מומחי תיירות
שלום למומחים ! אני טסה לקראת סוף מרץ לנפאל ולצ. הודו לכ-5 חודשים. התכנון הוא להתחיל בהתנדבות בנפאל של כחודש ומשם להמשיך לטייל. שאלתי היא - כבחורה. וכבחורה צעירה. וכבחורה צעירה שטסה לבד - מה המלצותיכם לגבי זהירות/ טראקים/ וכו' ? וכן - מבחינת הכנות - האם לדעתכם יש צורך בירידה לפרטים - כמו בניית מסלול, מציאת מקומות לינה, דרכי הגעה וכו'? או שאפשר להתמצא שם? התושבים בכלל מבינים אנגלית באזורים האלה? בעקרון אני מטיילת הרבה גם בארץ וגם בחו"ל, אך אף פעם לא הייתי במדינת עולם שלישית , ולכן אני לא כ"כ יודעת איך להיערך ;) אשמח לעזרה ! תודה מראש - ושבוע טוב ליאור

שואל: ליאור אוריין
קטגוריה: מזרח אסיה

17 ינואר, 2010
אהלן ליאור.
ראשית, כבחורה שטסה לבדה למזרח, מנסיוני, אין לך מה לחשוש מהמקומיים, אך גם לא להיות תמימה. בנפאל לא נתקלתי ביחס עויין או מאיים לעולם, בלאוס, בה הייתי לגמרי לבד, התקרבתי למקומיים והבנתי שהם לעולם לא יפגעו בבחורה לבדה, אך לא נתתי לזה לגרום לי לשאננות לעולם. לא פחדתי אך גם תמיד דאגתי להסתכל מעבר לכתף.
לשם הדוגמא - בנפאל, לקחתי פורטר צעיר ונחמד לטיול בהרים ל7 ימים למסלול פחות מתוייר והוא היה נהדר ועזר לי בהכל. לקחתי אותו דרך סוכנות ידועה וסמכתי עליהם שהם יודעים איפה אני ועם מי אני נמצאת ואת המסלול כמובן, ומתי אני צריכה לחזור, ולכן לא דאגתי לרגע. שילמתי לו חלק מהכסף בהתחלה, וחלק שני בסוף וככה ידעתי שהוא ירצה לסיים את משימתו כי משפחתו זקוקה לכסף. כמובן נתתי לו טיפ גדול וגם צ'יפרתי אותו עם חטיפים לאורך המסלול.
אבל - לא היינו לבד כמעט אף פעם, מכיוון שהארץ מלאה מטיילים, ישראלים ואחרים והם היוו את הביטוח שלי, ובוסף הקפדתי לראות את הצעד הבא שלי ואיפה אני ישנה בלילה הבא והאם יש שם אנשים.
תמיד מצאתי עם מי לטייל, וטיילתי עם אנשים מכל העולם וזה היה הערך המוסף לכל החוויה האדירה הזו.
אני חייבת להגיד שנכון לשנת 2005, כשאני הייתי שם, המקומיים הם מקסימים! כמעט ולא נתקלתי ביחס עויין, למעט מפגש עם מאואיסטים בטרק בהרים שאף הם היו מאד נחמדים, כשלא התנגדנו להם ונתנו להם את אגרת המעבר אותה ביקשו (אפילו קיבלנו הנחת סטודנטים (!) וקבלה כדי לא נצטרך לשלם שוב....) הדתות להן הם משתייכים מונעות מהם להיות אלימים או בלתי נעימים כלפי הזרים או החלשים (והחלשים זה אנחנו).
כמובן שיש את היוצאים מן הכלל, (אני לא נתקלתי), ועל זה צריך להית עם היד על הדופק ולא להסתמך על אף אחד מלבד עצמך.

תמיד תמיד לדאוג לקשר קבוע עם הבית ולפני שאת יוצאת למקומות מרוחקים להודיע בבית ובמלון או למטיילי אחרים ולברר את הגישה הבאה לאינטרנט או לטלפון. אני לא הסתובבתי ולא אסתובב לעולם עם טלפון נייד מהארץ אך תמיד אבדוק איפה ניתן לערוך את השיחה הבאה הביתה.

רוב האוכלוסיה יודעת אנגלית, בעיקר נותני השרות.

