.jpg)
הגדה המערבית של אגם מאג'ורה – חלק ב'
מאת: דלית קצנלנבוגן
את הטיול על הגדה המערבית של אגם מאג'ורה, השוכן בצפון איטליה, התחלנו בחלקו הדרומי של האגם, אליו הגענו משדה התעופה של מילאנו, בו נוחתות מרבית הטיסות מישראל לצפונה של ארץ המגף.
גיפה (F), מלון לה רונדינלה בעיירה קאנרו ריביירה (G), קנוביו (H), סנטה מריה מאג’ורה (I), אגם פאלאניידרה
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי-מאורגן באפריקה לחצו לרשימת ההצעות » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הפלגה והרפתקאות בעיירה באבנו
עיירת הנופש באבנו (Baveno ), הנמצאת רק 4 קילומטרים צפונית לעיר סטרזה, מפורסמת קצת פחות משכנתה, אך מבחינת אפשרויות הלינה היא חלופה טובה, במיוחד בשיא עונת התיירות. היא מהווה נקודת יציאה נוספת להפלגה לאיים הבורומאים.
* על סטרזה והאיים הבורומאים בחלק א' של הכתבה
משפחות עם ילדים יוכלו לבלות כאן מספר שעות בפארק ההרפתקאות של אגם מאג’ורה (Lago Maggiore Adventure Park ), המציע מסלולי אופניים, קירות טיפוס, טרמפולינות, הליכה על גשרי חבלים, פעילויות ספורט אתגרי ועוד.
בריכה, מגלשות, פארק חבלים, קיר טיפוס ועוד בפארק ההרפתקאות של אגם מאג’ורה, העיירה באבנו
אגם מרגוצו – האח הקטן של אגם מאג'ורה
מהעיירה באבנו ממשיכים בהקפת האגם, חוצים את נהר טוצ'ה (Toce ) הנשפך אליו ופונים מערבה אל אגם מרגוצו (Lago di Mergozzo ). האגם הקטן היה בעבר חלק מאגם מאג’ורה, עד שסחף מנהר טוצ'ה יצר חיץ טבעי בין שני האגמים. אגם מרגוצו הצלול מהווהמרכז לפעילות ספורט "ירוקה" – שחייה, גלישת רוח ודייג.
בקצהו המערבי של אגם מרגוצו שוכנת העיירה מרגוצו ( Mergozzo), בתוך אגן טבעי מוקף הרים מיוערים. מומלץ להגיע לכיכר ויטוריו ונטו (Vittorio Veneto ), הנמצאת על שפת האגם ולשוטט בטיילת הנעימה.
הטיילת בעיירה מרגוצו, על שפת אגם מרגוצו (צילום: Alessio Maffeis)
טרקים וטיפוס הרים בפארק הלאומי ואל גראנדה
ממערב לאגם מאג’ורה משתרע הפארק הלאומי ואל גראנדה (Parco Nazionale Val Grande ). זהו אזור הררי פראי ושומם מאדם, כבישים או כל סממן מודרני אחר. האגם תוחם אותו ממזרח ומדרום, עמק ויג'צו (Vigezzo ) מצפון ועמק אוסולה (Ossola ) ממערב. זהו פארק מושלם לחובבי טרקים ומטפסי הרים, אך בחורף ובתחילת האביב הכניסה אליו כמעט בלתי אפשרית.
בתוך הפארק מספר מרכזי מבקרים, שרובם פתוחים רק בעונת הקיץ. בדרום הפארק שלושה מרכזי מבקרים, בכפרים: צ'יקוניה (Cicogna ), אינטרניה (Intragna ) ופרמוזלו-קיובנדה (Premosello-Chiovenda ).
הפארק הלאומי ואל גראנדה, פראי ושומם מאדם (צילום: Mara Piraglia)
ורבניה – הגן של אגם מאג'ורה
בשל ריבוי הפארקים והשטחים הירוקים, מכונה העיר ורבניה (Verbania ), השוכנת בקצהו הצפוני של מפרץ בורומאו, "הגן של אגם מאג’ורה". העיר הוקמה בשנות הארבעים כאיחוד של מספר עיירות, בהן: סונה (Suna ), פאלאנצה ( Pallanza ) ואינטרה (Intra ).
מרכז העיר פאלאנצה ( Pallanza) סובב סביב פיאצה גאריבלדי, הנמצאת על שפת האגם. מהכיכר יוצא הרחוב המרכזי היפה ויה רוגה (Via Ruga ).ממעגן הסירות הסמוך לכיכר נוח להפליג אל איזולה מאדרה (Isola Madre ) – הפחות מתויר מבין האיים הבורומאים.
על איזולה מאדרה בחלק א' של הכתבה
נמל העיר ורבניה, הפלגות לאי איזולה מאדרה (צילום: fotonazario)
וילות מפוארות וגנים נפלאים
ממזרח לכיכר גאריבלדי בפאלאנצה נמצאת וילה ג'וליה (Villa Giulia ), שלמרגלותיה משתרע פארק ירוק המגיע ממש עד קו המים. את הווילה הקים במאה ה-19 ברנרדינו בראנקה, בעל מזקקה מילאנזי שהמציא את ליקר הפרנט. בנו הקדיש אותה לאשתו ג'וליה. כיום הוילה היא רכוש העירייה ומתקיימות בה תערוכות מתחלפות של אומנות בת זמננו, לצד אירועים, כנסים וקונצרטים. בין גני הוילה נמצא פסלו של המנצח הנודע ארתורו טוסקניני, שנהג לנפוש ולבלות באי הקטן סן ג'ובאני, הנמצא מול פאלאנצה.
ביציאה מעיירת הנופש פאלאנצה לכיוון העיירה אינטרה, נמצאת וילה טארנטו (Villa Taranto ). בגנים הבוטניים הנהדרים גדלים אלפי זני צמחים, שהובאו לכאן מקצוות העולם. את הגנים הקים רב חובל סקוטי, שרכש את הווילה בשנת 1931, והקים סביבה גנים בסגנון "גן אנגלי", שיזכירו לו את מכורתו. כדי להבטיח את המשך קיומו של המפעל, הוענקו הווילה והגנים במתנה לממשלת איטליה, וכך גם אנו כתיירים זוכים ליהנות ממנה.
בסמוך לוילה טארנטו נמצאים גני וילה סן רמיג'ו (Villa San Remigio ), שהקימו בתחילת המאה ה-20 סופי בראון וסילביו דלה-ואלה-די-קזנובה. זוג האומנים האוהבים הושפע מהאקלים הרומנטי בסוף המאה ה-19 וביקש להפוך את אחוזת המשפחה לגן מעוצב, בסגנון הגנים האיטלקיים של תקופות הרנסנס והבארוק: אזור טבעי פתוח, מפוסל ומעוצב, המשלב גינות, חורשות, כיכרות, מזרקות, פסלים, בריכות, גרמי מדרגות, שבילי הליכה, פינות נוי ומנוחה ונקודות תצפית על האגם.
לינה בעיר ורבניה וסביבתה
הגנים הבוטניים של וילה טארנטו (צילום: Dolly442)
טיולי אקטיב - אופניים והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי-מאורגן באפריקה לחצו לרשימת ההצעות »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הפרגולה של אינטרה ומעבורת לצידו השני של האגם
אינטרה (Intra) היא עיר מסחר שוקקת ואלגנטית, המפורסמת בתעשיית הטקסטיל שהתפתחה בה. העיר ממוקמת בין שני נחלים הזורמים אל אגם מאג’ורה. ביניהם, לאורך רחוב קורסו ממלי (Corso Mameli ), נמתחת טיילת המובילה אל המזח הישן. על הטיילת נמצאת פרגולת ברזל בסגנון ליברטי, שהפכה לסמל העיר. סגנון ליברטי שם דגש על יצירה חופשית של האומן, בניגוד לפסי הייצור המכני שהחלו להיות נפוצים בסוף המאה ה-19. ממול נמצאת פיאצה רנצוני (Piazza Ranzoni ), ממנה ניתן להגיע אל כיכר הדואומו, דרך רחוב סן ויטורה עטור החנויות.
בין הפעילויות הרבות הקשורות לשייט באגם מאג'ורה, חביבה במיוחד היא הפלגה במעבורת (עם הרכב) אל הגדה המזרחית של אגם מאג’ורה. ממעגן הסירות של אינטרה מפליגים אל העיירה לאבנו (Laveno ), הנמצאת בגדה המזרחית של האגם והיא נקודת מוצא נוחה להמשך נסיעה מזרחה.
הכובעים של העיירה גיפה
אנו נשארים בצד המערבי של אגם מאג’ורה וממשיכים עוד 5 קילומטר צפונה, בכיוון הגבול השוויצרי. העיירה גיפה (Ghiffa ) שוכנת על שפת האגם למרגלות הר קרג'יאגו (Monte Cargiago ).
