www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

קלבריה – אנשים ונופים


קלבריה – אנשים חמים ונופים מרהיבים
מאת: אורה רוטנברג


חופשה בדרום איטליה, עבור רבים, פירושה חופשה באזור סורנטו ואמאלפי. עבורם - איטליה נגמרת כאן. למעשה, בין אמאלפי לבין הנקודה הדרומית ביותר של המגף האיטלקי, מפרידים כ-500 ק"מ של יופי ועניין, שכמעט ולא נמצאים על מפת התיירות העולמית של ה"מיין סטרים". 


בכתבה זו נלמד להכיר את מחוז קלבריה, על מאפייניו המיוחדים ויעדי התיירות המרכזיים בו, ואני בטוחה שתשתכנעו שהמגף האיטלקי אינו שלם ללא האצבעות.

קלבריה, דרום איטליה
דרום איטליה, כדאי להכיר גם את קלבריה (צילום: אורה רוטנברג)



הצג מפה גדולה יותר
הערים החשובות של קלבריה: רג'ו קלבריה (A), ויבו ואלנטה (B), קטנזארו (C), קרוטונה (D), קוזנצה (E)
 

איטליה של יוון או יוון של איטליה

בחצות לילה חורפי עמדתי על חוף הים של קלבריה, בנקודה הדרומית שבה נוגעות אצבעות המגף האיטלקי בים התיכון. מאחורי צוק ענק לבן ובוהק, שניבט אל הים הסוער. לצידי עמדו גרציאלה ומאוריציו, זוג "קלברזים" (אנשי קלבריה) פטריוטים, שאירחו אותי בביתם. הם הביאו אותי לכאן כדי להראות לי בגאוה היכן התחילה ההתיישבות היוונית העתיקה באיטליה.
 
לדבריהם, היוונים הגיעו לראשונה אל המקום מן הים וראו למולם בחשיכה את לובנו של המצוק. הם עגנו למרגלותיו, וכך ממקום זה התחילה ההתיישבות היוונית במאה השמינית לפני הספירה – המאגנה גרקיה (Magna Graecia), כלומר: "יוון הגדולה". התיישבות היוונים בדרום יוון, הפכה לחלק חשוב ביותר בהיסטוריה של האזור והתהוות איטליה כולה.
 
בעודנו משוחחים על ההיסטוריה העתיקה של קלבריה, חלפה על פנינו מכונית 'פיאט 500' עתיקה, כמעט כמו ההיסטוריה... הפיאט נעצרה ומתוכה יצא זקן קטן כבן 80, ואולי יותר, ובידו גיטרה. גרציאלה ובעלה קראו לו "פרופסורה", והסבירו לי שהוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה המקומית. ה"פרופסורה" התיישב על הספסל שלידנו והתחיל לשיר ולנגן שירים של הביטלס, ואנחנו הצטרפנו לשירתו. כך בשעה 12 בלילה.

 
קלבריה, דרום איטליה
האנשים החמים והמעניינים של קלבריה (צילום: אורה רוטנברג)
 

שייט תעלות




האנשים החמים של קלבריה

החוויה הסוריאליסטית הזו, ומספר דברים נוספים שקרו באותו ערב, לימדו אותי שהחום בקלבריה מקורו באנשים. שעתיים לפני כן השתתפתי במסיבת פרידה מבנם של גרציאלה ומאוריציו, שיצא לחפש את מזלו ברומא, בשל מחסור גדול בתעסוקה בחבלי הארץ הדרומיים. כל השכונה הייתה שם. היין שנשפך לכוסות ולגרונות העלה את מצב הרוח לדרגות של צחוקים ושמחה. מאוריציו שלף בלי הרף מן הטאבון כיכרות לחם כפרי מאפה ידיו, וגרציאלה ניהלה את גדוד הסבתות והדודות, שהיו ממונות על מנות האוכל הפיקנטי עד חריף.
בשלב מסויים של הערב הגיעו כמה גברים ממשפחת המארחים (כולם בקלבריה משפחה...) ובידיהם אקורדיונים, תופים וכלי נגינה נוספים, והסעירו את כל החוגגים בריקוד טרנטלה מטורף.
 
טרנטלה היא המוזיקה המקומית במחוז קלבריה ובדרום איטליה. זוהי מוסיקה קצבית ומטורפת, שהקצב שלה עולה מרגע לרגע, ביחד עם קצב הלב של הרוקדים לצליליה. מקורה של מוסיקת הטרנטלה בסיפור אגדה: נשות הכפר, שעבדו בשדה בימים החמים של הקיץ, שכבו לנמנום קל של צהריים בלב השדות. הן נעקצו על ידי עכבישות ארסיות, וכדי להיפטר מן הארס היה עליהן להניע את גופן בטרוף, לצורך הזרמת הדם במהירות. כתוצאה מהריקוד המטורף של הנשים נולד הריקוד המקומי, המלווה במוסיקה הקצבית. שם הריקוד הוא טרנטלה, ופירוש המילה – עכביש.

