.jpg)
.jpg)
האי סנט לוסיה באיים הקריביים - מבוא למטייל
מאת: סיגלית בר
סנט לוסיה הוא אי טרופי ירוק ופראי, הנחשב לאחד האיים הציוריים ביותר באיים הקריביים. סנט לוסיה מזכיר ביופיו הטבעי את האיים הקסומים בדרום האוקיאנוס השקט, יותר מאשר את האיים הקריביים הסמוכים לו. האי הוא גן עדן לחובבי טבע והוא מציע שפע אפשרויות טיולים רגליים, בכל דרגות הקושי. גם חובבי הצלילה והשנירקול, ימצאו באי ריפים ושוניות אלמוגים שופעי דגים ססגוניים.
כתבות על האיים הקריביים
יעדים באי סנט לוסיה המתוארים בכתבה זו ובכתבות ההמשך
האטרקציות המרכזיות בסנט לוסיה |
בתי מלון מומלצים:
.jpg)
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
האי סנט לוסיה הנופים באי משתנים דרמטית, מחופים חוליים לבנים, ועד ליערות גשם סבוכים. מהרים נישאים, והר געש רדום, עד למטעים, חוות וכפרי דייגים קטנטנים. כל חלקו הפנימי של האי הוא הרים וולקניים גבוהים, עתירי צמחייה. אחד מהנופים הבולטים באי למרחוק, הנחשב גם לסמלו של האי, הוא צמד הגבעות הירוקות, היורדות בתלילות אל הים, הנ תנשאות לגובה של כמעט 800 מטרים מעל פני הים. גבעות אלו מכוסות בשפע צמחייה טרופית עשירה, הכוללת סחלבי פרא, שרכים אדירי מימדים וציפורי גן עדן. זהו גם ביתן של ציפורים טרופיות נדירות, כולל זנים בסכנת הכחדה.
הנקודה הגבוהה ביותר באי היא הר ג'ימי (Mount Gimie) , שגובהו 950 מטרים . באי ישנם מטעים רבים של בננות, עצי קוקוס, מנגו, פפאיה וקנה סוכר. הקרקע, העשירה במינרלים והפורייה, הפכה את האי לאחד היצואנים המובילים בקאריבים של בננות משישה זנים שונים !
כתבה על מסלולי קרוז לקאריביים
צמד הגבעות גרנד פיטון ופטיט פיטון מזדקרות מעל המים (צילום: AntonyMoran)
סנט לוסיה - מיקום ואקלים ה
האקלים הוא סובטרופי, אך לרוחות הסחר הצפון- מזרחיות, השפעה ממתנת על מזג האוויר. הטמפרטורות נוחות כל השנה, 26-32 מעלות צלזיוס, עם שינויים קלים בלבד בין הקיץ לחורף. בחודשים החמים ביותר, יוני עד אוגוסט, עשויה הטמפרטורה לעלות עד 35 מעלות צלזיוס בצהרי היום. ניתן להבחין בשתי עונות עיקריות: העונה היבשה בחודשים נובמבר עד אפריל והעונה הרטובה ממאי עד אוקטובר. ממוצע הגשמים השנתי הוא כ- 1,500 מילימטר באזור החוף וכ- 4,000 מילימטר באזור ההרים.
העיר הראשונה שנבנתה באי ע"י הצרפתים בשנת 1746 (צילום: )
סנט לוסיה כיום באי מתגוררים כ- 178 אלף תושבים, מרביתם ממוצא אפריקאי, צאצאיהם של דור העבדים, שהובאו על ידי האירופאים לעבוד בחקלאות. מרבית האוכלוסייה מתגוררת בחלקו הצפון מערבי של האי, באזור העיר קסטריז, שם גם ממוקמים מרבית בתי המלון, הרזורטים המפוארים ושירותי התיירות. האי ידוע במתקני הנופש והספורט הרבים שהוא מציע למבקריו, החל ממגרשי גולף וטניס ועד לספורט ימי מכל הסוגים. בשנים האחרונות הפך ענף התיירות למקור ההכנסה מספר אחד באי וניצח את ענף ייצוא הבננות המשגשג אף הוא .
בתי מלון באזור העיר קסטריז
ריזורט מומלץ בצפון האי סנט לוסיה
ריזורט דה לנדינג אנד ספא (The Landings Resort and Spa) הוא מלון 5 כוכבים מפנק, הממוקם על חוף אי היונים המפורסם, מהאטרקציות המרכזיות באי. במלון 3 בריכות, המוקפות גן טרופי, 2 הוט-טאב, ספא מפואר וחוף ים פרטי צמוד. כל אחת מהסוויטות במלון כוללת 1-3 חדרי שינה וכולן ממוזגת, עם מטבח ומרפסת הצופה לים. בריזורט גם מועדון לילדים ומגרשי טניס.
ריזורט דה לנדינג אנד ספא - אחד המפוארים והמפנקים בבתי המלון של סנט לוסיה
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
תושבי סנט לוסיה תושבי האי ידועים במזגם הטוב, חמימותם והכנסת האורחים שלהם. למרות שמרביתם מגדירים עצמם קתולים, מאמינים רבים מצאצאי האפריקאים באי בשדים ורוחות. הם מאמינים שרוחות רעות בורחות מפני תיפוף בתופים ושביתם מוגן מפני השדים, כשהם תולים צמחים שונים בפתח הבית. סביב אמונות אלה התפתחה תרבות פולקלור עשירה .
