האי סנט לוסיה באיים הקריביים – מבוא למטייל
מאת: סיגלית בר
סנט לוסיה הוא אי טרופי ירוק ופראי, הנחשב לאחד האיים הציוריים ביותר באיים הקריביים. סנט לוסיה מזכיר ביופיו הטבעי את האיים הקסומים בדרום האוקיינוס השקט, יותר מאשר את האיים הקריביים הסמוכים לו. זהו גן עדן לחובבי טבע, עם שפע אפשרויות טיולים רגליים, בכל דרגות הקושי. גם חובבי הצלילה והשנירקול ימצאו בחופי האי שוניות אלמוגים שופעי דגים ססגוניים.

יעדים באי סנט לוסיה המתוארים בכתבה זו ובכתבות ההמשך: אטרקציות מרכזיות בסנט לוסיה | בילויים בסנט לוסיה - חופים, ספורט וקניות
ושני ריזורטים מומלצים: ריזורט לנדינגס בחוף הצפון-מערבי | Anse Chastanet Resort בחוף הדרום-מערבי
האי סנט לוסיה – רקע גאוגרפי, מיקום ואקלים
סנט לוסיה (Saint Lucia, מבוטא: סיינט לוּשה) ממוקם באנטילים הקטנים, בשרשרת איי ווינדווארד (Windward Islands), בין האיים מרטיניק וסנט וינסנט, במרחק של 38 ק"מ בלבד צפונית לאחרון ובמרחק של 160 ק"מ צפונית-מערבית לברבדוס. מצידו המזרחי נמצא האוקיינוס האטלנטי ומצידו המערבי הים הקריבי.
זהו אי קטן יחסית, המזכיר בצורתו אבוקדו או מנגו (תלוי בטעמו האישי של המתבונן...). שטחו 617 קמ"ר, אורכו 43 ק"מ, רוחבו 22 ק"מ (בנקודה הרחבה ביותר), ואורכו הכולל של קו החוף הוא 158 ק"מ. הנקודה הגבוהה ביותר באי היא הר ג'ימי (Mount Gimie), שגובהו 950 מטרים.
הנופים באי משתנים דרמטית, מחופים חוליים לבנים ליערות גשם סבוכים; מהרים נישאים (כולל הר געש רדום) לחוות, כפרי דייגים קטנטנים ומטעים רבים – בננות, עצי קוקוס, מנגו, פפאיה וקנה סוכר. הקרקע, העשירה במינרלים והפורייה, הפכה את האי לאחד הייצואנים המובילים בקריבים של בננות משישה זנים שונים!
כל חלקו הפנימי של האי הוא הרים וולקניים גבוהים ועתירי צמחייה. אחד מהנופים הבולטים באי למרחוק, הנחשב גם לסמלו של האי, הוא צמד הגבעות הירוקות, היורדות בתלילות אל הים, הנ קראות פיטונס (Pitons). גרוס פיטון (Gros Piton), הגדולה מבין השתיים, ואחותה הקטנה פטיט פיטון (Petit Piton), מתנשאות לגובה של כמעט 800 מטרים מעל פני הים. גבעות אלו מכוסות בצמחייה טרופית עשירה, הכוללת סחלבי פרא, שרכים אדירי מימדים וציפורי גן עדן. זהו גם ביתן של ציפורים טרופיות נדירות, כולל זנים בסכנת הכחדה.
האקלים באי הוא סובטרופי, אך לרוחות הסחר הצפון-מזרחיות השפעה ממתנת על מזג האוויר. הטמפרטורות נוחות כל השנה, 26-32 מעלות צלזיוס, עם שינויים קלים בלבד בין הקיץ לחורף. בחודשים החמים ביותר, יוני עד אוגוסט, עשויה הטמפרטורה לעלות עד 35 מעלות צלזיוס בצהרי היום. ניתן להבחין בשתי עונות עיקריות: העונה היבשה בחודשים נובמבר עד אפריל והעונה הרטובה ממאי עד אוקטובר. ממוצע הגשמים השנתי הוא כ- 1,500 מ"מ באזור החוף וכ- 4,000 מ"מ באזור ההרים.