מבחינת ירידה לפרטים : אין שום צורך לדעת באיזה מלון את ישנה באותו לילה, מכיוון שאם את מגיעה לקטמנדו לאיזור הטאמל, יש לך מלונות מצויינים ונקיים (בצורה סבירה)בשפע, בזול, והשרות מצויין. כולם ירצו לעזור לתיירת לסחוב ולהגיע למלון המומלץ ממנו הם מקבלים עמלה... אני לא נתתי להם כי הם רוצים עוד כסף על זה אבל זה גרושים.
טרקים : אחרי שתגיעי מנמל התעופה במונית עם עוד אנשים כדי להוזיל את הנסיעה, תנוחי יום יומיים וצאי לסיור סוכנויות, אם סוויסה עוד קיימת ואני מאמינה שכן, צאי דרכם לכל מקום שרק תרצי, הם נ-ה-ד-ר-י-ם!!!!!!! וזולים משמעותית בהרבה דברים כולל הסעות לפוקהרה, אינטרנט וטלפונים הביתה (גם זול)
תשאלי אותם גם לגבי מקומות להתנדב אם עוד אין לך.

ציוד, ניתן לרכוש שם את הרוב. אני קניתי מעיל פליז מצויין שמשרת אותי עד היום (!!!)
כולל ציוד עזרה שניה ושלישית.
אני עשיתי גם הדבקת כתר לשן במרפאה האמריקאית ליד השגרירות ההודית כי הוא נפל לי באמצע טרק....

בגדול, נפאל היא ארץ מושלמת לטיולים זולים, את לא צריכה הכנת מסלול ברגע שאת קצת מתאקלמת, זה יזרום לבד. אם תרצי, תסעי, אם לא, תשני מסלול.
היעד העיקרי הוא החשוב. צריך לזכור שגם לא תמיד יהיה לך עם מי לנסוע, או שמזג האויר יהיה לא מתאים, המון סיבות.

אחרי שתהיי חודש בנפאל, לא תצטרכי הכנה מיוחדת להודו, וכבר תדעי מה לעשות בעצמך....

תהני ותחזרי בשלום.

מיקה אבירם סגלי.
מיקה אבירם סגלי



תגובות:
  1. ליאור אוריין
    17 ינואר, 2010

    וואווו תודה תודה תודה לשלושתכן על כל המידע והתמיכה !

    ליאור




17 ינואר, 2010
הי ליאור,

כל הכבוד לתוכנית ולרעיון להתנדב. מובטחת לך חוויה מדהימה!

אני תומכת בתשובה המקיפה של מיקה.

אם מעניין אותך, תוכלי לקרוא את החוויות שלי (אשה, לבד) ממסעות בנפאל, הודו, לאוס ועוד באתר שלי: http://www.efratnakash.com/diaries_h.asp . שימי לב ליומן "מקלט בהימלאיה", אותו כתבתי במהלך מסע בן חצי שנה בהודו, נפאל וטיבט, כולל התנדבות. אני גם מתייחסת להכנות ולציוד.

בהצלחה,

אפרת

אתר צילום: http://www.EfratNakash.com/
אתר אימון: http://www.CoachEfrat.com/
אפרת נקש
אתר צילום: http://www.EfratNakash.com/




17 ינואר, 2010
שלום לך ליאור,
בהמשך לתשובה המקיפה שניתנה לך, אני מוסיפה עוד מספר נקודות שמקווה שיעזרו לך.
קודם כל, גם אני כבחורה צעירה, טיילתי לעיתים לבד ואני עדיין זוכרת את הרגשת הביטחון שאפפה אותי בהודו. (ביקורי הראשון היה שם ב-97).
כמובן שבנסיעות ארוכות ברכבת מומלץ לנעול את התרמיל, לרגלי הספסל למשל. כדאי תמיד לבחון אם מרגיש לך בנוח להסתובב לבד בלילה ובמקומות תיירותיים במיוחד, יש לשמור על הכסף והדרכון ביתר תשומת לב.
לגבי ההכנה, המלצתי היא לאסוף כמה שיותר מידע, המלצות של מטיילים, כיצד כדאי להגיע ממקום למקום (מונית / אוטובוס מקומי/ רכבת / טיסה), מקומות לינה מומלצים (חוסך זמן ואנרגיה) ולבנות בגדול את המסלול.
ברגע שתגיעי לשם, ממליצה לך להיות פתוחה לשינויים. מנסיוני בהודו, כל יום יכול להציע התנסות אחרת והרפתקאות חדשות וחלק מהחוויה זה לעיתים "להתמסר" למה שהמקום מציע.
התושבים ברוב האזורים דוברי אנגלית וקל ונעים לתקשר איתם.
בטיולי הנשים שלנו בצפון הודו המסלול הינו: אמריצר, דהרמסלה, מנאלי, צ'אנדיגר, רישיקש, דלהי - את יכולה להיעזר בשלד הזה עם עצירות בדרך בכפרים או בערים נוספות (לדוג' שימלה).
מאחלת לך נסיעה מעשירה ומהנה.
סורנגה
סורנגה יצחקי




מענה ניתן רק על ידי מומחי תיירות. שואל השאלה וכל גולש הרשום לאתר רשאי להוסיף תגובה.


הצעות לטיולים

יש לנו טיול בדיוק בשבילך!




0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר