www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

מסלולי טיול בקורסיקה


מסלולי טיול בקורסיקה
מאת: ד"ר גילי חסקין


אמליץ כאן על מסלול טיול קונבנציונלי משהו, המשלב נוף טבעי עם נוף אנושי, יערות, קניונים, חופים וכל מה שיש לאי המופלא הזה להציע. מומלץ להגיע ממקום למקום ברכב שכור. 


מידע כללי על קורסיקה תמצאו בכתבה קורסיקה, הפתעה בים הליגורי 

 המרינה בעיר בונפציו שבדרום קורסיקה 
המרינה בעיר בונפציו שבדרום האי, גיברלטר של קורסיקה  (צילום: MatthieuFaure)


יקבים ויין




 

דרום קורסיקה - עיר הנמל בוניפציו

הבאים לקורסיקה מסרדיניה שמדרום, עוגנים בנמל היפהפה של בוניפציו (Bonifacio). העיר העתיקה של בוניפציו היא למעשה סיטאדל - מצודה ענקית, המתנשאת לגובה של 70 מטרים מעל מי הטורקיז של המפרץ שלמרגלותיה. היא מכונה "גיברלטר הקורסית". המקום נזכר באודיסיאה של הומרוס. כאן נתקל אודיסיאוס בלסטריגונים אוכלי האדם, אך נראה שאלה כבר נעלמו ואינם (קוואפיס, בשירו "הדרך לאיתקה", המליץ שלא לחשוש מהם). במצודה נטוותה רשת קורים של רחובות מתפתלים וסמטאות עיוורות, חנויות, מסעדות, ומראות משכרי חושים של מצוקי גיר בוהקים בלובנם, המתנשאים בתלילות מעל מפרץ ירוק-כחול עמוק, ומעליהם כתר של בתים צפופים, היוצרים חומה טבעית. מהמצוקים נראה החוף של סרדינה, במרחק של כ- 12 ק"מ מדרום.
לינה באזור בוניפציו
 

מפת היעדים המוזכרים בכתבה: 
בוניפציו (A), קאוריה (B), סארטן (C), פרופריה (D),
קול דה בוולה (E), אלרייה (F) קורטה (G), אג'קסיו (H), באסטיה (I)
 
מהמרינה של בוניפציו ניתן להפליג במימיו הכסופים של גולפו דה סנטה מרטה (Golfo de Santa Marta) לאיונים לבנבנים קטנים, הנראים כפנינים שמישהו פיזר בתוך הכחול האינסופי. המבקרים הרבים המגיעים לכאן בטיול של יום אחד, אינם מוותרים על שייט חופים מול שער הנמל, ובעיקר למערות הים (Grottes Marine). איני יודע להסביר מה הופך מקום לאתר תיירות מובהק, לא תמיד עומד היופי ביחס ישר לפרסום. אם הייתה נוסחת קסם כזאת, מספר המטיילים המבקרים במערות הללו, בפרט במערת הדרקון (Grotte du Dragonatu), שנחשבת ליפה שבהן, היה עולה בהרבה על אלו המציפים את המערה הכחולה בקפרי. במערה נפער חור שצורתו כצורת האי קורסיקה, בעדו נשפך אור לחללה האפל, ההופך את הצבע השחור לספקטרום של גוונים שבין כחול לאפור. הביקור במערה יפה במיוחד בשעות בין הערביים, עת קרני האור האחרונות פולשות למערה וצובעות את כתליה בשלל גוונים שבין אינדיגו לזהוב.
 
