רקע היסטורי למטיילים לצרפת
רקע היסטורי קצר למטיילים לצרפת
כתבה זו מטרתה לתת מעט רקע היסטורי למטיילים לצרפת, ולכל מי שרוצה לקרוא על ההיסטוריה של צרפת בקיצור.
היסטוריה קדומה של צרפת
בעת העתיקה ישבו באזור בו שוכנת כיום צרפת, הגאלים, שהם אחד מהעמים הקלטים (עמים שישבו באירופה המערבית לפני כיבושה על ידי האימפריה הרומית). במאה הראשונה לפני הספירה כבש יוליוס קיסר את גאליה, שכללה את צרפת של היום וחלקים משוויץ, בלגיה, הולנד וגרמניה, וצירף אותה לאימפריה הרומית. בתקופה זו קיבלו התושבים את התרבות והשפה הרומית, ממנה התפתחה מאוחר יותר השפה הצרפתית.
במאה ה-5 פלשו לאזור שבטים גרמאנים, שהבולט בהם הוא שבט הפרנקים. ממלכות הפרנקים אוחדו במאה ה-8 תחת שלטונו של קארל הגדול (Charlemagne), שהוביל את ממלכתו, שכללה גם חלקים מ
גרמניה ו
איטליה, למעמד של אימפריה רבת עוצמה. לאחר מותו חולקה הממלכה, וחלקה המערבי, הוא השטח עליו יושבת צרפת כיום, היה הבסיס להקמת ממלכת צרפת.
קארל הגדול הוביל את ממלכתו למעמד של אימפריה רבת עוצמה (צילום: CC Myrabella)
צרפת של ימי הביניים
לאחר מלחמת 100 השנים, במאה ה-15, עלה מאוד כוחה של המלוכה בצרפת, עד שהגיע למעמד של שלטון אבסולוטי. המלך לואי ה-14, ששלט שלטון אבסולוטי, הוא המפורסם ביותר מבין המלכים שמלכו על צרפת בתקופה זו. בתקופה זו כבשה צרפת קולוניות רבות מעבר לים, באמריקה, אפריקה ואסיה. המהפכה הצרפתית, בשנת 1789, שמה קץ לתקופה זו, עם הוצאתם להורג של
המלך לואי ה-16 ואשתו
מרי אנטואנט.
כעבור מספר שנים תפס את השלטון נפוליאון בונפרטה (נפוליאון הראשון) ונפתחה תקופת מלחמות נפוליאון, בה כבשו צבאותיו את רובה של אירופה. לאחר תבוסתו בקרב ווטרלו (1815) נאלץ נפוליאון לוותר על השלטון ושוב חזרה המונרכיה לצרפת, אם כי הפעם עם הגבלות מסוימות. כעבור זמן קצר תפס את השלטון נפוליאון השלישי, אחיינו של נפוליאון בונפרטה.
המלחמה בין צרפת לפרוסיה, שהביאה לביסוסה של האימפריה הגרמנית השכנה, ולסיפוח חבל אלזס-לורן, החלה מורשת של טינה בין שתי המדינות. בשנת 1904 כרתה צרפת ברית שכונתה "ההסכמה הלבבית" (Entente Cordiale) עם בריטניה, ובשנת 1907 הצטרפה לברית זו גם האימפריה הרוסית.
דיוקנאות של המלך לואי ה-16 והמלכה מרי אנטואנט
צרפת במלחמת העולם הראשונה
במלחמת העולם הראשונה לחמה צרפת יחד עם מדינות ההסכמה שלחמו כנגד מעצמות המרכז. כניסתה של צרפת למלחמה נעשתה ב-3 באוגוסט 1914, עם הכרזת המלחמה של גרמניה על צרפת. קרב ורדן, מהקרבות הקשים של המלחמה, וכישלונן של "מדינות ההסכמה" באביב שלאחר מכן, הביאו את הצבא הצרפתי לסף התמוטטות, כשעריקות המוניות ערערו את הקווים הראשונים. כוח משלוח אמריקאי, שהגיע לקווי החזית במספרים משמעותיים באפריל 1918, הביא להטיית הכף לטובת "מדינות ההסכמה", בסדרה של קרבות על אדמת צרפת. 1,240,000 מחיילי צרפת ו-40,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה. למרות הניצחון במלחמה היה המצב הכלכלי גרוע, בעיקר בגלל המשבר העולמי של שנת 1929 ומחירה הכבד של המלחמה.
