.jpg)
.jpg)
טיול לקניון ז'ונט – האח הקטן של קניון טארן
מאת:
אנו נפרדים בצער מנופיו המרהיבים של קניון טארן, שהיה ביתנו לשלושה ימים קסומים, וחוצים רמה שטוחה וצחיחה בדרכנו לקניון נוסף. נופי הירוק והמים "עושים לנו את זה" יותר, ואלו חוזרים כשהכביש מתחיל בפיתולי הירידה. לעיננו מתגלה קניון ז'ונט במלוא הדרו, מצוקיו המשוננים, שכמו פוסלו בידי אומן, מזדקרים על המדרונות הירוקים.
(להגדלת התמונה ניתן ללחוץ עליה)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
היכן אנו נמצאים? קניון ז'ונט ( Gorges de la Jonte ) נמצא מעט דרומית לאחיו הגדול והמפורסם – קניון טארן ( Gorges du Tarn ). הוא קצר ממנו, רחב יותר ועמוק פחות, ובשל כך גם נגיש יותר לכלי רכב ומטיילים. את הקניון חצב נהר ז'ונט ( Jonte ), העושה דרכו ממזרח למערב, עד לנקודה בה נשפכים מימיו לנהר טארן. הקניון מתפתל לאורך 20 קילומטרים, המתחילים בכפר מירווייס ( Meyrueis ) ומסתיימים במפגש הנהרות ליד הכפר לה רוזייה ( Le Rozier ).
יעדי טיול ב קניון ז'ונט המוזכרים בכתבה: מנחת הדאונים (A ), חוות סוסי פז'בלסקי (B ),
מערת אוון ארמאן (C ), העיירה מירווייס (D ), מלון מונט איגוול, מערת דארג'ילן (E ), תצפית הנשרים (F ), גשר מיו (G)
אנו נמצאים על רכס סבן ( Cévennes ), בחלקו הדרומי של רכס מאסיף סנטרל, המכסה שטח נרחב במרכז-דרום צרפת. זהו אזור של הרים נמוכים ורמות אבן גיר, המופרדות על ידי נהרות שחצבו קניונים מרשימים. נהר ז'ונט והקניון שהוא חצב, מפרידים בין שתי רמות כאלו, הנקראות בצרפתית קוֹס ( Causse ): מדרום לנהר משתרעת רמת קוס נֻואר ( Causse Noir ), שפירושו "הרמה השחורה". מצפון לנהר משתרעת רמת קוס מז'אן ( Causse Méjean ), שאת גבולה הצפוני מסמן האח הגדול, קניון טארן. על רמת קוס מז'אן אנו עושים את דרכנו מקניון טארן אל קניון ז'ונט. נופי הרמה מזכירים את רמת הגולן שלנו. הם מיושבים בדלילות ואינם יכולים להתחרות בנופי שני הקניונים הגובלים בהם. אבל אם כבר עושים את הדרך, מזומנות לנוסעים כאן מספר הפתעות נחמדות: טיסה בדאון (לאמיצים), חוות סוסי בר נדירים ומערת נטיפים מרשימה. 
להשקיף על הקניון ממעוף הדאון מי שמתקנא בנשרים המרחפים מעל מצוקי הקניונים, יכול לרחף מעליהם בדאון, כטייס משנה לאחד הטייסים של Chanet Florac . שישים טייסי דאון חובבים, באים לכאן לרחף בשעות הפנאי שלהם, וכ"השלמת הכנסה" לאיגוד שלהם הם מטיסים את כל מי שמוכן לשלם. אנחנו פוגשים במקום את הוגו, פנסיונר חביב מפריס, ואת דוני, מהנדס מים שמגיע לכאן כשאין לו עבודה. לאחר דחייה של שעתיים, בשל תנאי מזג אוויר לא טובים לדאייה, עולה בן זוגי לדאון, לא לפני שהוא מקבל הוראות בטיחות מפורטות, שדי בהן להצדיק את החלטתי לוותר על התענוג. הדאון נגרר במהירות על ידי כבל, המחובר למנוע חזק במיוחד, ותוך שניות הוא עושה דרכו אל מעל לנופי האזור. דוני מסביר לי שהזמן הטוב ביותר לדאייה, הם חודשי הקיץ החמים, אז זרמי האוויר החם הם הטובים ביותר. שדה התעופה Aérodrome de Chanet נמצא בסמוך לכביש 16 D . להזמנת טיסה יש להתקשר 0466451546 או לשלוח דוא"ל club.chanet.vv@gmail.com עם העתק לדוני ( Denis ) denis.quatrelivre@gmail.com (למקרה שא ין במקום דוברי אנגלית). 