למי שכמוני, לא מצליח להירגע מהיופי ומהשילוב המוטרף כל כך של המים הכחולים-ירוקים והמצוקים הלבנים, מוצע כאן לנסוע למגדלור פרטוסאטו (Pertusato), הנראה למרחוק. מקצה הדרך יש לצעוד חצי שעה בצמחיית בתה. המגדלור מעניק מבט על האיונים הקטנים שבמפרץ.
כתבה על טיול עם ילדים בקורסיקה
 
בית על מצוק בוניפציו, מצוקי גיר בוהקים מעל ים כחול-ירוק
בית על מצוק בוניפציו, מצוקי גיר בוהקים מעל ים כחול-ירוק (צילום: Roby Ferrari)
 

אל חופי הזהב של קורסיקה

מבוניפציו אפשר להמשיך אל ריכוזי הדולמנים שבקאוריה (Cauria), אל חופי הזהב של פורטו ווקיו (Porto Vecchio) או אל יערות האלונים העבותים של אוספדלה (Ospedale). מעט צפונה משם נמצאת סארטן (Sarte'ne) - עיירה מקסימה שבתיה הצהבהבים, בעלי הרעפים החומים יוצרים חומה, המתרוממת בתלילות מעל חגורה ירוקה של יערות. סארטן, המכונה "העיירה הקורסית ביותר בקורסיקה", נראית כאילו היא מעולם אחר. למעט כמה מכוניות של תיירים העוברים ברחובותיה, דומה כי הזמן עצר בה מלכת. בשעות בין הערביים, עת הבתים נצבעים בגוון וורדרד של טרם שקיעה, נאספים המקומיים לשיחה בטלה בעגה המקומית.
 
מסארטן אפשר להמשיך צפון-מערבה אל פרופריאנו (Propriano), עיר נמל שתושביה, הנהנים ממרבית מבקרי האי, מתפרנסים זה שנים מתיירות ולא מדייג. העיר, המוכרת גם בשמה העתיק פרופריה (Prupria), הוקמה על ידי היוונים, יושבה על ידי הקרתגנים, פותחה על ידי הרומאים והפכה למרכזם של שודדי ים בימי הביניים. הנמל העתיק נהרס במאה ה- 18 והוא משרת עתה יאכטות ומעבורות הפורקות כאן מבקרים וכלי רכב. בחודשי הקיץ נראה המקום כמו נמל שעשועים בינלאומי יותר מאשר עיירה קורסית.
חופי קורסיקה הדרומיים והמערביים, מצוקי גיר וים כחול-ירוק
חופי קורסיקה הדרומיים והמערביים, מצוקי גיר וים כחול-ירוק  (© Atout France, Fabrice Milochau)
 

אל ההרים הירוקים של קורסיקה

לאלה שמחפשים חוויה פחות נהנתנית ויותר אותנטית, מומלץ להמשיך לכיוון השני, לצפון-מזרח. מסארטן מתפתלות הדרכים למעלה, אל כפרי ההרים, שנעשים קטנים יותר ויותר ככל שעולים ברום. הדרך עוברת בין יערות אלונים, כרי דשא ושטחי מרעה, ומגיעה לקול דה בוולה (Col de Bavella). זהו מקום מרהיב ומשונה גם יחד: אזור המזכיר מעט את נופי הגרניט של סיני, רק שכאן הסלעים זקורים יותר ומזכירים מרחוק מחטים., חלקן זקורות, חלקן מעוקמות, ומכוסות בחורשות אורנים הנראות כאין ספור מסרקים טבעיים. באשר לאפשרויות הטיול לחובבי הטבע - השמים הם הגבול. אפשר לערוך כאן מסלולי הליכה של שעה, שעתיים, יום, יומיים ויותר.
 
קול (col) הוא למעשה מעבר הרים. מכאן אפשר לגלוש אל המישורים המעובדים שבמזרח, לבקר באתר הרומי בעיירה אלרייה (Aléria) ובמוזיאון הארכיאולוגי המשובח שלידו. אישית, אני ממליץ להמשיך ולהתפתל ביערות האינסופיים, לשתות ממי המעיינות, להשתכשך בבריכות הסלע שלאורך דרכי ההר, הממשיכות צפונה עד לקורטה (Corte), עיר הררית השוכנת במרכזו הגיאוגרפי של האי, בעמק פורה מוקף הרים. קורטה, הניצבת גאה משהו מעל לקניונים, נחשבת לעיר יותר קורסיקאית מאשר אג'קסיו ובאסטיה, הקוסמופוליטיות יחסית. זו הסיבה שכאשר פסקאל פאולי הוביל ב-1755 לעצמאותה של קורסיקה, נבחרה קורטה לבירתה של המדינה. כאן גם הוקמה האוניברסיטה הלאומית, שחייה היו קצרים כחיי הרפובליקה.
 
