www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



ונואטו – האיים שנפלו מגן העדן והתפזרו במים
מאת: יפעת סלע


באיי ונואטו מתגלה הטבע, על כל תצורותיו, כפי שהטבע צריך להיות – בתולי, פראי ומגוון. כל אי ונפלאותיו: תמצאו כאן הרי געש פעילים שניתן לטפס עד לועם המעשן, הרי געש כבויים שבפסגותיהם אגמים כחולים-כחולים, ג'ונגלים סבוכים וירוקי-עד, חופים בתוליים וקסומים, שוניות אלמוגים מרהיבות, ועוד ועוד – כיד דמיונו של הטבע.


לא רק הטבע מיוחד כאן, אלא גם – האנשים. לפני אלפי שנים התיישבו כאן שבטים קניבלים ועד היום הם מקיימים את מנהגיהם המסורתיים, תרבותם הקדומה והמבנה החברתי השבטי שלהם – בו-זמנית עם אמונה נוצרית אדוקה ו... אהבה עזה לישראל. אל תדאגו, הם כבר לא אוכלים סטייק-אדם-לבן...
 


האי המרכזי אפטה ואיי ונואטו נוספים המתוארים בכתבה
להגדלה - לחצו על הפינה השמאלית העליונה 


הפלגות גיאוגרפיות




 

ונואטו – קבלת פנים חמה מאוד

מטוס הבואינג הגדול מנמיך לקראת הנחיתה בפורט וילה (Port Vila) – עיר הבירה של רפובליקת ונואטו (Vanuatu)אנחנו בעננים (תרתי משמע) ובדמיוני מצטיירת ונואטו כפי שראיתיה בתמונות. כעת כל מה שנשאר זה שהדמיון והמציאות יתחברו ביחד. לא העליתי בדעתי שבמדינת האיים הקטנה הזאת, שחבויה בדרום-מערב האוקיינוס השקט, אי שם בין איי פיג'י לפפואה-גיניאה החדשה – המציאות והדמיון מתערבבים במיקסר מטורף. 

נחתנו. הדלתות נפתחות וגל חום עם מאות-אחוזי-לחות מכה בפני הנוסעים, שיורדים במדרגות וממהרים בהליכה על האספלט הלוהט לעבר הטרמינל. הנוסעים הרבים נדחסים נוטפי זיעה מול דלפקי ההגירה, באולם קטן שבתקרתו מספר מאווררי תקרה חסרי תועלת. המחשבים כנראה מושבתים (התעלפו מהחום?) ופקידי ההגירה "עושים דוקטורט" על כל פספורט באיטיות מ-עצ-ב-נת. כשאנחנו כבר ב"מצב-צבירה-נוזלי", אני שואלת את עצמי איזו מין קבלת פנים הזויה זו, במדינה שמתקיימת בעיקר מתיירות.  

ליידיס אנד ג'נטלמנס, וולקאם טווווו... ונואטו!!!

ביציאה מהטרמינל ממתינה שורה של ואנים (מיניבוסים) קטנים כאלה, בצבעים שונים ומשונים, ללא כל כיתוב וסימון עליהם. כך אנו מתוודעים לתחבורה הציבורית המופלאה של ונואטו: אין אוטובוסים, אין קווים, אין תחנות ואין לוחות-זמנים. כ- 80% מהמכוניות שתפגשו כאן הן "ואנים" כאלה, רובם ישנים ומרופטים. אם על לוחית הרישוי, לצד מספר הרכב, מופיעה האות B - אז זה “Bus” ואם מופיעה האות T – אז זה “Taxi”. האם יש הבדל ביניהם? לא ממש, רק שב"טקסי" יש סיכוי שהמזגן יעבוד...

התחבורה המקומית היא הרבה מעבר לאמצעי שיסיע אתכם ממקום למקום. הנהגים הם מקור מידע בלתי נדלה לכל מה שרק תרצו: המנהגים, התרבות, הפוליטיקה וכמובן – איפה החופים הכי יפים. כל נהג "ואן" ישמח להיות המדריך הפרטי שלכם ליום שלם או לכמה שעות. בתוך העיר המחיר הוא אחיד אך ברגע שיוצאים מהעיר - המחירים פתוחים להצעות ואפשר להתמקח עליהם. בעדינות בבקשה, תמיד תזכרו שהנהגים הרבה יותר עניים מכם.
בתי מלון וריזורטים בעיר פורט וילה ובסביבתה
 
נוף טיפוסי באיי ונואטו
ברוכים הבאים לוונואטו - פיסת גן עדן על פני כדור הארץ  (צילום: יפעת סלע)
 
 