צמד הגבעות גרנד פיטון ופטיט פיטון מעל העיר סופרייר (צילום: Orietta Gaspari)
סנט לוסיה כיום
באי מתגוררים כ-180 אלף תושבים, מרביתם ממוצא אפריקאי, צאצאיהם של דור העבדים שהובא על ידי האירופאים לעבוד בחקלאות. מרבית האוכלוסייה מתגוררת בחלקו הצפון-מערבי של האי, באזור העיר קסטריז (Castries), שם גם ממוקמים מרבית בתי המלון, הריזורטים המפוארים ושירותי התיירות. האי ידוע במתקני הנופש והספורט הרבים שהוא מציע למבקריו, החל ממגרשי גולף וטניס ועד לספורט ימי מכל הסוגים. ענף התיירות הוא מקור ההכנסה החשוב והמרכזי באי, ואחריו ענפי השירותים הפיננסיים (בעיקר בנקאות והשקעות זרות), תעשייה וחקלאות. סרטים רבים צולמו בסנט לוסיה הירוקה והציורית, בין המפורסמים שבהם: ד"ר דוליטל וסופרמן.

נמל קסטריז, בירת סנט לוסיה (צילום: NANCY PAUWELS)
ריזורט מומלץ בצפון האי סנט לוסיה
ריזורט לנדינגס (The Landings Resort and Spa) הוא מלון 5 כוכבים מפנק, הממוקם בקרבת אי היונים (Pigeon Island) המפורסם, מהאטרקציות המרכזיות בסנט לוסיה. במלון שלוש בריכות המוקפות גן טרופי, ספא מפואר וחוף ים פרטי צמוד. כל אחת מהסוויטות במלון כוללת 1-3 חדרי שינה וכולן ממוזגת, עם מטבח ומרפסת הצופה לים. בריזורט גם מועדון לילדים ומגרשי טניס.
תושבי סנט לוסיה
תושבי האי ידועים במזגם החמים ובהכנסת האורחים שלהם. למרות שמרביתם מגדירים עצמם קתולים, רבים מצאצאי האפריקאים באי מאמינים בשדים ורוחות. הם מאמינים שרוחות רעות בורחות מפני תיפוף בתופים ושביתם מוגן מפני השדים, כשהם תולים צמחים שונים בפתח הבית. סביב אמונות אלה התפתחה תרבות פולקלור עשירה .
התרבות של סנט לוסיה עשירה ומגוונת ומושפעת הן ממוצאם של התושבים והן מהלאומים השונים ששלטו במקום. האנגלים והצרפתים השפיעו במידה דומה על אופיו של האי, למרות שהצרפתים איבדו את שלטונם באופן סופי כבר בשנת 1814. האנגלים תרמו את השפה (הרשמית), את הנהיגה בצד שמאל, את מבנה מערכת החינוך והחוק ואת המבנה השלטוני. ההשפעה הצרפתית ניכרת בעיקר בשפה המדוברת – פטואה (Patois, סוג של קריאולית-צרפתית), בשמות היישובים, (בעיקר בחלקו הדרומי של האי), במוסיקה ובאומנות. המסורת והמנהגים האפריקאים שרדו, למרות שנים רבות של עבדות, והיום לתרבות האפריקנית חלק דומיננטי בתרבות של סנט לוסיה .
המאכל הלאומי של תושבי סנט לוסיה, הנפוץ בכל הקריביים ובמיוחד בטרינידד, הוא מרק קאיאלו (Callaloo). הוא עשוי מבשר סרטן, במיה, פלפלים ירוקים, חלב קוקוס, בצלים ועשבי תיבול, ובמיוחד מעלים ירוקים המזכירים תרד.

