טעימות על מדרונות הסקי
מאת: ליאת בן צור
מה אוכלים ושותים בחופשת סקי? תלוי... תלוי במצב הרוח, מעט תלוי במצב הכיס והרבה תלוי באיזו שפה מדברים על המדרונות עליהם אתם גולשים.
בכתבה זו נטעם מעט מהאוכל והמשקאות שבתפריט באתרי הסקי של אוסטריה, שוויץ ואיטליה. באתרי הסקי של מדינות אירופה האחרות הכול די דומה, עם שינויים קטנים בתפריט.
המסעדות שעל ההר
נתחיל במעט מידע על אופי שירותי ההסעדה בהרים. המסעדות שעל ההר נחלקות פחות או יותר לשני סוגים:
1. הסוג הראשון אלו הן מסעדות גדולות ומרווחות, הנמצאות במקום מרכזי באתר, בדרך כלל הן בשירות עצמי, מעין חדר אוכל גדול היכול להכיל ולהאכיל גולשים רבים (ורעבים!).
היתרונות הם שירות מהיר, מבחר סטנדרטי (וידוע מראש) של המנות וזול במעט מהמסעדות הקטנות. לעומת זאת נדרשת כאן מיומנות שיווי משקל וקואורדינציה, שנמדדת ביכולתכם להחזיק מגש עמוס כל טוב וכוס קולה גולשת, ולהתהלך בהליכת פינגווין אופיינית עד הקופאית (להזכירכם אתם נעולים בנעלי סקי). מסעדות אלו גם אינן מתאפיינות באווירה חמה וביתית, ההרגשה היא יותר של סרט נע, אין תפריט Á La Carte אלא לוחות גיר עם שם המנה ומחירה, ובדרך כלל אין מנות גורמה טיפוסיות.
2. מנגד ניצבות בקתות הרים (Chalet) כפריות וקטנות, הפזורות באופן אקראי על המדרונות.
יתרונותיהן נעוצים באווירה ביתית וחמה, שירות עד לשולחנכם, מטבח גורמה ומנות טיפוסיות. לעומת זאת הישיבה בהן ממושכת ומתארכת לפעמים יתר על הנדרש, בשל זמן ההזמנה והשירות המלא, לבעייתיים באוכל – מבחר המנות כאן מצומצם, הן יקרות יותר ממסעדות בשירות עצמי, יש בהן מספר קטן של שולחנות ובימי חופשה עמוסים יש צורך להזמין שולחן מראש.
למותר לציין, שאמנם במסעדות הגדולות מכינים אוכל בכמות גדולה שתספיק לכמות גולשים גדולה, אך איכות המנות לא בהכרח נפגעת. גם המסעדות הגדולות מצליחות לשמור על טריות ולהגיש תבשילים ערבים לחך.
כתבות על אתרי סקי באוסטריה | כתבות על אתרי סקי באיטליה
כתבות על אתרי סקי בשוויץ | כתבות על יעדים לחופשת סקי
הפסקת צהריים – בפנים או בחוץ?
אתם אוהבים לתפוס שמש בהפסקת הצהריים? גם האירופאים. ביום שטוף שמש וחמים כל האירופאים יבחרו לשבת בחוץ, רק כדי להספיק ולתפוס עוד כמה קרני שמש שיעזרו להשחים את עור פניהם. מאחר ולנו הישראלים אין כל חסך בקרני שמש, אני אוותר על חשיפה נוספת לקרני השמש, מעבר לשעות הגלישה, ואבחר לשבת בפנים (הקרינה על השלג היא חזקה יותר, שכן הלובן מתפקד כמחזיר אור). אך אם בכל זאת חסרות לכם שעות שמש מסיבה כלשהי ודאגתם למרוח את פניכם בקרם הגנה, אוכל להבין את הבחירה שלכם לשבת בחוץ להנאתכם בהפסקת הצהריים, כדי להרגיש חלק מהנוף המרהיב וגם לעשות "מינגלינג" עם המקומיים. מעבר לכך, כמו כל פולנייה טובה, עלי להוסיף: קחו בחשבון שבאוויר הקר לאוכל יש נטייה להתקרר מהר...
מה נאכל על המדרונות האוסטריים
הגורמה האוסטרי הוא מגוון למדיי ואציין כאן רק שלוש מנות דגל עיקריות שבהן מתהדר המטבח האוסטרי.
שניצל וינאי (Wiener Schnitzel) – שניצל דקיק (רצוי מבשר עגל) שמוגש בדרך כלל עם ריבה בצד.
נקניקיות שמנמנות (Burenwurst) – נקניקיות חרוכות היטב על הגריל ומוגשות עם רוטב בצל ולצדן כרוב חמוץ .
מרק גולש הונגרי (Gulasch Suppe) – נזיד בשר בקר וירקות, המככב במטבח האוסטרי והשוויצרי.
שלושה קינוחים עיקריים יכולים לזקוף האוסטרים לזכותם, השניים האחרונים הם טיפוסיים להרים המושלגים.
אפפל-שטרודל המסורתי (Apfelstrudel) – עוגת תפוחים עם בצק פריך שנימוח בפה, בין שתי שכבות הבצק תפוחים מתובלים היטב בסוכר וקינמון, מוגש בדרך כלל עם קצפת או גלידת וניל.
קייזרשמארן (Kaiserschmarrn) – חתיכות בצק חתוכות (סוג של פנקייק) עם צימוקים, כשמעליהן מפוזרת אבק סוכר, מוגש עם קערית רסק תפוחים ו/או ריבה – פשוט אלוהי! אופן ההגשה המסורתי לשולחן נעשה במחבת ברזל כבדה וחמה, אותה מניחים על מגש עץ עבה, כדי שנוכל להתענג על טעמו הטרי והחמים יותר מדקה או שתיים...
גרמקנודל (Germknödel) – תפיחת סולת (הנראית כמו איגלו של אסקימואים), הממולאת במחית תמרים, כשמעל הכול שופכים רוטב וניל ביד רחבה ומפזרים חופן נדיב של פרג.
קייזרשמארן – להתענג על טעמו הטרי והחמים (צילום: A Lein)
את האפפל-שטרודל תוכלו למצוא בכל שעות היום, בכל מסעדה או קונדיטוריה מקומית, גם בעיירה שנמצאת לרגלי האתר, אולם את הקייזרשמארן והגרמקנודל תוכלו למצוא רק במסעדות שעל ההר. במסעדות הקטנטנות והביתיות, הפזורות לאורך מדרונות הגלישה, מגישים אותן באהבה יתרה ובתשומת לב מיוחדת (צורת הגשה ביתית).
גם אם אתם סופרים נקודות של שומרי משקל, או שחייכם תלויים כרגע בדיאטת חסה ותפוחים, אל תוותרו על קינוח שכזה, או לפחות הזמינו קינוח אחד לכל הקבוצה – רק בשביל לנגוס ביס אחד מהמעדן שיחזיק את טעמו על החך לעוד כמה מדרונות.