בגיפה נמצא מוזיאון הכובעים (Museo dell'Arte del Cappello ), השוכן ברחוב Corso Belvedere מספר 279. במקום פעל למעלה ממאה שנים מפעל לייצור כובעים בשם Cappellificio Panizza , מותג שהתפרסם ברחבי העולם. באמצע שנות השמונים נמכר המפעל לחברת כובעים גדולה יותר מטוסקנה, והמקום שינה את ייעודו והפך למוזיאון. המוזיאון מספר על מלאכת ייצור הכובעים, על רקע התקופה, בעזרת כרזות, מכונות, כלי עבודה, סרטונים ובעיקר המון כובעים.
מוזיאון הכובעים, כרזות, מכונות, כלי עבודה, סרטונים והמון כובעים (Museo dell'Arte del Cappello)
האיים המבוצרים אל מול העיירה קנרו ריביירה
ממשיכים בדרכנו צפונה, עוד 9 קילומטרים, ומגיעים לעיירה קנרו ריביירה (Cannero Riviera ). העיירה יושבת על לשון יבשה קטנה הפורצת אל אגם מאג'ורה, והיא שופעת צמחיה ים תיכונית – עצי לימון, זיתים וארזים.
התיירים הנופשים כיום בעיירה השקטה והשלווה, יתקשו לעכל את סיפורם של האיים המבצבצים מהמים, קילומטרים ספורים מצפון למרכז העיר. שרידי המבצרים שנותרו על איי קנרו (Castelli di Cannero ) הם עדות עגומה לפשעים החמורים שהתבצעו עליהם בימי הביניים, תקופה בה איטליה נקרעה במלחמות אזרחים.
האיים שימשו כמעוזם של ה"מזארדיטי" – חמשת האחים לבית מזארדי, שכבשו את קנרו כדי לשלוט בנתיבי הסחר עם שוויץ. בעידודם של פיראטים וכנופיות פשע הם שיעבדו והתעללו באוכלוסייה המקומית. הם ביצרו את האיים והשתמשו באחד כמקלט עבור עצמם ובשני, הקטן יותר, כבית כלא, בו נכלאו ועונו גם נשים. במאה ה-15 הצליח דוכס מילאנו להשתלט על כל נכסיהם ולגרשם. במאה ה-16 בנה לודביקו בורומאו, השליט החדש של האזור,טירה על חורבות המבצר, אך גם ממנה נותרו כיום רק חורבות. מזה שנים מוגשות הצעות לשיפוץ האיים והפיכתם לאתרי תיירות ומורשת, אך בינתיים לא הגיעו תכניות אלה לכדי מימוש.
הנוף ממרפסת מלון לה רונדינלה בעיירה קאנרו ריביירה, אי אפשר שלא לעצור כאן (Hotel La Rondinella)
אי אפשר בלי עוד כמה מבטים על האגם, הפעם ממרפסות מלון קאנרו (Hotel Cannero),
גם הוא לחופי קנרו ריביירה, עם חדרים זוגיים, חדרי סטודיו ודירות, שמחלקם נשקפים נופי האגם
(צילום: Hotel Cannero)
שוק בטיילת של קנוביו
העיר קנוביו (Cannobio ), הסמוכה לגבול השוויצרי, יושבת בפתחו של עמק קאנובינה (Valle Canobina ). בימי ראשון מוצפת העיר בתיירים שוויצרים, הבאים לפקוד את השוק שלאורך הטיילת וליהנות משיטוט בסמטאותיה הימי-ביניימיות, הצבועות בגווני כתום-ורוד. אל תחמיצו את הכיכר הקטנה מול מלון פירוני ( Hotel Pironi), ממנה מתפצלים ויורדים שני רחובות מרוצפי אבן הישר לאגם.
לאחר הביקור בעיר מומלץ לנסוע לעמק קאנובינה (כביש Sp75 ), שממערב לעיר, ולהגיע אל ערוץ סנט'אנה (L'orrido di Sant'Anna ). זהו נקיק סלע עמוק שגולף על ידי המים ויצר בריכה טבעית. מקום מושלם להתרעננות בימי קיץ לוהטים.
מנקי הארובות של עמק ויג'צו
לפני סיום אנו עוזבים את אגם מאג'ורה ומטפסים מערבה (כביש SS631 ). לאחר כשעה נסיעה מתגלה לפנינו הכפר ההררי סנטה מריה מאג’ורה (Santa Maria Maggiore ), השוכן במרכז עמק ויג'צו ( Valle Vigezzo ) היפהפה.
בסנטה מריה מאג'ורה נמצא מוזיאון מנקי הארובות (Museo dello Spazzacamino ). מוצגים בו כלי עבודה, צילומים, עדויות ומסמכים היסטוריים המתארים את המקצוע שהפך לסמלו של הכפר, בו מתקיים מדי שנה כנס מנקי ארובות, המתקבצים לכאן מכל אירופה.
במשך מאות שנים עסקו בעמק ויג'צו במלאכה ייחודית זו. רבים החלו בגיל צעיר, כילדים שגויסו לעבודה משום שיכלו להיכנס בקלות אל תוך הארובות, ונאלצו לשם כך להיפרד ממשפחותיהם. חלקם היו אנשים צעירים כשהיגרו אל מעבר לאלפים, עסקו בניקוי ארובות בבתי אצולה ברחבי אירופה, וחזרו לעמק לאחר שהתעשרו. ניקוי הארובה נעשה בעיקר על ידי טיפוס לתוך הארובה וגרוד הפיח עם ברזל מעוקל. על המנקה – לעתים ילד צעיר, להגיע לקצה הארובה לנופף בידו כדי לאשר כי הניקוי התבצע במלואו.
בעיירה הסמוכה מאלסקו (Malesco ) הוצב פסל לזכרו של פאוסטו קאפיני, מנקה ארובות בן 14, שהרים את ידו בסיום עבודתו על גג במילאנו והתחשמל למוות.
סמטאות העיירה מאלסקו, הרבה ארובות שצריך לנקות... (צילום: Alessio Panarese)
עמק ויג'צו ורכבת ויג'צינה
בעמק ויג'צו עובר כביש 337, המחבר בין העיר האיטלקית דומודוסולה (Domodossola ) לעיר השוויצרית לוקארנו. בתוואי עוצר הנשימה של העמק נוסעת רכבת ויג'צינה (Vigezzina ), הנקראת בצד השוויצרי רכבת צ'נטובאלי (Centovalli). לאורך 55 קילומטרים עוצרת הרכבת ב-20 תחנות, ועוברת על פני 83 גשרים.
אפשר לקנות כרטיס יומי (Turistico ), מדומודוסולה ללוקארנו וחזרה, או מכל אחת מהתחנות בעמק ויג'צו. הכרטיס מאפשר לרדת ולעלות בתחנות הביניים ויש גם מחיר מוזל למשפחות (Turistico Famiglia ). אפשרות נוספת היא מסלול מעגלי "לאגו מאג'ורה אקספרס", המשלב נסיעה ברכבת עם הפלגה בספינה המשייטת באגם. אפשר לרכוש כרטיס ליום או יומיים.
מסע לאורך תוואי עוצר נשימה, רכבת ויג'צינה באיטליה ורכבת צ'נטובאלי בשוויץ ( צילום: Ed Webster)
בשוויץ הירוק הופך ירוק יותר
בימי הקיץ החמים מומלץ לחזור אל מאלסקו, לפנות אל Via Loana ולהתרענן במפלי מאלסקו (Cascate di Malesco ), הנשפכים אל בריכת המים הטבעית שיצר נהר לואנה. מנקודה זו תוכלו להמשיך דרומה ולהיכנס דרך עמק לואנה (Valle Loana ) אל הפארק הלאומי ואל גראנדה (בו ביקרנו בתחילת הכתבה), או להמשיך מזרחה, בכיוון העיר לוקרנו שבשוויץ.
נסיעה מזרחה תוביל אל העיירה רה (Re ), שהיא יעד לעולי רגל הבאים לבקר בכנסיית המדונה של הדם (Santuario della Madonna del Sangue ). הכנסייה בסגנון גותי ביזנטי הוקמה בתחילת המאה ה-20, לזכר "נס הדם" – התגלות אלוהית שחווה נער צעיר בסוף המאה ה-15. האגדה מספרת שצעיר הפסיד במשחק, התרגז וזרק אבן על תמונת המדונה, שלמרבה הפתעתו... נפצעה והחלה לדמם.
לא הרחק מהכפר רה מסתיים עמק ויג'אצו והופך לעמק השוויצרי צ'נטובאלי (Centovalli ). לאחר שעוברים את הגבול מתפתלת הדרך מעל האגם המלאכותי פאלאניידרה ( Lago di Palagnedra ), שנוצר בעקבות בניית סכר מרשים לצורך ייצור חשמל, בתחילת המאה ה-20. בנקודה זו בטיול הנוף הופך דרמטי יותר, הירוק ירוק יותר, ואין בכלל ספק: הגענו לשוויץ.
