הדרך להאנה – הכביש היפה ביותר באי מאווי
מאת: כרמית וייס
רבות שמענו וקראנו על הדרך המאוד מיוחדת הזו לפני הגיענו לאי מאווי, פיתחנו הרבה ציפיות וגם חששנו להתאכזב – וזה ממש לא קרה! אני יכולה לסמוך את שתי ידיי על ההגדרה של הכביש בו נסענו כ"אחד המקומות היפים בהוואי" ואפילו "אחת הדרכים היפות בעולם כולו".
מה כל כך מיוחד בכביש להאנה?
רוב תושבי האי מאווי ( Maui ) והתיירים הרבים המגיעים אליו, מתגוררים בעיר הבירה קאהולואי ( Kahului ), באזור המלנות הגדול בצד המערבי ובאזור המלונות הקטן יותר בצד הדרומי של האי. צידו המזרחי של האי כמעט ואינו מיושב, הוא מכוסה יער גשם טרופי והנגישות אליו קשה. מורדות הר הגעש האליאקלה נופלים כאן בתלילות אל הים, והם גם סופגים את רוב המשקעים המגיעים מהים עם רוחות הסחר – מעל 7,000 מ"מ בשנה. כמויות המים האדירות יוצרות קניונים, נחלים ומפלים רבים הנשפכים אל הים, שלא מותירים מקום לכביש רחב ונוח.
אבל זה בדיוק מה שהופך את הכביש להאנה ( Road to Hana ) לכל כך יפה – הוא עושה דרכו ביער גשם עבות, שמפלים זורמים בו מכל עבר, וכל היופי הזה נושק לחופי לבה שחורים, שגלים בכחול עז נשברים עליהם.
כתבה על האי מאווי
מפלים זורמים מכל עבר ומעליהם גשרים צרים – מפל וואיילואה ומפל מאקאפיפי (צילום: כרמית וייס)
לעצור או לא לעצור – זאת השאלה...
כמעט לכל אורכו זהו כביש פתלתל וצר – 36 מייל שהם 58 ק"מ, עם כ- 300 פיתולים (מציעה לכם לא לנסות לספור...). בנוסף נדרשים הנוסעים בו לחצות 59 גשרים, מתוכם 46 שמאפשרים נסיעה רק בנתיב אחד, וזה מאט את הנסיעה עוד יותר.
רבים נרתעים מהנסיעה, וחבל שכך. אז איך לתכנן נכון?
1. הקדישו למסלול יום שלם – לפחות 11 שעות (כן, כן, צריך לקום מוקדם), ואם לרשותכם יומיים-שלושה, הישארו ללון בעיירה האנה ותוכלו לטייל באזור המקסים הזה בנחת.
2. נסיעה משני אזורי המלונות לעיירה האנה ( Hana , נהגה כמו חנה), ללא עצירות, לוקחת כשעתיים וחצי או מעט יותר, אם הדרך עמוסה.
3. בחרו לכם 4-5 נקודות עצירה בדרך הלוך, השאירו כשעתיים לאזור האנה, ובדרך חזרה, אם ייוותר לכם זמן וכוח, עצרו בנקודות שפיספסתם.
4. אם תראו הרבה מכוניות לצד הדרך – אל תתפתו לעצור, לעיתים זו תופעת העדר ולא תמיד מצדיק עצירה במסגרת הזמן המצומצמת.
5. בחלק ניכר מהדרך אין קליטה סלולרית – ווייז וגוגל-מפות לא יעזרו לכם, לכן אציין כאן בכל נקודות העצירה את מספרי המיילים המופיעים בשלטים. הדפיסו וקחו עמכם לדרך!
6. בפרקים הבאים אסקור את נקודות העצירה המומלצות, מהן תוכלו לבחור את המתאימות לכם ביותר.
נקודות עצירה לאורך הכביש להאנה - הגדילו, הדפיסו וזכרו שאין קליטה סלולרית בדרך
מלון פאיה אין בעיירה פאיה (A) | ריזורט האנה-מאווי בעיירה האנה (N)
החלק הצפוני – אל תתנו לו לבלבל אתכם
העיירה פאייה ( Paia ), 9 ק"מ מזרחית לשדה התעופה, מסמנת את תחילתו של הכביש להאנה. היא נראית כאילו הוצנחה לכאן מהמערב הפרוע, וברחובה הראשי חנויות ומספר מסעדות דגים, שיכולות להיות רעיון טוב לארוחת ערב בדרך חזרה. זה גם המקום האחרון למלא דלק ולהצטייד באוכל ונשנושים לדרך, כי בהמשך יש רק מספר דוכני מזון ופירות (שווה וגם טעים לפרגן למקומיים שמוכרים את מרכולתם לצידי הדרכים, עם האננס והפפאיה הכי טעימים שאכלתי).
אין כאן בתי מלון רבים, ולכן המחירים יקרים, אבל אם בא לכם להתפנק באזור פחות תיירותי של האי, מלון פאיה אין ( Paia Inn ) מציע חדרים, סוויטות ודירות מקסימות ומאובזרות בקרבת חוף הים.
מקומות לינה נוספים באזור העיירה פאיה
חופי גלישה וצבי הים
הכביש כאן עדיין רחב, ישר ונוח, אבל זה לא יימשך זמן רב. חולפים על פני חוף הואוקיפה ( Ho‘okipa ), שגולשים רבים משתעשעים בין גליו – בבוקר גולשי גלים ובערב גולשי רוח. בדרככם חזרה תוכלו לעצור כאן כדי לצפות בצבי הים העולים אל החוף למנוחה לעת ערב (אם לא ייוותר לכם זמן, תוכלו להגיע גם ביום אחר, זה לא רחוק).
חוף גולשים נוסף, הוא חוף פא'אאי ( Peʻahi ), שזכה לכינוי מלתעות ( Jaws ), על שום גלי הענק, היכולים להגיע בחורף (דצמבר-מרץ) לגובה 18 מ', ובזכותם מגיעים לכאן הגולשים הטובים והנועזים בעולם. דרך עפר בת 2.5 ק"מ מובילה מהכביש הראשי לנקודת תצפית על החוף, ואם אתם "בעניין", חזרו לכאן ביום אחר (רצוי עם רכב 4 X 4), כי חבל לאבד את הזמן.
