www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



הדרכת ילדים ונוער בסקי שלג
מאת: עדי שורץ 


הדרכת ילדים שונה במובנים רבים מהדרכת מבוגרים, וחשוב לעשות הפרדה בין קבוצות הגיל השונות. אין דין הדרכה של ילדים בני 5-6 כדין הדרכה של בני נוער. הגודל והחוזק הפיזי שונים, היכולות המנטאליות אינן דומות וכך גם יכולת ההתמודדות הרגשית.


בבואנו להדריך ילדים, אנו משתדלים להתאים את הקבוצות פחות או יותר לפי גילאים, וכמובן לפי רמת ההתפתחות האישית של כל חניך. לכן, הקבוצות בדרך כלל מחולקות ,כמו כל דבר בצבא, לשלוש: מתחת לגיל 6, מגיל 6 ועד גילאי 10-12, ונוער מעל גיל 12 ועד לגיל 17. בכל גיל אנו שמים דגשים שונים על דרך הלימוד והגישה הפדגוגית לפיה נפנה לחניך, אך בכולם נקפיד תמיד על שלושה נושאים: בטיחות, הנאה ולמידה.
אנסה לפרט מעט את גישתי, כמדריך סקי, בנושאים אלו.
 
סקי עם ילדים, קבוצת הדרכה בעברית
קבוצת ילדים עם מדריך ישראלי בשלבי לימוד ראשונים של גלישת סקי  (צילום: ליאת בן צור)
 

טיולי אופניים



 
 

בטיחות בסקי - המסלול הבטוח על ההר

כלל "המסלול הבטוח", התקף בחיי היומיום, בדרך הביתה מבית הספר, תקף גם על ההר. אלא שהפעם הוא אינו באחריות החניכים, בוגרים ככל שיהיו, אלא באחריות המדריכים. על המדריך להכיר את האתר לפני קבלת הקבוצה, ובעיקר את התחנות בהן יש מקומות מוגנים מקור ומרוח, מסעדות, שירותים, ורכבלים מוגנים מקור (עם כיסוי).
 
אני כמדריך מקפיד ומוודא כי החניכים לבושים בביגוד מתאים, שיש ברשותם מים, כסף וקרם הגנה. בכיסו של כל ילד אני מקפיד שיהיה פתק, בו רשומים שם המלון, מספר הטלפון שלו ומספר הטלפון הנייד של המדריך. אני מצטייד ברשימת מספרי הזיהוי של ציוד הסקי של החניכים, למניעת בלבול והחלפות ציוד בין הילדים, וכן מספרי הטלפונים של ההורים למקרה שתתעורר בעיה במהלך היום.
 
הילדים מופקדים בידי כמדריך למשך יום של גלישה, כמו בבית הספר, ולכן חשוב לדעת מראש על בעיות בריאותיות, צרכים מיוחדים ושאר ירקות. חשוב לי לקבל מידע לגבי תרופות שהם נוטלים באופן קבוע, רגישויות למזון ובעיות קשב וריכוז. אני משתדל לקבל גם רקע נוסף מההורים, לגבי גורמים, אירועים, או מצבים שעלולים להשפיע על הילד מבחינה רגשית (לא נספר על אוזורוזוקקרוזו שטבע בים לילד עם חרדה ממים…).
 
יציבות היא לא הצד החזק של מזג האוויר על ההר. הוא יכול להיות מאוד הפכפך ולהשתנות במהירות, מבהיר וקריר, לסוער, מקפיא וממש לא נעים. מכיוון שכך, בהדרכת ילדים צעירים מאוד, יש לתכנן את הגלישה באזורים הקרובים לתחנות מוגנות, עם אפשרות נוחה לירידה מההר. באתרי סקי בהם יש בית ספר מקומי לסקי עם "גן ילדים" ומתקנים המתאימים לילדים קטנים, כדאי לברר את האפשרות להשתמש בהם. כאשר מדובר בקבוצה של ילדים בוגרים יותר, הרגישים פחות לקור, אפשר להתקדם ולהתרחק יותר, אך עדיין חשוב לתכנן היטב את מסלול הגלישה.
 