השפה הרשמית של האי היא אנגלית, אך השפה המדוברת בקרב מרבית המקומיים היא פאטויס (Patois) , סוג של קריאולית- צרפתית, תזכורת לתקופות השליטה הצרפתית באי . התרבות של סנט לוסיה עשירה ומגוונת ומושפעת הן ממוצאם של התושבים והן מהלאומים השונים ששלטו במקום. האנגלים והצרפתים השפיעו במידה דומה על אופיו של האי, למרות שהצרפתים אבדו את שלטונם באופן סופי כבר בשנת 1814. האנגלים תרמו את השפה (הרשמית), את הנהיגה בצד שמאל, את מבנה מערכת החינוך והחוק ואת המבנה השלטוני. ההשפעה הצרפתית ניכרת בעיקר בשפה המדוברת (קריאולית- צרפתית), בשמות היישובים, (בעיקר בחלקו הדרומי של האי), במוסיקה ובאומנות. המסורת והמנהגים האפריקאים שרדו, למרות שנים רבות של עבדות, והיום לתרבות האפריקנית חלק דומיננטי בתרבות של סנט לוסיה . 
מרק קאיאלו - בשר סרטן, במיה, פלפלים ירוקים, חלב קוקוס, בצלים ועשבי תיבול (צילום: )
היסטוריה של סנט לוסיה
התושבים הראשונים של סנט לוסיה היו הארוואקס (Arawaks) , אשר הגיעו לאי מדרום אמריקה, מעט לפני שנת 200 לספירה. אחריהם הגיעו אל האי בני השבטים הקריביים, בסביבות שנת 800 לספירה, וחיסלו את קודמיהם. הקריביים כינו את האי הוואנורה (Hewanorra) שם שפירושו: "האדמה בה חיות האיגואנות".
ההיסטוריונים חלוקים ביניהם בשאלה האם קולומבוס גילה את האי ב- 13 בדצמבר 1502 במהלך מסעותיו, או שאולי לא הגיע אליו מעולם. בכל מקרה תושבי סנט לוסיה מציינים את ה- 13 בדצמבר כ"יום התגלית" (Discovery day) .
האירופאי הראשון שהתיישב באי, בסוף המאה ה- 16, היה הצרפתי פרנקויז לה קלרק ,(Francois le Clarc) שכינויו היה: "רגל מעץ". הוא התיישב באי היונים (Pigeon Island), בנקודה הצפונית ביותר באי ותקף אוניות חולפות.
בשנת 1605 הגיעו המתיישבים הבריטים הראשונים, 67 במספר, לקצהו הדרומי של האי, בקרבת העיר וויוש פורט (Vieux Fort) . תוך שבועות ספורים, הרגו הקריביים המקומיים את כולם, מלבד 19 איש, שנמלטו מהאי בסירות קאנו. מתיישבים בריטים נוספים הגיעו לאי שלושים שנה מאוחר יותר וזכו לגורל מר דומה .
הצרפתים הגיעו לסנט לוסיה בשנת 1660 ולאחר שחתמו על הסכם רכישה עם הקריביים, הם התיישבו באי והחלו להשתלט עליו בהדרגה, דבר שכמובן לא מצא חן בעיני הבריטים. החל מתקופה זו נלחמו ביניהם הצרפתים והבריטים על השליטה באי במשך כמאה וחמישים שנה. במהלך תקופה זו האי החליף ידיים 14 פעמים .
העיר הראשונה שנבנתה באי ע"י הצרפתים הייתה סופרייר (Soufriere) בשנת 1746. לאחר קרבות רבים, עבר האי באופן סופי לשלטון בריטי בשנת 1814.
במהלך השנים הללו, האירופאים שהתיישבו באי החלו בגידול קנה-סוכר בקרקע הפורייה של האי. לצורך העבודה הפיזית הקשה, הם ייבאו ממערב אפריקה עבדים רבים. תקופת העבדות הייתה קצרה, והסתיימה בשנת 1838, אז כבר היוותה האוכלוסייה ממוצא אפריקאי כ- 90% אחוזים מהתושבים באי.
בשנת 1967 קיבל האי שלטון עצמי בחסות הבריטים ובשנת 1979 הוא זכה לעצמאות מלאה.
העיר וויוש פורט, אליה הגיעו המתישבים הבריטים הראשונים (צילום: )
מידע שימושי למטייל ב סנט לוסיה
-
המטבע הנהוג באי הוא הדולר המזרח קאריבי Esstern Caribbean dollar (EC), אך הדולר האמריקאי נפוץ אף הוא, כמו גם השימוש בכרטיסי אשראי.
-
אזור הזמן בסנט לוסיה הוא האטלנטי הסטנדרטי (Atlantic Standard Tine Zone) - UTC−4, המקדים בשעה את שעון החוף המזרחי של ארה"ב, כלומר, מפגר אחרי שעון ישראל ב- 6 שעות.
-
בניגוד לארה"ב, החשמל הזורם בחוטים הוא 220 וולט (כמו בארץ).
-
המים בברזים בסנט לוסיה מגיעים ממעיינות טבעיים והם נקיים וראויים לשתייה.
-
הסניף המרכזי של משרד התיירות של סנט לוסיה נמצא בנמל של קסטריז (Castries), עיר הבירה.
נמל קסטריז, בירת סנט לוסיה (צילום: )
החגים והאירועים העיקריים באי, בנוסף לחגים הקתוליים הנחגגים בכל העולם הם:
-
יום העצמאות, החל ב- 22 בפברואר.
-
פסטיבל הג'ז של סנט לוסיה, שנחגג באי היונים בתחילת חודש מאי .
-
הקרנבל שנחגג במהלך חודש יולי .
בכפר דייגים בשם גרו איסלט (Gros Islet), אשר בצפון האי, מתקיים מדי יום שישי בערב שוק גדול עם מסיבת ריקודים ענקית, הנקראת Friday Night Jump up (או Gros Islet Friday Night Street Party). הכפר כולו הופך לקרנבל ססגוני ומושך המוני מקומיים ותיירים לריקודים ברחובות.