מרק קאיאלו – בשר סרטן, במיה, פלפלים ירוקים, חלב קוקוס, בצלים ועשבי תיבול (צילום: hit003)
ההיסטוריה של סנט לוסיה על קצה המזלג
התושבים הראשונים של סנט לוסיה היו הארוואקס (Arawaks) , אשר הגיעו לאי מדרום אמריקה, מעט לפני שנת 200 לספירה. אחריהם הגיעו אל האי בני השבטים הקריביים, בסביבות שנת 800 לספירה, וחיסלו את קודמיהם. הקריביים כינו את האי הוואנורה (Hewanorra) שם שפירושו: "האדמה בה חיות האיגואנות". ההיסטוריונים חלוקים ביניהם בשאלה האם קולומבוס גילה את האי ב-13 בדצמבר 1502 במהלך מסעותיו, או שאולי לא הגיע אליו מעולם. בכל מקרה תושבי סנט לוסיה מציינים את 13 בדצמבר כ- "יום התגלית" (Discovery Day) .
האירופאי הראשון שהתיישב באי, בסוף המאה ה-16, היה הצרפתי פרנקויז לה קלרק ,(Francois le Clarc) שכינויו היה: "רגל מעץ". הוא התיישב באי היונים (Pigeon Island), בנקודה הצפונית ביותר באי ותקף אוניות חולפות. בשנת 1605 הגיעו המתיישבים הבריטים הראשונים, 67 במספר, לקצהו הדרומי של האי, בקרבת העיר וויו פור (Vieux Fort) . תוך שבועות ספורים, הרגו הקריביים המקומיים את כולם, מלבד 19 איש, שנמלטו מהאי בסירות קאנו. מתיישבים בריטים נוספים הגיעו לאי 30 שנה מאוחר יותר וזכו לגורל מר דומה .
הצרפתים הגיעו לסנט לוסיה בשנת 1660 ולאחר שחתמו על הסכם רכישה עם הקריביים, הם התיישבו באי והחלו להשתלט עליו בהדרגה, דבר שכמובן לא מצא חן בעיני הבריטים. החל מתקופה זו נלחמו ביניהם הצרפתים והבריטים על השליטה באי במשך כ-150 שנה. במהלך תקופה זו האי החליף ידיים 14 פעמים. ה עיר הראשונה שנבנתה באי על ידי הצרפתים הייתה סופרייר (Soufriere) בשנת 1746. לאחר קרבות רבים, עבר האי באופן סופי לשלטון בריטי בשנת 1814.
במהלך השנים הללו, האירופאים שהתיישבו באי החלו בגידול קנה-סוכר בקרקע הפורייה של האי. לצורך העבודה הפיזית הקשה, הם ייבאו ממערב אפריקה עבדים רבים. תקופת העבדות הייתה קצרה, והסתיימה בשנת 1838, אז כבר היוותה האוכלוסייה ממוצא אפריקאי כ- 90% אחוזים מהתושבים באי. בשנת 1967 קיבל האי שלטון עצמי בחסות הבריטים ובשנת 1979 הוא זכה לעצמאות מלאה.

העיירה סופרייר, הראשונה שנבנתה באי על ידי הצרפתים בשנת 1746 (צילום: Frankonline)

העיר וויו פור, אליה הגיעו המתיישבים הבריטים הראשונים (צילום: samuel burges)
מידע שימושי למטייל בסנט לוסיה
• המטבע הנהוג באי הוא הדולר המזרח קריבי – Eastern Caribbean Dollar (EC), אך הדולר האמריקאי נפוץ אף הוא, כמו גם השימוש בכרטיסי אשראי.
• אזור הזמן בסנט לוסיה הוא האטלנטי הסטנדרטי (Atlantic Standard Time) – UTC-4, המקדים בשעה את שעון החוף המזרחי של ארה"ב, כלומר, מפגר אחרי שעון ישראל ב-6 שעות.
• בניגוד לארה"ב, מתח החשמל הביתי הוא 240 וולט (כמו בארץ). עם זאת, יש צורך במתאם מכיוון ששקעי החשמל הם מסוג G.
• המים בברזים בסנט לוסיה מגיעים ממעיינות טבעיים והם נקיים וראויים לשתייה.
• הסניף המרכזי של משרד התיירות של סנט לוסיה נמצא בנמל של עיר הבירה קסטריז (Castries).
החגים והאירועים העיקריים באי
בנוסף לחגים הקתוליים הנחגגים בכל העולם, בסנט לוסיה מציינים גם את:
• יום העצמאות – חל ב-22 בפברואר
• יום התגלית - ב-13 בדצמבר
• פסטיבל הג'אז – נחגג באי היונים בתחילת חודש מאי
• הקרנבל – נחגג במהלך חודש יולי
תחבורה בסנט לוסיה
מרבית אוניות הנוסעים מגיעות לרציף Point Seraphine, הנמצא במרחק הליכה ממרכז העיר קסטריז. ברציף נמצא מרכז מבקרים קטן, דוכן להחלפת כספים, טלפונים וחנויות רבות. במקרים הנדירים בהם הרציף עמוס מדי, עוגנות אוניות הנוסעים ברציף La Place Carénage Cruise Port, הממוקם בצידו הדרומי של הנמל הססגוני. בין שני הרציפים אפשר ללכת ברגל או לנסוע באחת ממוניות-המים, הנוסעות במשך כל היום בין שני הרציפים.
בסנט לוסיה כביש טבעתי ראשי, המקיף את האי כולו. לאורך מרבית הדרך הכביש הוא צר, באזורים רבים מפותל ביותר ולעיתים משובש, ולכן כדאי לשקול היטב לפני שמחליטים לשכור רכב. חשוב גם לזכור שהנהיגה היא בצד שמאל של הכביש. מי שבכל זאת מחליט לשכור רכב נדרש לרכוש רישיון נהיגה מקומי, אותו מוציאים בכל הסוכנויות להשכרת רכב, על סמך רישיון הנהיגה הבינלאומי .
מכיוון שגם התחבורה הציבורית באי לוקה בחסר, הדרך הנוחה והפופולרית ביותר לנוע באי, היא במוניות. הנהגים בדרך כלל ידידותיים ומשמשים גם על תקן של מדריכי תיירים במהלך הנסיעה, תוך כדי שהם מצביעים על אתרים בעלי עניין לאורך הדרך. אין במוניות מונה, אך מרבית הנהגים שייכים לאותו ארגון והתעריפים הם קבועים וסטנדרטיים לכל יעד. בכל זאת מומלץ לסכם מראש על המחיר לפני שמתחילים בנסיעה. יש לשים לב האם הנהג נוקב במחיר בדולרים אמריקאים או מזרח קריבים.
ניתן לשכור גם מוניות ימיות או סירות, להפלגה עצמאית. מגוון רחב מאוד של כלי שייט, מכל הסוגים והגדלים, עומד לרשות התיירים באי. שתי המרינות הפופולריות ביותר באי הן: מפרץ מאריגו (Marigot Bay) ומפרץ רודני (Rodney Bay) . בין סנט לוסיה לאיים הסמוכים – מרטיניק, גוואדלופ ודומיניקה – יש שירות קטמרנים מהירים של חברת Caribbean Express.