חשוב לתכנן את יום הגלישה ולסיים אותו בהתאם למצב הילדים ומזג האוויר. ילדים מותשים הם מתכון בדוק לבכי וקיטורים, אז חבל לקלקל יום מוצלח בגלל חצי שעה מיותרת.
טיפים לסקי עם ילדים
למידע נוסף על חופשות סקי בעברית לחצו כאן >>
 
קבוצת סקי לילדים קטנים
בקבוצות ההדרכה בעברית הילדים מופקדים בידי המדריך  (צילום: ליאת בן צור)
 

הנאה בסקי- כדורי שלג ומלאכי שלג

ההנאה עומדת בבסיסה של ההנעה, וזהו הכלל הבסיסי המשמש נר לרגלינו, כמדריכי סקי. כאשר הילד נהנה, יש לו מוטיבציה לגלוש. נושא המשמעת הוא חשוב ביותר, ולא נוותר עליו, כמובן, אך הוא אינו סותר את מרכיב ההנאה.
חלק נכבד מהנאתם של הילדים, קטנים כגדולים, מיום של סקי, טמון דווקא במשחקי שלג ולא בגלישה עצמה (מורעלי הסקי שבינינו אולי לא יבינו זאת, הרי שלג נועד לגלישה, לא?). על המדריך לתת להם את הזמן לכך, גם בפעילות חופשית וגם במשחק מונחה. אפשר לבנות בובת שלג (כמובן בצד ולא באמצע המסלול), אפשר לקיים תחרות קליעה בכדורי שלג על מטרה מוגדרת (המדריך?...), ואפשר גם לשכב ולעשות מלאכי שלג. אני כמדריך משתדל להתאים את הפעילות לגיל החניכים, ומנסה, כמיטב יכולתי, לא לדרוך על מוקשים של: "הוא זרק עלי", "הוא מילא אותי בשלג" ועוד כהנה וכהנה כרוניקות של ריב ידוע מראש.
כתבה על חופשת סקי משפחתית
 
לימוד סקי לילדים בעברית
לימוד סקי נעשה תמיד תוך כדי משחק וכיף   (צילום: ליאת בן צור)
 

לימוד סקי - הפיצה, הצ'יפס והקטשופ

לילדים צעירים יכול המדריך להסביר שעות על העברת משקל, לחיצה לכאן ודחיפה משם. הם לא יבינו אותו, ישתעממו, ומהר מאד הוא ימצא את עצמו מדבר עם עצמו.
ככל שהילדים צעירים יותר, כך צריך להשתמש יותר בטכניקות של משחק והדגמה. כאשר המדריך מדגים עם הגב לילדים, הם יבינו טוב יותר את כיוון התנועה, ולא יעשו תמונת ראי שלה…
ימין ושמאל הם חסרי משמעות אצל ילדים קטנים. אפשר לקשור סרטים בצבעים שונים על כל יד, או להדביק מדבקות צבעוניות ולומר להם ללכת לכיוון של הצבע הרצוי.
הסבר ארוך הוא מיותר. צריך להראות את התנועה – וקדימה לדרך.
 
השפה צריכה להיות פשוטה ומובנת. ילדי גן יודעים, בדרך כלל, לזהות משולש, אבל מקבילים הוא מושג מתקדם מדי עבורם. יש המשתמשים במושגי הפיצה והצ'יפס. כל זה טוב ויפה, אבל סביר להניח שהרבה ילדים ידמיינו דווקא עיגול כשיאמרו להם פיצה, ומה בדיוק הקשר של צ'יפס לקווים מקבילים? (זה לא נראה כך בצלחת עם הקטשופ!). לכן, במקום לנסות להפעיל דמיון יצירתי, יש להדגים, ואז לעבור ילד ילד ולסדר לו את המגלשיים לתנוחה הנכונה. לאחר מכן אפשר לומר להם שלזה קוראים משולש, ולזה קוראים מקבילים, והנה הרווחנו גם למידת מושגים נכונים וגם הבנה מיידית של התנועה הנכונה (אפשר להשקיט מעט את מצפוננו על הפסד ימי לימודים...).
 
