.jpg)
.jpg)
מסלול טיול מומלץ באי קורסיקה
מאת: ד"ר גילי חסקין
אחרי שעשינו היכרות קצרה עם האי הצרפתי בכתבה הקודמת, נציע כאן מסלול טיול בקורסיקה המשלב נוף טבעי עם נוף אנושי – ערי נמל, כפרים הרריים, יערות, קניונים, חופים וכל מה שיש לאי המופלא הזה להציע .
.png "שקיעה בקייפ קורסה, ה\"אצבע\" הצפונית של קורסיקה (צילום: CreativeNature_nl)")
מפת האי קורסיקה והיעדים המוזכרים בכתבה, מדרום לצפון,
מלון ספא ז'נובז במפרץ בוניפציו | מלון קוסטה סאלינה בעיירה פורטו-וקיו
B&B A Chjusellina במיקום מרכזי לטיול כוכב בהרים | מלון ספא קסאנו בעיר קאלווי
B&B A Chjusellina במיקום מרכזי לטיול כוכב בהרים | מלון ספא קסאנו בעיר קאלווי
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
דרום קורסיקה – עיר הנמל בוניפציו
הבאים לקורסיקה מסרדיניה שמדרום, עוגנים בנמל היפהפה של בוניפציו ( Bonifacio . בהגייה צרפתית – בוניפסיו). העיר העתיקה של בוניפציו, המכונה "גיברלטר הקורסית", היא למעשה סיטאדל – מצודה ענקית, המתנשאת לגובה של 70 מטרים מעל מי הטורקיז של המפרץ שלמרגלותיה. המקום נזכר באודיסיאה של הומרוס. כאן נתקל אודיסיאוס בלסטריגונים אוכלי האדם, אך נראה שאלה כבר נעלמו ואינם (קוואפיס, בשירו "הדרך לאיתקה", המליץ שלא לחשוש מהם).
במצודה נטוותה רשת קורים של רחובות מתפתלים וסמטאות עיוורות, חנויות, מסעדות, ומראות משכרי חושים של מצוקי גיר בוהקים בלובנם, המתנשאים בתלילות מעל מפרץ ירוק-כחול עמוק, ומעליהם כתר של בתים צפופים, היוצרים חומה טבעית. מהמצוקים נראה החוף של סרדינה, במרחק של כ-12 ק"מ מדרום.
לינה באזור בוניפציו
נמל בוניפציו, עליו חולשת המצודה הענקית (צילום: Miki1988)
הנוף הנשקף ממלון ספא ז'נובז (Hotel Spa Genovese) הממוקם על המצוק שמעל המפרץ של בוניפציו
(צילום: Hotel Spa Genovese)
מהמרינה של בוניפציו ניתן להפליג במימיו הכסופים של גולפו דה סנטה מרטה ( Golfo de Santa Marta) לאיונים לבנבנים קטנים, הנראים כפנינים שמישהו פיזר בתוך הכחול האינסופי. המבקרים הרבים המגיעים לכאן בטיול של יום אחד, אינם מוותרים על שייט חופים מול שער הנמל, ובעיקר למערות הים ( Grottes Marine ).
איני יודע להסביר מה הופך מקום לאתר תיירות מובהק, לא תמיד עומד היופי ביחס ישר לפרסום. אם הייתה נוסחת קסם כזאת, מספר המטיילים המבקרים במערות הללו, בפרט במערת הדרקון ( Grotte du Dragon ), שנחשבת ליפה שבהן, היה עולה בהרבה על אלו המציפים את המערה הכחולה בקפרי.
במערה נפער חור שצורתו כצורת האי קורסיקה, בעדו נשפך אור לחללה האפל, ההופך את הצבע השחור לספקטרום של גוונים שבין כחול לאפור. הביקור במערה יפה במיוחד בשעות בין הערביים, עת קרני האור האחרונות פולשות למערה וצובעות את כתליה בשלל גוונים שבין אינדיגו לזהוב.
למי שכמוני, לא מצליח להירגע מהיופי ומהשילוב המוטרף כל כך של המים הכחולים-ירוקים והמצוקים הלבנים, מוצע כאן לנסוע למגדלור שעל קייפ פרטוסאטו ( Capo Pertusato ), דרומית-מזרחית לבוניפיציו. מקצה הדרך יש לצעוד חצי שעה בצמחיית בתה. המגדלור מעניק מבט על האיונים הקטנים שבמפרץ.
כתבה על טיול עם ילדים בקורסיקה
מבוניפציו צפונה – לכיוון מזרח או מערב
מבוניפציו אפשר להמשיך צפון-מזרחה אל חופי הזהב של פורטו-וקיו ( Porto-Vecchio ) או אל יערות האלונים העבותים של אוספדלה ( Ospedale ). בעיר הנמל היפה פורטו-וקיו כדאי גם לעצור ללילה או שניים, ואמליץ כאן על מלון קוסטה סאלינה (Hotel Costa Salina), שחלק מחדריו משקיפים על המפרץ והנמל.
עיר הנמל פורטו-וקיו בדרום-מזרח קורסיקה (צילום: Balate Dorin)
בכיוון צפון-מערב נמצאים ריכוזי הדולמנים (קברים מגאליתיים) של מישורי קאוריה ( Cauria ), כמו הדולמן השמור והמרשים של פונטנקסיה (Fontanaccia). בהמשך, תוביל אתכם הדרך לסארטן (Sartène) – עיירה מקסימה שבתיה הצהבהבים בעלי הרעפים החומים יוצרים חומה, המתרוממת בתלילות מעל חגורה ירוקה של יערות. סארטן, המכונה "העיירה הקורסית ביותר בקורסיקה", נראית כאילו היא מעולם אחר. למעט כמה מכוניות של תיירים העוברים ברחובותיה, דומה כי הזמן עצר בה מלכת. בשעות בין הערביים, עת הבתים נצבעים בגוון ורדרד של טרם שקיעה, נאספים המקומיים לשיחה בטלה בעגה המקומית.
העיירה סארטן, נדמה שהזמן כאן עצר מלכת ( )
מסארטן אפשר להמשיך מעט צפונה אל פרופריאנו ( Propriano ), עיר נמל שתושביה, הנהנים ממרבית מבקרי האי, מתפרנסים זה שנים מתיירות ולא מדיג. העיר, המוכרת גם בשמה העתיק פרופריה ( Prupria ), הוקמה על ידי היוונים, יושבה על ידי הקרתגנים, פותחה על ידי הרומאים והפכה למרכזם של שודדי ים בימי הביניים. הנמל העתיק נהרס במאה ה-18 והוא משרת עתה יאכטות ומעבורות הפורקות כאן מבקרים וכלי רכב. בחודשי הקיץ נראה המקום כמו נמל שעשועים בינלאומי יותר מאשר עיירה קורסית.
העיר פרופריאנו, שתושביה מתפרנסים בעיקר מתיירות ( )
אל ההרים הירוקים של קורסיקה
לאלה שמחפשים חוויה פחות נהנתנית ויותר אותנטית, מומלץ להמשיך לכיוון צפון-מזרח. מסארטן מתפתלות הדרכים למעלה, אל כפרי ההרים, שנעשים קטנים יותר ויותר ככל שעולים ברום. הדרך עוברת בין יערות אלונים, כרי דשא ושטחי מרעה, ומגיעה לקול דה באוולה ( Col de Bavella . קול = מעבר הרים).
זהו מקום מרהיב ומשונה גם יחד: אזור המזכיר מעט את נופי הגרניט של סיני, רק שכאן הסלעים זקורים יותר ומזכירים מרחוק מחטים, חלקן זקורות, חלקן מעוקמות, ומכוסות בחורשות אורנים הנראות כאינספור מסרקים טבעיים. באשר לאפשרויות הטיול לחובבי הטבע – השמיים הם הגבול. אפשר לערוך כאן מסלולי הליכה של שעה, שעתיים, יום, יומיים ויותר.
קול דה באוולה, אינספור מסלולי הליכה (צילום: Infografick)
מכאן אפשר לגלוש אל המישורים המעובדים שבמזרח, לבקר באתר הרומי בעיירה אלריה ( Aléria ) ובמוזיאון הארכיאולוגי המשובח שלידו. אישית, אני ממליץ להמשיך ולהתפתל ביערות האינסופיים, לשתות ממי המעיינות, להשתכשך בבריכות הסלע שלאורך דרכי ההר, הממשיכות צפונה עד לקורטה ( Corte ) , עיר הררית השוכנת במרכזו הגיאוגרפי של האי, בעמק פורה מוקף הרים.