נמל קסטריז, אליו מגיעות אוניות הנוסעים הגדולות, ולצידו שדה התעופה של העיר (צילום: Omar Eagle)
שדות תעופה באי סנט לוסיה
באי ישנם שני שדות תעופה:
שדה התעופה הבינלאומי Hewanorra International Airport ממוקם בדרום האי, סמוך לעיר וויו פור.
השדה השני, Vigie Airport (או בשמו הרשמי George F. L. Charles Airport), נמצא בצפון האי, סמוך לבירה קסטריז.
מידע נוסף
כתבות נוספות
זהו אי קטן יחסית, המזכיר בצורתו אבוקדו או מנגו (תלוי בטעמו האישי של המתבונן...). שטחו 617 קמ"ר, אורכו 43 ק"מ, רוחבו 22 ק"מ (בנקודה הרחבה ביותר), ואורכו הכולל של קו החוף הוא 158 ק"מ.

צמד הגבעות גרנד פיטון ופטיט פיטון מעל העיר סופרייר (צילום: Orietta Gaspari)

ריזורט מומלץ בצפון האי סנט לוסיה ריזורט לנדינגס (The Landings Resort and Spa) הוא מלון 5 כוכבים מפנק, הממוקם בקרבת אי היונים (Pigeon Island) המפורסם, מהאטרקציות המרכזיות בסנט לוסיה. במלון שלוש בריכות המוקפות גן טרופי, ספא מפואר וחוף ים פרטי צמוד. כל אחת מהסוויטות במלון כוללת 1-3 חדרי שינה וכולן ממוזגת, עם מטבח ומרפסת הצופה לים. בריזורט גם מועדון לילדים ומגרשי טניס.
תושבי סנט לוסיה
המאכל הלאומי של תושבי סנט לוסיה, הנפוץ בכל הקריביים ובמיוחד בטרינידד, הוא מרק קאיאלו (Callaloo). הוא עשוי מבשר סרטן, במיה, פלפלים ירוקים, חלב קוקוס, בצלים ועשבי תיבול, ובמיוחד מעלים ירוקים המזכירים תרד.