* עוד על אוכל באוסטריה בכתבה על המטבח האוסטרי.
Guter Appetit (בתיאבון) !
גרמקנודל, עוד קינוח אוסטרי מושחת (צילום: G erald Nell)
מה נאכל על המדרונות השוויצרים?
אמרנו שוויץ, אמרנו גבינות. ואכן, שתי מנות הדגל השוויצריות הפופולאריות בחופשות הלבנות, שתיהן מבוססות על גבינה:
רקלט (Raclet) – מוגש לשולחן עם מתקן חימום מיוחד, עליו משופדת חתיכה מכובדת של גבינת רקלט, הנחתכת אט אט במשך כל הארוחה, על פי דרגת החום של המתקן. הגבינה נאכלת כשהיא לוהטת עד שרופה, לצד תפוחי אדמה קטנטנים מבושלים, המוגשים עם בצלי שאלוט ומלפפוני יבלות מוחמצים.
פונדו גבינה – לשולחן מוגש סיר עם גבינת הפונדו המותכת ומתקן חימום שישמור עליה מותכת לאורך כל הארוחה, בליווי סלסלה של חתיכות לחם קטנות, אותן טובלים בגבינה בעזרת שיפודי הפונדו.
גבינת הרקלט וגבינת הפונדו שונות לחלוטין אחת מהשנייה בטעמן ובמרקמן, אך ייאמר לזכותן שהן מסריחות באותה מידה.
מנה פופולרית נוספת שתמצאו בכל בקתת הרים שוויצרית טיפוסית היא רושטי (בגרמנית: Rösti , בגרמנית שוויצרית: Röschti ) – תפוחי אדמה מגורדים עם בצל, המטוגנים במחבת עם או בלי נקניק ו/או בייקון, לבחירתכם. בכל בקתה תמצאו את הגרסה המיוחדת שלה למנה זו, עם תוספות כמו גבינה, ביצה ועוד.
דרך ההגשה המסורתית לשולחן היא במחבת ברזל כבדה ולוהטת, כדי לשמור את המנה חמה לאורך הארוחה.
Guter Appetit (בתיאבון) !
רקלט – מוגש לשולחן עם מתקן חימום מיוחד, עליו משופדת חתיכה מכובדת של גבינת רקלט (צילום: wasanti)
מה נאכל על המדרונות האיטלקים?
על המטבח האיטלקי אפשר לכתוב בלי סוף. אנסה להתרכז במה שרלוונטי לנו הגולשים, וכאן אפשר לסכם את העניין בשתי מילים: פסטה וטירמיסו. אין מה לעשות, האיטלקים יודעים להכין פסטה. בכל מסעדה על ההר, קטנה כגדולה, תוכלו ליהנות ממנת פסטה טרייה וטעימה. אגב, פסטה מהווה מנת פחמימות מורכבות, המתעכלת לאט וגורמת לעלייה מתונה ולאורך זמן של רמת הסוכר בדם, וכך יוצרת אנרגיה למשך זמן ארוך. כלומר, מתאים מאד ליום פעילות אינטנסיבית כמו גלישה. בכל מקום תמצאו גם פיצה טרייה, מרק מינסטרונה, פוקצ'ה נפלאה, או כל מנה איטלקית טיפוסית שמכינים במקום עצמו.
גולת הכותרת במתוקים האיטלקים היא עוגת טירמיסו ( Tiramisù ), שהיא שילוב מוצלח של טעמי אספרסו, ליקר גרנד-מרינייה, גבינת מסקרפונה, תמצית וניל וקקאו, על מצע של בישקוטים. בשום פנים ואופן אל תוותרו על טעימה ממנה!
Bounappetito (בתיאבון) !
טירמיסו – גולת הכותרת במתוקים האיטלקים (צילום: AlexPro9500)
אל תפתחו עיניים גדולות
אז למרות שפתחתם עיניים גדולות, אני באופן אישי ממליצה ללכת על גרסה קלה לארוחת צהריים, בצורת מרק. מרק הגולש הוא אופציה נהדרת והוא מהווה ארוחה בפני עצמה, בדרך כלל עשוי כנזיד סמיך מלא בשר, ירקות ותפוחי אדמה. עם פרוסת לחם בצד יהיה זה תדלוק אופטימאלי לשרירים להמשך יום הגלישה.
מרק גולש – מנה מחממת וקלה יחסית להפסקת הצהריים (צילום: AlexPro9500)
אלכוהול – מה שבטוח יהיה שמח!
האלכוהול מהווה חלק חשוב ומרכזי בהווי הגלישה האירופאית. בטוח שיהיה שמח! זה המוטו ברחבי אתרי הסקי האירופאים. האירופאים שותים, ושותים המון. אך אל דאגה, הם גם יודעים לשתות, כך שסביר להניח שלא תיתקלו בשיכורים על מגלשיים (לא בשעות היום לפחות).
בחרתי לדלג על נושא היין, לא כי אינו חשוב, אלא כי הוא מובן מאליו. היין הוא מצרך סטנדרטי עם כל ארוחה ונחשב עבור האירופאים כשתיית מים. אציין כמה משקאות טיפוסיים ומעניינים אחרים, שגם אם לא נשתה אותם, חשוב לדעת שהם קיימים, כי הם חלק מהנוף הקולינארי והחוויה הגסטרונומית בחבל הארץ בו אנו גולשים, הם אלו שיקשטו את החופשה בחן נוסף וימרחו חיוך על פנינו, כשנעמוד לפני מדרון חלקלק ותלול מהרגיל.
הידעתם שפלאסק ( Flask ) הוא סוג של תכשיט המהדר את חליפות הסקי של האירופאים? הוא נחשב חלק חיוני מציוד הגלישה. זהו בקבוקון חביב ושטוח, להתאמה מירבית לכיס המעיל, שיהיה נוח לו ולגולש. הפלאסק ממולא באופן עצמאי מבקבוק אלכוהול, על פי בחירתו וטעמו של בעליו. הוא קטן, יעיל ושימושי בעיקר במצבי "אקסטרים", כמו: אם פספסנו את הבר מצדו השמאלי של המדרון או כדי שלא נמות מצמא על מעלית הכסא בדרך למעלה...
באוסטריה ושוויץ נמלא את הפלאסק בשנאפס, באיטליה נמלא אותו בגראפה.
