הכפרים היפים של מחוז לוט
מאת: כרמית וייס
שלושה מוטיבים חוזרים על עצמם בביקורנו במחוז לוט שבדרום צרפת: כפרים עתיקים, שכמה מהם מופיעים ברשימת "הכפרים היפים ביותר בצרפת", נקודות רבות על דרך הצליינים הקדומה – דרך סנטיאגו, וגם שני מפגשים עם השטן בכבודו ובעצמו. אך אל חשש, האחרון יוצא תמיד כשידו על התחתונה...
מחוז לוט – השכן של מחוז דורדון
מחוז לוט ( Lot ), בדרום-מערב צרפת, הוא המחוז הצפוני ביותר של חבל מידי-פירנה ( Midi-Pyrénées ). כמו רבים ממחוזות צרפת, גם הוא נקרא על שם הנהר הגדול החוצה את שטחו ממזרח למערב – נהר לוט. הוא נושק מצפון למחוז דורדון ( Dordogne ), הקרוי על שמו של נהר הדורדון, שקטע קצר שלו זורם גם בשטחו של מחוז לוט.
כתבה על מחוז דורדון
רובו של השטח הוא רמה מישורית למרגלות רכס מאסיף סנטרל, ואילו חלקו המזרחי משתרע על מדרונות הרכס. סלע הגיר נחרץ על ידי נהרות רבים, שיצרו קניונים רחבים, שעל המצוקים שלהם נבנו כפרים מרשימים. שישה מכפרים במחוז לוט נכללים ברשימת "הכפרים היפים ביותר בצרפת" ( Les Plus Beaux Villages de Franc ), מתוך 156 כפרים בצרפת כולה, העומדים בקריטריונים מחמירים במיוחד. בכתבה זו נפגוש שניים מהם.
הכפר רוקאמדור שבתיו מצטופפים על מצוקי הקניון מעל הנהר (צילום: כרמית וייס)
צליינים ומטיילים רבים חוצים את מחוז לוט על אחד מנתיבי דרך סנטיאגו (ספרדית: El Camino de Santiago , צרפתית: Chemin de Saint Jacques ). זוהי דרך ארוכה, בה צועדים הצליינים בדרכם לעיר סנטיאגו דה-קומפוסטלה ( Santiago de Compostela ) שבספרד, בה קבורה גופתו של הקדוש סנטיאגו, אחד מתלמידיו של ישו. בנוסף לנוצרים האדוקים, השביל פופולרי מאוד גם בקרב חובבי הטרקים הארוכים, ועשרות אלפים צועדים בו בכל שנה.
המנזר בעיירה מואסק, נקודת עצירה על דרך סנטיאגו (צילום: כרמית וייס)
סיפורי התנ"ך במנזר של מואסק
בדרכנו צפונה מהעיר טולוז אל מחוז לוט, אנו עוצרים בעיירה מואסק ( Moissac ). הסיבה העיקרית לביקור הוא מנזר סנט פייר ( St Pierre ), שהוקם במאה ה-7 וראה את ימי הזהב שלו בימי הביניים. מאותם ימים נותר המבנה שאנו רואים כיום. בעבר התגוררו במקום נזירים מהמסדר הבנדיקטי ולאחר מכן מהמסדר האנגליקני, אך מאז המהפכה הצרפתית (1793) לא מתגוררים בו נזירים. יפה במיוחד היא אכסדרת המנזר, שכותרות 76 עמודי השיש שלה מעוטרות בסיפורים מהתנ"ך ופסלים קטנים, בהם גם פסלו של ישעיהו הנביא. המנזר הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כחלק מדרך סנטיאגו.
במרכז העיירה מואסק עוברים שני נתיבי מים חשובים: נהר טארן ( Tarn ) ותעלת גארון ( Canal de Garonne ), המהווים חלק מהנתיב המקשר את הים התיכון לאוקיאנוס האטלנטי. נתיבי המים הללו הופכים את העיירה למרכז של ספורט מים ושייט. בשנת 1930 נהרסו חלקים גדולים של העיירה בהצפה, אך המנזר נותר ללא פגע.
