קורסיקה – הפתעה בים הליגורי
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין

קורסיקה אינה חלק בנתיבם הכבוש של התיירים. מבין גלי המטיילים הפוקדים את חופי הים התיכון ואתריו, רק רסיסים נוחתים באי הזה. אך הצרפתים, שבעבר התייחסו אל האי כאל אזור נידח, גילו לאחרונה את קסמו, ופוקדים אותו בהמוניהם. האי קרוב יחסית לצרפת ובנוסף לכך, יחד עם כמה איים קטנים הסמוכים לו, הוא מחוז צרפתי לכל דבר.

אם לומר את האמת, הצרפתים מגלים יחס דו-ערכי לאי, כמו יחסם של הקורסיקאים לצרפת. בשנים האחרונות מתגברים הקולות הקוראים לעצמאותה של קורסיקה. קולות אלו מושתקים קודם כול על ידי הקורסיקאים עצמם, החוששים ממצב בו ייאלצו להתמודד לבדם מול מטלות של כלכלה ובירוקרטיה. אחרים, השבויים ברומנטיקה המלובה ברגשות של קיפוח, דווקא מנסים להגביר מגמות של בדלנות, מארגנים הפגנות ולעתים רחוקות מאוד אף טרור.

עוד על קורסיקה והיכן לטייל בה בכתבה על מסלול טיול בקורסיקה

בוניפציו, עיר הנמל הדרומית של קורסיקה (צילום: Balate Dorin)

  טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »

אומנם קורסיקאים רבים משתעשעים לעיתים בחלומות על עצמאות, אך רק מעטים תומכים במפלגה הבדלנית "חזית השחרור הלאומית של קורסיקה" (Front de Libération Nationale de la Corse), שראשי התיבות של שמה – FLNC – מרוססים תכופות בצידי הדרכים. קבוצות הטרור אומנם אינן מצליחות לפגוע בשלוות האי, אך פוגעות בתדמית של קורסיקה בעולם ומבאישות את ריחה בבית "האחות הגדולה", צרפת, או "היבשת", כפי שמכנים אותה כאן. כחצי מיליון תיירים מגיעים הנה מדי שנה. הם נהנים מאקלים נוח בחורף ובקיץ, ומנוף פראי, מהיפים שיש באירופה.

מפת האי קורסיקה ויעדי הטיול המוזכרים בכתבה:
בוניפציו (A), אז'קסיו (B), קארג'ז (C), קאלווי (D), הר צ'ינטו (E), באסטיה (F), פורטו-וקיו (G), אלריה (H),
ושני בתי מלון מומלצים:
B&B A Chjusellina במיקום מרכזי לטיול כוכב בהרים (I) | מלון ספא קסאנו בעיר קאלווי (J)

קצת על גאוגרפיה וטבע בקורסיקה

קורסיקה (Corsica), או קורס (Corse), כפי שהוא נקרא בצרפתית, הוא האי השלישי בגודלו בים התיכון. שטחו 8,722 קמ"ר ואוכלוסייתו מונה 240,000 תושבים. האי שוכן בין הים הליגורי לים הטירני, מצפון לאי סרדיניה, מעבר למצר בוניפציו (Strait of Bonifacio) המפריד בין שני האיים, וכ-170 קילומטרים בלבד מדרום לצרפת.

הים התיכון הוא מארג צפוף ומגוון של נופים, עמים ותרבויות. גם טיילים ותיקים, אלו שהסכינו לשוני הבלתי אפשרי כמעט בין אזור לאזור, נפעמים כשהם מגיעים לקורסיקה. דומה כי האי הזה תלוש משהו מההוויה הים-תיכונית. להבדיל מנופי הים התיכון, הגירניים ברובם, קורסיקה הוא אי של גרניט, שנופיו המיוערים מהווים שילוב מוזר בין נופי ההר הגבוה של סיני לנופי לב אירופה.