בקבוק פלאסק שנכנס לכיס, לתדלוק באמצע יום הגלישה (צילום: ליאת בן צור)
כוסית שנאפס – שמחה אמיתית
באוסטריה ושוויץ השנאפס ( Schnaps ) הוא המשקה הלאומי על ההר, איתו יעשו "לחיים" בכל הזדמנות אפשרית ובכל שעה משעות יום הגלישה (בלי קשר ל"מה השעה?"). שנאפס הוא וודקה מייצור מקומי. כשהוא נקי יהיו בו בדרך כלל מעל 50% אלכוהול, כשהוא בטעמים אחוז האלכוהול יורד לכ- 30%, ואז אפשר לשתות אותו לרוויה... מוגש בברים ובמסעדות ההרים בכוסיות קטנות ושקופות, כשהוא מקושט בחתיכת פרי ממנו הוא עשוי: שנאפס אגסים יגיע עם חתיכת אגס עסיסית ספוגה בוודקה בתחתית, שנאפס תאנים עם תאנה, שנאפס תפוחים עם תפוח וכן הלאה...אין מה לומר, שמחה אמיתית!
מומלץ ביותר: שנאפס קינמון ושנאפס תאנים.
אם אתם לא מתים על וודקה (גם בטעמים), משקאות נוספים שעוזרים לנו להחזיר חום גוף כשקר מאד על המדרונות יהיו:
גְלִיוַיין (Glühwein) – יין אדום מבושל ומוגש חם, הוא משקה ההרים האולטימטיבי: עממי, מחמם ודופק את הראש יפה.
יאגאטי (Yagarti, לא מבטאים את ה"ר") – תה חם עם הרבה רום.
אייס ויטווה (Ice Vitve) – משקה המאפיין את אזור ארלברג-סנט אנטון באוסטריה, שהוא שנאפס פירות, רום וקצפת מעל.
גְלִיוַיין – יין אדום מבושל ומוגש חם, הוא משקה ההרים האולטימטיבי (צילום: sara winter)
אלכוהול איטלקי
על המדרונות באיטליה תפגשו את הגראפה ( Grappa ), שהוא בעצם שנאפס איטלקי, וגם הוא נעשה בייצור מקומי. הגראפה הוא המשקה הלאומי שאיתו אומרים " salute " מספר פעמים רב ככל האפשר לאורך היום. גראפה נקייה תכיל מעל 50% אלכוהול ואילו הגראפה הפופולארית, היא הגראפה בטעמי פירות, מכילה רק כ- 30% אלכוהול. כמעט אין סוף לסוגי הגראפות באיטליה, שם תשמעו על גראפה תפוחים, גראפה תאנים, גראפה אגסים, גראפה אפרסקים, גראפה פירות יער, גראפה אניס, בעצם כל דבר שנראה כמו פרי ועושה קולות של פרי – תהיו בטוחים שיעשו ממנו גראפה.
כמובן שאי אפשר להתעלם ממשקה הלימונצ'לו ( limoncello ), שהוא ליקר לימונים אלוהי, שקנה לעצמו שם עולמי והפך סמל ל"איטלקיות".
שני משקאות נוספים שתמצאו רק באיטליה במתכונת חורפית הם:
בומברדינו ( Bombardino ) – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל.
קלימרו ( Calimero ) – אותו ליקר ביצים, רק מהול בקפה ומוגש גם הוא עם ערמת קצפת.
בומברדינו – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל (צילום: Rimma Bondarenko)
אם לא השתכרתם עדיין, נסו והזמינו קפה גרולה ( Cafe Grola ), שהוא אירוע בפני עצמו – צורת הגשתו היא חגיגה שלמה. שותים אותו בחברותא, כמובן, כי הוא מוגש בכלי חרס מיוחד, בעל 6 -8 פיות. כל אחד מתביית על פיה משלו והנוהל הוא סבב בין חברי הקבוצה עד שהכלי מתרוקן.
קפה גרולה מכיל תמצית של קפה אספרסו חזק ולפחות חמישה סוגים של גראפה (גם גראפה נקייה), אותם מבשלים עם הרבה תבלינים, כמו: ציפורן, אגוז מוסקט מגורד, גרידת תפוז ועוד. הכול נשפך לתוך כלי החרס המיוחד, כשמפזרים סוכר על פיות הכלי, שופכים כוהל ומגישים אותו עולה בלהבות מלחשות, כיאה וכנאה למשקה דליק עמוס אלכוהול. טעים? לא בטוח. מה שבטוח - אם אחרי כל טעימות האלכוהול שלגמתם במשך היום עוד לא הצלחתם להרגיש שדפקתם את הראש, היו בטוחים שכמה לגימות של קפה גרולה יסדרו אתכם טוב. אחריו – לא בטוח שתזכרו את אופיו של המדרון בדרככם חזרה למלון...
קפה גרולה בחצי דקה...
Viva la Dolce Vita (לחיי החיים הטובים) !
כתבות נוספות
היתרונות הם שירות מהיר, מבחר סטנדרטי (וידוע מראש) של המנות וזול במעט מהמסעדות הקטנות. לעומת זאת נדרשת כאן מיומנות שיווי משקל וקואורדינציה, שנמדדת ביכולתכם להחזיק מגש עמוס כל טוב וכוס קולה גולשת, ולהתהלך בהליכת פינגווין אופיינית עד הקופאית (להזכירכם אתם נעולים בנעלי סקי). מסעדות אלו גם אינן מתאפיינות באווירה חמה וביתית, ההרגשה היא יותר של סרט נע, אין תפריט Á La Carte אלא לוחות גיר עם שם המנה ומחירה, ובדרך כלל אין מנות גורמה טיפוסיות.
יתרונותיהן נעוצים באווירה ביתית וחמה, שירות עד לשולחנכם, מטבח גורמה ומנות טיפוסיות. לעומת זאת הישיבה בהן ממושכת ומתארכת לפעמים יתר על הנדרש, בשל זמן ההזמנה והשירות המלא, לבעייתיים באוכל – מבחר המנות כאן מצומצם, הן יקרות יותר ממסעדות בשירות עצמי, יש בהן מספר קטן של שולחנות ובימי חופשה עמוסים יש צורך להזמין שולחן מראש.
כתבות על אתרי סקי בשוויץ | כתבות על יעדים לחופשת סקי
מה נאכל על המדרונות האוסטריים
הגורמה האוסטרי הוא מגוון למדיי ואציין כאן רק שלוש מנות דגל עיקריות שבהן מתהדר המטבח האוסטרי.
שניצל וינאי (Wiener Schnitzel) – שניצל דקיק (רצוי מבשר עגל) שמוגש בדרך כלל עם ריבה בצד.
נקניקיות שמנמנות (Burenwurst) – נקניקיות חרוכות היטב על הגריל ומוגשות עם רוטב בצל ולצדן כרוב חמוץ .
מרק גולש הונגרי (Gulasch Suppe) – נזיד בשר בקר וירקות, המככב במטבח האוסטרי והשוויצרי.
שלושה קינוחים עיקריים יכולים לזקוף האוסטרים לזכותם, השניים האחרונים הם טיפוסיים להרים המושלגים.