ממעוף הדאון, רמת קוס מז'אן וקצהו של קניון טארן (צילום: טובי וייס)
מערת נטיפים 100 מ' מתחת פני האדמה
קהילה יהודית בין הנהרות
אנחנו התמקמנו במלון מונט איגוול ( Logis le Mont Aigoual ) , מלון 3 כוכבים נעים ונוח מאד, הממוקם בשולי העיר העתיקה. במלון חדרים זוגיים ומשפחתיים, מסעדה מצוינת ובריכה.
עד המאה ה-14 חיה במקום קהילה יהודית, שהתפרנסה בעיקר ממסחר בעור ותבלינים. הכנסייה התירה להם לעסוק רק במסחר ובהלוואת כספים, ובשל כך הם לא היו אהודים על התושבים. השריד היחיד שנותר מהרובע היהודי הוא תנור אפייה משנת 1419, שכיום משמש לאפיית פיצות ולחם בפיצרייה קטנה ( Pizzas a Emporter ). מישל, בעל הפיצרייה, מקבל אותנו בחביבות, וכשהוא רואה שאני מגלה התעניינות מיוחדת בתנור, הוא מדליק עבורי את האש. הוא אינו דובר אנגלית, ומזעיק את בנו אלכסנדר, שמסביר לנו על המקום. אלכסנדר הוא קונדיטור במקצועו, והוא מעיד שהתנור מספק תנאים מושלמים לאפייה ומתחרה בכבוד בכל תנור מודרני. בשעת בוקר מוקדמת זו הפיצות עוד לא מוכנות, אז נצטרך להאמין. 
תנור אפייה עתיק, השריד היחיד לרובע היהודי בעיירה מירווייס (צילום: כרמית וייס) במלחמת העולם השנייה ניצלו מספר משפחות של יהודים, שהוסתרו בכנסייה הפרוטסטנטית שבמרכז העיירה ואצל משפחות מקומיות. "התושבים כאן זכרו לטובה את היהודים שחיו בקרבם מאות בשנים", מסביר לנו פיליפ ( Philippe Chambon ), המומחה להיסטוריה המקומית. בימי רביעי בבוקר מתקיים במרכז העיירה שוק, אך נעים לשוטט במרכז גם בימים אחרים, וליהנות מבתי הקפה והמסעדות על שפת הנהר. במרכז המידע, השוכן במגדל שעון שנבנה בשנת 1568, אפשר לקבל מפה ודף מידע לסיור ב- 26 נקודות בעיר, ובהן גם התנור ברובע היהודי. מומלץ לעלות לטירת Rocher du Château , המתנשאת על המצוק שמעל העיר. כל שנותר מהטירה הוא קפלה קטנה, אך למי שיעשה את המאמץ מזומנת תצפית נפלאה. המסלול אינו קשה, וניתן לעשותו הלוך חזור או במסלול מעגלי (אל תגלו שסיפרתי, אבל ניתן להגיע קרוב מאד לטירה גם עם הכביש העולה דרומה). 