קורטה, הניצבת גאה משהו מעל לקניונים, נחשבת לעיר יותר קורסיקאית מאשר אז'קסיו ובאסטיה, הקוסמופוליטיות יחסית. זו הסיבה שכאשר פסקאל פאולי הוביל ב-1755 לעצמאותה של קורסיקה, נבחרה קורטה לבירתה של המדינה. כאן גם הוקמה האוניברסיטה הלאומית, שחייה היו קצרים כחיי הרפובליקה.
קורטה, עיר הררית במרכז האי ( צילום: piginka)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
טיולים בסביבת קורטה
בעיירה קורטה עצמה אין הרבה אתרים רבי רושם. אפילו הסיטאדל, המצודה המפורסמת, שבמשך שנים רבות שימשה את לגיון הזרים של צרפת וכיום היא ניצבת בגאווה מעל לבתי המגורים, מציעה למעשה בעיקר את הנוף הנשקף ממנה. למרות זאת, העיר עצמה היא בסיס טוב לטיולים בסביבה, הן בשל מיקומה הנוח והן בשל האווירה הצעירה שבה. בשנת 1981 נפתחה מחדש האוניברסיטה ועתה לומדים בה כמה אלפי סטודנטים, המשווים למקום חיות ונעורים. לאווירה הזאת יש גם היבטים מעשיים, כמו למשל מופעי מוסיקה מזדמנים ובעיקר דוכני מזון, הפזורים בכל סמטה ופתוחים עד לשעות המאוחרות של הלילה.
סביבתה של קורטה מציעה כמה טיולים רגליים יפהפיים. אחד מהם הוא טיפוס רגלי, לא קשה, לפסגתו של הר רוטונדו ( Monte Rotondo ). טיול אחר, שנמשך יום ארוך ומהנה, הוא הליכה לאורך קניון טוויניאנו ( Gorges du Tavignano ). טיול יפה נוסף, המתאים לכל המשפחה, הוא נסיעה לאורך עמק רסטוניקה ( Vallee De La Restonica ), עד קצהו (רום 1,340 מ'). הנסיעה בדרך יפה וצרה, עם סיכוי גבוה למפגש עם עדרי כבשים במהלך הנסיעה. אפשר גם לעלות ברגל לאגם מלו ( Lac De Melo ), השוכן ברום 1,720 מטרים (שעתיים הליכה לכל כיוון).
הטיולים הרגליים הללו, על שפע המים והירק שהם מציעים, ממחישים היטב את עוצמתה של קורסיקה, לאו דווקא כאי ים-תיכוני, אלא כמובלעת אירופית בלב הים התיכון. מקורטה קצרה הדרך אל הכפרים הציוריים הבנויים אבן שבבקעת ניולו ( Niolo ). אלה הם כפרים קטנים, בכל אחד מהם מזרקה ישנה, המטפטפת מעט מים, חנות מכולת, מסעדה, בר ובעיקר אנשים סימפטיים.
עמק רסטוניקה, טיול יפה המתאים לכל המשפחה (צילום: Jean François Bonachera)
מלון מומלץ ליד העיר קורטה אם אתם רוצים לחוות את המקום עד הסוף, כ-5 דקות נסיעה מחוץ לקורטה תמצאו מלון מצוין בשם B&B A Chjusellina, שהוא חלק מחוות בקר פעילה. המלון מציע בריכה וחדרים זוגיים ומשפחתיים, ארוחות ערב לפי הזמנה או אפשרות לסעוד במסעדה סמוכה. כל החדרים ממוקמים בקומת הקרקע, עם מרפסת קטנה ויציאה לחצר – מה צריך יותר?
צפון קורסיקה – עיר הנמל באסטיה
הבאים במעבורת מהיבשת, מפליגים בדרך כלל בלילה ונוחתים בנמל באסטיה ( Bastia ) שבצפון האי. החלק הצפוני של קורסיקה מתויר הרבה פחות מהדרומי. בירת הצפון היא עיר נמל, שבראשה ניצבת בגאווה המצודה הגנואזית, החולשת על הסביבה מאז המאה ה-15. גם כאן, עיקר העניין במצודה איננו המוזיאון האנתרופולוגי הבלתי מרשים ששוכן בה, גם לא השרידים הגנואזים, אלא הנוף הנראה ממנה.
באסטיה היא עיר המספקת שירותים לכפרים שבסביבה ותושביה מתפרנסים בעיקר ממסחר ולא מתיירות. הנמל עמוס מעבורות, הפורקות סחורה שמגיעה מנמלי צרפת ואיטליה. כמות המטענים הנפרקת כאן גדולה יותר מאשר בכל נמלי קורסיקה האחרים גם יחד.
נמל באסטיה בצפון קורסיקה, לכאן מגיעות המעבורות מהיבשת (צילום: FooTToo )
חצי האי קייפ קורסה
התושבים מתגאים בכיכר סנט ניקולס, המוקפת בעצים ובסמטאות מתפתלות, אך דומה שייחודה של באסטיה הוא דווקא בסביבתה, דהיינו, ב"אצבע" הבולטת של קייפ קורסה (Cap Corse). חצי האי הזה, שאורכו 40 ק"מ, שוכן מצפון לבאסטיה. חופיו מספקים אין-ספור אפשרויות לחובבי ים וחוף.
מהכביש המתפתל לאורך המפרצונים של קייפ קורסה רואים את הגלים הנשברים אל מצוקי הסלע השחורים ואת הנמלים הצבעוניים של כפרי הדייגים, שנדמה כי דבר לא השתנה בהם במשך עשרות שנים. כמה כפרי דייגים, גדול ים יחסית, כגון ארבלונגה (Erbalunga) ופורט דה סנטורי (Port de Centuri), מציעים גם חדרים פשוטים ונקיים לקומץ התיירים המזדמנים לכאן. זהו טיול יפה, בעיקר בדרך היורדת דרומה, לאורך החוף המערבי: הנוף עוצר נשימה! הכביש מתפתל על החוף, לפעמים בגובה מאות מטרים מעל למים, בין הרי גרניט ורודים וים כחול טורקיז. הכביש צר מאוד, ללא שום רוחב מיותר, אפילו בסיבובים. רק לאמיצים מומלץ לשבת בצידו הימני של הרכב...
נופי קייפ קורסה, ה"אצבע" הצפונית של האי (צילום: CreativeNature_nl)
לחופי הקייפ נמלים צבעוניים של כפרי דייגים, כמו הכפר ארבלונגה (צילום: pkazmierczak)
החוף המערבי של קורסיקה
החוף המערבי של חצי-האי קרוע ושסוע על ידי מפרצונים זעירים. אחד מהם, השוכן כחמישה קילומטרים מדרום לנונזה (Nonza), מכונה "החוף השחור" (Plage de Negro). במפרץ, מתחת למגדל גנואזי עתיק, יש חוף ובו חלוקי-ים עגולים, שחורים ומבריקים, בכל הגדלים. הגלים באים וחוזרים ואגב כך יוצרים מוסיקה עריבה לאוזן, קונצרט של ממש.
במרחק קצר מהחוף, מערבה לבאסטיה, נמצא האזור החקלאי נביו ( Nebbio ), שבמשך שנים נחשב לאזור הפורה ביותר באי. בכפרי נביו מגדלים בעיקר ערמונים, דבש וענבים, שמהם מייצרים יין משובח. באזור פועלים יקבים ביתיים קטנים. פאסקאל פאולי כינה את האזור " La Conca del Oro ", דהיינו, "צדף הזהב", על שום עושרו, ובשל הפוטנציאל הגלום בו.
חובבי אומנות נמשכים לכפרי המחוז בשל כנסיותיהם הבנויות בסגנון פיזני ייחודי, שונה מזה המוכר באיטליה. דוגמה נאה לכנסייה כזאת נמצאת בעיר הנמל סנט פלורנט ( Saint-Florent ). מערבה משם נמצאת העיירה קאלווי ( Calvi ), השוכנת בקצהו של מפרץ יפהפה שצורתו כחצי סהר. על פי המסורת הקורסית, כאן נולד כריסטופר קולומבוס, מגלה אמריקה. קאלווי היא המרכז התיירותי של צפון האי, ויש שם ארמון ג'נובי מרשים למדי, שנבנה במאה ה-13. המצודה המרשימה של קאלווי, המוקפת ביצורים ג'נוביים, מתנוססת בראש מצוק גרניט בגובה של 80 מטרים, וממנה תצפית נפלאה על הים, על העורף החקלאי ועל ההרים שמסביב.