המנזר במואסק, 76 עמודי שיש מעוטרים בסיפורים מהתנ"ך (צילום: כרמית וייס)
הצלת הילדים היהודיים בעיר מואסק
העיר מואסק נודעה בסיפור הצלה נדיר ומרגש של מאות ילדים יהודים בזמן השואה, שלא יכול היה להתרחש ללא עזרת התושבים המקומיים, שאף זכו להוקרה של יד ושם כחסידי אומות העולם.
בספר ילדי מואסק 1945-1939 , מאת ד"ר קטרין לברטובסקי, מסופר על ילדים ונערים יהודים מרחבי אירופה, שנקלטו בעיר במהלך מלחמת העולם השנייה. בניהול של שאטה ובולי סימון הפך הבית במואסק למעין "יקום מקביל", ששם לו למטרה לחצוץ בין אירועי האיימים שפקדו את אירופה לבין חיי הילדים. לצד הניהול הנחוש של הבית ומערך המתנדבים, הם ביצעו משימות נועזות של חילוץ, הסתרה והברחה, שבאמצעותם ניצלו חייהם של מאות פליטים יהודים (יש הנוקבים במספר 500).
הבית בו נקלטו מאות ילדים יהודים, שניצלו ממוות בשיתוף פעולה של תושבי העיר מואסק
השטן על הגשר של קאור
נהר לוט חובק ומגן משלושה כיוונים את העיר העתיקה של בירת מחוז לוט, קאור ( Cahors ), שגם היא נקודה על דרך סנטיאגו. שיטוט בסמטאות העיר העתיקה יוביל אותנו בין בתים מקסימים, שנבנו בימי הביניים מאבן ועץ. בדיקות שנערכו בבית העתיק ביותר הראו שהעץ הוא משנת 1273 (!). ליד הכיכר המרכזית קתדרלה מרשימה, הבנויה בצורה מסיבית לצורך הגנה. מעל המדרגות בתוך הכנסייה נראים ציורי הקיר, היחידים שנותרו מהציורים המקוריים שעיטרו את הקירות. בסמוך לכיכר גם השוק המקומי, בו ניתן לטעום משפע מטעמי האזור, בהם גם יין קאור הנודע.
הקתדרלה של קאור (צילום: כרמית וייס)
מספר גשרים חוצים את נהר לוט, בדרכם אל העיר העתיקה. היפה והמפורסם בהם הוא גשר וולנטרה ( Pont Valentré ), שריד מפואר לבנייה מהמאה ה-14, עם שש קשתות ושלושה מגדלים להגנה. על גשר וולנטרה נפגוש בפעם הראשונה את השטן, אמיתי ומוחשי מתמיד... דמותו חובקת את אחת מאבני המגדל המרכזי. האגדה מספרת שבונה הגשר התערב עם השטן, שביקש לעזור בבניית הגשר, האם יוכל להביא לו מים לערבוב הטיט. המסננת שהוא נתן בידיו לא אפשרה לו לבצע את המשימה, ובכעסו על ההפסד בהתערבות, פירק השטן בכל לילה אבן מהמגדל המרכזי. האדריכל ששיפץ את הגשר בסוף המאה ה-20, מיקם פסל קטן של השטן במקום בו היתה חסרה האבן.
גשר וולנטרה, דמותו של השטן על המגדל המרכזי (צילום: כרמית וייס)
שייט על הנהר הוא תמיד חוויה מרנינה, וכאן במיוחד, בזכות מעבר על ה"לוקים" ( écluse ), המאפשרים לסירה התמודד עם הפרשי הגובה בנהר. גם מראה הגשרים, הבתים העתיקים על גדות הנהר והברבורים השטים בו בחן, הופכים את השייט לחוויה מהנה במיוחד.
קאור, מעבר דרך אחד הלוקים של נהר לוט (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בעיר העתיקה של קאור
חלק מהחדרים של מלון בסט ווסטרן פלוס ( Best Western Plus Hotel Divona Cahors ), הממוקם בלב העיר העתיקה, צופים לעבר גשר וולנטרה המפורסם. החדרים המרווחים והסוויטת, כמו גם הבריכה ומרכז הספא, מצטרפים לצוות ידידותי במיוחד שיעשה הכל להנעים את שהותכם במקום. חנייה במלון זמינה בתשלום.