חילוץ מתוך ההריסות של טירת קולנקור בתום מלחמת העולם הראשונה (מקור: National Library of Scotland)
צרפת במלחמת העולם השנייה
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב-1 בספטמבר 1939, הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה. ב-10 במאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת. הצבא הגרמני המודרני והממוכן השתמש בטקטיקות של מלחמת בזק והכניע תוך שישה שבועות את הצבא הצרפתי בעל הדוקטרינה המיושנת. ראש הממשלה התקיף פול ריינו התפטר, ובמקומו נכנס לתפקיד המרשל אנרי פיליפ פטאן, אשר נכנע לגרמנים ב-22 ביוני 1940. במסמך הכניעה הוכרזו 60 אחוזים משטחה של צרפת כשטח כבוש, בצפון ובחוף האטלנטי, שהיו דרושים לגרמנים להמשך מלחמתם נגד אנגליה.
הכניעה חילקה את צרפת לשני חלקים - "צרפת הכבושה" שכללה את כל צפון צרפת ואת החוף האטלנטי, וצרפת של וישי שבה שלטה "ממשלת בובות" בראשות פטאן, שמקום מושבה היה בעיר וישי (פריז הייתה בחלק הכבוש). ממשלת וישי שלטה בדרום צרפת ובמושבות והיא מהווה כתם על ההיסטוריה הצרפתית. היא אחראית במידה רבה לשואת יהודי צרפת וצפון אפריקה. יש הסבורים שצרפת לא הייתה מספיק נחושה בהתנגדותה לגרמנים, בגלל זרם פוליטי חזק בתוך גרמניה שהטיף לעמדות תבוסתניות ופרו-גרמניות. אנרי פיליפ פטאן, שהחליף את ראש ממשלת גרמניה המתפטר, היה מראשי התבוסתנים ואהדתו לגרמנים הייתה מן הידועות. הגרמנים שלטו בממשלת וישי ובמינויים בה, וחלק מבעלי התפקידים היו בעלי דרגה באס.אס. ונשבעו אמונים להיטלר. יתרה מכך, ב-11 בינואר 1941 סיכמו היטלר ופטאן על שיתוף פעולה צבאי מול אנגליה, אולם מסיבות שונות סיכום זה לא הובא לידי ביצוע וצרפת לא לחמה מול אנגליה.
הגנרל שארל דה גול, שהיה מהמתנגדים הנחרצים לגרמנים, נמלט לאנגליה, והקים שם את "צרפת החופשית", שהורכבה מצרפתים אשר לחמו לצד בעלות הברית. בתאריך 6 ביוני 1944 פתחו כוחות בעלות הברית בפלישה לחוף נורמנדי, ובכך החל שחרורה של צרפת. בתאריך 26 באוגוסט 1944 נכנס הגנרל דה גול לפריז, בראש כוחות צרפת החופשית.
כוחות צרפתיים בשאנז אליזה לאחר שחרור פריז מידי הגרמנים (צילום: Jack Downey, US Library of Congress)
בשנת 1945, עם כיבוש חלקיה הנותרים של צרפת על ידי בעלות הברית, פוזרה ממשלת וישי וראשיה נאסרו. צרפתים רבים חשו כלימה במעשיה של ממשלת וישי. פטאן שברח לגרמניה נשפט מאוחר יותר ונידון למוות (שהומר למאסר עולם). כמה משותפיו האחרים לממשלה הוצאו להורג. כ-20% מיהודי צרפת הושמדו בשואה (על
יהדות צרפת בכתבה נפרדת).
צרפת יצאה מהמלחמה כשהיא במשבר עמוק. לאחר המלחמה החלו הקולוניות הצרפתיות להתמרד, תחילה באלג'יריה ולאחר מכן בהודו-סין (וייטנאם של היום). הצרפתים הובסו במאבקים אלו, אך במשך עשור המשיכו להיאחז בכל מושבה שלהם. עד היום נמנית צרפת עם המדינות המעטות שמחזיקות מושבות (גיאנה הצרפתית, קלדוניה החדשה וואליס ופטונה).
|
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|