s america_120(2).jpg)
.jpg)
פניני אומנות בטוסקנה
מאת: ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר
חבל טוסקנה והעיר פירנצה עלו על מפת התודעה בתקופת הזוהר שלהן – הרנסאנס. מוזיאונים רבים מציגים את יצירות המופת של גדולי תקופות הרנסאנס והבארוק, אך גם כל כנסייה וקתדרלה היא מוזיאון בפני עצמו, בו תמצאו יצירות אומנות רבות.
כתבות נוספות על טוסקנה
יעדים לחובבי אומנות המתוארים בכתבה:
פירנצה (A), ארצו (B), מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה (C), סיינה (D), וולטרה (E),
מלון B&B לה טרצה סול דואומו בכיכר הדואומו של פירנצה | מלון איי מרלי די אדה במרכז סיינה
פירנצה (A), ארצו (B), מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה (C), סיינה (D), וולטרה (E),
מלון B&B לה טרצה סול דואומו בכיכר הדואומו של פירנצה | מלון איי מרלי די אדה במרכז סיינה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
פירנצה – מריה מגדלנה של דונטלו
נתחיל בבירת טוסקנה – פירנצה (Firenze ), מוקד התיירות הראשי של המחוז. מוזיאון האופרה של הדואומו (Museo Dell`Opera Del Duomo ), הוא מוזיאון קטן השייך לקתדרלה של פירנצה. שמורות בו יצירות האומנות המקוריות שנוצרו עבור הקתדרלה, יצירות מופת של אומנים מתקופת הרנסאנס, בהם: מיכלאנג'לו, דונטלו, לורנצו ג'יברטי ועוד.
ברצוני להתעכב הפעם על פסל אחד מיוחד – מריה מגדלנה (Magdalene Penitent ) של האומן דונאטו די ניקולו די בטו בארדי (Donato di Niccolò di Betto Bardi ), המוכר בשם הכינוי דונטלו (Donatello ). הוא נולד בשנת 1386 בפירנצה והיה תלמידו של אומן גדול אחר, לורנצו גיברטי (Lorenzo Ghiberti, שיצר את דלתות בית הטבילה בפירנצה). דונטלו נשאר רווק ולא התחתן מימיו, אהב אומנות והתמסר למלאכת הפיסול. הוא יצר בסגנון הגותי הבינלאומי, סגנון רך בעל קווים מפותלים, ומאוחר יותר התחבר לסגנון הקלאסי.
את היצירה המיוחדת מריה מגדלנה, העשויה עץ צבוע בגובה 188 ס"מ, הכין דונטלו בשנת 1457. על פי המסורת הנוצרית הייתה מריה מגדלנה אישה חוטאת, שחזרה בתשובה בזכות ישו. כדי לחזור בתשובה היא מתחילה מסע מפרך של צום, עינויים והתנזרות מהנאות העולם, מתמסרת לתורתו של ישו ומקדישה את חייה לאמונה ולנזירות. חייה במדבר הם חיי סיגוף, עד ששערותיה הארוכות הופכות למעין שמלה לגופה הרזה.
דונטלו מצליח לגלף בעץ את גופה הרזה ושערותיה הארוכות, ולהשאיר את חותם הצום והנזירות בגוף העץ. הפסל מתאר את שרידי יופייה, שהלכו ללא שוב, ואת מבטה המתייסר ומתפלל לכפרה שלמה. המסר שמעביר דונטלו בפסל הינו מסר דתי ורוחני, תחושה אקספרסיבית חזקה, אישה זקנה יחפה ומצומקת, העושה חשבון נפש ומביעה תחושת צער. זהו אחד הפסלים המאוחרים שעשה דונטלו, שמת בגיל 80, וניתן לחוש בו משהו מהלך הנפש המלנכולי של דונטלו עצמו.