בתי מלון נוספים בעיר קאור
ציורי קיר עתיקים במערת פש מרל
מערת פש מרל ( Grotte du Pech Merle ) היא אחת מהמערות הרבות בדרום צרפת, בהן ניתן לראות ציורי קיר מעשה ידי האדם הקדמון. בניגוד לרבות אחרות, כאן עדיין ניתן לראות את הציורים המקוריים ולא העתק שלהם.
לא הרחק ממנה נמצא הכפר הציורי סנט סירק לאפופי ( Saint-Cirq-Lapopie ), שהוא הראשון מבין שני "הכפרים היפים ביותר בצרפת" שנפגוש. הוא נבנה על מצוק נישא מעל נהר לוט, וגם הוא נקודת עצירה על דרך סנטיאגו.
בתי הכפר סנט סירק לאפופי על מצוק מעל נהר לוט (צילום: CC Eric Huybrechts )
כתב החרטומים של פיג'אק
העיירה פיג'אק (Figeac ) גם היא משמרת בנייה מימי הביניים וגם היא נקודת ציון על דרך סנטיאגו. בנה המפורסם של העיירה הוא ז'אן-פרנסואה שמפוליון ( Jean-François Champollion ), חוקר תרבות מצרים העתיקה ומפענח כתב החרטומים המצרי. מספרים שילד הפלא החל כבר בגיל 10 בניסיונותיו לפענח את אבן הרוזטה, שהתגלתה בעיר הנמל המצרית רוזטה, ושימשה מפתח לפענוח הכתב ההירוגליפי. העתק של אבן הרוזטה המקורית, השמורה בלונדון, מוצב במוזיאון שמפוליון בפיג'אק. המוזיאון מוקדש לכתב החרטומים, אמנות מצרים ועתיקותיה, ולהרגלי הקבורה בתקופת הפרעונים. לאכזבתנו, אין הסברים באנגלית במוזיאון שהוא אולי האטרקציה התיירותית העיקרית בעיירה, ונאלצנו להסתפק בהסברים באוזניות, שהם לטעמי פחות נוחים.
העיר בנויה על גדות נהר le Célé , שהוא אחד מיובליו של נהר לוט, וממזרח לה מתחיל הטיפוס אל הרמות של רכס מאסיף סנטרל. בשעות אחר הצהריים היה מרכז העיירה מלא חיים, אך בשעות הערב המאוחרות, כאשר חיפשנו מקום לשבת ולשתות בו, התקשינו מאוד למצוא וחזרנו לבר של מלון בסט ווסטרן (שלא היה רע בכלל).
מלון מומלץ בעיירה פיג'אק
מלון בסט ווסטרן ( Best Western Le Pont d'Or ) , הממוקם בצדו הדרומי של הנהר (צמוד לגשר העתיק שבתמונה למעלה), במרחק הליכה ממרכז העיר העתיקה, הוא מלון 3 כוכבים נוח ונעים. הוא שוכן במבנה עתיק ששופץ בסגנון צעיר וצבעוני, כל חדריו ממוזגים והוא מציע גם בריכה קטנה, חדר כושר, סאונה, ביליארד, מסעדה מצוינת, בר קטן ושולחנות על המרפסת הצופה לנהר.
לברזאק, כפר מתוך אגדה
לא הרחק מגבול מחוז לוט עם מחוז דורדון, על ראש גבעה החולשת על עמק נהר הדורדון, שוכן הכפר לוברזאק ( Loubressac ). זהו עוד אחד מ"הכפרים היפים ביותר בצרפת", והוא אכן יפהפה, אך לטעמי משהו חסר בו. הוא כל כך מטופח, נקי וסטרילי, אולי סטרילי מידי: כבסים לא תלויים לייבוש, ילדים לא משחקים ברחוב, אין בו חיים וצבע אנושי...
קשישה צופה בנו מאחד הבתים וקפלה בכנסייה המקומית של לוברזאק (צילום: כרמית וייס)
בתי הכפר, שנבנו בימי הביניים, בנויים אבן בהירה וגגות רעפים בגווני אדמה, והם נראים כאילו יצאו מתוך סיפור אגדה. שפע הפריחה המעטרת אותם, כמו משלימה את התמונה. כנסיית הכפר גם היא בנויה אבן מקומית, והקירות המסיביים מטרתם להגן מפני תוקפים. מספר נקודות תצפית בשולי הכפר, בעיקר בצדו הצפוני והמזרחי, מאפשרות תצפית לעבר נהר הדורדון, המתפתל בינות לגדות ירוקות, ומספר טירות החולשות עליו.
