www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

לטייל עם גמדים בגרמניה


לטייל עם גמדים בגרמניה
מאת: יונית אבני


רבים מהמיתוסים ותרבות הגמדים שייכים לגרמניה. המצנפות האדומות הגיעו כנראה לגרמניה ביחד עם כורים, אשר היגרו מחבל הדולומיטים האיטלקי. משם לקח גם וולט דיסני את המצנפת המאפיינת את גמדיו. הגמדים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום הומצאו בגרמניה במחצית השנייה של המאה ה-19. באגדות האחים גרים תפקיד הגמדים הוא להביא מזל טוב ולכן הם אומצו במהירות בבתי התושבים בגרמניה.


בכתבה זו נלמד על תופעת הגמדים השוטפת את גמניה ומדינות אירופה, ונבקר בעקבותיהם במספר יעדי תיירות מעניינים.
 
גמדים שומרים על הגינה בגרמניה
גמדים שומרים על הגינה   (צילום: כרמית וייס)
 
את הפגישה הראשונה עם הגמדים, או ליתר דיוק: גנומים *, אפשר לעשות כבר במיתוסים הנורדיים המוקדמים ביותר. שם הם מוכרים בתור יצורים קטנטנים שגרים בבטן האדמה. הם מתפקדים גם בתור "שומרי מעבה האדמה" ואחראים על המחצבים והמינרלים החשובים כל כך. לכל גמד אחריות משלו - אחד שומר על מרבצי הנחושת, חברו על מחילות יהלומים והאחר על מכרות המלח.
 
בתרבות היוונית מוכר הגמד Gignosko,שפירושו "גמד ללמוד ולהבין", ואכן הוא אחראי להבנת הייקום. מחקרים אחרים טוענים כי אנשים קצרי קומה הגיעו מכרתים לאירופה, בשנת 1500 לפני הספירה, והועסקו במכרות השונים במרכז אירופה, ומכאן ועד למיתוס הגמדים קצרה הדרך.
כך או כך, כולנו אוהבים את היצורים המקסימים הללו.
 

אתרים לטיול עם גמדים, לפי סדר הופעתם בכתבה  להגדלה לחץ למעלה משמאל


שייט נהרות



 
 
מי עוזר לסנדלרים העייפים?
רוב הגמדים הם "גמדים טובים" היכולים לעזור לאנשים ולהביא להם מזל, אבל באותה נשימה הם שובבים גדולים ומעוללים תעלולים שונים ומשונים. הגמדים תמיד דומים למחוזות מגוריהם: גמדי בייג'ין הם סינים, בפרו הגמדים לובשים אריגים שעירים וכך בכל העולם.
 
הגמדים ניזונים משורשים וירקות שורש, אבל במסיבות הם לא בוחלים גם בכרוב ונקניקיות, כיאה לגמד גרמני. הגמדים הם יצורים נבונים מאד, הרי הם צאצאי הגמד היווני הקדום. אורח החיים שלהם פשוט, לא מודרני, הם חרוצים, עוסקים בכל מלאכות היד, החל מטוויה וכלה בנגרות, וכמובן, מסיימים לתפור את הנעליים לסנדלר העייף **.
 