כתבות על דרום איטליה
 
קלבריה, דרום איטליה
גם זו קלבריה, שכונות פשוטות ועניות (צילום: אורה רוטנברג)
 

קלבריה – אצבעות המגף האיטלקי

בדרומה של איטליה, לחופו של הים הטירני, משתרע מחוז קלבריה (Calabria), היוצר את אצבעות המגף האיטלקי, הנושקות לנקודת החיבור של הים הטירני עם הים היוני. המקומיים טוענים שאפשר ממש לראות את קו החיבור של שני הימים, בשל הבדלי הזרמים ביניהם וצבע המים. אני לא הצלחתי להבדיל.
 
מצר מסינה (Stretto di Messina) מפריד בין קלבריה לבין סיציליה, שנמצאת ממערב, במרחק הפלגה קצר ביותר. מכל נקודה בקלבריה, לאורך מצר מסינה, ניתן להשקיף על חופי סיציליה ולראות את הר הגעש אתנה ממש במרחק נגיעה. בלילה בהיר אפשר לראות זליגה של לבה מרהיבה, בצבעי האש, ממש מול עיניכם המשתאות.

 
קלבריה, דרום איטליה
קלבריה על מפת איטליה (מקור: TUBS)
 

חופים בתוליים, טבע פראי ואוכל ים-תיכוני

קלבריה מאופיינת באקלים ים תיכוני, דומה לשלנו, חופים חוליים, מפרצונים צוקיים וים כחול בגוונים יפהפיים. כל מי שמחפש חופים בתוליים עדיין יכול למצוא אותם כאן.
לחובבי הטבע והנוף ולשוחרי הטרקים: ליבה של קלבריה משופע בטבע פראי ומסתורי, פארקים ויערות, כמה אגמים קסומים ואף אזורים הרריים מושלגים בחורף ובהם אתרי סקי.
 
המטבח הקלברזי מושך אליו את כל אוהבי הדיאטה הים תיכונית, שהוכרזה לאחרונה על ידי אונסק"ו כמורשת עולמית לשימור.
למעשה תוכלו למצוא בקלבריה שני מטבחים שונים: הראשון - מורכב בעיקר ממאכלי הים הרבים, אותם ניתן למצוא לאורך החופים, והשני - גסטרונומיה הררית טיפוסית, אותה ניתן למצוא באזורים הכפריים, המאופיינים יותר במאכלי בשר. אלו וגם אלו מלווים ברטבים חריפים ופיקנטיים.
 
קלבריה, דרום איטליה
מתוק מתוק, הטעמים והצבעים העזים של קלבריה (צילום: אורה רוטנברג)
 

הערים החשובות של קלבריה

קלאבריה מחולקת לחמש פרובינציות (נפות), שאת ערי הבירה שלהן, ששמותיהן זהים לשם הנפה, אסקור מדרום לצפון.

העיר רג'ו קלבריה (Reggio Calabria) היא בירתה של פרובינציית רֶג'ו קלבריה, הנפה הדרומית ביותר של מחוז קלאבריה, לחוף מצר מסינה. העיר היתה בירתו הקודמת של מחוז קלבריה, והיא עדיין העיר הגדולה והמתויירת ביותר בו. זוהי עיר נמל דרומית טיפוסית, בה תוכלו למצוא רחובות עם חנויות רבות ואף מדרחוב אלגנטי, המאוכלס במיטב השמות והמותגים, אותם ניתן אולי להשיג כאן במחירים סבירים יותר מאשר במדרחוב של מילאנו. לאורך החוף נמתחת טיילת יפה, בה נמצא את ה"פסג'יאטה" הלוקלית בערבים הנעימים של עונת התיירות. (פסג'יאטה הוא מושג ומוסד חשוב בחיי התרבות והחברה האיטלקית, ומשמעו שיטוט ברחוב המרכזי, בעיקר בערבים ובסופי שבוע.)
 
גולת הכותרת של רג'ו קלבריה הוא המוזיאון הלאומי (Museo Nazionale della Magna Grecia), בו מוצגים מן המאגנה גרקיה (יוון הגדולה), אך בעיקר מתגאה המוזיאון בשני פסלי לוחמים עשויי ברונזה, שמהווים סמל לשלמות באמנות פיסול גוף האדם מן התקופה היוונית הקלאסית. אי אפשר שלא להתייחס לשכונות הפשוטות והעניות של העיר, דוגמתן תמצאו גם בנאפולי, פלרמו או כל עיר גדולה בדרום איטליה.