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
מערת דארג'ילן מערות רבות יש על מצוקי הגיר, מעל קניון ז'ונט. בשנת 1880 רדף רועה צאן מקומי אחרי שועל, שנכנס לתוך נקיק צר בסלע. הנער המבוהל, שמראה הנטיפים והד קולו בחלל הענק, גרמו לו לחשוב שמדובר ברוחות רפאים, מיהר לצאת מהמערה. גילוייה המלא נעשה מספר שנים מאוחר יותר, על ידי חוקר המערות אדוארד אלפרד מרטל ( Edouard Alfred Martel ), שחקר את האזור. כנהוג בצרפת, המערה שייכת למשפחה לה שייך השטח, שגם מנהלת את המקום בהמון אהבה. הביקור במערת דארג'ילן ( Grotte de Dargilan ), במסלול של קילומטר אחד (מתוך 2.2 ק"מ), מתבצע רק בסיור מאורגן. הסיור הרגיל דורש ירידה ועלייה של 200 מדרגות (ממש לא נורא כמו שזה נשמע), והנה עשיתם את שעת הכושר היומית שלכם. למערה אולמות רבים, המוארים לסירוגין, ומראה הנטיפים בהחלט מרשים, גם למי שכבר ביקר במערות דומות. הבונוס כאן הוא האפשרות לצלם, בניגוד למערות אחרות בהן אוסרים על כך, כדי למכור תמונות במחיר רצחני. הקפידו להביא עמכם בגדים חמים, מאחר והטמפרטורה במערה היא תמיד 10 מעלות צ'לזיוס. ליד המערה רחבת תצפית מטופחת, ממנה נשקפים נופיו המרהיבים של קניון ז'ונט. כאן, 255 מטר מעל הנהר, ניתן לראות את תצורות אבן הגיר המרשימות, המזדקרות מבין הירוק של עצי היער. המערה נמצאת 8 קילומטר מערבית לעיירה מירווייס, עם כביש 986 D ו- 39 D (אל תתייאשו כמונו, היא שם...). היא פתוחה מחג הפסחא ועד אחרי ליל כל הקדושים (תחילת נובמבר). בחנות הקטנה ניתן לקנות אוכל קל ושתייה, ואפשר גם להביא איתכם ולשבת ליד אחד השולחנות בחוץ, בנוף הקסום.
מערת דארג'ילן, רוחות רפאים שהתגלו כנטיפים (צילום: כרמית וייס)
מושבת נשרים משגשגת הביקור במצפה הנשרים ( Maison des Vautours ), 16 ק"מ מערבה לעיירה מירווייס, חותם עבורנו את הימים האחרונים, בהם ראינו את העופות המרשימים הללו מרחפים מעל ראשינו. אנו למדים עליהם מקונסטה, המומחה המקומי, שמכיר היטב גם את הנשרים בארצנו. הוא מספר לנו שבאזור זה, על מצוקי הקניונים טארן וז'ונט, מקננים 300 זוגות של נשר קֵרֵחַ ( Griffon Vulture ), 7 זוגות של עזנייה שחורה ( Cinereous Vulture / Black ) ו- 6 זוגות של רָחַם ( Egyptian Vulture ). מאמצים רבים מושקעים כאן בשמירה על העופות המרשימים הללו, שעד אמצע המאה ה-20 כמעט ונכחדו מהאזור. היה זה בשל צייד שלהם, הרעלת חיות בר, ובעיקר בשל הדרישה מהחקלאים לקבור את גוויות חיות המשק שמתו. הזמן הטוב ביותר לצפות בנשרים הוא בחודשים מאי-יוני, אז הם מקננים על המצוקים. בשעות הבוקר ואחר הצהריים ניתן לראותם על המצוקים, ואילו בשעות הצהריים הם מרחפים באוויר. מומחה לנשרים מחכה למבקרים על מרפסת התצפית, בה ניתן לצפות על הנשרים בעזרת משקפות חזקות. במקום גם תצוגה מעניינת על חיי הנשרים וסרט (בצרפתית עם כתוביות באנגלית), המספק הסבר מקיף ותצלומים של הנשרים בתחנות ההאכלה. 
תצפית הנשרים, אחד בשמים ושלושה על המצוק (צילום: כרמית וייס)
גשר מיו – הגשר הגבוה בעולם
מעט אחרי שנהר ז'ונט חובר לנהר טארן, מעל עמק הנהר, נבנה אחד הגשרים המפורסמים בעולם – גשר מִיֻו ( Viaduc de Millau ). גשר הכבלים היפהפה, מחזיק מאז בנייתו (2004) ועד לרגע כתיבת שורות אלו בשיא הגשר הגבוה בעולם – 343 מטר בנקודה הגבוהה ביותר. לאורך 2.5 קילומטר הוא מגשר על עמק נהר טארן, וחוסך זמן רב לנוסעים על הכביש המהיר (75 A ), חסכון שעולה להם בדמי אגרה (טול), אך מקצר משמעותית את המרחק מפריס לדרום צרפת.
מנקודת התצפית אל הגשר, אליה מגיעים מיציאות 45 או 46 מהכביש המהיר, ניתן לראות את הגשר בכל הדרו וללמוד עליו במרכז המבקרים. נקודת תצפית נוספת, מתחת לגשר, ממחישה מקרוב את עוצמתו.
