מדריך סקי כחול לבן: הדרכת סקי בעברית
מאת: יעקב קרמר
שוב ימי הקיץ האחרונים. יולי-אוגוסט המהבילים אחרינו, ועונת החמסינים עוד לפנינו... רובנו עסוקים בחיפוש אחר דרכי מילוט מהחום והלחות הבלתי נסבלים – מי במזגן במשרד ובבית, מי באוטו הממוזג, ומי בים... קשה לדמיין בתקופה הזו שיש עונות ומקומות בעולם שה"מינוס" והשלג שולטים, האנשים מתקבצים סביב האח הבוערת, לובשים "שכבות" כדי להוציא את האף מחוץ לחדר המחומם ו... עושים סקי!
תסריט מספר 1
אנו יוצאים לחופשת סקי בצרפת.
בערב הראשון של החופשה אנו נרשמים לקבוצת הדרכה כלשהי ומציינים את רמת הגלישה כפי שאנו מבינים אותה, על פי ההסברים של המדריכים המקומיים. אין צורך לציין שרבים מאתנו, אחרי הניסיון ה"רב" שצברנו בשלושה-ארבעה שבועות גלישה, נרשמים לקבוצות המתקדמים, ויש כאלה שאף מגדילים ונרשמים לקבוצות Competition , וכמובן כולנו, כל החבר'ה, יחד באותה הקבוצה... אנו מתעלמים מהמבטים המשתאים של הגולשים מכל רחבי העולם, שאינם מעיזים לעשות כן אחרי הניסיון ה"מועט" של שלושה-ארבעה שבועות גלישה... בעונה, במשך 10 שנים...
ביום המחרת אנו מתייצבים בשעה שנקבעה ליד בית הספר לסקי המקומי למבחן התאמה לרמה ו...הופ, בבושת פנים מפוזרים לכל עבר, לכל מיני קבוצות ברמות מתחילים או בינוניים. שם אנו פוגשים עוד כ-14 מתלמדים מכל רחבי העולם, דוברי שפות שונות, ובמקרה הטוב חלקם גם דוברים מעט אנגלית.
המדריך של הקבוצה הוא חתיך איטלקי שזוף, הדובר צרפתית במבטא איטלקי, ובמקרה הטוב, גם אנגלית במבטא לא ברור. וההמשך הוא ברור...
קבוצת ישראלים עם מדריך ישראלי, קפרון, אוסטריה (צילום: יעקב קרמר)
תסריט מספר 2
הקבוצה הרב-לאומית מהתסריט הקודם.
התאריך הוא מרץ, לקראת סוף העונה. החתיך האיטלקי מקבל את הקבוצה ה- 16 שלו העונה, ויש לו עוד חודש לפחות עד סיומה. הוא נראה מעט עייף ומשועמם, אך מלא מוטיבציה לגלוש. אחרי שעה של הכרות אנו מוצאים את עצמנו רודפים, עד כלות הנשמה, אחרי המדריך, המרחף בקלילות על מסלולי האתר האין סופיים, מנסים לחקות את תנועותיו, אך ללא הצלחה מרובה.
מתחננים להפסקה קלה ומבקשים שיעזור לנו לצאת מ"קאק פוזישן" שאנו סוחבים מחופשה לחופשה. בחוסר רצון מופגן מסביר לנו המדריך, באנגלית שנשמעת כמו איטלקית (או אולי כמו צרפתית), למה זה קורה לנו, מדגים בקיצור מה צריך לעשות, וממשיך בדהירה עד הצהרים. " See you tomorrow ”, הוא נפרד מאתנו ונעלם תוך השארת שובל לבן מאחוריו.
למחרת אנו מוצאים את עצמנו "מתבחבשים" בשלג עמוק בין העצים מחוץ למסלולים. לאחר אכילת כמות בלתי מבוטלת של שלג החלטנו שזהו, די להפעם, עוזבים את הקבוצה, מחפשים את הנושרים מהקבוצות האחרות ומסיימים את השבוע בגלישה מהנה עם החבר'ה. אמנם באותו "קאק פוזישן", אך בריאים ושלמים, גם בנפשנו...
כתבה על אתרי סקי באיטליה
תסריט מספר 3
מכיוון שזוהי חופשת פורים בארצנו, יצאנו לעשות סקי על כל טפנו – הגדול בן 14 שהתעקש ללמוד סנובורד, האמצעי בן 10 שזוהי חופשתו השניה, והקטנה בת ה- 6, עליה המרנו בבית האם תצליח ללמוד סקי השנה.