לוברזאק, תצפית על עמק הדורדון (צילום: כרמית וייס)
תהום פדיראק, הבור של השטן
אחד מפלאי הטבע של מחוז לוט וצרפת כולה היא תהום פדיראק ( Gouffre de Padirac ). התהום הענקית, בקוטר 35 מטר ועומק 75 מטר, היא רק המבוא לאוצרות המסתתרים בהמשך. לאחר ירידה במעלית לתחתית התהום, ממשיכים ויורדים במעלית נוספת עוד 28 מטרים, לעומק 103 מטר (מי שמעוניין בשעת כושר, יכול לעלות ולרדת 455 מדרגות). נהר תת קרקעי, שחצב באבן הגיר תצורות מרהיבות, זורם לאורך 40 קילומטר, מתוכם פתוחים לקהל שני קילומטרים.
תהום פדיראק המרשימה היא אתר תיירות פופולרי, ויעיד על כך התור הארוך בכניסה (פתוח מאפריל עד נובמבר). הסיור בן השעה וחצי לאורך הנהר התת קרקעי, לוקח את המבקרים לשייט של קילומטר וחצי ומסלול רגלי של 500 מטר. הטמפרטורה במערה היא תמיד 13 מעלות צלזיוס, וכדאי להיערך בהתאם. לא מומלץ למי שאינו מרגיש בנוח במקומות סגורים, אך מומלץ מאוד לכל האחרים.
סיפורים רבים נקשרו בשמה של התהום המסתורית, החל מלהבות אש הבוקעות מפתחה ועד אוצר גדול שהוסתר בה על ידי חיילים אנגלים, בתום מלחמת מאה השנים. בכל הסיפורים לא נפקד מקומו של השטן. על פי אחת האגדות התערב השטן עם הקדוש סנט מרטין שאם יצליח לעבור מעל התהום, אותה יצר השטן בבעיטה בעקב נעלו, הוא יוותר על האיכרים אותם התכוון לקחת עמו לגיהינום. הקדוש לא התבלבל, עלה על הפרדה שלו, שנתנה זינוק רחב ו... חלפה על פני התהום. השטן, למרבה הבושה, נעלם בקרקעית המערה, אך אל חשש, הוא לא נראה שם מאז...
תהום פדיראק, שייט בנהר תת קרקעי (צילום: כרמית וייס)
רוקאמדור – מיליון מבקרים לא טועים
את אתר התיירות השני בחשיבותו בצרפת (על פי במספר המבקרים בו), כמעט ואין צורך להציג. מראה בתי הכפר רוקאמדור ( Rocamadour ), שכמו תלויים על המצוק מעל אחד מיובלי נהר הדורדון, מעטרים כל פרסום של לשכת התיירות הצרפתית. 600 תושבי הכפר הקטן מארחים בכל שנה למעלה ממיליון מבקרים. כמי שנרתעת מאתרים עמוסי תיירים שכאלו, אני מגיעה למקום ללא ציפיות גדולות, אך מודה: "גם אני נשביתי בקסמו".
במקום היתה התיישבות עוד קודם לכן, אך הוא זכה לעדנה בימי הביניים, בזכות הקדוש אמאדור ( Saint Amadour ), שקבע את משכנו המבודד על המצוק. המקום הפך לאתר עלייה לרגל לצליינים ויש בו קומפלקס דתי של מנזר, כנסיות וקפלות. בכנסיית נוטרדאם ( Notre Dame ) ניצב פסל עץ של המדונה השחורה, שעל פי האמונה גולף בידיו של הקדוש אמאדור, והתור בכניסה ארוך.
רוקאמדור, קומפלקס דתי בתוך סלעי המצוק (צילום: כרמית וייס)
את הירידה והעלייה לכפר ניתן לעשות במעלית, אך כדאי ללכת לפחות כיוון אחד ברגל, בשביל העושה דרכו בין העצים ומספק נקודות תצפית יפות. ניתן גם לרדת בדרך הצלב, עם 200 מדרגות, בהן היו יורדים הצליינים על ברכיהם. המקום עמוס מאוד, בעיקר בשיא עונת התיירות, לכן מומלץ להגיע מחוץ לעונה או מוקדם בבוקר.