האגם המלאכותי פאלאניידרה והרכבת העוברת על הגשר (המפחיד למדי) (צילום: Mor65)
רוצים להמשיך לטייל? כתבה נוספת בסדרה זו תיקח אתכם לטיול לאורך הגדה המזרחית של אגם מאג'ורה
וכאן תמצאו מסלול באזור האגמים של איטליה ושוויץ
כתבות על שוויץ
* על סטרזה והאיים הבורומאים
בריכה, מגלשות, פארק חבלים, קיר טיפוס ועוד בפארק ההרפתקאות של אגם מאג’ורה, העיירה באבנו
הטיילת בעיירה מרגוצו, על שפת אגם מרגוצו (צילום: Alessio Maffeis)
טרקים וטיפוס הרים בפארק הלאומי ואל גראנדה
ממערב לאגם מאג’ורה משתרע הפארק הלאומי ואל גראנדה (Parco Nazionale Val Grande ). זהו אזור הררי פראי ושומם מאדם, כבישים או כל סממן מודרני אחר. האגם תוחם אותו ממזרח ומדרום, עמק ויג'צו (Vigezzo ) מצפון ועמק אוסולה (Ossola ) ממערב. זהו פארק מושלם לחובבי טרקים ומטפסי הרים, אך בחורף ובתחילת האביב הכניסה אליו כמעט בלתי אפשרית.
בתוך הפארק מספר מרכזי מבקרים, שרובם פתוחים רק בעונת הקיץ. בדרום הפארק שלושה מרכזי מבקרים, בכפרים: צ'יקוניה (Cicogna ), אינטרניה (Intragna ) ופרמוזלו-קיובנדה (Premosello-Chiovenda ).
הפארק הלאומי ואל גראנדה, פראי ושומם מאדם (צילום: Mara Piraglia)
ורבניה – הגן של אגם מאג'ורה
בשל ריבוי הפארקים והשטחים הירוקים, מכונה העיר ורבניה (Verbania ), השוכנת בקצהו הצפוני של מפרץ בורומאו, "הגן של אגם מאג’ורה". העיר הוקמה בשנות הארבעים כאיחוד של מספר עיירות, בהן: סונה (Suna ), פאלאנצה ( Pallanza ) ואינטרה (Intra ).
מרכז העיר פאלאנצה ( Pallanza) סובב סביב פיאצה גאריבלדי, הנמצאת על שפת האגם. מהכיכר יוצא הרחוב המרכזי היפה ויה רוגה (Via Ruga ).ממעגן הסירות הסמוך לכיכר נוח להפליג אל איזולה מאדרה (Isola Madre ) – הפחות מתויר מבין האיים הבורומאים.
על איזולה מאדרה בחלק א' של הכתבה
נמל העיר ורבניה, הפלגות לאי איזולה מאדרה (צילום: fotonazario)
וילות מפוארות וגנים נפלאים
ממזרח לכיכר גאריבלדי בפאלאנצה נמצאת וילה ג'וליה (Villa Giulia ), שלמרגלותיה משתרע פארק ירוק המגיע ממש עד קו המים. את הווילה הקים במאה ה-19 ברנרדינו בראנקה, בעל מזקקה מילאנזי שהמציא את ליקר הפרנט. בנו הקדיש אותה לאשתו ג'וליה. כיום הוילה היא רכוש העירייה ומתקיימות בה תערוכות מתחלפות של אומנות בת זמננו, לצד אירועים, כנסים וקונצרטים. בין גני הוילה נמצא פסלו של המנצח הנודע ארתורו טוסקניני, שנהג לנפוש ולבלות באי הקטן סן ג'ובאני, הנמצא מול פאלאנצה.
ביציאה מעיירת הנופש פאלאנצה לכיוון העיירה אינטרה, נמצאת וילה טארנטו (Villa Taranto ). בגנים הבוטניים הנהדרים גדלים אלפי זני צמחים, שהובאו לכאן מקצוות העולם. את הגנים הקים רב חובל סקוטי, שרכש את הווילה בשנת 1931, והקים סביבה גנים בסגנון "גן אנגלי", שיזכירו לו את מכורתו. כדי להבטיח את המשך קיומו של המפעל, הוענקו הווילה והגנים במתנה לממשלת איטליה, וכך גם אנו כתיירים זוכים ליהנות ממנה.
בסמוך לוילה טארנטו נמצאים גני וילה סן רמיג'ו (Villa San Remigio ), שהקימו בתחילת המאה ה-20 סופי בראון וסילביו דלה-ואלה-די-קזנובה. זוג האומנים האוהבים הושפע מהאקלים הרומנטי בסוף המאה ה-19 וביקש להפוך את אחוזת המשפחה לגן מעוצב, בסגנון הגנים האיטלקיים של תקופות הרנסנס והבארוק: אזור טבעי פתוח, מפוסל ומעוצב, המשלב גינות, חורשות, כיכרות, מזרקות, פסלים, בריכות, גרמי מדרגות, שבילי הליכה, פינות נוי ומנוחה ונקודות תצפית על האגם.
לינה בעיר ורבניה וסביבתה
הגנים הבוטניים של וילה טארנטו (צילום: Dolly442)
טיולי אקטיב - אופניים והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי-מאורגן באפריקה לחצו לרשימת ההצעות »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הפרגולה של אינטרה ומעבורת לצידו השני של האגם
אינטרה (Intra) היא עיר מסחר שוקקת ואלגנטית, המפורסמת בתעשיית הטקסטיל שהתפתחה בה. העיר ממוקמת בין שני נחלים הזורמים אל אגם מאג’ורה. ביניהם, לאורך רחוב קורסו ממלי (Corso Mameli ), נמתחת טיילת המובילה אל המזח הישן. על הטיילת נמצאת פרגולת ברזל בסגנון ליברטי, שהפכה לסמל העיר. סגנון ליברטי שם דגש על יצירה חופשית של האומן, בניגוד לפסי הייצור המכני שהחלו להיות נפוצים בסוף המאה ה-19. ממול נמצאת פיאצה רנצוני (Piazza Ranzoni ), ממנה ניתן להגיע אל כיכר הדואומו, דרך רחוב סן ויטורה עטור החנויות.
בין הפעילויות הרבות הקשורות לשייט באגם מאג'ורה, חביבה במיוחד היא הפלגה במעבורת (עם הרכב) אל הגדה המזרחית של אגם מאג’ורה. ממעגן הסירות של אינטרה מפליגים אל העיירה לאבנו (Laveno ), הנמצאת בגדה המזרחית של האגם והיא נקודת מוצא נוחה להמשך נסיעה מזרחה.
הכובעים של העיירה גיפה
אנו נשארים בצד המערבי של אגם מאג’ורה וממשיכים עוד 5 קילומטר צפונה, בכיוון הגבול השוויצרי. העיירה גיפה (Ghiffa ) שוכנת על שפת האגם למרגלות הר קרג'יאגו (Monte Cargiago ).
בגיפה נמצא מוזיאון הכובעים (Museo dell'Arte del Cappello ), השוכן ברחוב Corso Belvedere מספר 279. במקום פעל למעלה ממאה שנים מפעל לייצור כובעים בשם Cappellificio Panizza , מותג שהתפרסם ברחבי העולם. באמצע שנות השמונים נמכר המפעל לחברת כובעים גדולה יותר מטוסקנה, והמקום שינה את ייעודו והפך למוזיאון. המוזיאון מספר על מלאכת ייצור הכובעים, על רקע התקופה, בעזרת כרזות, מכונות, כלי עבודה, סרטונים ובעיקר המון כובעים.
מוזיאון הכובעים, כרזות, מכונות, כלי עבודה, סרטונים והמון כובעים (Museo dell'Arte del Cappello)
האיים המבוצרים אל מול העיירה קנרו ריביירה
ממשיכים בדרכנו צפונה, עוד 9 קילומטרים, ומגיעים לעיירה קנרו ריביירה (Cannero Riviera ). העיירה יושבת על לשון יבשה קטנה הפורצת אל אגם מאג'ורה, והיא שופעת צמחיה ים תיכונית – עצי לימון, זיתים וארזים.
התיירים הנופשים כיום בעיירה השקטה והשלווה, יתקשו לעכל את סיפורם של האיים המבצבצים מהמים, קילומטרים ספורים מצפון למרכז העיר. שרידי המבצרים שנותרו על איי קנרו (Castelli di Cannero ) הם עדות עגומה לפשעים החמורים שהתבצעו עליהם בימי הביניים, תקופה בה איטליה נקרעה במלחמות אזרחים.