מריה מגדלנה של דונטלו במוזיאון האופרה של הדואומו
פירנצה – הסוסים של מרינו מריני
במרחק הליכה קצר מהדואומו של פירנצה ישנו מוזיאון אחד קטן, המציג את יצירותיו של האומן האיטלקי מרינו מריני (Marino Marini ). מריני נולד בשנת 1901 בעיירה פיסטויה (Pistoia ) הסמוכה לפירנצה, ונפטר ב-1980 בעיר החוף ויארג'ו (Viareggio ). הוא התמחה בפיסול פרשים על סוסים. לכל פרש אופי משלו ולכל סוס מבע אחר, עם הקלילות וההומור המיוחדים של האומן, פשטות צורות והבעה חזקה בגוף ובפנים, הן של הרוכב והן של הסוס. מקור ההשראה שלו היה הפיסול האטרוסקי, מהמאה ה-8 לפנה"ס, ואומנים כמו אלברטו ג'אקומטי, ברנקוזי ועוד. עבודותיו מוצגות במספר רב של מוזיאונים באיטליה ומחוצה לה.
מוזיאון מרינו מריני בפירנצה נפתח ב-1988 וממוקם במבנה שהיה פעם כנסיית סן פנקרציו (San Pancrazio ). מוצגים בו מעל מאה ציורים, רישומים ועבודות פיסול של האומן.
סוסים ופרשים במוזיאון מרינו מריני, לכל פרש אופי משלו ולכל סוס מבע שונה
מלון מומלץ במרכז פירנצה מלון B&B לה טרצה סול דואומו ( B&B La Terrazza Sul Duomo ) ממוקם ממש מעל כיכר הקתדרלה, במרכז של המרכז. החדרים מעוצבים בסגנון קלאסי מקסים והם ממוזגים ומבודדים היטב מרעש הרחוב. החדרים פונים אל הכיכר המרכזית, עם נוף של הקתדרלה ומגדל הפעמונים. כמו כל מלונות מרכז העיר, עדיף לא להגיע לכאן עם רכב, שממש אין בו צורך, ולהתנייד ברגל ובתחבורה הציבורית הנוחה.
סיינה – מריה על כס המלכות
במסע בעקבות יצירות אומנות מיוחדות בטוסקנה אנו מגיעים לעיר סיינה (Siena ). כאן נפגוש את אחד האומנים מבשרי הרנסאנס, גדול ציירי אסכולת סיינה – דוצ’יו די בואונינסניה (Duccio di Buoninsegna ), הנקרא בפי כל דוצ'יו, שחי בשנים 1255-1318. אחת מיצירות המופת של הציור בשלהי ימי הביניים, המאסטה (Maestà ) – מריה בהדרה, הוא ציור מזבח שהוכן בידי דוצ'יו עבור הקתדרלה של סיינה. הציור מוצג במוזיאון דל אופרה מטרופוליטנה (Museo dell'Opera Metropolitana ), המשמש כמשכן ליצירות אומנות שנלקחו למשמרת מהקתדרלה. לצדו מגוון רחב של פסלים וכמה ציורים יפים.
נעלה לחדר הנקרא סאלה די דוצ’יו (Sala di Duccio ), כדי לראות את יצירת המופת של דוצ'יו – מאסטה ( Maestà). היא משקפת את תחילת רוח הרנסאנס ואת ההומניזם שמתפשט בתקופתו של דוצ'יו, תוך התנתקות מסגנון ימי הביניים. הציור מצויר על לוח עץ בשיטת הטמפרה (ציור עם צבעים מהטבע, כולל ביצה הנותנת לו את הברק). הנושא הינו דתי: מריה בהדרה בחזית הלוח ובצד האחורי ייסורי ישו.
בתקופה בה יצר דוצ'יו החלו להיווצר ציורי מזבח, שהונחו בכנסיות ליד המזבח. במאות הראשונות של הנצרות, הכומר שהנחה את הטקס עמד מאחורי המזבח, כשפניו אל הקהל. מאוחר יותר עמד הכומר לפני המזבח, כשגבו לקהל המאמינים, ולכן הוצבו תמונות המזבח, שהיו תמונות פולחן, על המזבח עצמו. במהלך השנים התפתח ז'אנר ציורי מזבח, שהלך והתפתח לציורים מסובכים, המורכבים מתאים תאים עם מסגרת, כשהיצירה המוגמרת מזכירה חזית של כנסייה גותית. סגנון הציור הדגיש את הרגש הדתי החדש שהתעצב בשלהי ימי הביניים. הציור הפך מנוקשה, בעל נושאים של יום הדין האחרון, ליותר רגשי ורוחני, שהעביר אווירת רוח של תקווה.