דקה וחצי ממראות וקולות השוק ומסיבת הריקודים של ערב שישי, גרו איסלט
תחבורה ב סנט לוסיה
מרבית אוניות הנוסעים, מגיעות לרציף החדיש Point Seraphine, הנמצא במרחק הליכה ממרכז קסטריז (Castries). ברציף נמצא מרכז מבקרים קטן, דוכן להחלפת כספים, טלפונים וחנויות רבות.
במקרים הנדירים בהם הרציף עמוס מדי, עוגנות אוניות הנוסעים ברציף Port Castries , הממוקם מצדו השני של הנמל הססגוני. ברציף זה מרכז קניות קטן הנקרא La Place Careenage . בין שני הרציפים אפשר ללכת ברגל או לנסוע באחת ממוניות-המים, הנוסעות במשך כל היום בין שני הרציפים.
בסנט לוסיה כביש טבעתי ראשי, המקיף את האי כולו. לאורך מרבית הדרך, הכביש הוא צר, באזורים רבים מפותל ביותר ולעיתים משובש, ולכן כדאי לשקול היטב לפני שמחליטים לשכור רכב. חשוב לזכור, שהנהיגה היא מצד שמאל של הכביש (בניגוד לארץ!). מי שבכל זאת מחליט לשכור רכב נדרש לרכוש רישיון נהיגה מקומי, אותו מוציאים בכל הסוכנויות להשכרת רכב, על סמך רישיון הנהיגה הבינלאומי . מכיוון שגם התחבורה הציבורית באי לוקה בחסר, הדרך הנוחה והפופולארית ביותר לנוע באי, היא במוניות. הנהגים בדרך כלל ידידותיים ומשמשים גם על תקן של מדריכי תיירים במהלך הנסיעה, תוך כדי שהם מצביעים על אתרים בעלי עניין לאורך הדרך. אין במוניות מונה, אך מרבית הנהגים שייכים לאותו ארגון והתעריפים הם קבועים וסטנדרטיים לכל יעד. בכל זאת מומלץ לסכם מראש על המחיר לפני שמתחילים בנסיעה. יש לשים לב האם הנהג נוקב במחיר בדולרים אמריקאים או מזרח קאריבים.
ניתן לשכור גם מוניות ימיות או סירות, להפלגה עצמאית. מגוון רחב מאד של כלי שייט, מכל הסוגים והגדלים, עומד לרשות התיירים באי. שתי המרינות הפופולריות ביותר באי הן: מפרץ מאריגוט (Marigot bay) ומפרץ רודני (Rodney bay) . בין סנט לוסיה לאיים הסמוכים: מרטיניק, גוואדלופ (Guadaloupe) ודומיניקה יש שירות קטמרנים מהירים של חברת Caribbean Express .
מפרץ מאריגוט, אחת משתי המרינות הפופולריות באי סנט לוסיה (צילום: )
שדות תעופה באי סנט לוסיה
באי ישנם שני שדות תעופה:
שדה התעופה הבינלאומי Hewanorra International Airport ממוקם בדרום האי בעיר Vieux Fort.
השדה השני, Vigie Airport (או בשמו הרשמי George F. L. Charles Airport), נמצא סמוך לבירה קסטריז.
משך הטיסה ממיאמי לסנט לוסיה כשלוש שעות ומחצה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
הנקודה הגבוהה ביותר באי היא הר ג'ימי
כתבה על מסלולי קרוז לקאריביים
האי נמצא במרחק של 2,080 ק"מ דרומית מזרחית לפלורידה, בקו רוחב בין 13º ל- 14º צפון. מצידו המזרחי נמצא האוקיאנוס האטלנטי ומצידו המערבי הים הקאריבי.
סנט לוסיה כיום באי מתגוררים כ- 178 אלף תושבים, מרביתם ממוצא אפריקאי, צאצאיהם של דור העבדים, שהובאו על ידי האירופאים לעבוד בחקלאות. מרבית האוכלוסייה מתגוררת בחלקו הצפון מערבי של האי, באזור העיר קסטריז, שם גם ממוקמים מרבית בתי המלון, הרזורטים המפוארים ושירותי התיירות. האי ידוע במתקני הנופש והספורט הרבים שהוא מציע למבקריו, החל ממגרשי גולף וטניס ועד לספורט ימי מכל הסוגים. בשנים האחרונות הפך ענף התיירות למקור ההכנסה מספר אחד באי וניצח את ענף ייצוא הבננות המשגשג אף הוא .
בתי מלון באזור העיר קסטריז
ריזורט מומלץ בצפון האי סנט לוסיה
ריזורט דה לנדינג אנד ספא (The Landings Resort and Spa) הוא מלון 5 כוכבים מפנק, הממוקם על חוף אי היונים המפורסם, מהאטרקציות המרכזיות באי. במלון 3 בריכות, המוקפות גן טרופי, 2 הוט-טאב, ספא מפואר וחוף ים פרטי צמוד. כל אחת מהסוויטות במלון כוללת 1-3 חדרי שינה וכולן ממוזגת, עם מטבח ומרפסת הצופה לים. בריזורט גם מועדון לילדים ומגרשי טניס.
ריזורט דה לנדינג אנד ספא - אחד המפוארים והמפנקים בבתי המלון של סנט לוסיה
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות »
הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
תושבי סנט לוסיה תושבי האי ידועים במזגם הטוב, חמימותם והכנסת האורחים שלהם. למרות שמרביתם מגדירים עצמם קתולים, מאמינים רבים מצאצאי האפריקאים באי בשדים ורוחות. הם מאמינים שרוחות רעות בורחות מפני תיפוף בתופים ושביתם מוגן מפני השדים, כשהם תולים צמחים שונים בפתח הבית. סביב אמונות אלה התפתחה תרבות פולקלור עשירה .