אי של גרניט. אזור Calanques de Piana במערב קורסיקה (צילום: e55evu)

נופי קורסיקה

האי קורסיקה הוא ההררי והמגוון ביותר מבין איי הים התיכון. מכמה בחינות נדמה שמדובר לא באי קטן אלא ביבשת, שכן יש בו מכול וכול, כמו למשל: קו חוף באורך של כאלף קילומטרים; הרים שכיפותיהם נותרות מושלגות עד חודש יולי; שמורת טבע גדולה התופסת כ-40% משטח האי – הפארק האזורי הטבעי של קורסיקה (Parc Naturel Régional de Corse); קרקעות ביצתיות; אזור מדברי בלתי מיושב (Désert des Agriates); קניונים עמוקים; ויערות, המורכבים משמורות יער נהדרות ומחורש ים-תיכוני צפוף ונמוך יחסית, המכונים בצרפתית מאקי (Maquis).

מרבית שטחו של האי, בעיקר בחלקו המערבי והדרום-מערבי, בנוי מסלעים מגמתיים גבישיים, בעיקר גרניט. באזור זה נמצאת פסגתו הגבוהה של האי – הר צ'ינטו (Monte Cinto), המתנשאת לגובה של 2,710 מטרים מעל פני הים. בדרומה של קורסיקה מצויים נופים גירניים, עשירים בתופעות קארסט. במזרח ובצפון-מזרח, נמצאים הרים נמוכים יותר, בנויים מהרים של סלעים מותמרים (מטמורפיים, סלעים ששינו את המבנה הגבישי שלהם עקב חום ולחץ), כגון צפחה, שפסגותיהם מתנשאות עד 1,766 מטרים מעל פני הים, ונופיהם, המתונים משהו, עוצבו בעבר הגאולוגי הלא רחוק על ידי קרחונים.

האזורים ההרריים, הגבוהים יותר, נמצאים במזרח האי. אלו הם רכסים רמים ומבותרים להפליא, הרי גרניט שנקיקים שוצפי מים וקניונים גרניטיים חורצים בהם חריצים שהולכים ונעשים צרים ככל שעולים בהם. בתוכם שוכנות בריכות טבעיות ענקיות, הנראות מרחוק כטיפות של אזמרגד, המנקדות בכחול עמוק את היערות הירוקים. במקומות רבים ניתן לנסוע בנוחות יחסית עד לגובה שמעל היער ולפסוע בין הבולדרים הענקיים, שהתגלגלו מן הפסגות. הנופים מקנים תחושה של אזור "לא מתורבת", אך בשום פנים לא נטוש. ההרים זרועים כפרים ססגוניים, שצביונם האירופי רק מוסיף לתחושת הבלבול שהאי משרה על המבקרים בו.

הרי קורסיקה זרועים כפרים ססגוניים, דוגמת אוויסה (צילום: e55evu)

כל היופי ההררי הזה נוחת באחת אל חופים, שדומני כי הם היפים ביותר בים התיכון. בשום מקום אחר באגן הים התיכון אין כאלה מפרצים עגולים, שבהם החורש הצפוף יורד עד לקו המים ממש. בכמה מקומות מזדקרים עצי אורן ענקיים, שהגלים מלחכים את גזעיהם. החופים היפים יותר, נמצאים במערב ובדרום, עם מפרצים רבים ובהם סלעים וצוקים גבוהים. לעומת זאת, החופים המזרחיים של האי מישוריים ונמוכים, והמראה שם פחות דרמטי, אם כי ניתן למצוא רצועות חוליות יפהפיות.

הקיץ בקורסיקה שחון וחם, ואילו החורף עשיר במשקעים. כמות המשקעים השנתית הממוצעת מגיעה בהרים ל-1,500 מ"מ והיא אינה יורדת מ-1,000 מ"מ בחופים. אין פלא שעם נתונים כאלה, גם בשלהי אוגוסט לובש האי פנים רעננות.
כתבה על טיול עם ילדים בקורסיקה

מפרצים עגולים והרים מיוערים הנופלים לים. החוף של פורטו (צילום: dulezidar)

תושבי קורסיקה – איטלקים או צרפתים?