ההיסטוריה של סנט לוסיה על קצה המזלג
התושבים הראשונים של סנט לוסיה היו הארוואקס (Arawaks) , אשר הגיעו לאי מדרום אמריקה, מעט לפני שנת 200 לספירה. אחריהם הגיעו אל האי בני השבטים הקריביים, בסביבות שנת 800 לספירה, וחיסלו את קודמיהם. הקריביים כינו את האי הוואנורה (Hewanorra) שם שפירושו: "האדמה בה חיות האיגואנות". ההיסטוריונים חלוקים ביניהם בשאלה האם קולומבוס גילה את האי ב-13 בדצמבר 1502 במהלך מסעותיו, או שאולי לא הגיע אליו מעולם. בכל מקרה תושבי סנט לוסיה מציינים את 13 בדצמבר כ- "יום התגלית" (Discovery Day) .
האירופאי הראשון שהתיישב באי, בסוף המאה ה-16, היה הצרפתי פרנקויז לה קלרק ,(Francois le Clarc) שכינויו היה: "רגל מעץ". הוא התיישב באי היונים (Pigeon Island), בנקודה הצפונית ביותר באי ותקף אוניות חולפות. בשנת 1605 הגיעו המתיישבים הבריטים הראשונים, 67 במספר, לקצהו הדרומי של האי, בקרבת העיר וויו פור (Vieux Fort) . תוך שבועות ספורים, הרגו הקריביים המקומיים את כולם, מלבד 19 איש, שנמלטו מהאי בסירות קאנו. מתיישבים בריטים נוספים הגיעו לאי 30 שנה מאוחר יותר וזכו לגורל מר דומה .
הצרפתים הגיעו לסנט לוסיה בשנת 1660 ולאחר שחתמו על הסכם רכישה עם הקריביים, הם התיישבו באי והחלו להשתלט עליו בהדרגה, דבר שכמובן לא מצא חן בעיני הבריטים. החל מתקופה זו נלחמו ביניהם הצרפתים והבריטים על השליטה באי במשך כ-150 שנה. במהלך תקופה זו האי החליף ידיים 14 פעמים. ה עיר הראשונה שנבנתה באי על ידי הצרפתים הייתה סופרייר (Soufriere) בשנת 1746. לאחר קרבות רבים, עבר האי באופן סופי לשלטון בריטי בשנת 1814.
במהלך השנים הללו, האירופאים שהתיישבו באי החלו בגידול קנה-סוכר בקרקע הפורייה של האי. לצורך העבודה הפיזית הקשה, הם ייבאו ממערב אפריקה עבדים רבים. תקופת העבדות הייתה קצרה, והסתיימה בשנת 1838, אז כבר היוותה האוכלוסייה ממוצא אפריקאי כ- 90% אחוזים מהתושבים באי. בשנת 1967 קיבל האי שלטון עצמי בחסות הבריטים ובשנת 1979 הוא זכה לעצמאות מלאה.

העיירה סופרייר, הראשונה שנבנתה באי על ידי הצרפתים בשנת 1746 (צילום: Frankonline)

העיר וויו פור, אליה הגיעו המתיישבים הבריטים הראשונים (צילום: samuel burges)


מידע שימושי למטייל בסנט לוסיה
• המטבע הנהוג באי הוא הדולר המזרח קריבי – Eastern Caribbean Dollar (EC), אך הדולר האמריקאי נפוץ אף הוא, כמו גם השימוש בכרטיסי אשראי.
• אזור הזמן בסנט לוסיה הוא האטלנטי הסטנדרטי (Atlantic Standard Time) – UTC-4, המקדים בשעה את שעון החוף המזרחי של ארה"ב, כלומר, מפגר אחרי שעון ישראל ב-6 שעות.
• בניגוד לארה"ב, מתח החשמל הביתי הוא 240 וולט (כמו בארץ). עם זאת, יש צורך במתאם מכיוון ששקעי החשמל הם מסוג G.
• המים בברזים בסנט לוסיה מגיעים ממעיינות טבעיים והם נקיים וראויים לשתייה.
• הסניף המרכזי של משרד התיירות של סנט לוסיה נמצא בנמל של עיר הבירה קסטריז (Castries).
החגים והאירועים העיקריים באי
בנוסף לחגים הקתוליים הנחגגים בכל העולם, בסנט לוסיה מציינים גם את:
• יום העצמאות – חל ב-22 בפברואר
• יום התגלית - ב-13 בדצמבר
• פסטיבל הג'אז – נחגג באי היונים בתחילת חודש מאי
• הקרנבל – נחגג במהלך חודש יולי
תחבורה בסנט לוסיה
מרבית אוניות הנוסעים מגיעות לרציף Point Seraphine, הנמצא במרחק הליכה ממרכז העיר קסטריז. ברציף נמצא מרכז מבקרים קטן, דוכן להחלפת כספים, טלפונים וחנויות רבות. במקרים הנדירים בהם הרציף עמוס מדי, עוגנות אוניות הנוסעים ברציף La Place Carénage Cruise Port, הממוקם בצידו הדרומי של הנמל הססגוני. בין שני הרציפים אפשר ללכת ברגל או לנסוע באחת ממוניות-המים, הנוסעות במשך כל היום בין שני הרציפים.
בסנט לוסיה כביש טבעתי ראשי, המקיף את האי כולו. לאורך מרבית הדרך הכביש הוא צר, באזורים רבים מפותל ביותר ולעיתים משובש, ולכן כדאי לשקול היטב לפני שמחליטים לשכור רכב. חשוב גם לזכור שהנהיגה היא בצד שמאל של הכביש. מי שבכל זאת מחליט לשכור רכב נדרש לרכוש רישיון נהיגה מקומי, אותו מוציאים בכל הסוכנויות להשכרת רכב, על סמך רישיון הנהיגה הבינלאומי .
מכיוון שגם התחבורה הציבורית באי לוקה בחסר, הדרך הנוחה והפופולרית ביותר לנוע באי, היא במוניות. הנהגים בדרך כלל ידידותיים ומשמשים גם על תקן של מדריכי תיירים במהלך הנסיעה, תוך כדי שהם מצביעים על אתרים בעלי עניין לאורך הדרך. אין במוניות מונה, אך מרבית הנהגים שייכים לאותו ארגון והתעריפים הם קבועים וסטנדרטיים לכל יעד. בכל זאת מומלץ לסכם מראש על המחיר לפני שמתחילים בנסיעה. יש לשים לב האם הנהג נוקב במחיר בדולרים אמריקאים או מזרח קריבים.
ניתן לשכור גם מוניות ימיות או סירות, להפלגה עצמאית. מגוון רחב מאוד של כלי שייט, מכל הסוגים והגדלים, עומד לרשות התיירים באי. שתי המרינות הפופולריות ביותר באי הן: מפרץ מאריגו (Marigot Bay) ומפרץ רודני (Rodney Bay) . בין סנט לוסיה לאיים הסמוכים – מרטיניק, גוואדלופ ודומיניקה – יש שירות קטמרנים מהירים של חברת Caribbean Express.