השפה הרשמית של האי היא אנגלית, אך השפה המדוברת בקרב מרבית המקומיים היא פאטויס (Patois) , סוג של קריאולית- צרפתית, תזכורת לתקופות השליטה הצרפתית באי . התרבות של סנט לוסיה עשירה ומגוונת ומושפעת הן ממוצאם של התושבים והן מהלאומים השונים ששלטו במקום. האנגלים והצרפתים השפיעו במידה דומה על אופיו של האי, למרות שהצרפתים אבדו את שלטונם באופן סופי כבר בשנת 1814. האנגלים תרמו את השפה (הרשמית), את הנהיגה בצד שמאל, את מבנה מערכת החינוך והחוק ואת המבנה השלטוני. ההשפעה הצרפתית ניכרת בעיקר בשפה המדוברת (קריאולית- צרפתית), בשמות היישובים, (בעיקר בחלקו הדרומי של האי), במוסיקה ובאומנות. המסורת והמנהגים האפריקאים שרדו, למרות שנים רבות של עבדות, והיום לתרבות האפריקנית חלק דומיננטי בתרבות של סנט לוסיה . מרק קאיאלו - בשר סרטן, במיה, פלפלים ירוקים, חלב קוקוס, בצלים ועשבי תיבול (צילום: )
היסטוריה של סנט לוסיה
התושבים הראשונים של סנט לוסיה היו הארוואקס (Arawaks) , אשר הגיעו לאי מדרום אמריקה, מעט לפני שנת 200 לספירה. אחריהם הגיעו אל האי בני השבטים הקריביים, בסביבות שנת 800 לספירה, וחיסלו את קודמיהם. הקריביים כינו את האי הוואנורה (Hewanorra) שם שפירושו: "האדמה בה חיות האיגואנות".
ההיסטוריונים חלוקים ביניהם בשאלה האם קולומבוס גילה את האי ב- 13 בדצמבר 1502 במהלך מסעותיו, או שאולי לא הגיע אליו מעולם. בכל מקרה תושבי סנט לוסיה מציינים את ה- 13 בדצמבר כ"יום התגלית" (Discovery day) .
האירופאי הראשון שהתיישב באי, בסוף המאה ה- 16, היה הצרפתי פרנקויז לה קלרק ,(Francois le Clarc) שכינויו היה: "רגל מעץ". הוא התיישב באי היונים (Pigeon Island), בנקודה הצפונית ביותר באי ותקף אוניות חולפות.
בשנת 1605 הגיעו המתיישבים הבריטים הראשונים, 67 במספר, לקצהו הדרומי של האי, בקרבת העיר וויוש פורט (Vieux Fort) . תוך שבועות ספורים, הרגו הקריביים המקומיים את כולם, מלבד 19 איש, שנמלטו מהאי בסירות קאנו. מתיישבים בריטים נוספים הגיעו לאי שלושים שנה מאוחר יותר וזכו לגורל מר דומה .
הצרפתים הגיעו לסנט לוסיה בשנת 1660 ולאחר שחתמו על הסכם רכישה עם הקריביים, הם התיישבו באי והחלו להשתלט עליו בהדרגה, דבר שכמובן לא מצא חן בעיני הבריטים. החל מתקופה זו נלחמו ביניהם הצרפתים והבריטים על השליטה באי במשך כמאה וחמישים שנה. במהלך תקופה זו האי החליף ידיים 14 פעמים .
העיר הראשונה שנבנתה באי ע"י הצרפתים הייתה סופרייר (Soufriere) בשנת 1746. לאחר קרבות רבים, עבר האי באופן סופי לשלטון בריטי בשנת 1814.
במהלך השנים הללו, האירופאים שהתיישבו באי החלו בגידול קנה-סוכר בקרקע הפורייה של האי. לצורך העבודה הפיזית הקשה, הם ייבאו ממערב אפריקה עבדים רבים. תקופת העבדות הייתה קצרה, והסתיימה בשנת 1838, אז כבר היוותה האוכלוסייה ממוצא אפריקאי כ- 90% אחוזים מהתושבים באי.
בשנת 1967 קיבל האי שלטון עצמי בחסות הבריטים ובשנת 1979 הוא זכה לעצמאות מלאה.
העיר וויוש פורט, אליה הגיעו המתישבים הבריטים הראשונים (צילום: )
מידע שימושי למטייל ב סנט לוסיה
-
המטבע הנהוג באי הוא הדולר המזרח קאריבי Esstern Caribbean dollar (EC), אך הדולר האמריקאי נפוץ אף הוא, כמו גם השימוש בכרטיסי אשראי.
-
אזור הזמן בסנט לוסיה הוא האטלנטי הסטנדרטי (Atlantic Standard Tine Zone) - UTC−4, המקדים בשעה את שעון החוף המזרחי של ארה"ב, כלומר, מפגר אחרי שעון ישראל ב- 6 שעות.
-
בניגוד לארה"ב, החשמל הזורם בחוטים הוא 220 וולט (כמו בארץ).
-
המים בברזים בסנט לוסיה מגיעים ממעיינות טבעיים והם נקיים וראויים לשתייה.
-
הסניף המרכזי של משרד התיירות של סנט לוסיה נמצא בנמל של קסטריז (Castries), עיר הבירה.
נמל קסטריז, בירת סנט לוסיה (צילום: )
החגים והאירועים העיקריים באי, בנוסף לחגים הקתוליים הנחגגים בכל העולם הם:
-
יום העצמאות, החל ב- 22 בפברואר.
