שלום
במסלולי הטיול המקובלים ניתן להגיע למטעי התה של דאלי, בהם מגדלים את צמחי התה הייחודיים לאזור.
תה הPu'er היא טכניקה של ייצור ולא זן של תה. בכל מקרה יש מלון בוטיק קטן ליד דאלי שממוקם בתוך מטעי התה ומאפשר היכרות טובה עם טכניקת הייצור של התה ה"שחור" בו התאהבו האנגלים. המלון נקרא peach resort

תה ה-Pu'erh הטוב מגודל ב"ששת הרי התה המפורסמים" (ליו-דה-צ'ה-שאר) ב-ש'ישואנגבאננה בגבול מיאנמר, לשם לא מגיעים כמעט טיולים מאורגנים. התה מביא הכנסה שולית בלבד למחוז - בוודאי בהשוואה לפרחי נוי, חשמל, כריה, טבק, תיירות, ואורז.

כן, אכן תה הפו-אר האיכותי מקורו בדרום יונאן, במיוחד באזור שישואנגבננה (xishuangbanna 西双版纳) וכן באזור סה-מאו (simao 思茅) ששם העיר הוחלף כדי לקדם תיירות ומסחר בתחום על ידי הממשל- איך לא , לפו-אר (המחוז בתוך יונאן הצפוני לשישואנגבננה )

לגבי התה , זהו תה יחודי ליונאן שנקטף מעצי תה גדולים (לפחות אלו היקרים והאיכותיים שבהם) ולא משיחי תה (כמו בתה ירוק לדוגמא). התה נדחס לעוגיות/ עוגות תה בגדלים שונים וכך נשמר.
ישנם שני סוגים מרכזיים של התה הזה , הראשון הוא פואר שנג צ'ה 普洱生茶 , זהו התה בסגנון היצור העתיק יותר בו התה עובר תהליך התססה במגע עם האויר והלחות. כך היה בשיירות על "דרך הסוסים והתה" המפורסמת ( 茶马古道 chama gudao), המקבילה הדרומית לדרך המשי הצפונית, שעברה בין יונאן לטיבט בה עברו "עוגות תה הפואר" שבועות וחודשים על גב הסוסים בדרכם לטיבט, התה סיפק את הסחורה ההכרחית לטיבטים שהדיאטה שלהם הייתה ועדיין די נטולה ירקות ופירות. התה משנה את טעמו עם הזמן , ולכן ככל שהתה עומד יותר זמן , כמובן בתנאים מתאימים, הוא נחשב איכותי יותר ואכן טעים יותר!
הסוג השני נקרא פו-אר שואו צ'ה (puer shou cha 普洱熟茶) שהוא בעצם סוג חדש יותר של הפואר שעובר הליך התססה מלאכותית במפעל התה ולכן טעמו וצבעו פחות משתנה פחות במהלך השנים. הטעמים של שני הסוגים שונים מאוד האחד מהשני בטעם ובצבע.

לגבי המחיר , נכון, הייתה תקופת זוהר לאותו תה לפני מספר שנים בה קנו אנשים (הכוונה במיוחד לסינים ברחבי סין) תה במחירים אסטרונומיים, כיום אפשר להשיג תה פואר גם במחירים פחות גבוהים ביונאן משום שהוא הפך פופולרי מאוד ואפשר למצוא הרבה חנויות תה המוכרות את התה ביונאן.
אך כמו כל תה בסין, יש מגוון רחב מאוד של מחירים ואיכויות, מעשרות יואנים בודדים לעוגת תה סטנדרטית של כ-357 גרם (יואן כ-60 אגורות) ועד למאות, אלפים ויותר לעוגת תה.