בסביבתה של קאלווי יש חופים חוליים יפהפיים. בחודשי האביב והקיץ המוקדמים ניתן להשתזף על החוף אגב צפייה בפסגותיהם המושלגות של ההרים, המתנשאים לגובה של 1,766 מ', במרחק של 20 קילומטרים בלבד משם. אזור Balagne בו שוכנת קאלווי מציע כפרים הרריים ססגוניים, חבויים בגיאיות ירוקים, חלקם מתגלים למבקר רק כשהוא קרב אל פתחם ממש.
לינה באזור העיירה קאלווי
מצודת קאלווי המרשימה בראש מצוק גרניט (צילום: Sasha64f)
מסלולי הליכה מהיפים באירופה
אזור החוף המערבי מציע כמה ממסלולי ההליכה היפים באירופה, ביניהם קניון ספלונקה (Gorges de Spelunca), הנחשב ליפה ביותר בקורסיקה וליעד חובה כמעט לכל מבקר שמגיע לאי. זהו קניון שקירותיו הזקופים, בצבע צהוב ההולך וכהה, מעיקים על המטייל מגובה רב ויוצרים מראה מרשים. הטיול בקניון הוא חגיגה של צבעים – ירוק של צמחייה, כחול של שמים מנומרים בכתמי עננים אפורים וקירות בצבע כתום עז, שבכמה מקומות מגיעים לגובה של קרוב לאלף מטרים!
המסלולים בקניון ספלונקה מתחילים בכפר המופלא אוויסה ( Evisa ), השוכן בינות ההרים. זהו כפר יפהפה הטובל ביערות של עצי ערמון, מוקף בגדרות אבן ובהם שערים הבנויים מגזעי עצים. הכפר שוכן בלב ההרים הגבוהים שבלב האי, אך למרות זאת אפשר בימים יפים לראות ממנו את הים. זהו מקום חביב להפליא, שנעים לשלב בו טיולי רגל קצרים, "טעימות" של אגוזים ותפוחים מהבוסתנים המקיפים אותו סביב סביב, עם סעודות דשנות של אוכל קורסי, הנשטפות בכמות הגונה של יין. כאן זכיתי לטעום, לאחר ששבתי מטיול רגלי בסביבה, את גבינת ה ברוצ'יו ( Broccio ) הטובה ביותר שבה נתקלתי באי.
קניון ספלונקה גולש עד לכפר אוטה ( Ota ), השוכן ממערב לאוויסה וכחמישה קילומטרים ממזרח לכפר פורטו (Porto). חובבי החופים נוהרים למפרצונים הקטנים שלאורך החוף הצפוני-מזרחי – שלוחות קטנות של ים כחול, המחדירות זרועות אזמרגדיות עמוק לתוך הסלע. לחלק מן המפרצים הללו אפשר להגיע רק בסירות קטנות, ועדיין ניתן למצוא שם מקומות שהם נחלה בלעדית של דייג זקן או צמד אוהבים.
הכפר היפהפה אוויסה טובל ביערות בינות ההרים (צילום: Balate Dorin)
הנמל של הכפר פורטו (צילום: Balate Dorin)
אז'קסיו וביתו של נפוליאון
אז'קסיו ( Ajaccio ), העיר הגדולה שבמערב, היא יריבתה המסורתית של באסטיה שבצפון. זוהי עיר גדולה, שסמלה המסחרי היא שורת הבתים בצבע צהוב פסטל ושדרה מרשימה של עצי דקל, המקבלת את פני הבאים מכיוון הים. לטעמי, אז'קסיו היא עיר נמל צפופה, שרחובותיה הסואנים עומדים בסתירה משוועת לשלוותו של האי, והאווירה הדחוסה משהו בשדרותיה רק מקצינה את הרוגע הנשקף בעיניהם של הכפריים, כך לפחות בעיניו של מי שחזר מאזור ההר. ייתכן, לעומת זאת, שתחושה זו היא התרשמות סובייקטיבית של מי שבא לקורסיקה, כמוני, בשביל ההפך ממה שיש לעיר הזאת להציע. עובדה היא שבתי הקפה ושוקי הירקות שלה הומים מבקרים, ושהמרינה שלה מלאה בחובבי ספורט מים.
רבים מהמבקרים אינם נמנעים מהעלייה לרגל למזון בונפארט ( Maison Bonaparte ), ביתו של נפוליאון. בן המקום לא טרח לשוב ולבקר בעיר הולדתו מאז שהיה לקיסר. למרות הפסלים הרבים (רבים מדי) של נפוליאון הפזורים בפינות שונות של העיר, והמספר המוגזם של האתרים שנקשרו בו, דומה שהקורסיקאים מתייחסים בציניות לדמותו, כמו גם לתיירים המתפעלים ממנה. בימים אלו, כשהלאומיות הקורסיקאית גוברת, לפחות בכל הקשור לתרבות, נפוליאון חדל להיות מושא לגאווה.
בניגוד להרבה ערי נמל ים-תיכוניות, כמו ניס ( Nice ) בצרפת או דוברובניק בקרואטיה, אז'קסיו ובאסטיה אינן נושאות על גבן מטען היסטורי. הן מתאימות בהחלט לאופיו הכללי של האי, שייחודו אינו בעברו. קורסיקה אינה מקום עשיר במבנים רבי רושם, בשרידים ארכיאולוגים מרגשים, או באמנות יוצאת דופן. אין זה מקום שבו חשים את משק כנפי ההיסטוריה. בתולדות האדם, אפילו האדם הים-תיכוני, קורסיקה היתה ועודנה אזור שוליים. אך בכל הקשור לטבע, נוף, וחייו של האדם בנוף, קורסיקה הינה אזור נפלא, ואם ננוע בנתיבי התרבות לאורך הים התיכון, קורסיקה היא שוליים של זהב.
בתי מלון בעיר אז'קסיו
אז'קסיו, העיר הגדולה במערב האי (צילום: Sean Pavone)
שביל חוצה קורסיקה GR-20
מטיילים רבים טוענים שהטיול הנכון בקורסיקה נעשה ברגליים, על שביל חוצה קורסיקה, המכונה GR-20 . לא מדובר כאן בשביל פה ובשביל שם, וגם לא בחיבור של כמה קטעים הרריים יפים באמצעות קטעי דרך משעממים, אלא במסלול הליכה מרהיב, העובר בנופים משכרים וחוצה נחלים וכפרים זעירים. זהו "המסלול" בהא הידיעה. הטיול יוצא מהכפר קלנזנה ( Calenzana ) , כ-20 ק"מ מדרום ל קאלווי , ומסתיים לאחר כ-180 ק"מ בכפר קונקה ( Conca ) , הנמצאת 20 ק"מ מצפ ון לפורטו-וקיו.
שביל GR-20 חוצה את קורסיקה מצפון-מערב לדרום-מזרח
ועובר דרך נופים מרהיבים, כמו אגם נינו (צילום: CC Jean-Baptiste Bellet)
מידע נוסף
לינה באזור בוניפציו
הנוף הנשקף ממלון ספא ז'נובז (Hotel Spa Genovese) הממוקם על המצוק שמעל המפרץ של בוניפציו
(צילום: Hotel Spa Genovese)
(צילום: Hotel Spa Genovese)
איני יודע להסביר מה הופך מקום לאתר תיירות מובהק, לא תמיד עומד היופי ביחס ישר לפרסום. אם הייתה נוסחת קסם כזאת, מספר המטיילים המבקרים במערות הללו, בפרט במערת הדרקון (
במערה נפער חור שצורתו כצורת האי קורסיקה, בעדו נשפך אור לחללה האפל, ההופך את הצבע השחור לספקטרום של גוונים שבין כחול לאפור. הביקור במערה יפה במיוחד בשעות בין הערביים, עת קרני האור האחרונות פולשות למערה וצובעות את כתליה בשלל גוונים שבין אינדיגו לזהוב.
כתבה על טיול עם ילדים בקורסיקה
אל ההרים הירוקים של קורסיקה
לאלה שמחפשים חוויה פחות נהנתנית ויותר אותנטית, מומלץ להמשיך לכיוון צפון-מזרח. מסארטן מתפתלות הדרכים למעלה, אל כפרי ההרים, שנעשים קטנים יותר ויותר ככל שעולים ברום. הדרך עוברת בין יערות אלונים, כרי דשא ושטחי מרעה, ומגיעה לקול דה באוולה ( Col de Bavella . קול = מעבר הרים).
זהו מקום מרהיב ומשונה גם יחד: אזור המזכיר מעט את נופי הגרניט של סיני, רק שכאן הסלעים זקורים יותר ומזכירים מרחוק מחטים, חלקן זקורות, חלקן מעוקמות, ומכוסות בחורשות אורנים הנראות כאינספור מסרקים טבעיים. באשר לאפשרויות הטיול לחובבי הטבע – השמיים הם הגבול. אפשר לערוך כאן מסלולי הליכה של שעה, שעתיים, יום, יומיים ויותר.