-
פסטיבל הג'ז של סנט לוסיה, שנחגג באי היונים בתחילת חודש מאי .
-
הקרנבל שנחגג במהלך חודש יולי .
בכפר דייגים בשם גרו איסלט (Gros Islet), אשר בצפון האי, מתקיים מדי יום שישי בערב שוק גדול עם מסיבת ריקודים ענקית, הנקראת Friday Night Jump up (או Gros Islet Friday Night Street Party). הכפר כולו הופך לקרנבל ססגוני ומושך המוני מקומיים ותיירים לריקודים ברחובות.
דקה וחצי ממראות וקולות השוק ומסיבת הריקודים של ערב שישי, גרו איסלט
תחבורה ב סנט לוסיה
מרבית אוניות הנוסעים, מגיעות לרציף החדיש Point Seraphine, הנמצא במרחק הליכה ממרכז קסטריז (Castries). ברציף נמצא מרכז מבקרים קטן, דוכן להחלפת כספים, טלפונים וחנויות רבות.
במקרים הנדירים בהם הרציף עמוס מדי, עוגנות אוניות הנוסעים ברציף Port Castries , הממוקם מצדו השני של הנמל הססגוני. ברציף זה מרכז קניות קטן הנקרא La Place Careenage . בין שני הרציפים אפשר ללכת ברגל או לנסוע באחת ממוניות-המים, הנוסעות במשך כל היום בין שני הרציפים.
בסנט לוסיה כביש טבעתי ראשי, המקיף את האי כולו. לאורך מרבית הדרך, הכביש הוא צר, באזורים רבים מפותל ביותר ולעיתים משובש, ולכן כדאי לשקול היטב לפני שמחליטים לשכור רכב. חשוב לזכור, שהנהיגה היא מצד שמאל של הכביש (בניגוד לארץ!). מי שבכל זאת מחליט לשכור רכב נדרש לרכוש רישיון נהיגה מקומי, אותו מוציאים בכל הסוכנויות להשכרת רכב, על סמך רישיון הנהיגה הבינלאומי . מכיוון שגם התחבורה הציבורית באי לוקה בחסר, הדרך הנוחה והפופולארית ביותר לנוע באי, היא במוניות. הנהגים בדרך כלל ידידותיים ומשמשים גם על תקן של מדריכי תיירים במהלך הנסיעה, תוך כדי שהם מצביעים על אתרים בעלי עניין לאורך הדרך. אין במוניות מונה, אך מרבית הנהגים שייכים לאותו ארגון והתעריפים הם קבועים וסטנדרטיים לכל יעד. בכל זאת מומלץ לסכם מראש על המחיר לפני שמתחילים בנסיעה. יש לשים לב האם הנהג נוקב במחיר בדולרים אמריקאים או מזרח קאריבים.
ניתן לשכור גם מוניות ימיות או סירות, להפלגה עצמאית. מגוון רחב מאד של כלי שייט, מכל הסוגים והגדלים, עומד לרשות התיירים באי. שתי המרינות הפופולריות ביותר באי הן: מפרץ מאריגוט (Marigot bay) ומפרץ רודני (Rodney bay) . בין סנט לוסיה לאיים הסמוכים: מרטיניק, גוואדלופ (Guadaloupe) ודומיניקה יש שירות קטמרנים מהירים של חברת Caribbean Express .
מפרץ מאריגוט, אחת משתי המרינות הפופולריות באי סנט לוסיה (צילום: )
שדות תעופה באי סנט לוסיה
באי ישנם שני שדות תעופה:
שדה התעופה הבינלאומי Hewanorra International Airport ממוקם בדרום האי בעיר Vieux Fort.
השדה השני, Vigie Airport (או בשמו הרשמי George F. L. Charles Airport), נמצא סמוך לבירה קסטריז.
משך הטיסה ממיאמי לסנט לוסיה כשלוש שעות ומחצה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בתי מלון באזור העיר קסטריז
ריזורט מומלץ בצפון האי סנט לוסיה ריזורט דה לנדינג אנד ספא (The Landings Resort and Spa) הוא מלון 5 כוכבים מפנק, הממוקם על חוף אי היונים המפורסם, מהאטרקציות המרכזיות באי. במלון 3 בריכות, המוקפות גן טרופי, 2 הוט-טאב, ספא מפואר וחוף ים פרטי צמוד. כל אחת מהסוויטות במלון כוללת 1-3 חדרי שינה וכולן ממוזגת, עם מטבח ומרפסת הצופה לים. בריזורט גם מועדון לילדים ומגרשי טניס.
הפלגות לאנטארקטיקה לחצו לקבלת כל האפשרויות » הפלגות לארצות הקוטב הצפוני לחצו לקבלת כל האפשרויות » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
תושבי סנט לוסיה תושבי האי ידועים במזגם הטוב, חמימותם והכנסת האורחים שלהם. למרות שמרביתם מגדירים עצמם קתולים, מאמינים רבים מצאצאי האפריקאים באי בשדים ורוחות. הם מאמינים שרוחות רעות בורחות מפני תיפוף בתופים ושביתם מוגן מפני השדים, כשהם תולים צמחים שונים בפתח הבית. סביב אמונות אלה התפתחה תרבות פולקלור עשירה .