מסיבות אלו בחר דוצ’יו להציג את מריה כמלכה היושבת על כס מלכות, "מאירה בהדרת מלכותה", שהולמת את העיר סיינה. דוצ'יו, הקשור עדין לסגנון הביזנטי, מציג את מריה במרכז הקומפוזיציה, כשהיא גדולה מהדמויות האחרות – חשובה יותר מכל האחרים. לצדה כורעים מלאכים, קדושים ופטרונים, במערך סימטרי. דוצ’יו מדגיש את הדמויות הנלוות, את תנוחותיהן ואת קפלי השמלות.
המאסטה, מריה כמלכה על כס מלכות
בצד האחורי של תמונת המזבח מוצגות תמונות מחיי ישו. דמויות קטנות על רקע זהב, תוך הבלטת הצבעים והבגדים, תיאור הקהל המתבונן במהלך דרך הייסורים של ישו. פנים שונות, מבטים שונים, כיוונים שונים של רגליים וידיים, המחשה נהדרת של הטבע, גוף האדם, החלל שמסביב לדמויות ותיאורי מקום.
עוד על סיינה בכתבה: שלוש ערים - שלושה סיפורים
– דמויות קטנות על רקע זהב, תוך הבלטת הצבעים והבגדים
מלון מומלץ במרכז סיינה
מלון איי מרלי די אדה (I Merli di Ada) ממוקם 5 דקות הליכה מהכיכר המרכזית של סיינה, בשכונה של בתים עתיקים שתשאיר אתכם באווירה הקסומה של העיר. זהו מלון משפחתי, המנוהל באהבה ע"י זוג צעיר, בעל אנגלית טובה ותודעת שירות מפותחת. החדרים מקסימים, ממוזגים כולם, ויש גם סוויטות עם חדר שינה נפרד. ארוחת בוקר בסגנון איטלקי מוגשת בחדר האוכל או לחדר.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
ארצו – אגדת הצלב של ישו
בכנסיית סן פרנצ'סקו [San Francesco ] שבארצו (Arezzo ), שנוסדה בשנת 1318, מעוטרים קירות האפסיס בפרסקאות של האומן פיירו דלה פרנצ’סקה (Piero Della Francesca ), שצוירו בשנים 1466-1453. פרנצ'סקה מתאר את 'אגדת הצלב האמיתי', סיפור העוקב אחר מציאתו של העץ ממנו הכינו את הצלב עליו נצלב ישו. את מקור ההשראה לסיפור מצויר זה לקח האומן מהספר לג'נדה אאוריאה (Legenda Aurea ) – "אגדת הזהב", מאת יאקופו דא ואראג'ינה (Jacopo da Varagine ), חיבור מהמאה ה-13.
פיירו דלה פרנצ’סקה (1492-1416), אומן הרנסאנס, התמודד עם בעיית הפרספקטיבה ואשליית העומק בפרסקו. הוא עשה זאת בעזרת המתמטיקה, תוך ניצול נקודת המגוז*, כדי להבליט את הסצינה המרכזית בכל אחד מחלקי הפרסקו. פרנצ'סקה אינו מתאר את הספור באופן כרונולוגי, אלא יוצר סדר והרמוניה פנימיים ואוירה מיסטית.
אחת מהסצנות היפות בפרסקו הינה חלום קונסטנטין, המתאר סצינה לילית. באוהל שוכב קונסטין - הקיסר הראשון שמקבל על עצמו את הנצרות (313). מלאך מופיע לפניו ואומר לו לשאת את הצלב בראש גדודיו, כדי לזכות בניצחון בקרב. לאחר מכן ממיר קונסטנטין את דתו והופך להיות נוצרי. מקור האור ממוקד בתמונה, כאשר רק חלק מהעצמים מוארים ושאר חלקי התמונה חשוכים. אוירה דרמטית נוצרת בזכות משחקי האור והחושך – המלאך מואר ומקרין אור, שומרי ראשו של קונסטנטין בחשכה, אור רך מואר על פני הקיסר.
