, בהם האיים הגדולים קטנדואנס (Catanduanes) ומסבאטה (Masbate). במדינה שבה יש 7,641 איים, האי הגדול לוזון בהחלט מרגיש כמו יבשה.
אם תשאלו אותי מהו הדבר המרכזי שאקח איתי מהביקור - אלו הם החיוכים. אם יכולתי לאסוף אותם בשק ענק ולהביאם עמי הביתה, לא היה מקום. כולם, אבל כולם, מהמדריך ועד המוכרת בשוק, יקבלו אותך בחיוך חם, יד על הלב וקידה קלה של צניעות. זה נעים, זה מפנק, זה גורם לכולנו פשוט להתאהב.
כתבה נוספת על אזור ביקול - מסלול בחלקו הצפוני
יעדי טיול באזור ביקול שבאי לוזון המוזכרים בכתבה, ובתי מלון מומלצים:


מבט על הקונוס המושלם של הר הגעש מאיון, המעשן קלות, מחלון המטוס ומהנמל של לגאספי (צילום: כרמית וייס)
הרפתקאות למרגלות הר הגעש
עדות לכוחו של הר הגעש מספקים שרידי העיירה קאגסאווה (Cagsawa), שנחרבה בהתפרצות הגדולה של שנת 1814. העיירה וכנסייתה נקברו תחת סלעים, לבה ואפר געשי, וכ-1,200 בני אדם נספו. שרידי מגדל הכנסייה שנותרו במקום הפכו מאז לאחד מסמליו המוכרים של האזור. לאחר האסון עברו רבים מתושבי קאגסאווה לדראגה הסמוכה, שכנסייתה המרשימה - כנסיית דראגה (Daraga Church), כבר עמדה שם מאז 1773, וגם היא, איך לא, צופה על ההר.
את מנת האדרנלין שלנו אנחנו מקבלים דווקא למרגלות ההר. עם טרקטורונים ומדריכים מסורים ואדיבים אנו יוצאים אל Black Lava Trail, מסלול העובר בדרכי עפר, ערוצי מים ושטח געשי שחור. בסופו ממתין "קיר הלבה" - קיר עצום של סלעים ופסולת געשית, שנוצר בעקבות פעילות געשית וזרימות בוץ בשנת 2006. כאן אנחנו יורדים מכלי הרכב ומטפסים ברגל בין הסלעים אל נקודת התצפית, לתמונות מרשימות עם ההר, שלצערנו דווקא עכשיו החליט להתכסות בשכבת עננים.
המלצה: בין הסיורים הרבים המוצעים מהעיירה לגספי תמצאו מספר טיולי טרקטורונים וגם טיולים רגועים יותר למרגלות הר הגעש. שימו לב לאורך המסלול, נקודות האיסוף, ציון המטיילים ותנאי הביטול.

שרידי מגדל הכנסייה של העיירה קאגסאווה, שנחרבה בהתפרצות הר הגעש מאיון (צילום: כרמית וייס)
חצי דקה מטיול בן כשעתיים אל הר הגעש מאיון - בטרקטורונים וברגל
העירה דונסול – הבית של כרישי הלווייתן
שייט ושחייה עם כרישי לווייתן (Whale Shark Interaction), הם ללא ספק אחד משיאי הביקור באזור ביקול. שמו העברי המדויק הוא כריש לווייתני (Whale Shark), והוא למעשה הכריש הגדול בעולם, וגם הדג הגדול בעולם. למרות גודלו העצום ופיו הענק, הוא אינו מסוכן לאדם. הוא ניזון בסינון כמו חלק ממיני הלווייתנים, אך במקום מזיפות הוא משתמש במערכת סינון באזור הזימים, הלוכדת פלנקטון, סרטנים זעירים, ביצי דגים ובעלי חיים ימיים קטנים נוספים. אלפי השיניים הזעירות שבפיו כלל אינן משמשות אותו לאכילה.
לצורך המפגש עם בעל החיים המרשים הזה אנו מדרימים אל העיירה דונסול (Donsol), במחוז סורסוגון, כשעה וחצי נסיעה מאזור לגאספי והר הגעש מאיון. זהו אחד המקומות הידועים בעולם למפגש עם כרישי לווייתן בסביבתם הטבעית, ללא האכלה שנועדה למשוך אותם. היציאה לשיט נעשית ממרכז Donsol Whale Shark Interaction, לאחר רישום ותדריך. הסירות יוצאות בדרך כלל בשעות הבוקר, עם צוות מקומי ומדריך המאתר את הכרישים. כאשר מתגלה כריש לווייתני, נכנסים למים עם מסכה ושנורקל ושוחים לצדו (לא מדובר בצלילת מכלים). כללי השמירה על בעלי החיים מחמירים: אסור לגעת בהם, לרדוף אחריהם, לחסום את דרכם או להאכיל אותם, ויש לשמור על המרחק שקובע המדריך. מכיוון שהפעילות תלויה גם במזג האוויר ובמצב הים, כדאי להשאיר מעט גמישות בתוכנית.
אמליץ על אליסיה ביץ' ריזורט (Elysia Beach Resort), מלון קטן ונעים על חוף הים, שמיקומו מתאים במיוחד למי שמגיע לדונסול בשביל כרישי הלווייתן. מרכז היציאה לשיט נמצא במרחק של כ-5 דקות הליכה בלבד. זהו מלון ברמת 3 כוכבים ולא מלון יוקרה, אך הוא משתלב היטב באופי השקט של המקום. החדרים פשוטים יחסית וממוזגים, מסודרים סביב גינה ובריכת שחייה חיצונית, ולרבים מהם מרפסת הפונה אל הגינה והבריכה. במתחם יש מסעדה ובר, פינות ישיבה וערסלים מול הים, והחוף נמצא ממש בצמוד למלון.
מרכז העיירה דונסול נמצא במרחק של כ-10-15 דקות נסיעה, ושם ניתן למצוא אפשרויות לינה נוספות, אך העיירה אינה יעד של מלונות פאר, והיצע המלונות ברמת 4-5 כוכבים מוגבל.
בתי מלון בעיר דונסול

לינה לחופי העיירה דונסול, העיירה של כרישי הלווייתן (צילום: כרמית וייס)

