www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

מינסוטה: בעקבות הזאב האפור


הזאב האפור - מסע ביערות מינסוטה
כתב וצילם: פרץ גלעדי


על פי ממצאיהם של החוקרים במרכז המחקר לזאבים במינסוטה, מסתבר כי פחות מחמישה אחוזים מן הזאבים אינם מסתפקים בטרף שהטבע מציע להם, והם פונים לחוות שבהם מנגלים צאן ובקר. בשנת 1996 נורו 160 זאבים שחדרו לחוות חקלאיות במינסוטה. במסע חישול ביערות המושלגים של מינסוטה יצאתי לעקוב אחר הזאב האפור, בעל חיים חמקמק, פיקח, זהיר וחשדן במיוחד.


שנות ילדותי עברו עלי בבת-ים הישנה והטובה של שנות החמישים  והשישים,  ביתי היה קרוב לים, מוקף חולות.  בלילות נשמעו יללות התנים מכל עבר.  "מדוע לא שומעים גם יללות של זאבים?" שאלתי,  ועל כך השיבו לי שאין זאבים בארץ ישראל.  ואני כל כך רציתי לראות זאבים.  חלום הילדות שלי התגשם.  בשנים האחרונות מתגלים יותר ויותר זאבים בגולן,  באזור בו אני משמש כפקח רשות שמורות הטבע.  עתה אני עוסק במעקב אחריהם ומתחקה אחר אורחות חייהם. בזכות מחקר הזאבים בגולן אף זכיתי בנסיעה אל יערות מינסוטה, שבארצות הברית. למדתי מניסיונם של חוקרי הזאבים במקום, עליהם מנצחים: ד"ר דייויד מיץ', מאוניברסיטת מינסוטה, חוקר זאבים זה כשלושים שנה ונחשב למומחה בה' הידיעה בתחומו,  וכן ד"ר מייק נלסון, מנהל מעבדת השדה קוואשיווי. במעבדת השדה,  השוכנת 15  קילומטרים מהעיירה איליי (Ely),  עוסקים במשדור (הצמדת משדרים) זאבים ובמעקב אחריהם,  לאחר שמשלחים אותם בחזרה אל הטבע.  כך זכיתי לבלות שבועיים במחיצת חבורה של "לוכדי זאבים" באזור העיר איליי,  וללמוד מהם את התורה כולה. במשך הטיסה הקצרה ממיניאפוליס לאזור Duluth שבצפון המדינה, על גבול קנדה,  תהיתי בדבר מהותו של הצדק האלוהי: איך זה שלהם יש כל כך הרבה מים,  מאות אגמים ויערות מאופק לאופק,  והיכן הייתה ההשגחה העליונה כשחילקו את המים בעולם.


נופי מינסוטה

 

"מרכז העצבים" של חקר הזאבים בארצות הברית
בשדה התעופה קיבל את פני דיוויד סטונר,  בחור צעיר וחביב, אחד המתנדבים מהצוות העוסק בלכידת זאבים למטרות מחקר.  הקור המקפיא בחוץ השכיח ממני באחת את הקיץ הישראלי שהשארתי מאחורי.  לאחר נסיעה של כשעתיים הגענו למרכז המחקר,  השוכן בבקתת עץ גדולה, בלב לבו של היער. הבקתה, המכונה  Kawishiwi Field, על שמו של שבט אינדיאני שחי בעבר בסביבה, היא "מרכז העצבים" של חקר הזאבים בארצות הברית, והיא מצוידת היטב: משדרים, מכשור מעבדתי,  משרד ממוחשב ואפילו חדרי אירוח. מאנשי הצוות למדתי, שבמשך פעילותו לכד המרכז מאות רבות של זאבים,  שמושדרו אחר כך ושולחו למעקב.  הלכידה מתבצעת רק בחודשי הקיץ,  כשאין שלג,  מתחילת מאי ועד סוף אוקטובר.  בתקופה זו נפרשות בשטח כ- 30   תחנות לכידה.  המלכודות נבדקות מדי יום, כשהגישה אליהן אפשרית רק ברגל.  בשלב זה של השיחה התחלתי להכיר בעובדה שאני נמצא בפתחה של חוויה שתהיה דומה למסע גיבוש לקראת הגיוס למארינס,  ולא לקייטנה בחיק הטבע.