מדוע לגמדים יש מצנפות אדומות?
רבים מהמיתוסים ותרבות הגמדים שייכים לגרמניה. המצנפות האדומות של הגמדים הגיעו כנראה לגרמניה ביחד עם כורים, אשר היגרו מחבל הדולומיטים האיטלקי. כורים אלו, שהיו אנשים נמוכי קומה, נהגו ללבוש כובעים אדומים בוהקים בעבודתם במכרות, לצורך זיהוי. משם לקח גם וולט דיסני את המצנפת המאפיינת את גמדיו.
הגמדים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום הומצאו בגרמניה במחצית השנייה של המאה ה-19. באגדות האחים גרים תפקיד הגמדים הוא להביא מזל טוב ולכן הם אומצו במהירות בבתי התושבים בגרמניה.
לאנגליה הגיעו הגמדים יחד עם מהגרים מגרמניה. האנגלים חובבי הגינות אימצו אותם ומשם הם התפשטו בעולם. במאה ה- 20 תוכלו למצוא גמדים המטיילים ברחבי תבל ומצטלמים בכל יעד שביקרו (פרטים בהמשך).
סר Charles Isham האנגלי התאהב בגמדים, וב- 1849 הוא הביא 20 דמויות זעירות מגרמניה והעמיד אותן על מסלעה בגינת ביתו באנגליה הויקטוריאנית.
עם הזמן ניתן לגמדים גם תפקיד של "לשמח" את האנשים ולכן רבים מהם קיבלו את "החיוך" המפורסם. אך עדיין הם נשארו לבדם רק בפתחי הבתים ובגינות... עד שבא וולט דיסני ב- 1938 עם הסרט המצויר הנפלא שלגיה ושבעת הגמדים. אבל אז גם פרצה מלחמת העולם השנייה, ובמלחמות התותחים רועמים, המוזות שותקות והגמדים לא מחייכים.
מצנפות גמדים אדומות, גרמניה מצנפות גמדים אדומות, גרמניה
מצנפות גמדים אדומות  (צילום: יובל נעמן)
 
 
האם לשחרר את גמדי הגינה?
אחרי המלחמה החל היצור ההמוני של גמדי הגינה ובשנות ה- 60 הגיעו גם גמדי הפלסטיק לגינות. אלו כבר היו חסיני התנפצות וגם לא רגישים לרטיבות וגשם. הגמדים הפכו לחמודים יותר ויותר, וגם קיבלו מלאכות שונות - "הגמד הדייג" או "הגמד מדליק הפנסים".
בשנות ה- 70 החליטו הצייר הולנדי Rien Poortvliet והסופר Wil Huygen "לחזור למקורות" ולכתוב סיפור מאויר על היצורים החביבים הללו. הדמויות של Poortvliet הן גמדים ננסיים, אבל חזקים ומוצקים, לבושי גלימות בצבעים עזים (כחול, ירוק, אדום) ולגמד הזכרי תמיד זקן לבן. הספר, Gnomes שמו, הפך להיות רב מכר(את הספר המקסים תוכלו לראות ולקנות כאן)
בעוד שבגרמניה נשארו נאמנים לדמויות הגמדים של לפני המלחמה, במזרח אירופה החל ייצור המוני של גמדי פלסטיק על פי מודל דיסני המתקתק.
כיום ישנם באירופה מעל 30 מיליון (!) גמדי גינה. לאחרונה נפוצה תנועה אירופאית, שהחלה בצרפת, הדוגלת ב "שחרור גמדי הגינה" (אם תגיעו לסוף הכתבה תבינו מדוע).
 
אם ישוחררו הגמדים - מי ישמור על הגינה?
אם ישוחררו הגמדים - מי ישמור על הגינה?   (צילום: כרמית וייס)
 
דור רביעי של גמדים
כאמור, ראשיתם של הגמדים המודרניים בגרמניה של המאה ה-19. בעיירה Graefenroda החל ייצור ידני של גמדי גינה מחרס על ידי קדר מקומי בשם פיליפ גריבל.
היות ויש סוגי גמדים ותפקידים שונים - לא פלא כי חלק מהתפקיד של הגמדים לעזור לגינה ולהגן עליה בשעות הלילה. תוך מספר שנים הקים פיליפ גריבל בית חרושת לגמדי גינה וייצר 16 סוגים שונים. באותה עת הגמדים היו מיוצרים ידנית, חלקם היו בגובה מטר שלם, הביגוד היה אמיתי, הם נצבעו ביד והייתה הקפדה רבה על הפרטים. היום בית החרושת הוליד כבר דור רביעי של גמדים, ונוספו בתי חרושת נוספים, בעיקר בצ'כיה (בוהמיה).
 