בתי הכפר רוקאמדור תלויים מעל הנהר (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ ברוקאמדור
במיקום מנצח, במרחק 2 ק"מ מהכפר רוקמדור, מלון טרובדור רוקאמדור (Hôtel Le Troubadour Rocamadour) ממוקם בבית חווה עתיק ששופץ בטוב טעם, משקיף לעבר שדות ירוקים. למלון בריכה מחוממת וחדריו יכולים להתאים לזוגות ומשפחות, כולל דירות עם 2 חדרי שינה.
המטעמים של מחוז לוט
את הביקור ברוקאמדור מומלץ לקנח בגבינה הנושאת את שם הכפר המפורסם – גבינת רוקאמדור. הגבינה הטעימה והעדינה, רכה מבפנים ועטופה בקרום חצי-קשה, מיוצרת מחלב עזים בכמה עשרות חוות במחוז לוט, שבכמה מהן ניתן לבקר. את הגבינות, אגב, על פי הנהוג בצרפת, אוכלים אחרי המנה העיקרית ולפני הקינוח.
למנה ראשונה או עיקרית, מומלץ לטעום פואה גרה ( Foie gras ), כבד אווז המוגש שלם או כפטה, מלווה בריבת בצל או קרואסון טרי. ללקק את האצבעות! את האווזים, כך מבטיחים לנו המקומיים, לא מפטמים כאן בדרכים אכזריות (תחליטו אתם אם להאמין).
לסיום נקנח ביינות של מחוז לוט, שאחד מהם כבר פגשנו בעיר קאור. את הכרמים הרבים ניתן לראות בנסיעה בכבישי האזור, ומספר ייקבים מציעים גם ביקור וטעימות.
מטעמי מחוז לוט, גבינת רוקאמדור וכבד אווז בשלל צורות (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על חבל מידי פירנה
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של צרפת
כתבה על מחוז דורדון
הצלת הילדים היהודיים בעיר מואסק
העיר מואסק נודעה בסיפור הצלה נדיר ומרגש של מאות ילדים יהודים בזמן השואה, שלא יכול היה להתרחש ללא עזרת התושבים המקומיים, שאף זכו להוקרה של יד ושם כחסידי אומות העולם.
בספר ילדי מואסק 1945-1939 , מאת ד"ר קטרין לברטובסקי, מסופר על ילדים ונערים יהודים מרחבי אירופה, שנקלטו בעיר במהלך מלחמת העולם השנייה. בניהול של שאטה ובולי סימון הפך הבית במואסק למעין "יקום מקביל", ששם לו למטרה לחצוץ בין אירועי האיימים שפקדו את אירופה לבין חיי הילדים. לצד הניהול הנחוש של הבית ומערך המתנדבים, הם ביצעו משימות נועזות של חילוץ, הסתרה והברחה, שבאמצעותם ניצלו חייהם של מאות פליטים יהודים (יש הנוקבים במספר 500).
הבית בו נקלטו מאות ילדים יהודים, שניצלו ממוות בשיתוף פעולה של תושבי העיר מואסק
הבית בו נקלטו מאות ילדים יהודים, שניצלו ממוות בשיתוף פעולה של תושבי העיר מואסק
השטן על הגשר של קאור
נהר לוט חובק ומגן משלושה כיוונים את העיר העתיקה של בירת מחוז לוט, קאור ( Cahors ), שגם היא נקודה על דרך סנטיאגו. שיטוט בסמטאות העיר העתיקה יוביל אותנו בין בתים מקסימים, שנבנו בימי הביניים מאבן ועץ. בדיקות שנערכו בבית העתיק ביותר הראו שהעץ הוא משנת 1273 (!). ליד הכיכר המרכזית קתדרלה מרשימה, הבנויה בצורה מסיבית לצורך הגנה. מעל המדרגות בתוך הכנסייה נראים ציורי הקיר, היחידים שנותרו מהציורים המקוריים שעיטרו את הקירות. בסמוך לכיכר גם השוק המקומי, בו ניתן לטעום משפע מטעמי האזור, בהם גם יין קאור הנודע.