שבילי הליכה מסומנים בקורסיקה
שבילי הליכה מסומנים בקורסיקה  (© Atout France, Herv Le Gac)





 

טיולים בסביבת קורטה

בעיירה קורטה עצמה אין הרבה אתרים רבי רושם. אפילו הסיטאדל, המצודה המפורסמת, שבמשך שנים רבות שימשה את לגיון הזרים של צרפת וכיום היא ניצבת בגאווה מעל לבתי המגורים, מציעה למעשה בעיקר את הנוף הנשקף ממנה. למרות זאת, העיר עצמה היא בסיס טוב לטיולים בסביבה, הן בשל מיקומה הנוח והן בשל האווירה הצעירה שבה. בשנת 1981 נפתחה מחדש האוניברסיטה ועתה לומדים בה כמה אלפי סטודנטים, המשווים למקום חיות ונעורים. לאווירה הזאת יש גם היבטים מעשיים, כמו למשל מופעי מוסיקה מזדמנים ובעיקר דוכני מזון ,הפזורים בכל סמטה ופתוחים עד לשעות המאוחרות של הלילה.
 
סביבתה של קורטה מציעה כמה טיולים רגליים יפהפיים. אחד מהם הוא טיפוס רגלי, לא קשה, לפסגתו של הר רוטונדו (Monte Rotondo). טיול אחר, שנמשך יום ארוך ומהנה, הוא הליכה לאורך קניון טוויניאנו (Gorges du Tavignano). טיול יפה נוסף, המתאים לכל המשפחה, הוא נסיעה לאורך הנחל רסטוניקה (Vallee De Le Restonica), עד קצהו (רום 1,340 מ'). הנסיעה בדרך יפה וצרה, עם סיכוי גבוה למפגש עם עדרי כבשים במהלך הנסיעה. אפשר גם לעלות ברגל לאגם לאק דה-מלו (Lac De Melo), השוכן ברום 1,720 מטרים (שעתיים הליכה לכל כיוון).
 
הטיולים הרגליים הללו, על שפע המים והירק שהם מציעים, ממחישים היטב את עוצמתה של קורסיקה, לאו דווקא כאי ים-תיכוני, אלא כמובלעת אירופית בלב הים התיכון.
מקורטה קצרה הדרך אל הכפרים הציוריים הבנויים אבן שבבקעת ניולו (Niolo). אלה הם כפרים קטנים, בכל אחד מהם מזרקה ישנה, המטפטפת מעט מים, חנות מכולת, מסעדה, בר ובעיקר אנשים סימפטיים.
 נחל מוריני
נחל מוריני (צילום: RobyFerrari)
 

צפון קורסיקה – עיר הנמל באסטיה

הבאים במעבורת מהיבשת, מפליגים בדרך כלל בלילה ונוחתים בנמל באסטיה (Bastia) שבצפון האי. החלק הצפוני של קורסיקה מתויר הרבה פחות מהדרומי. בירת הצפון היא עיר נמל, שבראשה ניצבת בגאווה המצודה הגנואזית, החולשת על הסביבה מאז המאה ה-15. גם כאן, עיקר העניין במצודה איננו המוזיאון האנתרופולוגי הבלתי מרשים ששוכן בה, גם לא השרידים הגנואזים, אלא הנוף הנראה ממנה.
 
