www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

גרמניה בעת החדשה       


גרמניה בעת החדשה
סקירה היסטורית קצרה


ההיסטוריה של גרמניה רצופה מלחמות קשות ועקובות מדם, מהנוראות שידע העולם. בכתבה זו נביא סקירה קצרה על ההיסטוריה של גרמניה בעת החדשה, מימי הרייך הראשון ועד ימינו, שמומלץ להכיר לפני טיול לגרמניה.


חנויות יהודים שחלונותיהן נופצו בליל הבדולח
חנויות יהודים שחלונותיהן נופצו בליל הבדולח

שייט נהרות




 
הרייך הראשון
עד שנת 1806 היתה גרמניה אוסף של מדינות אוטונומיות, שהשתייכו לאימפריה הרומית הקדושה, הידועה גם בשם הרייך הראשון, שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים  (רייך פרושו קיסרות, והוא ניתן כדי להדגיש את יחודה לעומת הדוכסויות והנסיכויות שקדמו לה). האימפריה צמחה בחלקה המזרחי של האימפריה הפרנקית. בתחילת המאה ה- 19 קרס הרייך הראשון ותחתיו הוקמה קונפדרציה גרמנית, שנקראה הקונפדרציה של הריין.
 
הרייך השני
בשנת 1871 הוקם הרייך השני, על ידי אוטו פון ביסמרק, אשר איחד את מדינות גרמניה השונות. בשנים שלאחר מכן צברה גרמניה כוח כלכלי רב ומעמד של מעצמה באירופה. היא גם החלה להקים קולוניות באפריקה.
 
הכרזת הרייך השני על ידי אוטו פון ביסמרק
הכרזת הרייך השני על ידי אוטו פון ביסמרק (בלבן במרכז)
 
מלחמת העולם הראשונה
בשנים 1914 עד 1918 לחמה גרמניה לצד האימפריה האוסטרו-הונגרית, נגד צרפת, בריטניה ורוסיה, במלחמה שכונתה מאוחר יותר מלחמת העולם הראשונה. בחזית המערבית התרחשו קרבות עקובים מדם ללא הכרעה במשך זמן רב. בחזית המזרחית נכנעה רוסיה בשנת 1917, לאחר המהפכה הרוסית. אולם עוד באותה שנה, עם כניסתה של ארצות הברית ללחימה לצד בנות הברית, השתנה מאזן הכוחות לרעתה של גרמניה. בשנת 1918 נכנעה גרמניה ונאלצה לחתום על תנאי שלום נוקשים, שהוכתבו לה בחוזה ורסאי, ועוררו זעם רב בגרמניה.
לאחר תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה היא ספגה קנסות וסנקציות, אשר ביחד עם השפל הכלכלי שפקד את העולם כולו, גרמו להרעה ניכרת של המצב הכלכלי. יש הטוענים שהיה לכך חלק בעלייתם לשלטון של אדולף היטלר והמפלגה הנאצית. למרות הפריחה התרבותית והמדעית, החלו הגרמנים תומכים במפלגות אנטי דמוקרטיות משמאל ומימין. במערכת הבחירות של שנת 1932 זכו ברוב קולות מפלגות אנטי דמוקרטיות, שהגדולה בהן היתה המפלגה הנאצית, שזכתה ב- 37% מהקולות.
בינואר 1933 מינה נשיא גרמניה את אדולף היטלר לקאנצלר גרמניה, בתמיכת מפלגות הימין.
 
הרייך השלישי
לאחר עלייתו של היטלר לשלטון הוא ביטל למעשה את שלטון החוק, דיכא כל התנגדות והפך את גרמניה למדינה טוטליטרית. באותה שנה החל היטלר בבנייתם של 412 מחנות ריכוז, עבור קבוצות באוכלוסיה שנתפסו על ידו כאיום. באותו זמן החלו גם רדיפות היהודים. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1935, חוקקו חוקי נירנברג, אשר שללו את אזרחותם של היהודים, נאסר עליהם להנשא לגרמנים והם נודו מהחברה הגרמנית.
החל משנת 1938 החלה גרמניה לנקוט במדיניות של התפשטות טריטוריאלית. ראשיתה בסיפוח אוסטריה - אנשלוס, המשכה בסיפוח חבל הסודטים שבצ'כוסלובקיה ולאחר מכן צ'כוסלובקיה כמעט כולה. בשנת 1939 נפתחה המתקפה נגד פולין, שהיוותה את יריית הפתיחה למלחמת העולם השניה.
 