השפה הרשמית של האי היא אנגלית, אך השפה המדוברת בקרב מרבית המקומיים היא פאטויס (Patois) , סוג של קריאולית- צרפתית, תזכורת לתקופות השליטה הצרפתית באי . התרבות של סנט לוסיה עשירה ומגוונת ומושפעת הן ממוצאם של התושבים והן מהלאומים השונים ששלטו במקום. האנגלים והצרפתים השפיעו במידה דומה על אופיו של האי, למרות שהצרפתים אבדו את שלטונם באופן סופי כבר בשנת 1814. האנגלים תרמו את השפה (הרשמית), את הנהיגה בצד שמאל, את מבנה מערכת החינוך והחוק ואת המבנה השלטוני. ההשפעה הצרפתית ניכרת בעיקר בשפה המדוברת (קריאולית- צרפתית), בשמות היישובים, (בעיקר בחלקו הדרומי של האי), במוסיקה ובאומנות. המסורת והמנהגים האפריקאים שרדו, למרות שנים רבות של עבדות, והיום לתרבות האפריקנית חלק דומיננטי בתרבות של סנט לוסיה . מרק קאיאלו - בשר סרטן, במיה, פלפלים ירוקים, חלב קוקוס, בצלים ועשבי תיבול (צילום: )
היסטוריה של סנט לוסיה
התושבים הראשונים של סנט לוסיה היו הארוואקס (Arawaks) , אשר הגיעו לאי מדרום אמריקה, מעט לפני שנת 200 לספירה. אחריהם הגיעו אל האי בני השבטים הקריביים, בסביבות שנת 800 לספירה, וחיסלו את קודמיהם. הקריביים כינו את האי הוואנורה (Hewanorra) שם שפירושו: "האדמה בה חיות האיגואנות".
ההיסטוריונים חלוקים ביניהם בשאלה האם קולומבוס גילה את האי ב- 13 בדצמבר 1502 במהלך מסעותיו, או שאולי לא הגיע אליו מעולם. בכל מקרה תושבי סנט לוסיה מציינים את ה- 13 בדצמבר כ"יום התגלית" (Discovery day) .
האירופאי הראשון שהתיישב באי, בסוף המאה ה- 16, היה הצרפתי פרנקויז לה קלרק ,(Francois le Clarc) שכינויו היה: "רגל מעץ". הוא התיישב באי היונים (Pigeon Island), בנקודה הצפונית ביותר באי ותקף אוניות חולפות.
בשנת 1605 הגיעו המתיישבים הבריטים הראשונים, 67 במספר, לקצהו הדרומי של האי, בקרבת העיר וויוש פורט (Vieux Fort) . תוך שבועות ספורים, הרגו הקריביים המקומיים את כולם, מלבד 19 איש, שנמלטו מהאי בסירות קאנו. מתיישבים בריטים נוספים הגיעו לאי שלושים שנה מאוחר יותר וזכו לגורל מר דומה .
הצרפתים הגיעו לסנט לוסיה בשנת 1660 ולאחר שחתמו על הסכם רכישה עם הקריביים, הם התיישבו באי והחלו להשתלט עליו בהדרגה, דבר שכמובן לא מצא חן בעיני הבריטים. החל מתקופה זו נלחמו ביניהם הצרפתים והבריטים על השליטה באי במשך כמאה וחמישים שנה. במהלך תקופה זו האי החליף ידיים 14 פעמים .
העיר הראשונה שנבנתה באי ע"י הצרפתים הייתה סופרייר (Soufriere) בשנת 1746. לאחר קרבות רבים, עבר האי באופן סופי לשלטון בריטי בשנת 1814.
במהלך השנים הללו, האירופאים שהתיישבו באי החלו בגידול קנה-סוכר בקרקע הפורייה של האי. לצורך העבודה הפיזית הקשה, הם ייבאו ממערב אפריקה עבדים רבים. תקופת העבדות הייתה קצרה, והסתיימה בשנת 1838, אז כבר היוותה האוכלוסייה ממוצא אפריקאי כ- 90% אחוזים מהתושבים באי.
בשנת 1967 קיבל האי שלטון עצמי בחסות הבריטים ובשנת 1979 הוא זכה לעצמאות מלאה.
העיר וויוש פורט, אליה הגיעו המתישבים הבריטים הראשונים (צילום: )
מידע שימושי למטייל ב סנט לוסיה
-
המטבע הנהוג באי הוא הדולר המזרח קאריבי Esstern Caribbean dollar (EC), אך הדולר האמריקאי נפוץ אף הוא, כמו גם השימוש בכרטיסי אשראי.
-
אזור הזמן בסנט לוסיה הוא האטלנטי הסטנדרטי (Atlantic Standard Tine Zone) - UTC−4, המקדים בשעה את שעון החוף המזרחי של ארה"ב, כלומר, מפגר אחרי שעון ישראל ב- 6 שעות.
-
בניגוד לארה"ב, החשמל הזורם בחוטים הוא 220 וולט (כמו בארץ).
-
המים בברזים בסנט לוסיה מגיעים ממעיינות טבעיים והם נקיים וראויים לשתייה.
-
הסניף המרכזי של משרד התיירות של סנט לוסיה נמצא בנמל של קסטריז (Castries), עיר הבירה.
נמל קסטריז, בירת סנט לוסיה (צילום: )
החגים והאירועים העיקריים באי, בנוסף לחגים הקתוליים הנחגגים בכל העולם הם:
-
יום העצמאות, החל ב- 22 בפברואר.
-
פסטיבל הג'ז של סנט לוסיה, שנחגג באי היונים בתחילת חודש מאי .
-
הקרנבל שנחגג במהלך חודש יולי .
בכפר דייגים בשם גרו איסלט (Gros Islet), אשר בצפון האי, מתקיים מדי יום שישי בערב שוק גדול עם מסיבת ריקודים ענקית, הנקראת Friday Night Jump up (או Gros Islet Friday Night Street Party). הכפר כולו הופך לקרנבל ססגוני ומושך המוני מקומיים ותיירים לריקודים ברחובות.