הקתדרלה של קאור (צילום: כרמית וייס)
מספר גשרים חוצים את נהר לוט, בדרכם אל העיר העתיקה. היפה והמפורסם בהם הוא גשר וולנטרה ( Pont Valentré ), שריד מפואר לבנייה מהמאה ה-14, עם שש קשתות ושלושה מגדלים להגנה. על גשר וולנטרה נפגוש בפעם הראשונה את השטן, אמיתי ומוחשי מתמיד... דמותו חובקת את אחת מאבני המגדל המרכזי. האגדה מספרת שבונה הגשר התערב עם השטן, שביקש לעזור בבניית הגשר, האם יוכל להביא לו מים לערבוב הטיט. המסננת שהוא נתן בידיו לא אפשרה לו לבצע את המשימה, ובכעסו על ההפסד בהתערבות, פירק השטן בכל לילה אבן מהמגדל המרכזי. האדריכל ששיפץ את הגשר בסוף המאה ה-20, מיקם פסל קטן של השטן במקום בו היתה חסרה האבן.
גשר וולנטרה, דמותו של השטן על המגדל המרכזי (צילום: כרמית וייס)
שייט על הנהר הוא תמיד חוויה מרנינה, וכאן במיוחד, בזכות מעבר על ה"לוקים" ( écluse ), המאפשרים לסירה התמודד עם הפרשי הגובה בנהר. גם מראה הגשרים, הבתים העתיקים על גדות הנהר והברבורים השטים בו בחן, הופכים את השייט לחוויה מהנה במיוחד.
קאור, מעבר דרך אחד הלוקים של נהר לוט (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ בעיר העתיקה של קאור
חלק מהחדרים של מלון בסט ווסטרן פלוס ( Best Western Plus Hotel Divona Cahors ), הממוקם בלב העיר העתיקה, צופים לעבר גשר וולנטרה המפורסם. החדרים המרווחים והסוויטת, כמו גם הבריכה ומרכז הספא, מצטרפים לצוות ידידותי במיוחד שיעשה הכל להנעים את שהותכם במקום. חנייה במלון זמינה בתשלום.
בתי מלון נוספים בעיר קאור
ציורי קיר עתיקים במערת פש מרל
מערת פש מרל ( Grotte du Pech Merle ) היא אחת מהמערות הרבות בדרום צרפת, בהן ניתן לראות ציורי קיר מעשה ידי האדם הקדמון. בניגוד לרבות אחרות, כאן עדיין ניתן לראות את הציורים המקוריים ולא העתק שלהם.
לא הרחק ממנה נמצא הכפר הציורי סנט סירק לאפופי ( Saint-Cirq-Lapopie ), שהוא הראשון מבין שני "הכפרים היפים ביותר בצרפת" שנפגוש. הוא נבנה על מצוק נישא מעל נהר לוט, וגם הוא נקודת עצירה על דרך סנטיאגו.
בתי הכפר סנט סירק לאפופי על מצוק מעל נהר לוט (צילום: CC Eric Huybrechts )
כתב החרטומים של פיג'אק
העיירה פיג'אק (Figeac ) גם היא משמרת בנייה מימי הביניים וגם היא נקודת ציון על דרך סנטיאגו. בנה המפורסם של העיירה הוא ז'אן-פרנסואה שמפוליון ( Jean-François Champollion ), חוקר תרבות מצרים העתיקה ומפענח כתב החרטומים המצרי. מספרים שילד הפלא החל כבר בגיל 10 בניסיונותיו לפענח את אבן הרוזטה, שהתגלתה בעיר הנמל המצרית רוזטה, ושימשה מפתח לפענוח הכתב ההירוגליפי. העתק של אבן הרוזטה המקורית, השמורה בלונדון, מוצב במוזיאון שמפוליון בפיג'אק. המוזיאון מוקדש לכתב החרטומים, אמנות מצרים ועתיקותיה, ולהרגלי הקבורה בתקופת הפרעונים. לאכזבתנו, אין הסברים באנגלית במוזיאון שהוא אולי האטרקציה התיירותית העיקרית בעיירה, ונאלצנו להסתפק בהסברים באוזניות, שהם לטעמי פחות נוחים.
