מטעמי המטבח הקוריאני
מאת: דני אורבך


המטבח של קוריאה הדרומית מגוון ומופלא, והאוכל זול וטעים להפליא. הוא מושפע מאוד מהמטבח הסיני והיפני, אך יש לו צבע ובעיקר טעם ייחודיים מאוד. שתי מילים חשובות יש במטבח ובארון התרופות הקוריאני: ג'ינסנג וקימצ'י.


ג'ינסנג (Ginseng, שם מדעי: Panax) הוא סוג של צמח רב שנתי ממשפחת הקיסוסיים, בעל שורשים עבותים. ג'אן-סאנג בקנטונזית משמעותו "שורש האדם" בשל צורתו ה"אנושית". הרפואה התזונתית מייחסת לג'ינסנג את ההשפעות הבאות: הגברת רמות האנרגיה והצ'י, שיפור האון המיני של גברים, שיפור תפקודי הכבד, שיפור הזיכרון, חיזוק מערכת החיסון, הרגעת מערכת העצבים. חליטת השורש נמצאת בסוגים אחדים של תה בקוראה. לאורך דרכי קוריאה רואים שדות רבים מכוסים בגגות מאורכים – אלו משתלות הג'ינסנג.
 

ג'ינסנג 
 צורתו מזכירה את גוף האדם ולכן מיוחסות לו בריאות, נעורים ומרפא לכל התחלואים (צילום: דני אורבך)
 

 ברירת מחדל



 
קימצ'י – המאכל הלאומי, שבלעדיו אין ארוחה קוריאנית. קימצ'י הוא למעשה ירקות מוחמצים (בדרך כלל כרוב סיני או רגיל, אך לפעמים גם מלפפון ושום) טבולים ברוטב נוזלי של פלפל חריף אדום. המעדן הזה מיושן בחביות, לתקופה שנעה בין מספר שעות למספר חודשים. ישנן משפחות עם מתכוני קימצ’י ייחודיים שעוברים מדור לדור. הקימצ’י הוא חריף, בלשון המעטה, ומלווה, ביחד עם האורז הלבן, כל ארוחה קוריאנית. לא משנה מה תזמין, אפילו במסעדות שאינן קוריאניות מובהקות, תמיד תקבל עם המנה שהזמנת צלחות של קימצ’י וחמוצים אחרים. לא מצפים ממך לגמור את כל התוספות הללו. למעשה, אם תגמור, המלצרים יביאו לך עוד  עד אין סוף. אני מאוד אהבתי את הקימצ'י, אך בגלל חריפותו כדאי לאכול אותו בזהירות, קמעה קמעה.
 

קימצ'י 
 כרוב מוחמץ וחריף. אין אוכל קוריאני בלעדיו (צילום: דני אורבך)
 
 
בִּיבִּימְבָּאפּ  אחד המאכלים הפופולריים, ולדעתי גם הטעימים ביותר בקוריאה. ביבימבאפ הוא תערובת עשירה של ביצת עין, בשר בקר, אורז, אצות וירקות מבושלים, המטוגנת במחבת או בקדירת אבן (בגרסאותיו המשובחות יותר). אם הוא מבושל בקדרת האבן, האורז בתחתית מתקשה למעין מצע פריך וטעים, המהווה קינוח מושלם לסיום הארוחה. ביבימבאפ תמיד מגיע עם קימצ'י וחמוצים, בתוספת לצלחת מרק מיסו (זהה לזה שאפשר למצוא ביפן). ישנן גרסאות שונות לביבימבאפ, וחלקן הגדול חריפות למדי.
 