האיים שימשו כמעוזם של ה"מזארדיטי" – חמשת האחים לבית מזארדי, שכבשו את קנרו כדי לשלוט בנתיבי הסחר עם שוויץ. בעידודם של פיראטים וכנופיות פשע הם שיעבדו והתעללו באוכלוסייה המקומית. הם ביצרו את האיים והשתמשו באחד כמקלט עבור עצמם ובשני, הקטן יותר, כבית כלא, בו נכלאו ועונו גם נשים. במאה ה-15 הצליח דוכס מילאנו להשתלט על כל נכסיהם ולגרשם. במאה ה-16 בנה לודביקו בורומאו, השליט החדש של האזור,טירה על חורבות המבצר, אך גם ממנה נותרו כיום רק חורבות. מזה שנים מוגשות הצעות לשיפוץ האיים והפיכתם לאתרי תיירות ומורשת, אך בינתיים לא הגיעו תכניות אלה לכדי מימוש.
הנוף ממרפסת מלון לה רונדינלה בעיירה קאנרו ריביירה, אי אפשר שלא לעצור כאן (Hotel La Rondinella)
אי אפשר בלי עוד כמה מבטים על האגם, הפעם ממרפסות מלון קאנרו (Hotel Cannero),
גם הוא לחופי קנרו ריביירה, עם חדרים זוגיים, חדרי סטודיו ודירות, שמחלקם נשקפים נופי האגם
(צילום: Hotel Cannero)
שוק בטיילת של קנוביו
העיר קנוביו (Cannobio ), הסמוכה לגבול השוויצרי, יושבת בפתחו של עמק קאנובינה (Valle Canobina ). בימי ראשון מוצפת העיר בתיירים שוויצרים, הבאים לפקוד את השוק שלאורך הטיילת וליהנות משיטוט בסמטאותיה הימי-ביניימיות, הצבועות בגווני כתום-ורוד. אל תחמיצו את הכיכר הקטנה מול מלון פירוני ( Hotel Pironi), ממנה מתפצלים ויורדים שני רחובות מרוצפי אבן הישר לאגם.
לאחר הביקור בעיר מומלץ לנסוע לעמק קאנובינה (כביש Sp75 ), שממערב לעיר, ולהגיע אל ערוץ סנט'אנה (L'orrido di Sant'Anna ). זהו נקיק סלע עמוק שגולף על ידי המים ויצר בריכה טבעית. מקום מושלם להתרעננות בימי קיץ לוהטים.
מנקי הארובות של עמק ויג'צו
לפני סיום אנו עוזבים את אגם מאג'ורה ומטפסים מערבה (כביש SS631 ). לאחר כשעה נסיעה מתגלה לפנינו הכפר ההררי סנטה מריה מאג’ורה (Santa Maria Maggiore ), השוכן במרכז עמק ויג'צו ( Valle Vigezzo ) היפהפה.
בסנטה מריה מאג'ורה נמצא מוזיאון מנקי הארובות (Museo dello Spazzacamino ). מוצגים בו כלי עבודה, צילומים, עדויות ומסמכים היסטוריים המתארים את המקצוע שהפך לסמלו של הכפר, בו מתקיים מדי שנה כנס מנקי ארובות, המתקבצים לכאן מכל אירופה.
במשך מאות שנים עסקו בעמק ויג'צו במלאכה ייחודית זו. רבים החלו בגיל צעיר, כילדים שגויסו לעבודה משום שיכלו להיכנס בקלות אל תוך הארובות, ונאלצו לשם כך להיפרד ממשפחותיהם. חלקם היו אנשים צעירים כשהיגרו אל מעבר לאלפים, עסקו בניקוי ארובות בבתי אצולה ברחבי אירופה, וחזרו לעמק לאחר שהתעשרו. ניקוי הארובה נעשה בעיקר על ידי טיפוס לתוך הארובה וגרוד הפיח עם ברזל מעוקל. על המנקה – לעתים ילד צעיר, להגיע לקצה הארובה לנופף בידו כדי לאשר כי הניקוי התבצע במלואו.
בעיירה הסמוכה מאלסקו (Malesco ) הוצב פסל לזכרו של פאוסטו קאפיני, מנקה ארובות בן 14, שהרים את ידו בסיום עבודתו על גג במילאנו והתחשמל למוות.
סמטאות העיירה מאלסקו, הרבה ארובות שצריך לנקות... (צילום: Alessio Panarese)
עמק ויג'צו ורכבת ויג'צינה
בעמק ויג'צו עובר כביש 337, המחבר בין העיר האיטלקית דומודוסולה (Domodossola ) לעיר השוויצרית לוקארנו. בתוואי עוצר הנשימה של העמק נוסעת רכבת ויג'צינה (Vigezzina ), הנקראת בצד השוויצרי רכבת צ'נטובאלי (Centovalli). לאורך 55 קילומטרים עוצרת הרכבת ב-20 תחנות, ועוברת על פני 83 גשרים.
אפשר לקנות כרטיס יומי (Turistico ), מדומודוסולה ללוקארנו וחזרה, או מכל אחת מהתחנות בעמק ויג'צו. הכרטיס מאפשר לרדת ולעלות בתחנות הביניים ויש גם מחיר מוזל למשפחות (Turistico Famiglia ). אפשרות נוספת היא מסלול מעגלי "לאגו מאג'ורה אקספרס", המשלב נסיעה ברכבת עם הפלגה בספינה המשייטת באגם. אפשר לרכוש כרטיס ליום או יומיים.
מסע לאורך תוואי עוצר נשימה, רכבת ויג'צינה באיטליה ורכבת צ'נטובאלי בשוויץ ( צילום: Ed Webster)
בשוויץ הירוק הופך ירוק יותר
בימי הקיץ החמים מומלץ לחזור אל מאלסקו, לפנות אל Via Loana ולהתרענן במפלי מאלסקו (Cascate di Malesco ), הנשפכים אל בריכת המים הטבעית שיצר נהר לואנה. מנקודה זו תוכלו להמשיך דרומה ולהיכנס דרך עמק לואנה (Valle Loana ) אל הפארק הלאומי ואל גראנדה (בו ביקרנו בתחילת הכתבה), או להמשיך מזרחה, בכיוון העיר לוקרנו שבשוויץ.
נסיעה מזרחה תוביל אל העיירה רה (Re ), שהיא יעד לעולי רגל הבאים לבקר בכנסיית המדונה של הדם (Santuario della Madonna del Sangue ). הכנסייה בסגנון גותי ביזנטי הוקמה בתחילת המאה ה-20, לזכר "נס הדם" – התגלות אלוהית שחווה נער צעיר בסוף המאה ה-15. האגדה מספרת שצעיר הפסיד במשחק, התרגז וזרק אבן על תמונת המדונה, שלמרבה הפתעתו... נפצעה והחלה לדמם.
לא הרחק מהכפר רה מסתיים עמק ויג'אצו והופך לעמק השוויצרי צ'נטובאלי (Centovalli ). לאחר שעוברים את הגבול מתפתלת הדרך מעל האגם המלאכותי פאלאניידרה ( Lago di Palagnedra ), שנוצר בעקבות בניית סכר מרשים לצורך ייצור חשמל, בתחילת המאה ה-20. בנקודה זו בטיול הנוף הופך דרמטי יותר, הירוק ירוק יותר, ואין בכלל ספק: הגענו לשוויץ.
האגם המלאכותי פאלאניידרה והרכבת העוברת על הגשר (המפחיד למדי) (צילום: Mor65)
רוצים להמשיך לטייל? כתבה נוספת בסדרה זו תיקח אתכם לטיול לאורך הגדה המזרחית של אגם מאג'ורה
וכאן תמצאו מסלול באזור האגמים של איטליה ושוויץ
כתבות על שוויץ
נמל העיר ורבניה, הפלגות לאי איזולה מאדרה (צילום: fotonazario)
וילות מפוארות וגנים נפלאים
ממזרח לכיכר גאריבלדי בפאלאנצה נמצאת וילה ג'וליה (Villa Giulia ), שלמרגלותיה משתרע פארק ירוק המגיע ממש עד קו המים. את הווילה הקים במאה ה-19 ברנרדינו בראנקה, בעל מזקקה מילאנזי שהמציא את ליקר הפרנט. בנו הקדיש אותה לאשתו ג'וליה. כיום הוילה היא רכוש העירייה ומתקיימות בה תערוכות מתחלפות של אומנות בת זמננו, לצד אירועים, כנסים וקונצרטים. בין גני הוילה נמצא פסלו של המנצח הנודע ארתורו טוסקניני, שנהג לנפוש ולבלות באי הקטן סן ג'ובאני, הנמצא מול פאלאנצה.