קול דה באוולה, אינספור מסלולי הליכה (צילום: Infografick)
מכאן אפשר לגלוש אל המישורים המעובדים שבמזרח, לבקר באתר הרומי בעיירה אלריה ( Aléria ) ובמוזיאון הארכיאולוגי המשובח שלידו. אישית, אני ממליץ להמשיך ולהתפתל ביערות האינסופיים, לשתות ממי המעיינות, להשתכשך בבריכות הסלע שלאורך דרכי ההר, הממשיכות צפונה עד לקורטה ( Corte ) , עיר הררית השוכנת במרכזו הגיאוגרפי של האי, בעמק פורה מוקף הרים.
קורטה, הניצבת גאה משהו מעל לקניונים, נחשבת לעיר יותר קורסיקאית מאשר אז'קסיו ובאסטיה, הקוסמופוליטיות יחסית. זו הסיבה שכאשר פסקאל פאולי הוביל ב-1755 לעצמאותה של קורסיקה, נבחרה קורטה לבירתה של המדינה. כאן גם הוקמה האוניברסיטה הלאומית, שחייה היו קצרים כחיי הרפובליקה.
קורטה, עיר הררית במרכז האי ( צילום: piginka)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
טיולים בסביבת קורטה
בעיירה קורטה עצמה אין הרבה אתרים רבי רושם. אפילו הסיטאדל, המצודה המפורסמת, שבמשך שנים רבות שימשה את לגיון הזרים של צרפת וכיום היא ניצבת בגאווה מעל לבתי המגורים, מציעה למעשה בעיקר את הנוף הנשקף ממנה. למרות זאת, העיר עצמה היא בסיס טוב לטיולים בסביבה, הן בשל מיקומה הנוח והן בשל האווירה הצעירה שבה. בשנת 1981 נפתחה מחדש האוניברסיטה ועתה לומדים בה כמה אלפי סטודנטים, המשווים למקום חיות ונעורים. לאווירה הזאת יש גם היבטים מעשיים, כמו למשל מופעי מוסיקה מזדמנים ובעיקר דוכני מזון, הפזורים בכל סמטה ופתוחים עד לשעות המאוחרות של הלילה.
סביבתה של קורטה מציעה כמה טיולים רגליים יפהפיים. אחד מהם הוא טיפוס רגלי, לא קשה, לפסגתו של הר רוטונדו ( Monte Rotondo ). טיול אחר, שנמשך יום ארוך ומהנה, הוא הליכה לאורך קניון טוויניאנו ( Gorges du Tavignano ). טיול יפה נוסף, המתאים לכל המשפחה, הוא נסיעה לאורך עמק רסטוניקה ( Vallee De La Restonica ), עד קצהו (רום 1,340 מ'). הנסיעה בדרך יפה וצרה, עם סיכוי גבוה למפגש עם עדרי כבשים במהלך הנסיעה. אפשר גם לעלות ברגל לאגם מלו ( Lac De Melo ), השוכן ברום 1,720 מטרים (שעתיים הליכה לכל כיוון).
הטיולים הרגליים הללו, על שפע המים והירק שהם מציעים, ממחישים היטב את עוצמתה של קורסיקה, לאו דווקא כאי ים-תיכוני, אלא כמובלעת אירופית בלב הים התיכון. מקורטה קצרה הדרך אל הכפרים הציוריים הבנויים אבן שבבקעת ניולו ( Niolo ). אלה הם כפרים קטנים, בכל אחד מהם מזרקה ישנה, המטפטפת מעט מים, חנות מכולת, מסעדה, בר ובעיקר אנשים סימפטיים.
עמק רסטוניקה, טיול יפה המתאים לכל המשפחה (צילום: Jean François Bonachera)
מלון מומלץ ליד העיר קורטה אם אתם רוצים לחוות את המקום עד הסוף, כ-5 דקות נסיעה מחוץ לקורטה תמצאו מלון מצוין בשם B&B A Chjusellina, שהוא חלק מחוות בקר פעילה. המלון מציע בריכה וחדרים זוגיים ומשפחתיים, ארוחות ערב לפי הזמנה או אפשרות לסעוד במסעדה סמוכה. כל החדרים ממוקמים בקומת הקרקע, עם מרפסת קטנה ויציאה לחצר – מה צריך יותר?
צפון קורסיקה – עיר הנמל באסטיה
הבאים במעבורת מהיבשת, מפליגים בדרך כלל בלילה ונוחתים בנמל באסטיה ( Bastia ) שבצפון האי. החלק הצפוני של קורסיקה מתויר הרבה פחות מהדרומי. בירת הצפון היא עיר נמל, שבראשה ניצבת בגאווה המצודה הגנואזית, החולשת על הסביבה מאז המאה ה-15. גם כאן, עיקר העניין במצודה איננו המוזיאון האנתרופולוגי הבלתי מרשים ששוכן בה, גם לא השרידים הגנואזים, אלא הנוף הנראה ממנה.
באסטיה היא עיר המספקת שירותים לכפרים שבסביבה ותושביה מתפרנסים בעיקר ממסחר ולא מתיירות. הנמל עמוס מעבורות, הפורקות סחורה שמגיעה מנמלי צרפת ואיטליה. כמות המטענים הנפרקת כאן גדולה יותר מאשר בכל נמלי קורסיקה האחרים גם יחד.
נמל באסטיה בצפון קורסיקה, לכאן מגיעות המעבורות מהיבשת (צילום: FooTToo )
חצי האי קייפ קורסה
התושבים מתגאים בכיכר סנט ניקולס, המוקפת בעצים ובסמטאות מתפתלות, אך דומה שייחודה של באסטיה הוא דווקא בסביבתה, דהיינו, ב"אצבע" הבולטת של קייפ קורסה (Cap Corse). חצי האי הזה, שאורכו 40 ק"מ, שוכן מצפון לבאסטיה. חופיו מספקים אין-ספור אפשרויות לחובבי ים וחוף.
מהכביש המתפתל לאורך המפרצונים של קייפ קורסה רואים את הגלים הנשברים אל מצוקי הסלע השחורים ואת הנמלים הצבעוניים של כפרי הדייגים, שנדמה כי דבר לא השתנה בהם במשך עשרות שנים. כמה כפרי דייגים, גדול ים יחסית, כגון ארבלונגה (Erbalunga) ופורט דה סנטורי (Port de Centuri), מציעים גם חדרים פשוטים ונקיים לקומץ התיירים המזדמנים לכאן. זהו טיול יפה, בעיקר בדרך היורדת דרומה, לאורך החוף המערבי: הנוף עוצר נשימה! הכביש מתפתל על החוף, לפעמים בגובה מאות מטרים מעל למים, בין הרי גרניט ורודים וים כחול טורקיז. הכביש צר מאוד, ללא שום רוחב מיותר, אפילו בסיבובים. רק לאמיצים מומלץ לשבת בצידו הימני של הרכב...
נופי קייפ קורסה, ה"אצבע" הצפונית של האי (צילום: CreativeNature_nl)
לחופי הקייפ נמלים צבעוניים של כפרי דייגים, כמו הכפר ארבלונגה (צילום: pkazmierczak)
החוף המערבי של קורסיקה
החוף המערבי של חצי-האי קרוע ושסוע על ידי מפרצונים זעירים. אחד מהם, השוכן כחמישה קילומטרים מדרום לנונזה (Nonza), מכונה "החוף השחור" (Plage de Negro). במפרץ, מתחת למגדל גנואזי עתיק, יש חוף ובו חלוקי-ים עגולים, שחורים ומבריקים, בכל הגדלים. הגלים באים וחוזרים ואגב כך יוצרים מוסיקה עריבה לאוזן, קונצרט של ממש.
במרחק קצר מהחוף, מערבה לבאסטיה, נמצא האזור החקלאי נביו ( Nebbio ), שבמשך שנים נחשב לאזור הפורה ביותר באי. בכפרי נביו מגדלים בעיקר ערמונים, דבש וענבים, שמהם מייצרים יין משובח. באזור פועלים יקבים ביתיים קטנים. פאסקאל פאולי כינה את האזור " La Conca del Oro ", דהיינו, "צדף הזהב", על שום עושרו, ובשל הפוטנציאל הגלום בו.