אנשלוס, כניסת צבא גרמניה לוינה
אנשלוס, כניסת צבא גרמניה לוינה

 
ליל הבדולח, הפוגרום שהתרחש במדינות הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה), בעקבות התנקשות צעיר יהודי בדיפלומט גרמני על אדמת צרפת, הביא את ההתנכלויות ליהודים לשיא חדש. בלילה שבין התשיעי לעשירי בנובמבר 1938, נהרסו ונבזזו בתי כנסת ומבנים של הקהילות היהודיות, כמו גם בתים פרטיים של יהודים. באותו לילה נהרסו ונשרפו אלפי חנויות, מאות בתי כנסת ומאות יהודים שילמו בחייהם. הפוגרום היה מכוון ומתוזמן היטב על ידי המנהיגות הנאצית ולא התפרצות אזרחית, כפי שניסו להציג זאת.
 

בית כנסת בברלין לאחר ליל הבדולח
בית כנסת בברלין לאחר ליל הבדולח

 

מלחמת העולם השניה
עד לשנת 1940 נכבש רובה של מערב אירופה על ידי הגרמנים, להוציא את בריטניה, וכן נכבשה צפון אפריקה. בשנת 1941 נכבשו גם יוון ויוגוסלביה. היטלר הכריז מלחמה גם על ברית המועצות וארצות הברית. ריבוי החזיתות הקשה על גרמניה, עד לתבוסתה בקרב סטלינגרד, בשנת 1943, וכישלונה לפלוש לברית המועצות. לאחר הפצצות מסיביות של מטוסי בעלות הברית על ערי גרמניה, היא נכבשה לבסוף בשנת 1945.
המלחמה העקובה מדם הותירה חורבן בשטחים נרחבים של אירופה והביאה למותם של 75,000,000 (שבעים וחמישה מיליון!!!) בני אדם, חיילים ואזרחים. מספר בלתי נתפס.
 
שואת העם היהודי
בין האזרחים שנהרגו במלחמת העולם השנייה היו גם שישה מיליון יהודים, שרצח-העם שביצעו בהם הנאצים במחנות ההשמדה ידוע כ"שואת העם היהודי". בתחילה רוכזו היהודים בגרמניה ובמדינות הכבושות בגטאות בתנאים מחפירים. לאחר מכן החל לעבוד מנגנון ההשמדה הגרמני המשומן, תחילה בבורות ירי ולאחר מכן הוא "השתכלל" למחנות עבודה ומחנות השמדה. גם יהודי צפון אפריקה, בהם אלג'יר, תוניס, מרוקו ולוב, סבלו רדיפות קשות וחלקם אף נשלח למחנות ההשמדה.
בניגוד לרדיפות יהודים אחרות שהתרחשו במהלך ההיסטוריה, שהיו על רקע דתי, היתה הרדיפה הפעם על רקע של אידיאולוגיה גזענית. לצד היהודים נרצחו גם בני מיעוטים אחרים, בהם סלאבים וצוענים.
 
מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בפולין
מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בפולין   (צילום: אביב וייס)
 
חלוקת גרמניה בין מזרח למערב
עם תום מלחמת העולם השניה נשארה גרמניה כבושה על ידי צבאות בעלות הברית (ארה"ב, בריטניה, צרפת וברה"מ). בועידת פוטסדאם, שהתכנסה בעיר פוטסדאם, חולקה גרמניה בין מדינות בעלות הברית שלחמו נגדה. בעקבות המלחמה הקרה בין שני הגושים, המערבי והסוביטי, חולקה גרמניה לשני חלקים:  גרמניה המערבית (FRG - western Federal Republic of Germany) וגרמניה המזרחית (GDR - eastern German Democratic Republic).
 