אליסיה ביץ' ריזורט - גן עדן לחופי דונסול
לשחות עם כרישים - מפגש מרגש עם הענק המרשים
הכריש הלווייתני הוא בעל חיים מוגן, והמפגש עמו בדונסול מתקיים תחת כללים שנועדו להגן עליו ולא להפריע להתנהגותו הטבעית. בכל סירה מורשים עד שישה אורחים, אסור לגעת בכריש או לחסום את דרכו, ויש לשמור על מרחק של לפחות 3 מ' מגופו ו-4 מ' מזנבו. הכניסה למים היא עם מסכה, שנורקל וסנפירים בלבד - צלילת מכשירים אסורה.
מצוידים בסנפירים ובמסכות אנו עולים על סירות הדייגים המסורתיות והציוריות, הקרויות באנגקה (Bangka), שמוטות איזון ארוכים משני צדדיהן מקנים להן את המראה המיוחד. העונה העיקרית היא מפברואר עד מאי, אם כי כרישים עשויים להופיע באזור כבר מנובמבר ועד תחילת יוני. מאחר שמדובר בבעלי חיים חופשיים שאינם מואכלים או נמשכים למקום באופן מלאכותי, אין כמובן כל הבטחה לפגוש אותם.
בנוסף לקפטן הסירה מלווים אותנו שני צופים, העומדים גבוה וסורקים את פני הים בחיפוש אחר הכרישים, ומדריך מוסמך, האמון על בטיחותנו ועל שמירת כללי המפגש עם הכרישים. בהישמע ההוראה אנו מזנקים אחריו למים החמימים, למפגש המרגש עם כריש ענק שאורכו כ-7 מ'. לאחר שאני מתגברת על הבהלה הראשונית למראה פיו העצום, בעזרת הסנפירים אני מצליחה לשחות לצדו, תוך שמירה על מרחק הביטחון הנדרש, עד שלבסוף הוא צולל ונעלם במעמקים.
בסיום שעתיים של התרגשות ועוד מספר מפגשים, כולנו כבר משנרקלים מנוסים יותר, מבינים כיצד להתקרב מבלי לחסום את דרכו של הכריש וכיצד לצפות בו מבלי להפריע להתנהגותו הטבעית. ללא ספק זו חוויה שילדים היודעים לשחות "יעופו" עליה, וגם אנו המבוגרים לא נשכח אותה לעולם.
כתבה על צלילה עם כרישי לוויתן באי פלאוואן
מלון משגע ליד העיר סורסוגון
לאחר חוויה מעוררת חושים שכזו, צריך להירגע, ואין מקום טוב יותר לכך מהבריכה הנפלאה של מלון סיאמה (Siama Hotel). במרכז מלון הבוטיק, שבו 30 חדרים בלבד, נמצאת בריכה יפהפייה באורך 25 מ', שיכולה לספק כל שחיין חובב. אבל מי רוצה לשחות, כשיש מיטות שיזוף ונדנדת במבוק ענקית בלב הבריכה, כיסאות נוח להשתרע עליהם וצוות שכל כולו נכונות לכל בקשה, עוד לפני שאפילו מבקשים...
המלון הקסום נמצא בתוך מטע קוקוס ותיק בשולי סורסוגון סיטי (Sorsogon City), בירת פרובינציית סורסוגון - הדרומית מבין שש הפרובינציות של אזור ביקול. העיצוב המודרני-פיליפיני שלו משתלב היטב בסביבה הטרופית, עם חללים פתוחים, בטון ועץ וריהוט בעבודת יד מחומרים מקומיים. הגנים הטרופיים המקיפים את החדרים והבריכה משלימים את תחושת הניתוק והשקט.
סיאמה הוא גם בסיס מצוין לטיולי כוכב בדרום ביקול. חוף גובאט נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה, לגונת Paguriran כ-35 דקות, אגם בולוסן כשעה, ולדונסול וכרישי הלווייתן כשעה וחצי. זהו מקום נפלא להתמקם בו למספר לילות, לשלב טיולים במהלך היום ולחזור אחר הצהריים אל הבריכה והשקט של מטע הקוקוס.
בתי מלון באזור סורסוגון
גן העדן של חוף הגולשים
רק כחצי שעה נסיעה מהמלון נמצא חוף הגולשים של גובאט (Gubat), עוד גן עדן קטן לחופי האוקיינוס השקט. אך זהו לא סתם עוד חוף גולשים, וגם לא עוד סתם גן עדן. בשנת 2014 הקימו כאן האחים נולי וניקו מרקדר, יחד עם חבריהם הגולשים, מחנה גלישה קטן בתוך מטע קוקוס. בעלת השטח לולה סאיונג ומשפחתה, אפשרו לצעירים להשתמש בו, בתנאי שישמרו על המקום, על הניקיון ועל השקט. כהוקרה על נדיבותה נקרא המקום Lola Sayong Eco-Surf Camp.
אבל הגלישה היתה רק חלק מהסיפור. המקום התפתח כמיזם חברתי שנועד להעניק לצעירי הקהילה מסגרת, תעסוקה וחיבור לשמירת הטבע. החוק המרכזי כאן הוא No School, No Surf - מספר לנו נולי מרקדר, כי לאחר שהבחינו שהצעירים מתמכרים לגלישה ומתחילים "להבריז" מבית הספר, נקבע התנאי: קודם לימודים ורק אחר כך גלים. הילדים נדרשים לסיים את שיעורי הבית ואף להציג תעודות כדי להשתתף בתחרויות גלישה.
שמירת הסביבה היא חלק בלתי נפרד מהרעיון. חברי הקהילה עוסקים בניקוי החוף ובשמירה על משאבי הטבע, ובמקביל מפעילים את המקום, מלמדים גלישה, מארחים ומבשלים עבור האורחים. בעונת הגלישה, בעיקר מאוקטובר עד מאי, החוף החולי והגלים הופכים את גובאט למקום טוב גם למי שעושה את צעדיו הראשונים על הגלשן.
בתקופת הקורונה, כאשר התיירות נעצרה כמעט לחלוטין, החלו אנשי הקהילה לעסוק גם בחקלאות ולגדל בעלי חיים וגידולים חקלאיים. גם כיום אפשר ללון כאן בתנאים פשוטים, ללמוד גלישה, לאכול במקום ובעיקר ליהנות מהאווירה המיוחדת בין דקלי הקוקוס לחוף. זה אינו ריזורט מפואר, וזה בדיוק חלק מקסמו. צעירים ומשפחות עם ילדים, שתנאים צנועים מספיקים להם, ימצאו כאן מקום לינה מיוחד ואנשים חמים שהחיוך לא יורד להם מהפנים. לנו היה קשה לעזוב את המקום הכל כך מיוחד הזה.
אתר האינטרנט של כפר הגולשים לולה סאיונג

גן עדן בין עצי הקוקוס, הוקם על ידי גולשים ועבור גולשים (צילום: כרמית וייס)
דקה וחצי ותמצית הקסם של כפר הגולשים - בשביל הקסם האמיתי חייבים להגיע!
האגם למרגלות הר הגעש
כחצי שעה נסיעה דרומה נמצא אחד מאתרי הטבע היפים של פרובינציית סורסוגון - הפארק הטבעי הר הגעש בולוסן (Bulusan Volcano Natural Park). מעל יער הגשם המתנשא כאן מתרומם הר הגעש בולוסן (Bulusan Volcano), הר געש פעיל שגובהו 1,565 מ', נמוך אמנם משכנו המפורסם מאיון, אך מוקף נוף ירוק ופראי לא פחות. למרגלות ההר נמצא אגם בולוסן (Bulusan Lake), שנוצר בעקבות הפעילות הגעשית באזור ומוקף כמעט מכל עבר ביער גשם טרופי צפוף. מדרונות היער המשתקפים במים מעניקים לאגם את צבעו הירקרק ואת האווירה השלווה שהופכת אותו לאחת האטרקציות היפות בדרום ביקול. בפארק נמצא גם אגם Aguingay, שאליו ניתן להגיע במסלול הליכה מאתגר יותר.
את הרכב משאירים במרכז התיירות האקולוגית של הפארק, ומשם מועברים המבקרים אל האגם ברכב חשמלי, כחלק מהמאמץ לצמצם את זיהום האוויר ולשמור על סביבת היער. פעילויות רבות מוצעות כאן, ובהן שיט, חתירה בקיאק או סאפ ורפטינג על רפסודת במבוק. אחת החוויות המיוחדות היא קאנופי (Canopy Walk) - מסלול העובר בתוך הצמחייה העבותה וכולל גשר תלוי ארוך בין עצי היער. פרחים כחלחלים מרהיבים, הנתלים בין צמחי הג'ונגל, סוחטים מפי כולנו קריאות התפעלות, וכך גם הדייגים העוסקים במלאכת יומם בסירות קאנו קטנות מעץ. למי שמעדיף להכיר את הפארק ברגל מוצעים מסלולי טבע ביער, ואילו מיטיבי לכת יכולים לצאת למסלולים ארוכים יותר לעבר האגמים הגבוהים והר הגעש. מאחר שבולוסן הוא הר געש פעיל, היציאה למסלולים אלה כפופה למצב הגעשי, לאישורים ולהנחיות המקומיות.