חובבי אומנות נמשכים לכפרי המחוז בשל כנסיותיהם הבנויות בסגנון פיזני ייחודי, שונה מזה המוכר באיטליה. דוגמה נאה לכנסייה כזאת נמצאת בעיר הנמל סנט פלורנט ( Saint-Florent ). מערבה משם נמצאת העיירה קאלווי ( Calvi ), השוכנת בקצהו של מפרץ יפהפה שצורתו כחצי סהר. על פי המסורת הקורסית, כאן נולד כריסטופר קולומבוס, מגלה אמריקה. קאלווי היא המרכז התיירותי של צפון האי, ויש שם ארמון ג'נובי מרשים למדי, שנבנה במאה ה-13. המצודה המרשימה של קאלווי, המוקפת ביצורים ג'נוביים, מתנוססת בראש מצוק גרניט בגובה של 80 מטרים, וממנה תצפית נפלאה על הים, על העורף החקלאי ועל ההרים שמסביב.
בסביבתה של קאלווי יש חופים חוליים יפהפיים. בחודשי האביב והקיץ המוקדמים ניתן להשתזף על החוף אגב צפייה בפסגותיהם המושלגות של ההרים, המתנשאים לגובה של 1,766 מ', במרחק של 20 קילומטרים בלבד משם. אזור Balagne בו שוכנת קאלווי מציע כפרים הרריים ססגוניים, חבויים בגיאיות ירוקים, חלקם מתגלים למבקר רק כשהוא קרב אל פתחם ממש.
לינה באזור העיירה קאלווי
מצודת קאלווי המרשימה בראש מצוק גרניט (צילום: Sasha64f)
מסלולי הליכה מהיפים באירופה
אזור החוף המערבי מציע כמה ממסלולי ההליכה היפים באירופה, ביניהם קניון ספלונקה (Gorges de Spelunca), הנחשב ליפה ביותר בקורסיקה וליעד חובה כמעט לכל מבקר שמגיע לאי. זהו קניון שקירותיו הזקופים, בצבע צהוב ההולך וכהה, מעיקים על המטייל מגובה רב ויוצרים מראה מרשים. הטיול בקניון הוא חגיגה של צבעים – ירוק של צמחייה, כחול של שמים מנומרים בכתמי עננים אפורים וקירות בצבע כתום עז, שבכמה מקומות מגיעים לגובה של קרוב לאלף מטרים!
המסלולים בקניון ספלונקה מתחילים בכפר המופלא אוויסה ( Evisa ), השוכן בינות ההרים. זהו כפר יפהפה הטובל ביערות של עצי ערמון, מוקף בגדרות אבן ובהם שערים הבנויים מגזעי עצים. הכפר שוכן בלב ההרים הגבוהים שבלב האי, אך למרות זאת אפשר בימים יפים לראות ממנו את הים. זהו מקום חביב להפליא, שנעים לשלב בו טיולי רגל קצרים, "טעימות" של אגוזים ותפוחים מהבוסתנים המקיפים אותו סביב סביב, עם סעודות דשנות של אוכל קורסי, הנשטפות בכמות הגונה של יין. כאן זכיתי לטעום, לאחר ששבתי מטיול רגלי בסביבה, את גבינת ה ברוצ'יו ( Broccio ) הטובה ביותר שבה נתקלתי באי.
קניון ספלונקה גולש עד לכפר אוטה ( Ota ), השוכן ממערב לאוויסה וכחמישה קילומטרים ממזרח לכפר פורטו (Porto). חובבי החופים נוהרים למפרצונים הקטנים שלאורך החוף הצפוני-מזרחי – שלוחות קטנות של ים כחול, המחדירות זרועות אזמרגדיות עמוק לתוך הסלע. לחלק מן המפרצים הללו אפשר להגיע רק בסירות קטנות, ועדיין ניתן למצוא שם מקומות שהם נחלה בלעדית של דייג זקן או צמד אוהבים.
הכפר היפהפה אוויסה טובל ביערות בינות ההרים (צילום: Balate Dorin)
הנמל של הכפר פורטו (צילום: Balate Dorin)
אז'קסיו וביתו של נפוליאון
אז'קסיו ( Ajaccio ), העיר הגדולה שבמערב, היא יריבתה המסורתית של באסטיה שבצפון. זוהי עיר גדולה, שסמלה המסחרי היא שורת הבתים בצבע צהוב פסטל ושדרה מרשימה של עצי דקל, המקבלת את פני הבאים מכיוון הים. לטעמי, אז'קסיו היא עיר נמל צפופה, שרחובותיה הסואנים עומדים בסתירה משוועת לשלוותו של האי, והאווירה הדחוסה משהו בשדרותיה רק מקצינה את הרוגע הנשקף בעיניהם של הכפריים, כך לפחות בעיניו של מי שחזר מאזור ההר. ייתכן, לעומת זאת, שתחושה זו היא התרשמות סובייקטיבית של מי שבא לקורסיקה, כמוני, בשביל ההפך ממה שיש לעיר הזאת להציע. עובדה היא שבתי הקפה ושוקי הירקות שלה הומים מבקרים, ושהמרינה שלה מלאה בחובבי ספורט מים.
רבים מהמבקרים אינם נמנעים מהעלייה לרגל למזון בונפארט ( Maison Bonaparte ), ביתו של נפוליאון. בן המקום לא טרח לשוב ולבקר בעיר הולדתו מאז שהיה לקיסר. למרות הפסלים הרבים (רבים מדי) של נפוליאון הפזורים בפינות שונות של העיר, והמספר המוגזם של האתרים שנקשרו בו, דומה שהקורסיקאים מתייחסים בציניות לדמותו, כמו גם לתיירים המתפעלים ממנה. בימים אלו, כשהלאומיות הקורסיקאית גוברת, לפחות בכל הקשור לתרבות, נפוליאון חדל להיות מושא לגאווה.
בניגוד להרבה ערי נמל ים-תיכוניות, כמו ניס ( Nice ) בצרפת או דוברובניק בקרואטיה, אז'קסיו ובאסטיה אינן נושאות על גבן מטען היסטורי. הן מתאימות בהחלט לאופיו הכללי של האי, שייחודו אינו בעברו. קורסיקה אינה מקום עשיר במבנים רבי רושם, בשרידים ארכיאולוגים מרגשים, או באמנות יוצאת דופן. אין זה מקום שבו חשים את משק כנפי ההיסטוריה. בתולדות האדם, אפילו האדם הים-תיכוני, קורסיקה היתה ועודנה אזור שוליים. אך בכל הקשור לטבע, נוף, וחייו של האדם בנוף, קורסיקה הינה אזור נפלא, ואם ננוע בנתיבי התרבות לאורך הים התיכון, קורסיקה היא שוליים של זהב.
בתי מלון בעיר אז'קסיו
אז'קסיו, העיר הגדולה במערב האי (צילום: Sean Pavone)
שביל חוצה קורסיקה GR-20
מטיילים רבים טוענים שהטיול הנכון בקורסיקה נעשה ברגליים, על שביל חוצה קורסיקה, המכונה GR-20 . לא מדובר כאן בשביל פה ובשביל שם, וגם לא בחיבור של כמה קטעים הרריים יפים באמצעות קטעי דרך משעממים, אלא במסלול הליכה מרהיב, העובר בנופים משכרים וחוצה נחלים וכפרים זעירים. זהו "המסלול" בהא הידיעה. הטיול יוצא מהכפר קלנזנה ( Calenzana ) , כ-20 ק"מ מדרום ל קאלווי , ומסתיים לאחר כ-180 ק"מ בכפר קונקה ( Conca ) , הנמצאת 20 ק"מ מצפ ון לפורטו-וקיו.
שביל GR-20 חוצה את קורסיקה מצפון-מערב לדרום-מזרח
ועובר דרך נופים מרהיבים, כמו אגם נינו (צילום: CC Jean-Baptiste Bellet)
מידע נוסף
זהו מקום מרהיב ומשונה גם יחד: אזור המזכיר מעט את נופי הגרניט של סיני, רק שכאן הסלעים זקורים יותר ומזכירים מרחוק מחטים, חלקן זקורות, חלקן מעוקמות, ומכוסות בחורשות אורנים הנראות כאינספור מסרקים טבעיים. באשר לאפשרויות הטיול לחובבי הטבע
קול דה באוולה, אינספור מסלולי הליכה (צילום: Infografick)
קורטה, הניצבת גאה משהו מעל לקניונים, נחשבת לעיר יותר קורסיקאית מאשר אז'קסיו ובאסטיה, הקוסמופוליטיות יחסית. זו הסיבה שכאשר פסקאל פאולי הוביל ב-1755 לעצמאותה של קורסיקה, נבחרה קורטה לבירתה של המדינה. כאן גם הוקמה האוניברסיטה הלאומית, שחייה היו קצרים כחיי הרפובליקה.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »עמק רסטוניקה, טיול יפה המתאים לכל המשפחה
מלון מומלץ ליד העיר קורטה אם אתם רוצים לחוות את המקום עד הסוף, כ-5 דקות נסיעה מחוץ לקורטה תמצאו מלון מצוין בשם B&B A Chjusellina, שהוא חלק מחוות בקר פעילה. המלון מציע בריכה וחדרים זוגיים ומשפחתיים, ארוחות ערב לפי הזמנה או אפשרות לסעוד במסעדה סמוכה. כל החדרים ממוקמים בקומת הקרקע, עם מרפסת קטנה ויציאה לחצר – מה צריך יותר?
