הקסם של הידרה:
המדריך המלא לאי של לאונרד כהן
מאת: אורלי פינקלמן
"האי הידרה נרשם כאתנחתא בפרטיטורה המוזיקלית של הבריאה בידי קליגרף מעולה. זו אחת מאותן אתנחתות אלוהיות המאפשרות למוזיקאי, שעה שהוא מחדש את הלחן, לצאת שוב בכיוון חדש לגמרי. בשלב זה מוטב להשליך את המצפן. האם יש צורך במצפן כדי לנוע לעבר הבריאה? משנגעתי בסלע הזה, איבדתי כל חוש כיוון ארצי. מה שקרה לי משלב זה ואילך כמוהו כהתקדמות, לא ככיוון. לא הייתה עוד שום מטרה מעבר, התמזגתי עם הדרך".
(הנרי מילר, מתוך "הענק ממארוסי")
מפת האי הידרה עם האטרקציות, המסעדות והחופים המוזכרים בכתבה,
ושני מלונות מומלצים:
תקופת הזוהר שחלפה
פעם, עד לפני מאתיים שנים בערך, הייתה כאן אימפריה ימית, חזקה עד כדי כך שבתקופת המרד של היוונים נגד הטורקים האי כונה "אנגליה הקטנה", בזכות הצי האדיר שלו. פעם חיו כאן משפחות עשירות מופלגות שעשו את הונן בעסקי התובלה והסחר הימיים, ולצידן משפחות מהמעמד הבינוני. פעם יצאו מכאן סופרים וציירים, אנשי רוח לצד מנהיגים ואדמירלים. דווקא אחרי שיוון קיבלה את עצמאותה, מעמדו של האי התערער, ואז עזבו העשירים ונשארו בו אלה שלא היה להם לאן ללכת או שלא רצו לעזוב. בשיא תפארתו, חיו באי כ-20 אלף איש, היום חיים בו כ-2,000 איש בלבד.
בימי הזוהר שלה הייתה הידרה אימפריה ימית, עם כעשרים אלף תושבים (צילום: Kamchatka)
ואז באה סופיה לורן
שנות החמישים והשישים היו טובות לקולנוע ההוליוודי. הייתה זו תקופה בה הקולנוע היה בשיא הפופולריות שלו והייתה לו השפעה מרחיקת לכת על עיצוב התודעה הגלובלית. המפיקים חיפשו אתרים אקזוטיים לצלם בהם, וכך הגיעו להידרה ואיתם סופיה לורן ואלאן לאד שכיכבו בסרט "הנער על הדולפין" ( Boy on a Dolphin ).
הכוכבות הזוהרת של לורן, יחד עם הלוקיישן המרהיב של הצילום, עשו את שלהם ובתוך זמן קצר הפך האי למושבה בינלאומית של אומנים: סופרים, משוררים, ציירים שהגיעו מכל רחבי העולם כדי ליהנות מהאתנחתא הזאת שהציעה יוון בכלל והאי הידרה בפרט. עד היום ניתן לראות במקומות שונים באי כרזות ותצלומים של לורן, שנחשבת בעיניהם לכוכבת הגדולה ביותר שאי פעם הצטלמה כאן לסרט, ונראה כי הם מכירים לה תודה על תרומתה להפיכת האי לאתר תיירות אטרקטיבי.
לאונרד כהן מצטרף
פחות משלוש שנים לאחר צאתו של הסרט לאקרנים, מגיע לכאן גם לאונרד כהן, אז עדיין משורר שזכה להכרה רק בקנדה מולדתו, מתאהב באי ומשתקע בו למספר שנים. הוא מתאהב גם במריאן איהלן, נורווגית שנשואה לסופר אקסל ינסן. הנישואים לא משהו, מריאן עוברת לגור עם לאונרד והרומן שלהם מהדהד ומונצח בשיר "להתראות, מריאן" ובסרט התיעודי הנפלא "לאונרד ומריאן, מילים של אהבה". הבית שכהן רכש אז, תמורת 1,500 דולר בלבד, שייך עד היום למשפחתו. עוד נחזור אל הבית הזה.
טריילר לסרט התיעודי על הרומן בין לאונרד ומריאן, עם צילומים של הזוג בהידרה
הרומן בין השניים מונצח בשיר הנפלא "להתראות, מריאן". תנו לו ללוות אתכם בהמשך הקריאה
איך מגיעים להידרה
ניתן להגיע לאי במעבורות ובסירות בלבד. מנמל פיראוס יוצאות מעבורות פעמיים ביום, ומשך ההפלגה כשעתיים וחצי. קל ומהיר יותר להגיע להידרה מאחד הנמלים הקטנטנים של קצה האצבע המזרחית של חצי האי פלופונס : מטוחי ( Metochi ), ארמיוני ( Ermioni ) או פורטו חלי ( Porto Cheli ). התדירות הגבוהה ביותר היא ממטוחי, ומשך השייט בין 20-30 דקות ( כאן תוכלו לבדוק את זמני יציאת המעבורת). בהידרה אסורה הנסיעה בכלי רכב ממונעים, והדרך להתנייד כאן היא בהליכה או על גבי חמורים וסוסים (וניתן גם להיעזר בשירותיהן של סירות מונית).
כתבה על מסלול טיול מעגלי בפלופונס
אפשרות נוספת: הפלגות של יום שלם לאי הידרה ולאיים השכנים - בסירת מפרש או סירת מנוע, בסירה פרטית או בסיור מאורגן, עם או בלי ארוחת צהרים.
אל הידרה תוכלו להגיע במעבורת ממספר נמלים ביוון (צילום: Vaivirga)
כמה זמן להקדיש לאי
אפשר לטייל חצי יום ואפשר לשהות כאן שבוע ויותר, זה תלוי בעיקר בכם. זהו המקום לקחת את הזמן בנחת, לשבת בכל יום בבית קפה אחר, ללכת ברגל לחופים המרוחקים או לקחת לשם סירת מונית, ליהנות מהמסעדות המצוינות, לבקר במוזיאונים הקטנים המציגים תערוכות יפות ואולי מדי פעם לתפוס באקראי ערב מוסיקלי באחת הטברנות. אחרי שהייתי כאן למעלה מעשר פעמים, אני שמחה לחזור בכל פעם מחדש ובכל פעם מחדש גם נעצבת לעזוב.
איפה לנים בהידרה
העיר הידרה היא למעשה היחידה באי, ובדיוק כמו בתיאור של הנרי מילר – היא בנויה כמו אמפיתיאטרון סביב המפרץ. כלל אצבע: ככל שהמלון רחוק יותר מקו החוף, כך תיאלצו ללכת מרחק גדול יותר בעלייה עד שתגיעו אליו. יש מלונות יקרים להחריד ויש חדרי אירוח נעימים שלא ירוששו אתכם.
אפשרויות לינה בהידרה
העיר הידרה, אמפיתאטרון סביב המפרץ (צילום: Gatsi)
המלצות לינה בהידרה
מלון לטו הידרה ( Hotel Leto Hydra ) הוא מלון בוטיק ברמת 5 כוכבים הממוקם באחוזה משופצת, כ-200 מטר מהנמל. במלון 21 חדרים מרווחים, חלקם מקושרים ביניהם ומתאימים למשפחות, וכן טרקלין אלגנטי עם מגוון משקאות, ספא וחדר כושר, וחצר נעימה בה ניתן גם ליהנות מארוחת הבוקר העשירה.
מלון הדירות נסאה ( NESEA Boutique Apartments ) מרוחק כשלוש דקות הליכה מהנמל, ומציע דירות גדולות ומודרניות, בחלקן מרפסת קטנה עם נוף להרים. הדירות ממוזגות ומאובזרות, עם פינות ישיבה, סלון, מטבח וחדר שינה אחד או שניים. שימו לב שנדרשת הזמנה של שני לילות לפחות.