אגם בולוסן, דייג מקומי בסירת דייג מסורתית ואנחנו על גלשני הסאפ (צילום: גיא פריבס )
גן העדן של הדבורים
חוות הדבורים Balay Buhay sa Uma Bee Farm, הממוקמת לא הרחק מהאגם, היא הרבה יותר מחוות דבורים ומזמנת לנו לא מעט הפתעות. ראשית, הדבורים הן לא אותן דבורים שאנו מכירים - אלו Kiwot, דבורים פיליפיניות זעירות וכהות, הדומות במבט ראשון יותר לנמלים שחורות - והעיקר, הן חסרות עוקץ. הדבורים משמשות כאן לייצור דבש, אך גם כמאביקות יעילות במיוחד של דקלי הקוקוס וגידולים נוספים.
כשנכנסים בשערי החווה העיניים נפערות בקנאה - כל הצמחים שאני נאבקת לגדל בעציצים ובגינה, הם כאן ענקיים, צבעיהם עזים והם שופעי בריאות. ככה זה באקלים הטרופי החם והלח של סורסוגון - אנחנו מזיעים והצמחים חוגגים.
לוז גמבה-קטינדיג, בעלת גן העדן הזה ואחת מחלוצות גידול הדבורים חסרות העוקץ באזור, מבחינה בהתעניינותי בצמחים ולוקחת אותי לסיור בגן רחב הידיים. החווה משתרעת על פני 30 דונם, ובהם מטעי קוקוס ועצי פילי, צמחים טרופיים ופרחים בשלל צבעים, בריכות דגים ונחל קטן המפכפך בין הצמחייה. החווה היא גם אתר אגרו-תיירות, המאפשר למבקרים להכיר את גידול הדבורים ואת החיים בחווה, לטעום דבש ומאכלים מקומיים ופשוט ליהנות מהשקט והירק. בקתות העץ המקסימות מציעות אפשרות לינה בתנאים פשוטים, למשפחות עם ילדים ולכל מי שחפץ להאריך את שהותו בגן העדן הקטן הזה.
המלצה: ניתן לשלב ביקור באגם בולוסן ובחוות הדבורים בסיור מודרך מסורסגון, הכולל גם מספר אטרקציות נוספות.

חוות הדבורים - נחל, בריכות, מפלים, צמחיה טרופית משגעת ודבורים שאינן עוקצות (צילום: Ric Vllrrya)
איך לטייל באזור לגאספי והר הגעש מאיון
למי שמעדיף לטייל באופן עצמאי, ניתן לשכור רכב לנהיגה עצמית עם הנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי ביקול (Bicol International Airport), הסמוך ללגאספי. חברות השכרה מקומיות מציעות איסוף והחזרה בשדה, ומומלץ להזמין את הרכב מראש. רכב שכור נוח במיוחד לטיול בין האתרים שסביב הר הגעש מאיון, דראגה, חורבות קגסאווה ולגאספי, ומאפשר להמשיך עצמאית גם דרומה לכיוון דונסול ומחוז סורסוגון. אם מתכננים לצאת ממחוז אלבאי, חשוב לוודא מראש שחוזה ההשכרה מאפשר זאת, מאחר שחלק מהחברות מגבילות את אזור הנסיעה.
מי שמעדיף לא לנהוג יכול להזמין רכב עם נהג, אפשרות נפוצה באזור, כולל הסעה ישירה משדה התעופה לדונסול.
סוף שאינו סוף...
קצרה היריעה מלתאר את כל המפגשים עם אנשי הפיליפינים המקסימים - הקוצרים בשדות האורז, המוכרים בשווקים, נותני השירות בכל מקום, המדריכים ושגריר הפיליפינים בישראל שליווה אותנו, שבמשך שבוע שלם פתחו לנו צוהר למדינה מרתקת וכל כך שונה משלנו.
אני מדמיינת את עיניי הילדים הישראלים שיבקרו כאן נפערות לרווחה, ומייחלת שמשהו מ"החיוך הפיליפיני" ידבק גם בהם.
אם גם אתם אהבתם, אתם מוזמנים להפליג עמנו צפונה, אל חלקו השני של הביקור באזור ביקול, אל איים ויעדי טיול בעקבות סדרת הריאליטי הישרדות הפיליפינים
מידע נוסף
כתבות נוספות
את מנת האדרנלין שלנו אנחנו מקבלים דווקא למרגלות ההר. עם טרקטורונים ומדריכים מסורים ואדיבים אנו יוצאים אל Black Lava Trail, מסלול העובר בדרכי עפר, ערוצי מים ושטח געשי שחור. בסופו ממתין "קיר הלבה" - קיר עצום של סלעים ופסולת געשית, שנוצר בעקבות פעילות געשית וזרימות בוץ בשנת 2006. כאן אנחנו יורדים מכלי הרכב ומטפסים ברגל בין הסלעים אל נקודת התצפית, לתמונות מרשימות עם ההר, שלצערנו דווקא עכשיו החליט להתכסות בשכבת עננים.
המלצה: בין הסיורים הרבים המוצעים מהעיירה לגספי תמצאו מספר טיולי טרקטורונים וגם טיולים רגועים יותר למרגלות הר הגעש. שימו לב לאורך המסלול, נקודות האיסוף, ציון המטיילים ותנאי הביטול.