כתובת: כיכר סן פרנצ'סקו (Piazza San Francesco )
___________________
* נקודת המגוז היא הנקודה אליה מתכנסים קווים מקבילים במרחב, ועליה מתבססת הפרספקטיבה, שבה עצמים רחוקים יותר נראים קטנים יותר.
אגדת הצלב האמיתי על קירות כנסיית סן פרנצ'סקו, ארצו
וולטרה – זוג נשוי על סרקופג אטרוסקי
במבצר העיר וולטרה (Volterra ) ממוקם אחד המוזיאונים המעניינים של התרבות האטרוסקית – מוזיאון אטרוסקו גוארנאצ'י (Museo Etrusco Guarnacci ). המוזיאון נוסד ב-1761 כמוזיאון הציבורי הראשון באירופה, על ידי האציל מריו גוארנאצ'י (Mario Guarnacci ), שחי בוולטרה בין השנים 1701-1785 והיה אספן עתיקות. הוא תרם את האוסף הארכיאולוגי שלו וגם מבחר ספרים.
במוזיאון ממצאים אטרוסקים מן המאות הראשונות לפני הספירה. האומנות האטרוסקית שייכת לחברה קדם רומית, שהתקיימה באזור טוסקנה ושלטה במרכז איטליה, מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לפנה"ס. האומנות האטרוסקית עוסקת בעיקר בדת, נושאים הקשורים לאלים, פולחן המוות ופולחן אבות המשפחה המתים, ולכן רוב הממצאים הארכיאולוגיים הגיעו משטחי בתי הקברות האטרוסקים. במוזיאון שפע של כדי קבורה צבועים, אוסף פסלוני ברונזה וכן ארונות קבורה, שעליהם מכסה מפוסל של גברים ונשים.
אחד מארונות הקבורה, העשויים טרקוטה, מכונה "לי ספוזי" (הנשואים). הוא מציג דיוקן פיסולי של זוג נשוי, שעמד על קבר מן המאה הראשונה לפנה"ס. הסרקופג מתאר דמויות של גבר ואשה הנמצאים בתנוחת הסבה, ומכסה הסרקופג משמש להן כמיטה. הזוג מתבונן זה בזו, ידיו של הגבר מונחות בצדי הגוף, יד שמאל מחזיקה את צלחת הפולחן, בעוד האישה שולחת ידיים לעבר הגבר. ריאליזם רב ניכר בהבעת פניהם ועיניהם מלאות מבט.
כתובת: Via Don Minzoni 15
"הנשואים", פסל על קבר אטרוסקי מהמאה הראשונה לספירה
מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה – חייו של הקדוש בנדיקטוס
בנוף כפרי בדרום טוסקנה, שוכן מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה (Abbazia di Monte Oliveto Maggiore ). באכסדרה של חצר המנזר (קלויסטר) ציורי קיר מרהיבים, המתארים את מחזור חייו של בנדיקטוס הקדוש מנורסיה (San Benedetto da Norcia ), שחי במאה החמישית לספירה וייסד את המסדר הבנדיקטי ואת מוסד הנזירות המערבי.
האחראי על בנית הכנסייה והמנזר היה אציל מסיינה, בשם ברנארדו טולומיי (Bernardo Tolomei ), שהחליט בשנת 1313 לעזוב את הבלי העולם ולהתבודד. הוא חי יחד עם קומץ אנשים על שטח אדמה שהיה שייך למשפחתו ולאחר אישור הבישוף נבנה המנזר.
אכסדרה עם ציורי פרסקו המתארים את חייו של בנדיקטוס הקדוש (צילום: Adrian Michael)
הפרסקאות צוירו על ידי שני אומני רנסאנס חשובים: לוקה סיניורלי (Luca Signorelli ) וג'ובאני אנטוניו באצי (Giovanni Antonio Bazzi ), המכונה סודומה (Sodoma ). לוקה סיניורלי צייר שמונה פרסקאות, בשנים 1498-1497, וסודומה השלים את עשרים ושמונה הלוחות הנותרים, בשנים 1508-1505. הפרסקאות מציגים תחנות בחייו של הקדוש, עם שפע תיאורים דרמתיים, כניסה לפרטים, בעלי חיים, טבע, מבנים ארכיטקטוניים, עם אשליית עומק כפי שנהוג ברנסאנס.