מוזיאון גמדי הגינה על שמו של פיליפ גריבל (Gartenzwergmanufaktur Philipp Griebel), נמצא בעיירה Graefenroda בה החל ייצורם (150 ק"מ צפונית לוירצבורג שעל הדרך הרומנטית).
אפשר לראות במוזיאון את תולדות ייצור הגמדים, את הדמויות העתיקות של גמדי העבר, וכן דמויות אחרות מחרס. במוזיאון מוצגות כ- 1,500 דמויות גמדים.
מוזיאון גמדי הגינה, גרמניה
מוזיאון גמדי הגינה, 1500 גמדים    (באדיבות: Gartenzwergmanufaktur Philipp Griebel) 





 
עוד אתרים בגרמניה בהם תוכלו לפגוש גמדים
אם לא תראו... סימן שאין לכם נשמה של ילד...
 
מערת הגמדים ביער השחור
מערת הנטיפים Erdmannshöhle- Hasel בדרום היער השחור, נקראת על שם הגמדים שהתגוררו בה תקופות ארוכות. אורכה של המערה 1,754 מטרים והיא מכילה חדרים שונים המעוטרים בנטיפים וזקיפים.
בעבר הלא רחוק שימשה המערה למגורי קבוצת גמדים גדולה... היו אלו גמדי מערות ביישנים שמיעטו במגע עם העולם העילי.
אך לפני כמה מאות שנים המצב היה שונה, הגמדים התגוררו כאן בקהילה גדולה. הם היו מגיעים אל העולם האנושי, מתקרבים אל האנשים בבתים, בשדה, במטבח, מסייעים בעבודות הבית או בעצה טובה. הם לא ביקשו כל תמורה עבור הסיוע, אבל האנשים היו אדיבים כלפיהם ונתנו להם להתחמם ליד האח בחורף או באורווה על הקש, וגם חלקו עימם את המשקה החריף והמחמם של לילות החורף הקרים ביערות גרמניה.
יום אחד, קבוצת פרחחים רצו לראות אם לגמדים יש רגלים והחליטו לפזר אפר לאורך דרך הגמדים, שהובילה מהמערה אל הכפר, כדי לזהות את טביעות הרגלים. הגמדים גילו את התוכנית הזדונית שינו את מסלול הדרך שלהם, כעסו מאד, נכנסו אל בטן המערה, המהמו ומלמלו בכעס ונעלמו אל בטן המערה לעולמי עד. אבל אולי יום אחד הם יחזרו, מי יודע?
היכן: בדרום היער השחור, בקרבת  העיירה לוראך (Lörrach), מעט צפונית לבאזל (שוויץ).
לינה באזור העיירה לוראך
כתבה על היער השחור
 
מערת Erdmannshöhle- Hasel, עם מעט דמיון תוכלו לראות כאן גמדים
מערת Erdmannshöhle- Hasel, עם מעט דמיון תוכלו לראות כאן גמדים   (צילום: gemeinde-hasel)
 