שרידי מגדל הכנסייה של העיירה קאגסאווה, שנחרבה בהתפרצות הר הגעש מאיון (צילום: כרמית וייס)
חצי דקה מטיול בן כשעתיים אל הר הגעש מאיון - בטרקטורונים וברגל
לצורך המפגש עם בעל החיים המרשים הזה אנו מדרימים אל העיירה דונסול (Donsol), במחוז סורסוגון, כשעה וחצי נסיעה מאזור לגאספי והר הגעש מאיון. זהו אחד המקומות הידועים בעולם למפגש עם כרישי לווייתן בסביבתם הטבעית, ללא האכלה שנועדה למשוך אותם. היציאה לשיט נעשית ממרכז Donsol Whale Shark Interaction, לאחר רישום ותדריך. הסירות יוצאות בדרך כלל בשעות הבוקר, עם צוות מקומי ומדריך המאתר את הכרישים. כאשר מתגלה כריש לווייתני, נכנסים למים עם מסכה ושנורקל ושוחים לצדו (לא מדובר בצלילת מכלים). כללי השמירה על בעלי החיים מחמירים: אסור לגעת בהם, לרדוף אחריהם, לחסום את דרכם או להאכיל אותם, ויש לשמור על המרחק שקובע המדריך. מכיוון שהפעילות תלויה גם במזג האוויר ובמצב הים, כדאי להשאיר מעט גמישות בתוכנית.
אמליץ על
בתי מלון בעיר דונסול


לשחות עם כרישים - מפגש מרגש עם הענק המרשים
הכריש הלווייתני הוא בעל חיים מוגן, והמפגש עמו בדונסול מתקיים תחת כללים שנועדו להגן עליו ולא להפריע להתנהגותו הטבעית. בכל סירה מורשים עד שישה אורחים, אסור לגעת בכריש או לחסום את דרכו, ויש לשמור על מרחק של לפחות 3 מ' מגופו ו-4 מ' מזנבו. הכניסה למים היא עם מסכה, שנורקל וסנפירים בלבד - צלילת מכשירים אסורה.
מצוידים בסנפירים ובמסכות אנו עולים על סירות הדייגים המסורתיות והציוריות, הקרויות באנגקה (Bangka), שמוטות איזון ארוכים משני צדדיהן מקנים להן את המראה המיוחד. העונה העיקרית היא מפברואר עד מאי, אם כי כרישים עשויים להופיע באזור כבר מנובמבר ועד תחילת יוני. מאחר שמדובר בבעלי חיים חופשיים שאינם מואכלים או נמשכים למקום באופן מלאכותי, אין כמובן כל הבטחה לפגוש אותם.
בנוסף לקפטן הסירה מלווים אותנו שני צופים, העומדים גבוה וסורקים את פני הים בחיפוש אחר הכרישים, ומדריך מוסמך, האמון על בטיחותנו ועל שמירת כללי המפגש עם הכרישים. בהישמע ההוראה אנו מזנקים אחריו למים החמימים, למפגש המרגש עם כריש ענק שאורכו כ-7 מ'. לאחר שאני מתגברת על הבהלה הראשונית למראה פיו העצום, בעזרת הסנפירים אני מצליחה לשחות לצדו, תוך שמירה על מרחק הביטחון הנדרש, עד שלבסוף הוא צולל ונעלם במעמקים.
בסיום שעתיים של התרגשות ועוד מספר מפגשים, כולנו כבר משנרקלים מנוסים יותר, מבינים כיצד להתקרב מבלי לחסום את דרכו של הכריש וכיצד לצפות בו מבלי להפריע להתנהגותו הטבעית. ללא ספק זו חוויה שילדים היודעים לשחות "יעופו" עליה, וגם אנו המבוגרים לא נשכח אותה לעולם.
כתבה על צלילה עם כרישי לוויתן באי פלאוואן
מלון משגע ליד העיר סורסוגון
לאחר חוויה מעוררת חושים שכזו, צריך להירגע, ואין מקום טוב יותר לכך מהבריכה הנפלאה של מלון סיאמה (Siama Hotel). במרכז מלון הבוטיק, שבו 30 חדרים בלבד, נמצאת בריכה יפהפייה באורך 25 מ', שיכולה לספק כל שחיין חובב. אבל מי רוצה לשחות, כשיש מיטות שיזוף ונדנדת במבוק ענקית בלב הבריכה, כיסאות נוח להשתרע עליהם וצוות שכל כולו נכונות לכל בקשה, עוד לפני שאפילו מבקשים...
המלון הקסום נמצא בתוך מטע קוקוס ותיק בשולי סורסוגון סיטי (Sorsogon City), בירת פרובינציית סורסוגון - הדרומית מבין שש הפרובינציות של אזור ביקול. העיצוב המודרני-פיליפיני שלו משתלב היטב בסביבה הטרופית, עם חללים פתוחים, בטון ועץ וריהוט בעבודת יד מחומרים מקומיים. הגנים הטרופיים המקיפים את החדרים והבריכה משלימים את תחושת הניתוק והשקט.
סיאמה הוא גם בסיס מצוין לטיולי כוכב בדרום ביקול. חוף גובאט נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה, לגונת Paguriran כ-35 דקות, אגם בולוסן כשעה, ולדונסול וכרישי הלווייתן כשעה וחצי. זהו מקום נפלא להתמקם בו למספר לילות, לשלב טיולים במהלך היום ולחזור אחר הצהריים אל הבריכה והשקט של מטע הקוקוס.
בתי מלון באזור סורסוגון
גן העדן של חוף הגולשים
רק כחצי שעה נסיעה מהמלון נמצא חוף הגולשים של גובאט (Gubat), עוד גן עדן קטן לחופי האוקיינוס השקט. אך זהו לא סתם עוד חוף גולשים, וגם לא עוד סתם גן עדן. בשנת 2014 הקימו כאן האחים נולי וניקו מרקדר, יחד עם חבריהם הגולשים, מחנה גלישה קטן בתוך מטע קוקוס. בעלת השטח לולה סאיונג ומשפחתה, אפשרו לצעירים להשתמש בו, בתנאי שישמרו על המקום, על הניקיון ועל השקט. כהוקרה על נדיבותה נקרא המקום Lola Sayong Eco-Surf Camp.
אבל הגלישה היתה רק חלק מהסיפור. המקום התפתח כמיזם חברתי שנועד להעניק לצעירי הקהילה מסגרת, תעסוקה וחיבור לשמירת הטבע. החוק המרכזי כאן הוא No School, No Surf - מספר לנו נולי מרקדר, כי לאחר שהבחינו שהצעירים מתמכרים לגלישה ומתחילים "להבריז" מבית הספר, נקבע התנאי: קודם לימודים ורק אחר כך גלים. הילדים נדרשים לסיים את שיעורי הבית ואף להציג תעודות כדי להשתתף בתחרויות גלישה.
שמירת הסביבה היא חלק בלתי נפרד מהרעיון. חברי הקהילה עוסקים בניקוי החוף ובשמירה על משאבי הטבע, ובמקביל מפעילים את המקום, מלמדים גלישה, מארחים ומבשלים עבור האורחים. בעונת הגלישה, בעיקר מאוקטובר עד מאי, החוף החולי והגלים הופכים את גובאט למקום טוב גם למי שעושה את צעדיו הראשונים על הגלשן.
בתקופת הקורונה, כאשר התיירות נעצרה כמעט לחלוטין, החלו אנשי הקהילה לעסוק גם בחקלאות ולגדל בעלי חיים וגידולים חקלאיים. גם כיום אפשר ללון כאן בתנאים פשוטים, ללמוד גלישה, לאכול במקום ובעיקר ליהנות מהאווירה המיוחדת בין דקלי הקוקוס לחוף. זה אינו ריזורט מפואר, וזה בדיוק חלק מקסמו. צעירים ומשפחות עם ילדים, שתנאים צנועים מספיקים להם, ימצאו כאן מקום לינה מיוחד ואנשים חמים שהחיוך לא יורד להם מהפנים. לנו היה קשה לעזוב את המקום הכל כך מיוחד הזה.
אתר האינטרנט של כפר הגולשים לולה סאיונג

