פסטיבל סילבסטר קלאוזן בקנטון אפנצל:
מסכות, פעמונים ושירה בגבעות מושלגות
מאת: יותם רגב

פעמיים בשנה מתעוררים תושבי עיירה וכפר מנומנמים במזרח שוויץ, בשעות הקפואות של לפנות בוקר חורפי, לקול דינדון פעמונים ושירה ענוגה. לאירוע המקומי מגיעים מעט מאוד תיירים, רובם שוויצרים מקנטונים אחרים, והוא ממש שוויץ האמיתית, ללא מסכות, למרות המסכות...

כמי שכבר שנים רבות מטייל בארץ זו, הקנטונים של אפנצל נתפסים בעיניי כ"שווייץ האמיתית". אל הפסטיבל אני מגיע כל שנה עם קבוצת מטיילים קטנה וסקרנית, שרוצה לחוות את שוויץ האמיתית.

1 / 5

2 / 5

3 / 5

4 / 5

5 / 5

❯ ❮

  טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »

פסטיבל המסכות של מזרח שוויץ

השעה ארבע וחצי לפנות בוקר קר של שלהי דצמבר. אל ככר הכפר אורנש (Urnäsch) מתחילים להתקבץ אורחים עטופים בגדים חמים. חלקם תושבי האזור ואחרים הגיעו במיוחד מאזורים אחרים של שווייץ. כולם מגיעים בשעה מוקדמת וקרה זו לשם מטרה אחת: פתיחת פסטיבל המסכות המיוחד והידוע למעטים בלבד – סילבסטר קלאוזן (Silvesterklausen).

בדיוק עת יראה השעון 05:00 (לפנות בוקר!), יכובו האורות בכפר ואת הכיכר ישטפו צלילי פעמונים רמים, אשר יגיחו מהסמטאות הנושקות לכיכר. כך קורה מאות בשנים ב- 31 בדצמבר, עת נפתח פסטיבל המסכות של החצי הפרוטסטנטי של קנטון אפנצל (Appenzell). החגיגות ימשכו לאורך כל היום בכפרים ובעיירה הריסאו (Herisau), המשמשת כבירת חצי הקנטון.

לאחר מופע הפעמונים, אותם ניתן רק לשמוע בחשיכה המוחלטת, יתחילו מצעדי הקבוצות המחופשות, אשר ינועו מבית לבית, ולקראת השעה 11:00 יתחילו להתרכז בכפר אורנאש ובעיר הריסאו. פסטיבל סילבסטר-קלאוזן מתקיים פעמיים בשנה, לציון השנה החדשה, הן של לוח השנה הגיאורגיאני והן של לוח השנה היוליאני, לפיו הוא נחוג בתאריך 13.1.
בתי מלון בעיירה הריסאו | בתי מלון נוספים בקנטון אפנצל

צועדים בשלג עם אור ראשון, קבוצת מקומיים עם פעמונים (צילום: Appenzellerland Tourism Archive)

הריסאו (A), אורנש (B), הר סנטיס (C), אגם קונסטאנץ (D) וציריך (E) להגדלה לחץ למעלה משמאל

אפנצל – ארץ של גבעות והרים תלולים

במזרח שווייץ, נושק לעמק העליון של נהר הריין מתרומם רכס אלפשטיין (Alpstein). זהו רכס תלול ומרשים, בנוי בעיקר סלעי משקע ימיים, המתנשא לשיא של 2,501 מ' בפסגת הר סנטיס (Säntis). מפסגה זו יורדות כסכינים חדות צפונה ארבע שלוחות, שביניהן עמקים צרים, בהם חבויים אגמים צלולים. מצפון לרכס מתפרשות גבעות רכות, מוריקות בקיץ ובוהקות בלבן בחורף.
כתבות על מזרח שוויץ

אזור זה נקרא אפנצלר-לנד (Appenzellerland) והוא מחולק מנהלתית לשני קנטונים:
אפנצל הפנימי (Appenzell innerhoden), הקנטון הקתולי.
אפנצל החיצוני (Appenzell ausserhoden), הקנטון הפרוטסטנטי.