משהו רטוב קורה בוונואטו

בוונואטו ישנם 83 איים ועוד הרבה איונים קטנים. האי אפטה (Efate), שבו נמצאת הבירה פורט-וילה, הוא האי השלישי בגודלו, אך המאוכלס והמפותח ביותר. אגב, התואר "מפותח" לא בדיוק מתאים לכביש היחיד באי (מחוץ לעיר) שמקיף אותו בטבעת של כ-120 קילומטרים משובשים ומלאי מהמורות. כל מרכזו של האי הוא ג'ונגל טרופי סבוך, משובץ במספר כפרים קטנטנים שאף תייר לא מגיע אליהם. לחובבי הג'ונגלים – בתוך הצמחייה העשירה והמדהימה הזאת מחכות לכם הרבה חוויות שלא תשכחו לעולם. בבקשה קחו איתכם מדריך מקומי, אחרת תישארו ליהנות שם לנצח...
 
בוונואטו חם, לח ודביק, גם ביום וגם בלילה. למעשה גם כל השנה. מה לעשות, אם רציתם אירופה – טעיתם בניווט והתקרבתם לאזור קו המשווה. רוצים "הקלה בעומס החום"? אז או שתגיעו בעונה ה"יבשה" (ממאי עד אוקטובר) או שתעשו כמונו: תבלו את רוב היום במים!

המבחר באי אפטה הוא גדול: נחלים, נהרות, מפלים, לגונות וכמובן – מימי האוקיינוס, שעוטפים כל אי באופן אישי. העניין הוא שהאי אפטה, בניגוד לאיים האחרים, מאוד מתוייר, וכאשר מגיעים בעונת השיא (מיולי עד ינואר) אז מלבד המחירים שמזנקים לשמיים, גם אתרי התיירות הפופולריים נעשים מעט צפופים. אל דאגה, באי הזה הטבע עבד שעות נוספות ואם יוצאים ממסלול התיירים, מוצאים מקומות קסומים (ורטובים) לא פחות.
 
לטעמי האטרקציות הרטובות המיוחדות ביותר הן שוניות האלמוגים (ריפים), שמקיפות כל אי בטבעת מרהיבה. ונואטו נחשבת ליעד צלילה מעולה בקנה מידה עולמי. אמנם אתרי הצלילה הכי ידועים נמצאים באיים האחרים ובעיקר באי אספיריטו סנטו (Espíritu Santo), שהוא הגדול ביותר בשטחו מבין איי ונואטו, אך גם סביב אפטה לא חסרים אתרי צלילה. גם אם אתם לא צוללים מוסמכים, רוב הריפים כל כך נגישים וקרובים לחוף, שאין בעיה ליהנות מהם. מצטיידים בשנורקלים, צועדים כמה מטרים בחול הלבן אל תוך מי הטורקיז הצלולים ו... כל מה שנשאר זה להתפעל מגני האלמוגים המדהימים ומשלל הדגים הצבעוניים שמתגלים לעיניכם.
 

בעונה המתאימה ובמקום הנכון – ניתן גם לראות לווייתנים משפריצים באופק, דולפינים משחקים תופסת, וכן – לעשות מפגשי היכרות עם צבי-ים גדולים. הצבים הם "הסמל הלאומי" של ונואטו ומכיוון שהם הולכים ונכחדים באזור זה, הם מוגדרים כ"חיה מוגנת". זה לא מפריע לחברות דיג זרות (בעיקר סיניות) לצוד המוני צבים בשנה באופן בלתי חוקי, רק בשביל למכור את בשרם למסעדות יוקרה.

בקשה חשובה מכל הלב: אנא התעלמו מכל הפרסומים שקוראים לכם "לשחות עם צבים"! בבקשה, הימנעו מכניסה לאתר התיירות הידוע במספר שמות: “Turtle Bay”/ “Turtle Sanctuary”/ “Crystal Lagoon”. האתר הוא עדות עצובה לבצע-כסף על חשבון הצבים האומללים, שכלואים שם בתנאים לא-ראויים רק כדי שתיירים יצטלמו כשהם "שוחים איתם".

אם אתם רוצים לראות מקרוב וללמוד על צבי-הים הגדולים מומלץ ורצוי לבקר (ולתמוך) באתר תיירות מצויין, שהוקם לאחרונה ע"י ארגונים בין לאומיים לשמירת הטבע ושמו: The Reef Vanuatu Zoological .
 
צב ים, ונואטו   
רוצים להכיר מקרוב את צבי הים? אך ורק בריף הזואולוגי! נא לא להיכנס לאתר שמבטיח שחייה איתם - זו התעללות.
(צילום: יפעת סלע)
 
 

איי ונואטו – פירורים מגן העדן

אחד המקומיים אמר לי: "אנחנו מאמינים שכאשר אלוהים יצר את גן העדן גבוה מעל השמיים, נפלו לו פירורים למים. אז פה זה הפירורים...". אכן התיאור הולם את איי ונואטו.
 