כתבות נוספות על טיולים בעקבות בעלי חיים


גיל הזהב




 
יוצאים לדרך
למחרת בבוקר העמיס עלי דיוויד,  בן זוגי לסיור המלכודות,  מטען חורג,  שכלל ציוד ומזון לשהייה בשטח,  אביזרי לכידה ועוד כיוצא באלה.  וכך,  כשאני סוחב עמי 20  קילוגרמים של אספקה,  פתחנו במסע של 15  קילומטרים. האזור פראי ומדהים ביופיו: יערות עצומים וצפופים של עצי אורן גבוהים Jack Pine)  ו- (Spirs Pine  וצפצפות ענקיות (Aspen).  חלק מהיערות, בעיקר אלה של האורן האדום, ניטעו לפני כ- 50  שנים. 
סתיו.  עונת השלכת בעיצומה.  העצים משירים על הקרקע עלים בגוונים של חום,  צהוב, אדום וכתום.  בתוך המים נראים סכרים ו"מצודות", הבנויים מגזעי עצים כרותים, מעשה ידיו של הבונה (Beaver), בעל חיים נפוץ מאוד כאן.  מפעם לפעם אנו מבחינים בעיט הקרח  (Bald Eagle)  הניזון מדגים, בעורבים רבים ובמין עוף המתנהג כחוגלה  (Sprus Gross).  ראינו הכול - חוץ מזאבים. בינתיים.
 
איך לוכדים זאב
ביערות מינסוטה קיימים שבילי הליכה מוגדרים וכמעט שאין אפשרות לצעוד מחוץ להם. כלל זה מקובל גם על הזאבים,  הנעים ביער כמעט תמיד רק בשבילים, דבר המקל על הטמנת המלכודות.  את המלכודות מציבים צמוד לשביל, ליד סימני גללים ועקבות שהזאבים משאירים,  מתוך הנחה שבקרוב יעברו שם שוב.  כדי למשוך את הזאב למקום,  משאירים במלכודת חומר שמושך אותו,  כמו כבד טחון של בונה,  דג טחון,  או שתן זאבים. המלכודת עשויה מתכת כבדה,  בעלת "שיניים" בולטות משני צידיה.  בין השיניים מותקן גומי הספוג בחומר הרדמה.  הזאב הלכוד נוגס בגומי בניסיון להשתחרר מן המלכודת, וחומר ההרדמה מטשטש ומרגיע אותו. המלכודת מחוברת לשרשרת שאורכה כשני מטרים ובקצה מורכב עוגן.  מי שרוצה ללכוד זאב,  אסור לו להשאיר עקבות או ריח בשטח שכן לזאב חוש ריח מפותח מאין כמוהו,  והוא בעל אופי זהיר במיוחד.  מטמין המלכודת לובש כפפות כדי לטשטש את ריחו,  והוא מניח יריעת ברזנט על הקרקע בטרם ידרוך עליה.  כדי להסיר כל שמץ של ריח "מבשלים" את מלכודת, במים רותחים,  ומוסיפים להם אדמה, עלים וענפי מחט מהיער.  כאשר הזאב נלכד הוא פותח בריצה,  אך בסופו של דבר מסתבך בין העצים בגלל השרשרת והעוגן.  בדרך כלל הזאב הלכוד אינו מסוגל להתרחק יותר מאשר 20 מטרים מהמקום בו הונחה המלכודת.