בסרטון: סיור קצר בחוף הואוקיפה ומפגש עם צבי הים שמגיעים לנוח לעת ערב
המפלים הראשונים בהליכה קצרה
עוזבים את כביש 36 ועוברים לכביש 360. עוזבים גם את האזור המיושב והכביש הנוח, בהדרגה הקליטה הסלולרית נחלשת, עד שהיא נעלמת כליל לאורך רוב הדרך. מהר מאוד תמצאו את עצמכם ללא ווייז או מפת גוגל.
המפלים התאומים – טווין פולס ( Twin Falls ), בהחלט שווים עצירה (מייל 2) והליכה של כ- 5 דקות ממגרש החניה (בתשלום) לפחות לראשון שבהם – זוג מפלים, זה לצד זה, שלמרגלותיהם בריכה בה ניתן לשכשך. 10 דקות הליכה נוספות יקחו אתכם למפל נוסף (חובה נעלי הליכה טובות כי השביל רטוב וחלק).
אחת מחוות קנה הסוכר הרבות שהיו כאן, הפכה לגן בוטאני ( Garden of Eden Arboretum ), שהכניסה אליו בתשלום (מייל 10), כמו לכל המקומות הנמצאים על אדמה פרטית. יש כאן עץ מנגו בן 100 שנה, בריכת ברווזים שניתן להאכיל ותצפיות יפות לעבר האוקיינוס.
טווין פולס – הליכה קצרה ברגל לחילוץ העצמות (צילום: כרמית וייס)
החוף השחור ומפלי הדובים
נקודות התצפית של חצי האי קייאנאיי ( Ke‘Anae ) בהחלט מצדיקות סטיה קלה (מייל 16.5), לעבר חופי סלע וולקני שחור, עצי קוקוס ציוריים וגלים המתנפצים אל הסלעים בעוז. בעבר שכן כאן כפר קטן, אך בשנת 1946 שטפו אותו גלי צונמי, שגרמו לאבדות קשות בנפש והותירו מכל בתי הכפר רק את הכנסייה הצנועה ( Ke’anae Congregational ) הבנויה אבן וולקנית שחורה.
את שלושת מפלי וואייקאני ( Upper Waikani Falls ), המכונים "שלושת הדובים" (כן, כן, של זהבה: הגדול, הבינוני והקטן), תוכלו לראות מהגשר, אם תצליחו למצוא מקום לחנות לצדו או כ- 150 מ' אחריו. ניתן לרדת בשביל חלקלק מתחת לגשר ועד לבריכה שהם יוצרים, בה תוכלו לשכשך (מייל 19.5).
חופי סלע וולקני שחור, עצי קוקוס וים כחול, חלום טרופי בחצי האי קייאנאיי (צילום: כרמית וייס)
הרבה מפלים, כבר אמרנו
גם אם כבר התרגלתם לשמות מרובי התנועות של הוואי, נראה אתכם אומרים מפלי פו-אה-אה-קה-אה ( Pua'a Ka'a Falls and State Park ) וגם מספיקים לעצור בפארק שלצד הכביש... שבילי הליכה קצרים ונוחים, אינספור מפלים קטנים וגם שירותים ושולחנות פיקניק (מייל 22.5).
על מפלי האנאוואי ( Hanawi Falls ), סדרת מפלים מעל ומתחת לגשר באותו שם, תוכלו לצפות מהכביש אם תצליחו למצוא מקום לעצור למספר דקות (מייל 24). הגבוה שבהם צונח מגובה 200 מ', בינות צמחייה טרופית עבותה המכסה את מורדות ההר. אנחנו לא הצלחנו לעצור, אבל כן הצלחנו לצלם במפל הבא שליד הגשר הבא – מפל מאקאפיפי (Makapipi Falls), ומה שבעיקר הרשים אותי הן עוצמות הירוק הטרופי סביב.
כתבות על איי הוואי
מפל מאקאפיפי אותו הצלחתי לצלם בעצירה אחרי הגשר (צילום: כרמית וייס)
כשאין כלום, גם שלוש חנויות הן שוק...
אם לא אכלתם עד עכשיו, שוק נאהיקו ( Nahiku Marketplace ) הוא אמנם שם קצת יומרני לבית קפה קטן, עם קפה קוקוס ומאפים נהדרים, חנות מזכרות קטנה (יפות מאוד אבל יקרות) ומשאית אוכל, המוכרת בעיקר פיש & צ'יפס. יש חנייה נוחה (מייל 31), שולחנות וכסאות, אז פרגנו למקומיים שזו פרנסתם.
העצירה הבאה היא למה שמכונה מנהרת הלבה ( Hana Lava Tube ), שהיא למעשה מערה ענקית שנוצרה על ידי לבה שנשפכה מההר והתקררה בהדרגה. הביקור כאן הוא בתשלום, שתמורתו מקבלים גם פנס להאיר את חשכת המערה (מייל 31). במקום יש גם מבוך צמחים טרופיים, שולחנות פיקניק ושירותים.
גם הכניסה אל פארק וואיאנאפאנאפה ( Waiʻānapanapa State Park ) היא בתשלום, ובשל הביקוש הרב היא אף מחייבת הזמנה מראש (מייל 32). האטרקציה העיקרית היא אחד מחופי החול השחור היפים בהוואי (רוב חופי הלבה הם סלעיים), וניתן גם לצאת למסלול הליכה לאורך החוף. בתחומי הפארק גם קמפינג לאוהלים וקרוואנים ומספר בקתות ללינה.
בסרטון: ביקור קצר בפארק וואיאנאפאנאפה וחוף החול השחור
העיירה האנה – סוף סוף!
העיירה האנה היא המקום להשמיע אנחת רווחה...לחלץ עצמות בחוף קטן, ולקבל החלטה על המשך הדרך. אם השעה אחרי 17:00 ואין לכם מקום לינה כאן, אני מציעה להתחיל את הדרך חזרה. אם נותר לכם מספיק זמן לצאת לעוד מספר יעדי טיול, לאורך 18 ק"מ נוספים על קו החוף שמדרום, מצפים לכם כמה מהמראות היותר יפים בטיול. השתדלו להשאיר מספיק זמן (לפחות שעתיים).