צפון קורסיקה – עיר הנמל באסטיה
הבאים במעבורת מהיבשת, מפליגים בדרך כלל בלילה ונוחתים בנמל באסטיה ( Bastia ) שבצפון האי. החלק הצפוני של קורסיקה מתויר הרבה פחות מהדרומי. בירת הצפון היא עיר נמל, שבראשה ניצבת בגאווה המצודה הגנואזית, החולשת על הסביבה מאז המאה ה-15. גם כאן, עיקר העניין במצודה איננו המוזיאון האנתרופולוגי הבלתי מרשים ששוכן בה, גם לא השרידים הגנואזים, אלא הנוף הנראה ממנה.
באסטיה היא עיר המספקת שירותים לכפרים שבסביבה ותושביה מתפרנסים בעיקר ממסחר ולא מתיירות. הנמל עמוס מעבורות, הפורקות סחורה שמגיעה מנמלי צרפת ואיטליה. כמות המטענים הנפרקת כאן גדולה יותר מאשר בכל נמלי קורסיקה האחרים גם יחד.
נמל באסטיה בצפון קורסיקה, לכאן מגיעות המעבורות מהיבשת (צילום: FooTToo )
חצי האי קייפ קורסה
התושבים מתגאים בכיכר סנט ניקולס, המוקפת בעצים ובסמטאות מתפתלות, אך דומה שייחודה של באסטיה הוא דווקא בסביבתה, דהיינו, ב"אצבע" הבולטת של קייפ קורסה (Cap Corse). חצי האי הזה, שאורכו 40 ק"מ, שוכן מצפון לבאסטיה. חופיו מספקים אין-ספור אפשרויות לחובבי ים וחוף.
מהכביש המתפתל לאורך המפרצונים של קייפ קורסה רואים את הגלים הנשברים אל מצוקי הסלע השחורים ואת הנמלים הצבעוניים של כפרי הדייגים, שנדמה כי דבר לא השתנה בהם במשך עשרות שנים. כמה כפרי דייגים, גדול ים יחסית, כגון ארבלונגה (Erbalunga) ופורט דה סנטורי (Port de Centuri), מציעים גם חדרים פשוטים ונקיים לקומץ התיירים המזדמנים לכאן. זהו טיול יפה, בעיקר בדרך היורדת דרומה, לאורך החוף המערבי: הנוף עוצר נשימה! הכביש מתפתל על החוף, לפעמים בגובה מאות מטרים מעל למים, בין הרי גרניט ורודים וים כחול טורקיז. הכביש צר מאוד, ללא שום רוחב מיותר, אפילו בסיבובים. רק לאמיצים מומלץ לשבת בצידו הימני של הרכב...
נופי קייפ קורסה, ה"אצבע" הצפונית של האי (צילום: CreativeNature_nl)
לחופי הקייפ נמלים צבעוניים של כפרי דייגים, כמו הכפר ארבלונגה (צילום: pkazmierczak)
החוף המערבי של קורסיקה
החוף המערבי של חצי-האי קרוע ושסוע על ידי מפרצונים זעירים. אחד מהם, השוכן כחמישה קילומטרים מדרום לנונזה (Nonza), מכונה "החוף השחור" (Plage de Negro). במפרץ, מתחת למגדל גנואזי עתיק, יש חוף ובו חלוקי-ים עגולים, שחורים ומבריקים, בכל הגדלים. הגלים באים וחוזרים ואגב כך יוצרים מוסיקה עריבה לאוזן, קונצרט של ממש.
במרחק קצר מהחוף, מערבה לבאסטיה, נמצא האזור החקלאי נביו ( Nebbio ), שבמשך שנים נחשב לאזור הפורה ביותר באי. בכפרי נביו מגדלים בעיקר ערמונים, דבש וענבים, שמהם מייצרים יין משובח. באזור פועלים יקבים ביתיים קטנים. פאסקאל פאולי כינה את האזור " La Conca del Oro ", דהיינו, "צדף הזהב", על שום עושרו, ובשל הפוטנציאל הגלום בו.
חובבי אומנות נמשכים לכפרי המחוז בשל כנסיותיהם הבנויות בסגנון פיזני ייחודי, שונה מזה המוכר באיטליה. דוגמה נאה לכנסייה כזאת נמצאת בעיר הנמל סנט פלורנט ( Saint-Florent ). מערבה משם נמצאת העיירה קאלווי ( Calvi ), השוכנת בקצהו של מפרץ יפהפה שצורתו כחצי סהר. על פי המסורת הקורסית, כאן נולד כריסטופר קולומבוס, מגלה אמריקה. קאלווי היא המרכז התיירותי של צפון האי, ויש שם ארמון ג'נובי מרשים למדי, שנבנה במאה ה-13. המצודה המרשימה של קאלווי, המוקפת ביצורים ג'נוביים, מתנוססת בראש מצוק גרניט בגובה של 80 מטרים, וממנה תצפית נפלאה על הים, על העורף החקלאי ועל ההרים שמסביב.
בסביבתה של קאלווי יש חופים חוליים יפהפיים. בחודשי האביב והקיץ המוקדמים ניתן להשתזף על החוף אגב צפייה בפסגותיהם המושלגות של ההרים, המתנשאים לגובה של 1,766 מ', במרחק של 20 קילומטרים בלבד משם. אזור Balagne בו שוכנת קאלווי מציע כפרים הרריים ססגוניים, חבויים בגיאיות ירוקים, חלקם מתגלים למבקר רק כשהוא קרב אל פתחם ממש.
לינה באזור העיירה קאלווי
מצודת קאלווי המרשימה בראש מצוק גרניט (צילום: Sasha64f)
מסלולי הליכה מהיפים באירופה
אזור החוף המערבי מציע כמה ממסלולי ההליכה היפים באירופה, ביניהם קניון ספלונקה (Gorges de Spelunca), הנחשב ליפה ביותר בקורסיקה וליעד חובה כמעט לכל מבקר שמגיע לאי. זהו קניון שקירותיו הזקופים, בצבע צהוב ההולך וכהה, מעיקים על המטייל מגובה רב ויוצרים מראה מרשים. הטיול בקניון הוא חגיגה של צבעים – ירוק של צמחייה, כחול של שמים מנומרים בכתמי עננים אפורים וקירות בצבע כתום עז, שבכמה מקומות מגיעים לגובה של קרוב לאלף מטרים!
המסלולים בקניון ספלונקה מתחילים בכפר המופלא אוויסה ( Evisa ), השוכן בינות ההרים. זהו כפר יפהפה הטובל ביערות של עצי ערמון, מוקף בגדרות אבן ובהם שערים הבנויים מגזעי עצים. הכפר שוכן בלב ההרים הגבוהים שבלב האי, אך למרות זאת אפשר בימים יפים לראות ממנו את הים. זהו מקום חביב להפליא, שנעים לשלב בו טיולי רגל קצרים, "טעימות" של אגוזים ותפוחים מהבוסתנים המקיפים אותו סביב סביב, עם סעודות דשנות של אוכל קורסי, הנשטפות בכמות הגונה של יין. כאן זכיתי לטעום, לאחר ששבתי מטיול רגלי בסביבה, את גבינת ה ברוצ'יו ( Broccio ) הטובה ביותר שבה נתקלתי באי.
קניון ספלונקה גולש עד לכפר אוטה ( Ota ), השוכן ממערב לאוויסה וכחמישה קילומטרים ממזרח לכפר פורטו (Porto). חובבי החופים נוהרים למפרצונים הקטנים שלאורך החוף הצפוני-מזרחי – שלוחות קטנות של ים כחול, המחדירות זרועות אזמרגדיות עמוק לתוך הסלע. לחלק מן המפרצים הללו אפשר להגיע רק בסירות קטנות, ועדיין ניתן למצוא שם מקומות שהם נחלה בלעדית של דייג זקן או צמד אוהבים.