אפפל-שטרודל המסורתי (Apfelstrudel) – עוגת תפוחים עם בצק פריך שנימוח בפה, בין שתי שכבות הבצק תפוחים מתובלים היטב בסוכר וקינמון, מוגש בדרך כלל עם קצפת או גלידת וניל.
קייזרשמארן (Kaiserschmarrn) – חתיכות בצק חתוכות (סוג של פנקייק) עם צימוקים, כשמעליהן מפוזרת אבק סוכר, מוגש עם קערית רסק תפוחים ו/או ריבה – פשוט אלוהי! אופן ההגשה המסורתי לשולחן נעשה במחבת ברזל כבדה וחמה, אותה מניחים על מגש עץ עבה, כדי שנוכל להתענג על טעמו הטרי והחמים יותר מדקה או שתיים...
גרמקנודל (Germknödel) – תפיחת סולת (הנראית כמו איגלו של אסקימואים), הממולאת במחית תמרים, כשמעל הכול שופכים רוטב וניל ביד רחבה ומפזרים חופן נדיב של פרג.
קייזרשמארן – להתענג על טעמו הטרי והחמים (צילום: A Lein)
את האפפל-שטרודל תוכלו למצוא בכל שעות היום, בכל מסעדה או קונדיטוריה מקומית, גם בעיירה שנמצאת לרגלי האתר, אולם את הקייזרשמארן והגרמקנודל תוכלו למצוא רק במסעדות שעל ההר. במסעדות הקטנטנות והביתיות, הפזורות לאורך מדרונות הגלישה, מגישים אותן באהבה יתרה ובתשומת לב מיוחדת (צורת הגשה ביתית).
גם אם אתם סופרים נקודות של שומרי משקל, או שחייכם תלויים כרגע בדיאטת חסה ותפוחים, אל תוותרו על קינוח שכזה, או לפחות הזמינו קינוח אחד לכל הקבוצה – רק בשביל לנגוס ביס אחד מהמעדן שיחזיק את טעמו על החך לעוד כמה מדרונות.
* עוד על אוכל באוסטריה בכתבה על המטבח האוסטרי.
Guter Appetit (בתיאבון) !
גרמקנודל, עוד קינוח אוסטרי מושחת (צילום: G erald Nell)
מה נאכל על המדרונות השוויצרים?
אמרנו שוויץ, אמרנו גבינות. ואכן, שתי מנות הדגל השוויצריות הפופולאריות בחופשות הלבנות, שתיהן מבוססות על גבינה:
רקלט (Raclet) – מוגש לשולחן עם מתקן חימום מיוחד, עליו משופדת חתיכה מכובדת של גבינת רקלט, הנחתכת אט אט במשך כל הארוחה, על פי דרגת החום של המתקן. הגבינה נאכלת כשהיא לוהטת עד שרופה, לצד תפוחי אדמה קטנטנים מבושלים, המוגשים עם בצלי שאלוט ומלפפוני יבלות מוחמצים.
פונדו גבינה – לשולחן מוגש סיר עם גבינת הפונדו המותכת ומתקן חימום שישמור עליה מותכת לאורך כל הארוחה, בליווי סלסלה של חתיכות לחם קטנות, אותן טובלים בגבינה בעזרת שיפודי הפונדו.
גבינת הרקלט וגבינת הפונדו שונות לחלוטין אחת מהשנייה בטעמן ובמרקמן, אך ייאמר לזכותן שהן מסריחות באותה מידה.
מנה פופולרית נוספת שתמצאו בכל בקתת הרים שוויצרית טיפוסית היא רושטי (בגרמנית: Rösti , בגרמנית שוויצרית: Röschti ) – תפוחי אדמה מגורדים עם בצל, המטוגנים במחבת עם או בלי נקניק ו/או בייקון, לבחירתכם. בכל בקתה תמצאו את הגרסה המיוחדת שלה למנה זו, עם תוספות כמו גבינה, ביצה ועוד.
דרך ההגשה המסורתית לשולחן היא במחבת ברזל כבדה ולוהטת, כדי לשמור את המנה חמה לאורך הארוחה.
Guter Appetit (בתיאבון) !
רקלט – מוגש לשולחן עם מתקן חימום מיוחד, עליו משופדת חתיכה מכובדת של גבינת רקלט (צילום: wasanti)
מה נאכל על המדרונות האיטלקים?
על המטבח האיטלקי אפשר לכתוב בלי סוף. אנסה להתרכז במה שרלוונטי לנו הגולשים, וכאן אפשר לסכם את העניין בשתי מילים: פסטה וטירמיסו. אין מה לעשות, האיטלקים יודעים להכין פסטה. בכל מסעדה על ההר, קטנה כגדולה, תוכלו ליהנות ממנת פסטה טרייה וטעימה. אגב, פסטה מהווה מנת פחמימות מורכבות, המתעכלת לאט וגורמת לעלייה מתונה ולאורך זמן של רמת הסוכר בדם, וכך יוצרת אנרגיה למשך זמן ארוך. כלומר, מתאים מאד ליום פעילות אינטנסיבית כמו גלישה. בכל מקום תמצאו גם פיצה טרייה, מרק מינסטרונה, פוקצ'ה נפלאה, או כל מנה איטלקית טיפוסית שמכינים במקום עצמו.
גולת הכותרת במתוקים האיטלקים היא עוגת טירמיסו ( Tiramisù ), שהיא שילוב מוצלח של טעמי אספרסו, ליקר גרנד-מרינייה, גבינת מסקרפונה, תמצית וניל וקקאו, על מצע של בישקוטים. בשום פנים ואופן אל תוותרו על טעימה ממנה!
Bounappetito (בתיאבון) !
טירמיסו – גולת הכותרת במתוקים האיטלקים (צילום: AlexPro9500)
אל תפתחו עיניים גדולות
אז למרות שפתחתם עיניים גדולות, אני באופן אישי ממליצה ללכת על גרסה קלה לארוחת צהריים, בצורת מרק. מרק הגולש הוא אופציה נהדרת והוא מהווה ארוחה בפני עצמה, בדרך כלל עשוי כנזיד סמיך מלא בשר, ירקות ותפוחי אדמה. עם פרוסת לחם בצד יהיה זה תדלוק אופטימאלי לשרירים להמשך יום הגלישה.
מרק גולש – מנה מחממת וקלה יחסית להפסקת הצהריים (צילום: AlexPro9500)
אלכוהול – מה שבטוח יהיה שמח!
האלכוהול מהווה חלק חשוב ומרכזי בהווי הגלישה האירופאית. בטוח שיהיה שמח! זה המוטו ברחבי אתרי הסקי האירופאים. האירופאים שותים, ושותים המון. אך אל דאגה, הם גם יודעים לשתות, כך שסביר להניח שלא תיתקלו בשיכורים על מגלשיים (לא בשעות היום לפחות).