בעיירה הקטנטנה יש מספר מקומות לינה וכמה מסעדות קטנות, אך רוב התיירים לא נשארים כאן. שימו לב שמספרי המיילים יורדים מכאן והלאה במקום לעלות, אז אל תתבלבלו.
תבחרו לכם חוף
קוקי ביץ' ( Koki Beach ), החוף היחיד עם חול וולקני אדמדם ואי קטן וציורי למולו (מייל 51), הוא מקום לעצירה קצרה ותצפית. ילדי העיירה אוהבים לבוא לגלוש כאן, אך החוף הבא נוח יותר לרחצה. לאחריו האמואה ביץ' Hamoa Beach) ) מציע חוף עם חול ים זהוב ורך, ללא סלעים (מצרך נדיר כאן), וגם שירותים ומקלחות. אם חשקה נפשכם בטבילה בים – זה המקום.
את מפלי וואיילואה ( Wailua Falls ) ניתן לראות אפילו מבלי לצאת מהרכב, בזמן שחוצים את הגשר (מייל 45). אבל כדאי לחנות ולתת מבט טוב יותר במפל הצונח מגובה 25 מ' או ללכת בשביל הקצר עד לבריכה שלמרגלותיו, שבה ניתן לקפוץ לשחיית ריענון.
קוקי ביץ' והגלים המתנפצים אל הסלעים השחורים (צילום: כרמית וייס)
בשביל זה היה שווה להרחיק
הנקודה האחרונה בה נעצור היא אזור קיפאולו ( Kīpahulu ), הנמצא בתחומי הפארק הלאומי הליאקלה, שבחלקו העליון ביקרתם או תבקרו בטיול לפסגת הר הגעש האליאקלה (דמי הכניסה לפארק תקפים ל- 3 ימים). הליכה של 500 מ' ממרכז המבקרים (מייל 41) לכל כיוון, לוקחת אותנו דרך חורשת במבוק וצמחייה טרופית אל חוף ים עם סלעים שחורים וגלים מהפנטים. הדרך חזרה משקיפה לעבר ערוץ אוהייהו ( Ohe'o Gulch ), היוצר כאן סדרה של בריכות ומפלים. הם זכו לכינוי שבע הבריכות הקדושות ( Seven Sacred Pools ), שם שיווקי וקצת מטעה, מאחר ויש יותר משבע ואין בהן כל קדושה, אבל יש המון יופי.
מסלול קצת יותר ארוך ומאתגר – פיפיוואי טרייל ( Pipiwai Trail ), מגיע לאחר 800 מ' של טיפוס אל מפלי מאקאהיקו ( Makahiku Falls ), הצונחים מגובה 60 מ', ובהמשך, לאחר עוד 2 ק"מ, אל מפלי וואיימוקו ( Waimoku Falls ). בין שני המפלים עוברים ביער במבוק מקסים ולמרגלות עץ בניון ענק, השולח ענפים ושורשי אוויר לכל עבר.
על הר הגעש האליאקלה בכתבה על חופים והרי געש במאווי
שתיים מתוך שבע הבריכות, סיבה מצוינת להרחיק עד לקצה הדרך (צילום: כרמית וייס)
איך חוזרים מכאן
בהסתכלות על המפה נראה מפתה להמשיך מכאן עם כביש 31, המוביל לאזור המלונות הדרומי, אך רוב חברות ההשכרה אוסרות על הנסיעה בקטעים ממנו והן יודעות מדוע. זהו כביש ודרך עפר לסירוגין, וגם המראות פחות יפים מהאזור הטרופי בו נסענו.
אז מסתובבים, אם אפשר מחליפים נהג, וחוזרים על עקבותינו, בתקווה שנותרו מספיק שעות אור למספר עצירות שפספסנו. אם תרצו להישאר ללון כאן, יש קצת דירות להשכרה אבל ריזורט האנה-מאווי ( Hana-Maui Resort by Hyatt ) הוא המלון הגדול היחיד שיש סיכוי למצוא בו מקום אם לא הזמנתם שנתיים מראש. הוא פרוש על פני שטח עצום ומציע בריכה המשקיפה לים, ספא, מסעדה, חדרים, סוויטות ובונגלוס, שהם דירה לכל דבר.
מקומות לינה נוספים בהאנה
מידע נוסף
בתי מלון וריזורטים במאווי
השכרת רכב בארה"ב
כתבות נוספות
חופים והרי געש באי מאווי
אטרקציות באי הגדול של הוואי – הצד הדרומי והמערבי
אטרקציות באי הגדול של הוואי – הצד המזרחי והצפוני
מפלים זורמים מכל עבר ומעליהם גשרים צרים
נקודות עצירה לאורך הכביש להאנה - הגדילו, הדפיסו וזכרו שאין קליטה סלולרית בדרך
מלון פאיה אין בעיירה פאיה (A) | ריזורט האנה-מאווי בעיירה האנה (N)
החלק הצפוני – אל תתנו לו לבלבל אתכם
העיירה פאייה ( Paia ), 9 ק"מ מזרחית לשדה התעופה, מסמנת את תחילתו של הכביש להאנה. היא נראית כאילו הוצנחה לכאן מהמערב הפרוע, וברחובה הראשי חנויות ומספר מסעדות דגים, שיכולות להיות רעיון טוב לארוחת ערב בדרך חזרה. זה גם המקום האחרון למלא דלק ולהצטייד באוכל ונשנושים לדרך, כי בהמשך יש רק מספר דוכני מזון ופירות (שווה וגם טעים לפרגן למקומיים שמוכרים את מרכולתם לצידי הדרכים, עם האננס והפפאיה הכי טעימים שאכלתי).
אין כאן בתי מלון רבים, ולכן המחירים יקרים, אבל אם בא לכם להתפנק באזור פחות תיירותי של האי, מלון פאיה אין ( Paia Inn ) מציע חדרים, סוויטות ודירות מקסימות ומאובזרות בקרבת חוף הים.