הכפר היפהפה אוויסה טובל ביערות בינות ההרים (צילום: Balate Dorin)
הנמל של הכפר פורטו (צילום: Balate Dorin)
אז'קסיו וביתו של נפוליאון
אז'קסיו ( Ajaccio ), העיר הגדולה שבמערב, היא יריבתה המסורתית של באסטיה שבצפון. זוהי עיר גדולה, שסמלה המסחרי היא שורת הבתים בצבע צהוב פסטל ושדרה מרשימה של עצי דקל, המקבלת את פני הבאים מכיוון הים. לטעמי, אז'קסיו היא עיר נמל צפופה, שרחובותיה הסואנים עומדים בסתירה משוועת לשלוותו של האי, והאווירה הדחוסה משהו בשדרותיה רק מקצינה את הרוגע הנשקף בעיניהם של הכפריים, כך לפחות בעיניו של מי שחזר מאזור ההר. ייתכן, לעומת זאת, שתחושה זו היא התרשמות סובייקטיבית של מי שבא לקורסיקה, כמוני, בשביל ההפך ממה שיש לעיר הזאת להציע. עובדה היא שבתי הקפה ושוקי הירקות שלה הומים מבקרים, ושהמרינה שלה מלאה בחובבי ספורט מים.
רבים מהמבקרים אינם נמנעים מהעלייה לרגל למזון בונפארט ( Maison Bonaparte ), ביתו של נפוליאון. בן המקום לא טרח לשוב ולבקר בעיר הולדתו מאז שהיה לקיסר. למרות הפסלים הרבים (רבים מדי) של נפוליאון הפזורים בפינות שונות של העיר, והמספר המוגזם של האתרים שנקשרו בו, דומה שהקורסיקאים מתייחסים בציניות לדמותו, כמו גם לתיירים המתפעלים ממנה. בימים אלו, כשהלאומיות הקורסיקאית גוברת, לפחות בכל הקשור לתרבות, נפוליאון חדל להיות מושא לגאווה.
בניגוד להרבה ערי נמל ים-תיכוניות, כמו ניס ( Nice ) בצרפת או דוברובניק בקרואטיה, אז'קסיו ובאסטיה אינן נושאות על גבן מטען היסטורי. הן מתאימות בהחלט לאופיו הכללי של האי, שייחודו אינו בעברו. קורסיקה אינה מקום עשיר במבנים רבי רושם, בשרידים ארכיאולוגים מרגשים, או באמנות יוצאת דופן. אין זה מקום שבו חשים את משק כנפי ההיסטוריה. בתולדות האדם, אפילו האדם הים-תיכוני, קורסיקה היתה ועודנה אזור שוליים. אך בכל הקשור לטבע, נוף, וחייו של האדם בנוף, קורסיקה הינה אזור נפלא, ואם ננוע בנתיבי התרבות לאורך הים התיכון, קורסיקה היא שוליים של זהב.
בתי מלון בעיר אז'קסיו
אז'קסיו, העיר הגדולה במערב האי (צילום: Sean Pavone)
שביל חוצה קורסיקה GR-20
מטיילים רבים טוענים שהטיול הנכון בקורסיקה נעשה ברגליים, על שביל חוצה קורסיקה, המכונה GR-20 . לא מדובר כאן בשביל פה ובשביל שם, וגם לא בחיבור של כמה קטעים הרריים יפים באמצעות קטעי דרך משעממים, אלא במסלול הליכה מרהיב, העובר בנופים משכרים וחוצה נחלים וכפרים זעירים. זהו "המסלול" בהא הידיעה. הטיול יוצא מהכפר קלנזנה ( Calenzana ) , כ-20 ק"מ מדרום ל קאלווי , ומסתיים לאחר כ-180 ק"מ בכפר קונקה ( Conca ) , הנמצאת 20 ק"מ מצפ ון לפורטו-וקיו.
שביל GR-20 חוצה את קורסיקה מצפון-מערב לדרום-מזרח
ועובר דרך נופים מרהיבים, כמו אגם נינו (צילום: CC Jean-Baptiste Bellet)
מידע נוסף
החוף המערבי של קורסיקה
החוף המערבי של חצי-האי קרוע ושסוע על ידי מפרצונים זעירים. אחד מהם, השוכן כחמישה קילומטרים מדרום לנונזה (Nonza), מכונה "החוף השחור" (Plage de Negro). במפרץ, מתחת למגדל גנואזי עתיק, יש חוף ובו חלוקי-ים עגולים, שחורים ומבריקים, בכל הגדלים. הגלים באים וחוזרים ואגב כך יוצרים מוסיקה עריבה לאוזן, קונצרט של ממש.
במרחק קצר מהחוף, מערבה לבאסטיה, נמצא האזור החקלאי נביו ( Nebbio ), שבמשך שנים נחשב לאזור הפורה ביותר באי. בכפרי נביו מגדלים בעיקר ערמונים, דבש וענבים, שמהם מייצרים יין משובח. באזור פועלים יקבים ביתיים קטנים. פאסקאל פאולי כינה את האזור " La Conca del Oro ", דהיינו, "צדף הזהב", על שום עושרו, ובשל הפוטנציאל הגלום בו.
חובבי אומנות נמשכים לכפרי המחוז בשל כנסיותיהם הבנויות בסגנון פיזני ייחודי, שונה מזה המוכר באיטליה. דוגמה נאה לכנסייה כזאת נמצאת בעיר הנמל סנט פלורנט ( Saint-Florent ). מערבה משם נמצאת העיירה קאלווי ( Calvi ), השוכנת בקצהו של מפרץ יפהפה שצורתו כחצי סהר. על פי המסורת הקורסית, כאן נולד כריסטופר קולומבוס, מגלה אמריקה. קאלווי היא המרכז התיירותי של צפון האי, ויש שם ארמון ג'נובי מרשים למדי, שנבנה במאה ה-13. המצודה המרשימה של קאלווי, המוקפת ביצורים ג'נוביים, מתנוססת בראש מצוק גרניט בגובה של 80 מטרים, וממנה תצפית נפלאה על הים, על העורף החקלאי ועל ההרים שמסביב.
בסביבתה של קאלווי יש חופים חוליים יפהפיים. בחודשי האביב והקיץ המוקדמים ניתן להשתזף על החוף אגב צפייה בפסגותיהם המושלגות של ההרים, המתנשאים לגובה של 1,766 מ', במרחק של 20 קילומטרים בלבד משם. אזור Balagne בו שוכנת קאלווי מציע כפרים הרריים ססגוניים, חבויים בגיאיות ירוקים, חלקם מתגלים למבקר רק כשהוא קרב אל פתחם ממש.
לינה באזור העיירה קאלווי
מצודת קאלווי המרשימה בראש מצוק גרניט (צילום: Sasha64f)
מסלולי הליכה מהיפים באירופה
אזור החוף המערבי מציע כמה ממסלולי ההליכה היפים באירופה, ביניהם קניון ספלונקה (Gorges de Spelunca), הנחשב ליפה ביותר בקורסיקה וליעד חובה כמעט לכל מבקר שמגיע לאי. זהו קניון שקירותיו הזקופים, בצבע צהוב ההולך וכהה, מעיקים על המטייל מגובה רב ויוצרים מראה מרשים. הטיול בקניון הוא חגיגה של צבעים – ירוק של צמחייה, כחול של שמים מנומרים בכתמי עננים אפורים וקירות בצבע כתום עז, שבכמה מקומות מגיעים לגובה של קרוב לאלף מטרים!
המסלולים בקניון ספלונקה מתחילים בכפר המופלא אוויסה ( Evisa ), השוכן בינות ההרים. זהו כפר יפהפה הטובל ביערות של עצי ערמון, מוקף בגדרות אבן ובהם שערים הבנויים מגזעי עצים. הכפר שוכן בלב ההרים הגבוהים שבלב האי, אך למרות זאת אפשר בימים יפים לראות ממנו את הים. זהו מקום חביב להפליא, שנעים לשלב בו טיולי רגל קצרים, "טעימות" של אגוזים ותפוחים מהבוסתנים המקיפים אותו סביב סביב, עם סעודות דשנות של אוכל קורסי, הנשטפות בכמות הגונה של יין. כאן זכיתי לטעום, לאחר ששבתי מטיול רגלי בסביבה, את גבינת ה ברוצ'יו ( Broccio ) הטובה ביותר שבה נתקלתי באי.