לגדול לא היתה בעיה – הוא השתלב במהרה בין המטורפים האחרים ובילה לא רע את השבוע. בן ה- 10 נפל לקבוצה של מקומיים דוברי צרפתית, ולאחר היום הראשון התעקש לגלוש איתנו, "או שהוא נוסע הביתה"... הקטנה כלל לא הבינה למה הביאו אותה למקום המוזר והקר הזה, והמדריכה הצרפתייה, הצעירה והחמודה, דרשה בתוקף שאחד מאתנו יתלווה לקבוצה כפי שנהוג אצל המקומיים. כך מצאנו את עצמנו מנסים לשכנע את הקטנטונת לנסות שוב ושוב, תוך ניסיונות עקרים לתרגם את דברי המדריכה בעלת הסבלנות הרבה, אך בהחלט לא אין סופית.
בצהריים נפגשנו כולנו באחת המסעדות, שם עשינו הגרלה מי חוזר למלון עם הקטנה, ומי נשאר לגלוש עם בננו האמצעי.
בערב, די מותשים מהיום הראשון, נשבענו שעד שהקטנה לא תגדל קצת לא נחזור על הטעות שעשינו...
מדריכה וחניכה כחול-לבן, באתר הסקי צרמט שבשוויץ (צילום: ליאת בן צור)
משוכנע אני שלרבים מאתנו התמזל מזלם לא להיות חלק מהתסריטים הנ"ל, אך מי מבטיח שזה לא יקרה בעתיד? הבעיה שזה לא תלוי בנו.
הימור הוא שם המשחק
ומי בכלל רוצה להמר על הסכומים שהשקענו בחופשה הזאת, כשהמטרה הייתה להנות ?...
וכאן אני מגיע לנקודה אותה רציתי להבהיר:
לא פעם נוכחנו שמוצר מסוים מתוצרת כחול לבן עדיף עשרות מונים על מוצר דומה מתוצרת חוץ. זאת מהסיבה הפשוטה – המוצר המקומי מותאם באופן מושלם לצרכן הישראלי, כאשר יוצריו מתחשבים בכל גחמותיו, מכירים ביתרונותיו ובחסרונותיו, וכמובן מחפשים גם את נקודות התורפה שלו.
עכשיו תארו לעצמכם את התסריט הבא:
אתם מגיעים לחופשת סקי באוסטריה או באיטליה.
בערב הראשון של החופשה אתם נפגשים עם מארגני הקבוצה, מפעילה חברתית ומדריכי הסקי והסנובורד שלכם. כן, ניחשתם – כולם דוברי עברית רהוטה, אשר מתאכסנים יחד אתכם במלון. אגב, את חלקם כבר פגשתם עוד בארץ בפגישת ההכנה של הקבוצה. נכון, לא כולם חתיכים איטלקים, אך בהחלט מבינים דבר ועניין בכל הנוגע לסקי ולהדרכה.
רשימת הקבוצות כבר מוכנה, על פי הפרטים שמסרתם עוד בארץ. הרשימות הוכנו מבעוד מועד על ידי רכז ההדרכה, לאחר שעברו בדיקה וסינון, מתוך היכרותו את אופיו המיוחד של הגולש הישראלי המצוי.
הולכים לשכור ציוד גלישה. וראה איזה פלא, בחנות ההשכרה ממתינים לכם יחד עם העובדים המקומיים אנשים דוברי עברית במעילים סגולים. כן, אלו הם המדריכים שילוו אתכם במשך כל השבוע. לאחר שהם הרגיזו כהוגן את המקומיים, תוך התעקשות על איכות הציוד והתאמתו לגולשים, חוזרים למלון להתארגנות לקראת היום שלמחרת.
לאחר ארוחת הבוקר, נפגשים במלון ויוצאים עם המדריכים לאזור הגלישה. שם בודקים את כושר הניחוש של רכז ההדרכה ועושים התאמות מתבקשות, כדי לייצב קבוצות הומוגניות ככל האפשר, הן מבחינת רמת הגלישה, הן מבחינת הגיל ומעט על פי הבקשות המיוחדות של הגולשים. הקבוצות הן בגודל של כשמונה גולשים בממוצע, וכולם מדברים אותה השפה!