מקומות לינה נוספים באזור העיירה פאיה
חופי גלישה וצבי הים
הכביש כאן עדיין רחב, ישר ונוח, אבל זה לא יימשך זמן רב. חולפים על פני חוף הואוקיפה ( Ho‘okipa ), שגולשים רבים משתעשעים בין גליו – בבוקר גולשי גלים ובערב גולשי רוח. בדרככם חזרה תוכלו לעצור כאן כדי לצפות בצבי הים העולים אל החוף למנוחה לעת ערב (אם לא ייוותר לכם זמן, תוכלו להגיע גם ביום אחר, זה לא רחוק).
חוף גולשים נוסף, הוא חוף פא'אאי ( Peʻahi ), שזכה לכינוי מלתעות ( Jaws ), על שום גלי הענק, היכולים להגיע בחורף (דצמבר-מרץ) לגובה 18 מ', ובזכותם מגיעים לכאן הגולשים הטובים והנועזים בעולם. דרך עפר בת 2.5 ק"מ מובילה מהכביש הראשי לנקודת תצפית על החוף, ואם אתם "בעניין", חזרו לכאן ביום אחר (רצוי עם רכב 4 X 4), כי חבל לאבד את הזמן.
בסרטון: סיור קצר בחוף הואוקיפה ומפגש עם צבי הים שמגיעים לנוח לעת ערב
המפלים הראשונים בהליכה קצרה
עוזבים את כביש 36 ועוברים לכביש 360. עוזבים גם את האזור המיושב והכביש הנוח, בהדרגה הקליטה הסלולרית נחלשת, עד שהיא נעלמת כליל לאורך רוב הדרך. מהר מאוד תמצאו את עצמכם ללא ווייז או מפת גוגל.
המפלים התאומים – טווין פולס ( Twin Falls ), בהחלט שווים עצירה (מייל 2) והליכה של כ- 5 דקות ממגרש החניה (בתשלום) לפחות לראשון שבהם – זוג מפלים, זה לצד זה, שלמרגלותיהם בריכה בה ניתן לשכשך. 10 דקות הליכה נוספות יקחו אתכם למפל נוסף (חובה נעלי הליכה טובות כי השביל רטוב וחלק).
אחת מחוות קנה הסוכר הרבות שהיו כאן, הפכה לגן בוטאני ( Garden of Eden Arboretum ), שהכניסה אליו בתשלום (מייל 10), כמו לכל המקומות הנמצאים על אדמה פרטית. יש כאן עץ מנגו בן 100 שנה, בריכת ברווזים שניתן להאכיל ותצפיות יפות לעבר האוקיינוס.
טווין פולס – הליכה קצרה ברגל לחילוץ העצמות (צילום: כרמית וייס)
החוף השחור ומפלי הדובים
נקודות התצפית של חצי האי קייאנאיי ( Ke‘Anae ) בהחלט מצדיקות סטיה קלה (מייל 16.5), לעבר חופי סלע וולקני שחור, עצי קוקוס ציוריים וגלים המתנפצים אל הסלעים בעוז. בעבר שכן כאן כפר קטן, אך בשנת 1946 שטפו אותו גלי צונמי, שגרמו לאבדות קשות בנפש והותירו מכל בתי הכפר רק את הכנסייה הצנועה ( Ke’anae Congregational ) הבנויה אבן וולקנית שחורה.
את שלושת מפלי וואייקאני ( Upper Waikani Falls ), המכונים "שלושת הדובים" (כן, כן, של זהבה: הגדול, הבינוני והקטן), תוכלו לראות מהגשר, אם תצליחו למצוא מקום לחנות לצדו או כ- 150 מ' אחריו. ניתן לרדת בשביל חלקלק מתחת לגשר ועד לבריכה שהם יוצרים, בה תוכלו לשכשך (מייל 19.5).
חופי סלע וולקני שחור, עצי קוקוס וים כחול, חלום טרופי בחצי האי קייאנאיי (צילום: כרמית וייס)
הרבה מפלים, כבר אמרנו
גם אם כבר התרגלתם לשמות מרובי התנועות של הוואי, נראה אתכם אומרים מפלי פו-אה-אה-קה-אה ( Pua'a Ka'a Falls and State Park ) וגם מספיקים לעצור בפארק שלצד הכביש... שבילי הליכה קצרים ונוחים, אינספור מפלים קטנים וגם שירותים ושולחנות פיקניק (מייל 22.5).
על מפלי האנאוואי ( Hanawi Falls ), סדרת מפלים מעל ומתחת לגשר באותו שם, תוכלו לצפות מהכביש אם תצליחו למצוא מקום לעצור למספר דקות (מייל 24). הגבוה שבהם צונח מגובה 200 מ', בינות צמחייה טרופית עבותה המכסה את מורדות ההר. אנחנו לא הצלחנו לעצור, אבל כן הצלחנו לצלם במפל הבא שליד הגשר הבא – מפל מאקאפיפי (Makapipi Falls), ומה שבעיקר הרשים אותי הן עוצמות הירוק הטרופי סביב.
כתבות על איי הוואי
מפל מאקאפיפי אותו הצלחתי לצלם בעצירה אחרי הגשר (צילום: כרמית וייס)
כשאין כלום, גם שלוש חנויות הן שוק...
אם לא אכלתם עד עכשיו, שוק נאהיקו ( Nahiku Marketplace ) הוא אמנם שם קצת יומרני לבית קפה קטן, עם קפה קוקוס ומאפים נהדרים, חנות מזכרות קטנה (יפות מאוד אבל יקרות) ומשאית אוכל, המוכרת בעיקר פיש & צ'יפס. יש חנייה נוחה (מייל 31), שולחנות וכסאות, אז פרגנו למקומיים שזו פרנסתם.
העצירה הבאה היא למה שמכונה מנהרת הלבה ( Hana Lava Tube ), שהיא למעשה מערה ענקית שנוצרה על ידי לבה שנשפכה מההר והתקררה בהדרגה. הביקור כאן הוא בתשלום, שתמורתו מקבלים גם פנס להאיר את חשכת המערה (מייל 31). במקום יש גם מבוך צמחים טרופיים, שולחנות פיקניק ושירותים.