העיר בנויה על גדות נהר le Célé , שהוא אחד מיובליו של נהר לוט, וממזרח לה מתחיל הטיפוס אל הרמות של רכס מאסיף סנטרל. בשעות אחר הצהריים היה מרכז העיירה מלא חיים, אך בשעות הערב המאוחרות, כאשר חיפשנו מקום לשבת ולשתות בו, התקשינו מאוד למצוא וחזרנו לבר של מלון בסט ווסטרן (שלא היה רע בכלל).
מלון מומלץ בעיירה פיג'אק
מלון בסט ווסטרן ( Best Western Le Pont d'Or ) , הממוקם בצדו הדרומי של הנהר (צמוד לגשר העתיק שבתמונה למעלה), במרחק הליכה ממרכז העיר העתיקה, הוא מלון 3 כוכבים נוח ונעים. הוא שוכן במבנה עתיק ששופץ בסגנון צעיר וצבעוני, כל חדריו ממוזגים והוא מציע גם בריכה קטנה, חדר כושר, סאונה, ביליארד, מסעדה מצוינת, בר קטן ושולחנות על המרפסת הצופה לנהר.
לברזאק, כפר מתוך אגדה
לא הרחק מגבול מחוז לוט עם מחוז דורדון, על ראש גבעה החולשת על עמק נהר הדורדון, שוכן הכפר לוברזאק ( Loubressac ). זהו עוד אחד מ"הכפרים היפים ביותר בצרפת", והוא אכן יפהפה, אך לטעמי משהו חסר בו. הוא כל כך מטופח, נקי וסטרילי, אולי סטרילי מידי: כבסים לא תלויים לייבוש, ילדים לא משחקים ברחוב, אין בו חיים וצבע אנושי...
קשישה צופה בנו מאחד הבתים וקפלה בכנסייה המקומית של לוברזאק (צילום: כרמית וייס)
בתי הכפר, שנבנו בימי הביניים, בנויים אבן בהירה וגגות רעפים בגווני אדמה, והם נראים כאילו יצאו מתוך סיפור אגדה. שפע הפריחה המעטרת אותם, כמו משלימה את התמונה. כנסיית הכפר גם היא בנויה אבן מקומית, והקירות המסיביים מטרתם להגן מפני תוקפים. מספר נקודות תצפית בשולי הכפר, בעיקר בצדו הצפוני והמזרחי, מאפשרות תצפית לעבר נהר הדורדון, המתפתל בינות לגדות ירוקות, ומספר טירות החולשות עליו.
לוברזאק, תצפית על עמק הדורדון (צילום: כרמית וייס)
תהום פדיראק, הבור של השטן
אחד מפלאי הטבע של מחוז לוט וצרפת כולה היא תהום פדיראק ( Gouffre de Padirac ). התהום הענקית, בקוטר 35 מטר ועומק 75 מטר, היא רק המבוא לאוצרות המסתתרים בהמשך. לאחר ירידה במעלית לתחתית התהום, ממשיכים ויורדים במעלית נוספת עוד 28 מטרים, לעומק 103 מטר (מי שמעוניין בשעת כושר, יכול לעלות ולרדת 455 מדרגות). נהר תת קרקעי, שחצב באבן הגיר תצורות מרהיבות, זורם לאורך 40 קילומטר, מתוכם פתוחים לקהל שני קילומטרים.
תהום פדיראק המרשימה היא אתר תיירות פופולרי, ויעיד על כך התור הארוך בכניסה (פתוח מאפריל עד נובמבר). הסיור בן השעה וחצי לאורך הנהר התת קרקעי, לוקח את המבקרים לשייט של קילומטר וחצי ומסלול רגלי של 500 מטר. הטמפרטורה במערה היא תמיד 13 מעלות צלזיוס, וכדאי להיערך בהתאם. לא מומלץ למי שאינו מרגיש בנוח במקומות סגורים, אך מומלץ מאוד לכל האחרים.
סיפורים רבים נקשרו בשמה של התהום המסתורית, החל מלהבות אש הבוקעות מפתחה ועד אוצר גדול שהוסתר בה על ידי חיילים אנגלים, בתום מלחמת מאה השנים. בכל הסיפורים לא נפקד מקומו של השטן. על פי אחת האגדות התערב השטן עם הקדוש סנט מרטין שאם יצליח לעבור מעל התהום, אותה יצר השטן בבעיטה בעקב נעלו, הוא יוותר על האיכרים אותם התכוון לקחת עמו לגיהינום. הקדוש לא התבלבל, עלה על הפרדה שלו, שנתנה זינוק רחב ו... חלפה על פני התהום. השטן, למרבה הבושה, נעלם בקרקעית המערה, אך אל חשש, הוא לא נראה שם מאז...