במהלך ההיסטוריה התרכזו תושבי האי קורסיקה בעיקר באזורי הגבעות, מאחר והם חששו משודדי הים, שהרבו לתקוף את יישובי החוף. מרבית אוכלוסיית ההר שוכנת בכמה מישורים ועמקי אורך שבין ההרים והגבעות. ההתיישבות לאורך החוף מאוחרת יחסית, למעט שתי הערים הראשיות של קורסיקה – אז'קסיו (Ajaccio) ובאסטיה (Bastia).
לינה באזור אז'קסיו | לינה באזור בסטיה

הגאוגרפיה האנושית של האי היא הרבה יותר איטלקית מאשר צרפתית. מאתיים שנות שלטון צרפתי השפיעו רק מעט על האי. כנסיות הבארוק האיטלקיות, המצודות הגנואזיות, המסורת הפולחנית ואפילו השפה המקומית, בהן ניכרת ההשפעה הטוסקנית, כל אלה מראים זיקה תרבותית מובהקת אל ארץ המגף השכנה.

בפניהם של התושבים טבוע חותם העמים השונים ששלטו באי. יש כאן תערובת של טיפוסים בהירי שיער וגבוהי קומה, עם טיפוסים נמוכים ושחרחרים. בערים יושבים צרפתים רבים ואילו בכפר קארג'ז (Cargese) נראים צאצאי יוונים שהתיישבו שם משנת 1676 ואילך. במשך דורות רבים נודעה קורסיקה כאי של שודדים, ועד לאחרונה רווחו בה מנהגים שלא עולים בקנה אחד עם מה שאנו מזהים כתרבות אירופית, כמו למשל ונדטה (Vendetta) – הלא היא נקמת הדם, שרווחה בין משפחות יריבות.

למעט כמה פרוטסטנטים, שהיגרו מצפון צרפת, ויוונים אורתודוקסים מעטים, הדת הנפוצה היא הקתוליות. השפה הרשמית היא צרפתית, הרי האי שייך לצרפת מאז המאה ה-18, אך בשנים האחרונות, כחלק מביטויי לאומיות ההולכת וגוברת, מרבים התושבים להשתמש בלשון הקוֹרסית. שפה זו נשמעת, לאוזן בלתי מנוסה, דומה לרומנית.

במהלך ההיסטוריה התרכזו תושבי קורסיקה בעיקר בגבעות, בשל חשש משודדי ים.
כנסייה בכפר קארג'ז (צילום: pkazmierczak)

העבר של קורסיקה

לא רק הנוף אלא גם שרידי העבר באי מרשימים. ידועים במיוחד הם המגאליתים, המצויים בחלקו הדרומי של האי, סמוך למפרץ בוניפציו. אלה הם מבנים מונומנטליים, אולי מבני קבר, אולי מצבות, המהווים שרידים אילמים לתרבות שפרחה כאן במעבר שבין האלף השלישי לאלף השני לפני הספירה. משנת 1954 ואילך נחשפו במפרץ ואלנקו (Valeinco) שבדרום האי, שרידים של בנייה מגאליתית, המזכירה את הבנייה "הקיקלופית" המוכרת מיוון, מאנטוליה ומכמה תלים בארץ ישראל, דוגמת גזר ושכם.

בסוף האלף השני לפני הספירה, בעת נדידת העמים הגדולה, חדרו לאי פולשים מהאי השכן סרדיניה. הסארדים בנו מבצרים ומגדלי פולחן המוכרים היטב בסרדיניה. מבנים אלה נראים כמגדלים גליליים גבוהים, בנויי אבני גוויל. שרידי עבר מרשימים אחרים הם המבנים הרומאיים ששרדו באלריה (Aléria), בחוף המזרחי של האי. כאן אפשר למצוא את טביעות אצבעותיהם של כל העמים שעברו כאן בדרכם מאי שם לאי שם. מראה הכפרים בעלי החזות האירופית, הכנסיות הרומנסקיות המשקיפות על כרמי זיתים וענבים, משלימים את החסר לקסם הכללי.