 
הר הגמדים והאנרגיה הסולארית
העיר הקטנה Dardesheim בחבל סקסוניה-אנהלט (Sachsen-Anhalt), מפעילה מערכת שלמה של אנרגיה סולארית, במטרה שכל הצריכה של העיר תהיה 100% אנרגיה ידידותית לסביבה. היא מוכרת בתור "העיר הגרמנית של האנרגיה החדשנית" - יש בה טורבינות רוח ענקיות והרבה גגות סולאריים.
אבל העיירה הקטנה הזו ידועה לא רק בשל הטורבינות הפונות אל השמיים, אלא גם בשל הגמדים שהתגוררו לצידה. ליד הקצה הצפוני שלה זורמים מי מעיין Letzmannsborn, המגיעים מההרים המקיפים אותה, הרים שבהם התגוררו הגמדים. כאשר האנשים שגרו כאן בעבר היו זקוקים לבגד יפה לחג או שמלה לחתונה הם היו עולים אל "הר הגמדים", מקישים שלש פעמים ומבקשים בקול ברור וחזק את בקשתם. והגמדים לא הכזיבו - לפנות שחר, עוד לפני שזרחה השמש, היו הכלה הענייה או האיכר החוגג מקבלים את הבגד המבוקש. הם היו גומלים לגמדים בהשארת מזון מהחגיגה בפתחו של ההר ליד המעיין, סוג של סחר חליפין עתיק יומין.
עם הזמן נוצרו עימותים שהעיבו על היחסים הטובים בין הגמדים והתושבים. בתחילה נעלמו הגמדים לזמנים קצרים, אבל בסופו של דבר הם עזבו לתמיד לאחר שרבים מהאיכרים הציקו להם, קיללו אותם והעליבו אותם, ולא רק זה, אלא שהתרגלו למתנות הגמדים והפסיקו להיות אסירי תודה.
מאז איש לא ראה או שמע על הגמדים ליד המעיין, אבל הסיפור הפך לנכס צאן ברזל, כאחד מסיפורי "מעשיות האחים גרים".
היכן: בין העיר Braunschweig לעיירה Halberstadt, בצפון גרמניה (פחות או יותר בין פרנקפורט לברלין).
מערות הגמדים ברכס הרי הרץ
רכס הרי הרץ (Harz) בצפון גרמניה מכסה 2,226 קמ"ר מאדמת גרמניה ומשתרע על פני החבלים: סקסוניה התחתונה (Niedersachsen) , סקסוניה אנהלט (Saxony anhalt) ותורינגיה (Thuringia). הוא מציע אין ספור מסלולי הליכה וטיול, כולל "המסלול בדרכי המכשפה" (Harzer Hexenstieg), טיפוס הרים, כרי עשב, אדמות בור, יערות עבותים, מים זורמים במפלים, צמחיה ובעלי חיים שלא תתקלו בהם במחוזות אחרים של גרמניה, כמו, תרנגול הבר השחור, שלדגים מיוחדים, חסידות שחורות כנף ואחרים.
אפשר לבחור סיור באחת מ- 13 המערות, השייכות למערכת המערות Rübeland Tropfsteinhöhlen.
מערת Baumanns Höhle – היא אחת המערות העתיקות בעולם, בה מתקיימים סיורים החל משנת 1646. היא התגלתה כאשר הכורה פרדיריך באומן חיפש ברזל ומצא מערת נטיפים. סיור מודרך בגרמנית מוביל את המבקרים צעד אחר צעד אל נבכי המערה. החלק הכי מרשים בה הוא האולם הגדול (Baumann Goethe Hall), המעורר קריאות השתאות מכל הנכנסים. כאן מתקיימים פסטיבלים ומופעי תיאטרון שונים (בד"כ אגדות האחים גרים) במהלך הקיץ.
 
מערת Hernmanns Höhle - התגלתה בשנת 1866 במהלך חציבה לסלילת כביש וגם היא נקראת על שם האיש שמצא אותה. היא הייתה המערה הראשונה בגרמניה שכבר ב- 1890 הוארה חשמלית. גם כאן נטיפים וזקיפים מרשימים, במיוחד חדר הקריסטל המבהיק עם זקיפיו המצוחצחים. יש בה גם בריכה ובה מתגורר סוג של דג לבן עיוור (יותר צלופח מדג) החי כאן.
אבל אנחנו הרי מחפשים גמדים, לא דגים...
 