שילוב של משחקים תוך כדי גלישה ותרגול ישפר את הלמידה. תחרויות שונות, משחק הסללום המתמשך, גלישה מתואמת , גלישה תוך החזקת ידיים, רכבת, ועוד כיד הדמיון. כל זה כמובן בצורה בטוחה ובמדרון מתאים.
המדריך יכול לאפשר לאחד החניכים להיות המוביל של הקבוצה כאשר מאחוריו גולש המדריך, ומאחוריו שאר הקבוצה. במקרה זה שני חניכים מקבלים הדרכה צמודה - החניך המוביל מרגיש טוב כמוביל, הצריך לבחור את תוואי הגלישה, והמדריך יכול לראות ולתקן אותו, בעוד החניך שמאחורי המדריך לומד מחיקוי המדריך.
רצוי לבצע כל הזמן רוטציה בסדר הגלישה של החניכים, כאשר החניך שגלש אחרי המדריך (או המוביל במקרה האחרון), עובר להיות אחרון בסיום קטע הגלישה, וחוזר חלילה. אפשר לתת לחניך להמציא תרגיל וכל החניכים צריכים לגלוש אחריו.
את החניך האחרון אפשר למנות ל"עוזר מדריך". תפקידו לסגור את הקבוצה, לעזור ולהתריע במקרה של בעיה או נפילה. תפקידים אלו נותנים הזדמנות ומטילים אחריות, הן על החזק בקבוצה והן על החלש בה.
סקי בסגנון פיצה
פיצה בגלישה, לא בדיוק כמו הפיצה בצלחת   (צילום: ליאת בן צור)
 


 
 

צחוק ומשמעת בשיעורי הסקי

יש צחוק ויש משמעת ויש קשר הדוק בין השניים. חשוב מאד שהחניכים ידעו מי קובע מתי עושים כל דבר ואיך עושים אותו, וכדאי שהם יבינו שהמדריך הוא בעל התפקיד הזה. זה נכון במקרה של ילדים צעירים, אבל הם באופן טבעי רואים במדריך דמות בוגרת ואחראית. הבעיה קשה יותר עם בני נוער. אלו הרי בטוחים שהם המציאו את העולם, ותפקידנו לנווט בין היכולת ללמד אותם, לבין ההוכחה שהם לא המציאו אותו. בני נוער ילכו אחרי דמות נערצת, ולאו דווקא אחרי מדריך שמתיימר להיות סחבק שלהם.
מצד שני, שליטה בלקסיקון של הילדים יכולה להיות קלף חשוב במצבים מאתגרים. אסרטיביות, עקביות והפגנת יכולת גלישה מרשימה, יגרמו לנוער לרצות לחקות, להתחרות ואולי גם לנצח את המדריך. משמע – הם ילכו בעקבותיו. המוקש הגדול של בני נוער הוא הצורך הבלתי נלאה שלהם להתווכח. אז כדאי מאד שלמדריך לא יהיה צורך כזה…
 
אם זה ניתן, רצוי שההורים לא יהיו בקרבת הקבוצה. יש ילדים שמאבדים את הצפון ברגע שהם רואים את ההורים (ויש גם לא מעט הורים שמאבדים את הצפון ברגע שהם רואים את הילדים…).
הילדים, גם הצעירים שבהם, צריכים לדעת להסתדר לבד ככל שזה ניתן (וזה ניתן!).
חשוב שהמדריך לא יהפוך לסבל מבלי ששם לב לכך. לכן, יש להקפיד שכל ילד יסחוב את הציוד שלו. מתי אנחנו מוכנים לעזור? במקרים מיוחדים, במקרה של ילד צעיר מאד, או ילד עם קושי מוגדר.
הילדים צריכים לדעת לנעול את מגפי הסקי, לחבוש את הכובע, להרכיב את המשקפיים וללבוש את הכפפות בעצמם. המדריך נמצא שם כדי לעזור, אם צריך, אבל לא כדי לעשות זאת במקומם. ילד צריך לדעת לקום בעצמו מנפילות, להרכיב מחדש את הסקי ולחזור לגלישה.
 