גם הכניסה אל פארק וואיאנאפאנאפה ( Waiʻānapanapa State Park ) היא בתשלום, ובשל הביקוש הרב היא אף מחייבת הזמנה מראש (מייל 32). האטרקציה העיקרית היא אחד מחופי החול השחור היפים בהוואי (רוב חופי הלבה הם סלעיים), וניתן גם לצאת למסלול הליכה לאורך החוף. בתחומי הפארק גם קמפינג לאוהלים וקרוואנים ומספר בקתות ללינה.
בסרטון: ביקור קצר בפארק וואיאנאפאנאפה וחוף החול השחור
העיירה האנה – סוף סוף!
העיירה האנה היא המקום להשמיע אנחת רווחה...לחלץ עצמות בחוף קטן, ולקבל החלטה על המשך הדרך. אם השעה אחרי 17:00 ואין לכם מקום לינה כאן, אני מציעה להתחיל את הדרך חזרה. אם נותר לכם מספיק זמן לצאת לעוד מספר יעדי טיול, לאורך 18 ק"מ נוספים על קו החוף שמדרום, מצפים לכם כמה מהמראות היותר יפים בטיול. השתדלו להשאיר מספיק זמן (לפחות שעתיים).
בעיירה הקטנטנה יש מספר מקומות לינה וכמה מסעדות קטנות, אך רוב התיירים לא נשארים כאן. שימו לב שמספרי המיילים יורדים מכאן והלאה במקום לעלות, אז אל תתבלבלו.
תבחרו לכם חוף
קוקי ביץ' ( Koki Beach ), החוף היחיד עם חול וולקני אדמדם ואי קטן וציורי למולו (מייל 51), הוא מקום לעצירה קצרה ותצפית. ילדי העיירה אוהבים לבוא לגלוש כאן, אך החוף הבא נוח יותר לרחצה. לאחריו האמואה ביץ' Hamoa Beach) ) מציע חוף עם חול ים זהוב ורך, ללא סלעים (מצרך נדיר כאן), וגם שירותים ומקלחות. אם חשקה נפשכם בטבילה בים – זה המקום.
את מפלי וואיילואה ( Wailua Falls ) ניתן לראות אפילו מבלי לצאת מהרכב, בזמן שחוצים את הגשר (מייל 45). אבל כדאי לחנות ולתת מבט טוב יותר במפל הצונח מגובה 25 מ' או ללכת בשביל הקצר עד לבריכה שלמרגלותיו, שבה ניתן לקפוץ לשחיית ריענון.
קוקי ביץ' והגלים המתנפצים אל הסלעים השחורים (צילום: כרמית וייס)
בשביל זה היה שווה להרחיק
הנקודה האחרונה בה נעצור היא אזור קיפאולו ( Kīpahulu ), הנמצא בתחומי הפארק הלאומי הליאקלה, שבחלקו העליון ביקרתם או תבקרו בטיול לפסגת הר הגעש האליאקלה (דמי הכניסה לפארק תקפים ל- 3 ימים). הליכה של 500 מ' ממרכז המבקרים (מייל 41) לכל כיוון, לוקחת אותנו דרך חורשת במבוק וצמחייה טרופית אל חוף ים עם סלעים שחורים וגלים מהפנטים. הדרך חזרה משקיפה לעבר ערוץ אוהייהו ( Ohe'o Gulch ), היוצר כאן סדרה של בריכות ומפלים. הם זכו לכינוי שבע הבריכות הקדושות ( Seven Sacred Pools ), שם שיווקי וקצת מטעה, מאחר ויש יותר משבע ואין בהן כל קדושה, אבל יש המון יופי.
מסלול קצת יותר ארוך ומאתגר – פיפיוואי טרייל ( Pipiwai Trail ), מגיע לאחר 800 מ' של טיפוס אל מפלי מאקאהיקו ( Makahiku Falls ), הצונחים מגובה 60 מ', ובהמשך, לאחר עוד 2 ק"מ, אל מפלי וואיימוקו ( Waimoku Falls ). בין שני המפלים עוברים ביער במבוק מקסים ולמרגלות עץ בניון ענק, השולח ענפים ושורשי אוויר לכל עבר.
על הר הגעש האליאקלה בכתבה על חופים והרי געש במאווי
שתיים מתוך שבע הבריכות, סיבה מצוינת להרחיק עד לקצה הדרך (צילום: כרמית וייס)
איך חוזרים מכאן
בהסתכלות על המפה נראה מפתה להמשיך מכאן עם כביש 31, המוביל לאזור המלונות הדרומי, אך רוב חברות ההשכרה אוסרות על הנסיעה בקטעים ממנו והן יודעות מדוע. זהו כביש ודרך עפר לסירוגין, וגם המראות פחות יפים מהאזור הטרופי בו נסענו.
אז מסתובבים, אם אפשר מחליפים נהג, וחוזרים על עקבותינו, בתקווה שנותרו מספיק שעות אור למספר עצירות שפספסנו. אם תרצו להישאר ללון כאן, יש קצת דירות להשכרה אבל ריזורט האנה-מאווי ( Hana-Maui Resort by Hyatt ) הוא המלון הגדול היחיד שיש סיכוי למצוא בו מקום אם לא הזמנתם שנתיים מראש. הוא פרוש על פני שטח עצום ומציע בריכה המשקיפה לים, ספא, מסעדה, חדרים, סוויטות ובונגלוס, שהם דירה לכל דבר.
מקומות לינה נוספים בהאנה
מידע נוסף
בתי מלון וריזורטים במאווי
השכרת רכב בארה"ב
כתבות נוספות
חופים והרי געש באי מאווי
אטרקציות באי הגדול של הוואי – הצד הדרומי והמערבי
אטרקציות באי הגדול של הוואי – הצד המזרחי והצפוני
בסרטון: סיור קצר ב
המפלים הראשונים בהליכה קצרה
עוזבים את כביש 36 ועוברים לכביש 360. עוזבים גם את האזור המיושב והכביש הנוח, בהדרגה הקליטה הסלולרית נחלשת, עד שהיא נעלמת כליל לאורך רוב הדרך. מהר מאוד תמצאו את עצמכם ללא ווייז או מפת גוגל.