נמל קסטריז, אליו מגיעות אוניות הנוסעים הגדולות, ולצידו שדה התעופה של העיר (צילום: Omar Eagle)
שדות תעופה באי סנט לוסיה
באי ישנם שני שדות תעופה:
שדה התעופה הבינלאומי Hewanorra International Airport ממוקם בדרום האי, סמוך לעיר וויו פור.
השדה השני, Vigie Airport (או בשמו הרשמי George F. L. Charles Airport), נמצא בצפון האי, סמוך לבירה קסטריז.
מידע נוסף
כתבות נוספות
• אזור הזמן בסנט לוסיה הוא האטלנטי הסטנדרטי (Atlantic Standard Time) – UTC-4, המקדים בשעה את שעון החוף המזרחי של ארה"ב, כלומר, מפגר אחרי שעון ישראל ב-6 שעות.
• בניגוד לארה"ב, מתח החשמל הביתי הוא 240 וולט (כמו בארץ). עם זאת, יש צורך במתאם מכיוון ששקעי החשמל הם מסוג G.
• המים בברזים בסנט לוסיה מגיעים ממעיינות טבעיים והם נקיים וראויים לשתייה.
• הסניף המרכזי של משרד התיירות של סנט לוסיה נמצא בנמל של עיר הבירה קסטריז (Castries).
החגים והאירועים העיקריים באי
בנוסף לחגים הקתוליים הנחגגים בכל העולם, בסנט לוסיה מציינים גם את:
• יום העצמאות – חל ב-22 בפברואר
• יום התגלית - ב-13 בדצמבר
• פסטיבל הג'אז – נחגג באי היונים בתחילת חודש מאי
• הקרנבל – נחגג במהלך חודש יולי
• יום העצמאות – חל ב-22 בפברואר
• יום התגלית - ב-13 בדצמבר
• פסטיבל הג'אז – נחגג באי היונים בתחילת חודש מאי
• הקרנבל – נחגג במהלך חודש יולי
מרבית אוניות הנוסעים מגיעות לרציף Point Seraphine, הנמצא במרחק הליכה ממרכז העיר קסטריז. ברציף נמצא מרכז מבקרים קטן, דוכן להחלפת כספים, טלפונים וחנויות רבות. במקרים הנדירים בהם הרציף עמוס מדי, עוגנות אוניות הנוסעים ברציף La Place Carénage Cruise Port, הממוקם בצידו הדרומי של הנמל הססגוני. בין שני הרציפים אפשר ללכת ברגל או לנסוע באחת ממוניות-המים, הנוסעות במשך כל היום בין שני הרציפים.