טיול רגלי בעיר (לא שיש דרך אחרת)
כשתגיעו לנמל, תבחינו מייד בשורה של בתי קפה ומסעדות על הרציף, ולצידם עומדים וממתינים החמורים. נקישות פרסותיהם של החמורים ילוו אתכם לאורך כל השהות כאן; זוהי הדרך המקובלת להעביר משאות כבדים ממקום למקום וזהו חלק בלתי נפרד מהפסקול של האי.
הרימו את מבטכם למעלה, עד שתבחינו במגדל שעון יפה במיוחד, בסגנון ונציאני. המגדל הזה ייראה לעיניכם כמעט מכל מקום ברחבי העיר והוא ישמש לכם סימן דרך. הורידו את מבטכם מהשעון למטה, שם ישנו בית קפה בשם Roloi – "שעון" ביוונית.
פעם, בתקופה שלאונרד כהן הגיע הנה, קראו לו Katsikas – "עז". לעיזים שלום, זהו רק שמו של בעל הבית שקרא כך גם למקום. זהו אתר מיתולוגי בעיר, משום שכאן נהגו לאונרד וחבריו לשבת במשך שעות וכאן בדיוק, לפי הביוגרפיה שלו, פגש את מריאן בפעם הראשונה. שבו רגע בקפה הזה או באחד משכניו. רק הגעתם, לאן אתם ממהרים?
בית הקפה רולוי מתחת למגדל השעון בנמל הידרה (צילום: אורלי פינקלמן)
אל ביתו של לאונרד כהן, ועוד שני בתים שכדאי לבקר בהם
קפה רולוי שוכן בצמוד לסמטה שיוצאת מכיוון הנמל ועולה למעלה, במעלה ההר. היכנסו לסמטה הזו, היא תוביל אתכם אל ביתו של לאונרד כהן. בדרך, כדאי לבקר בשני בתים נוספים שהפכו למוזיאונים:
אחוזת קונדוריוטיס ( Lazaros Koundouriotis Historical Mansion )
משפחת קונדיוריוטיס הייתה אחת המשפחות העשירות של האי, מתוכה יצאו מנהיגים מקומיים ואף מנהיגים בסדר גודל לאומי. האחוזה המדוברת שימשה אותם לאירוח משלחות רשמיות, ואחרי שהמשפחה נטשה את האי היא נתרמה למדינה והפכה לשלוחה של המוזיאון ההיסטורי באתונה. במקום תצוגה מרשימה של בית מידות מפואר של עשירי האי, תערוכות אומנות מתחלפות יפות מאוד וכן תערוכה מקסימה של תלבושות מסורתיות מכל רחבי יוון.
פתוח מדי יום בין השעות 10:00-16:00, דמי כניסה: 10 יורו (ישנה הנחה לגמלאים).
המרפסת של אחוזת קונדוריוטיס (צילום: אורלי פינקלמן)
ביתו של הצייר פאנאיוטיס טטסיס ( Tetsis Home & Studio )
בית צנוע בהרבה, ממנו אפשר ללמוד כיצד חיו פשוטי העם. מרשים לראות את חנות המכולת שהייתה בבעלות המשפחה והשתמרה כפי שהייתה פעם, ומרשים לא פחות לבקר בסטודיו של הצייר, שציוריו מוצגים בגלריה הלאומית ב אתונה . הכניסה כלולה במחיר הכרטיס של אחוזת קונדוריוטיס. ניתן לבקש באחוזה שיבואו לפתוח עבורכם את ביתו של הצייר.
המכולת הישנה בבית הוריו של טטסיס (צילום: אורלי פינקלמן)
ביתו של לאונרד כהן
אחד האזכורים הבודדים באי לכך שבמשך מספר שנים התגורר בו אחד היוצרים הגדולים במאה ה-20, הוא הסמטה בה נמצא ביתו של כהן, הקרויה על שמו. הבית, שעד היום הוא בבעלות יורשיו של כהן, נמצא מרחק צעדים אחדים מביתו של הצייר טטסיס, ואינו פתוח לקהל. תזהו את הבית לפי הדלת האפורה שלו. שימו לב למקוש הדלת ולסמל המגן דוד המתחבא מאחוריו.
ביתו של לאונרד כהן (צילום: אורלי פינקלמן)
אם היה למישהו ספק שכאן גר יהודי... (צילום: אורלי פינקלמן)
חופים (הם לפעמים תירוץ לעוד מסלול הליכה)
הידרה היא צוק המתרומם היישר מהים, והמקומות בהם ניתן לשבת ולטבול במים, מדליקים ככל שיהיו, בקושי ראויים להיקרא חופים. במקרה הטוב אלה חופים עם חלוקי נחל (באופן אישי אני אוהבת חופים כאלה) ובמקרה הפחות טוב תמצאו משטח בטון יצוק שממנו תקפצו למים. ובכל זאת, קשה לדמיין ביקור באי יווני ללא טבילה בים, ותוכלו לבחור באחד או יותר מבין החופים הבאים, אשר אל מרביתם ניתן להגיע בהליכה לאורך הטיילת היפה של האי.
Spilia Beach
זוהי הנקודה הקרובה ביותר לנמל של הידרה, כלומר לעיר. על המצוק יש בר שממנו יורדות מספר מדרגות אל משטח בטון שעליו יושבים המשתזפים. זהו מקום בטוח לקפיצות למים משום שהמים שם עמוקים יחסית, ויש כמובן סולם שמאפשר לעלות בחזרה אל משטח השיזוף. מעט מערבה משם נמצא עוד חוף פצפון, בשם Avlaki Beach , בו אין שירותי חוף.
Paralia Kaminia
אם תלכו עוד מערבה בטיילת היפה לאורך המצוק, תגיעו למסעדה בשם Castello . ממש מתחתיה נמצא אחד החופים הקטנים והחמודים באי. זה כבר קצת יותר דומה לחוף, עם שמשיות וכסאות נוח.
Paralia Vlychos
המשיכו מערבה (ובהזדמנות תודו לי על הטיול היפה), ותגיעו אל הכפר הקטנטן וליכוס ( Vlichos ). החוף שם הוא מעט גדול יותר, עם שירותי חוף מסודרים ואפילו 2-3 מסעדות שנחמד לשבת בהן. בהליכה רצופה, תוכלו לחזור להידרה בתוך 30-40 דקות. תוכלו גם לבקש באחת המסעדות שיזמינו עבורכם Water Taxi איתה תוכלו לחזור לעיר בשייט של דקות ספורות.
Mandraki Beach
זהו החוף החולי היחיד באי, יש בו ריזורט קטן אך מפואר ( Mandraki Beach Resort ) וההגעה אליו כרוכה במעט מאמץ. אם עד עכשיו הלכנו מערבה מהעיר (ונהנינו על הדרך מטיול יפהפה), כדי להגיע למנדראקי נצטרך לפנות מהנמל של הידרה לכיוון מזרח. בהליכה לא מאוד מהירה, נגיע אל המפרץ בתוך 45 דקות. בדרך, לא נוכל להתעלם מהשמש הענקית של אפולו, פסלו של האומן האמריקני הנודע ג'ף קונס ב- DESTE – המבנה שהיה פעם בית מטבחיים והיום מוצגות בו תערוכות מתחלפות של אומנות מודרנית. לא חייבים ללכת ברגל, אפשר לקחת סירת מונית מהנמל של הידרה (גג עשר דקות) ולתאם עם הקפטן את שעת האיסוף חזרה.