בחרתי לדלג על נושא היין, לא כי אינו חשוב, אלא כי הוא מובן מאליו. היין הוא מצרך סטנדרטי עם כל ארוחה ונחשב עבור האירופאים כשתיית מים. אציין כמה משקאות טיפוסיים ומעניינים אחרים, שגם אם לא נשתה אותם, חשוב לדעת שהם קיימים, כי הם חלק מהנוף הקולינארי והחוויה הגסטרונומית בחבל הארץ בו אנו גולשים, הם אלו שיקשטו את החופשה בחן נוסף וימרחו חיוך על פנינו, כשנעמוד לפני מדרון חלקלק ותלול מהרגיל.
הידעתם שפלאסק ( Flask ) הוא סוג של תכשיט המהדר את חליפות הסקי של האירופאים? הוא נחשב חלק חיוני מציוד הגלישה. זהו בקבוקון חביב ושטוח, להתאמה מירבית לכיס המעיל, שיהיה נוח לו ולגולש. הפלאסק ממולא באופן עצמאי מבקבוק אלכוהול, על פי בחירתו וטעמו של בעליו. הוא קטן, יעיל ושימושי בעיקר במצבי "אקסטרים", כמו: אם פספסנו את הבר מצדו השמאלי של המדרון או כדי שלא נמות מצמא על מעלית הכסא בדרך למעלה...
באוסטריה ושוויץ נמלא את הפלאסק בשנאפס, באיטליה נמלא אותו בגראפה.
בקבוק פלאסק שנכנס לכיס, לתדלוק באמצע יום הגלישה (צילום: ליאת בן צור)
כוסית שנאפס – שמחה אמיתית
באוסטריה ושוויץ השנאפס ( Schnaps ) הוא המשקה הלאומי על ההר, איתו יעשו "לחיים" בכל הזדמנות אפשרית ובכל שעה משעות יום הגלישה (בלי קשר ל"מה השעה?"). שנאפס הוא וודקה מייצור מקומי. כשהוא נקי יהיו בו בדרך כלל מעל 50% אלכוהול, כשהוא בטעמים אחוז האלכוהול יורד לכ- 30%, ואז אפשר לשתות אותו לרוויה... מוגש בברים ובמסעדות ההרים בכוסיות קטנות ושקופות, כשהוא מקושט בחתיכת פרי ממנו הוא עשוי: שנאפס אגסים יגיע עם חתיכת אגס עסיסית ספוגה בוודקה בתחתית, שנאפס תאנים עם תאנה, שנאפס תפוחים עם תפוח וכן הלאה...אין מה לומר, שמחה אמיתית!
מומלץ ביותר: שנאפס קינמון ושנאפס תאנים.
אם אתם לא מתים על וודקה (גם בטעמים), משקאות נוספים שעוזרים לנו להחזיר חום גוף כשקר מאד על המדרונות יהיו:
גְלִיוַיין (Glühwein) – יין אדום מבושל ומוגש חם, הוא משקה ההרים האולטימטיבי: עממי, מחמם ודופק את הראש יפה.
יאגאטי (Yagarti, לא מבטאים את ה"ר") – תה חם עם הרבה רום.
אייס ויטווה (Ice Vitve) – משקה המאפיין את אזור ארלברג-סנט אנטון באוסטריה, שהוא שנאפס פירות, רום וקצפת מעל.
גְלִיוַיין – יין אדום מבושל ומוגש חם, הוא משקה ההרים האולטימטיבי (צילום: sara winter)
אלכוהול איטלקי
על המדרונות באיטליה תפגשו את הגראפה ( Grappa ), שהוא בעצם שנאפס איטלקי, וגם הוא נעשה בייצור מקומי. הגראפה הוא המשקה הלאומי שאיתו אומרים " salute " מספר פעמים רב ככל האפשר לאורך היום. גראפה נקייה תכיל מעל 50% אלכוהול ואילו הגראפה הפופולארית, היא הגראפה בטעמי פירות, מכילה רק כ- 30% אלכוהול. כמעט אין סוף לסוגי הגראפות באיטליה, שם תשמעו על גראפה תפוחים, גראפה תאנים, גראפה אגסים, גראפה אפרסקים, גראפה פירות יער, גראפה אניס, בעצם כל דבר שנראה כמו פרי ועושה קולות של פרי – תהיו בטוחים שיעשו ממנו גראפה.
כמובן שאי אפשר להתעלם ממשקה הלימונצ'לו ( limoncello ), שהוא ליקר לימונים אלוהי, שקנה לעצמו שם עולמי והפך סמל ל"איטלקיות".
שני משקאות נוספים שתמצאו רק באיטליה במתכונת חורפית הם:
בומברדינו ( Bombardino ) – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל.
קלימרו ( Calimero ) – אותו ליקר ביצים, רק מהול בקפה ומוגש גם הוא עם ערמת קצפת.
בומברדינו – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל (צילום: Rimma Bondarenko)
אם לא השתכרתם עדיין, נסו והזמינו קפה גרולה ( Cafe Grola ), שהוא אירוע בפני עצמו – צורת הגשתו היא חגיגה שלמה. שותים אותו בחברותא, כמובן, כי הוא מוגש בכלי חרס מיוחד, בעל 6 -8 פיות. כל אחד מתביית על פיה משלו והנוהל הוא סבב בין חברי הקבוצה עד שהכלי מתרוקן.
קפה גרולה מכיל תמצית של קפה אספרסו חזק ולפחות חמישה סוגים של גראפה (גם גראפה נקייה), אותם מבשלים עם הרבה תבלינים, כמו: ציפורן, אגוז מוסקט מגורד, גרידת תפוז ועוד. הכול נשפך לתוך כלי החרס המיוחד, כשמפזרים סוכר על פיות הכלי, שופכים כוהל ומגישים אותו עולה בלהבות מלחשות, כיאה וכנאה למשקה דליק עמוס אלכוהול. טעים? לא בטוח. מה שבטוח - אם אחרי כל טעימות האלכוהול שלגמתם במשך היום עוד לא הצלחתם להרגיש שדפקתם את הראש, היו בטוחים שכמה לגימות של קפה גרולה יסדרו אתכם טוב. אחריו – לא בטוח שתזכרו את אופיו של המדרון בדרככם חזרה למלון...
קפה גרולה בחצי דקה...
Viva la Dolce Vita (לחיי החיים הטובים) !
