www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:



מיאנמר - ציקלון נרגיס, מאי 2008
מאת: אלי עמר


מספר הנספים בסופה  'נרגיס' (Nargis) שפקדה את מיאנמר ביום שישי בלילה, 3 במאי 2008, מגיע ל- 23,000 נספים ו- 43,000 נעדרים, לפי הדיווחים הרשמיים. מדיווחים לא רשמיים נמסרים מספרים המגיעים למאה אלף ואף יותר.


 
 
צילום אינפרא אדום של הסופה ב3 למאי 2008 שירות מטוסט
 
ציקלון 'נרגיס',  שפגע בדרום המדינה בדלתת נהר האירוואדי, זרע הרס רב. הסופה החלה ביום שישי בלילה ( 3 במאי 2008 ) ונמשכה במשך שש שעות הרסניות, עד שבת בבוקר. הסופה נעה במהירות של 240 קמ"ש והורידה כמות של 500 מילימטר גשם.
בשבת בצהריים הסופה שככה והשמים התבהרו. מקורות דיפלומטים השוהים במדינה כחמש עשרה שנה, מוסרים כי לא זכורה להם סופה והרס נוראי כזה. אסון דומה התרחש בשנת 1926 וגבה את חייהם של 2,700 איש. בשל תשתית עלובה בערי ובכפרי הסביבה, הנזק לבתי המגורים ולבקתות היה רב. התושבים לא קיבלו אזהרות ולכן לא נערכו לסופה בחיזוק מבנים וכריתת עצים, שיכולים לפגוע בתשתית שכולה עילית.
 
מהו ציקלון ולמה הנזק כבד כל כך?
ציקלון היא סערה גדולה, שנוצרת מעל לאוקיינוסים באזורים הטרופיים. הסערות הנוצרות באוקיינוס השקט ומגיעות לחופי יפן נקראות בשם טייפון, הסערות המתהוות מעל האוקיינוס השקט ומגיעות לחופי דרום אסיה ואוסטרליה נקראות ציקלון, ואילו אלה הנוצרות מעל האוקיינוס האטלנטי ומגיעות לחופי ארה"בנקראות הוריקן.
 
ציקלון, טייפון והוריקן, מציינים תופעות מזג-אוירדומותמאוד מבחינה פיסיקלית. טורנדו, לעומת זאת, הינו תופעת מזגאויר בקנה מידה הרבה יותר קטן - תופעה "מקומית", בלשוןהמטאורולוגים, ומשך זמן קצר יותר, אם כי אינטנסיבי ביותר.
 
סערות מקורן בחימום לא אחיד של האטמוספרה ופני כדור-הארץ על-ידי השמש. חימום לא אחיד זה של אזורי היםוהיבשה, כמו גם של חימום מסיבי סביב קוהמשווהומינימאלי בקטבים , גורם להיווצרות גושי אויר בעלי צפיפותשונה. גושים צפופים יותר (ולחץ סטטי גבוה יותר) מכונים רמות ברומטריות, וגושים דלילים (ולחץ נמוך) הם שקעים ברומטריים. תנועה של אויר מאזורים צפופים לאזורים דלילים יוצרת את הרוחות בכלל.
בשל תופעה פיזיקלית שנקראת כוח קוריוליס, התנועה של האויר אינה ממש מאזור צפוף לאזור דליל של אויר אלא בניצב למפל הלחץ - כלומר בקו גרדינט הלחץ, בדומה לקוי גובה במפה טופוגרפית, כשבחצי כדור הארץ הצפונית הרוחות נושבות בכיוון השעון, סביב רמה ברומטרית, ונגד כיוון השעון בשקע ברומטרי.
עוצמת הרוחות יחסיות להפרש הלחצים בין רמה ושקע, ומושפעות גם מאנרגיה נוספת של חום.
  