לינה בעיר רג'ו קלבריה
 
קלבריה, דרום איטליה
היופי והכיעור של "תרבות הלבנים" של קלבריה, חוסכים בטיוח הבתים  (צילום: אורה רוטנברג)
 
העיר ויבו ואלנטה (Vibo Valentia), בירת פרובינציית ויבו ואלנטה, שוכנת לחוף הים הטרני, במערב קלבריה. לעיר היסטוריה ארוכה ועשירה, החל בהתיישבות היוונית, דרך התקופה הרומית, השושלת הנורמאנית ועוד. כל כובש השאיר בה עקבות, שמוסיפים לה עניין ויופי. אחד מהם הוא המבצר של העיר, שעבר כמה שינויים ותוספות במהלך הדורות ונשקף ממנו נוף יפהפה.
 
העיר קטנזארו (Catanzaro), היא בירת פרובינציית קטנזארו ומחוז קלבריה כולו. קטנזארו היא עיר ביזנטית וימי-ביניימית, שלא טומנת בחובה נקודות משיכה רבות לתיירים.
 
העיר קרוטונה (Crotone), בירתה של פרובינציית קרוטונה, שוכנת בצד המזרחי של קלבריה, לחופי הים היוני. העיר עתירת ההיסטוריה נוסדה במאה השמינית לפני הספירה, והיתה לאחת הערים המובילות במאניה גרקיה, ההתיישבות היוונית בדרום איטליה. המבצר של העיר, שנבנה במאה ה-16, מארח כיום את המוזיאון העירוני.
 
העיר קוזנצה (Cosenza), בירתה של פרובינציית קוזנצה, נמצאת בחלקו הצפוני של מחוז קלבריה, והיא העיר האוניברסיטאית שלו. קוזנצה, המוקפת בשכונות עוני מכוערות, חובקת בליבה עיר עתיקה יפה, עם סמטאות צרות וציוריות, מהסוג שאנחנו אוהבים לשוטט ביניהן ואולי לעצור לקפה קטן באחד מבתי הקפה.
לינה בעיר קוזנצה
 




 

פניני החן של קלבריה

בפרק הקודם ציינתי את הערים החשובות של קלבריה, בפרק זה אציין מספר מקומות שבעיני הם פנינים אמיתיות.
 

הצג מפה גדולה יותר
יעדים מומלצים בקלבריה: הכפר גראצה (A), הפארק הלאומי אספרומונטה (B), עיירת הדייגים שילה (C), 
הפארק הלאומי לה סילה (D), העיירה קמיליאטלו (E), אגם צ'ציטה (Lago Cecita)
 
הכפר העתיק והיפה גראצה (Gerace) שוכן בצידו המזרחי של המחוז, בקצהו המזרחי של הפארק הלאומי אספרומונטה. גראצה סוחב על גבו היסטוריה בת אלפי שנים ומתפאר בקתדרלה נורמאנית, שנחשבת למבנה הדתי הגדול ביותר בקלבריה. הקתדרלה שווה ביקור ואף מומלץ לטפס אל אל שרידיו של המבצר העתיק, במרומי הכפר, שהנוף הנשקף ממנו מרהיב ביופיו.

לכפר יש גם נקודה יהודית. על אחד מקירות הכפר נמצאה כתובת חקוקה באבן, באותיות עבריות. לא ברור מקורה של כתובת זו, אך אין ספק שהיא מצביעה על היותה של קהילה יהודית במקום.

לינה באזור הכפר גראצה
 
קלבריה, הקתדרלה של גראצה
הקריפטה בקתדרלה של גראצה, המבנה הדתי הגדול ביותר בקלבריה (צילום: אורה רוטנברג)
 
שילה (Scilla) היא עיירת דייגים יפהפיה, שכמו נשפכת בגיבוב של גגות רעפים במורדות הצוק אל הים. העיירה הקטנה (כ-6000 תושבים) בנויה ממספר סמטאות, שאחת מהן מתפתלת דרך בתי קפה קטנים וטראטוריות של מאכלי ים, אל החוף השקט שלמרגלותיה. כל פינה שווה תמונה!
לינה באזור העיירה שילה