רבים מגיעים לנקודת התצפית על גשר מיו (צילום: כרמית וייס)
(צילום: כרמית וייס)
את הקדמה הטכנולוגית אליה הגיע העולם, מדגישים מספר גשרים עתיקים בעיר מילו ( Millau ) הסמוכה, מהם ניתן להשקיף מרחוק על הגשר המודרני. מי מהם יפה יותר, זה כבר כנראה עניין של טעם. 
ישן מול חדש, גשר הכבלים מיו והגשר הישן בעיירה מיו (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של צרפת.
מערת אוון ארמאן (
מערת נטיפים 100 מ' מתחת פני האדמה
קהילה יהודית בין הנהרות
אנחנו התמקמנו במלון מונט איגוול ( Logis le Mont Aigoual ) , מלון 3 כוכבים נעים ונוח מאד, הממוקם בשולי העיר העתיקה. במלון חדרים זוגיים ומשפחתיים, מסעדה מצוינת ובריכה.
עד המאה ה-14 חיה במקום קהילה יהודית, שהתפרנסה בעיקר ממסחר בעור ותבלינים. הכנסייה התירה להם לעסוק רק במסחר ובהלוואת כספים, ובשל כך הם לא היו אהודים על התושבים. השריד היחיד שנותר מהרובע היהודי הוא תנור אפייה משנת 1419, שכיום משמש לאפיית פיצות ולחם בפיצרייה קטנה ( Pizzas a Emporter ). מישל, בעל הפיצרייה, מקבל אותנו בחביבות, וכשהוא רואה שאני מגלה התעניינות מיוחדת בתנור, הוא מדליק עבורי את האש. הוא אינו דובר אנגלית, ומזעיק את בנו אלכסנדר, שמסביר לנו על המקום. אלכסנדר הוא קונדיטור במקצועו, והוא מעיד שהתנור מספק תנאים מושלמים לאפייה ומתחרה בכבוד בכל תנור מודרני. בשעת בוקר מוקדמת זו הפיצות עוד לא מוכנות, אז נצטרך להאמין. תנור אפייה עתיק, השריד היחיד לרובע היהודי בעיירה מירווייס (צילום: כרמית וייס) במלחמת העולם השנייה ניצלו מספר משפחות של יהודים, שהוסתרו בכנסייה הפרוטסטנטית שבמרכז העיירה ואצל משפחות מקומיות. "התושבים כאן זכרו לטובה את היהודים שחיו בקרבם מאות בשנים", מסביר לנו פיליפ ( Philippe Chambon ), המומחה להיסטוריה המקומית. בימי רביעי בבוקר מתקיים במרכז העיירה שוק, אך נעים לשוטט במרכז גם בימים אחרים, וליהנות מבתי הקפה והמסעדות על שפת הנהר. במרכז המידע, השוכן במגדל שעון שנבנה בשנת 1568, אפשר לקבל מפה ודף מידע לסיור ב- 26 נקודות בעיר, ובהן גם התנור ברובע היהודי. מומלץ לעלות לטירת Rocher du Château , המתנשאת על המצוק שמעל העיר. כל שנותר מהטירה הוא קפלה קטנה, אך למי שיעשה את המאמץ מזומנת תצפית נפלאה. המסלול אינו קשה, וניתן לעשותו הלוך חזור או במסלול מעגלי (אל תגלו שסיפרתי, אבל ניתן להגיע קרוב מאד לטירה גם עם הכביש העולה דרומה).