ביציאה מעיירת הנופש פאלאנצה לכיוון העיירה אינטרה, נמצאת וילה טארנטו (Villa Taranto ). בגנים הבוטניים הנהדרים גדלים אלפי זני צמחים, שהובאו לכאן מקצוות העולם. את הגנים הקים רב חובל סקוטי, שרכש את הווילה בשנת 1931, והקים סביבה גנים בסגנון "גן אנגלי", שיזכירו לו את מכורתו. כדי להבטיח את המשך קיומו של המפעל, הוענקו הווילה והגנים במתנה לממשלת איטליה, וכך גם אנו כתיירים זוכים ליהנות ממנה.
בסמוך לוילה טארנטו נמצאים גני וילה סן רמיג'ו (Villa San Remigio ), שהקימו בתחילת המאה ה-20 סופי בראון וסילביו דלה-ואלה-די-קזנובה. זוג האומנים האוהבים הושפע מהאקלים הרומנטי בסוף המאה ה-19 וביקש להפוך את אחוזת המשפחה לגן מעוצב, בסגנון הגנים האיטלקיים של תקופות הרנסנס והבארוק: אזור טבעי פתוח, מפוסל ומעוצב, המשלב גינות, חורשות, כיכרות, מזרקות, פסלים, בריכות, גרמי מדרגות, שבילי הליכה, פינות נוי ומנוחה ונקודות תצפית על האגם.
לינה בעיר ורבניה וסביבתה
הגנים הבוטניים של וילה טארנטו (צילום: Dolly442)
טיולי אקטיב - אופניים והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי-מאורגן באפריקה לחצו לרשימת ההצעות »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
הפרגולה של אינטרה ומעבורת לצידו השני של האגם
אינטרה (Intra) היא עיר מסחר שוקקת ואלגנטית, המפורסמת בתעשיית הטקסטיל שהתפתחה בה. העיר ממוקמת בין שני נחלים הזורמים אל אגם מאג’ורה. ביניהם, לאורך רחוב קורסו ממלי (Corso Mameli ), נמתחת טיילת המובילה אל המזח הישן. על הטיילת נמצאת פרגולת ברזל בסגנון ליברטי, שהפכה לסמל העיר. סגנון ליברטי שם דגש על יצירה חופשית של האומן, בניגוד לפסי הייצור המכני שהחלו להיות נפוצים בסוף המאה ה-19. ממול נמצאת פיאצה רנצוני (Piazza Ranzoni ), ממנה ניתן להגיע אל כיכר הדואומו, דרך רחוב סן ויטורה עטור החנויות.
בין הפעילויות הרבות הקשורות לשייט באגם מאג'ורה, חביבה במיוחד היא הפלגה במעבורת (עם הרכב) אל הגדה המזרחית של אגם מאג’ורה. ממעגן הסירות של אינטרה מפליגים אל העיירה לאבנו (Laveno ), הנמצאת בגדה המזרחית של האגם והיא נקודת מוצא נוחה להמשך נסיעה מזרחה.
הכובעים של העיירה גיפה
אנו נשארים בצד המערבי של אגם מאג’ורה וממשיכים עוד 5 קילומטר צפונה, בכיוון הגבול השוויצרי. העיירה גיפה (Ghiffa ) שוכנת על שפת האגם למרגלות הר קרג'יאגו (Monte Cargiago ).
בגיפה נמצא מוזיאון הכובעים (Museo dell'Arte del Cappello ), השוכן ברחוב Corso Belvedere מספר 279. במקום פעל למעלה ממאה שנים מפעל לייצור כובעים בשם Cappellificio Panizza , מותג שהתפרסם ברחבי העולם. באמצע שנות השמונים נמכר המפעל לחברת כובעים גדולה יותר מטוסקנה, והמקום שינה את ייעודו והפך למוזיאון. המוזיאון מספר על מלאכת ייצור הכובעים, על רקע התקופה, בעזרת כרזות, מכונות, כלי עבודה, סרטונים ובעיקר המון כובעים.
מוזיאון הכובעים, כרזות, מכונות, כלי עבודה, סרטונים והמון כובעים (Museo dell'Arte del Cappello)
האיים המבוצרים אל מול העיירה קנרו ריביירה
ממשיכים בדרכנו צפונה, עוד 9 קילומטרים, ומגיעים לעיירה קנרו ריביירה (Cannero Riviera ). העיירה יושבת על לשון יבשה קטנה הפורצת אל אגם מאג'ורה, והיא שופעת צמחיה ים תיכונית – עצי לימון, זיתים וארזים.
התיירים הנופשים כיום בעיירה השקטה והשלווה, יתקשו לעכל את סיפורם של האיים המבצבצים מהמים, קילומטרים ספורים מצפון למרכז העיר. שרידי המבצרים שנותרו על איי קנרו (Castelli di Cannero ) הם עדות עגומה לפשעים החמורים שהתבצעו עליהם בימי הביניים, תקופה בה איטליה נקרעה במלחמות אזרחים.
האיים שימשו כמעוזם של ה"מזארדיטי" – חמשת האחים לבית מזארדי, שכבשו את קנרו כדי לשלוט בנתיבי הסחר עם שוויץ. בעידודם של פיראטים וכנופיות פשע הם שיעבדו והתעללו באוכלוסייה המקומית. הם ביצרו את האיים והשתמשו באחד כמקלט עבור עצמם ובשני, הקטן יותר, כבית כלא, בו נכלאו ועונו גם נשים. במאה ה-15 הצליח דוכס מילאנו להשתלט על כל נכסיהם ולגרשם. במאה ה-16 בנה לודביקו בורומאו, השליט החדש של האזור,טירה על חורבות המבצר, אך גם ממנה נותרו כיום רק חורבות. מזה שנים מוגשות הצעות לשיפוץ האיים והפיכתם לאתרי תיירות ומורשת, אך בינתיים לא הגיעו תכניות אלה לכדי מימוש.
הנוף ממרפסת מלון לה רונדינלה בעיירה קאנרו ריביירה, אי אפשר שלא לעצור כאן (Hotel La Rondinella)
אי אפשר בלי עוד כמה מבטים על האגם, הפעם ממרפסות מלון קאנרו (Hotel Cannero),
גם הוא לחופי קנרו ריביירה, עם חדרים זוגיים, חדרי סטודיו ודירות, שמחלקם נשקפים נופי האגם
(צילום: Hotel Cannero)
שוק בטיילת של קנוביו
העיר קנוביו (Cannobio ), הסמוכה לגבול השוויצרי, יושבת בפתחו של עמק קאנובינה (Valle Canobina ). בימי ראשון מוצפת העיר בתיירים שוויצרים, הבאים לפקוד את השוק שלאורך הטיילת וליהנות משיטוט בסמטאותיה הימי-ביניימיות, הצבועות בגווני כתום-ורוד. אל תחמיצו את הכיכר הקטנה מול מלון פירוני ( Hotel Pironi), ממנה מתפצלים ויורדים שני רחובות מרוצפי אבן הישר לאגם.
לאחר הביקור בעיר מומלץ לנסוע לעמק קאנובינה (כביש Sp75 ), שממערב לעיר, ולהגיע אל ערוץ סנט'אנה (L'orrido di Sant'Anna ). זהו נקיק סלע עמוק שגולף על ידי המים ויצר בריכה טבעית. מקום מושלם להתרעננות בימי קיץ לוהטים.
מנקי הארובות של עמק ויג'צו
לפני סיום אנו עוזבים את אגם מאג'ורה ומטפסים מערבה (כביש SS631 ). לאחר כשעה נסיעה מתגלה לפנינו הכפר ההררי סנטה מריה מאג’ורה (Santa Maria Maggiore ), השוכן במרכז עמק ויג'צו ( Valle Vigezzo ) היפהפה.
בסנטה מריה מאג'ורה נמצא מוזיאון מנקי הארובות (Museo dello Spazzacamino ). מוצגים בו כלי עבודה, צילומים, עדויות ומסמכים היסטוריים המתארים את המקצוע שהפך לסמלו של הכפר, בו מתקיים מדי שנה כנס מנקי ארובות, המתקבצים לכאן מכל אירופה.
במשך מאות שנים עסקו בעמק ויג'צו במלאכה ייחודית זו. רבים החלו בגיל צעיר, כילדים שגויסו לעבודה משום שיכלו להיכנס בקלות אל תוך הארובות, ונאלצו לשם כך להיפרד ממשפחותיהם. חלקם היו אנשים צעירים כשהיגרו אל מעבר לאלפים, עסקו בניקוי ארובות בבתי אצולה ברחבי אירופה, וחזרו לעמק לאחר שהתעשרו. ניקוי הארובה נעשה בעיקר על ידי טיפוס לתוך הארובה וגרוד הפיח עם ברזל מעוקל. על המנקה – לעתים ילד צעיר, להגיע לקצה הארובה לנופף בידו כדי לאשר כי הניקוי התבצע במלואו.