גרמניה המערבית היתה דמוקרטיה והיא השתקמה במהירות הודות לתוכנית מרשל שיזמו האמריקנים לשיקומה של אירופה. היא השתלבה בעולם המערבי, בארגונים בנושאי כלכלה (השוק האירופי - EC, שהפך לאיחוד האירופי - EU) וביטחון (נאט"ו). לעומתה, גרמניה המזרחית היתה מדינה קומוניסטית והשתייכה לגוש המדינות הסובייטי. היא סבלה קשיים כלכליים, שהביאו רבים מאזרחיה לנסות ולעבור לגרמניה המערבית או לבקש מקלט בשגרירויות מערב גרמניה באירופה.
 
חומת ברלין
העיר ברלין, אף ששכנה בליבה של גרמניה המזרחית, חולקה בין שני הגושים, והיתה מעין מובלעת מערבית בלב גרמניה המזרחית. היא הופרדה לברלין המערבית וברלין המזרחית, אולם בתחילה התאפשר מעבר חופשי בין שני חלקי העיר. באוגוסט 1961 הוקמה חומת ברלין, שנועדה למנוע עריקה של גרמנים ממזרח העיר למערבה. עם בניית החומה, על ידי גרמניה המזרחית, הפכה ההפרדה בין שני חלקי העיר למוחשית וסימלה במידה רבה את המאבק בין הגוש המזרחי למערבי. אזרחים רבים של מזרח גרמניה עברו לפני כן למערבה, בהם אינטלקטואלים רבים, אולם אחרי בניית החומה המעבר היה בלתי אפשרי. לחומה, שאורכה היה 155 מטרים, נוספו גם מגדלי שמירה, גדרות תייל, בונקרים ואמצעי הגנה נוספים. תושבים מעטים הצליחו להסתנן דרך החומה, אולם רבים אחרים קיפחו את חייהם בנסיונות אלו.
 
מחאה נגד חומת ברלין ימים ספורים לפני תחילת נפילתה
מחאה נגד חומת ברלין ימים ספורים לפני תחילת נפילתה
 
איחוד גרמניה
כבר בתחילת שנת 1989 איפשרה מזרח גרמניה מעבר של אזרחים למערב גרמניה ולמערב ברלין, עקב אי שקט ולחץ הולך וגובר של אזרחיה. שקיעתה של ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה, בשנת 1990, סללו את הדרך לאיחודה של גרמניה. את איחוד שתי הגרמניות מסמל יותר מכל ארוע נפילת חומת ברלין, שלא בוצע על ידי הרשויות אלא בידי התושבים עצמם. עבור רבים הוא מסמל גם את סיומה של המלחמה הקרה בין שני הגושים. כיום יכול המבקר בברלין לראות רק חלקים בודדים מהחומה, שנותרו על תילם ומשמשים אתר הנצחה.
 
מיום איחוד גרמניה ועד היום השקיעה גרמניה סכומי עתק על מנת להביא את כלכלתה לסטנדרטים הנהוגים בעולם המערבי. מזרח גרמניה שכל התשתית שלה היתה מפגרת בהרבה אחרי זו המערבית, עדיין לא סגרה לגמרי את הפער. גרמניה משקיעה עד היום סכומי עתק בנסיון לסייע למזרח גרמניה לשעבר לצמצם את הפערים אל העולם המערבי.
יום איחוד שתי הגרמניות, ה- 3 לאוקטובר, משמש כיום חגה הלאומי של גרמניה.
 
גרמניה והאיחוד האירופי
האיחוד האירופי נולד מתוך אירגון השוק האירופי המשותף, שגרמניה היתה חברה בו מיום הקמתו (1951). האיחוד האירופי החל עם חתימת אמנת מאסטריכט בשנת 1992. עם הקמתו הוא כלל 12 מדינות, שאחת החזקות שבהן היתה גרמניה. כיום (2008) חברות בארגון 27 מדינות, בהן גם מספר מדינות מהגוש המזרחי לשעבר. אמנת שנגן, שנחתמה עוד קודם לכן, בשנת 1985, הביאה לפתיחת הגבולות בין מרבית מדינות אירופה למעבר חופשי. גרמניה היא אחד מעמודי התווך של הארגון ונחשבת לאחת הכלכלות החזקות בעולם.
 
בשנת 1999 חברו 11 מדינות האיחוד האירופי, ובהן גם גרמניה, והנהיגו מטבע משותף, האירו, אשר משמש כיום (2008) כמטבע הרשמי של 15 ממדינות הארגון, כאשר מדינות נוספות עומדות להצטרף בעתיד.








מספר צפיות: 9371
1320