הקזחים ממערב מונגוליה
מאת: אמנון כפיר

ברכב רוסי מקרטע ובקור עז ומקפיא, חצה הצלם אמנון כפיר, עם נהג מונגולי שאינו דובר מילה באנגלית, חבל ארץ נטול תנאים בסיסיים. מסע בזמן, לעומק הרי אלטאי, מקום מושבם של הקזחים המוסלמים שבגבול המערבי של מונגוליה וסין. נופי שטח מדהימים, דמויות אנושיות מרתקות, תרבות, מנהגים ופולקלור כמו שיש רק במחוזות הנוודים של מונגוליה.

פסטיבל העיט הזהוב מתקיים במערב מונגוליה אחת לשנה במחצית הראשונה של חודש אוקטובר
(צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

אל הרי אלטאי

הנחיתה בעיר המוסלמית-סונית באיין אולגי(Bayan-Ölgii) שבמערב המדינה, שיבשה את מה שדמיינתי לפני יציאתי למסע הצילום שלי במונגוליה. נחשפתי לפרובינציה אוריינטלית, מהולה במבנים סובייטים מוזנחים ומסגדים שמתאפיינים במתינות דתית. התושבים סמוקי הלחיים, בלבושם המסוגנן ובכיפות המרכז אסייתיות המסורתיות, מהווים שילוב רוסי-סיני בגוון כהה, מהול בחיוך ששווה הרבה "זהב"...

האנשים נמנים על שבטים קזחים (Kazakh). הם בני גרעין מוסלמי שהתיישב במקום במאה ה- 18. היה זה לאחר ששושלת הקיסרות המנצ'ורית, ששלטה בסין, הביסה את המונגולים, והקזחים ממערב השתלטו על האזור, כשהם תרים אחר שטחי מרעה טובים יותר.

העיר באיין אולגי (A) ורכס טאבאן בוגד בהרי אלטאי (B)

מונגוליה

קור יבש ותנאי המחייה הלקוחים מהמאה הקודמת (צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

  טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
  טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
  טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד  לחצו לרשימת ההצעות »

לאחר התאקלמות לסביבה, לקור היבש ובעיקר לתנאי המחייה הלקוחים מהמאה הקודמת, מצאתי עצמי ברכב וואן רוסי עתיק, עם נהג צעיר, רזה וחייכן, שהאפשרות לתקשר איתו שואפת לאפס. קניית מזון לדרך, תפילה במסגד המקומי, הרמת ראש לקדוש ברוך-הוא ויצאנו לדרכנו לבקר משפחות נוודים, שמקום מושבם מותנה במצאי מזון לבהמות המרעה שהם מגדלים.

נשות הקזחים של מערב מונגוליה (צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

שרשרת הרי אלטאי המערביים Altai), בשפות הטורקיות: Al=זהב, Tau=הר), גובלים בסין, מגיעים בשטח רוסיה לרום 4,506 מטר. במרחבים האין סופיים עוסקים הקזחים המיומנים בגידול עדרי בקר וצאן וגם בצייד חיות בר, כשהם משתמשים בנקבות ציפורי העיט הזהוב.

הנוף השמימי היפהפה שבדרך, משתנה במהירות מעת לעת. השמיים הכחולים והדרמטיים מצוירים בעננים גליליים, שמתחברים לקרחונים מזדקרים, והפסגות המושלגות משתלבות באופן מושלם עם האגמים, הנהרות, היערות ומרבצי העדרים האין סופיים שפרוסים על פני אדמה זהובה, המסמלת את סופה של עונת הסתיו ונמצאת בפתחו של חורף קר וקשה.

אין כמעט כבישים במערב מונגוליה והנסיעה היוותה עבורי חוויה נוספת, שהקפיצה את רמת האדרנלין ואת ראשי לגבהים בלתי צפויים תרתי משמע.
כתבה עם רשמי מסע במערב מונגוליה

מכונת ציד משומנת ומיומנת (צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

מפגש עם משפחת נוודים קזחים

המפגש הראשון שלי עם משפחה קזחית הותיר בי רושם רב עוצמה. בשדה מרעה בוצי למחצה, בסמיכות לכפר נידח בשם סינגל, קיבלו את פני קבוצת ילדים ביישנים. מרחוק, הגיח קזח קשוח גבוה ומוצק, לבוש במעיל פרווה ארוך ועבה, לראשו כובע מוזר רחב שוליים ובידו עיט גדול מימדים.