פסל אפולו של ג'ף קונס, בדרך לחוף מנדראקי (צילום: אורלי פינקלמן)
חוף מנדראקי, החוף החולי היחיד באי, ובו ריזורט מפואר (Mandraki Beach Resort)
Agios Nikolaos Beach
זהו החוף החביב עליי מכולם, למרות שהוא רחוק עד כדי כך מהמרכז שאפשר להגיע אליו רק בסירת מונית. הוא נמצא בצד הדרום-מערבי של האי, במפרץ שמימיו צלולים ושקטים. יש בו שמשיות ומיטות שיזוף בשפע (20 יורו לסט), וכן בר חוף חביב עם ארוחות קלות, קוקטיילים ושתייה קלה. השלווה מוחלטת. "מוניות שירות ימיות" יוצאות לכאן בשעות קבועות מהנמל (20 יורו הלוך ושוב), ואפשר להתעדכן ולהזמין מקום אצל קפטן ואסיליס בטלפון 306940999056+.
מסעדות מומלצות באי הידרה
ככל שאי הוא יותר תיירותי (והידרה הוא כזה, גם אם זה לא פוגע בקסם שלו), כך נפגוש בו יותר מסעדות שאינן נצמדות לתפריט היווני הקלאסי. רשימה חלקית ביותר של מקומות שאני אוהבת לשבת בהם בעת ביקורי באי:
Mikra Anglia – מסעדת שף משגעת ולא מאוד יקרה. מנות טעימות ביותר מהמטבח היווני המסורתי עם טוויסט מודרני.
Piato – מסעדה יוונית בנמל, שקירותיה מעוטרים בצלחות אותן ציירו הסועדים. האוכל יווני מסורתי, טעים מאוד, וכמובן שנעים לשבת שם ולבהות בעוברים ושבים.
Plakostroto – בר-מסעדה בתוך גינה רחבת ידיים, תפריט מצומצם ואיכותי, לא מסורתי. קוקטיילים ויינות מצוינים.
Xeri Elia – מסעדה יוונית מסורתית בכיכר קטנה ויפה. האוכל טעים ואיכותי, אבל מה שחשוב פה בעיקר הוא הסנטימנט: לא זו בלבד שיש תמונה מפורסמת של לאונרד שיושב עם גיטרה ונשען על עץ התות, אלא שהוא אף הקדיש למקום את אחד משיריו היפים (שלא זכו להלחנה).
Psaropoula – מסעדת גריל (בשר ודגים), אוכל יווני מסורתי מצוין, במרפסת הצופה אל הנמל.
Techne – מסעדת שף מצוינת, בדרך ההולכת מהידרה מערבה לחוף קמיני, על המצוק. מטבח יצירתי וטעים במיוחד.
יש עוד המון מסעדות, ואני תמיד ממליצה להתייעץ עם המארחים שלכם, ולא להינעל רק על אלה שקראתם עליהן בהמלצות.
קניות בהידרה
סביב הנמל ובסמטאות היוצאות ממנו יש מגוון מסחרר של חנויות, רובן המכריע מיועדות לתיירים והמחירים בהתאם. אם אתם מחפשים מציאות, הידרה אינה המקום. אם אתם אוהבים בוטיקים יפים עם מגוון איכותי, אתם בהחלט עשויים ליהנות מהשיטוט בחנויות.
יש דבר אחד שאני ממליצה לכם להביא מהאי, משום שהוא ייחודי לאי ולא תמצאו אותו בשום מקום אחר: אמיגדלוטה ( Amygdalota ). אלה הם מגדלי מרציפן קטנים ומטריפים, ואת הטובים שבהם אני קונה בקונדיטוריה קטנה בשם Anemṓnē בקרבת הנמל. זו מזכרת נהדרת וטעימה להביא הביתה.
באתי כדי לנשום, ונשמתי
ובחזרה להנרי מילר. בכל ביקור בהידרה, אני מבינה טוב יותר למה התכוון כשתיאר את האי כאתנחתא בפרטיטורה המוזיקלית של הבריאה. בכל ביקור מחדש, הפרטיטורה של חיינו נעשית פרועה יותר ויותר, והצורך שלנו באתנחתא עולה.
הידרה היא פיסת הרמוניה בתוך דיסהרמוניה מתמשכת, היא דורשת מאיתנו להשתהות, לא למהר, לנשום בקצב טפיפות רגלי החמורים או בקצב התנודות של הסירות במרינה, וגם, תוך כדי נשימה, היא מאפשרת לנו לחוות את המפגש בין אחד הטרובדורים הגדולים של המאה העשרים למקום בו מצא אהבה, תשוקה, שלווה וסערות נפש גם יחד.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול בחצי האי פלופונס
הפלגה באיים הסרוניים
כתבות על איי יוון
הכותבת היא מדריכת טיולים בחברה הגיאוגרפית, ובין היתר מדריכה את הטיול להידרה יחד עם קובי מידן, בעקבות לאונרד כהן.
בימי הזוהר שלה הייתה הידרה אימפריה ימית, עם כעשרים אלף תושבים (צילום: Kamchatka)
לאונרד כהן מצטרף
פחות משלוש שנים לאחר צאתו של הסרט לאקרנים, מגיע לכאן גם לאונרד כהן, אז עדיין משורר שזכה להכרה רק בקנדה מולדתו, מתאהב באי ומשתקע בו למספר שנים. הוא מתאהב גם במריאן איהלן, נורווגית שנשואה לסופר אקסל ינסן. הנישואים לא משהו, מריאן עוברת לגור עם לאונרד והרומן שלהם מהדהד ומונצח בשיר "להתראות, מריאן" ובסרט התיעודי הנפלא "לאונרד ומריאן, מילים של אהבה". הבית שכהן רכש אז, תמורת 1,500 דולר בלבד, שייך עד היום למשפחתו. עוד נחזור אל הבית הזה.
טריילר לסרט התיעודי על הרומן בין לאונרד ומריאן, עם צילומים של הזוג בהידרה
הרומן בין השניים מונצח בשיר הנפלא "להתראות, מריאן". תנו לו ללוות אתכם בהמשך הקריאה
איך מגיעים להידרה
ניתן להגיע לאי במעבורות ובסירות בלבד. מנמל פיראוס יוצאות מעבורות פעמיים ביום, ומשך ההפלגה כשעתיים וחצי. קל ומהיר יותר להגיע להידרה מאחד הנמלים הקטנטנים של קצה האצבע המזרחית של חצי האי פלופונס : מטוחי ( Metochi ), ארמיוני ( Ermioni ) או פורטו חלי ( Porto Cheli ). התדירות הגבוהה ביותר היא ממטוחי, ומשך השייט בין 20-30 דקות ( כאן תוכלו לבדוק את זמני יציאת המעבורת). בהידרה אסורה הנסיעה בכלי רכב ממונעים, והדרך להתנייד כאן היא בהליכה או על גבי חמורים וסוסים (וניתן גם להיעזר בשירותיהן של סירות מונית).
כתבה על מסלול טיול מעגלי בפלופונס
אפשרות נוספת: הפלגות של יום שלם לאי הידרה ולאיים השכנים - בסירת מפרש או סירת מנוע, בסירה פרטית או בסיור מאורגן, עם או בלי ארוחת צהרים.
אל הידרה תוכלו להגיע במעבורת ממספר נמלים ביוון (צילום: Vaivirga)
כמה זמן להקדיש לאי
אפשר לטייל חצי יום ואפשר לשהות כאן שבוע ויותר, זה תלוי בעיקר בכם. זהו המקום לקחת את הזמן בנחת, לשבת בכל יום בבית קפה אחר, ללכת ברגל לחופים המרוחקים או לקחת לשם סירת מונית, ליהנות מהמסעדות המצוינות, לבקר במוזיאונים הקטנים המציגים תערוכות יפות ואולי מדי פעם לתפוס באקראי ערב מוסיקלי באחת הטברנות. אחרי שהייתי כאן למעלה מעשר פעמים, אני שמחה לחזור בכל פעם מחדש ובכל פעם מחדש גם נעצבת לעזוב.