ארוחת צהריים עם המדריכים, באחד מאתרי הסקי של אוסטריה (צילום: יעקב קרמר)
מתחילים לגלוש עד הצהרים. אז מתיישבים באחת ממסעדות ההרים יחד עם המדריך, מגלגלים בדיחות, שופכים את לבכם ומעירים הערות לאוזניו הקשובות של המדריך.
לאחר הפסקה של שעה ממשיכים לגלוש עוד כשעתיים, לעתים יותר ולעתים פחות – הכל על פי המצב בשטח, רצון הקבוצה והחלטת המדריך, כמובן.
המדריך מלא מוטיבציה, שכן גם עבורו זהו השבוע הראשון או השני של הסקי (להוציא את ההשתלמות המקצועית שעבר בתחילת העונה). הוא מסביר ומלמד בסבלנות רבה ובשפתנו ("העבר את המשקל על הסקי התחתון", "הרגליים ברוחב האגן"), מתאים את כמות ההדרכה לרמת הסבלנות של הקבוצה ומוביל את הקבוצה בביטחון ברחבי האתר כאילו נולד שם. הכיצד? הסוד הוא בכך שהמדריכים הגיעו לאתר יום או יומיים לפני הקבוצה, חרשו אותו לאורכו ולרוחבו, הכירו את מגבלותיו ומצאו את המסלולים המתאימים ביותר לקבוצות ולרמות השונות.
קבוצת ילדים עם מדריך כחול-לבן, סלה רונדה, איטליה (צילום: יעקב קרמר)
לאחר היום המפרך חוזרים למלון בסביבות השעה ארבע ומתפזרים כל אחד לעיסוקיו, מי לאפרה-סקי בבר המקומי, מי לג'קוזי ומי לקניות ברחוב הראשי בעיירה הציורית. בערב נפגשים לארוחת הערב, יושבים בלובי יחד עם המדריכים, מעבירים חוויות, מייעצים למדריכים, בבטחון האופייני, כיצד כדאי ללמד סקי ומתכוננים ליום הבא.
שכחנו משהו – ואיפה הילדים?
הגדולים הם סחבקים עם המדריך, עצמאיים לחלוטין ואחרי הגלישה יהיו עסוקים עם חבריהם הישראלים בענייניהם – מהם אתם לא תשמעו עד סוף הערב.
הקטנים יותר – צמודים כל היום למדריך, האחראי שילמדו לגלוש, שיאכלו בהפסקת הצהרים, שיעשו פיפי בזמן, שלא יהיו אדים בתוך משקפי הסקי וכהנה וכהנה. לאחר הגלישה הם מועברים כלאחר כבוד לידיה האמונות של המפעילה החברתית, אשר תעסיק אותם בפעילויות שונות ומשונות עד שתחזרו מהסקי, או עד ארוחת הערב. רק אז תשמעו מהם, אלא אם בחרתם להיפגש גם בהפסקת הצהרים באחת המסעדות על ההר, בתאום בין המדריכים, כמובן.
מסיבת פורים בחופשת סקי באחד מאתרי הסקי של שוויץ (צילום: יעקב קרמר)
אין ספק שבתסריט הזה כמות ההפתעות שואפת למספרים קטנים. התסריט אינו דמיוני, כי מאות משפחות כבר יצאו במסגרות כאלה ולמדו להעריך את היתרונות שבחופשה מסוג זה.
על פי הניסיון שלנו ועל פי תגובות הגולשים, ההדרכה בעברית מתאימה לכל רמות הגלישה, אך במיוחד לילדים ולמתחילים. הוכח מעבר לכל ספק שקצב ההתקדמות וההנאה שבלימוד הסקי משתפרים לאין שיעור כאשר מנטרלים את המכשולים, כגון, הפערים בשפה ובמנטליות, וזאת בנוסף להסרת הדאגות המיותרות בכל הנוגע להתנהלותה של החופשה המשפחתית.
כמה מילים לסיכום
אם אמרנו שהימור הוא שם המשחק, אז הדרכה בעברית – זהו המפתח להקטנת הסיכוי להפסיד בהימור הזה.
ברוח הזמנים הללו – מה יכול להיות יותר נחמד מלראות מדריך מתוצרת כחול לבן, כובש עוד מחוז שנראה בלתי מושג לכאורה לישראלים עד לפני מספר שנים?
כתבה על אתרי סקי באיטליה