האתר המגאליתי פיליטוסה (Filitosa) במערב האי (צילום: eugenesergeev)

לאחר פרוץ המהפכה הצרפתית הפכה קורסיקה למחוז של צרפת. מגמות הבדלנות שלו גרמו לסכסוך עם השלטונות הצרפתיים ועם בן מפורסם של קורסיקה, נפוליאון בונפרטה, שכיהן כקולונל במשמר הלאומי של עיר הולדתו אז'קסיו. תוך כדי המאבקים פרצה באי מלחמת אזרחים, ונפוליאון נמלט מקורסיקה. מעניין כי חרף היותו בנה המפורסם ביותר של קורסיקה, אין המקומיים גאים בנפוליאון. ביתו באז'קסיו הפך לאתר תיירות, אך המקומיים מתייחסים אליו כאל צרפתי, יותר מאשר כאל מקומי.

בראשית המאה ה-20 נדמה היה, לכאורה, כי תלאותיו של המקום הסתיימו. אלא שהעתיד צפן לקורסיקה פורענויות נוספות. הרודן האיטלקי מוסוליני טען, במידה מסוימת של צדק, כי קורסיקה היא חלק בלתי נפרד מאיטליה. הוא כבש את האי בשנת 1942, למרות הטרדות המחתרת המקומית. משנכנעה איטליה (ספטמבר 1943), גורשו הגרמנים מהאי בעזרת יחידות של צבא צרפת החופשית, דבר שהידק את הקשר עם צרפת, שהפכה להיות כמעט "המדינה האם".

מעניין כי אנשי קורסיקה אינם עושים דבר כדי לטפח את האתוס הסוער של העבר. נהפוך הוא, המטייל לאורך שבילי ההרים המתפתלים בין הכפרים פוגש עם מנומנם, שמרבית בניו טרודים בענייני פרנסה, בישול אוכל בסיסי וטעים ולגימת יין משובח.

אז'קסיו, עיר הולדתו של נפוליאון בונפרטה (צילום: Sean Pavone)

מאכלי קדרה בשמן זית

העם הקורסי הוא העם מסביר הפנים והלבבי ביותר שפגשתי באזור הים התיכון, ואולי באירופה כולה. התושבים המקומיים אמנם אינם ממהרים להכניס זרים לביתם פנימה, אך יוצאים מעורם כדי לסייע להם. רק חלק קטן של האי הפראי הזה מעובד. כמה עמקי אורך, מספר מישורים וחלקות אלוהים קטנות, הנראות מרחוק כמטליות זעירות הפזורות בין איתני הטבע.

איכרי האי מגדלים בעיקר כבשים, שמחלבן מייצרים גבינת רוקפור משובחת. יש באי פרדסי הדרים וכרמי גפנים שמהם מייצרים יין אדום, שהמקומיים גאים בו, אם כי הוא כבד מעט לטעמי. באשר לדיג, הים התיכון אינו ידוע כמעשיר במיוחד את המתפרנסים ממנו, וכלל זה נכון גם לגבי דייגיו של האי הירוק. גם המחצבים אינם עונים על הציפיות המתעוררות נוכח סלעי היסוד עתירי המינרלים. יש מעט ברזל, מעט נחושת ומנגן, לא בכמות משמעותית. נראה שמקור ההכנסה העיקרי של התושבים בעתיד יהיה התיירות.

האוכל בקורסיקה אינו גורמה. הוא חסר את העידון האיטלקי ורחוק מאוד מהישגיו של המטבח הצרפתי. יחד עם זאת, מסעדות הכפרים מציעות צלי בשר ומאכלי קדירה משובחים, אותם מבשלים עם כמות הגונה של שמן זית ומנה גדושה (מוגזמת?) של תבלינים. מרבית התבשילים בכפרי הצפון מבוססים על בשר חזיר. בקורסיקה החזירים אינם ניזונים מאשפה, כפי שמוכר במקומות רבים, אלא מפריו של עץ "ערמונית הסוסים", המעדן את בשרם.

האוכל בצפון מתאים יותר לחך האירופי, וככל שיורדים דרומה האוכל נעשה כבד וחריף יותר. לאוהבי המתוקים, מסעדות קטנות בצדי הדרך מציעות את הפולנטה (Pulenta) – עוגת הערמונים הקורסית.