רכוב על סוסו, קידם הקזח את בואי בברכה, כשאשתו ממהרת להגיש לי קערית סוטיי צ'אי (תה מלוח עם חלב יאק) מלווה ברקיקי גבינה מיובשת, קשה וחמוצה, שנקראת ארול. אנשי האזור ברובם מתבססים על גידול עדרים והחיים מתנהלים סביב מה שניתן להפיק מהם.

עם מעט אנגלית והמון סימני ידיים, קיבלתי פרזנטציה בעקרונות אילוף העיט. הצלחנו לתקשר באווירה של כבוד וניסיון אין סופי מצדם לרצות אותי ולסייע לנו בהמשך דרכנו במעלה רכסי ההרים המושלגים. הגבוהה בין הפסגות, כאן ובמונגוליה כולה, נמצאת על רכס טאבאן בוגד (Tavan Bogd Uul) והיא מתנשאת לרום 4,370 מטר.

בעיר באיין אולגי מתגוררים כ-100,000 איש, והיא משמשת את תושבי האזור לצרכים יום יומיים, כשהשוק המקומי מהווה עורק מסחרי חשוב ומרכזי בקרב הנוודים.

כשרוחות הסתיו מתחילות לנשב ולסמן את בוא החורף (צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

פסטיבל העיט הזהוב

כשרוחות הסתיו מתחילות לנשב ולסמן את בוא החורף, אירוע מדהים מתחיל בצפון מערב מונגוליה: זהו פסטיבל העיט הזהוב (Golden Eagle Festival). חגיגה של מורשת ומסורת של הקזחים המקומיים, שעדין משתמשים בציפור הטרף הגדולה כדי לצוד חיות קטנות – משפן ועד שועל. נוהג אקזוטי ומרהיב זה, אותו ניתן לראות כמעט רק באזורים נידחים במונגוליה, סיביר, קזחסטן וקירגיסטן, הוא מחזה מרהיב. זהו נוהג הנמצא על סף הכחדה, המעיד על שארית המורשת המרכז אסייתית ובמיוחד זו של הרי אלטאי.
כתבה על פסטיבל הנוודים באולאן בטאר

הרי אלטאי המערביים (צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

פסטיבל העיט הזהוב מתקיים אחת לשנה במחצית הראשונה של חודש אוקטובר, תקופה שמסמלת את תחילתה של עונת הצייד. מעבר לכך, זהו מפגש ציידים מהאזור כולו. כמאה ציידים, המתמחים באילוף עופות דורסים, משתמשים בעיט מסוג נקבה, שגדל בחיק משפחתם, למטרות צייד והנאה ספורטיבית.

משלח יד של מומחים בדבר (צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

ציד בעזרת עיט אינו ספורט לשמו, כפי שמקובל בין אצילי נסיכויות ערב. זהו משלח יד של מומחים בדבר, ההופכים את המאמן, סוסו והעיט שלו, למכונת ציד משומנת ומיומנת. זהו משלח ידם של הנוודים, מופע אתני ייחודי, כפי שנראה במיוחד בפסטיבל האותנטי שבמערב מונגוליה.

פסטיבל העיט הזהוב החל בשנת 2000, על ידי חאלסה אורובשורוא (Jalsa Urubshurow), מייסד ומנכ"ל של אגודת מסעות נוודים. מטרתו היתה להחיות את טכניקת ציד העופות עתיקת היומין ולקדם אותה בקרב הדורות הצעירים של הקזחים. כל ההכנסות מהפסטיבל מיועדות לאגודת ברקוט (Berkut) - אגודה קהילתית, המחויבת לשימור עופות הציד המלכותיים הללו ולשימור מסורת הציד של המיעוט האתני הגדול ביותר של מונגוליה.