האזור הצטרף רשמית אל הקונפדרציה של שוויץ ב- 1513, ונפרד לשני חצאים ב- 1597, בעקבות הרפורמציה. קנטוני אפנצל הינם ארצם של איכרי ההרים. לשני חצאי הקנטונים הללו יצא עם השנים שם של חוסר קדמה, מיושנות ושמרנות, מעבר לשמרנות המזוהה עם השווייצרים בכלל. כאן, למרגלות המצוקים המשוננים של רכס האלפשטיין ובינות לגבעות הציוריות, נפגוש את התרבות החקלאית השמורה ביותר במדינה, על כל המשתמע מכך.
עוד על רכס אלפשיין והר סנטיס

עמקים ירוקים וגבעות מתגלגלות, הקנטונים של אפנצל (צילום: כרמית וייס)

מה עושים החקלאים בימי החורף הקרים?

התרבות החומרית של אפנצל, שזורה כחוט השני בקשר העמוק שבין איכרי האזור אל אדמתם. ענף החקלאות העיקרי של האזור הוא ענף גידול הפרות לחלב. לכל אזור בשוויץ יש את מאפייני הבנייה המזוהים איתו, בעיקר בכל הנוגע לבנייה כפרית. בתי החווה המאפיינים את אפנצל, הם בית מגורים הצמוד לרפת (שני המבנים בנויים לרוב מעץ). לכל איכר המגדל פרות באפנצל יש כ- 15-20 פרות חולבות. בחורף, כשההרים סביב מושלגים, שוהות הפרות ברפת הצמודה לבית. עם בוא האביב (אמצע מאי – תחילת יוני) יוצאים האיכרים עם הפרות, ולעיתים גם עם העיזים, אל מרבדי העשב של העמקים של רכס אלפשטיין. כאן, בלב הרכס, הם ישהו עד בוא הסתיו (אמצע ספטמבר – ראשית אוקטובר), יחלבו את הפרות ואף ייצרו בבקתות הקטנות, בשיטות מסורתיות, גבינות וחמאה.

אחד האירועים המזוהים עם תרבות זו הם טקסי העליה והירידה מההרים. או אז ילבשו איכרי הקנטון את בגדיהם המסורתיים, יענדו על צווארי הפרות פעמונים גדולים ומפוארים והחגיגה תהיה גדולה. פסטיבל הסילבסטר קלאוזן נשען על מסורת זו. בערבי החורף הארוכים והחשוכים, כשהאיכרים יחסית נטולי תעסוקה, יישבו האיכרים קבוצות קבוצות ויבנו מסכות ותלבושות, אותן ילבשו עם בוא השנה החדשה ויצאו אל הרחובות.
עוד על טקסי העלייה והירידה מההרים

מסכות ותלבושות אותן מכינים החלקלאים בימי החורף הקרים (צילום: Appenzellerland Tourism Archive)

הפסטיבלים של ימי הקור

החורף הארוך בארצות הקור מייצר כמיהה לריגושים, ובשווייץ יש מספר אירועים המושפעים ממציאות זו:
מאכלים כמו פונדו ורקלט, מהווים ארוחה ארוכה, מלאת אנרגיה ורוויית אלכוהול מחמם לב.
שלל חגיגות ושווקי טרום חג המולד, העוזרות להתגבר על נובמבר ודצמבר החשוכים.
פסטיבל Sechsläuten של ציריך, הנערך באמצע אפריל, בו נפטרים רשמית מהחורף עם שריפת בובת השלג הגדולה על גדת האגם.
קרנבלי הפאסנכט, שהמפורסמים שבהם הם הקרנבלים של באזל ולוצרן, הם חלק מהקרנבלים הגדולים בעולם, הנחגגים 40 יום לפני חג הפסחא.
כתבה על פסטיבלי פאסנאכט של באזל ולוצרן

בעלי החוות בחצי הקנטון הפרוטסטנטי של אפנצל, מתאגדים לאורך שנים בקבוצות של כ- 4-7 משתתפים ושוקדים לאורך לילות החורף הארוכים על הכנת התחפושות.

פסטיבל סילבסטר קלאוזן, להביא אור ושמחה לימי החורף הארוכים (צילום: Appenzellerland Tourism Archive)

התלבושות והמסכות של סילבסטר קלאוזן

שוויץ היא מדינה שמרנית: מתנגדת להצטרפות לאיחוד האירופי, שומרת בחירוף נפש על הפרנק השוויצרי כמטבע לאומי, משמרת צבא סדיר ומילואים חזק ואף מחייבת לבנות מקלטים אטומיים בבתים (!). אנשי אפנצל הם מהשמרנים ביותר. למשל בקנטון אפנצל הקתולי קיבלו הנשים זכות בחירה למשאלי העם בקנטון רק ב- 1991. כך גם כל הקלאוזרים (הדמויות המחופשות) יהיו גברים, גם הדמויות המחופשות לנשים.