 
מלכודת זאבים

זאב, זאב, ואין זאב
במשך שבעה ימים סרקנו ובדקנו את כל 30 המלכודות שהונחו בשטח שלנו,  שהשתרע על פני 20 קמ"ר.  מדי פעם שינינו את מיקומן, והוספנו מלכודות חדשות.  המאמץ הגופני היה רב מאוד.  כדי לעבור ממקום למקום נאלצנו לעתים קרובות לחצות אגמים שלווים, שמימיהם היו קרים להפליא.  בכל יום חתרנו בסירת הקאנו במשך שעתיים עד שלוש שעות, שיצרו אתנחתא מבורכת להליכה המאומצת. האזור השלו מוגן לחלוטין מבחינה חוקית מפני כל פעילות אנושית שפוגעת בטבע.  השיט בסירות מנוע אסור בתכלית,  כך שבין הנחת המלכודות יכולנו ליהנות מהיופי המדהים שנוצר מן השילוב של מים, עצים בשלכת,  שקט,  קור מקפיא ועופות דורסי דגים למיניהם. הייתה זו חוויה מהממת,  חגיגת טבע לעיניים ולשאר החושים. במהלך הימים לנו בשטח,  באוהל או בבקתת יער בקצה סופו של סוף העולם.  מקלחת לא הייתה, ועל טבילה במים הקפואים לא יכולנו אפילו לחשוב.  מדי יומיים חזרנו ל"בסיס" בקוואשיווי,  ותכננו את המשך הלכידות עם צמד  הלוכדים השני ועם ד"ר מייק נלסון,  ראש צוות המחקר. כבעל אופי ישראלי טיפוסי,  ניהלתי ויכוחים על טיב הפיתיון שיש להניח במלכודת.  אני הצעתי להניח ליד המלכודות חתיכות של בשר אייל או מוס, כדי להגדיל את סיכוי הלכידה.  מייק סירב. הוא טען שחיות ודורסים אחרים עלולים להיתפש במקום הזאב,  ושלדעתו שיטה זו של פיתיון הבשר טובה לטווח קצר בלבד.  במשך הזמן,  ילמד הזאב לקשר בין הפיתיון למלכודת,  ולא יתקרב אליה.  למרות הכול,  השפיעו כנראה דעותיי על דן וסקוט,  צמד הלוכדים השני,  ובאחת מגיחותיהם הם הניחו כפיתיון את תוכן קיבתו ואת ראשו של מוס שניצוד קודם לכן על ידי ציידים. מייק, הסובל מעט מתסמונת "מה יגידו", אמר שציידים או מטיילים יכולים להבחין בבשר ובמלכודת,  ולמחות על כך.  דבר זה עלול להוביל לדיון משפטי על שיטות הלכידה,  עד כדי כך שבית משפט יאסור שימוש במלכודות גם למטרות מחקר.
 