כתבות נוספות
אמרנו שוויץ, אמרנו גבינות. ואכן, שתי מנות הדגל השוויצריות הפופולאריות בחופשות הלבנות, שתיהן מבוססות על גבינה:
רקלט (Raclet) – מוגש לשולחן עם מתקן חימום מיוחד, עליו משופדת חתיכה מכובדת של גבינת רקלט, הנחתכת אט אט במשך כל הארוחה, על פי דרגת החום של המתקן. הגבינה נאכלת כשהיא לוהטת עד שרופה, לצד תפוחי אדמה קטנטנים מבושלים, המוגשים עם בצלי שאלוט ומלפפוני יבלות מוחמצים.
פונדו גבינה – לשולחן מוגש סיר עם גבינת הפונדו המותכת ומתקן חימום שישמור עליה מותכת לאורך כל הארוחה, בליווי סלסלה של חתיכות לחם קטנות, אותן טובלים בגבינה בעזרת שיפודי הפונדו.
גבינת הרקלט וגבינת הפונדו שונות לחלוטין אחת מהשנייה בטעמן ובמרקמן, אך ייאמר לזכותן שהן מסריחות באותה מידה.
רקלט – מוגש לשולחן עם מתקן חימום מיוחד, עליו משופדת חתיכה מכובדת של גבינת רקלט (צילום: wasanti)
מה נאכל על המדרונות האיטלקים?
על המטבח האיטלקי אפשר לכתוב בלי סוף. אנסה להתרכז במה שרלוונטי לנו הגולשים, וכאן אפשר לסכם את העניין בשתי מילים: פסטה וטירמיסו. אין מה לעשות, האיטלקים יודעים להכין פסטה. בכל מסעדה על ההר, קטנה כגדולה, תוכלו ליהנות ממנת פסטה טרייה וטעימה. אגב, פסטה מהווה מנת פחמימות מורכבות, המתעכלת לאט וגורמת לעלייה מתונה ולאורך זמן של רמת הסוכר בדם, וכך יוצרת אנרגיה למשך זמן ארוך. כלומר, מתאים מאד ליום פעילות אינטנסיבית כמו גלישה. בכל מקום תמצאו גם פיצה טרייה, מרק מינסטרונה, פוקצ'ה נפלאה, או כל מנה איטלקית טיפוסית שמכינים במקום עצמו.
גולת הכותרת במתוקים האיטלקים היא עוגת טירמיסו ( Tiramisù ), שהיא שילוב מוצלח של טעמי אספרסו, ליקר גרנד-מרינייה, גבינת מסקרפונה, תמצית וניל וקקאו, על מצע של בישקוטים. בשום פנים ואופן אל תוותרו על טעימה ממנה!
Bounappetito (בתיאבון) !
טירמיסו – גולת הכותרת במתוקים האיטלקים (צילום: AlexPro9500)
אל תפתחו עיניים גדולות
אז למרות שפתחתם עיניים גדולות, אני באופן אישי ממליצה ללכת על גרסה קלה לארוחת צהריים, בצורת מרק. מרק הגולש הוא אופציה נהדרת והוא מהווה ארוחה בפני עצמה, בדרך כלל עשוי כנזיד סמיך מלא בשר, ירקות ותפוחי אדמה. עם פרוסת לחם בצד יהיה זה תדלוק אופטימאלי לשרירים להמשך יום הגלישה.
מרק גולש – מנה מחממת וקלה יחסית להפסקת הצהריים (צילום: AlexPro9500)
אלכוהול – מה שבטוח יהיה שמח!
האלכוהול מהווה חלק חשוב ומרכזי בהווי הגלישה האירופאית. בטוח שיהיה שמח! זה המוטו ברחבי אתרי הסקי האירופאים. האירופאים שותים, ושותים המון. אך אל דאגה, הם גם יודעים לשתות, כך שסביר להניח שלא תיתקלו בשיכורים על מגלשיים (לא בשעות היום לפחות).
בחרתי לדלג על נושא היין, לא כי אינו חשוב, אלא כי הוא מובן מאליו. היין הוא מצרך סטנדרטי עם כל ארוחה ונחשב עבור האירופאים כשתיית מים. אציין כמה משקאות טיפוסיים ומעניינים אחרים, שגם אם לא נשתה אותם, חשוב לדעת שהם קיימים, כי הם חלק מהנוף הקולינארי והחוויה הגסטרונומית בחבל הארץ בו אנו גולשים, הם אלו שיקשטו את החופשה בחן נוסף וימרחו חיוך על פנינו, כשנעמוד לפני מדרון חלקלק ותלול מהרגיל.
הידעתם שפלאסק ( Flask ) הוא סוג של תכשיט המהדר את חליפות הסקי של האירופאים? הוא נחשב חלק חיוני מציוד הגלישה. זהו בקבוקון חביב ושטוח, להתאמה מירבית לכיס המעיל, שיהיה נוח לו ולגולש. הפלאסק ממולא באופן עצמאי מבקבוק אלכוהול, על פי בחירתו וטעמו של בעליו. הוא קטן, יעיל ושימושי בעיקר במצבי "אקסטרים", כמו: אם פספסנו את הבר מצדו השמאלי של המדרון או כדי שלא נמות מצמא על מעלית הכסא בדרך למעלה...
באוסטריה ושוויץ נמלא את הפלאסק בשנאפס, באיטליה נמלא אותו בגראפה.
בקבוק פלאסק שנכנס לכיס, לתדלוק באמצע יום הגלישה (צילום: ליאת בן צור)
כוסית שנאפס – שמחה אמיתית
באוסטריה ושוויץ השנאפס ( Schnaps ) הוא המשקה הלאומי על ההר, איתו יעשו "לחיים" בכל הזדמנות אפשרית ובכל שעה משעות יום הגלישה (בלי קשר ל"מה השעה?"). שנאפס הוא וודקה מייצור מקומי. כשהוא נקי יהיו בו בדרך כלל מעל 50% אלכוהול, כשהוא בטעמים אחוז האלכוהול יורד לכ- 30%, ואז אפשר לשתות אותו לרוויה... מוגש בברים ובמסעדות ההרים בכוסיות קטנות ושקופות, כשהוא מקושט בחתיכת פרי ממנו הוא עשוי: שנאפס אגסים יגיע עם חתיכת אגס עסיסית ספוגה בוודקה בתחתית, שנאפס תאנים עם תאנה, שנאפס תפוחים עם תפוח וכן הלאה...אין מה לומר, שמחה אמיתית!
מומלץ ביותר: שנאפס קינמון ושנאפס תאנים.
אם אתם לא מתים על וודקה (גם בטעמים), משקאות נוספים שעוזרים לנו להחזיר חום גוף כשקר מאד על המדרונות יהיו:
גְלִיוַיין (Glühwein) – יין אדום מבושל ומוגש חם, הוא משקה ההרים האולטימטיבי: עממי, מחמם ודופק את הראש יפה.
יאגאטי (Yagarti, לא מבטאים את ה"ר") – תה חם עם הרבה רום.
אייס ויטווה (Ice Vitve) – משקה המאפיין את אזור ארלברג-סנט אנטון באוסטריה, שהוא שנאפס פירות, רום וקצפת מעל.