בִּיבִּימְבָּאפּ
 (צילום: דני אורבך)

 
בּוּלְגוֹגִי  חוויה קולינרית של ממש, הבולגוגי מוגש בדרך כלל במסעדות המתמחות בו. הסועדים יושבים על כריות המונחות על רצפת אוֹנְדוֹל מחוממת, מסביב לשולחן שבמרכזו צלחת פלדה לוהטת המחוממת על ידי אש חזקה. המלצרים מגישים פיסות בשר מתובלות ולא מבושלות, והסועדים מניחים אותן על הפלטה הלוהטת, צולים אותן, טובלים ברוטב צהבהב קריר ואוכלים. הדרך המסורתית לאכול בולגוגי היא לעטוף את הבשר בעלה חסה, לשים בפנים חמוצים או קימצ'י (המוגשים בשפע עם המנה, כרגיל), לגלגל ולאכול.
 

בּוּלְגוֹגִי
(צילום: דני אורבך)

 
גִימְבָּאפּ  כדורי אורז ממולאים בקימצ'י, טונה, פירות ים או מילוי טעים (וחריף) אחר. מאוד דומים לאוֹנִיגִירִי היפני. ניתן להשיג אותם בקלות, ובזול, בכל חנות מכולת קוריאנית. בקוריאה ניתן להשיג גם סשימי וסושי בסגנון היפני.
 

פותחים שולחן בקוריאנית
 (צילום: דני אורבך)
 




 
ג’וּק  לא, זה לא דרום סין ולא מדובר בחרקים. תחת השם המפחיד הזה (לדוברי עברית) מסתתרת מנה טעימה להפליא של אורז סמיך ודייסתי, מטוגן ביחד עם בשר ו/או פירות ים.
 

ג'וק, מרק וקימצ'י ברקע
 (צילום: דני אורבך)
 

נֶנְגְמִיוֹן  אחד משיאי המטבח הקוריאני, מנה שביפן קוראים לה ריימֶן. זהו מרק קר, מרענן ולעיתים קרובות חריף של אטריות, מלפפונים, ירקות, פלפל חריף אדום-נוזלי וביצה קשה. ישנן גרסאות רבות של נודלס בקוריאה, וכמו ביפן הם מגיעים לעיתים קרובות עם מרק. ליד הקתדרלה הקתולית של סיאול יש חנויות רבות, המגישות מרקי נודלס חמים וטעימים להפליא עם בשר בקר.
 

נֶנְגְמִיוֹן 
– מרק אטריות קר, בכל ארץ יש שם אחר למרק האטריות כמו לונגמאן, ריימן ועוד (צילום: דני אורבך)
 
 
טמפורה ודגים חריפים  ברחובות סיאול ניתן למצוא דוכנים רבים המגישים תמנונים ויתר פירות ים מטוגנים, כטמפורה בציפוי פריך, ופיסות של דגים טבולות ברוטב נוזלי של פלפל אדום וחריף. טעים, זול ומומלץ ביותר. הטמפורה מאוד נוחה לאכילה, אך פיסות הדג האדומות מתאימות רק לאוכלי החריף שביניכם.
 

תמנוני טֶמְפּוּרָה
(צילום: דני אורבך)
 




 
מרק אוֹדֶן  זהה לחלוטין למקבילו היפני, אודן הוא מרק הנמכר לעיתים קרובות בדוכני רחוב. מרק חם עם אצות, עיגולי דג ערבים לחיך וירקות שונים. ביפן (לא ראיתי את זה בקוריאה) מוסיפים לו לפעמים גם חרדל חריף מאוד. טוב במיוחד לימי החורף הקרים.
 

מרק אטריות ובשר בסגנון קוריאני
(צילום: דני אורבך)
 

פותחים שולחן
(צילום: דני אורבך)
 
ושוב, אי אפשר בלי עוד קימצ'י חריף כאש! (צילום: דני אורבך)
 


דני אורבך
 
אודות הכותב
ד"ר דני אורבך, בעל תואר דוקטור להיסטוריה מאוניברסיטת הרווארד וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מחבר הספר "ואלקירי – ההתנגדות הגרמנית להיטלר". פוסט-דוקטורט בתוכנית ללימודי יפן-ארה"ב באוניברסיטת הרווארד. בעל הבלוג "הינשוף".







סטטיסטיקות

0
מגזינים שנשלחו

0
שאלות ותשובות

0
כותבים באתר

0
כתבות באתר