למרות שסערות ציקלון פחות אלימות מטורנדו, הן הרסניות ברמת הנזק שהן גורמות. במאה השנים האחרונות ניספו בסופות ציקלון מאות-אלפי בני אדם, מיליונים נותרו ללא קורת-גג ונגרמו נזקים בשיעור של עשרות-מיליארדי דולרים. רוב הנפגעים היו בערי החוף המאוכלסות בצפיפות, בדרום-מזרח אסיה. עיקר הנזק בציקלון נגרם בעת שהסופה קרבה ליבשה, ביוצרה גלי ענק המתנשאים עד לגובה בית בן 3 קומות, השוטפים את החוף. רוחות של עד 300 קמ"ש וגשמי זעף זורעים הרס רב גם כן. מקור האנרגיה העצומה בציקלונים, הוא התעבות אדי מים מעל לאוקיינוס. הסופה שואבת מהים כמויות עצומות של לחות, שמתעבה לעננים. כשהאדים מתעבים משתחרר חום כמוס רב, המתבטא בתוספת אנרגטית לאנרגיה הדינאמית של הרוח.
 


המזרח הרחוק



 
האסון במיאנמר - מידע ועדכונים
לאור ההתפתחויות והבנת עוצמת האסון מציקלון נרגיס במיאנמר, ממשלת ארצות הברית שוקלת הצנחה של מזון וסיוע, גם ללא הסכמת הממשל הצבאי. פעולה זו נשקלת לאור סירובה של החונטה הצבאית לתת אישורים לאספקת מצרכי מזון וקבלת סיוע מגורמים מערביים. עד כה הממשלה אפשרה סיוע מהמדינות השכנות בלבד: סין, הודו ותאילנד. ביום חמישי (8 במאי) הורשו מספר ארגוני סיוע להיכנס לתת סיוע, וכן הורשו לנחות שישה מטוסים עם ציוד ומזון. אולם גם כמות זו של סיוע וארגונים אינם יכולים להתמודד עם האסון והנזק הרב.
ממשלת ארצות הברית הגדילה את תקציב הסיוע ל- 3.5 מיליון דולר ואף שלחה 6 מסוקי הצלה של הצי, לצפון תאילנד, על מנת לסייע בחילוץ נפגעים. עד כה מסוקים אלו לא הורשו להיכנס למיאנמר. ממשלת ארצות הברית העבירה את צוותי ההצלה בדרום מזרח אסיה למצב חרום, צוותים מיומנים היכולים לסייע באיתור וניתוח מצבי החרום והמלצות למתן פתרונות לוגיסטיים בשטח. מסיבות פוליטיות ממשלת מיאנמר לא נתנה אישור כניסה לצוותים אלו.
 
שר החוץ בממשלת צרפת ברנאר קושניר המליץ לאיחוד האירופי לפעול, אף בניגוד לעמדה הממשלה - על פי עיקרון שנקבע על ידי האו"ם בשנת 2005, אך האיחוד האירופאי דחה הצעה זו.
 
לישראל מעמד מיוחד במיאנמר: למיאנמר רק 7 שגרירויות בעולם, אחת מהחשובות בהן, ממוקמת בתל אביב. ישראל יכולה לנצל את הקשרים הטובים והאמון, בכך שתוביל את משלחות הסיוע הבינלאומיות. תורן התקשורת במשרד החוץ הישראלי יכול היה למסור, כי בתחילת שבוע הבא תתבצע הערכה מחודשת ויתכן כי יתקבלו החלטות להתארגנות אחרת.
 
 
מקורות
  • מידע חדשותי:  סי-אן-אן (CNN)
  • צילומים: סוכנות החלל האמריקאי נאס"א (NASA).
  • הסבר לתופעת הציקלון: מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד.





אלי עמר
 
אודות הכותב
אלי עמראיש שיווק בחברת הייטק, בוגר האוניברסיטה העברית במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, עם התמחות בהיסטוריה של המאה העשרים.

לקריאת כתבות נוספות של אלי








מספר צפיות: 7827
1819