גן עדן בין עצי הקוקוס, הוקם על ידי גולשים ועבור גולשים (צילום: כרמית וייס)
דקה וחצי ותמצית הקסם של כפר הגולשים - בשביל הקסם האמיתי חייבים להגיע!
האגם למרגלות הר הגעש
כחצי שעה נסיעה דרומה נמצא אחד מאתרי הטבע היפים של פרובינציית סורסוגון - הפארק הטבעי הר הגעש בולוסן (Bulusan Volcano Natural Park). מעל יער הגשם המתנשא כאן מתרומם הר הגעש בולוסן (Bulusan Volcano), הר געש פעיל שגובהו 1,565 מ', נמוך אמנם משכנו המפורסם מאיון, אך מוקף נוף ירוק ופראי לא פחות. למרגלות ההר נמצא אגם בולוסן (Bulusan Lake), שנוצר בעקבות הפעילות הגעשית באזור ומוקף כמעט מכל עבר ביער גשם טרופי צפוף. מדרונות היער המשתקפים במים מעניקים לאגם את צבעו הירקרק ואת האווירה השלווה שהופכת אותו לאחת האטרקציות היפות בדרום ביקול. בפארק נמצא גם אגם Aguingay, שאליו ניתן להגיע במסלול הליכה מאתגר יותר.
את הרכב משאירים במרכז התיירות האקולוגית של הפארק, ומשם מועברים המבקרים אל האגם ברכב חשמלי, כחלק מהמאמץ לצמצם את זיהום האוויר ולשמור על סביבת היער. פעילויות רבות מוצעות כאן, ובהן שיט, חתירה בקיאק או סאפ ורפטינג על רפסודת במבוק. אחת החוויות המיוחדות היא קאנופי (Canopy Walk) - מסלול העובר בתוך הצמחייה העבותה וכולל גשר תלוי ארוך בין עצי היער. פרחים כחלחלים מרהיבים, הנתלים בין צמחי הג'ונגל, סוחטים מפי כולנו קריאות התפעלות, וכך גם הדייגים העוסקים במלאכת יומם בסירות קאנו קטנות מעץ. למי שמעדיף להכיר את הפארק ברגל מוצעים מסלולי טבע ביער, ואילו מיטיבי לכת יכולים לצאת למסלולים ארוכים יותר לעבר האגמים הגבוהים והר הגעש. מאחר שבולוסן הוא הר געש פעיל, היציאה למסלולים אלה כפופה למצב הגעשי, לאישורים ולהנחיות המקומיות.

אגם בולוסן, דייג מקומי בסירת דייג מסורתית ואנחנו על גלשני הסאפ (צילום: גיא פריבס )
גן העדן של הדבורים
חוות הדבורים Balay Buhay sa Uma Bee Farm, הממוקמת לא הרחק מהאגם, היא הרבה יותר מחוות דבורים ומזמנת לנו לא מעט הפתעות. ראשית, הדבורים הן לא אותן דבורים שאנו מכירים - אלו Kiwot, דבורים פיליפיניות זעירות וכהות, הדומות במבט ראשון יותר לנמלים שחורות - והעיקר, הן חסרות עוקץ. הדבורים משמשות כאן לייצור דבש, אך גם כמאביקות יעילות במיוחד של דקלי הקוקוס וגידולים נוספים.
כשנכנסים בשערי החווה העיניים נפערות בקנאה - כל הצמחים שאני נאבקת לגדל בעציצים ובגינה, הם כאן ענקיים, צבעיהם עזים והם שופעי בריאות. ככה זה באקלים הטרופי החם והלח של סורסוגון - אנחנו מזיעים והצמחים חוגגים.
לוז גמבה-קטינדיג, בעלת גן העדן הזה ואחת מחלוצות גידול הדבורים חסרות העוקץ באזור, מבחינה בהתעניינותי בצמחים ולוקחת אותי לסיור בגן רחב הידיים. החווה משתרעת על פני 30 דונם, ובהם מטעי קוקוס ועצי פילי, צמחים טרופיים ופרחים בשלל צבעים, בריכות דגים ונחל קטן המפכפך בין הצמחייה. החווה היא גם אתר אגרו-תיירות, המאפשר למבקרים להכיר את גידול הדבורים ואת החיים בחווה, לטעום דבש ומאכלים מקומיים ופשוט ליהנות מהשקט והירק. בקתות העץ המקסימות מציעות אפשרות לינה בתנאים פשוטים, למשפחות עם ילדים ולכל מי שחפץ להאריך את שהותו בגן העדן הקטן הזה.
המלצה: ניתן לשלב ביקור באגם בולוסן ובחוות הדבורים בסיור מודרך מסורסגון, הכולל גם מספר אטרקציות נוספות.