גְלִיוַיין – יין אדום מבושל ומוגש חם, הוא משקה ההרים האולטימטיבי (צילום: sara winter)
אלכוהול איטלקי
על המדרונות באיטליה תפגשו את הגראפה ( Grappa ), שהוא בעצם שנאפס איטלקי, וגם הוא נעשה בייצור מקומי. הגראפה הוא המשקה הלאומי שאיתו אומרים " salute " מספר פעמים רב ככל האפשר לאורך היום. גראפה נקייה תכיל מעל 50% אלכוהול ואילו הגראפה הפופולארית, היא הגראפה בטעמי פירות, מכילה רק כ- 30% אלכוהול. כמעט אין סוף לסוגי הגראפות באיטליה, שם תשמעו על גראפה תפוחים, גראפה תאנים, גראפה אגסים, גראפה אפרסקים, גראפה פירות יער, גראפה אניס, בעצם כל דבר שנראה כמו פרי ועושה קולות של פרי – תהיו בטוחים שיעשו ממנו גראפה.
כמובן שאי אפשר להתעלם ממשקה הלימונצ'לו ( limoncello ), שהוא ליקר לימונים אלוהי, שקנה לעצמו שם עולמי והפך סמל ל"איטלקיות".
שני משקאות נוספים שתמצאו רק באיטליה במתכונת חורפית הם:
בומברדינו ( Bombardino ) – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל.
קלימרו ( Calimero ) – אותו ליקר ביצים, רק מהול בקפה ומוגש גם הוא עם ערמת קצפת.
בומברדינו – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל (צילום: Rimma Bondarenko)
אם לא השתכרתם עדיין, נסו והזמינו קפה גרולה ( Cafe Grola ), שהוא אירוע בפני עצמו – צורת הגשתו היא חגיגה שלמה. שותים אותו בחברותא, כמובן, כי הוא מוגש בכלי חרס מיוחד, בעל 6 -8 פיות. כל אחד מתביית על פיה משלו והנוהל הוא סבב בין חברי הקבוצה עד שהכלי מתרוקן.
קפה גרולה מכיל תמצית של קפה אספרסו חזק ולפחות חמישה סוגים של גראפה (גם גראפה נקייה), אותם מבשלים עם הרבה תבלינים, כמו: ציפורן, אגוז מוסקט מגורד, גרידת תפוז ועוד. הכול נשפך לתוך כלי החרס המיוחד, כשמפזרים סוכר על פיות הכלי, שופכים כוהל ומגישים אותו עולה בלהבות מלחשות, כיאה וכנאה למשקה דליק עמוס אלכוהול. טעים? לא בטוח. מה שבטוח - אם אחרי כל טעימות האלכוהול שלגמתם במשך היום עוד לא הצלחתם להרגיש שדפקתם את הראש, היו בטוחים שכמה לגימות של קפה גרולה יסדרו אתכם טוב. אחריו – לא בטוח שתזכרו את אופיו של המדרון בדרככם חזרה למלון...
קפה גרולה בחצי דקה...
Viva la Dolce Vita (לחיי החיים הטובים) !
כתבות נוספות
אלכוהול – מה שבטוח יהיה שמח!
האלכוהול מהווה חלק חשוב ומרכזי בהווי הגלישה האירופאית. בטוח שיהיה שמח! זה המוטו ברחבי אתרי הסקי האירופאים. האירופאים שותים, ושותים המון. אך אל דאגה, הם גם יודעים לשתות, כך שסביר להניח שלא תיתקלו בשיכורים על מגלשיים (לא בשעות היום לפחות).
בחרתי לדלג על נושא היין, לא כי אינו חשוב, אלא כי הוא מובן מאליו. היין הוא מצרך סטנדרטי עם כל ארוחה ונחשב עבור האירופאים כשתיית מים. אציין כמה משקאות טיפוסיים ומעניינים אחרים, שגם אם לא נשתה אותם, חשוב לדעת שהם קיימים, כי הם חלק מהנוף הקולינארי והחוויה הגסטרונומית בחבל הארץ בו אנו גולשים, הם אלו שיקשטו את החופשה בחן נוסף וימרחו חיוך על פנינו, כשנעמוד לפני מדרון חלקלק ותלול מהרגיל.
הידעתם שפלאסק ( Flask ) הוא סוג של תכשיט המהדר את חליפות הסקי של האירופאים? הוא נחשב חלק חיוני מציוד הגלישה. זהו בקבוקון חביב ושטוח, להתאמה מירבית לכיס המעיל, שיהיה נוח לו ולגולש. הפלאסק ממולא באופן עצמאי מבקבוק אלכוהול, על פי בחירתו וטעמו של בעליו. הוא קטן, יעיל ושימושי בעיקר במצבי "אקסטרים", כמו: אם פספסנו את הבר מצדו השמאלי של המדרון או כדי שלא נמות מצמא על מעלית הכסא בדרך למעלה...
באוסטריה ושוויץ נמלא את הפלאסק בשנאפס, באיטליה נמלא אותו בגראפה.
בקבוק פלאסק שנכנס לכיס, לתדלוק באמצע יום הגלישה (צילום: ליאת בן צור)
כוסית שנאפס – שמחה אמיתית
באוסטריה ושוויץ השנאפס ( Schnaps ) הוא המשקה הלאומי על ההר, איתו יעשו "לחיים" בכל הזדמנות אפשרית ובכל שעה משעות יום הגלישה (בלי קשר ל"מה השעה?"). שנאפס הוא וודקה מייצור מקומי. כשהוא נקי יהיו בו בדרך כלל מעל 50% אלכוהול, כשהוא בטעמים אחוז האלכוהול יורד לכ- 30%, ואז אפשר לשתות אותו לרוויה... מוגש בברים ובמסעדות ההרים בכוסיות קטנות ושקופות, כשהוא מקושט בחתיכת פרי ממנו הוא עשוי: שנאפס אגסים יגיע עם חתיכת אגס עסיסית ספוגה בוודקה בתחתית, שנאפס תאנים עם תאנה, שנאפס תפוחים עם תפוח וכן הלאה...אין מה לומר, שמחה אמיתית!
מומלץ ביותר: שנאפס קינמון ושנאפס תאנים.
אם אתם לא מתים על וודקה (גם בטעמים), משקאות נוספים שעוזרים לנו להחזיר חום גוף כשקר מאד על המדרונות יהיו:
גְלִיוַיין (Glühwein) – יין אדום מבושל ומוגש חם, הוא משקה ההרים האולטימטיבי: עממי, מחמם ודופק את הראש יפה.
יאגאטי (Yagarti, לא מבטאים את ה"ר") – תה חם עם הרבה רום.