איפה לנים בהידרה
העיר הידרה היא למעשה היחידה באי, ובדיוק כמו בתיאור של הנרי מילר – היא בנויה כמו אמפיתיאטרון סביב המפרץ. כלל אצבע: ככל שהמלון רחוק יותר מקו החוף, כך תיאלצו ללכת מרחק גדול יותר בעלייה עד שתגיעו אליו. יש מלונות יקרים להחריד ויש חדרי אירוח נעימים שלא ירוששו אתכם.
אפשרויות לינה בהידרה
העיר הידרה, אמפיתאטרון סביב המפרץ (צילום: Gatsi)
המלצות לינה בהידרה
מלון לטו הידרה ( Hotel Leto Hydra ) הוא מלון בוטיק ברמת 5 כוכבים הממוקם באחוזה משופצת, כ-200 מטר מהנמל. במלון 21 חדרים מרווחים, חלקם מקושרים ביניהם ומתאימים למשפחות, וכן טרקלין אלגנטי עם מגוון משקאות, ספא וחדר כושר, וחצר נעימה בה ניתן גם ליהנות מארוחת הבוקר העשירה.
מלון הדירות נסאה ( NESEA Boutique Apartments ) מרוחק כשלוש דקות הליכה מהנמל, ומציע דירות גדולות ומודרניות, בחלקן מרפסת קטנה עם נוף להרים. הדירות ממוזגות ומאובזרות, עם פינות ישיבה, סלון, מטבח וחדר שינה אחד או שניים. שימו לב שנדרשת הזמנה של שני לילות לפחות.
טיול רגלי בעיר (לא שיש דרך אחרת)
כשתגיעו לנמל, תבחינו מייד בשורה של בתי קפה ומסעדות על הרציף, ולצידם עומדים וממתינים החמורים. נקישות פרסותיהם של החמורים ילוו אתכם לאורך כל השהות כאן; זוהי הדרך המקובלת להעביר משאות כבדים ממקום למקום וזהו חלק בלתי נפרד מהפסקול של האי.
הרימו את מבטכם למעלה, עד שתבחינו במגדל שעון יפה במיוחד, בסגנון ונציאני. המגדל הזה ייראה לעיניכם כמעט מכל מקום ברחבי העיר והוא ישמש לכם סימן דרך. הורידו את מבטכם מהשעון למטה, שם ישנו בית קפה בשם Roloi – "שעון" ביוונית.
פעם, בתקופה שלאונרד כהן הגיע הנה, קראו לו Katsikas – "עז". לעיזים שלום, זהו רק שמו של בעל הבית שקרא כך גם למקום. זהו אתר מיתולוגי בעיר, משום שכאן נהגו לאונרד וחבריו לשבת במשך שעות וכאן בדיוק, לפי הביוגרפיה שלו, פגש את מריאן בפעם הראשונה. שבו רגע בקפה הזה או באחד משכניו. רק הגעתם, לאן אתם ממהרים?
בית הקפה רולוי מתחת למגדל השעון בנמל הידרה (צילום: אורלי פינקלמן)
אל ביתו של לאונרד כהן, ועוד שני בתים שכדאי לבקר בהם
קפה רולוי שוכן בצמוד לסמטה שיוצאת מכיוון הנמל ועולה למעלה, במעלה ההר. היכנסו לסמטה הזו, היא תוביל אתכם אל ביתו של לאונרד כהן. בדרך, כדאי לבקר בשני בתים נוספים שהפכו למוזיאונים:
אחוזת קונדוריוטיס ( Lazaros Koundouriotis Historical Mansion )
משפחת קונדיוריוטיס הייתה אחת המשפחות העשירות של האי, מתוכה יצאו מנהיגים מקומיים ואף מנהיגים בסדר גודל לאומי. האחוזה המדוברת שימשה אותם לאירוח משלחות רשמיות, ואחרי שהמשפחה נטשה את האי היא נתרמה למדינה והפכה לשלוחה של המוזיאון ההיסטורי באתונה. במקום תצוגה מרשימה של בית מידות מפואר של עשירי האי, תערוכות אומנות מתחלפות יפות מאוד וכן תערוכה מקסימה של תלבושות מסורתיות מכל רחבי יוון.
פתוח מדי יום בין השעות 10:00-16:00, דמי כניסה: 10 יורו (ישנה הנחה לגמלאים).
המרפסת של אחוזת קונדוריוטיס (צילום: אורלי פינקלמן)
ביתו של הצייר פאנאיוטיס טטסיס ( Tetsis Home & Studio )
בית צנוע בהרבה, ממנו אפשר ללמוד כיצד חיו פשוטי העם. מרשים לראות את חנות המכולת שהייתה בבעלות המשפחה והשתמרה כפי שהייתה פעם, ומרשים לא פחות לבקר בסטודיו של הצייר, שציוריו מוצגים בגלריה הלאומית ב אתונה . הכניסה כלולה במחיר הכרטיס של אחוזת קונדוריוטיס. ניתן לבקש באחוזה שיבואו לפתוח עבורכם את ביתו של הצייר.
המכולת הישנה בבית הוריו של טטסיס (צילום: אורלי פינקלמן)
ביתו של לאונרד כהן
אחד האזכורים הבודדים באי לכך שבמשך מספר שנים התגורר בו אחד היוצרים הגדולים במאה ה-20, הוא הסמטה בה נמצא ביתו של כהן, הקרויה על שמו. הבית, שעד היום הוא בבעלות יורשיו של כהן, נמצא מרחק צעדים אחדים מביתו של הצייר טטסיס, ואינו פתוח לקהל. תזהו את הבית לפי הדלת האפורה שלו. שימו לב למקוש הדלת ולסמל המגן דוד המתחבא מאחוריו.
ביתו של לאונרד כהן (צילום: אורלי פינקלמן)
אם היה למישהו ספק שכאן גר יהודי... (צילום: אורלי פינקלמן)
חופים (הם לפעמים תירוץ לעוד מסלול הליכה)
הידרה היא צוק המתרומם היישר מהים, והמקומות בהם ניתן לשבת ולטבול במים, מדליקים ככל שיהיו, בקושי ראויים להיקרא חופים. במקרה הטוב אלה חופים עם חלוקי נחל (באופן אישי אני אוהבת חופים כאלה) ובמקרה הפחות טוב תמצאו משטח בטון יצוק שממנו תקפצו למים. ובכל זאת, קשה לדמיין ביקור באי יווני ללא טבילה בים, ותוכלו לבחור באחד או יותר מבין החופים הבאים, אשר אל מרביתם ניתן להגיע בהליכה לאורך הטיילת היפה של האי.
Spilia Beach
זוהי הנקודה הקרובה ביותר לנמל של הידרה, כלומר לעיר. על המצוק יש בר שממנו יורדות מספר מדרגות אל משטח בטון שעליו יושבים המשתזפים. זהו מקום בטוח לקפיצות למים משום שהמים שם עמוקים יחסית, ויש כמובן סולם שמאפשר לעלות בחזרה אל משטח השיזוף. מעט מערבה משם נמצא עוד חוף פצפון, בשם Avlaki Beach , בו אין שירותי חוף.
Paralia Kaminia
אם תלכו עוד מערבה בטיילת היפה לאורך המצוק, תגיעו למסעדה בשם Castello . ממש מתחתיה נמצא אחד החופים הקטנים והחמודים באי. זה כבר קצת יותר דומה לחוף, עם שמשיות וכסאות נוח.