סודומה עבד כחמש שנים על מחזור חיי בנדיקטוס. הוא היה אדם מוזר, שהחזיק בחצר ביתו גן חיות, לימד עורבים לדבר, התלבש בבגדים צבעוניים, ענד מחרוזות – בקיצור "גנדרן", כפי שכתב עליו ג'ורג'ו וזארי. הנזירים במנזר כינו אותו סודומה (מלשון "סדום"), מאחר שהיה מקיף עצמו בנערים צעירים שאהב יתר על המידה.
פרסקאות של סודומה (מימין) ושל סיניורלי, מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה
מידע נוסף
עוד על טוסקנה
מלון מומלץ במרכז פירנצה מלון B&B לה טרצה סול דואומו ( B&B La Terrazza Sul Duomo ) ממוקם ממש מעל כיכר הקתדרלה, במרכז של המרכז. החדרים מעוצבים בסגנון קלאסי מקסים והם ממוזגים ומבודדים היטב מרעש הרחוב. החדרים פונים אל הכיכר המרכזית, עם נוף של הקתדרלה ומגדל הפעמונים. כמו כל מלונות מרכז העיר, עדיף לא להגיע לכאן עם רכב, שממש אין בו צורך, ולהתנייד ברגל ובתחבורה הציבורית הנוחה.
סיינה – מריה על כס המלכות
המאסטה, מריה כמלכה על כס מלכות
עוד על סיינה בכתבה: שלוש ערים - שלושה סיפורים
בצד האחורי של תמונת המזבח מוצגות תמונות מחיי ישו – דמויות קטנות על רקע זהב, תוך הבלטת הצבעים והבגדים
מלון מומלץ במרכז סיינה
מלון איי מרלי די אדה (I Merli di Ada) ממוקם 5 דקות הליכה מהכיכר המרכזית של סיינה, בשכונה של בתים עתיקים שתשאיר אתכם באווירה הקסומה של העיר. זהו מלון משפחתי, המנוהל באהבה ע"י זוג צעיר, בעל אנגלית טובה ותודעת שירות מפותחת. החדרים מקסימים, ממוזגים כולם, ויש גם סוויטות עם חדר שינה נפרד. ארוחת בוקר בסגנון איטלקי מוגשת בחדר האוכל או לחדר.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
ארצו – אגדת הצלב של ישו
בכנסיית סן פרנצ'סקו [San Francesco ] שבארצו (Arezzo ), שנוסדה בשנת 1318, מעוטרים קירות האפסיס בפרסקאות של האומן פיירו דלה פרנצ’סקה (Piero Della Francesca ), שצוירו בשנים 1466-1453. פרנצ'סקה מתאר את 'אגדת הצלב האמיתי', סיפור העוקב אחר מציאתו של העץ ממנו הכינו את הצלב עליו נצלב ישו. את מקור ההשראה לסיפור מצויר זה לקח האומן מהספר לג'נדה אאוריאה (Legenda Aurea ) – "אגדת הזהב", מאת יאקופו דא ואראג'ינה (Jacopo da Varagine ), חיבור מהמאה ה-13.
פיירו דלה פרנצ’סקה (1492-1416), אומן הרנסאנס, התמודד עם בעיית הפרספקטיבה ואשליית העומק בפרסקו. הוא עשה זאת בעזרת המתמטיקה, תוך ניצול נקודת המגוז*, כדי להבליט את הסצינה המרכזית בכל אחד מחלקי הפרסקו. פרנצ'סקה אינו מתאר את הספור באופן כרונולוגי, אלא יוצר סדר והרמוניה פנימיים ואוירה מיסטית.
אחת מהסצנות היפות בפרסקו הינה חלום קונסטנטין, המתאר סצינה לילית. באוהל שוכב קונסטין - הקיסר הראשון שמקבל על עצמו את הנצרות (313). מלאך מופיע לפניו ואומר לו לשאת את הצלב בראש גדודיו, כדי לזכות בניצחון בקרב. לאחר מכן ממיר קונסטנטין את דתו והופך להיות נוצרי. מקור האור ממוקד בתמונה, כאשר רק חלק מהעצמים מוארים ושאר חלקי התמונה חשוכים. אוירה דרמטית נוצרת בזכות משחקי האור והחושך – המלאך מואר ומקרין אור, שומרי ראשו של קונסטנטין בחשכה, אור רך מואר על פני הקיסר.