המפלים התאומים – טווין פולס ( Twin Falls ), בהחלט שווים עצירה (מייל 2) והליכה של כ- 5 דקות ממגרש החניה (בתשלום) לפחות לראשון שבהם – זוג מפלים, זה לצד זה, שלמרגלותיהם בריכה בה ניתן לשכשך. 10 דקות הליכה נוספות יקחו אתכם למפל נוסף (חובה נעלי הליכה טובות כי השביל רטוב וחלק).
אחת מחוות קנה הסוכר הרבות שהיו כאן, הפכה לגן בוטאני ( Garden of Eden Arboretum ), שהכניסה אליו בתשלום (מייל 10), כמו לכל המקומות הנמצאים על אדמה פרטית. יש כאן עץ מנגו בן 100 שנה, בריכת ברווזים שניתן להאכיל ותצפיות יפות לעבר האוקיינוס.
טווין פולס – הליכה קצרה ברגל לחילוץ העצמות (צילום: כרמית וייס)
החוף השחור ומפלי הדובים
נקודות התצפית של חצי האי קייאנאיי ( Ke‘Anae ) בהחלט מצדיקות סטיה קלה (מייל 16.5), לעבר חופי סלע וולקני שחור, עצי קוקוס ציוריים וגלים המתנפצים אל הסלעים בעוז. בעבר שכן כאן כפר קטן, אך בשנת 1946 שטפו אותו גלי צונמי, שגרמו לאבדות קשות בנפש והותירו מכל בתי הכפר רק את הכנסייה הצנועה ( Ke’anae Congregational ) הבנויה אבן וולקנית שחורה.
את שלושת מפלי וואייקאני ( Upper Waikani Falls ), המכונים "שלושת הדובים" (כן, כן, של זהבה: הגדול, הבינוני והקטן), תוכלו לראות מהגשר, אם תצליחו למצוא מקום לחנות לצדו או כ- 150 מ' אחריו. ניתן לרדת בשביל חלקלק מתחת לגשר ועד לבריכה שהם יוצרים, בה תוכלו לשכשך (מייל 19.5).
חופי סלע וולקני שחור, עצי קוקוס וים כחול, חלום טרופי בחצי האי קייאנאיי (צילום: כרמית וייס)
הרבה מפלים, כבר אמרנו
גם אם כבר התרגלתם לשמות מרובי התנועות של הוואי, נראה אתכם אומרים מפלי פו-אה-אה-קה-אה ( Pua'a Ka'a Falls and State Park ) וגם מספיקים לעצור בפארק שלצד הכביש... שבילי הליכה קצרים ונוחים, אינספור מפלים קטנים וגם שירותים ושולחנות פיקניק (מייל 22.5).
על מפלי האנאוואי ( Hanawi Falls ), סדרת מפלים מעל ומתחת לגשר באותו שם, תוכלו לצפות מהכביש אם תצליחו למצוא מקום לעצור למספר דקות (מייל 24). הגבוה שבהם צונח מגובה 200 מ', בינות צמחייה טרופית עבותה המכסה את מורדות ההר. אנחנו לא הצלחנו לעצור, אבל כן הצלחנו לצלם במפל הבא שליד הגשר הבא – מפל מאקאפיפי (Makapipi Falls), ומה שבעיקר הרשים אותי הן עוצמות הירוק הטרופי סביב.
כתבות על איי הוואי
מפל מאקאפיפי אותו הצלחתי לצלם בעצירה אחרי הגשר (צילום: כרמית וייס)
כשאין כלום, גם שלוש חנויות הן שוק...
אם לא אכלתם עד עכשיו, שוק נאהיקו ( Nahiku Marketplace ) הוא אמנם שם קצת יומרני לבית קפה קטן, עם קפה קוקוס ומאפים נהדרים, חנות מזכרות קטנה (יפות מאוד אבל יקרות) ומשאית אוכל, המוכרת בעיקר פיש & צ'יפס. יש חנייה נוחה (מייל 31), שולחנות וכסאות, אז פרגנו למקומיים שזו פרנסתם.
העצירה הבאה היא למה שמכונה מנהרת הלבה ( Hana Lava Tube ), שהיא למעשה מערה ענקית שנוצרה על ידי לבה שנשפכה מההר והתקררה בהדרגה. הביקור כאן הוא בתשלום, שתמורתו מקבלים גם פנס להאיר את חשכת המערה (מייל 31). במקום יש גם מבוך צמחים טרופיים, שולחנות פיקניק ושירותים.
גם הכניסה אל פארק וואיאנאפאנאפה ( Waiʻānapanapa State Park ) היא בתשלום, ובשל הביקוש הרב היא אף מחייבת הזמנה מראש (מייל 32). האטרקציה העיקרית היא אחד מחופי החול השחור היפים בהוואי (רוב חופי הלבה הם סלעיים), וניתן גם לצאת למסלול הליכה לאורך החוף. בתחומי הפארק גם קמפינג לאוהלים וקרוואנים ומספר בקתות ללינה.
בסרטון: ביקור קצר בפארק וואיאנאפאנאפה וחוף החול השחור
העיירה האנה – סוף סוף!
העיירה האנה היא המקום להשמיע אנחת רווחה...לחלץ עצמות בחוף קטן, ולקבל החלטה על המשך הדרך. אם השעה אחרי 17:00 ואין לכם מקום לינה כאן, אני מציעה להתחיל את הדרך חזרה. אם נותר לכם מספיק זמן לצאת לעוד מספר יעדי טיול, לאורך 18 ק"מ נוספים על קו החוף שמדרום, מצפים לכם כמה מהמראות היותר יפים בטיול. השתדלו להשאיר מספיק זמן (לפחות שעתיים).
בעיירה הקטנטנה יש מספר מקומות לינה וכמה מסעדות קטנות, אך רוב התיירים לא נשארים כאן. שימו לב שמספרי המיילים יורדים מכאן והלאה במקום לעלות, אז אל תתבלבלו.