חוות הדבורים - נחל, בריכות, מפלים, צמחיה טרופית משגעת ודבורים שאינן עוקצות (צילום: Ric Vllrrya)
איך לטייל באזור לגאספי והר הגעש מאיון
למי שמעדיף לטייל באופן עצמאי, ניתן לשכור רכב לנהיגה עצמית עם הנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי ביקול (Bicol International Airport), הסמוך ללגאספי. חברות השכרה מקומיות מציעות איסוף והחזרה בשדה, ומומלץ להזמין את הרכב מראש. רכב שכור נוח במיוחד לטיול בין האתרים שסביב הר הגעש מאיון, דראגה, חורבות קגסאווה ולגאספי, ומאפשר להמשיך עצמאית גם דרומה לכיוון דונסול ומחוז סורסוגון. אם מתכננים לצאת ממחוז אלבאי, חשוב לוודא מראש שחוזה ההשכרה מאפשר זאת, מאחר שחלק מהחברות מגבילות את אזור הנסיעה.
מי שמעדיף לא לנהוג יכול להזמין רכב עם נהג, אפשרות נפוצה באזור, כולל הסעה ישירה משדה התעופה לדונסול.
סוף שאינו סוף...
קצרה היריעה מלתאר את כל המפגשים עם אנשי הפיליפינים המקסימים - הקוצרים בשדות האורז, המוכרים בשווקים, נותני השירות בכל מקום, המדריכים ושגריר הפיליפינים בישראל שליווה אותנו, שבמשך שבוע שלם פתחו לנו צוהר למדינה מרתקת וכל כך שונה משלנו.
אני מדמיינת את עיניי הילדים הישראלים שיבקרו כאן נפערות לרווחה, ומייחלת שמשהו מ"החיוך הפיליפיני" ידבק גם בהם.
אם גם אתם אהבתם, אתם מוזמנים להפליג עמנו צפונה, אל חלקו השני של הביקור באזור ביקול, אל איים ויעדי טיול בעקבות סדרת הריאליטי הישרדות הפיליפינים
מידע נוסף
כתבות נוספות
מצוידים בסנפירים ובמסכות אנו עולים על סירות הדייגים המסורתיות והציוריות, הקרויות באנגקה (Bangka), שמוטות איזון ארוכים משני צדדיהן מקנים להן את המראה המיוחד. העונה העיקרית היא מפברואר עד מאי, אם כי כרישים עשויים להופיע באזור כבר מנובמבר ועד תחילת יוני. מאחר שמדובר בבעלי חיים חופשיים שאינם מואכלים או נמשכים למקום באופן מלאכותי, אין כמובן כל הבטחה לפגוש אותם.
בנוסף לקפטן הסירה מלווים אותנו שני צופים, העומדים גבוה וסורקים את פני הים בחיפוש אחר הכרישים, ומדריך מוסמך, האמון על בטיחותנו ועל שמירת כללי המפגש עם הכרישים. בהישמע ההוראה אנו מזנקים אחריו למים החמימים, למפגש המרגש עם כריש ענק שאורכו כ-7 מ'. לאחר שאני מתגברת על הבהלה הראשונית למראה פיו העצום, בעזרת הסנפירים אני מצליחה לשחות לצדו, תוך שמירה על מרחק הביטחון הנדרש, עד שלבסוף הוא צולל ונעלם במעמקים.
בסיום שעתיים של התרגשות ועוד מספר מפגשים, כולנו כבר משנרקלים מנוסים יותר, מבינים כיצד להתקרב מבלי לחסום את דרכו של הכריש וכיצד לצפות בו מבלי להפריע להתנהגותו הטבעית. ללא ספק זו חוויה שילדים היודעים לשחות "יעופו" עליה, וגם אנו המבוגרים לא נשכח אותה לעולם.
המלון הקסום נמצא בתוך מטע קוקוס ותיק בשולי סורסוגון סיטי (Sorsogon City), בירת פרובינציית סורסוגון - הדרומית מבין שש הפרובינציות של אזור ביקול. העיצוב המודרני-פיליפיני שלו משתלב היטב בסביבה הטרופית, עם חללים פתוחים, בטון ועץ וריהוט בעבודת יד מחומרים מקומיים. הגנים הטרופיים המקיפים את החדרים והבריכה משלימים את תחושת הניתוק והשקט.
סיאמה הוא גם בסיס מצוין לטיולי כוכב בדרום ביקול. חוף גובאט נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה, לגונת Paguriran כ-35 דקות,
גן העדן של חוף הגולשים
רק כחצי שעה נסיעה מהמלון נמצא חוף הגולשים של גובאט (Gubat), עוד גן עדן קטן לחופי האוקיינוס השקט. אך זהו לא סתם עוד חוף גולשים, וגם לא עוד סתם גן עדן. בשנת 2014 הקימו כאן האחים נולי וניקו מרקדר, יחד עם חבריהם הגולשים, מחנה גלישה קטן בתוך מטע קוקוס. בעלת השטח לולה סאיונג ומשפחתה, אפשרו לצעירים להשתמש בו, בתנאי שישמרו על המקום, על הניקיון ועל השקט. כהוקרה על נדיבותה נקרא המקום Lola Sayong Eco-Surf Camp.
אבל הגלישה היתה רק חלק מהסיפור. המקום התפתח כמיזם חברתי שנועד להעניק לצעירי הקהילה מסגרת, תעסוקה וחיבור לשמירת הטבע. החוק המרכזי כאן הוא No School, No Surf - מספר לנו נולי מרקדר, כי לאחר שהבחינו שהצעירים מתמכרים לגלישה ומתחילים "להבריז" מבית הספר, נקבע התנאי: קודם לימודים ורק אחר כך גלים. הילדים נדרשים לסיים את שיעורי הבית ואף להציג תעודות כדי להשתתף בתחרויות גלישה.
שמירת הסביבה היא חלק בלתי נפרד מהרעיון. חברי הקהילה עוסקים בניקוי החוף ובשמירה על משאבי הטבע, ובמקביל מפעילים את המקום, מלמדים גלישה, מארחים ומבשלים עבור האורחים. בעונת הגלישה, בעיקר מאוקטובר עד מאי, החוף החולי והגלים הופכים את גובאט למקום טוב גם למי שעושה את צעדיו הראשונים על הגלשן.
בתקופת הקורונה, כאשר התיירות נעצרה כמעט לחלוטין, החלו אנשי הקהילה לעסוק גם בחקלאות ולגדל בעלי חיים וגידולים חקלאיים. גם כיום אפשר ללון כאן בתנאים פשוטים, ללמוד גלישה, לאכול במקום ובעיקר ליהנות מהאווירה המיוחדת בין דקלי הקוקוס לחוף. זה אינו ריזורט מפואר, וזה בדיוק חלק מקסמו. צעירים ומשפחות עם ילדים, שתנאים צנועים מספיקים להם, ימצאו כאן מקום לינה מיוחד ואנשים חמים שהחיוך לא יורד להם מהפנים. לנו היה קשה לעזוב את המקום הכל כך מיוחד הזה.
אתר האינטרנט של כפר הגולשים לולה סאיונג

גן עדן בין עצי הקוקוס, הוקם על ידי גולשים ועבור גולשים (צילום: כרמית וייס)
דקה וחצי ותמצית הקסם של כפר הגולשים - בשביל הקסם האמיתי חייבים להגיע!
האגם למרגלות הר הגעש
כחצי שעה נסיעה דרומה נמצא אחד מאתרי הטבע היפים של פרובינציית סורסוגון - הפארק הטבעי הר הגעש בולוסן (Bulusan Volcano Natural Park). מעל יער הגשם המתנשא כאן מתרומם הר הגעש בולוסן (Bulusan Volcano), הר געש פעיל שגובהו 1,565 מ', נמוך אמנם משכנו המפורסם מאיון, אך מוקף נוף ירוק ופראי לא פחות. למרגלות ההר נמצא אגם בולוסן (Bulusan Lake), שנוצר בעקבות הפעילות הגעשית באזור ומוקף כמעט מכל עבר ביער גשם טרופי צפוף. מדרונות היער המשתקפים במים מעניקים לאגם את צבעו הירקרק ואת האווירה השלווה שהופכת אותו לאחת האטרקציות היפות בדרום ביקול. בפארק נמצא גם אגם Aguingay, שאליו ניתן להגיע במסלול הליכה מאתגר יותר.
את הרכב משאירים במרכז התיירות האקולוגית של הפארק, ומשם מועברים המבקרים אל האגם ברכב חשמלי, כחלק מהמאמץ לצמצם את זיהום האוויר ולשמור על סביבת היער. פעילויות רבות מוצעות כאן, ובהן שיט, חתירה בקיאק או סאפ ורפטינג על רפסודת במבוק. אחת החוויות המיוחדות היא קאנופי (Canopy Walk) - מסלול העובר בתוך הצמחייה העבותה וכולל גשר תלוי ארוך בין עצי היער. פרחים כחלחלים מרהיבים, הנתלים בין צמחי הג'ונגל, סוחטים מפי כולנו קריאות התפעלות, וכך גם הדייגים העוסקים במלאכת יומם בסירות קאנו קטנות מעץ. למי שמעדיף להכיר את הפארק ברגל מוצעים מסלולי טבע ביער, ואילו מיטיבי לכת יכולים לצאת למסלולים ארוכים יותר לעבר האגמים הגבוהים והר הגעש. מאחר שבולוסן הוא הר געש פעיל, היציאה למסלולים אלה כפופה למצב הגעשי, לאישורים ולהנחיות המקומיות.