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
מערת דארג'ילן מערות רבות יש על מצוקי הגיר, מעל קניון ז'ונט. בשנת 1880 רדף רועה צאן מקומי אחרי שועל, שנכנס לתוך נקיק צר בסלע. הנער המבוהל, שמראה הנטיפים והד קולו בחלל הענק, גרמו לו לחשוב שמדובר ברוחות רפאים, מיהר לצאת מהמערה. גילוייה המלא נעשה מספר שנים מאוחר יותר, על ידי חוקר המערות אדוארד אלפרד מרטל ( Edouard Alfred Martel ), שחקר את האזור. כנהוג בצרפת, המערה שייכת למשפחה לה שייך השטח, שגם מנהלת את המקום בהמון אהבה. הביקור במערת דארג'ילן ( Grotte de Dargilan ), במסלול של קילומטר אחד (מתוך 2.2 ק"מ), מתבצע רק בסיור מאורגן. הסיור הרגיל דורש ירידה ועלייה של 200 מדרגות (ממש לא נורא כמו שזה נשמע), והנה עשיתם את שעת הכושר היומית שלכם. למערה אולמות רבים, המוארים לסירוגין, ומראה הנטיפים בהחלט מרשים, גם למי שכבר ביקר במערות דומות. הבונוס כאן הוא האפשרות לצלם, בניגוד למערות אחרות בהן אוסרים על כך, כדי למכור תמונות במחיר רצחני. הקפידו להביא עמכם בגדים חמים, מאחר והטמפרטורה במערה היא תמיד 10 מעלות צ'לזיוס. ליד המערה רחבת תצפית מטופחת, ממנה נשקפים נופיו המרהיבים של קניון ז'ונט. כאן, 255 מטר מעל הנהר, ניתן לראות את תצורות אבן הגיר המרשימות, המזדקרות מבין הירוק של עצי היער. המערה נמצאת 8 קילומטר מערבית לעיירה מירווייס, עם כביש 986 D ו- 39 D (אל תתייאשו כמונו, היא שם...). היא פתוחה מחג הפסחא ועד אחרי ליל כל הקדושים (תחילת נובמבר). בחנות הקטנה ניתן לקנות אוכל קל ושתייה, ואפשר גם להביא איתכם ולשבת ליד אחד השולחנות בחוץ, בנוף הקסום.
מערת דארג'ילן, רוחות רפאים שהתגלו כנטיפים (צילום: כרמית וייס)
מושבת נשרים משגשגת הביקור במצפה הנשרים ( Maison des Vautours ), 16 ק"מ מערבה לעיירה מירווייס, חותם עבורנו את הימים האחרונים, בהם ראינו את העופות המרשימים הללו מרחפים מעל ראשינו. אנו למדים עליהם מקונסטה, המומחה המקומי, שמכיר היטב גם את הנשרים בארצנו. הוא מספר לנו שבאזור זה, על מצוקי הקניונים טארן וז'ונט, מקננים 300 זוגות של נשר קֵרֵחַ ( Griffon Vulture ), 7 זוגות של עזנייה שחורה ( Cinereous Vulture / Black ) ו- 6 זוגות של רָחַם ( Egyptian Vulture ). מאמצים רבים מושקעים כאן בשמירה על העופות המרשימים הללו, שעד אמצע המאה ה-20 כמעט ונכחדו מהאזור. היה זה בשל צייד שלהם, הרעלת חיות בר, ובעיקר בשל הדרישה מהחקלאים לקבור את גוויות חיות המשק שמתו. הזמן הטוב ביותר לצפות בנשרים הוא בחודשים מאי-יוני, אז הם מקננים על המצוקים. בשעות הבוקר ואחר הצהריים ניתן לראותם על המצוקים, ואילו בשעות הצהריים הם מרחפים באוויר. מומחה לנשרים מחכה למבקרים על מרפסת התצפית, בה ניתן לצפות על הנשרים בעזרת משקפות חזקות. במקום גם תצוגה מעניינת על חיי הנשרים וסרט (בצרפתית עם כתוביות באנגלית), המספק הסבר מקיף ותצלומים של הנשרים בתחנות ההאכלה. תצפית הנשרים, אחד בשמים ושלושה על המצוק (צילום: כרמית וייס)
גשר מיו – הגשר הגבוה בעולם
מעט אחרי שנהר ז'ונט חובר לנהר טארן, מעל עמק הנהר, נבנה אחד הגשרים המפורסמים בעולם – גשר מִיֻו ( Viaduc de Millau ). גשר הכבלים היפהפה, מחזיק מאז בנייתו (2004) ועד לרגע כתיבת שורות אלו בשיא הגשר הגבוה בעולם – 343 מטר בנקודה הגבוהה ביותר. לאורך 2.5 קילומטר הוא מגשר על עמק נהר טארן, וחוסך זמן רב לנוסעים על הכביש המהיר (75 A ), חסכון שעולה להם בדמי אגרה (טול), אך מקצר משמעותית את המרחק מפריס לדרום צרפת.
מנקודת התצפית אל הגשר, אליה מגיעים מיציאות 45 או 46 מהכביש המהיר, ניתן לראות את הגשר בכל הדרו וללמוד עליו במרכז המבקרים. נקודת תצפית נוספת, מתחת לגשר, ממחישה מקרוב את עוצמתו.