בעיירה הסמוכה מאלסקו (Malesco ) הוצב פסל לזכרו של פאוסטו קאפיני, מנקה ארובות בן 14, שהרים את ידו בסיום עבודתו על גג במילאנו והתחשמל למוות.
סמטאות העיירה מאלסקו, הרבה ארובות שצריך לנקות... (צילום: Alessio Panarese)
עמק ויג'צו ורכבת ויג'צינה
בעמק ויג'צו עובר כביש 337, המחבר בין העיר האיטלקית דומודוסולה (Domodossola ) לעיר השוויצרית לוקארנו. בתוואי עוצר הנשימה של העמק נוסעת רכבת ויג'צינה (Vigezzina ), הנקראת בצד השוויצרי רכבת צ'נטובאלי (Centovalli). לאורך 55 קילומטרים עוצרת הרכבת ב-20 תחנות, ועוברת על פני 83 גשרים.
אפשר לקנות כרטיס יומי (Turistico ), מדומודוסולה ללוקארנו וחזרה, או מכל אחת מהתחנות בעמק ויג'צו. הכרטיס מאפשר לרדת ולעלות בתחנות הביניים ויש גם מחיר מוזל למשפחות (Turistico Famiglia ). אפשרות נוספת היא מסלול מעגלי "לאגו מאג'ורה אקספרס", המשלב נסיעה ברכבת עם הפלגה בספינה המשייטת באגם. אפשר לרכוש כרטיס ליום או יומיים.
מסע לאורך תוואי עוצר נשימה, רכבת ויג'צינה באיטליה ורכבת צ'נטובאלי בשוויץ ( צילום: Ed Webster)
בשוויץ הירוק הופך ירוק יותר
בימי הקיץ החמים מומלץ לחזור אל מאלסקו, לפנות אל Via Loana ולהתרענן במפלי מאלסקו (Cascate di Malesco ), הנשפכים אל בריכת המים הטבעית שיצר נהר לואנה. מנקודה זו תוכלו להמשיך דרומה ולהיכנס דרך עמק לואנה (Valle Loana ) אל הפארק הלאומי ואל גראנדה (בו ביקרנו בתחילת הכתבה), או להמשיך מזרחה, בכיוון העיר לוקרנו שבשוויץ.
נסיעה מזרחה תוביל אל העיירה רה (Re ), שהיא יעד לעולי רגל הבאים לבקר בכנסיית המדונה של הדם (Santuario della Madonna del Sangue ). הכנסייה בסגנון גותי ביזנטי הוקמה בתחילת המאה ה-20, לזכר "נס הדם" – התגלות אלוהית שחווה נער צעיר בסוף המאה ה-15. האגדה מספרת שצעיר הפסיד במשחק, התרגז וזרק אבן על תמונת המדונה, שלמרבה הפתעתו... נפצעה והחלה לדמם.
לא הרחק מהכפר רה מסתיים עמק ויג'אצו והופך לעמק השוויצרי צ'נטובאלי (Centovalli ). לאחר שעוברים את הגבול מתפתלת הדרך מעל האגם המלאכותי פאלאניידרה ( Lago di Palagnedra ), שנוצר בעקבות בניית סכר מרשים לצורך ייצור חשמל, בתחילת המאה ה-20. בנקודה זו בטיול הנוף הופך דרמטי יותר, הירוק ירוק יותר, ואין בכלל ספק: הגענו לשוויץ.
האגם המלאכותי פאלאניידרה והרכבת העוברת על הגשר (המפחיד למדי) (צילום: Mor65)
רוצים להמשיך לטייל? כתבה נוספת בסדרה זו תיקח אתכם לטיול לאורך הגדה המזרחית של אגם מאג'ורה
וכאן תמצאו מסלול באזור האגמים של איטליה ושוויץ
כתבות על שוויץ
לינה בעיר ורבניה וסביבתה
הגנים הבוטניים של וילה טארנטו (צילום: Dolly442)
טיולי אקטיב - אופניים והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי-מאורגן באפריקה לחצו לרשימת ההצעות » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
נמל העיר אינטרה, הפלגות לגדה המזרחית (צילום: LianaM)
הכובעים של העיירה גיפה
אנו נשארים בצד המערבי של אגם מאג’ורה וממשיכים עוד 5 קילומטר צפונה, בכיוון הגבול השוויצרי. העיירה גיפה (Ghiffa ) שוכנת על שפת האגם למרגלות הר קרג'יאגו (Monte Cargiago ).
בגיפה נמצא מוזיאון הכובעים (Museo dell'Arte del Cappello ), השוכן ברחוב Corso Belvedere מספר 279. במקום פעל למעלה ממאה שנים מפעל לייצור כובעים בשם Cappellificio Panizza , מותג שהתפרסם ברחבי העולם. באמצע שנות השמונים נמכר המפעל לחברת כובעים גדולה יותר מטוסקנה, והמקום שינה את ייעודו והפך למוזיאון. המוזיאון מספר על מלאכת ייצור הכובעים, על רקע התקופה, בעזרת כרזות, מכונות, כלי עבודה, סרטונים ובעיקר המון כובעים.
מוזיאון הכובעים, כרזות, מכונות, כלי עבודה, סרטונים והמון כובעים (Museo dell'Arte del Cappello)
האיים המבוצרים אל מול העיירה קנרו ריביירה
ממשיכים בדרכנו צפונה, עוד 9 קילומטרים, ומגיעים לעיירה קנרו ריביירה (Cannero Riviera ). העיירה יושבת על לשון יבשה קטנה הפורצת אל אגם מאג'ורה, והיא שופעת צמחיה ים תיכונית – עצי לימון, זיתים וארזים.
התיירים הנופשים כיום בעיירה השקטה והשלווה, יתקשו לעכל את סיפורם של האיים המבצבצים מהמים, קילומטרים ספורים מצפון למרכז העיר. שרידי המבצרים שנותרו על איי קנרו (Castelli di Cannero ) הם עדות עגומה לפשעים החמורים שהתבצעו עליהם בימי הביניים, תקופה בה איטליה נקרעה במלחמות אזרחים.
האיים שימשו כמעוזם של ה"מזארדיטי" – חמשת האחים לבית מזארדי, שכבשו את קנרו כדי לשלוט בנתיבי הסחר עם שוויץ. בעידודם של פיראטים וכנופיות פשע הם שיעבדו והתעללו באוכלוסייה המקומית. הם ביצרו את האיים והשתמשו באחד כמקלט עבור עצמם ובשני, הקטן יותר, כבית כלא, בו נכלאו ועונו גם נשים. במאה ה-15 הצליח דוכס מילאנו להשתלט על כל נכסיהם ולגרשם. במאה ה-16 בנה לודביקו בורומאו, השליט החדש של האזור,טירה על חורבות המבצר, אך גם ממנה נותרו כיום רק חורבות. מזה שנים מוגשות הצעות לשיפוץ האיים והפיכתם לאתרי תיירות ומורשת, אך בינתיים לא הגיעו תכניות אלה לכדי מימוש.
הנוף ממרפסת מלון לה רונדינלה בעיירה קאנרו ריביירה, אי אפשר שלא לעצור כאן (Hotel La Rondinella)
אי אפשר בלי עוד כמה מבטים על האגם, הפעם ממרפסות מלון קאנרו (Hotel Cannero),
גם הוא לחופי קנרו ריביירה, עם חדרים זוגיים, חדרי סטודיו ודירות, שמחלקם נשקפים נופי האגם
(צילום: Hotel Cannero)
שוק בטיילת של קנוביו
העיר קנוביו (Cannobio ), הסמוכה לגבול השוויצרי, יושבת בפתחו של עמק קאנובינה (Valle Canobina ). בימי ראשון מוצפת העיר בתיירים שוויצרים, הבאים לפקוד את השוק שלאורך הטיילת וליהנות משיטוט בסמטאותיה הימי-ביניימיות, הצבועות בגווני כתום-ורוד. אל תחמיצו את הכיכר הקטנה מול מלון פירוני ( Hotel Pironi), ממנה מתפצלים ויורדים שני רחובות מרוצפי אבן הישר לאגם.
לאחר הביקור בעיר מומלץ לנסוע לעמק קאנובינה (כביש Sp75 ), שממערב לעיר, ולהגיע אל ערוץ סנט'אנה (L'orrido di Sant'Anna ). זהו נקיק סלע עמוק שגולף על ידי המים ויצר בריכה טבעית. מקום מושלם להתרעננות בימי קיץ לוהטים.
מנקי הארובות של עמק ויג'צו
לפני סיום אנו עוזבים את אגם מאג'ורה ומטפסים מערבה (כביש SS631 ). לאחר כשעה נסיעה מתגלה לפנינו הכפר ההררי סנטה מריה מאג’ורה (Santa Maria Maggiore ), השוכן במרכז עמק ויג'צו ( Valle Vigezzo ) היפהפה.