אגם בולוסן, דייג מקומי בסירת דייג מסורתית ואנחנו על גלשני הסאפ (צילום: גיא פריבס )
גן העדן של הדבורים
חוות הדבורים Balay Buhay sa Uma Bee Farm, הממוקמת לא הרחק מהאגם, היא הרבה יותר מחוות דבורים ומזמנת לנו לא מעט הפתעות. ראשית, הדבורים הן לא אותן דבורים שאנו מכירים - אלו Kiwot, דבורים פיליפיניות זעירות וכהות, הדומות במבט ראשון יותר לנמלים שחורות - והעיקר, הן חסרות עוקץ. הדבורים משמשות כאן לייצור דבש, אך גם כמאביקות יעילות במיוחד של דקלי הקוקוס וגידולים נוספים.
כשנכנסים בשערי החווה העיניים נפערות בקנאה - כל הצמחים שאני נאבקת לגדל בעציצים ובגינה, הם כאן ענקיים, צבעיהם עזים והם שופעי בריאות. ככה זה באקלים הטרופי החם והלח של סורסוגון - אנחנו מזיעים והצמחים חוגגים.
לוז גמבה-קטינדיג, בעלת גן העדן הזה ואחת מחלוצות גידול הדבורים חסרות העוקץ באזור, מבחינה בהתעניינותי בצמחים ולוקחת אותי לסיור בגן רחב הידיים. החווה משתרעת על פני 30 דונם, ובהם מטעי קוקוס ועצי פילי, צמחים טרופיים ופרחים בשלל צבעים, בריכות דגים ונחל קטן המפכפך בין הצמחייה. החווה היא גם אתר אגרו-תיירות, המאפשר למבקרים להכיר את גידול הדבורים ואת החיים בחווה, לטעום דבש ומאכלים מקומיים ופשוט ליהנות מהשקט והירק. בקתות העץ המקסימות מציעות אפשרות לינה בתנאים פשוטים, למשפחות עם ילדים ולכל מי שחפץ להאריך את שהותו בגן העדן הקטן הזה.
המלצה: ניתן לשלב ביקור באגם בולוסן ובחוות הדבורים בסיור מודרך מסורסגון, הכולל גם מספר אטרקציות נוספות.

חוות הדבורים - נחל, בריכות, מפלים, צמחיה טרופית משגעת ודבורים שאינן עוקצות (צילום: Ric Vllrrya)
איך לטייל באזור לגאספי והר הגעש מאיון
למי שמעדיף לטייל באופן עצמאי, ניתן לשכור רכב לנהיגה עצמית עם הנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי ביקול (Bicol International Airport), הסמוך ללגאספי. חברות השכרה מקומיות מציעות איסוף והחזרה בשדה, ומומלץ להזמין את הרכב מראש. רכב שכור נוח במיוחד לטיול בין האתרים שסביב הר הגעש מאיון, דראגה, חורבות קגסאווה ולגאספי, ומאפשר להמשיך עצמאית גם דרומה לכיוון דונסול ומחוז סורסוגון. אם מתכננים לצאת ממחוז אלבאי, חשוב לוודא מראש שחוזה ההשכרה מאפשר זאת, מאחר שחלק מהחברות מגבילות את אזור הנסיעה.
מי שמעדיף לא לנהוג יכול להזמין רכב עם נהג, אפשרות נפוצה באזור, כולל הסעה ישירה משדה התעופה לדונסול.
סוף שאינו סוף...
קצרה היריעה מלתאר את כל המפגשים עם אנשי הפיליפינים המקסימים - הקוצרים בשדות האורז, המוכרים בשווקים, נותני השירות בכל מקום, המדריכים ושגריר הפיליפינים בישראל שליווה אותנו, שבמשך שבוע שלם פתחו לנו צוהר למדינה מרתקת וכל כך שונה משלנו.
אני מדמיינת את עיניי הילדים הישראלים שיבקרו כאן נפערות לרווחה, ומייחלת שמשהו מ"החיוך הפיליפיני" ידבק גם בהם.
אם גם אתם אהבתם, אתם מוזמנים להפליג עמנו צפונה, אל חלקו השני של הביקור באזור ביקול, אל איים ויעדי טיול בעקבות סדרת הריאליטי הישרדות הפיליפינים
מידע נוסף
כתבות נוספות
אבל הגלישה היתה רק חלק מהסיפור. המקום התפתח כמיזם חברתי שנועד להעניק לצעירי הקהילה מסגרת, תעסוקה וחיבור לשמירת הטבע. החוק המרכזי כאן הוא No School, No Surf - מספר לנו נולי מרקדר, כי לאחר שהבחינו שהצעירים מתמכרים לגלישה ומתחילים "להבריז" מבית הספר, נקבע התנאי: קודם לימודים ורק אחר כך גלים. הילדים נדרשים לסיים את שיעורי הבית ואף להציג תעודות כדי להשתתף בתחרויות גלישה.
שמירת הסביבה היא חלק בלתי נפרד מהרעיון. חברי הקהילה עוסקים בניקוי החוף ובשמירה על משאבי הטבע, ובמקביל מפעילים את המקום, מלמדים גלישה, מארחים ומבשלים עבור האורחים. בעונת הגלישה, בעיקר מאוקטובר עד מאי, החוף החולי והגלים הופכים את גובאט למקום טוב גם למי שעושה את צעדיו הראשונים על הגלשן.
בתקופת הקורונה, כאשר התיירות נעצרה כמעט לחלוטין, החלו אנשי הקהילה לעסוק גם בחקלאות ולגדל בעלי חיים וגידולים חקלאיים. גם כיום אפשר ללון כאן בתנאים פשוטים, ללמוד גלישה, לאכול במקום ובעיקר ליהנות מהאווירה המיוחדת בין דקלי הקוקוס לחוף. זה אינו ריזורט מפואר, וזה בדיוק חלק מקסמו. צעירים ומשפחות עם ילדים, שתנאים צנועים מספיקים להם, ימצאו כאן מקום לינה מיוחד ואנשים חמים שהחיוך לא יורד להם מהפנים. לנו היה קשה לעזוב את המקום הכל כך מיוחד הזה.

גן עדן בין עצי הקוקוס, הוקם על ידי גולשים ועבור גולשים (צילום: כרמית וייס)
דקה וחצי ותמצית הקסם של כפר הגולשים - בשביל הקסם האמיתי חייבים להגיע!
את הרכב משאירים במרכז התיירות האקולוגית של הפארק, ומשם מועברים המבקרים אל האגם ברכב חשמלי, כחלק מהמאמץ לצמצם את זיהום האוויר ולשמור על סביבת היער. פעילויות רבות מוצעות כאן, ובהן שיט, חתירה בקיאק או סאפ ורפטינג על רפסודת במבוק. אחת החוויות המיוחדות היא קאנופי (Canopy Walk) - מסלול העובר בתוך הצמחייה העבותה וכולל גשר תלוי ארוך בין עצי היער. פרחים כחלחלים מרהיבים, הנתלים בין צמחי הג'ונגל, סוחטים מפי כולנו קריאות התפעלות, וכך גם הדייגים העוסקים במלאכת יומם בסירות קאנו קטנות מעץ. למי שמעדיף להכיר את הפארק ברגל מוצעים מסלולי טבע ביער, ואילו מיטיבי לכת יכולים לצאת למסלולים ארוכים יותר לעבר האגמים הגבוהים והר הגעש. מאחר שבולוסן הוא הר געש פעיל, היציאה למסלולים אלה כפופה למצב הגעשי, לאישורים ולהנחיות המקומיות.