רבים מגיעים לנקודת התצפית על גשר מיו (צילום: כרמית וייס)
(צילום: כרמית וייס)
את הקדמה הטכנולוגית אליה הגיע העולם, מדגישים מספר גשרים עתיקים בעיר מילו ( Millau ) הסמוכה, מהם ניתן להשקיף מרחוק על הגשר המודרני. מי מהם יפה יותר, זה כבר כנראה עניין של טעם. ישן מול חדש, גשר הכבלים מיו והגשר הישן בעיירה מיו (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של צרפת.
אנו עוזבים את הרמה ויורדים לעמק, בכביש מפותל המספק תצפיות נפלאות (זהירות, אין מקום מסודר לעצירה). בפתחו של קניון ז'ונט שוכנת העיירה מירווייס (Meyrueis). את שמה, שפירושו: "בין הנהרות", העניק לה מיקומה על מפגש נהר ז'ונט עם שני נהרות הנשפכים אליו. אלף תושבים מתגוררים כאן כל השנה, ומספרם מכפיל את עצמו פי שמונה (!!) בעונת התיירות, בזכות בתי המלון הרבים שהיא מציעה.
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים » צלילה ביעדים אקזוטיים לחצו לרשימת יעדים »
מערת דארג'ילן מערות רבות יש על מצוקי הגיר, מעל קניון ז'ונט. בשנת 1880 רדף רועה צאן מקומי אחרי שועל, שנכנס לתוך נקיק צר בסלע. הנער המבוהל, שמראה הנטיפים והד קולו בחלל הענק, גרמו לו לחשוב שמדובר ברוחות רפאים, מיהר לצאת מהמערה. גילוייה המלא נעשה מספר שנים מאוחר יותר, על ידי חוקר המערות אדוארד אלפרד מרטל ( Edouard Alfred Martel ), שחקר את האזור. כנהוג בצרפת, המערה שייכת למשפחה לה שייך השטח, שגם מנהלת את המקום בהמון אהבה. הביקור במערת דארג'ילן ( Grotte de Dargilan ), במסלול של קילומטר אחד (מתוך 2.2 ק"מ), מתבצע רק בסיור מאורגן. הסיור הרגיל דורש ירידה ועלייה של 200 מדרגות (ממש לא נורא כמו שזה נשמע), והנה עשיתם את שעת הכושר היומית שלכם. למערה אולמות רבים, המוארים לסירוגין, ומראה הנטיפים בהחלט מרשים, גם למי שכבר ביקר במערות דומות. הבונוס כאן הוא האפשרות לצלם, בניגוד למערות אחרות בהן אוסרים על כך, כדי למכור תמונות במחיר רצחני. הקפידו להביא עמכם בגדים חמים, מאחר והטמפרטורה במערה היא תמיד 10 מעלות צ'לזיוס. ליד המערה רחבת תצפית מטופחת, ממנה נשקפים נופיו המרהיבים של קניון ז'ונט. כאן, 255 מטר מעל הנהר, ניתן לראות את תצורות אבן הגיר המרשימות, המזדקרות מבין הירוק של עצי היער. המערה נמצאת 8 קילומטר מערבית לעיירה מירווייס, עם כביש 986 D ו- 39 D (אל תתייאשו כמונו, היא שם...). היא פתוחה מחג הפסחא ועד אחרי ליל כל הקדושים (תחילת נובמבר). בחנות הקטנה ניתן לקנות אוכל קל ושתייה, ואפשר גם להביא איתכם ולשבת ליד אחד השולחנות בחוץ, בנוף הקסום.