למדנו מהנהגים המקומיים שמבין כל האיים הקטנים באזור הקרוב לאפטה, החופים והריפים הכי יפים ומיוחדים נמצאים בשלושת האיים הסמוכים, מכיוון צפון-מערב: ללפה (Lelepa), מוסו (Moso) ופלא (Pele).
שלושת האיים מיושבים אך כמעט ולא מתויירים, למרות שהמרחק אליהם אינו גדול (בין 15 ל- 30 דקות שייט בסירת דייגים קטנה). אם כבר מבקרים שם תיירים – כמעט כולם מגיעים במסגרת טיולי יום קבוצתיים שמארגנות חברות מקומיות. מי שמעדיף לטייל עצמאית יכול להיעזר בדייגים המקומיים שבשביל הפרנסה הם גם
"Water Taxi". שואלים אותם בנימוס אם זה מתאים להם, סוגרים על מחיר, מתפללים לשלום המנוע ו... שטים. האיים מקסימים ומצדיקים את "סיפור גן העדן".

בחופים ובמפרצונים הקטנים תבחינו בסירות הדיג המסורתיות, שעדיין משמשות את הדייגים בדיוק כמו לפני מאות שנים: סירות "קאנו" קטנות עשויות מגזע עץ גדול. מצד אחד של הסירה מחוברת מעין "מסגרת" גדולה עשויה מענפים עבים, שמשמשת הן לאיזון הסירה והן לנשיאת אמצעי הדיג והדגה שנתפסה. מעורר התפעלות לראות כיצד הדייגים, חלקם נערים צעיריםעוסקים במיומנות במלאכת הדיג תוך כדי שהם חותרים במשוטים.
 
בכלל, החופים בצפון אפטה יפים ואקזוטים עד כדי כך, שהמקום נבחר כאתר צילומים לעונה שלמה של סדרת הטלוויזיה "הישרדות" בגירסה האמריקאית שלה. הגירסה הצרפתית לסדרה צולמה באי "ללפה" הקסום.
בתי מלון באיי ונואטו
 
סירות מסורתיות באיי ונואטו
סירת קאנו מסורתית - הסירות עדיין משמשות לדיג ולמעבר בין האיים  (צילום: יפעת סלע)
 




 

כשהטבע משתולל

איי ונואטו הם תוצאה של פעילות געשית ולמעשה רובם בנויים מהרי געש קדומים המכוסים בשוניות אלמוגים מאובנות. בתשעה מהאיים ישנם הרי געש פעילים, כשהמפורסם שבהם הוא הר הגעש יאסור (Yasur) באי טאנה (Tanna), שנחשב להר הגעש הפעיל הנגיש ביותר בעולם. האזור כולו מוגדר על ידי הגיאולוגים כמועד להתפרצויות געשיות, גלי צונאמי ורעידות אדמה תכופות. תוסיפו לבלגן הזה את האקלים המשווני, שתורם את חלקו עם סופות ציקלון (בעיקר מדצמבר עד אפריל), ותבינו שכאן "הישרדות" זה לא רק שם של סדרת טלוויזיה.

אסון הטבע הקשה ביותר שזכור בוונואטו התרחש במרץ 2015, כאשר פקדה את האיים סופת הציקלון “Pam” בדרגת עוצמה 5, החמורה וההרסנית ביותר. בתוך שעות ספורות נחרבו איים שלמים ורבים מ-270 אלף התושבים של ונואטו מצאו את עצמם חסרי כל.
 
הבנייה המקובלת בוונואטו היא הבנייה המסורתית שמתבססת על שימוש בחומרים שהטבע מספק למקומיים בשפע: גזעי עצים, שורשי-אוויר, ענפים, עלים  וכו'. את הבתים והבקתות משפצים כל שנה-שנתיים, מכיוון שהטבע "מתעלל" בהם קשות ברוחות חזקות ובגשמים טרופיים עזים. בגלל אופי הבנייה סופת הציקלון "פאם" מחקה בקלות כפרים שלמים מעל פני האדמה.  
 