לה סילה (La Sila) הוא אזור ההר הפנימי המיוער של קלאבירה, שחלקו מוגן על ידי הפארק הלאומי לה סילה (Parco nazionale della Sila). הדרכים עוברות כאן בין יערות וכפרים קטנים, ומגיעות לפסגות מושלגות בחורף. הנסיעה בדרכי סילה תיקח אתכם אל כמה עיירות בעלות אופי אלפיני, ובהן העיירה קמיליאטלו (Camigliatello Silano). עיירה הררית זו, שעצם הזכרת שמה גורם לבלוטות הטעם שלי לפעול, הפכה למרכז גסטרונומי של מטבח הררי. תוכלו למצוא כאן את מיטב הנקניקים והגבינות של קלבריה. האזור כולו עשיר במסלולי הליכה וטרקים, ביניהם פזורים צימרים ומלונות קטנים ופשוטים, שישמחו לארח אתכם ללינה ולארוחה כפרית, מתוצרת מקומית ופטריות יער שפזורות כאן בעונה בלי סוף.
הדרך אל סילה הובילה אותי דרך אגם קסום - אגם צ'ציטה (Lago Cecita), שנראה בדמיוני הפרוע כאחד האגמים שעל פני הירח (אם יש כאלה...). נפש חיה לא היתה סביב האגם, והמים נראו חסרי תנועה אך כחולים להפליא. המראה היה בלתי נשכח.
הפארק הלאומי לה סילה

לינה באזור הפארק הלאומי לה סילה
 
קלבריה, פארק לאומי לה סילה, דרום איטליה
הפארק הלאומי לה סילה, כפרים קטנים ועיירות בעלות אופי אלפיני (צילום: Explorer)
 
פארק לאומי גדול נוסף, הנמצא בחלקו הדרומי של מחוז קלבריה, הוא הפארק הלאומי אספרומונטה (Parco nazionale dell'Aspromonte). פסגותיו הגבוהות, שהן חלקו הדרומי של רכס הרי האפנינים, מתקרבות לגובה 2,000 מטר. הפארק מתאים לטרקים, אך מומלץ לטייל בו ברגל רק לאורך מסלולי ההליכה המסומנים בלבד, בשל אגדות אימה וסיפורים מסתוריים, המקשרים את המקום לפושעים מן העבר ולמאפיה המקומית.
הפארק הלאומי אספרומונטה

 
אגם צ'ציטה בהרי לה סילה, קלבריה, דרום איטליה
אגם צ'ציטה בהרי לה סילה, כמו נופי הירח  (צילום: אורה רוטנברג)
 

טעמי קלבריה

אם כבר מציינים את המאפיה, אז אכן, אי אפשר להתעלם מן ה"אנדראנגטה" (Ndrangheta, מבוטא en-drahng-eh-ta), המאפיה הקלברזית. אולי היא מוכרת לכם פחות משכנותיה בנאפולי ובסיציליה, אך יש אומרים שהיא המסוכנת ביותר.
 
איני יכולה שלא לציין בפניכם את "אופנת הבנייה" בקלבריה, כמו שמכנים אותה המקומיים: "תרבות הלבנים" (Cultura del Mottone). בבואכם לחבל קלבריה לא תוכלו להתעלם ממספר המבנים שעדיין לא טויחו ונותרו עם לבנים חשופות, כאילו הם בתהליך בניה. המבנים החשופים הללו, שמספרם רב, הינם בדרך כלל בתים שנבנו זה מכבר, אך בהיעדר חוק שדורש טיוח, מעדיפים בעלי הבתים להשקיע בעיצוב הפנים מאשר במראה החיצוני של הבית. כך לובשת קלבריה מראה אפור, כאשר לפעמים תוכלו למצוא בבית ערום שכזה ברזים מזהב וג'קוזי...
 
כמובן, אי אפשר לחזור מקלבריה בלי כמה צנצנות של ה"סחוג המקומי" – סלסת פלפלים חריפה וטעימה, וגוש של מוצרלה מעושנת, שמשתלבת נהדר עם הסלסה על פרוסה של לחם כפרי.
בתיאבון.

 
הטעמים של קלבריה, דרום איטליה
הטעמים של קלבריה (צילום: אורה רוטנברג)

 





אורה רוטנברג אודות הכותבת
אורה רוטנברג, מנהלת חברת התיירות אורה איטליה, מדריכת טיולים לאיטליה ו"איטליופילית" מושבעת. מתמחה בחופשות לקבוצות, בודדים ומשפחות, הזמנת מקומות לינה מיוחדים, ייעוץ ובניית מסלולים בכל רחבי איטליה. מרצה בנושאים שונים הקשורים בתרבות האיטלקית.

לקריאת כתבות נוספות של אורה.








מספר צפיות: 22368
3702