באסטיה היא עיר המספקת שירותים לכפרים שבסביבה ותושביה מתפרנסים בעיקר ממסחר ולא מתיירות. הנמל עמוס מעבורות, הפורקות סחורה שמגיעה מנמלי צרפת ואיטליה. כמות המטענים הנפרקת כאן גדולה יותר מאשר בכל נמלי קורסיקה האחרים גם יחד.
 המעבורות מהיבשת מגיעות אל נמל באסיטה, צפון קורסיקה
המעבורות מהיבשת מגיעות אל נמל באסיטה, צפון קורסיקה (צילום: FabriceTerrasson)
 

חצי האי קייפ קורסה

התושבים מתגאים בכיכר סנט ניקולס, המוקפת בעצים ובסמטאות מתפתלות, אך דומה שייחודה של באסטיה הוא דווקא בסביבתה, דהיינו, ב"אצבע" הבולטת של קייפ קורסה (Cap Corse). חצי האי הזה, שאורכו 40 ק"מ, שוכן מצפון לבאסטיה. חופיו מספקים אין-ספור אפשרויות לחובבי ים וחוף.
 
מהכביש המתפתל לאורך המפרצונים של קייפ קורסה רואים את הגלים הנשברים אל מצוקי הסלע השחורים ואת הנמלים הצבעוניים של כפרי הדייגים, שנדמה כי דבר לא השתנה בהם במשך עשרות שנים. כמה כפרי דייגים, גדולים יחסית, כגון Erbalungו-Century port, מציעים גם חדרים פשוטים ונקיים לקומץ התיירים המזדמנים לכאן. זהו טיול יפה, בעיקר בדרך היורדת דרומה, לאורך החוף המערבי: הנוף עוצר נשימה, פשוטו כמשמעו! הכביש מתפתל על החוף, לפעמים בגובה מאות מטרים מעל למים, בין הרי גרניט ורודים וים כחול טורקיז. הכביש צר מאוד, ללא שום רוחב מיותר, אפילו בסיבובים. רק לאמיצים מומלץ לשבת בצדו הימיני של הרכב...
  

החוף המערבי של קורסיקה

החוף המערבישל חצי-האי קרוע ושסוע על ידי מפרצוני ים זעירים. אחד מהם, השוכן כחמישה קילומטרים מדרום ל- Monza ואיננו מסומן בכל המפות, מכונה "החוף השחור" (Le Marina Negra). במפרץ, מתחת למגדל גנואזי עתיק, יש חוף ובו חלוקי-ים עגולים, שחורים ומבריקים, בכל הגדלים. הגלים באים וחוזרים ואגב כך יוצרים מוסיקה עריבה לאוזן, קונצרט של ממש. 
במרחק קצר מהחוף, מערבה לבאסטיה, נמצא האזור החקלאי נביו (Nebbio), שבמשך שנים נחשב לאזור הפורה ביותר באי. בכפרי נביו מגדלים בעיקר ערמונים, דבש וענבים, שמהם מייצרים יין משובח. באזור פועלים יקבים ביתיים קטנים. פאסקאל פאולי כינה את האזור "La Conca del Oro", דהיינו, "צדף הזהב", על שום עושרו, ובשל הפוטנציאל הגלום בו.
 
חובבי אמנות נמשכים לכפרי המחוז בשל כנסיותיהם הבנויות בסגנון פיזני ייחודי, שונה מזה המוכר באיטליה. דוגמה נאה לכנסייה כזאת נמצאת בעיר הנמל סנט פלורנט (
Sainr-Florent). מערבה משם נמצאת העיירה קאלווי (Calvi), השוכנת בקצהו של מפרץ יפהפה שצורתו כחצי סהר. על פי המסורת הקורסית, כאן נולד כריסטופר קולומבוס, מגלה אמריקה. קלווי היא המרכז התיירותי של צפון האי. יש שם ארמון ג'נובי מרשים למדי, שנבנה במאה ה-13. המצודה המרשימה של קאלווי, המוקפת ביצורים ג'נוביים, מתנוססת בראש מצוק גרניט בגובה של 80 מטרים, וממנה תצפית נפלאה על הים, על העורף החקלאי ועל ההרים שמסביב.
 