אגם בולוסן, דייג מקומי בסירת דייג מסורתית ואנחנו על גלשני הסאפ (צילום:
גן העדן של הדבורים
חוות הדבורים Balay Buhay sa Uma Bee Farm, הממוקמת לא הרחק מהאגם, היא הרבה יותר מחוות דבורים ומזמנת לנו לא מעט הפתעות. ראשית, הדבורים הן לא אותן דבורים שאנו מכירים - אלו Kiwot, דבורים פיליפיניות זעירות וכהות, הדומות במבט ראשון יותר לנמלים שחורות - והעיקר, הן חסרות עוקץ. הדבורים משמשות כאן לייצור דבש, אך גם כמאביקות יעילות במיוחד של דקלי הקוקוס וגידולים נוספים.
כשנכנסים בשערי החווה העיניים נפערות בקנאה - כל הצמחים שאני נאבקת לגדל בעציצים ובגינה, הם כאן ענקיים, צבעיהם עזים והם שופעי בריאות. ככה זה באקלים הטרופי החם והלח של סורסוגון - אנחנו מזיעים והצמחים חוגגים.
לוז גמבה-קטינדיג, בעלת גן העדן הזה ואחת מחלוצות גידול הדבורים חסרות העוקץ באזור, מבחינה בהתעניינותי בצמחים ולוקחת אותי לסיור בגן רחב הידיים. החווה משתרעת על פני 30 דונם, ובהם מטעי קוקוס ועצי פילי, צמחים טרופיים ופרחים בשלל צבעים, בריכות דגים ונחל קטן המפכפך בין הצמחייה. החווה היא גם אתר אגרו-תיירות, המאפשר למבקרים להכיר את גידול הדבורים ואת החיים בחווה, לטעום דבש ומאכלים מקומיים ופשוט ליהנות מהשקט והירק. בקתות העץ המקסימות מציעות אפשרות לינה בתנאים פשוטים, למשפחות עם ילדים ולכל מי שחפץ להאריך את שהותו בגן העדן הקטן הזה.
המלצה: ניתן לשלב ביקור באגם בולוסן ובחוות הדבורים בסיור מודרך מסורסגון, הכולל גם מספר אטרקציות נוספות.

חוות הדבורים - נחל, בריכות, מפלים, צמחיה טרופית משגעת ודבורים שאינן עוקצות (צילום: Ric Vllrrya)
איך לטייל באזור לגאספי והר הגעש מאיון
למי שמעדיף לטייל באופן עצמאי, ניתן לשכור רכב לנהיגה עצמית עם הנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי ביקול (Bicol International Airport), הסמוך ללגאספי. חברות השכרה מקומיות מציעות איסוף והחזרה בשדה, ומומלץ להזמין את הרכב מראש. רכב שכור נוח במיוחד לטיול בין האתרים שסביב הר הגעש מאיון, דראגה, חורבות קגסאווה ולגאספי, ומאפשר להמשיך עצמאית גם דרומה לכיוון דונסול ומחוז סורסוגון. אם מתכננים לצאת ממחוז אלבאי, חשוב לוודא מראש שחוזה ההשכרה מאפשר זאת, מאחר שחלק מהחברות מגבילות את אזור הנסיעה.
מי שמעדיף לא לנהוג יכול להזמין רכב עם נהג, אפשרות נפוצה באזור, כולל הסעה ישירה משדה התעופה לדונסול.
סוף שאינו סוף...
קצרה היריעה מלתאר את כל המפגשים עם אנשי הפיליפינים המקסימים - הקוצרים בשדות האורז, המוכרים בשווקים, נותני השירות בכל מקום, המדריכים ושגריר הפיליפינים בישראל שליווה אותנו, שבמשך שבוע שלם פתחו לנו צוהר למדינה מרתקת וכל כך שונה משלנו.
אני מדמיינת את עיניי הילדים הישראלים שיבקרו כאן נפערות לרווחה, ומייחלת שמשהו מ"החיוך הפיליפיני" ידבק גם בהם.
אם גם אתם אהבתם, אתם מוזמנים להפליג עמנו צפונה, אל חלקו השני של הביקור באזור ביקול, אל איים ויעדי טיול בעקבות סדרת הריאליטי הישרדות הפיליפינים
מידע נוסף
כתבות נוספות
כשנכנסים בשערי החווה העיניים נפערות בקנאה - כל הצמחים שאני נאבקת לגדל בעציצים ובגינה, הם כאן ענקיים, צבעיהם עזים והם שופעי בריאות. ככה זה באקלים הטרופי החם והלח של סורסוגון - אנחנו מזיעים והצמחים חוגגים.
לוז גמבה-קטינדיג, בעלת גן העדן הזה ואחת מחלוצות גידול הדבורים חסרות העוקץ באזור, מבחינה בהתעניינותי בצמחים ולוקחת אותי לסיור בגן רחב הידיים. החווה משתרעת על פני 30 דונם, ובהם מטעי קוקוס ועצי פילי, צמחים טרופיים ופרחים בשלל צבעים, בריכות דגים ונחל קטן המפכפך בין הצמחייה. החווה היא גם אתר אגרו-תיירות, המאפשר למבקרים להכיר את גידול הדבורים ואת החיים בחווה, לטעום דבש ומאכלים מקומיים ופשוט ליהנות מהשקט והירק. בקתות העץ המקסימות מציעות אפשרות לינה בתנאים פשוטים, למשפחות עם ילדים ולכל מי שחפץ להאריך את שהותו בגן העדן הקטן הזה.
המלצה: ניתן לשלב ביקור באגם בולוסן ובחוות הדבורים בסיור מודרך מסורסגון, הכולל גם מספר אטרקציות נוספות.

חוות הדבורים - נחל, בריכות, מפלים, צמחיה טרופית משגעת ודבורים שאינן עוקצות (צילום: Ric Vllrrya)
איך לטייל באזור לגאספי והר הגעש מאיון
למי שמעדיף לטייל באופן עצמאי, ניתן לשכור רכב לנהיגה עצמית עם הנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי ביקול (Bicol International Airport), הסמוך ללגאספי. חברות השכרה מקומיות מציעות איסוף והחזרה בשדה, ומומלץ להזמין את הרכב מראש. רכב שכור נוח במיוחד לטיול בין האתרים שסביב הר הגעש מאיון, דראגה, חורבות קגסאווה ולגאספי, ומאפשר להמשיך עצמאית גם דרומה לכיוון דונסול ומחוז סורסוגון. אם מתכננים לצאת ממחוז אלבאי, חשוב לוודא מראש שחוזה ההשכרה מאפשר זאת, מאחר שחלק מהחברות מגבילות את אזור הנסיעה.
מי שמעדיף לא לנהוג יכול להזמין רכב עם נהג, אפשרות נפוצה באזור, כולל הסעה ישירה משדה התעופה לדונסול.
אני מדמיינת את עיניי הילדים הישראלים שיבקרו כאן נפערות לרווחה, ומייחלת שמשהו מ"החיוך הפיליפיני" ידבק גם בהם.
.jpg)

