כתובת: כיכר סן פרנצ'סקו (Piazza San Francesco )
___________________
* נקודת המגוז היא הנקודה אליה מתכנסים קווים מקבילים במרחב, ועליה מתבססת הפרספקטיבה, שבה עצמים רחוקים יותר נראים קטנים יותר.
אגדת הצלב האמיתי על קירות כנסיית סן פרנצ'סקו, ארצו
וולטרה – זוג נשוי על סרקופג אטרוסקי
במבצר העיר וולטרה (Volterra ) ממוקם אחד המוזיאונים המעניינים של התרבות האטרוסקית – מוזיאון אטרוסקו גוארנאצ'י (Museo Etrusco Guarnacci ). המוזיאון נוסד ב-1761 כמוזיאון הציבורי הראשון באירופה, על ידי האציל מריו גוארנאצ'י (Mario Guarnacci ), שחי בוולטרה בין השנים 1701-1785 והיה אספן עתיקות. הוא תרם את האוסף הארכיאולוגי שלו וגם מבחר ספרים.
במוזיאון ממצאים אטרוסקים מן המאות הראשונות לפני הספירה. האומנות האטרוסקית שייכת לחברה קדם רומית, שהתקיימה באזור טוסקנה ושלטה במרכז איטליה, מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לפנה"ס. האומנות האטרוסקית עוסקת בעיקר בדת, נושאים הקשורים לאלים, פולחן המוות ופולחן אבות המשפחה המתים, ולכן רוב הממצאים הארכיאולוגיים הגיעו משטחי בתי הקברות האטרוסקים. במוזיאון שפע של כדי קבורה צבועים, אוסף פסלוני ברונזה וכן ארונות קבורה, שעליהם מכסה מפוסל של גברים ונשים.
אחד מארונות הקבורה, העשויים טרקוטה, מכונה "לי ספוזי" (הנשואים). הוא מציג דיוקן פיסולי של זוג נשוי, שעמד על קבר מן המאה הראשונה לפנה"ס. הסרקופג מתאר דמויות של גבר ואשה הנמצאים בתנוחת הסבה, ומכסה הסרקופג משמש להן כמיטה. הזוג מתבונן זה בזו, ידיו של הגבר מונחות בצדי הגוף, יד שמאל מחזיקה את צלחת הפולחן, בעוד האישה שולחת ידיים לעבר הגבר. ריאליזם רב ניכר בהבעת פניהם ועיניהם מלאות מבט.
כתובת: Via Don Minzoni 15
"הנשואים", פסל על קבר אטרוסקי מהמאה הראשונה לספירה
מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה – חייו של הקדוש בנדיקטוס
בנוף כפרי בדרום טוסקנה, שוכן מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה (Abbazia di Monte Oliveto Maggiore ). באכסדרה של חצר המנזר (קלויסטר) ציורי קיר מרהיבים, המתארים את מחזור חייו של בנדיקטוס הקדוש מנורסיה (San Benedetto da Norcia ), שחי במאה החמישית לספירה וייסד את המסדר הבנדיקטי ואת מוסד הנזירות המערבי.
האחראי על בנית הכנסייה והמנזר היה אציל מסיינה, בשם ברנארדו טולומיי (Bernardo Tolomei ), שהחליט בשנת 1313 לעזוב את הבלי העולם ולהתבודד. הוא חי יחד עם קומץ אנשים על שטח אדמה שהיה שייך למשפחתו ולאחר אישור הבישוף נבנה המנזר.