מסעדות הכפרים מציעות צלי בשר ומאכלי קדירה משובחים (צילום: CC Miwok)

טיול בקורסיקה – איך נוסעים?

האמצעי האידיאלי לטיול באי קורסיקה הוא רכב פרטי. קשה מאוד לסמוך על אוטובוסים, הם אינם מגיעים למקומות רבים ומחיריהם גבוהים. קשה עוד יותר לסמוך על טרמפים. ברכב פרטי אפשר להגיע לכל אחת מפינות החמד הרבות שבקורסיקה. הנוסע ברכבו יכול לבחור צירי נסיעה יפים יותר ועמוסים פחות. בתכנון הזמן יש לקחת בחשבון שאין קשר בין אורך הדרך למשך הנסיעה. הכבישים בקורסיקה צרים ומפותלים, מאחר שהמקומיים לא טרחו ליישר את התוואי, אלא "הדביקו" אותם להר. זה עושה את הדרכים ליפות ביותר, אך הנהיגה מעייפת ומהירות הנסיעה הממוצעת בכבישים "הצהובים" אינה עולה על 30 קמ"ש (נבדק לאורך זמן).

החיסרון היחיד בנסיעה ברכב שכור (מלבד המחיר) הוא שמחמיצים את חוויית הרכבות. הרכבת בקורסיקה היא מהדורה ישנה ואנכרוניסטית, שהזכירה לעורכי מדריך לונלי פלנט את הרכבת ההודית המקרטעת אל סימלה, שלרגלי ההימלאיה. גם אם הם מגזימים לרעה בדבר איכות השירות, הם לא מגזימים לגבי החוויה. הרכבות בקורסיקה נוסעות בנוף עוצר נשימה, עוברות על פני מערכות של גשרים ומפלחות את ההרים במנהרות ארוכות.
השכרת רכב בצרפת

הכבישים בקורסיקה צרים ומפותלים. קחו את הזמן ותהנו מהדרך (צילום: e55evu)

מתי לטייל בקורסיקה

באי מבקרים בעיקר חובבי טבע הנהנים מהקמפינגים, מהמלונות הביתיים ומהשבילים המסומנים בקפדנות. מגיעים גם נופשי חוף הים, הנהנים להתפרקד בחופים הנפלאים. כאשר טיילתי בחודש אוגוסט, גיליתי כמובן שזהו חודש נפלא לבילוי בחוף הים ולטבילה במי הנחלים הצוננים, אולם מצד שני, מצאתי את עצמי מזדחל בפקקי תנועה בדרכי החוף הצרות. אוגוסט הוא גם חודש חם מאוד, ולכן אם אתם יכולים, הימנעו ממנו. עם מזג אוויר ים-תיכוני, ניתן לטייל בקורסיקה כמעט כל השנה.

בתי מלון בקורסיקה

בקיץ קשה למצוא חדר פנוי, קורסיקה מלאה עד אפס מקום ומומלץ להזמין לינה כמה שיותר זמן מראש. בכל מקום כמעט ניתן למצוא בתי מלון קטנים ובמחירים סבירים מאוד. בקיץ המחירים עולים וקשה יותר למצוא מקום. בתי המלון בכפרים אינם גרועים יותר והחדרים אפילו יותר גדולים.

להלן שני בתי מלון מומלצים, במיקומים שונים, הראשון בהרים והשני באזור החוף:

B&B A Chjusellina – לישון בתוך חווה ליד העיירה קורטה, מיקום מרכזי בהרים לטיולי כוכב בקורסיקה

מלון ספא קסאנו (KASANO & Spa) – מלון מפנק אל מול המצודה וחוף הים בקאלווי

עוד על קורסיקה והיכן מומלץ לטייל בה בכתבה: מסלול טיול באי קורסיקה

מידע נוסף על קורסיקה

לינה בקורסיקה

השכרת רכב בצרפת

כתבות נוספות

טיול עם ילדים בקורסיקה
מסלולים בקורסיקה

כתבות על צרפת לפי אזורים

אודות הכותב

ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות. אתר הבית של גילי חסקין

לקריאת כתבות נוספות של גילי