מקלות הסקי - למרות ההתלהבות של הילדים מהמקלות, עדיף להתחיל בלעדיהם. למקלות יש נטייה משונה לסרבל, להיתקע וליפול בזמן הלא נכון מהמקום הלא נכון. הילדים צריכים להתמודד עם מגוון תנועות חדשות, ולא צריך להעמיס עליהם גם את המקלות. ילדים בוגרים יותר, ברמת גלישה גבוהה יותר, יכולים להתחיל לתרגל עם מקלות.
 
סקי עם פעוטות
צחוק, משמעת ומה שבינהם   (צילום: ליאת בן צור)
 

בוב ספוג והשמינייה על השלג

ימי צפייה אחדים בערוצים נבחרים בסגנון עדות ההופ, לוגי, ערוץ הילדים, ניקולודיאון וכדומה, יעשו פלאים לבקיאות המדריך בדמויות החשובות באמת לילדים ולנוער, קרי: בוב ספוג, ארתור, דורה, סדריק, אינויאשה, השמינייה ושות'… אם אין לכם זמן לכך, קחו קורס מזורז אצל הילדים הפרטיים שלכם/ אחיינים/ הילדים של השכנים או כל ילד שתתפסו ברחוב…
כדאי להכין עזרים שונים: בלונים, סרטים, מדבקות, מדליות וכו'. אין כמו ילד גאה שחוזר מיום גלישה כשמעילו עטור מדבקות חייכנים, כפרס על ביצועים טובים. רצוי שהמדבקות יהיו מעולם גיבורי הילדות שלהם (ראו סעיף קודם).
 
אין כמו רגע מנוחה בשלג המלווה בסיפור מתאים. כדאי שהמדריך ידע כמה סיפורים מצחיקים, אגדות, חידות, שירי רחוב מצחיקים ובדיחות . לי עצמי יש סיפור קבוע על דמות מסוימת שהילדים זוכרים ומזכירים אותה גם בשנה שלאחר מכן (אוזורוזוקקרוזו, זוכרים?).
בני נוער הם חידה קשה יותר לפיצוח. הם ציניים וביקורתיים, וכפי שאמרנו, הם בטוחים שהם המציאו את העולם והוא שייך רק להם. כאן צריך לנסות שיטות אחרות. במקום בו בלונים ומדבקות לא יעבדו, סיפור מעניין או חידת הגיון אולי יצליחו. 
 
הדרכת ילדים ונוער מהווה אתגר וזו עבודה לא פשוטה. צריך למצוא את השילוב המתאים בין משמעת לחופש, בין הנאה ולמידה, ואף פעם לא לוותר על הבטיחות.
חשוב שאנו המדריכים ואתם ההורים נזכור: החניכים לא באו לגיבוש סיירת מטכ"ל. הם באו לחופשה, לגלוש וליהנות. חניך שנהנה, גם אם לא התקדם כפי שרצינו, יהיה חניך מרוצה, וירצה לחזור על החוויה גם בעתיד. בסופו של יום, אנו תמיד צריכים לזכור שבסך הכל המטרה היא ליהנות.


למידע נוסף על חופשות סקי בעברית לחצו כאן >>

 






עדי שוורץ אודות הכותב
עדי שוורץ, מדריך סקי מוסמך על ידי על ידי מכון וינגייט, מדרך מזה 11 שנה בקבוצות הדרכה בעברית במסגרת איגוד מדריכי הסקי בישראל, איגוד החבר ב ISIA, אירגון מדריכי הסקי הבינלאומי. 

עדי עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של עדי.








מספר צפיות: 9810
1459