בסביבתה של קאלווי יש חופים חוליים יפהפיים. בחודשי האביב והקיץ המוקדמים ניתן להשתזף על החוף אגב צפייה בפסגותיהם המושלגות של ההרים, המתנשאים לגובה של 1766 מ', במרחק של 20 קילומטרים בלבד משם. העורף החקלאי של העיר, אזור Haute-Balagne, מציע כפרים הרריים ססגוניים, חבויים בגיאיות ירוקים, חלקם מתגלים למבקר רק כשהוא קרב אל פתחם ממש. בין קאלווי לבין פורטו (Porto) נמצא היער העבות שבאי, שלמרבית המזל הוכרז כשמורת טבע, בשם Parc Naturael Regional. הפארק כולל בקעות מוריקות, מדרונות מיוערים בצפיפות וקניונים. ניתן להגיע לפארק גם בשיט מכיוון פורטו.
לינה באזור העיירה קאלווי
 
כנסיה בסנט פלורנט
כנסיה בסנט פלורנט (צילום: FabriceTerrasson)
 

מסלולי הליכה מהיפים באירופה

האזור מציע כמה ממסלולי ההליכה היפים באירופה, ביניהם קניון לה-ספלונקה (La Spelunca), שנחשב לסיור חובה כמעט לכל מבקר שמגיע לאי. זהו קניון שקירותיו הזקופים, בצבע צהוב ההולך וכהה, מעיקים על המטייל מגובה רב ויוצרים מראה מרשים. הטיול בקניון הוא חגיגה של צבעים - ירוק של צמחייה, כחול של שמים מנומרים בכתמי עננים אפורים וקירות בצבע כתום עז, שבכמה מקומות מגיעים לגובה של קרוב לאלף מטרים!
 

אביסה ומערב קורסיקה

מסלולי ההליכה בקניון לה-ספלונקה, הנחשב ליפה ביותר בקורסיקה, אינם מתחילים בפורטו, אלא בכפר המופלא אביסה (Evisa), השוכן כעשרה קילומטרים משם, בין ההרים. אביסה הוא כפר יפהפה הטובל ביערות של עצי ערמון, מוקף בגדרות אבן ובהם שערים הבנויים מגזעי עצים. הכפר שוכן בלב ההרים הגבוהים שבלב האי, אך למרות זאת אפשר בימים יפים לראות ממנו את הים. זהו מקום חביב להפליא, שנעים לשלב בו טיולי רגל קצרים, "טעימות" של אגוזים ותפוחים מהבוסתנים המקיפים אותו סביב סביב, עם סעודות דשנות של אוכל קורסי, הנשטפות בכמות הגונה של יין. כאן זכיתי לטעום, לאחר ששבתי מטיול רגלי בסביבה, את גבינת הברוצ'יו (Broccio) הטובה ביותר שבה נתקלתי באי.
 
מאביסה אפשר לצאת למספר רב של מסלולי הליכה. הידוע שבהם הוא קניון לה-ספלונקה, הגולש עד לכפר אוטה (Ota), השוכן ממערב לאביסה וחמישה קילומטרים ממזרח לפורטו.
חובבי החופים נוהרים למפרצונים הקטנים שלאורך החוף הצפוני-מזרחי - שלוחות קטנות של ים כחול, המחדירות זרועות אזמרגדיות עמוק לתוך הסלע. לחלק מן המפרצים הללו אפשר להגיע רק בסירות קטנות, ועדיין ניתן למצוא שם מקומות שהם נחלה בלעדית של דייג זקן או צמד אוהבים.
לינה בכפר אביסה
 
קניון Manganellu, אחד מהקניונים הרבים של קורסיקה
 קניון Manganellu, אחד מהקניונים הרבים של קורסיקה  (© Atout France, Fabrice Milochau)
 