תהום פדיראק, שייט בנהר תת קרקעי (צילום: כרמית וייס)
רוקאמדור – מיליון מבקרים לא טועים
את אתר התיירות השני בחשיבותו בצרפת (על פי במספר המבקרים בו), כמעט ואין צורך להציג. מראה בתי הכפר רוקאמדור ( Rocamadour ), שכמו תלויים על המצוק מעל אחד מיובלי נהר הדורדון, מעטרים כל פרסום של לשכת התיירות הצרפתית. 600 תושבי הכפר הקטן מארחים בכל שנה למעלה ממיליון מבקרים. כמי שנרתעת מאתרים עמוסי תיירים שכאלו, אני מגיעה למקום ללא ציפיות גדולות, אך מודה: "גם אני נשביתי בקסמו".
במקום היתה התיישבות עוד קודם לכן, אך הוא זכה לעדנה בימי הביניים, בזכות הקדוש אמאדור ( Saint Amadour ), שקבע את משכנו המבודד על המצוק. המקום הפך לאתר עלייה לרגל לצליינים ויש בו קומפלקס דתי של מנזר, כנסיות וקפלות. בכנסיית נוטרדאם ( Notre Dame ) ניצב פסל עץ של המדונה השחורה, שעל פי האמונה גולף בידיו של הקדוש אמאדור, והתור בכניסה ארוך.
רוקאמדור, קומפלקס דתי בתוך סלעי המצוק (צילום: כרמית וייס)
את הירידה והעלייה לכפר ניתן לעשות במעלית, אך כדאי ללכת לפחות כיוון אחד ברגל, בשביל העושה דרכו בין העצים ומספק נקודות תצפית יפות. ניתן גם לרדת בדרך הצלב, עם 200 מדרגות, בהן היו יורדים הצליינים על ברכיהם. המקום עמוס מאוד, בעיקר בשיא עונת התיירות, לכן מומלץ להגיע מחוץ לעונה או מוקדם בבוקר.
בתי הכפר רוקאמדור תלויים מעל הנהר (צילום: כרמית וייס)
מלון מומלץ ברוקאמדור
במיקום מנצח, במרחק 2 ק"מ מהכפר רוקמדור, מלון טרובדור רוקאמדור (Hôtel Le Troubadour Rocamadour) ממוקם בבית חווה עתיק ששופץ בטוב טעם, משקיף לעבר שדות ירוקים. למלון בריכה מחוממת וחדריו יכולים להתאים לזוגות ומשפחות, כולל דירות עם 2 חדרי שינה.
המטעמים של מחוז לוט
את הביקור ברוקאמדור מומלץ לקנח בגבינה הנושאת את שם הכפר המפורסם – גבינת רוקאמדור. הגבינה הטעימה והעדינה, רכה מבפנים ועטופה בקרום חצי-קשה, מיוצרת מחלב עזים בכמה עשרות חוות במחוז לוט, שבכמה מהן ניתן לבקר. את הגבינות, אגב, על פי הנהוג בצרפת, אוכלים אחרי המנה העיקרית ולפני הקינוח.
למנה ראשונה או עיקרית, מומלץ לטעום פואה גרה ( Foie gras ), כבד אווז המוגש שלם או כפטה, מלווה בריבת בצל או קרואסון טרי. ללקק את האצבעות! את האווזים, כך מבטיחים לנו המקומיים, לא מפטמים כאן בדרכים אכזריות (תחליטו אתם אם להאמין).
לסיום נקנח ביינות של מחוז לוט, שאחד מהם כבר פגשנו בעיר קאור. את הכרמים הרבים ניתן לראות בנסיעה בכבישי האזור, ומספר ייקבים מציעים גם ביקור וטעימות.
מטעמי מחוז לוט, גבינת רוקאמדור וכבד אווז בשלל צורות (צילום: כרמית וייס)
מידע נוסף
כתבות נוספות על חבל מידי פירנה
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של צרפת
בתי מלון נוספים בעיר קאור