תבחרו לכם חוף
קוקי ביץ' ( Koki Beach ), החוף היחיד עם חול וולקני אדמדם ואי קטן וציורי למולו (מייל 51), הוא מקום לעצירה קצרה ותצפית. ילדי העיירה אוהבים לבוא לגלוש כאן, אך החוף הבא נוח יותר לרחצה. לאחריו האמואה ביץ' Hamoa Beach) ) מציע חוף עם חול ים זהוב ורך, ללא סלעים (מצרך נדיר כאן), וגם שירותים ומקלחות. אם חשקה נפשכם בטבילה בים – זה המקום.
את מפלי וואיילואה ( Wailua Falls ) ניתן לראות אפילו מבלי לצאת מהרכב, בזמן שחוצים את הגשר (מייל 45). אבל כדאי לחנות ולתת מבט טוב יותר במפל הצונח מגובה 25 מ' או ללכת בשביל הקצר עד לבריכה שלמרגלותיו, שבה ניתן לקפוץ לשחיית ריענון.
קוקי ביץ' והגלים המתנפצים אל הסלעים השחורים (צילום: כרמית וייס)
בשביל זה היה שווה להרחיק
הנקודה האחרונה בה נעצור היא אזור קיפאולו ( Kīpahulu ), הנמצא בתחומי הפארק הלאומי הליאקלה, שבחלקו העליון ביקרתם או תבקרו בטיול לפסגת הר הגעש האליאקלה (דמי הכניסה לפארק תקפים ל- 3 ימים). הליכה של 500 מ' ממרכז המבקרים (מייל 41) לכל כיוון, לוקחת אותנו דרך חורשת במבוק וצמחייה טרופית אל חוף ים עם סלעים שחורים וגלים מהפנטים. הדרך חזרה משקיפה לעבר ערוץ אוהייהו ( Ohe'o Gulch ), היוצר כאן סדרה של בריכות ומפלים. הם זכו לכינוי שבע הבריכות הקדושות ( Seven Sacred Pools ), שם שיווקי וקצת מטעה, מאחר ויש יותר משבע ואין בהן כל קדושה, אבל יש המון יופי.
מסלול קצת יותר ארוך ומאתגר – פיפיוואי טרייל ( Pipiwai Trail ), מגיע לאחר 800 מ' של טיפוס אל מפלי מאקאהיקו ( Makahiku Falls ), הצונחים מגובה 60 מ', ובהמשך, לאחר עוד 2 ק"מ, אל מפלי וואיימוקו ( Waimoku Falls ). בין שני המפלים עוברים ביער במבוק מקסים ולמרגלות עץ בניון ענק, השולח ענפים ושורשי אוויר לכל עבר.
על הר הגעש האליאקלה בכתבה על חופים והרי געש במאווי
שתיים מתוך שבע הבריכות, סיבה מצוינת להרחיק עד לקצה הדרך (צילום: כרמית וייס)
איך חוזרים מכאן
בהסתכלות על המפה נראה מפתה להמשיך מכאן עם כביש 31, המוביל לאזור המלונות הדרומי, אך רוב חברות ההשכרה אוסרות על הנסיעה בקטעים ממנו והן יודעות מדוע. זהו כביש ודרך עפר לסירוגין, וגם המראות פחות יפים מהאזור הטרופי בו נסענו.
אז מסתובבים, אם אפשר מחליפים נהג, וחוזרים על עקבותינו, בתקווה שנותרו מספיק שעות אור למספר עצירות שפספסנו. אם תרצו להישאר ללון כאן, יש קצת דירות להשכרה אבל ריזורט האנה-מאווי ( Hana-Maui Resort by Hyatt ) הוא המלון הגדול היחיד שיש סיכוי למצוא בו מקום אם לא הזמנתם שנתיים מראש. הוא פרוש על פני שטח עצום ומציע בריכה המשקיפה לים, ספא, מסעדה, חדרים, סוויטות ובונגלוס, שהם דירה לכל דבר.
מקומות לינה נוספים בהאנה
מידע נוסף
בתי מלון וריזורטים במאווי
השכרת רכב בארה"ב
כתבות נוספות
חופים והרי געש באי מאווי
אטרקציות באי הגדול של הוואי – הצד הדרומי והמערבי
אטרקציות באי הגדול של הוואי – הצד המזרחי והצפוני
טווין פולס
הרבה מפלים, כבר אמרנו
גם אם כבר התרגלתם לשמות מרובי התנועות של הוואי, נראה אתכם אומרים מפלי פו-אה-אה-קה-אה ( Pua'a Ka'a Falls and State Park ) וגם מספיקים לעצור בפארק שלצד הכביש... שבילי הליכה קצרים ונוחים, אינספור מפלים קטנים וגם שירותים ושולחנות פיקניק (מייל 22.5).
על מפלי האנאוואי ( Hanawi Falls ), סדרת מפלים מעל ומתחת לגשר באותו שם, תוכלו לצפות מהכביש אם תצליחו למצוא מקום לעצור למספר דקות (מייל 24). הגבוה שבהם צונח מגובה 200 מ', בינות צמחייה טרופית עבותה המכסה את מורדות ההר. אנחנו לא הצלחנו לעצור, אבל כן הצלחנו לצלם במפל הבא שליד הגשר הבא – מפל מאקאפיפי (Makapipi Falls), ומה שבעיקר הרשים אותי הן עוצמות הירוק הטרופי סביב.
כתבות על איי הוואי
מפל מאקאפיפי אותו הצלחתי לצלם בעצירה אחרי הגשר (צילום: כרמית וייס)
כשאין כלום, גם שלוש חנויות הן שוק...
אם לא אכלתם עד עכשיו, שוק נאהיקו ( Nahiku Marketplace ) הוא אמנם שם קצת יומרני לבית קפה קטן, עם קפה קוקוס ומאפים נהדרים, חנות מזכרות קטנה (יפות מאוד אבל יקרות) ומשאית אוכל, המוכרת בעיקר פיש & צ'יפס. יש חנייה נוחה (מייל 31), שולחנות וכסאות, אז פרגנו למקומיים שזו פרנסתם.