מערת דארג'ילן, רוחות רפאים שהתגלו כנטיפים (צילום: כרמית וייס)
מושבת נשרים משגשגת הביקור במצפה הנשרים ( Maison des Vautours ), 16 ק"מ מערבה לעיירה מירווייס, חותם עבורנו את הימים האחרונים, בהם ראינו את העופות המרשימים הללו מרחפים מעל ראשינו. אנו למדים עליהם מקונסטה, המומחה המקומי, שמכיר היטב גם את הנשרים בארצנו. הוא מספר לנו שבאזור זה, על מצוקי הקניונים טארן וז'ונט, מקננים 300 זוגות של נשר קֵרֵחַ ( Griffon Vulture ), 7 זוגות של עזנייה שחורה ( Cinereous Vulture / Black ) ו- 6 זוגות של רָחַם ( Egyptian Vulture ). מאמצים רבים מושקעים כאן בשמירה על העופות המרשימים הללו, שעד אמצע המאה ה-20 כמעט ונכחדו מהאזור. היה זה בשל צייד שלהם, הרעלת חיות בר, ובעיקר בשל הדרישה מהחקלאים לקבור את גוויות חיות המשק שמתו. הזמן הטוב ביותר לצפות בנשרים הוא בחודשים מאי-יוני, אז הם מקננים על המצוקים. בשעות הבוקר ואחר הצהריים ניתן לראותם על המצוקים, ואילו בשעות הצהריים הם מרחפים באוויר. מומחה לנשרים מחכה למבקרים על מרפסת התצפית, בה ניתן לצפות על הנשרים בעזרת משקפות חזקות. במקום גם תצוגה מעניינת על חיי הנשרים וסרט (בצרפתית עם כתוביות באנגלית), המספק הסבר מקיף ותצלומים של הנשרים בתחנות ההאכלה. תצפית הנשרים, אחד בשמים ושלושה על המצוק (צילום: כרמית וייס)
גשר מיו – הגשר הגבוה בעולם
מעט אחרי שנהר ז'ונט חובר לנהר טארן, מעל עמק הנהר, נבנה אחד הגשרים המפורסמים בעולם – גשר מִיֻו ( Viaduc de Millau ). גשר הכבלים היפהפה, מחזיק מאז בנייתו (2004) ועד לרגע כתיבת שורות אלו בשיא הגשר הגבוה בעולם – 343 מטר בנקודה הגבוהה ביותר. לאורך 2.5 קילומטר הוא מגשר על עמק נהר טארן, וחוסך זמן רב לנוסעים על הכביש המהיר (75 A ), חסכון שעולה להם בדמי אגרה (טול), אך מקצר משמעותית את המרחק מפריס לדרום צרפת.
מנקודת התצפית אל הגשר, אליה מגיעים מיציאות 45 או 46 מהכביש המהיר, ניתן לראות את הגשר בכל הדרו וללמוד עליו במרכז המבקרים. נקודת תצפית נוספת, מתחת לגשר, ממחישה מקרוב את עוצמתו.
רבים מגיעים לנקודת התצפית על גשר מיו (צילום: כרמית וייס)
(צילום: כרמית וייס)
את הקדמה הטכנולוגית אליה הגיע העולם, מדגישים מספר גשרים עתיקים בעיר מילו ( Millau ) הסמוכה, מהם ניתן להשקיף מרחוק על הגשר המודרני. מי מהם יפה יותר, זה כבר כנראה עניין של טעם. ישן מול חדש, גשר הכבלים מיו והגשר הישן בעיירה מיו (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של צרפת.
גשר מיו – הגשר הגבוה בעולם
מעט אחרי שנהר ז'ונט חובר לנהר טארן, מעל עמק הנהר, נבנה אחד הגשרים המפורסמים בעולם – גשר מִיֻו ( Viaduc de Millau ). גשר הכבלים היפהפה, מחזיק מאז בנייתו (2004) ועד לרגע כתיבת שורות אלו בשיא הגשר הגבוה בעולם – 343 מטר בנקודה הגבוהה ביותר. לאורך 2.5 קילומטר הוא מגשר על עמק נהר טארן, וחוסך זמן רב לנוסעים על הכביש המהיר (75 A ), חסכון שעולה להם בדמי אגרה (טול), אך מקצר משמעותית את המרחק מפריס לדרום צרפת.
מנקודת התצפית אל הגשר, אליה מגיעים מיציאות 45 או 46 מהכביש המהיר, ניתן לראות את הגשר בכל הדרו וללמוד עליו במרכז המבקרים. נקודת תצפית נוספת, מתחת לגשר, ממחישה מקרוב את עוצמתו.
רבים מגיעים לנקודת התצפית על גשר מיו (צילום: כרמית וייס)
(צילום: כרמית וייס)
את הקדמה הטכנולוגית אליה הגיע העולם, מדגישים מספר גשרים עתיקים בעיר מילו ( Millau ) הסמוכה, מהם ניתן להשקיף מרחוק על הגשר המודרני. מי מהם יפה יותר, זה כבר כנראה עניין של טעם. ישן מול חדש, גשר הכבלים מיו והגשר הישן בעיירה מיו (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על אזור זה
* הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של צרפת.
גשר מיו, הגשר הגבוה בעולם וגאווה מקומית (צילום: כרמית וייס)
כתבות נוספות על אזור זה
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