את הקלאוזרים מחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:
קבוצה ראשונה – קלאוזרים המחופשים לנשים ונושאים על ראשיהם דגמי עץ יפהפיים, מהווי התרבות החקלאית האזורית.
קבוצה שנייה – אנשי היער השמחים והיפים, לבושים שמלות של ענפי אשוחים, בעלי משיכת פנים של גברים מזוקנים, נושאים על ראשיהם דגמים דומים לאלו של המחופשים לנשים.
קבוצה שלישית – אנשי היער המפחידים, לבושים גם הם שמלות ובגדי ענפים, בעלי מסכות פנים דמויות שדים רעים. על ראשם קרני פרות ולעיתים פוחלצים של חיות.
המשותף לכל הקבוצות – כולם עונדים פעמונים בגדלים שונים.
בתי מלון בקנטון אפנצל

תחפושות אופייניות לסילבסטר קלאוזן, פעמונים גדולים וענפי אשוח (צילום: יותם רגב)

קבוצת קלוזרים, אל תטעו - הנשים גם הן גברים... (צילום: יותם רגב)

שנה טובה עם אלכוהול...

הקלאוזרים נעים מבית לבית, מדנדנים בפעמוניהם עד אשר יצאו בני הבית לקראתם. או אז יאחלו שנה טובה לבני הבית ויקבלו משקה אלכוהולי מדולל. לאחר שהקלאוזרים מקבלים את מבוקשם האלכוהולי, הם פוצחים בשירה מקסימה דמויית יודל. לאחר השירה בני הבית לוחצים את ידי הקלאזרים, ואלו כתודה פוצחים במופע נוסף וקולני של דנדוני פעמוניהם ופוסעים אל הבית הבא.

לקראת שעות הצהרים מתכנסים כולם בעיירה הריסאו ובכפר אורנש, להתקהלות גדולה ומרשימה שתימשך מספר שעות. לעת ערב, לאחר מנוחה קצרה, יתעוררו שוב הקלאוזרים ויעברו בין המסעדות המגישות את ארוחות החג (לרוב קבוצה אחת עד שתיים בכל מסעדה).

תושבי אפנצל ידועים בשוויץ בשמרנותם ועיקשותם (צילום: Appenzellerland Tourism Archive)

שני פסטיבלים, שלושה חלקים

מרבית השווייצרים אינם מכירים פסטיבל מיוחד ומרגש זה. כמו שאר החגיגות החקלאיות של שני חצאי קנטון אפנצל, אין מדובר בהצגה לתיירים, אלא במסורת ארוכת שנים, המצוינת בדרך זו ברציפות מהמאה ה-17. הפסטיבל מתקיים פעמיים בשנה, ב- 31.12 וב- 13.1. האירוע הגדול מבין השניים הוא זה של סוף דצמבר, שרק בו מתקיים אירוע הפתיחה העוצמתי בחמש בבוקר במרכז הכפר אורנש.

מומלץ לנסוע בין הכפרים בחצי הקנטון הפרוטסטנטי, בין השעות 6 ל- 7 בבוקר, 'ולצוד' את קבוצות הקלאוזרים הנעות בין הבתים. כדי לזהות את הקבוצות יש לעצור את הרכב בכניסה לכפר, לדומם את המנוע ולהאזין לקולות הפעמונים - לכיוונם יש לנסוע. מדובר בפסטיבל מסורתי ולא תיירותי, ומאוד חשוב לאנשי האזור, ולכן חשוב מאוד לכבד את המקומיים - אין להתקרב אל הקלאוזרים המדנדנים והשרים בפתח הבתים ומקובל לא לצלם עם פלאש. שמירת ה"ספייס" מאוד חשובה, בעיקר בצעדת הבוקר המוקדמת.

את שעות הבוקר המאוחרות ושעות הצהרים המוקדמות, מומלץ להקדיש לשוטטות במרכז העיירה הריסאו או הכפר אורנש, וליהנות מהתקהלות הקבוצות ומהאווירה החגיגית ברחובות. בערב (הדגש על ה- 31.12) מומלץ להזמין מבעוד מועד מקום באחת המסעדות באורנש או בהריסאו, לארוחה טובה אליה תגיע לרוב לפחות קבוצת קלאוזסרים אחת למופע קצר. בלילה שבין ה- 30 וה- 31 בדצמבר, מומלץ לישון באורנש או בהריסאו ויש להזמין חדר מבעוד מועד.