לוכד זאבים מוסמך חסר מזל
רצה האל,  ולמחרת נתפסו במלכודות של מייק וסקוט שלושה זאבים צעירים וסקרנים, ואילו אני,  שעשיתי הכול "על פי הספר",  המשכתי לחתור במרץ עם דיוויד בסירת הקאנו באגם אינסולה (Insula),  ולבכות את מר גורלי לאורך המסלול הידוע בשם Powwow Trail   (באינדיאנית - "חגיגה גדולה").  האמת ניתנת להיאמר,  חגיגה גדולה לא הייתה שם; הזאבים לא הגיעו ולאחר שבוע מפרך זכיתי בתואר המפוקפק "לוכד זאבים מוסמך חסר מזל". כדי לפצות אותי על המאמץ ולאפשר לגבי הדואב לנוח קמעא, הציע לי מייק לטוס אתו ולאתר את הזאבים מהאוויר באמצעות רדיו-טלמטריה.  מדי שבוע מבצעים אנשי המרכז מעקב אווירי אחר זאבים,  ופעמיים בשבוע באמצעות כלי רכב ממותקנים היטב. באחד הימים,  שבו שרר מזג אוויר נוח,  המראנו במטוס ימי קטן,  בניסיון לעקוב אחר 12 זאבים ממושדרים,  שחיו בשבע נחלות נפרדות,  בשטח כולל של 300 קמ"ר. לאחר טיסה בת כשלוש שעות הצלחנו לאתר תשעה זאבים,  ואף לראות בעינינו שני זאבים בין עצי היער. לצורך השלמת לימוד שיטות המעקב והמשדור,  הצטרפתי באחד הלילות הקרים לחבורת סטודנטים מתנדבים,  שניסו לאתר זאבים על ידי קליטת אותות מהזאבים הממושדרים.  חבורה זו הייתה מצוידת היטב; עמדו לרשותנו שתי מכוניות גדולות עם מערך אנטנות,  מחשבים ניידים,  מכשירי ניווט GPS ועוד כלי עזר שונים למציאת מיקומו המדויק של הזאב תוך כדי נסיעה. כך שוטטנו להנאתנו בלילה קפוא,  והצלחנו ל"עלות" על זאב שנמצא במרחק של כ- 100 מטרים מאתנו.  בשלב זה נגלתה לי תסמונת "היללה" (Howling), בה לוקים לעתים מחפשי הזאבים למיניהם.  התופעה באה לידי ביטוי גם כאשר מדובר בחבורה של אנשים נחמדים,  מכובדים ומשכילים.  אלה עומדים בלבו של יער חשוך,  מביאים את כפות ידיהם אל הפה כרמקול ומשמיעים ביחד יללות זאבים מקפיאות דם.  כדי שלא להיראות מוזר ויוצא דופן,  יצאתי גם אני מהרכב המחומם ובפה קפוא,  הצטרפתי אל חבורת המייללים. מטרת השמעת הקולות היא ליצור קשר עם זאב שאולי נמצא בקרבת מקום,  ואמנם,  לאחר מספר דקות של יללות נמרצות מצדנו,  שמענו במרחק-מה את יללתו הנחרצת של זאב אמיתי,  שהשיב לקריאותינו כדי לגרש את "הזאבים" שפלשו,  כביכול,  לנחלתו.  זו הייתה חוויה מיוחדת במינה,  שבמהלכה התחלתי להאמין ש"לא אלמן ישראל",  ועם קצת מזל אזכה גם אני לראות כאן זאב חי ונושם.
 
לוכדי הזאבים בין הפטיש והסדן
בתמורה לחוויה זו העברתי לסטודנטים ערב שקופיות על הזאבים בישראל. מחקר הזאבים והשבתם אל הטבע אינם מת- רחשים תמיד על מי מנוחות.  במדינות שונות בארצות הברית,  כמו קולורדו,  ויומינג ואיידהו, מתנגדים החוואים ומגדלי בעלי החיים בצורה נחרצת להשבת הזאבים,  בגלל הנזק הכספי שזאבים טורפים גורמים להם.  במדינות אלה, כמו גם במדינות אחרות,  יש לחקלאים השפעה רבה,  והם לוחמים נגד מקבלי ההחלטות שלא להשיב את הזאבים לטבע.  מבחינה זו דומה המצב בישראל ובארצות הברית.  מחקר הזאבים במינסוטה נעשה הרחק מאור הזרקורים, בשל הנסיבות העדינות והמורכבות. לוכדי הזאבים מוצאים את עצמם בין הפטיש והסדן: מצד אחד, יש הגורסים שצריך לחסל כל זאב בשטח; מצד שני, יש הטוענים שלכידת זאב במלכודת היא מעשה אכזרי, שיש להתנגד לו. במדינות אחדות באירופה חל איסור ללכוד בעלי חיים באמצעות מלכודות רגל.  אחת הבעיות שאורבות לזאבים הם הציידים. אלה רואים בזאבים מתחרים על בשרו של האייל לבן הזנב (White Tail Deer). (רווח) בנוסף על כך, לעתים נתפסים כלבי הציד שלהם במלכודות, דבר המגביר את שנאתם לזאבים. היו גם מקרים שציידים הקדימו את החוקרים וירו בזאבים לכודים.  למרות כל הקשיים, מתנהל במינסוטה מחקר ארוך ומעמיק על הזאבים, באמצעות לכידתם ומשדורם. לאחר שזאב נלכד, מרדימים אותו בעזרת חומר המוזרק במזרק מיוחד, וקושרים לצווארו קולר עם משדר רדיו רגיל. לאחרונה חלה התפתחות טכנולוגית בנושא המשדרים: חלק מהזאבים זוכים למשדרי לוויין משוכללים, ובעתיד הקרוב הם ימושדרו במשדרי לוויין הפועלים בשיטת GPS, המאפשרת קבלת מידע מדויק, מדי 15 דקות, על מיקומו של כל זאב.   לאחר הרדמת הזאב דוגמים את דמו, מודדים את חום גופו ועורכים לו בדיקה כללית - שקילה, קביעת גיל, בדיקת שיניים, בדיקת פוריותה של הנקבה, וכו'. לבסוף מזריקים לזאב חומר אנטיביוטי ומשחררים אותו לטבע כשהוא ממושדר, שמח וטוב לב.
 