קניון ספלונקה גולש עד לכפר אוטה ( Ota ), השוכן ממערב לאוויסה וכחמישה קילומטרים ממזרח לכפר פורטו (Porto). חובבי החופים נוהרים למפרצונים הקטנים שלאורך החוף הצפוני-מזרחי – שלוחות קטנות של ים כחול, המחדירות זרועות אזמרגדיות עמוק לתוך הסלע. לחלק מן המפרצים הללו אפשר להגיע רק בסירות קטנות, ועדיין ניתן למצוא שם מקומות שהם נחלה בלעדית של דייג זקן או צמד אוהבים.
הכפר היפהפה אוויסה טובל ביערות בינות ההרים (צילום: Balate Dorin)
הנמל של הכפר פורטו (צילום: Balate Dorin)
אז'קסיו וביתו של נפוליאון
אז'קסיו ( Ajaccio ), העיר הגדולה שבמערב, היא יריבתה המסורתית של באסטיה שבצפון. זוהי עיר גדולה, שסמלה המסחרי היא שורת הבתים בצבע צהוב פסטל ושדרה מרשימה של עצי דקל, המקבלת את פני הבאים מכיוון הים. לטעמי, אז'קסיו היא עיר נמל צפופה, שרחובותיה הסואנים עומדים בסתירה משוועת לשלוותו של האי, והאווירה הדחוסה משהו בשדרותיה רק מקצינה את הרוגע הנשקף בעיניהם של הכפריים, כך לפחות בעיניו של מי שחזר מאזור ההר. ייתכן, לעומת זאת, שתחושה זו היא התרשמות סובייקטיבית של מי שבא לקורסיקה, כמוני, בשביל ההפך ממה שיש לעיר הזאת להציע. עובדה היא שבתי הקפה ושוקי הירקות שלה הומים מבקרים, ושהמרינה שלה מלאה בחובבי ספורט מים.
רבים מהמבקרים אינם נמנעים מהעלייה לרגל למזון בונפארט ( Maison Bonaparte ), ביתו של נפוליאון. בן המקום לא טרח לשוב ולבקר בעיר הולדתו מאז שהיה לקיסר. למרות הפסלים הרבים (רבים מדי) של נפוליאון הפזורים בפינות שונות של העיר, והמספר המוגזם של האתרים שנקשרו בו, דומה שהקורסיקאים מתייחסים בציניות לדמותו, כמו גם לתיירים המתפעלים ממנה. בימים אלו, כשהלאומיות הקורסיקאית גוברת, לפחות בכל הקשור לתרבות, נפוליאון חדל להיות מושא לגאווה.
בניגוד להרבה ערי נמל ים-תיכוניות, כמו ניס ( Nice ) בצרפת או דוברובניק בקרואטיה, אז'קסיו ובאסטיה אינן נושאות על גבן מטען היסטורי. הן מתאימות בהחלט לאופיו הכללי של האי, שייחודו אינו בעברו. קורסיקה אינה מקום עשיר במבנים רבי רושם, בשרידים ארכיאולוגים מרגשים, או באמנות יוצאת דופן. אין זה מקום שבו חשים את משק כנפי ההיסטוריה. בתולדות האדם, אפילו האדם הים-תיכוני, קורסיקה היתה ועודנה אזור שוליים. אך בכל הקשור לטבע, נוף, וחייו של האדם בנוף, קורסיקה הינה אזור נפלא, ואם ננוע בנתיבי התרבות לאורך הים התיכון, קורסיקה היא שוליים של זהב.
בתי מלון בעיר אז'קסיו
אז'קסיו, העיר הגדולה במערב האי (צילום: Sean Pavone)
שביל חוצה קורסיקה GR-20
מטיילים רבים טוענים שהטיול הנכון בקורסיקה נעשה ברגליים, על שביל חוצה קורסיקה, המכונה GR-20 . לא מדובר כאן בשביל פה ובשביל שם, וגם לא בחיבור של כמה קטעים הרריים יפים באמצעות קטעי דרך משעממים, אלא במסלול הליכה מרהיב, העובר בנופים משכרים וחוצה נחלים וכפרים זעירים. זהו "המסלול" בהא הידיעה. הטיול יוצא מהכפר קלנזנה ( Calenzana ) , כ-20 ק"מ מדרום ל קאלווי , ומסתיים לאחר כ-180 ק"מ בכפר קונקה ( Conca ) , הנמצאת 20 ק"מ מצפ ון לפורטו-וקיו.
שביל GR-20 חוצה את קורסיקה מצפון-מערב לדרום-מזרח
ועובר דרך נופים מרהיבים, כמו אגם נינו (צילום: CC Jean-Baptiste Bellet)
מידע נוסף
אז'קסיו וביתו של נפוליאון
אז'קסיו ( Ajaccio ), העיר הגדולה שבמערב, היא יריבתה המסורתית של באסטיה שבצפון. זוהי עיר גדולה, שסמלה המסחרי היא שורת הבתים בצבע צהוב פסטל ושדרה מרשימה של עצי דקל, המקבלת את פני הבאים מכיוון הים. לטעמי, אז'קסיו היא עיר נמל צפופה, שרחובותיה הסואנים עומדים בסתירה משוועת לשלוותו של האי, והאווירה הדחוסה משהו בשדרותיה רק מקצינה את הרוגע הנשקף בעיניהם של הכפריים, כך לפחות בעיניו של מי שחזר מאזור ההר. ייתכן, לעומת זאת, שתחושה זו היא התרשמות סובייקטיבית של מי שבא לקורסיקה, כמוני, בשביל ההפך ממה שיש לעיר הזאת להציע. עובדה היא שבתי הקפה ושוקי הירקות שלה הומים מבקרים, ושהמרינה שלה מלאה בחובבי ספורט מים.
רבים מהמבקרים אינם נמנעים מהעלייה לרגל למזון בונפארט ( Maison Bonaparte ), ביתו של נפוליאון. בן המקום לא טרח לשוב ולבקר בעיר הולדתו מאז שהיה לקיסר. למרות הפסלים הרבים (רבים מדי) של נפוליאון הפזורים בפינות שונות של העיר, והמספר המוגזם של האתרים שנקשרו בו, דומה שהקורסיקאים מתייחסים בציניות לדמותו, כמו גם לתיירים המתפעלים ממנה. בימים אלו, כשהלאומיות הקורסיקאית גוברת, לפחות בכל הקשור לתרבות, נפוליאון חדל להיות מושא לגאווה.
בניגוד להרבה ערי נמל ים-תיכוניות, כמו ניס ( Nice ) בצרפת או דוברובניק בקרואטיה, אז'קסיו ובאסטיה אינן נושאות על גבן מטען היסטורי. הן מתאימות בהחלט לאופיו הכללי של האי, שייחודו אינו בעברו. קורסיקה אינה מקום עשיר במבנים רבי רושם, בשרידים ארכיאולוגים מרגשים, או באמנות יוצאת דופן. אין זה מקום שבו חשים את משק כנפי ההיסטוריה. בתולדות האדם, אפילו האדם הים-תיכוני, קורסיקה היתה ועודנה אזור שוליים. אך בכל הקשור לטבע, נוף, וחייו של האדם בנוף, קורסיקה הינה אזור נפלא, ואם ננוע בנתיבי התרבות לאורך הים התיכון, קורסיקה היא שוליים של זהב.
בתי מלון בעיר אז'קסיו
אז'קסיו, העיר הגדולה במערב האי (צילום: Sean Pavone)
שביל חוצה קורסיקה GR-20
מטיילים רבים טוענים שהטיול הנכון בקורסיקה נעשה ברגליים, על שביל חוצה קורסיקה, המכונה GR-20 . לא מדובר כאן בשביל פה ובשביל שם, וגם לא בחיבור של כמה קטעים הרריים יפים באמצעות קטעי דרך משעממים, אלא במסלול הליכה מרהיב, העובר בנופים משכרים וחוצה נחלים וכפרים זעירים. זהו "המסלול" בהא הידיעה. הטיול יוצא מהכפר קלנזנה ( Calenzana ) , כ-20 ק"מ מדרום ל קאלווי , ומסתיים לאחר כ-180 ק"מ בכפר קונקה ( Conca ) , הנמצאת 20 ק"מ מצפ ון לפורטו-וקיו.
שביל GR-20 חוצה את קורסיקה מצפון-מערב לדרום-מזרח
ועובר דרך נופים מרהיבים, כמו אגם נינו (צילום: CC Jean-Baptiste Bellet)
מידע נוסף
בתי מלון בעיר אז'קסיו
אז'קסיו, העיר הגדולה במערב האי (צילום: Sean Pavone)
שביל GR-20 חוצה את קורסיקה
ועובר דרך נופים מרהיבים, כמו אגם נינו
מידע נוסף
 |
אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
|
.jpg)