Paralia Vlychos
המשיכו מערבה (ובהזדמנות תודו לי על הטיול היפה), ותגיעו אל הכפר הקטנטן וליכוס ( Vlichos ). החוף שם הוא מעט גדול יותר, עם שירותי חוף מסודרים ואפילו 2-3 מסעדות שנחמד לשבת בהן. בהליכה רצופה, תוכלו לחזור להידרה בתוך 30-40 דקות. תוכלו גם לבקש באחת המסעדות שיזמינו עבורכם Water Taxi איתה תוכלו לחזור לעיר בשייט של דקות ספורות.
Mandraki Beach
זהו החוף החולי היחיד באי, יש בו ריזורט קטן אך מפואר ( Mandraki Beach Resort ) וההגעה אליו כרוכה במעט מאמץ. אם עד עכשיו הלכנו מערבה מהעיר (ונהנינו על הדרך מטיול יפהפה), כדי להגיע למנדראקי נצטרך לפנות מהנמל של הידרה לכיוון מזרח. בהליכה לא מאוד מהירה, נגיע אל המפרץ בתוך 45 דקות. בדרך, לא נוכל להתעלם מהשמש הענקית של אפולו, פסלו של האומן האמריקני הנודע ג'ף קונס ב- DESTE – המבנה שהיה פעם בית מטבחיים והיום מוצגות בו תערוכות מתחלפות של אומנות מודרנית. לא חייבים ללכת ברגל, אפשר לקחת סירת מונית מהנמל של הידרה (גג עשר דקות) ולתאם עם הקפטן את שעת האיסוף חזרה.
פסל אפולו של ג'ף קונס, בדרך לחוף מנדראקי (צילום: אורלי פינקלמן)
חוף מנדראקי, החוף החולי היחיד באי, ובו ריזורט מפואר (Mandraki Beach Resort)
Agios Nikolaos Beach
זהו החוף החביב עליי מכולם, למרות שהוא רחוק עד כדי כך מהמרכז שאפשר להגיע אליו רק בסירת מונית. הוא נמצא בצד הדרום-מערבי של האי, במפרץ שמימיו צלולים ושקטים. יש בו שמשיות ומיטות שיזוף בשפע (20 יורו לסט), וכן בר חוף חביב עם ארוחות קלות, קוקטיילים ושתייה קלה. השלווה מוחלטת. "מוניות שירות ימיות" יוצאות לכאן בשעות קבועות מהנמל (20 יורו הלוך ושוב), ואפשר להתעדכן ולהזמין מקום אצל קפטן ואסיליס בטלפון 306940999056+.
מסעדות מומלצות באי הידרה
ככל שאי הוא יותר תיירותי (והידרה הוא כזה, גם אם זה לא פוגע בקסם שלו), כך נפגוש בו יותר מסעדות שאינן נצמדות לתפריט היווני הקלאסי. רשימה חלקית ביותר של מקומות שאני אוהבת לשבת בהם בעת ביקורי באי:
Mikra Anglia – מסעדת שף משגעת ולא מאוד יקרה. מנות טעימות ביותר מהמטבח היווני המסורתי עם טוויסט מודרני.
Piato – מסעדה יוונית בנמל, שקירותיה מעוטרים בצלחות אותן ציירו הסועדים. האוכל יווני מסורתי, טעים מאוד, וכמובן שנעים לשבת שם ולבהות בעוברים ושבים.
Plakostroto – בר-מסעדה בתוך גינה רחבת ידיים, תפריט מצומצם ואיכותי, לא מסורתי. קוקטיילים ויינות מצוינים.
Xeri Elia – מסעדה יוונית מסורתית בכיכר קטנה ויפה. האוכל טעים ואיכותי, אבל מה שחשוב פה בעיקר הוא הסנטימנט: לא זו בלבד שיש תמונה מפורסמת של לאונרד שיושב עם גיטרה ונשען על עץ התות, אלא שהוא אף הקדיש למקום את אחד משיריו היפים (שלא זכו להלחנה).
Psaropoula – מסעדת גריל (בשר ודגים), אוכל יווני מסורתי מצוין, במרפסת הצופה אל הנמל.
Techne – מסעדת שף מצוינת, בדרך ההולכת מהידרה מערבה לחוף קמיני, על המצוק. מטבח יצירתי וטעים במיוחד.
יש עוד המון מסעדות, ואני תמיד ממליצה להתייעץ עם המארחים שלכם, ולא להינעל רק על אלה שקראתם עליהן בהמלצות.
קניות בהידרה
סביב הנמל ובסמטאות היוצאות ממנו יש מגוון מסחרר של חנויות, רובן המכריע מיועדות לתיירים והמחירים בהתאם. אם אתם מחפשים מציאות, הידרה אינה המקום. אם אתם אוהבים בוטיקים יפים עם מגוון איכותי, אתם בהחלט עשויים ליהנות מהשיטוט בחנויות.
יש דבר אחד שאני ממליצה לכם להביא מהאי, משום שהוא ייחודי לאי ולא תמצאו אותו בשום מקום אחר: אמיגדלוטה ( Amygdalota ). אלה הם מגדלי מרציפן קטנים ומטריפים, ואת הטובים שבהם אני קונה בקונדיטוריה קטנה בשם Anemṓnē בקרבת הנמל. זו מזכרת נהדרת וטעימה להביא הביתה.
באתי כדי לנשום, ונשמתי
ובחזרה להנרי מילר. בכל ביקור בהידרה, אני מבינה טוב יותר למה התכוון כשתיאר את האי כאתנחתא בפרטיטורה המוזיקלית של הבריאה. בכל ביקור מחדש, הפרטיטורה של חיינו נעשית פרועה יותר ויותר, והצורך שלנו באתנחתא עולה.
הידרה היא פיסת הרמוניה בתוך דיסהרמוניה מתמשכת, היא דורשת מאיתנו להשתהות, לא למהר, לנשום בקצב טפיפות רגלי החמורים או בקצב התנודות של הסירות במרינה, וגם, תוך כדי נשימה, היא מאפשרת לנו לחוות את המפגש בין אחד הטרובדורים הגדולים של המאה העשרים למקום בו מצא אהבה, תשוקה, שלווה וסערות נפש גם יחד.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול בחצי האי פלופונס
הפלגה באיים הסרוניים
כתבות על איי יוון
הכותבת היא מדריכת טיולים בחברה הגיאוגרפית, ובין היתר מדריכה את הטיול להידרה יחד עם קובי מידן, בעקבות לאונרד כהן.
טריילר לסרט התיעודי על הרומן בין לאונרד ומריאן, עם צילומים של הזוג בהידרה
הרומן בין השניים מונצח בשיר הנפלא "להתראות, מריאן". תנו לו ללוות אתכם בהמשך הקריאה
אפשרות נוספת: הפלגות של יום שלם לאי הידרה ולאיים השכנים - בסירת מפרש או סירת מנוע, בסירה פרטית או בסיור מאורגן, עם או בלי ארוחת צהרים.
אל הידרה תוכלו להגיע במעבורת ממספר נמלים ביוון (צילום: Vaivirga)
כמה זמן להקדיש לאי
אפשר לטייל חצי יום ואפשר לשהות כאן שבוע ויותר, זה תלוי בעיקר בכם. זהו המקום לקחת את הזמן בנחת, לשבת בכל יום בבית קפה אחר, ללכת ברגל לחופים המרוחקים או לקחת לשם סירת מונית, ליהנות מהמסעדות המצוינות, לבקר במוזיאונים הקטנים המציגים תערוכות יפות ואולי מדי פעם לתפוס באקראי ערב מוסיקלי באחת הטברנות. אחרי שהייתי כאן למעלה מעשר פעמים, אני שמחה לחזור בכל פעם מחדש ובכל פעם מחדש גם נעצבת לעזוב.