כמה עובדות מעניינות :
מן המחקר הממושך התבררו כמה עובדות מעניינות. עד לפני זמן קצר סברו החוקרים, שבארצות הברית קיימים 14 תת-מינים של זאבים, לאחר בדיקות גנטיות שונות התברר שמניין תתי-המינים עומד על כחמישה בלבד, וגם מספר זה עדיין אינו סופי. התת-מינים הנפוצים הם:
הזאב האפור (Canis lupus),  החי באזור מינסוטה.
הזאב האדום (Canis rufus) שבמערב ארצות הברית. 
הזאב המקסיקני הדרומי (Canis lupus baiIeyi) .
 
משקלו הממוצע של זאב אפור זכר עומד על כ- 40 קילוגרמים, ושל נקבה כ- 35 קילוגרמים. הגובה הממוצע הוא כ- 75 סנטימטרים. טווח משקל הזאב הוא רחב: בין 60- 20 קילוגרמים. מתוך המחקרים עולה כי הזאב האפור שחי במינסוטה (שמו העממי Timber Wolf ) מגיע לבגרות מינית בגיל שנה, ויכול להזדווג בתוך הלהקה רק לאחר שהזכר המוביל או הנקבה המובילה מתים או מפסיקים להזדווג. לא ניתן לקבוע אם הנהגת המשפחה נתונה בידי הזכר או הנקבה, שכן שני המקרים אפשריים. המשפחה מורכבת מזכר, נקבה ו- 6-5 גורים שבדרך כלל עוזבים את הלהקה בגיל שנה והופכים לעצמאיים, אם כי יש זאבים צעירים שנשארים בלהקה עד גיל חמש שנים. עונת ההמלטות מתחילה בפברואר ומסתיימת בחודש אפריל.  קשה מאוד לבני אדם לצפות במינסוטה באירוע של המלטה, בגלל תנאי החורף והשלג הקשים. הזכר והנקבה מגדלים את הגורים יחדיו, כאשר בדרך כלל צאצאיהם רובצים על ערימת ענפים. טריטוריה ממוצעת של משפחת זאבים משתרעת על פני כ- 160 קמ"ר. צפיפות הזאבים הממושדרים במינסוטה טובה, כ-16 משפחות מתקיימות בשלווה בשטח המשתרע על פני כ-1,000 קמ"ר.  מלבד הטריטוריות שבהן חיות משפחות מאורגנות, חיים כ- 20 אחוזים מהזאבים כרווקים חסרי נחלה. הם נודדים ממקום למקום, כשהם מנסים מדי פעם לחדור לטריטוריה כלשהי, בדרך כלל ללא הצלחה. סיכויי ההישרדות של זאבים אלה קטנים יחסית, משום שבמהלך תנועותיהם בשטח הם עלולים להידרס על ידי כלי רכב, או להיפגע מציידים.  לעתים קורה שזוג זאבים עוזב את משפחתו, ויוצא לשטח חדש, מרוחק יותר ונקי מזאבים, כדי להקים משפחה משלהם. המשפחה החדשה מביאה גורים לאוויר העולם וגם אלה עשויים מצדם לחפש נחלה חדשה. כך מתרחבת תפוצת הזאבים בטבע, אך תהליך זה נמשך שנים רבות.  הזאבים משתדלים לחיות הרחק ככל האפשר מבני אדם. יערות מינסוטה הם מקום אידיאלי בשבילם, אם כי מעט זאבים חודרים בכל זאת לחוות חקלאיות, שם הם טורפים בעלי חיים.
הזאב במינסוטה הוא טורף-על, כלומר אין לו אויבים אחרים מלבד האדם ו. . . זאבים אחרים.
במינסוטה מציבים מלכודות לא רק למטרות מחקר, אלא גם כדי להילחם בנזקים שהזאבים גורמים לעדרים. על פי המחקרים מתברר כי פחות מחמישה אחוזים מן הזאבים אינם מסתפקים במה שהטבע מציע להם - איילים, בונים, ארנבות, או מוס והם טורפים כאחוז אחד מכלל הפרות והכבשים במינסוטה, ומסבים נזק כלכלי כבד לחוואים. אחת משיטות הלחימה של חוואי האזור היא הצבת מלכודות על ידי אנשים מוסמכים, שיורים בזאבים הנלכדים באזורי החוות. אין מדובר בדבר של מה בכך. בשנת ,1996 למשל, נורו 160 זאבים שחדרו לחוות במינסוטה.