העצירה הבאה היא למה שמכונה מנהרת הלבה ( Hana Lava Tube ), שהיא למעשה מערה ענקית שנוצרה על ידי לבה שנשפכה מההר והתקררה בהדרגה. הביקור כאן הוא בתשלום, שתמורתו מקבלים גם פנס להאיר את חשכת המערה (מייל 31). במקום יש גם מבוך צמחים טרופיים, שולחנות פיקניק ושירותים.
גם הכניסה אל פארק וואיאנאפאנאפה ( Waiʻānapanapa State Park ) היא בתשלום, ובשל הביקוש הרב היא אף מחייבת הזמנה מראש (מייל 32). האטרקציה העיקרית היא אחד מחופי החול השחור היפים בהוואי (רוב חופי הלבה הם סלעיים), וניתן גם לצאת למסלול הליכה לאורך החוף. בתחומי הפארק גם קמפינג לאוהלים וקרוואנים ומספר בקתות ללינה.
בסרטון: ביקור קצר בפארק וואיאנאפאנאפה וחוף החול השחור
העיירה האנה – סוף סוף!
העיירה האנה היא המקום להשמיע אנחת רווחה...לחלץ עצמות בחוף קטן, ולקבל החלטה על המשך הדרך. אם השעה אחרי 17:00 ואין לכם מקום לינה כאן, אני מציעה להתחיל את הדרך חזרה. אם נותר לכם מספיק זמן לצאת לעוד מספר יעדי טיול, לאורך 18 ק"מ נוספים על קו החוף שמדרום, מצפים לכם כמה מהמראות היותר יפים בטיול. השתדלו להשאיר מספיק זמן (לפחות שעתיים).
בעיירה הקטנטנה יש מספר מקומות לינה וכמה מסעדות קטנות, אך רוב התיירים לא נשארים כאן. שימו לב שמספרי המיילים יורדים מכאן והלאה במקום לעלות, אז אל תתבלבלו.
תבחרו לכם חוף
קוקי ביץ' ( Koki Beach ), החוף היחיד עם חול וולקני אדמדם ואי קטן וציורי למולו (מייל 51), הוא מקום לעצירה קצרה ותצפית. ילדי העיירה אוהבים לבוא לגלוש כאן, אך החוף הבא נוח יותר לרחצה. לאחריו האמואה ביץ' Hamoa Beach) ) מציע חוף עם חול ים זהוב ורך, ללא סלעים (מצרך נדיר כאן), וגם שירותים ומקלחות. אם חשקה נפשכם בטבילה בים – זה המקום.
את מפלי וואיילואה ( Wailua Falls ) ניתן לראות אפילו מבלי לצאת מהרכב, בזמן שחוצים את הגשר (מייל 45). אבל כדאי לחנות ולתת מבט טוב יותר במפל הצונח מגובה 25 מ' או ללכת בשביל הקצר עד לבריכה שלמרגלותיו, שבה ניתן לקפוץ לשחיית ריענון.
קוקי ביץ' והגלים המתנפצים אל הסלעים השחורים (צילום: כרמית וייס)
בשביל זה היה שווה להרחיק
הנקודה האחרונה בה נעצור היא אזור קיפאולו ( Kīpahulu ), הנמצא בתחומי הפארק הלאומי הליאקלה, שבחלקו העליון ביקרתם או תבקרו בטיול לפסגת הר הגעש האליאקלה (דמי הכניסה לפארק תקפים ל- 3 ימים). הליכה של 500 מ' ממרכז המבקרים (מייל 41) לכל כיוון, לוקחת אותנו דרך חורשת במבוק וצמחייה טרופית אל חוף ים עם סלעים שחורים וגלים מהפנטים. הדרך חזרה משקיפה לעבר ערוץ אוהייהו ( Ohe'o Gulch ), היוצר כאן סדרה של בריכות ומפלים. הם זכו לכינוי שבע הבריכות הקדושות ( Seven Sacred Pools ), שם שיווקי וקצת מטעה, מאחר ויש יותר משבע ואין בהן כל קדושה, אבל יש המון יופי.
מסלול קצת יותר ארוך ומאתגר – פיפיוואי טרייל ( Pipiwai Trail ), מגיע לאחר 800 מ' של טיפוס אל מפלי מאקאהיקו ( Makahiku Falls ), הצונחים מגובה 60 מ', ובהמשך, לאחר עוד 2 ק"מ, אל מפלי וואיימוקו ( Waimoku Falls ). בין שני המפלים עוברים ביער במבוק מקסים ולמרגלות עץ בניון ענק, השולח ענפים ושורשי אוויר לכל עבר.
על הר הגעש האליאקלה בכתבה על חופים והרי געש במאווי
שתיים מתוך שבע הבריכות, סיבה מצוינת להרחיק עד לקצה הדרך (צילום: כרמית וייס)
איך חוזרים מכאן
בהסתכלות על המפה נראה מפתה להמשיך מכאן עם כביש 31, המוביל לאזור המלונות הדרומי, אך רוב חברות ההשכרה אוסרות על הנסיעה בקטעים ממנו והן יודעות מדוע. זהו כביש ודרך עפר לסירוגין, וגם המראות פחות יפים מהאזור הטרופי בו נסענו.
אז מסתובבים, אם אפשר מחליפים נהג, וחוזרים על עקבותינו, בתקווה שנותרו מספיק שעות אור למספר עצירות שפספסנו. אם תרצו להישאר ללון כאן, יש קצת דירות להשכרה אבל ריזורט האנה-מאווי ( Hana-Maui Resort by Hyatt ) הוא המלון הגדול היחיד שיש סיכוי למצוא בו מקום אם לא הזמנתם שנתיים מראש. הוא פרוש על פני שטח עצום ומציע בריכה המשקיפה לים, ספא, מסעדה, חדרים, סוויטות ובונגלוס, שהם דירה לכל דבר.
מקומות לינה נוספים בהאנה
מידע נוסף
בתי מלון וריזורטים במאווי
השכרת רכב בארה"ב
כתבות נוספות
חופים והרי געש באי מאווי
אטרקציות באי הגדול של הוואי – הצד הדרומי והמערבי
אטרקציות באי הגדול של הוואי – הצד המזרחי והצפוני
מפל מאקאפיפי
בסרטון: ביקור קצר בפארק וואיאנאפאנאפה וחוף החול השחור