דקה וחצי ממראות וקולות השוק ומסיבת הריקודים של ערב שישי, גרו איסלט
תחבורה ב סנט לוסיה
מרבית אוניות הנוסעים, מגיעות לרציף החדיש Point Seraphine, הנמצא במרחק הליכה ממרכז קסטריז (Castries). ברציף נמצא מרכז מבקרים קטן, דוכן להחלפת כספים, טלפונים וחנויות רבות.
במקרים הנדירים בהם הרציף עמוס מדי, עוגנות אוניות הנוסעים ברציף Port Castries , הממוקם מצדו השני של הנמל הססגוני. ברציף זה מרכז קניות קטן הנקרא La Place Careenage . בין שני הרציפים אפשר ללכת ברגל או לנסוע באחת ממוניות-המים, הנוסעות במשך כל היום בין שני הרציפים.
בסנט לוסיה כביש טבעתי ראשי, המקיף את האי כולו. לאורך מרבית הדרך, הכביש הוא צר, באזורים רבים מפותל ביותר ולעיתים משובש, ולכן כדאי לשקול היטב לפני שמחליטים לשכור רכב. חשוב לזכור, שהנהיגה היא מצד שמאל של הכביש (בניגוד לארץ!). מי שבכל זאת מחליט לשכור רכב נדרש לרכוש רישיון נהיגה מקומי, אותו מוציאים בכל הסוכנויות להשכרת רכב, על סמך רישיון הנהיגה הבינלאומי . מכיוון שגם התחבורה הציבורית באי לוקה בחסר, הדרך הנוחה והפופולארית ביותר לנוע באי, היא במוניות. הנהגים בדרך כלל ידידותיים ומשמשים גם על תקן של מדריכי תיירים במהלך הנסיעה, תוך כדי שהם מצביעים על אתרים בעלי עניין לאורך הדרך. אין במוניות מונה, אך מרבית הנהגים שייכים לאותו ארגון והתעריפים הם קבועים וסטנדרטיים לכל יעד. בכל זאת מומלץ לסכם מראש על המחיר לפני שמתחילים בנסיעה. יש לשים לב האם הנהג נוקב במחיר בדולרים אמריקאים או מזרח קאריבים.
ניתן לשכור גם מוניות ימיות או סירות, להפלגה עצמאית. מגוון רחב מאד של כלי שייט, מכל הסוגים והגדלים, עומד לרשות התיירים באי. שתי המרינות הפופולריות ביותר באי הן: מפרץ מאריגוט (Marigot bay) ומפרץ רודני (Rodney bay) . בין סנט לוסיה לאיים הסמוכים: מרטיניק, גוואדלופ (Guadaloupe) ודומיניקה יש שירות קטמרנים מהירים של חברת Caribbean Express .
מפרץ מאריגוט, אחת משתי המרינות הפופולריות באי סנט לוסיה (צילום: )
שדות תעופה באי סנט לוסיה
באי ישנם שני שדות תעופה:
שדה התעופה הבינלאומי Hewanorra International Airport ממוקם בדרום האי בעיר Vieux Fort.
השדה השני, Vigie Airport (או בשמו הרשמי George F. L. Charles Airport), נמצא סמוך לבירה קסטריז.
משך הטיסה ממיאמי לסנט לוסיה כשלוש שעות ומחצה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
היסטוריה של סנט לוסיה
התושבים הראשונים של סנט לוסיה היו הארוואקס (Arawaks) , אשר הגיעו לאי מדרום אמריקה, מעט לפני שנת 200 לספירה. אחריהם הגיעו אל האי בני השבטים הקריביים, בסביבות שנת 800 לספירה, וחיסלו את קודמיהם. הקריביים כינו את האי הוואנורה (Hewanorra) שם שפירושו: "האדמה בה חיות האיגואנות".
ההיסטוריונים חלוקים ביניהם בשאלה האם קולומבוס גילה את האי ב- 13 בדצמבר 1502 במהלך מסעותיו, או שאולי לא הגיע אליו מעולם. בכל מקרה תושבי סנט לוסיה מציינים את ה- 13 בדצמבר כ"יום התגלית" (Discovery day) .
האירופאי הראשון שהתיישב באי, בסוף המאה ה- 16, היה הצרפתי פרנקויז לה קלרק ,(Francois le Clarc) שכינויו היה: "רגל מעץ". הוא התיישב באי היונים (Pigeon Island), בנקודה הצפונית ביותר באי ותקף אוניות חולפות.
בשנת 1605 הגיעו המתיישבים הבריטים הראשונים, 67 במספר, לקצהו הדרומי של האי, בקרבת העיר וויוש פורט (Vieux Fort) . תוך שבועות ספורים, הרגו הקריביים המקומיים את כולם, מלבד 19 איש, שנמלטו מהאי בסירות קאנו. מתיישבים בריטים נוספים הגיעו לאי שלושים שנה מאוחר יותר וזכו לגורל מר דומה .
הצרפתים הגיעו לסנט לוסיה בשנת 1660 ולאחר שחתמו על הסכם רכישה עם הקריביים, הם התיישבו באי והחלו להשתלט עליו בהדרגה, דבר שכמובן לא מצא חן בעיני הבריטים. החל מתקופה זו נלחמו ביניהם הצרפתים והבריטים על השליטה באי במשך כמאה וחמישים שנה. במהלך תקופה זו האי החליף ידיים 14 פעמים .
העיר הראשונה שנבנתה באי ע"י הצרפתים הייתה סופרייר (Soufriere) בשנת 1746. לאחר קרבות רבים, עבר האי באופן סופי לשלטון בריטי בשנת 1814.
במהלך השנים הללו, האירופאים שהתיישבו באי החלו בגידול קנה-סוכר בקרקע הפורייה של האי. לצורך העבודה הפיזית הקשה, הם ייבאו ממערב אפריקה עבדים רבים. תקופת העבדות הייתה קצרה, והסתיימה בשנת 1838, אז כבר היוותה האוכלוסייה ממוצא אפריקאי כ- 90% אחוזים מהתושבים באי.