זאב אפור




באזור החקלאי של מינסוטה
מכיוון שברמת הגולן קיימת בעיית טריפות דומה, ביקשתי ללמוד כיצד מתמודדים עם התופעה באזור החקלאי של מינסוטה. לשם כך הדרמתי כ- 200 קילומטרים לעיר  Grand Rapids, שם סיירתי עם ביל פול, פקח למניעת נזקים לחקלאות מטעם משרד החקלאות.   בחבל ארץ זה מתגוררים 7,200 חקלאיים, בעלי ב- 250 אלף ראשי בקר וכ- 20 אלף ראשי צאן, שלא תמיד רועים בשלווה. כעשרה אחוזים מהחקלאים סובלים מטריפות. נזקי הטריפה שעליהם מתלוננים החוואים מגיעים ל- 50 אלף דולר בשנה. המדינה מפצה את החקלאי בסכום של 500 דולר עבור כל טריפה, ובלבד שנגרמה על ידי זאב. טריפה שנגרמה על ידי  קויוט  (זאב הערבות שהוא בעצם כלב-בר - שם מדעי: Canis latrans) אינה מזכה את החקלאי בפיצוי כספי. מצב זה  מביא  לעתים לחיכוכים בין החקלאי לפקח, שהוא אשר קובע מלתעותיו של מי משני היצורים הנ"ל היו במעל. אבל, חקלאי הוא חקלאי, בין אם במינסוטה או בישראל: הוא עובד קשה, "מקטר", וחושב שהפקידים הנם רעי לב ואטומים לסבלו. הזאב הוא בעל חיים מוגן במינסוטה, ורק לבעלי רישיון מיוחד מותר לירות בו. לעומת זאת, דמו של הקויוט מותר, וכל חוואי רשאי לירות בו בכל מקום. מלבד ירי, החקלאים מגינים על עדריהם באמצעות כלבי שמירה, בדרך כלל פירנאים, ובעזרת גדרות חשמליות. ביל מציב זה 22 שנה מלכודות לקויוטים ולזאבים שמנסים לטרוף בני בקר וכבשים. כאן, באזור GrandRapids, מלאכת הלכידה פשוטה יותר מאשר באזור המחקר של מינסוטה.   ביל צבר ניסיון כה רב במלאכתו, עד כי על פי הסימנים בשטח הוא יכול לדעת מהיכן יגיע הטורף ואיפה כדאי להציב מלכודת. זאב שלמד לטרוף בעל חיים מבוית יימשך לפיתיון בדמותו של נתח פרה או כבשה, בניגוד לזאבים החיים ביער הטבעי.
 