בנייה מסורתית באיי ונואטו
בתיהם של המקומיים עשויים מחומרים זמינים, שאינם עמידים בפני סופות...  (צילום: יפעת סלע)
 

ונואטו שאחרי הסופה

למה שהתרחש לאחר הסופה יש כמובן גירסאות שונות אבל אני מעדיפה את הגרסה של התושבים המקומיים: מיליוני הדולרים שנתרמו מארצות המערב כדי לשקם את ההריסות לא הגיעו כלל לידי המקומיים וגם לא לקופת המדינה – שהתרוששה ונעשתה ענייה אף יותר משהיתה. המיליונים הושקעו בפרויקטים גדולים של תשתיות שיזמו הארצות התורמות, הרבה פעמים לטובת האינטרסים שלהן עצמן. למשל, שני הנמלים הגדולים של ונואטו שופצו, הורחבו והועמקו במימון זר. לאחר מחיאות הכפיים הבחינו המקומיים שעוגנות להם בנמל אניות מלחמה זרות...

אנשי עסקים עשירים, בעיקר מאוסטרליה ומסין, הגיעו בהמוניהם לאחר הסופה וקנו מהמדינה (במחירים מגוחכים) שטחים שהיו כפרי דייגים וכעת הפכו לתלי חורבות. היזמים הבטיחו לשקם את ההריסות מכספם, אבל בפועל הקימו עוד ועוד אתרי נופש ומלונות, שמזרימים הון רב לכיסם של... המשקיעים. נכון שהפיתוח המואץ החזיר את התיירים לונואטו ובכך התווספו הרבה מקורות תעסוקה למקומיים, בעיקר באי אפטה. רבים מתושבי האיים האחרים מגיעים לפורט-וילה כדי למצוא עבודה בתיירות אבל המשכורות העלובות רחוקות מלתת להם "חיים חדשים" והם מצטרפים למקומיים שמתגוררים בבקתות קטנות ועלובות שאולתרו משברי גגות פח חלודים, ענפים עבים, קרשים ישנים ויריעות פלסטיק.

חלומם הגדול של המקומיים הוא שיהיה להם בית "כזה שלא יעוף ברוח", אבל אין להם כסף לקנות חומרי בנייה "מודרניים" (מלט, בלוקים וכו'). הם גם יודעים שהמדינה ענייה מדי מכדי לעזור להם להגשים אותו: שירותי הבריאות עלובים מאוד, אין קצבאות זיקנה, אין שירותי רווחה ואין שום ביטוח סוציאלי. בכלל, קופת המדינה נמצאת במצב כל כך קשה, שבשנת 2017 החליטה הממשלה למכור אזרחות ונואטית לזרים (למעוניינים: יש אפשרות תשלום במטבע ביטקוין...) ובכך יצרה גן עדן להלבנת כספים ולמבקשי מקלט-מס זרים. משתלם.

באיים הקטנים רואים עוד ועוד שיטות בנייה יצירתיות כגון "בתי הצדפים", שעשויים מערבוב של מלט עם שברי צדפים ואלמוגים מתים. נכון שהממשלה, בהשפעת ארגונים לשמירת הסביבה, אסרה על צורת הבנייה הזאת, אך קשה לשכנע את המקומיים כשיש להם "חומרי בנייה" בהישג-יד ובחינם. הם בונים לאט-לאט ומקווים שיסיימו את הבית לפני שתגיע הסופה הבאה...

תושבי האי ונואטו
בסופו של דבר - האנשים הם העיקר, ותושבי ונואטו מלאים שמחת חיים, ומכניסי אורחים  (צילום: יפעת סלע)

אם יש בכם סקרנות אמיתית וראש פתוח לחוויות מסוג שונה לחלוטין – איי ונואטו הם יעד מרתק עבורכם! בכתבה זאת ציירתי "תמונת רקע" של ונואטו עם התמקדות על האי אפטה – האי הכי מפותח והכי "נוח" למטיילים, בעיקר לאלה שזהו ביקורם הראשון כאן. כשתצאו מ"אפטה" לאיים האחרים ותפגשו את התושבים המקומיים, תמצאו את עצמכם בעולם שונה, מעניין ומופלא אף יותר: עולם ש(כמעט) לא נכחד, לא השתנה ולא "התקלקל" בהשפעת הזמן, המודרניזציה והתיירות. התרבות המקומית, הטבע האנושי ואורחות החיים המעניינים בונואטו שווים בהחלט העמקה והרחבה. נראה, אולי בכתבה נפרדת...
 

מידע נוסף

כתבות נוספות






יפעת סלע, אוסטרליה
 
אודות הכותבת
יפעת סלע מתגוררת באוסטרליה שנים רבות. חובבת טיולים מושבעת שחוותה את היבשת לאורכה ולרוחבה. שוהה בקהילות קטנות, נידחות ומעניינות במקומות שונים בעולם. על התנסויותיה היא כותבת ומספרת בהרצאותיה. מלווה טיולים לקבוצות נכים ומוגבלים. 

לקריאת כתבות נוספות של יפעת








מספר צפיות: 1169
973