מי גונב אפונים ומחליף תינוקות על רכס הרץ?
אחד האיכרים המתגורר על הרכס הבחין כי הגידולים בשדה שלו נעלמים ומצטמצמים מדי לילה, אבל לא הצליח לגלות מי אחראי לכך. הוא הלך לאישה החכמה בכפר ושאל לעצתה וזו הציעה כי יגיע לשדה בשעות שהחשיכה יורדת וינופף באוויר במקל דק מעל הגידולים.
עם המקל הדק שלו הוא הצליח לפגוע במצנפות הבלתי נראות של הגמדים ולא עבר זמן רב עד שקבוצה של גמדים עמדה לפניו. אחד מהם נפל רועד למרגלותיו והתוודה שאכן הייתה זו קהילת הגמדים שלו שגנבה את האפונים מהשדה, אבל הם נאלצו לעשות זאת בהיותם נזקקים.
השמועה על הגמדים הרעבים התפשטה מהר בכפר וכל האנשים היו נרעשים. הגמדים מצדם שלחו מכתבי התנצלות, בהם ביקשו לשלם עבור היבול שגנבו וגם הבטיחו כי יעזבו את השטח לעולמי עד.
כאן התחילו תושבי הכפר לנהל דיונים חמדניים, שכן לא רצו כי הגמדים יעזבו עם כל הזהב והאוצרות שברשותם, ומצד שני הגמדים רצו לעזוב בהסתר מבלי שיראו לעין אדם. בסוף הגיעו להסכמה כי הגמדים יעזבו וילכו על הגשר הצר וכל אחד מהם ידאג להטיל ולזרוק חלק מזערי מרכושו אל מיכל שיוצב שם. ככה איש לא יראה אותם בעזיבתם, מחד, והם גם יפצו את התושבים, מאידך.
אבל בני אדם הם סקרניים וחמדנים וחלק מתושבי הכפר המתינו מתחת לגשר לראות את הגמדים. אך כל מה שיכלו היה לשמוע את צעדיהם, לאורך שעות רבות, של רגלים זעירות הטופפות על הגשר. רק כמה גמדים בודדים נשארו להתגורר ברכס, הם לא מראים את עצמם לבני האדם ומתגוררים במערות, כמובן בעומק רב. אבל הם נשארו פוחזים ומפעם לפעם הם מגיחים אל הכפרים ומחליפים תינוקות שזה עתה נולדו, מבין עלי הכרוב בהם הם מונחים בפתח הבית, בילד אחר.
 
לשחרר את הגמדים כדי שיוכלו לטייל ברחבי העולם
בסוף המאה ה-20 צמחה באירופה, בעיקר בצרפת, התנועה לשחרור גמדי הגינה - Front de Liberation des Nains de Jardin (FLNJ). התנועה טוענת כי גמדי הגינה חיים בהשפלה ועבדות ויש לגנוב אותם ולהחזיר אותם אל הטבע והיערות אליהם הם רגילים. תנועה זו לא רק מפרסמת מודעות הקוראות לשחרור הגמדים, חבריה גונבים את גמדי הגינה מהחצרות ומשחררים אותם ביערות... סוג של אנטי-בורגנות, סוג של תימהונות.
 
גמדי הגינה מוחזרים ליער - התנועה לשחרור גמדי הגינה
גמדי הגינה מוחזרים ליער    (באדיבות: FLNJ)
  
הערות:
*  למען הדיוק מדובר על גנומים (Gnomes), שהם ננסים ולא בדיוק גמדים (Dwarfs) ויש הבדלים ביניהם. למעשה כל המיתוסים והסיפורים על הגמדים מתייחסים לדמויות הגנומים, אבל אשתמש בכינוי המקובל "גמדים" בלי לחלק לקבוצות ואפיונים שונים.
 





יונית אבני אודות הכותבת
יונית אבני, תופרת טיולים - ייעוץ והתאמת מסלולי טיול מותאמים ללקוח באירופה. שירות וליווי אישי בהכנת מסלול הטיול, למשפחות, זוגות ויחידים, מותאם לתקציב, יכולות והעדפות אישיות. באתר הבית של יונית מידע רב על יעדים בהם טיילה, וצרורות של טיפים להתייעלות בטיולים. דוא"ל yonit@yonitour.co.il

יונית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של יונית








מספר צפיות: 17503
3382