להביט בזאב עין בעין
הצטרפתי לביל לסיור בן יומיים בינות למלכודות ולחקלאים, והפעם בהחלטה נחושה לראות סוף-סוף זאב לכוד באחת מעשר המלכודות שהציב. במלכודת הראשונה מצאנו קויוט גדול, שנלכד ליד פגר פרה שנטרפה ביום הקודם. ביל ירה בו ללא היסוס, ואנו המשכנו בדרכנו. כשהגענו למלכודת השנייה, בחוות בקר אחרת, ראינו שהמלכודת נשלפה ממקומה ונעלמה.  התחלנו לסרוק את השטח, מתעלמים מהגשם  ומהקור. לפתע, במרחק של כ- 20 מטרים מאתנו, ראיתי ראש מבצבץ מתוך ערימת עצים כרותים. קפאתי במקום והבחנתי בזוג עיניים, שאפילו על פי ניסיוני הדל יכולתי לייחס אותן לזאב בלבד. היו אלה עיניים צהובות, בהירות, מלוכסנות מעט; מבטן מביע כוח, אצילות, יופי ועוצמה, שרק זאב אמיתי יכול להביע. ניסיתי לשמור על קור רוחי ואמרתי לפול שאני רואה זאב בין גזעי העצים. ביל הביט ואמר ביובש: "זה בסך הכול עוד קויוט", אך אני התעקשתי. התקרבנו לבעל העיניים הצהובות, ואט-אט נגלה לעינינו זאב אפור במלוא הדרו, צמוד לאחד מגזעי העצים בגלל השרשרת והעוגן של המלכודת. סוף סוף זכיתי גם אני להביט בזאב עין בעין.  אלה היו המבטים האחרונים של אותו זאב. ביל ירה בו. העמסנו את גופתו על הטנדר ונסענו להראות אותו לבעל החווה, שממש יצא מכליו מרוב שמחה למראה אויבו הנורא, שהיה מוטל מת לרגליו. אולי בזכות קרבן זה, והריגתם של זאבים סוררים אחרים כמוהו, אפשר יהיה להניח לזאבי הבר של מינסוטה להמשיך ולחיות את חייהם מבלי לפגוע בזכויותיהם. 
 
להוקיר את הזאב האפור
כשחזרתי למרכז המחקר באיליי, למדתי לדעת שבמהלך היומיים שבהם נעדרתי מה מקום, בדקו שאר אנשי הצוות 23 מלכודות שהצבנו ביחד באזור אגם אוגוסט, גם הפעם ללא כל תוצאות. לאחר כ- 15 ימים מעניינים תם המסע. למדתי רבות מאנשי המחקר על שיטות להצבת מלכודות ועל משדור ומעקב אחר זאבים; נוכחתי לדעת על נזקים שזאבים וקויוטים גורמים לעדרים ועל המאבק כנגד התופעה. אבל יותר מהכול, למדתי להכיר ולהוקיר את הזאב האפור - בעל חיים פיקח ומרתק, שמנסה בכל כוחו להתרחק מן האדם ולהמשיך ולחיות חופשי, פראי ומאושר.


כותב שורות אלו עם זאב אפור

תפוצת הזאבים בעולם:
האם קיים סיכוי שכיפה אדומה תפגוש בזאב בדרך לבית סבתא?