המרחבים האין סופיים (צילום: אמנון כפיר)

העיר אולגי עוטה חג

העיר אולגי, מתקשטת בשלטים ודגלים צבעוניים לצורך החגיגה. כל ילדי העיר מתכנסים ברחבה המרכזית כשבידיהם פרחים והם ערוכים לקבלת הציידים הקזחים, הבאים רכובים על סוסים צוהלים, לבושים כמיטב המסורת ותומכים בידיהם בעיטים גדולים ומקושטים. לאחר התכנסות והפגנת יכולות וכישורים מסביב לכיכר המרכזית, ולא לפני ששתו איירג (Airag), משקה אלכוהולי המבוסס על חלב סוסות מותסס, עוברים הציידים למתחם התחרויות הספורטיביות, שהוקם ביוזמת מארגנים בעלי זיקה לענף.

תנאי מחייה מהמאות הקודמות (צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

הפסטיבל נפתח בתהלוכה של עשרות קזחים על סוסיהם, כשהם עוטים את לבושם המסורתי, ועל זרועם העוף הענק כשהוא מכוסה עיניים. במהלך הפסטיבל נערכים שלושה ימי תחרויות, במהלכם נשפטים ביצועי העיטים על פי מהירות, זריזות ודיוק, כשהם צוללים מהרקיע אל זרועותיהם של המאמנים, או כשהם גוררים עורות שועל על פני המישור. כמו כן נערכים מרוצי סוסים, הבודקים את המיומנות ואומץ הלב של הרוכב הקזחי, ויותר מכך של סוסו. נערכות גם תחרויות קבוצתיות של הבקעת "שער" עם עור של כבש – המיצג תחרות דומה עם גוויית כבש של ממש, שעדיין מקובלת במקומות נידחים אחרים.

המישורים והרי אלטאי המושלגים גם בקיץ (צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

לצלול במהירות 200 קמ"ש

העיט הזהוב נקרא בעבר עיט סלעים. זהו עוף דורס מסדרת דורסי היום, ממשפחת הנציים וממין העיט. מוטת הכנפיים שלו יכולה לעבור שני מטר, דבר המאפשר לו לדאות זמן רב, אולם עם זיהוי הטרף הוא מסוגל לקפל כנפיו ולעבור מהירות צלילה של 200 קמ"ש!

למרות שמשקלו הוא 3-7 קילוגרם, הוא מסוגל לשאת טרף במשקל הקרוב למשקלו העצמי – דבר המאפשר לו לצוד שועל ואף גור זאבים קטן. התפוצה של העיט הזהוב נרחבת בעולם והוא נמצא גם בישראל. צבע אחורי הראש הזהוב נותן לו את שמו.

מוטת הכנפיים יכולה לעבור שני מטר (צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

מונגוליה – בנימה אישית

מונגוליה הכפרית, היא יעד פחות חשוף לתייר המזדמן, בשל חוסר תשתיות תיירותיות ותנאי מחיה כמעט בלתי אפשריים לאנשי העידן המודרני המתקדם. בכל זאת, יש משהו במקום הזה שמסחרר את החושים ולוקח אותנו לעוצמות טבע וסגנון חיים של נוודים, המחוברים לאדמתם ולעדריהם כחלק בלתי ניפרד מחייהם.

הציידים לבושים כמיטב המסורת ותומכים בידיהם בעיטים גדולים ומקושטים
(צילום: אמנון כפיר. להגדלת התמונה לחץ עליה)

מידע נוסף

אפשרויות לינה במונגוליה

כתבות נוספות

היכרות עם מונגוליה
פסטיבל הנוודים באולאן בטאר
אתרי הטבע במרכז מונגוליה
שמורות טבע במרכז מונגוליה
מסע במערב מונגוליה

אודות הכותב
אמנון כפיר, צלם תרבויות ומטייל, עוסק במיפוי הגיאוגרפיה האנושית ברחבי העולם ועורך מסעות צילום בדגש טקסים, פולחנים ודת.
דוא"ל לתגובות: amnon-art-photo@bezeqint.net

לקריאת כתבות נוספות של אמנון