הי רוית
לא ממש מכיר את עבודותיך פרט למעט צילומי קובה בפוטולייט בו אני מציג לפעמים.
כסוציולוגית ואנתרופולוגית לא ממש מבין מה יש לך לחפש בדרום לאו ולמה תכננת את המסלול בו בחרת. אני אישית הייתי לוקח אוטובוס לילה למעבר הידידות ליד וויאנג-צ'אן הבירה, משם מטייל לכיוון לואנג-פראבאנג שם וכן גם בוואנג-וויאנג תמצאי טונות של מטיילים להם תוכלי לחבור. לאו מתחילה מפראבאנג וצפונה עבורי - הן לאורך נהר נאם-או עד לפונגסאלי, או דרך מחוז אודומסאיי (העיר מואנג-סאיי) למחוז נאם-תא (העיר לואנג נאם-תא), צפונה עד בוטן וחשוב מזה לכיוון הגבול הסיני במואנג-סינג. משם מעניין לחזור דרך מחוז בוקאו ולהצטרף למספר ימים לחווית הגיבון בדרך מנאם-תא למעבר הגבול בהואהסאיי
(ראי http://www.gotravel.co.il/travel/?p=1373). משם אפשר להשלים סיבוב ביומיים שייט לפראבאנג או לעבור לתאילנד לצ'יאנג-קונג וסיור בכפרי שבטי הצפון התאים.

בלאו התחבורה היא אוטובוסים ופיק-אפים וכמובן סירות - אין מבחר כך שלא צריך לדאוג מזה - נוסעים במה שיש.
בכתבה http://www.gotravel.co.il/travel/?p=1130 יש סיכום כולל על לאו שהחלק השבטי לקוח ממאמר שלי אותו אעלה יום אחד כאן - תוכלי לקבלו במייל.

שבטים אוטנטיים אפשר לראות רק בטרקים היוצאים ממקומות כמו נאם-תא.
כרגע מוקפא טיול אותו אני עשוי להדריך לאזורים אלו, ובתכנון טיול שבטי באזור קרוב בצפון מזרח הודו בסמוך לגבול הבורמי.
שבטים מרתקים יש בכל מורדות ההימלאיה, שם הבידוד היחסי והשלטון הרופף של הממלכות לא יצר הומוגניזציה כמו במקומות אחרים.
דרום לאו מיועדת למחפשי נופים ולא שבטים - אלא אם הם דוברים את השפות והניבים המקומיים ויכולים להבדיל בין שבטי השפלה התאים-דאים-לאים השונים, משבטי הטראוואדה דוברי הדאי.
בהצלחה!