איפה לנים בהידרה
העיר הידרה היא למעשה היחידה באי, ובדיוק כמו בתיאור של הנרי מילר – היא בנויה כמו אמפיתיאטרון סביב המפרץ. כלל אצבע: ככל שהמלון רחוק יותר מקו החוף, כך תיאלצו ללכת מרחק גדול יותר בעלייה עד שתגיעו אליו. יש מלונות יקרים להחריד ויש חדרי אירוח נעימים שלא ירוששו אתכם.
אפשרויות לינה בהידרה
העיר הידרה, אמפיתאטרון סביב המפרץ (צילום: Gatsi)
המלצות לינה בהידרה
מלון לטו הידרה ( Hotel Leto Hydra ) הוא מלון בוטיק ברמת 5 כוכבים הממוקם באחוזה משופצת, כ-200 מטר מהנמל. במלון 21 חדרים מרווחים, חלקם מקושרים ביניהם ומתאימים למשפחות, וכן טרקלין אלגנטי עם מגוון משקאות, ספא וחדר כושר, וחצר נעימה בה ניתן גם ליהנות מארוחת הבוקר העשירה.
מלון הדירות נסאה ( NESEA Boutique Apartments ) מרוחק כשלוש דקות הליכה מהנמל, ומציע דירות גדולות ומודרניות, בחלקן מרפסת קטנה עם נוף להרים. הדירות ממוזגות ומאובזרות, עם פינות ישיבה, סלון, מטבח וחדר שינה אחד או שניים. שימו לב שנדרשת הזמנה של שני לילות לפחות.
טיול רגלי בעיר (לא שיש דרך אחרת)
כשתגיעו לנמל, תבחינו מייד בשורה של בתי קפה ומסעדות על הרציף, ולצידם עומדים וממתינים החמורים. נקישות פרסותיהם של החמורים ילוו אתכם לאורך כל השהות כאן; זוהי הדרך המקובלת להעביר משאות כבדים ממקום למקום וזהו חלק בלתי נפרד מהפסקול של האי.
הרימו את מבטכם למעלה, עד שתבחינו במגדל שעון יפה במיוחד, בסגנון ונציאני. המגדל הזה ייראה לעיניכם כמעט מכל מקום ברחבי העיר והוא ישמש לכם סימן דרך. הורידו את מבטכם מהשעון למטה, שם ישנו בית קפה בשם Roloi – "שעון" ביוונית.
פעם, בתקופה שלאונרד כהן הגיע הנה, קראו לו Katsikas – "עז". לעיזים שלום, זהו רק שמו של בעל הבית שקרא כך גם למקום. זהו אתר מיתולוגי בעיר, משום שכאן נהגו לאונרד וחבריו לשבת במשך שעות וכאן בדיוק, לפי הביוגרפיה שלו, פגש את מריאן בפעם הראשונה. שבו רגע בקפה הזה או באחד משכניו. רק הגעתם, לאן אתם ממהרים?
בית הקפה רולוי מתחת למגדל השעון בנמל הידרה (צילום: אורלי פינקלמן)
אל ביתו של לאונרד כהן, ועוד שני בתים שכדאי לבקר בהם
קפה רולוי שוכן בצמוד לסמטה שיוצאת מכיוון הנמל ועולה למעלה, במעלה ההר. היכנסו לסמטה הזו, היא תוביל אתכם אל ביתו של לאונרד כהן. בדרך, כדאי לבקר בשני בתים נוספים שהפכו למוזיאונים:
אחוזת קונדוריוטיס ( Lazaros Koundouriotis Historical Mansion )
משפחת קונדיוריוטיס הייתה אחת המשפחות העשירות של האי, מתוכה יצאו מנהיגים מקומיים ואף מנהיגים בסדר גודל לאומי. האחוזה המדוברת שימשה אותם לאירוח משלחות רשמיות, ואחרי שהמשפחה נטשה את האי היא נתרמה למדינה והפכה לשלוחה של המוזיאון ההיסטורי באתונה. במקום תצוגה מרשימה של בית מידות מפואר של עשירי האי, תערוכות אומנות מתחלפות יפות מאוד וכן תערוכה מקסימה של תלבושות מסורתיות מכל רחבי יוון.
פתוח מדי יום בין השעות 10:00-16:00, דמי כניסה: 10 יורו (ישנה הנחה לגמלאים).
המרפסת של אחוזת קונדוריוטיס (צילום: אורלי פינקלמן)
ביתו של הצייר פאנאיוטיס טטסיס ( Tetsis Home & Studio )
בית צנוע בהרבה, ממנו אפשר ללמוד כיצד חיו פשוטי העם. מרשים לראות את חנות המכולת שהייתה בבעלות המשפחה והשתמרה כפי שהייתה פעם, ומרשים לא פחות לבקר בסטודיו של הצייר, שציוריו מוצגים בגלריה הלאומית ב אתונה . הכניסה כלולה במחיר הכרטיס של אחוזת קונדוריוטיס. ניתן לבקש באחוזה שיבואו לפתוח עבורכם את ביתו של הצייר.
המכולת הישנה בבית הוריו של טטסיס (צילום: אורלי פינקלמן)
ביתו של לאונרד כהן
אחד האזכורים הבודדים באי לכך שבמשך מספר שנים התגורר בו אחד היוצרים הגדולים במאה ה-20, הוא הסמטה בה נמצא ביתו של כהן, הקרויה על שמו. הבית, שעד היום הוא בבעלות יורשיו של כהן, נמצא מרחק צעדים אחדים מביתו של הצייר טטסיס, ואינו פתוח לקהל. תזהו את הבית לפי הדלת האפורה שלו. שימו לב למקוש הדלת ולסמל המגן דוד המתחבא מאחוריו.
ביתו של לאונרד כהן (צילום: אורלי פינקלמן)
אם היה למישהו ספק שכאן גר יהודי... (צילום: אורלי פינקלמן)
חופים (הם לפעמים תירוץ לעוד מסלול הליכה)
הידרה היא צוק המתרומם היישר מהים, והמקומות בהם ניתן לשבת ולטבול במים, מדליקים ככל שיהיו, בקושי ראויים להיקרא חופים. במקרה הטוב אלה חופים עם חלוקי נחל (באופן אישי אני אוהבת חופים כאלה) ובמקרה הפחות טוב תמצאו משטח בטון יצוק שממנו תקפצו למים. ובכל זאת, קשה לדמיין ביקור באי יווני ללא טבילה בים, ותוכלו לבחור באחד או יותר מבין החופים הבאים, אשר אל מרביתם ניתן להגיע בהליכה לאורך הטיילת היפה של האי.
Spilia Beach
זוהי הנקודה הקרובה ביותר לנמל של הידרה, כלומר לעיר. על המצוק יש בר שממנו יורדות מספר מדרגות אל משטח בטון שעליו יושבים המשתזפים. זהו מקום בטוח לקפיצות למים משום שהמים שם עמוקים יחסית, ויש כמובן סולם שמאפשר לעלות בחזרה אל משטח השיזוף. מעט מערבה משם נמצא עוד חוף פצפון, בשם Avlaki Beach , בו אין שירותי חוף.
Paralia Kaminia
אם תלכו עוד מערבה בטיילת היפה לאורך המצוק, תגיעו למסעדה בשם Castello . ממש מתחתיה נמצא אחד החופים הקטנים והחמודים באי. זה כבר קצת יותר דומה לחוף, עם שמשיות וכסאות נוח.
Paralia Vlychos
המשיכו מערבה (ובהזדמנות תודו לי על הטיול היפה), ותגיעו אל הכפר הקטנטן וליכוס ( Vlichos ). החוף שם הוא מעט גדול יותר, עם שירותי חוף מסודרים ואפילו 2-3 מסעדות שנחמד לשבת בהן. בהליכה רצופה, תוכלו לחזור להידרה בתוך 30-40 דקות. תוכלו גם לבקש באחת המסעדות שיזמינו עבורכם Water Taxi איתה תוכלו לחזור לעיר בשייט של דקות ספורות.