בשנת 1967 קיבל האי שלטון עצמי בחסות הבריטים ובשנת 1979 הוא זכה לעצמאות מלאה.
העיר וויוש פורט, אליה הגיעו המתישבים הבריטים הראשונים (צילום: )
- המטבע הנהוג באי הוא הדולר המזרח קאריבי Esstern Caribbean dollar (EC), אך הדולר האמריקאי נפוץ אף הוא, כמו גם השימוש בכרטיסי אשראי.
- אזור הזמן בסנט לוסיה הוא האטלנטי הסטנדרטי (Atlantic Standard Tine Zone) - UTC−4, המקדים בשעה את שעון החוף המזרחי של ארה"ב, כלומר, מפגר אחרי שעון ישראל ב- 6 שעות.
- בניגוד לארה"ב, החשמל הזורם בחוטים הוא 220 וולט (כמו בארץ).
- המים בברזים בסנט לוסיה מגיעים ממעיינות טבעיים והם נקיים וראויים לשתייה.
- הסניף המרכזי של משרד התיירות של סנט לוסיה נמצא בנמל של קסטריז (Castries), עיר הבירה.
החגים והאירועים העיקריים באי, בנוסף לחגים הקתוליים הנחגגים בכל העולם הם:
- יום העצמאות, החל ב- 22 בפברואר.
- פסטיבל הג'ז של סנט לוסיה, שנחגג באי היונים בתחילת חודש מאי .
- הקרנבל שנחגג במהלך חודש יולי .
דקה וחצי ממראות וקולות השוק ומסיבת הריקודים של ערב שישי, גרו איסלט
תחבורה ב סנט לוסיה
מרבית אוניות הנוסעים, מגיעות לרציף החדיש Point Seraphine, הנמצא במרחק הליכה ממרכז קסטריז (Castries). ברציף נמצא מרכז מבקרים קטן, דוכן להחלפת כספים, טלפונים וחנויות רבות.
במקרים הנדירים בהם הרציף עמוס מדי, עוגנות אוניות הנוסעים ברציף Port Castries , הממוקם מצדו השני של הנמל הססגוני. ברציף זה מרכז קניות קטן הנקרא La Place Careenage . בין שני הרציפים אפשר ללכת ברגל או לנסוע באחת ממוניות-המים, הנוסעות במשך כל היום בין שני הרציפים.
בסנט לוסיה כביש טבעתי ראשי, המקיף את האי כולו. לאורך מרבית הדרך, הכביש הוא צר, באזורים רבים מפותל ביותר ולעיתים משובש, ולכן כדאי לשקול היטב לפני שמחליטים לשכור רכב. חשוב לזכור, שהנהיגה היא מצד שמאל של הכביש (בניגוד לארץ!). מי שבכל זאת מחליט לשכור רכב נדרש לרכוש רישיון נהיגה מקומי, אותו מוציאים בכל הסוכנויות להשכרת רכב, על סמך רישיון הנהיגה הבינלאומי . מכיוון שגם התחבורה הציבורית באי לוקה בחסר, הדרך הנוחה והפופולארית ביותר לנוע באי, היא במוניות. הנהגים בדרך כלל ידידותיים ומשמשים גם על תקן של מדריכי תיירים במהלך הנסיעה, תוך כדי שהם מצביעים על אתרים בעלי עניין לאורך הדרך. אין במוניות מונה, אך מרבית הנהגים שייכים לאותו ארגון והתעריפים הם קבועים וסטנדרטיים לכל יעד. בכל זאת מומלץ לסכם מראש על המחיר לפני שמתחילים בנסיעה. יש לשים לב האם הנהג נוקב במחיר בדולרים אמריקאים או מזרח קאריבים.
ניתן לשכור גם מוניות ימיות או סירות, להפלגה עצמאית. מגוון רחב מאד של כלי שייט, מכל הסוגים והגדלים, עומד לרשות התיירים באי. שתי המרינות הפופולריות ביותר באי הן: מפרץ מאריגוט (Marigot bay) ומפרץ רודני (Rodney bay) . בין סנט לוסיה לאיים הסמוכים: מרטיניק, גוואדלופ (Guadaloupe) ודומיניקה יש שירות קטמרנים מהירים של חברת Caribbean Express .
מפרץ מאריגוט, אחת משתי המרינות הפופולריות באי סנט לוסיה (צילום: )
שדות תעופה באי סנט לוסיה
באי ישנם שני שדות תעופה:
שדה התעופה הבינלאומי Hewanorra International Airport ממוקם בדרום האי בעיר Vieux Fort.
השדה השני, Vigie Airport (או בשמו הרשמי George F. L. Charles Airport), נמצא סמוך לבירה קסטריז.
משך הטיסה ממיאמי לסנט לוסיה כשלוש שעות ומחצה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
באי ישנם שני שדות תעופה:
שדה התעופה הבינלאומי Hewanorra International Airport ממוקם בדרום האי בעיר Vieux Fort.
השדה השני, Vigie Airport (או בשמו הרשמי George F. L. Charles Airport), נמצא סמוך לבירה קסטריז.
משך הטיסה ממיאמי לסנט לוסיה כשלוש שעות ומחצה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבת
סיגלית בר, יועצת טיולים ומתכננת מסלולים. מומחית בטיולי משפחות. מחברת מדריכי התיירות: בלגיה- טיולי כוכב למשפחות, אוסטריה - טיולי כוכב למשפחות, ארה"ב למשפחות ואיי הוואי האקזוטיים.
|
.jpg)
.JPG)