אייס ויטווה (Ice Vitve) – משקה המאפיין את אזור ארלברג-סנט אנטון באוסטריה, שהוא שנאפס פירות, רום וקצפת מעל.
גְלִיוַיין – יין אדום מבושל ומוגש חם, הוא משקה ההרים האולטימטיבי (צילום: sara winter)
אלכוהול איטלקי
על המדרונות באיטליה תפגשו את הגראפה ( Grappa ), שהוא בעצם שנאפס איטלקי, וגם הוא נעשה בייצור מקומי. הגראפה הוא המשקה הלאומי שאיתו אומרים " salute " מספר פעמים רב ככל האפשר לאורך היום. גראפה נקייה תכיל מעל 50% אלכוהול ואילו הגראפה הפופולארית, היא הגראפה בטעמי פירות, מכילה רק כ- 30% אלכוהול. כמעט אין סוף לסוגי הגראפות באיטליה, שם תשמעו על גראפה תפוחים, גראפה תאנים, גראפה אגסים, גראפה אפרסקים, גראפה פירות יער, גראפה אניס, בעצם כל דבר שנראה כמו פרי ועושה קולות של פרי – תהיו בטוחים שיעשו ממנו גראפה.
כמובן שאי אפשר להתעלם ממשקה הלימונצ'לו ( limoncello ), שהוא ליקר לימונים אלוהי, שקנה לעצמו שם עולמי והפך סמל ל"איטלקיות".
שני משקאות נוספים שתמצאו רק באיטליה במתכונת חורפית הם:
בומברדינו ( Bombardino ) – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל.
קלימרו ( Calimero ) – אותו ליקר ביצים, רק מהול בקפה ומוגש גם הוא עם ערמת קצפת.
בומברדינו – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל (צילום: Rimma Bondarenko)
אם לא השתכרתם עדיין, נסו והזמינו קפה גרולה ( Cafe Grola ), שהוא אירוע בפני עצמו – צורת הגשתו היא חגיגה שלמה. שותים אותו בחברותא, כמובן, כי הוא מוגש בכלי חרס מיוחד, בעל 6 -8 פיות. כל אחד מתביית על פיה משלו והנוהל הוא סבב בין חברי הקבוצה עד שהכלי מתרוקן.
קפה גרולה מכיל תמצית של קפה אספרסו חזק ולפחות חמישה סוגים של גראפה (גם גראפה נקייה), אותם מבשלים עם הרבה תבלינים, כמו: ציפורן, אגוז מוסקט מגורד, גרידת תפוז ועוד. הכול נשפך לתוך כלי החרס המיוחד, כשמפזרים סוכר על פיות הכלי, שופכים כוהל ומגישים אותו עולה בלהבות מלחשות, כיאה וכנאה למשקה דליק עמוס אלכוהול. טעים? לא בטוח. מה שבטוח - אם אחרי כל טעימות האלכוהול שלגמתם במשך היום עוד לא הצלחתם להרגיש שדפקתם את הראש, היו בטוחים שכמה לגימות של קפה גרולה יסדרו אתכם טוב. אחריו – לא בטוח שתזכרו את אופיו של המדרון בדרככם חזרה למלון...
קפה גרולה בחצי דקה...
Viva la Dolce Vita (לחיי החיים הטובים) !
כתבות נוספות
גְלִיוַיין (Glühwein) – יין אדום מבושל ומוגש חם, הוא משקה ההרים האולטימטיבי: עממי, מחמם ודופק את הראש יפה.
יאגאטי (Yagarti, לא מבטאים את ה"ר") – תה חם עם הרבה רום.
אייס ויטווה (Ice Vitve) – משקה המאפיין את אזור ארלברג-סנט אנטון באוסטריה, שהוא שנאפס פירות, רום וקצפת מעל.
גְלִיוַיין
אלכוהול איטלקי
על המדרונות באיטליה תפגשו את הגראפה ( Grappa ), שהוא בעצם שנאפס איטלקי, וגם הוא נעשה בייצור מקומי. הגראפה הוא המשקה הלאומי שאיתו אומרים " salute " מספר פעמים רב ככל האפשר לאורך היום. גראפה נקייה תכיל מעל 50% אלכוהול ואילו הגראפה הפופולארית, היא הגראפה בטעמי פירות, מכילה רק כ- 30% אלכוהול. כמעט אין סוף לסוגי הגראפות באיטליה, שם תשמעו על גראפה תפוחים, גראפה תאנים, גראפה אגסים, גראפה אפרסקים, גראפה פירות יער, גראפה אניס, בעצם כל דבר שנראה כמו פרי ועושה קולות של פרי – תהיו בטוחים שיעשו ממנו גראפה.
כמובן שאי אפשר להתעלם ממשקה הלימונצ'לו ( limoncello ), שהוא ליקר לימונים אלוהי, שקנה לעצמו שם עולמי והפך סמל ל"איטלקיות".
שני משקאות נוספים שתמצאו רק באיטליה במתכונת חורפית הם:
בומברדינו ( Bombardino ) – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל.
קלימרו ( Calimero ) – אותו ליקר ביצים, רק מהול בקפה ומוגש גם הוא עם ערמת קצפת.
בומברדינו – ליקר ביצים מהול בוויסקי, מוגש עם ערמת קצפת מעל (צילום: Rimma Bondarenko)
אם לא השתכרתם עדיין, נסו והזמינו קפה גרולה ( Cafe Grola ), שהוא אירוע בפני עצמו – צורת הגשתו היא חגיגה שלמה. שותים אותו בחברותא, כמובן, כי הוא מוגש בכלי חרס מיוחד, בעל 6 -8 פיות. כל אחד מתביית על פיה משלו והנוהל הוא סבב בין חברי הקבוצה עד שהכלי מתרוקן.
קפה גרולה מכיל תמצית של קפה אספרסו חזק ולפחות חמישה סוגים של גראפה (גם גראפה נקייה), אותם מבשלים עם הרבה תבלינים, כמו: ציפורן, אגוז מוסקט מגורד, גרידת תפוז ועוד. הכול נשפך לתוך כלי החרס המיוחד, כשמפזרים סוכר על פיות הכלי, שופכים כוהל ומגישים אותו עולה בלהבות מלחשות, כיאה וכנאה למשקה דליק עמוס אלכוהול. טעים? לא בטוח. מה שבטוח - אם אחרי כל טעימות האלכוהול שלגמתם במשך היום עוד לא הצלחתם להרגיש שדפקתם את הראש, היו בטוחים שכמה לגימות של קפה גרולה יסדרו אתכם טוב. אחריו – לא בטוח שתזכרו את אופיו של המדרון בדרככם חזרה למלון...
קפה גרולה בחצי דקה...
Viva la Dolce Vita (לחיי החיים הטובים) !
כתבות נוספות
בומברדינו
קפה גרולה בחצי דקה...