אכסדרה עם ציורי פרסקו המתארים את חייו של בנדיקטוס הקדוש (צילום: Adrian Michael)
הפרסקאות צוירו על ידי שני אומני רנסאנס חשובים: לוקה סיניורלי (Luca Signorelli ) וג'ובאני אנטוניו באצי (Giovanni Antonio Bazzi ), המכונה סודומה (Sodoma ). לוקה סיניורלי צייר שמונה פרסקאות, בשנים 1498-1497, וסודומה השלים את עשרים ושמונה הלוחות הנותרים, בשנים 1508-1505. הפרסקאות מציגים תחנות בחייו של הקדוש, עם שפע תיאורים דרמתיים, כניסה לפרטים, בעלי חיים, טבע, מבנים ארכיטקטוניים, עם אשליית עומק כפי שנהוג ברנסאנס.
סודומה עבד כחמש שנים על מחזור חיי בנדיקטוס. הוא היה אדם מוזר, שהחזיק בחצר ביתו גן חיות, לימד עורבים לדבר, התלבש בבגדים צבעוניים, ענד מחרוזות – בקיצור "גנדרן", כפי שכתב עליו ג'ורג'ו וזארי. הנזירים במנזר כינו אותו סודומה (מלשון "סדום"), מאחר שהיה מקיף עצמו בנערים צעירים שאהב יתר על המידה.
פרסקאות של סודומה (מימין) ושל סיניורלי, מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה
מידע נוסף
עוד על טוסקנה
___________________
מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה – חייו של הקדוש בנדיקטוס
בנוף כפרי בדרום טוסקנה, שוכן מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה (Abbazia di Monte Oliveto Maggiore ). באכסדרה של חצר המנזר (קלויסטר) ציורי קיר מרהיבים, המתארים את מחזור חייו של בנדיקטוס הקדוש מנורסיה (San Benedetto da Norcia ), שחי במאה החמישית לספירה וייסד את המסדר הבנדיקטי ואת מוסד הנזירות המערבי.
האחראי על בנית הכנסייה והמנזר היה אציל מסיינה, בשם ברנארדו טולומיי (Bernardo Tolomei ), שהחליט בשנת 1313 לעזוב את הבלי העולם ולהתבודד. הוא חי יחד עם קומץ אנשים על שטח אדמה שהיה שייך למשפחתו ולאחר אישור הבישוף נבנה המנזר.
אכסדרה עם ציורי פרסקו המתארים את חייו של בנדיקטוס הקדוש (צילום: Adrian Michael)
הפרסקאות צוירו על ידי שני אומני רנסאנס חשובים: לוקה סיניורלי (Luca Signorelli ) וג'ובאני אנטוניו באצי (Giovanni Antonio Bazzi ), המכונה סודומה (Sodoma ). לוקה סיניורלי צייר שמונה פרסקאות, בשנים 1498-1497, וסודומה השלים את עשרים ושמונה הלוחות הנותרים, בשנים 1508-1505. הפרסקאות מציגים תחנות בחייו של הקדוש, עם שפע תיאורים דרמתיים, כניסה לפרטים, בעלי חיים, טבע, מבנים ארכיטקטוניים, עם אשליית עומק כפי שנהוג ברנסאנס.
סודומה עבד כחמש שנים על מחזור חיי בנדיקטוס. הוא היה אדם מוזר, שהחזיק בחצר ביתו גן חיות, לימד עורבים לדבר, התלבש בבגדים צבעוניים, ענד מחרוזות – בקיצור "גנדרן", כפי שכתב עליו ג'ורג'ו וזארי. הנזירים במנזר כינו אותו סודומה (מלשון "סדום"), מאחר שהיה מקיף עצמו בנערים צעירים שאהב יתר על המידה.
פרסקאות של סודומה (מימין) ושל סיניורלי, מנזר מונטה אוליבטו מאג'ורה
מידע נוסף
עוד על טוסקנה
מידע נוסף
עוד על טוסקנה
 |
אודות הכותבת
ד"ר ורדה רוטשטיין מאייר, מדריכת טיולים, בעלת תואר דוקטור באמנות ומגדר, מרצה לאמנות, מומחית לאיטליה. מדריכת טיולים למרוקו, הודו, מזרח אירופה, דרום צרפת, צפון ספרד. שותפה לכתיבת הספר "איטליה" בהוצאת שיחור. מייעצת למטיילים לאיטליה, צרפת וספרד. אתר האינטרנט של ד"ר ורדה רוטשטיין-מאייר.
|
ד"ר ורדה עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
.jpg)