במקומות מסוימים בעולם,  ייתכן בהחלט שכן,  לאור שמירה והגנה על אוכלוסיות הבר,  כך אפשר להתרשם
מנתוני מרכז הזאבים הבינלאומי שבאיליי מינסוטה,  ארצות הברית. 
הנתונים האחרונים מעודכנים לשנת 1995  והם מתייחסים לאוכלוסיות הזאב האפור  (Canis Lupus).
בארה"ב מוגדרות עוד שתי אוכלוסיות זעירות של זאב אדום - (Canis Rufus) בצפון קרוליינה ובטנסי,  שמספר הפרטים בהן יחד אינו עולה על 60.
איטליה - 450-400  זאבים.  מגמת עלייה, לנוכח גידול מקורות מזון מן הבר וחוקי הגנה.
ארה"ב, איידהו - 15  זאבים הושבו לטבע.
ארה"ב, אלסקה - 8.000-5.200  זאבים.  אוכלוסיה יציבה,  אולי במגמת עלייה,  בזכות ירידה בביקוש לפרוות והגבלות בחוקי ציד.
ארה"ב, וושינגטון - מספר לא ידוע, כנראה פחות מ- 5.  
ארה"ב, ויסקונסין - 57-50  זאבים. מגמת עלייה בזכות גידול באוכלוסיית הצבאים וירידה בציד בלתי חוקי.
ארה"ב, ואיומינג - 14  זאבים שוחררו לטבע בשמורת ילוסטון.
ארה"ב, מישיגן - 57  זאבים. מגמת עלייה עקב אכלוס שטחי מחיה נטושים.  אוכלוסיה קטנה נוספת נמצאת בשמורת טבע שנמצאת באי.
ארה"ב,  מינסוטה - 2,000 זאבים. מגמת עלייה.
ארה"ב, מונטנה - 65  זאבים.  מגמת. עלייה בזכות חוקי הגנה.
בוסנייה-הרצגובינה - 400  זאבים. מגמת ירידה.  אין הגנה על זאבים.
גרמניה - פחות מ-10 זאבים.  מגמת עלייה לנוכח הגירה ממערב פולין.
דנמרק - 100-50  זאבים.  מצב האוכלוסייה אינו ברור.
ישראל - 150  זאבים.  מוגנים מ- 1954.  
מונגוליה - 30.000  זאבים.  מותר לצוד אותם כל השנה. (ראה כתבה על הזאב המונגולי)
סין - 400  זאבים.  מגמת ירידה בעקבות ציד וצמצום שטחי מחיה.
סלובניה -  15-20 זאבים.
סלובקיה -  מספר בלתי ידוע.
ערב הסעודות - 700-600  זאבים. מצב יציב.
פולין - 900-850  זאבים.  אוכלוסיה יציבה.
פורטוגל - 300-250  זאבים.  האוכלוסייה מצטמצמת עקב ציד והרס שטחי מחיה.
מקדוניה -  200-500 זאבים. אוכלוסייה בלתי מוגנת.
צרפת - 15-7  זאבים.  מגמת עלייה.
קנדה -  60,000-50,000  זאבים.  אוכלוסיה יציבה,  לעיתים אף בעלייה.
קרואטיה -  50-30  זאבים.  מגמת ירידה עקב ציד.  הגנה מאז סוף 1994  
רומניה - 2,500 זאבים.  מגמת עלייה בזכות חוקים חדשים נגד הצבת מלכודות ונגד הרעלה.

כתבות נוספות
הבעת תודה: השתלמות זאת יצאה אל פועל בזכות עזרתם של קרן הברון הירש,  מגזין "ארץ וטבע" הנהלת רשות שמורות הטבע ואחרונה חביבה,  דייר תמר רון מחטיבת המדע ברשות שמורות הטבע. לכולם - תודה מקרב לב.
תודה גם לצוות החוקרים במרכז המחקר לזאבים, הפועל מטעם ה- Nature BiologicalSurvey.
וה- Superior National Forest

 






פרץ גלעדי
 
אודות הכותב
פרץ גלעדי, פקח רשות הטבע והגנים ברמת הגולן, חי ונושם אקולוגיה ושימור טבע. מסעותיו בעולם מתמקדים בלימוד הטבע וכיצד שומרים עליו, ביעדים בהם הוא מבקר.

לקריאת כתבות נוספות של פרץ








מספר צפיות: 11559
2056