אג'קסיו וביתו של נפוליאון

אג'קסיו (Ajaccio), העיר הגדולה שבמערב, היא יריבתה המסורתית של באסטיה שבצפון. זוהי עיר גדולה, שסמלה המסחרי היא שורת הבתים בצבע צהוב פסטל ושדרה מרשימה של עצי דקל, המקבלת את פני הבאים מכיוון הים. לטעמי, אג'קסיו היא עיר נמל צפופה, שרחובותיה הסואנים עומדים בסתירה משוועת לשלוותו של האי, והאווירה הדחוסה משהו בשדרותיה רק מקצינה את הרוגע הנשקף בעיניהם של הכפריים, כך לפחות בעיניו של מי שחזר מאזור ההר. ייתכן, לעומת זאת, שתחושה זו היא התרשמות סובייקטיבית של מי שבא לקורסיקה, כמוני, בשביל ההפך ממה שיש לעיר הזאת להציע. עובדה היא שבתי הקפה ושווקי הירקות שלה הומים מבקרים, ושהמרינה שלה מלאה בחובבי ספורט מים.
 
רבים מהמבקרים אינם נמנעים מהעלייה לרגל למזון בונפארט (Maison Bonaparte), ביתו של נפוליאון. בן המקום לא טרח לשוב ולבקר בעיר הולדתו מאז שהיה לקיסר. למרות הפסלים הרבים (רבים מדי) של נפוליאון הפזורים בפינות שונות של העיר, והמספר המוגזם של האתרים שנקשרו בו, דומה שהקורסיקאים מתייחסים בציניות לדמותו, כמו גם לתיירים המתפעלים ממנה. בימים אלו, כשהלאומיות הקורסיקאית גוברת, לפחות בכל הקשור לתרבות, נפוליאון חדל להיות מושא לגאווה.
 
בניגוד להרבה ערי נמל ים תיכוניות, כמו ניס (Nice) בצרפת או דוברובניק בקרואטיה, אג'קסיו ובאסטיה אינן נושאות על גבן מטען היסטורי. הן מתאימות בהחלט לאופיו הכללי של האי, שייחודו אינו בעברו. קורסיקה אינה מקום עשיר במבנים רבי רושם, בשרידים ארכיאולוגים מרגשים, או באמנות יוצאת דופן. אין זה מקום שבו חשים את משק כנפי ההיסטוריה. בתולדות האדם, אפילו האדם הים-תיכוני, קורסיקה היתה ועודנה אזור שוליים. אך בכל הקשור לטבע, נוף, וחייו של האדם בנוף, קורסיקה הינה אזור נפלא, ואם ננוע בנתיבי התרבות לאורך הים התיכון, קורסיקה הינה שוליים של זהב. 
בתי מלון בעיר אג'קסיו
 

שביל חוצה קורסיקה GR-20

מטיילים רבים טוענים שהטיול הנכון בקורסיקה נעשה ברגליים, על שביל חוצה קורסיקה, המכונה GR-20, החוצה את קורסיקה כולה מצפון-מערב לדרום-מזרח. לא מדובר כאן בשביל פה ובשביל שם, וגם לא בחיבור של כמה קטעים הרריים יפים באמצעות קטעי דרך משעממים, אלא במסלול הליכה מרהיב, העובר בנופים משכרים וחוצה נחלים וכפרים זעירים. זהו "המסלול" בהא הידיעה. הטיול יוצא מ-Calenzana, כ-20 ק"מ מדרום ל- Calvi, ומסתיים כעבור 15 ימי הליכה ב -Conca, הנמצאת 20 ק"מ מצפון ל-Porto Vecchio.
 
מבצר בונפציו, עיר הנמל של דרום קורסיקה
מבצר בונפציו, עיר הנמל של דרום קורסיקה  (© Atout France, Emmanuel Valentin)
 
מידע נוסף






גילי חסקין אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין PHd מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות. אתר הבית של גילי חסקין
 
לקריאת כתבות נוספות של גילי








מספר צפיות: 12807
4675