בסנטה מריה מאג'ורה נמצא מוזיאון מנקי הארובות (Museo dello Spazzacamino ). מוצגים בו כלי עבודה, צילומים, עדויות ומסמכים היסטוריים המתארים את המקצוע שהפך לסמלו של הכפר, בו מתקיים מדי שנה כנס מנקי ארובות, המתקבצים לכאן מכל אירופה.
במשך מאות שנים עסקו בעמק ויג'צו במלאכה ייחודית זו. רבים החלו בגיל צעיר, כילדים שגויסו לעבודה משום שיכלו להיכנס בקלות אל תוך הארובות, ונאלצו לשם כך להיפרד ממשפחותיהם. חלקם היו אנשים צעירים כשהיגרו אל מעבר לאלפים, עסקו בניקוי ארובות בבתי אצולה ברחבי אירופה, וחזרו לעמק לאחר שהתעשרו. ניקוי הארובה נעשה בעיקר על ידי טיפוס לתוך הארובה וגרוד הפיח עם ברזל מעוקל. על המנקה – לעתים ילד צעיר, להגיע לקצה הארובה לנופף בידו כדי לאשר כי הניקוי התבצע במלואו.
בעיירה הסמוכה מאלסקו (Malesco ) הוצב פסל לזכרו של פאוסטו קאפיני, מנקה ארובות בן 14, שהרים את ידו בסיום עבודתו על גג במילאנו והתחשמל למוות.
סמטאות העיירה מאלסקו, הרבה ארובות שצריך לנקות... (צילום: Alessio Panarese)
עמק ויג'צו ורכבת ויג'צינה
בעמק ויג'צו עובר כביש 337, המחבר בין העיר האיטלקית דומודוסולה (Domodossola ) לעיר השוויצרית לוקארנו. בתוואי עוצר הנשימה של העמק נוסעת רכבת ויג'צינה (Vigezzina ), הנקראת בצד השוויצרי רכבת צ'נטובאלי (Centovalli). לאורך 55 קילומטרים עוצרת הרכבת ב-20 תחנות, ועוברת על פני 83 גשרים.
אפשר לקנות כרטיס יומי (Turistico ), מדומודוסולה ללוקארנו וחזרה, או מכל אחת מהתחנות בעמק ויג'צו. הכרטיס מאפשר לרדת ולעלות בתחנות הביניים ויש גם מחיר מוזל למשפחות (Turistico Famiglia ). אפשרות נוספת היא מסלול מעגלי "לאגו מאג'ורה אקספרס", המשלב נסיעה ברכבת עם הפלגה בספינה המשייטת באגם. אפשר לרכוש כרטיס ליום או יומיים.
מסע לאורך תוואי עוצר נשימה, רכבת ויג'צינה באיטליה ורכבת צ'נטובאלי בשוויץ ( צילום: Ed Webster)
בשוויץ הירוק הופך ירוק יותר
בימי הקיץ החמים מומלץ לחזור אל מאלסקו, לפנות אל Via Loana ולהתרענן במפלי מאלסקו (Cascate di Malesco ), הנשפכים אל בריכת המים הטבעית שיצר נהר לואנה. מנקודה זו תוכלו להמשיך דרומה ולהיכנס דרך עמק לואנה (Valle Loana ) אל הפארק הלאומי ואל גראנדה (בו ביקרנו בתחילת הכתבה), או להמשיך מזרחה, בכיוון העיר לוקרנו שבשוויץ.
נסיעה מזרחה תוביל אל העיירה רה (Re ), שהיא יעד לעולי רגל הבאים לבקר בכנסיית המדונה של הדם (Santuario della Madonna del Sangue ). הכנסייה בסגנון גותי ביזנטי הוקמה בתחילת המאה ה-20, לזכר "נס הדם" – התגלות אלוהית שחווה נער צעיר בסוף המאה ה-15. האגדה מספרת שצעיר הפסיד במשחק, התרגז וזרק אבן על תמונת המדונה, שלמרבה הפתעתו... נפצעה והחלה לדמם.
לא הרחק מהכפר רה מסתיים עמק ויג'אצו והופך לעמק השוויצרי צ'נטובאלי (Centovalli ). לאחר שעוברים את הגבול מתפתלת הדרך מעל האגם המלאכותי פאלאניידרה ( Lago di Palagnedra ), שנוצר בעקבות בניית סכר מרשים לצורך ייצור חשמל, בתחילת המאה ה-20. בנקודה זו בטיול הנוף הופך דרמטי יותר, הירוק ירוק יותר, ואין בכלל ספק: הגענו לשוויץ.
האגם המלאכותי פאלאניידרה והרכבת העוברת על הגשר (המפחיד למדי) (צילום: Mor65)
רוצים להמשיך לטייל? כתבה נוספת בסדרה זו תיקח אתכם לטיול לאורך הגדה המזרחית של אגם מאג'ורה
וכאן תמצאו מסלול באזור האגמים של איטליה ושוויץ
כתבות על שוויץ
מוזיאון הכובעים, כרזות, מכונות, כלי עבודה, סרטונים והמון כובעים (Museo dell'Arte del Cappello)
האיים שימשו כמעוזם של ה"מזארדיטי"
הנוף ממרפסת מלון לה רונדינלה בעיירה קאנרו ריביירה, אי אפשר שלא לעצור כאן (Hotel La Rondinella)
אי אפשר בלי עוד כמה מבטים על האגם, הפעם ממרפסות מלון קאנרו (Hotel Cannero),
גם הוא לחופי קנרו ריביירה, עם חדרים זוגיים, חדרי סטודיו ודירות, שמחלקם נשקפים נופי האגם
אי אפשר בלי עוד כמה מבטים על האגם, הפעם ממרפסות מלון קאנרו (Hotel Cannero),
גם הוא לחופי קנרו ריביירה, עם חדרים זוגיים, חדרי סטודיו ודירות, שמחלקם נשקפים נופי האגם
(צילום: Hotel Cannero)
שוק בטיילת של קנוביו
העיר קנוביו (Cannobio ), הסמוכה לגבול השוויצרי, יושבת בפתחו של עמק קאנובינה (Valle Canobina ). בימי ראשון מוצפת העיר בתיירים שוויצרים, הבאים לפקוד את השוק שלאורך הטיילת וליהנות משיטוט בסמטאותיה הימי-ביניימיות, הצבועות בגווני כתום-ורוד. אל תחמיצו את הכיכר הקטנה מול מלון פירוני ( Hotel Pironi), ממנה מתפצלים ויורדים שני רחובות מרוצפי אבן הישר לאגם.
לאחר הביקור בעיר מומלץ לנסוע לעמק קאנובינה (כביש Sp75 ), שממערב לעיר, ולהגיע אל ערוץ סנט'אנה (L'orrido di Sant'Anna ). זהו נקיק סלע עמוק שגולף על ידי המים ויצר בריכה טבעית. מקום מושלם להתרעננות בימי קיץ לוהטים.
מנקי הארובות של עמק ויג'צו
לפני סיום אנו עוזבים את אגם מאג'ורה ומטפסים מערבה (כביש SS631 ). לאחר כשעה נסיעה מתגלה לפנינו הכפר ההררי סנטה מריה מאג’ורה (Santa Maria Maggiore ), השוכן במרכז עמק ויג'צו ( Valle Vigezzo ) היפהפה.
בסנטה מריה מאג'ורה נמצא מוזיאון מנקי הארובות (Museo dello Spazzacamino ). מוצגים בו כלי עבודה, צילומים, עדויות ומסמכים היסטוריים המתארים את המקצוע שהפך לסמלו של הכפר, בו מתקיים מדי שנה כנס מנקי ארובות, המתקבצים לכאן מכל אירופה.
במשך מאות שנים עסקו בעמק ויג'צו במלאכה ייחודית זו. רבים החלו בגיל צעיר, כילדים שגויסו לעבודה משום שיכלו להיכנס בקלות אל תוך הארובות, ונאלצו לשם כך להיפרד ממשפחותיהם. חלקם היו אנשים צעירים כשהיגרו אל מעבר לאלפים, עסקו בניקוי ארובות בבתי אצולה ברחבי אירופה, וחזרו לעמק לאחר שהתעשרו. ניקוי הארובה נעשה בעיקר על ידי טיפוס לתוך הארובה וגרוד הפיח עם ברזל מעוקל. על המנקה – לעתים ילד צעיר, להגיע לקצה הארובה לנופף בידו כדי לאשר כי הניקוי התבצע במלואו.
בעיירה הסמוכה מאלסקו (Malesco ) הוצב פסל לזכרו של פאוסטו קאפיני, מנקה ארובות בן 14, שהרים את ידו בסיום עבודתו על גג במילאנו והתחשמל למוות.
