אהלן ליאור.
ראשית, כבחורה שטסה לבדה למזרח, מנסיוני, אין לך מה לחשוש מהמקומיים, אך גם לא להיות תמימה. בנפאל לא נתקלתי ביחס עויין או מאיים לעולם, בלאוס, בה הייתי לגמרי לבד, התקרבתי למקומיים והבנתי שהם לעולם לא יפגעו בבחורה לבדה, אך לא נתתי לזה לגרום לי לשאננות לעולם. לא פחדתי אך גם תמיד דאגתי להסתכל מעבר לכתף.
לשם הדוגמא - בנפאל, לקחתי פורטר צעיר ונחמד לטיול בהרים ל7 ימים למסלול פחות מתוייר והוא היה נהדר ועזר לי בהכל. לקחתי אותו דרך סוכנות ידועה וסמכתי עליהם שהם יודעים איפה אני ועם מי אני נמצאת ואת המסלול כמובן, ומתי אני צריכה לחזור, ולכן לא דאגתי לרגע. שילמתי לו חלק מהכסף בהתחלה, וחלק שני בסוף וככה ידעתי שהוא ירצה לסיים את משימתו כי משפחתו זקוקה לכסף. כמובן נתתי לו טיפ גדול וגם צ'יפרתי אותו עם חטיפים לאורך המסלול.
אבל - לא היינו לבד כמעט אף פעם, מכיוון שהארץ מלאה מטיילים, ישראלים ואחרים והם היוו את הביטוח שלי, ובוסף הקפדתי לראות את הצעד הבא שלי ואיפה אני ישנה בלילה הבא והאם יש שם אנשים.
תמיד מצאתי עם מי לטייל, וטיילתי עם אנשים מכל העולם וזה היה הערך המוסף לכל החוויה האדירה הזו.
אני חייבת להגיד שנכון לשנת 2005, כשאני הייתי שם, המקומיים הם מקסימים! כמעט ולא נתקלתי ביחס עויין, למעט מפגש עם מאואיסטים בטרק בהרים שאף הם היו מאד נחמדים, כשלא התנגדנו להם ונתנו להם את אגרת המעבר אותה ביקשו (אפילו קיבלנו הנחת סטודנטים (!) וקבלה כדי לא נצטרך לשלם שוב....) הדתות להן הם משתייכים מונעות מהם להיות אלימים או בלתי נעימים כלפי הזרים או החלשים (והחלשים זה אנחנו).
כמובן שיש את היוצאים מן הכלל, (אני לא נתקלתי), ועל זה צריך להית עם היד על הדופק ולא להסתמך על אף אחד מלבד עצמך.

תמיד תמיד לדאוג לקשר קבוע עם הבית ולפני שאת יוצאת למקומות מרוחקים להודיע בבית ובמלון או למטיילי אחרים ולברר את הגישה הבאה לאינטרנט או לטלפון. אני לא הסתובבתי ולא אסתובב לעולם עם טלפון נייד מהארץ אך תמיד אבדוק איפה ניתן לערוך את השיחה הבאה הביתה.

רוב האוכלוסיה יודעת אנגלית, בעיקר נותני השרות.

מבחינת ירידה לפרטים : אין שום צורך לדעת באיזה מלון את ישנה באותו לילה, מכיוון שאם את מגיעה לקטמנדו לאיזור הטאמל, יש לך מלונות מצויינים ונקיים (בצורה סבירה)בשפע, בזול, והשרות מצויין. כולם ירצו לעזור לתיירת לסחוב ולהגיע למלון המומלץ ממנו הם מקבלים עמלה... אני לא נתתי להם כי הם רוצים עוד כסף על זה אבל זה גרושים.
טרקים : אחרי שתגיעי מנמל התעופה במונית עם עוד אנשים כדי להוזיל את הנסיעה, תנוחי יום יומיים וצאי לסיור סוכנויות, אם סוויסה עוד קיימת ואני מאמינה שכן, צאי דרכם לכל מקום שרק תרצי, הם נ-ה-ד-ר-י-ם!!!!!!! וזולים משמעותית בהרבה דברים כולל הסעות לפוקהרה, אינטרנט וטלפונים הביתה (גם זול)
תשאלי אותם גם לגבי מקומות להתנדב אם עוד אין לך.

ציוד, ניתן לרכוש שם את הרוב. אני קניתי מעיל פליז מצויין שמשרת אותי עד היום (!!!)
כולל ציוד עזרה שניה ושלישית.
אני עשיתי גם הדבקת כתר לשן במרפאה האמריקאית ליד השגרירות ההודית כי הוא נפל לי באמצע טרק....

בגדול, נפאל היא ארץ מושלמת לטיולים זולים, את לא צריכה הכנת מסלול ברגע שאת קצת מתאקלמת, זה יזרום לבד. אם תרצי, תסעי, אם לא, תשני מסלול.
היעד העיקרי הוא החשוב. צריך לזכור שגם לא תמיד יהיה לך עם מי לנסוע, או שמזג האויר יהיה לא מתאים, המון סיבות.

אחרי שתהיי חודש בנפאל, לא תצטרכי הכנה מיוחדת להודו, וכבר תדעי מה לעשות בעצמך....

תהני ותחזרי בשלום.

מיקה אבירם סגלי.

הי ליאור,
כל הכבוד לתוכנית ולרעיון להתנדב. מובטחת לך חוויה מדהימה!
אני תומכת בתשובה המקיפה של מיקה

בהצלחה,