Mandraki Beach
זהו החוף החולי היחיד באי, יש בו ריזורט קטן אך מפואר ( Mandraki Beach Resort ) וההגעה אליו כרוכה במעט מאמץ. אם עד עכשיו הלכנו מערבה מהעיר (ונהנינו על הדרך מטיול יפהפה), כדי להגיע למנדראקי נצטרך לפנות מהנמל של הידרה לכיוון מזרח. בהליכה לא מאוד מהירה, נגיע אל המפרץ בתוך 45 דקות. בדרך, לא נוכל להתעלם מהשמש הענקית של אפולו, פסלו של האומן האמריקני הנודע ג'ף קונס ב- DESTE – המבנה שהיה פעם בית מטבחיים והיום מוצגות בו תערוכות מתחלפות של אומנות מודרנית. לא חייבים ללכת ברגל, אפשר לקחת סירת מונית מהנמל של הידרה (גג עשר דקות) ולתאם עם הקפטן את שעת האיסוף חזרה.
פסל אפולו של ג'ף קונס, בדרך לחוף מנדראקי (צילום: אורלי פינקלמן)
חוף מנדראקי, החוף החולי היחיד באי, ובו ריזורט מפואר (Mandraki Beach Resort)
Agios Nikolaos Beach
זהו החוף החביב עליי מכולם, למרות שהוא רחוק עד כדי כך מהמרכז שאפשר להגיע אליו רק בסירת מונית. הוא נמצא בצד הדרום-מערבי של האי, במפרץ שמימיו צלולים ושקטים. יש בו שמשיות ומיטות שיזוף בשפע (20 יורו לסט), וכן בר חוף חביב עם ארוחות קלות, קוקטיילים ושתייה קלה. השלווה מוחלטת. "מוניות שירות ימיות" יוצאות לכאן בשעות קבועות מהנמל (20 יורו הלוך ושוב), ואפשר להתעדכן ולהזמין מקום אצל קפטן ואסיליס בטלפון 306940999056+.
מסעדות מומלצות באי הידרה
ככל שאי הוא יותר תיירותי (והידרה הוא כזה, גם אם זה לא פוגע בקסם שלו), כך נפגוש בו יותר מסעדות שאינן נצמדות לתפריט היווני הקלאסי. רשימה חלקית ביותר של מקומות שאני אוהבת לשבת בהם בעת ביקורי באי:
Mikra Anglia – מסעדת שף משגעת ולא מאוד יקרה. מנות טעימות ביותר מהמטבח היווני המסורתי עם טוויסט מודרני.
Piato – מסעדה יוונית בנמל, שקירותיה מעוטרים בצלחות אותן ציירו הסועדים. האוכל יווני מסורתי, טעים מאוד, וכמובן שנעים לשבת שם ולבהות בעוברים ושבים.
Plakostroto – בר-מסעדה בתוך גינה רחבת ידיים, תפריט מצומצם ואיכותי, לא מסורתי. קוקטיילים ויינות מצוינים.
Xeri Elia – מסעדה יוונית מסורתית בכיכר קטנה ויפה. האוכל טעים ואיכותי, אבל מה שחשוב פה בעיקר הוא הסנטימנט: לא זו בלבד שיש תמונה מפורסמת של לאונרד שיושב עם גיטרה ונשען על עץ התות, אלא שהוא אף הקדיש למקום את אחד משיריו היפים (שלא זכו להלחנה).
Psaropoula – מסעדת גריל (בשר ודגים), אוכל יווני מסורתי מצוין, במרפסת הצופה אל הנמל.
Techne – מסעדת שף מצוינת, בדרך ההולכת מהידרה מערבה לחוף קמיני, על המצוק. מטבח יצירתי וטעים במיוחד.
יש עוד המון מסעדות, ואני תמיד ממליצה להתייעץ עם המארחים שלכם, ולא להינעל רק על אלה שקראתם עליהן בהמלצות.
קניות בהידרה
סביב הנמל ובסמטאות היוצאות ממנו יש מגוון מסחרר של חנויות, רובן המכריע מיועדות לתיירים והמחירים בהתאם. אם אתם מחפשים מציאות, הידרה אינה המקום. אם אתם אוהבים בוטיקים יפים עם מגוון איכותי, אתם בהחלט עשויים ליהנות מהשיטוט בחנויות.
יש דבר אחד שאני ממליצה לכם להביא מהאי, משום שהוא ייחודי לאי ולא תמצאו אותו בשום מקום אחר: אמיגדלוטה ( Amygdalota ). אלה הם מגדלי מרציפן קטנים ומטריפים, ואת הטובים שבהם אני קונה בקונדיטוריה קטנה בשם Anemṓnē בקרבת הנמל. זו מזכרת נהדרת וטעימה להביא הביתה.
באתי כדי לנשום, ונשמתי
ובחזרה להנרי מילר. בכל ביקור בהידרה, אני מבינה טוב יותר למה התכוון כשתיאר את האי כאתנחתא בפרטיטורה המוזיקלית של הבריאה. בכל ביקור מחדש, הפרטיטורה של חיינו נעשית פרועה יותר ויותר, והצורך שלנו באתנחתא עולה.
הידרה היא פיסת הרמוניה בתוך דיסהרמוניה מתמשכת, היא דורשת מאיתנו להשתהות, לא למהר, לנשום בקצב טפיפות רגלי החמורים או בקצב התנודות של הסירות במרינה, וגם, תוך כדי נשימה, היא מאפשרת לנו לחוות את המפגש בין אחד הטרובדורים הגדולים של המאה העשרים למקום בו מצא אהבה, תשוקה, שלווה וסערות נפש גם יחד.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול בחצי האי פלופונס
הפלגה באיים הסרוניים
כתבות על איי יוון
הכותבת היא מדריכת טיולים בחברה הגיאוגרפית, ובין היתר מדריכה את הטיול להידרה יחד עם קובי מידן, בעקבות לאונרד כהן.
איפה לנים בהידרה
העיר הידרה היא למעשה היחידה באי, ובדיוק כמו בתיאור של הנרי מילר – היא בנויה כמו אמפיתיאטרון סביב המפרץ. כלל אצבע: ככל שהמלון רחוק יותר מקו החוף, כך תיאלצו ללכת מרחק גדול יותר בעלייה עד שתגיעו אליו. יש מלונות יקרים להחריד ויש חדרי אירוח נעימים שלא ירוששו אתכם.
אפשרויות לינה בהידרה
העיר הידרה, אמפיתאטרון סביב המפרץ (צילום: Gatsi)
המלצות לינה בהידרה
טיול רגלי בעיר (לא שיש דרך אחרת)
בית הקפה רולוי מתחת למגדל השעון בנמל הידרה (צילום: אורלי פינקלמן)
המרפסת של אחוזת קונדוריוטיס (צילום: אורלי פינקלמן)
המכולת הישנה בבית הוריו של טטסיס (צילום: אורלי פינקלמן)
ביתו של לאונרד כהן (צילום: אורלי פינקלמן)
אם היה למישהו ספק שכאן גר יהודי... (צילום: אורלי פינקלמן)
חופים (הם לפעמים תירוץ לעוד מסלול הליכה)
הידרה היא צוק המתרומם היישר מהים, והמקומות בהם ניתן לשבת ולטבול במים, מדליקים ככל שיהיו, בקושי ראויים להיקרא חופים. במקרה הטוב אלה חופים עם חלוקי נחל (באופן אישי אני אוהבת חופים כאלה) ובמקרה הפחות טוב תמצאו משטח בטון יצוק שממנו תקפצו למים. ובכל זאת, קשה לדמיין ביקור באי יווני ללא טבילה בים, ותוכלו לבחור באחד או יותר מבין החופים הבאים, אשר אל מרביתם ניתן להגיע בהליכה לאורך הטיילת היפה של האי.