סמטאות העיירה מאלסקו, הרבה ארובות שצריך לנקות... (צילום: Alessio Panarese)
עמק ויג'צו ורכבת ויג'צינה
בעמק ויג'צו עובר כביש 337, המחבר בין העיר האיטלקית דומודוסולה (Domodossola ) לעיר השוויצרית לוקארנו. בתוואי עוצר הנשימה של העמק נוסעת רכבת ויג'צינה (Vigezzina ), הנקראת בצד השוויצרי רכבת צ'נטובאלי (Centovalli). לאורך 55 קילומטרים עוצרת הרכבת ב-20 תחנות, ועוברת על פני 83 גשרים.
אפשר לקנות כרטיס יומי (Turistico ), מדומודוסולה ללוקארנו וחזרה, או מכל אחת מהתחנות בעמק ויג'צו. הכרטיס מאפשר לרדת ולעלות בתחנות הביניים ויש גם מחיר מוזל למשפחות (Turistico Famiglia ). אפשרות נוספת היא מסלול מעגלי "לאגו מאג'ורה אקספרס", המשלב נסיעה ברכבת עם הפלגה בספינה המשייטת באגם. אפשר לרכוש כרטיס ליום או יומיים.
מסע לאורך תוואי עוצר נשימה, רכבת ויג'צינה באיטליה ורכבת צ'נטובאלי בשוויץ ( צילום: Ed Webster)
בשוויץ הירוק הופך ירוק יותר
בימי הקיץ החמים מומלץ לחזור אל מאלסקו, לפנות אל Via Loana ולהתרענן במפלי מאלסקו (Cascate di Malesco ), הנשפכים אל בריכת המים הטבעית שיצר נהר לואנה. מנקודה זו תוכלו להמשיך דרומה ולהיכנס דרך עמק לואנה (Valle Loana ) אל הפארק הלאומי ואל גראנדה (בו ביקרנו בתחילת הכתבה), או להמשיך מזרחה, בכיוון העיר לוקרנו שבשוויץ.
נסיעה מזרחה תוביל אל העיירה רה (Re ), שהיא יעד לעולי רגל הבאים לבקר בכנסיית המדונה של הדם (Santuario della Madonna del Sangue ). הכנסייה בסגנון גותי ביזנטי הוקמה בתחילת המאה ה-20, לזכר "נס הדם" – התגלות אלוהית שחווה נער צעיר בסוף המאה ה-15. האגדה מספרת שצעיר הפסיד במשחק, התרגז וזרק אבן על תמונת המדונה, שלמרבה הפתעתו... נפצעה והחלה לדמם.
לא הרחק מהכפר רה מסתיים עמק ויג'אצו והופך לעמק השוויצרי צ'נטובאלי (Centovalli ). לאחר שעוברים את הגבול מתפתלת הדרך מעל האגם המלאכותי פאלאניידרה ( Lago di Palagnedra ), שנוצר בעקבות בניית סכר מרשים לצורך ייצור חשמל, בתחילת המאה ה-20. בנקודה זו בטיול הנוף הופך דרמטי יותר, הירוק ירוק יותר, ואין בכלל ספק: הגענו לשוויץ.
האגם המלאכותי פאלאניידרה והרכבת העוברת על הגשר (המפחיד למדי) (צילום: Mor65)
רוצים להמשיך לטייל? כתבה נוספת בסדרה זו תיקח אתכם לטיול לאורך הגדה המזרחית של אגם מאג'ורה
וכאן תמצאו מסלול באזור האגמים של איטליה ושוויץ
כתבות על שוויץ
במשך מאות שנים עסקו בעמק ויג'צו במלאכה ייחודית זו. רבים החלו בגיל צעיר, כילדים שגויסו לעבודה משום שיכלו להיכנס בקלות אל תוך הארובות, ונאלצו לשם כך להיפרד ממשפחותיהם. חלקם היו אנשים צעירים כשהיגרו אל מעבר לאלפים, עסקו בניקוי ארובות בבתי אצולה ברחבי אירופה, וחזרו לעמק לאחר שהתעשרו. ניקוי הארובה נעשה בעיקר על ידי טיפוס לתוך הארובה וגרוד הפיח עם ברזל מעוקל. על המנקה – לעתים ילד צעיר, להגיע לקצה הארובה לנופף בידו כדי לאשר כי הניקוי התבצע במלואו.
סמטאות העיירה מאלסקו, הרבה ארובות שצריך לנקות... (צילום: Alessio Panarese)
עמק ויג'צו ורכבת ויג'צינה
בעמק ויג'צו עובר כביש 337, המחבר בין העיר האיטלקית דומודוסולה (Domodossola ) לעיר השוויצרית לוקארנו. בתוואי עוצר הנשימה של העמק נוסעת רכבת ויג'צינה (Vigezzina ), הנקראת בצד השוויצרי רכבת צ'נטובאלי (Centovalli). לאורך 55 קילומטרים עוצרת הרכבת ב-20 תחנות, ועוברת על פני 83 גשרים.
אפשר לקנות כרטיס יומי (Turistico ), מדומודוסולה ללוקארנו וחזרה, או מכל אחת מהתחנות בעמק ויג'צו. הכרטיס מאפשר לרדת ולעלות בתחנות הביניים ויש גם מחיר מוזל למשפחות (Turistico Famiglia ). אפשרות נוספת היא מסלול מעגלי "לאגו מאג'ורה אקספרס", המשלב נסיעה ברכבת עם הפלגה בספינה המשייטת באגם. אפשר לרכוש כרטיס ליום או יומיים.
מסע לאורך תוואי עוצר נשימה, רכבת ויג'צינה באיטליה ורכבת צ'נטובאלי בשוויץ ( צילום: Ed Webster)
בשוויץ הירוק הופך ירוק יותר
בימי הקיץ החמים מומלץ לחזור אל מאלסקו, לפנות אל Via Loana ולהתרענן במפלי מאלסקו (Cascate di Malesco ), הנשפכים אל בריכת המים הטבעית שיצר נהר לואנה. מנקודה זו תוכלו להמשיך דרומה ולהיכנס דרך עמק לואנה (Valle Loana ) אל הפארק הלאומי ואל גראנדה (בו ביקרנו בתחילת הכתבה), או להמשיך מזרחה, בכיוון העיר לוקרנו שבשוויץ.
נסיעה מזרחה תוביל אל העיירה רה (Re ), שהיא יעד לעולי רגל הבאים לבקר בכנסיית המדונה של הדם (Santuario della Madonna del Sangue ). הכנסייה בסגנון גותי ביזנטי הוקמה בתחילת המאה ה-20, לזכר "נס הדם" – התגלות אלוהית שחווה נער צעיר בסוף המאה ה-15. האגדה מספרת שצעיר הפסיד במשחק, התרגז וזרק אבן על תמונת המדונה, שלמרבה הפתעתו... נפצעה והחלה לדמם.
לא הרחק מהכפר רה מסתיים עמק ויג'אצו והופך לעמק השוויצרי צ'נטובאלי (Centovalli ). לאחר שעוברים את הגבול מתפתלת הדרך מעל האגם המלאכותי פאלאניידרה ( Lago di Palagnedra ), שנוצר בעקבות בניית סכר מרשים לצורך ייצור חשמל, בתחילת המאה ה-20. בנקודה זו בטיול הנוף הופך דרמטי יותר, הירוק ירוק יותר, ואין בכלל ספק: הגענו לשוויץ.
האגם המלאכותי פאלאניידרה והרכבת העוברת על הגשר (המפחיד למדי) (צילום: Mor65)
רוצים להמשיך לטייל? כתבה נוספת בסדרה זו תיקח אתכם לטיול לאורך הגדה המזרחית של אגם מאג'ורה
וכאן תמצאו מסלול באזור האגמים של איטליה ושוויץ
כתבות על שוויץ
האגם המלאכותי פאלאניידרה והרכבת העוברת על הגשר (המפחיד למדי) (צילום: Mor65)
רוצים להמשיך לטייל? כתבה נוספת בסדרה זו תיקח אתכם לטיול לאורך הגדה המזרחית של אגם מאג'ורה
וכאן תמצאו מסלול באזור האגמים של איטליה ושוויץ
כתבות על שוויץ
וכאן תמצאו מסלול באזור האגמים של איטליה ושוויץ
 |
אודות הכותבת
דלית קצנלנבוגן, מתרגשת בכל פעם שהיא נוחתת באיטליה, אך מרגישה בה לגמרי בבית. התגוררה באיטליה מספר שנים, בהן למדה להכיר אותה מקרוב. מדריכת טיולים לאיטליה ומתכננת טיולים לנוסעים עצמאיים.
האתר של דלית: www.vivaitalia.co.il |
דלית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