Spilia Beach
זוהי הנקודה הקרובה ביותר לנמל של הידרה, כלומר לעיר. על המצוק יש בר שממנו יורדות מספר מדרגות אל משטח בטון שעליו יושבים המשתזפים. זהו מקום בטוח לקפיצות למים משום שהמים שם עמוקים יחסית, ויש כמובן סולם שמאפשר לעלות בחזרה אל משטח השיזוף. מעט מערבה משם נמצא עוד חוף פצפון, בשם Avlaki Beach , בו אין שירותי חוף.
Paralia Kaminia
אם תלכו עוד מערבה בטיילת היפה לאורך המצוק, תגיעו למסעדה בשם Castello . ממש מתחתיה נמצא אחד החופים הקטנים והחמודים באי. זה כבר קצת יותר דומה לחוף, עם שמשיות וכסאות נוח.
Paralia Vlychos
המשיכו מערבה (ובהזדמנות תודו לי על הטיול היפה), ותגיעו אל הכפר הקטנטן וליכוס ( Vlichos ). החוף שם הוא מעט גדול יותר, עם שירותי חוף מסודרים ואפילו 2-3 מסעדות שנחמד לשבת בהן. בהליכה רצופה, תוכלו לחזור להידרה בתוך 30-40 דקות. תוכלו גם לבקש באחת המסעדות שיזמינו עבורכם Water Taxi איתה תוכלו לחזור לעיר בשייט של דקות ספורות.
Mandraki Beach
זהו החוף החולי היחיד באי, יש בו ריזורט קטן אך מפואר ( Mandraki Beach Resort ) וההגעה אליו כרוכה במעט מאמץ. אם עד עכשיו הלכנו מערבה מהעיר (ונהנינו על הדרך מטיול יפהפה), כדי להגיע למנדראקי נצטרך לפנות מהנמל של הידרה לכיוון מזרח. בהליכה לא מאוד מהירה, נגיע אל המפרץ בתוך 45 דקות. בדרך, לא נוכל להתעלם מהשמש הענקית של אפולו, פסלו של האומן האמריקני הנודע ג'ף קונס ב- DESTE – המבנה שהיה פעם בית מטבחיים והיום מוצגות בו תערוכות מתחלפות של אומנות מודרנית. לא חייבים ללכת ברגל, אפשר לקחת סירת מונית מהנמל של הידרה (גג עשר דקות) ולתאם עם הקפטן את שעת האיסוף חזרה.
פסל אפולו של ג'ף קונס, בדרך לחוף מנדראקי (צילום: אורלי פינקלמן)
חוף מנדראקי, החוף החולי היחיד באי, ובו ריזורט מפואר (Mandraki Beach Resort)
Agios Nikolaos Beach
זהו החוף החביב עליי מכולם, למרות שהוא רחוק עד כדי כך מהמרכז שאפשר להגיע אליו רק בסירת מונית. הוא נמצא בצד הדרום-מערבי של האי, במפרץ שמימיו צלולים ושקטים. יש בו שמשיות ומיטות שיזוף בשפע (20 יורו לסט), וכן בר חוף חביב עם ארוחות קלות, קוקטיילים ושתייה קלה. השלווה מוחלטת. "מוניות שירות ימיות" יוצאות לכאן בשעות קבועות מהנמל (20 יורו הלוך ושוב), ואפשר להתעדכן ולהזמין מקום אצל קפטן ואסיליס בטלפון 306940999056+.
מסעדות מומלצות באי הידרה
ככל שאי הוא יותר תיירותי (והידרה הוא כזה, גם אם זה לא פוגע בקסם שלו), כך נפגוש בו יותר מסעדות שאינן נצמדות לתפריט היווני הקלאסי. רשימה חלקית ביותר של מקומות שאני אוהבת לשבת בהם בעת ביקורי באי:
Mikra Anglia – מסעדת שף משגעת ולא מאוד יקרה. מנות טעימות ביותר מהמטבח היווני המסורתי עם טוויסט מודרני.
Piato – מסעדה יוונית בנמל, שקירותיה מעוטרים בצלחות אותן ציירו הסועדים. האוכל יווני מסורתי, טעים מאוד, וכמובן שנעים לשבת שם ולבהות בעוברים ושבים.
Plakostroto – בר-מסעדה בתוך גינה רחבת ידיים, תפריט מצומצם ואיכותי, לא מסורתי. קוקטיילים ויינות מצוינים.
Xeri Elia – מסעדה יוונית מסורתית בכיכר קטנה ויפה. האוכל טעים ואיכותי, אבל מה שחשוב פה בעיקר הוא הסנטימנט: לא זו בלבד שיש תמונה מפורסמת של לאונרד שיושב עם גיטרה ונשען על עץ התות, אלא שהוא אף הקדיש למקום את אחד משיריו היפים (שלא זכו להלחנה).
Psaropoula – מסעדת גריל (בשר ודגים), אוכל יווני מסורתי מצוין, במרפסת הצופה אל הנמל.
Techne – מסעדת שף מצוינת, בדרך ההולכת מהידרה מערבה לחוף קמיני, על המצוק. מטבח יצירתי וטעים במיוחד.
יש עוד המון מסעדות, ואני תמיד ממליצה להתייעץ עם המארחים שלכם, ולא להינעל רק על אלה שקראתם עליהן בהמלצות.
קניות בהידרה
סביב הנמל ובסמטאות היוצאות ממנו יש מגוון מסחרר של חנויות, רובן המכריע מיועדות לתיירים והמחירים בהתאם. אם אתם מחפשים מציאות, הידרה אינה המקום. אם אתם אוהבים בוטיקים יפים עם מגוון איכותי, אתם בהחלט עשויים ליהנות מהשיטוט בחנויות.
יש דבר אחד שאני ממליצה לכם להביא מהאי, משום שהוא ייחודי לאי ולא תמצאו אותו בשום מקום אחר: אמיגדלוטה ( Amygdalota ). אלה הם מגדלי מרציפן קטנים ומטריפים, ואת הטובים שבהם אני קונה בקונדיטוריה קטנה בשם Anemṓnē בקרבת הנמל. זו מזכרת נהדרת וטעימה להביא הביתה.
באתי כדי לנשום, ונשמתי
ובחזרה להנרי מילר. בכל ביקור בהידרה, אני מבינה טוב יותר למה התכוון כשתיאר את האי כאתנחתא בפרטיטורה המוזיקלית של הבריאה. בכל ביקור מחדש, הפרטיטורה של חיינו נעשית פרועה יותר ויותר, והצורך שלנו באתנחתא עולה.
הידרה היא פיסת הרמוניה בתוך דיסהרמוניה מתמשכת, היא דורשת מאיתנו להשתהות, לא למהר, לנשום בקצב טפיפות רגלי החמורים או בקצב התנודות של הסירות במרינה, וגם, תוך כדי נשימה, היא מאפשרת לנו לחוות את המפגש בין אחד הטרובדורים הגדולים של המאה העשרים למקום בו מצא אהבה, תשוקה, שלווה וסערות נפש גם יחד.
מידע נוסף
כתבות נוספות
טיול בחצי האי פלופונס
הפלגה באיים הסרוניים
כתבות על איי יוון
הכותבת היא מדריכת טיולים בחברה הגיאוגרפית, ובין היתר מדריכה את הטיול להידרה יחד עם קובי מידן, בעקבות לאונרד כהן.
פסל אפולו של ג'ף קונס, בדרך לחוף מנדראקי (צילום: אורלי פינקלמן)
חוף מנדראקי, החוף החולי היחיד באי, ובו ריזורט מפואר (Mandraki Beach Resort)