הסולטנים הטורקים - תככים ומזימות בהרמון הטורקי
מאת: תמירה צדקיהו-חסון
האישה הראשונה שעברה מההרמון הישן להרמון שבארמון טופקאפי הייתה אלכסנדרה, הידועה בכינויה הורם (Khurrem או Hürrem), אותו קיבלה מהאיש שכה אהב אותה, בעלה, הסולטן סולימאן המפואר.
לפניכם סיפור מופלא על אהבה בארמון הסולטן הטורקי.
אלכסנדרה, עתידה להיות "
אם הסולטן"
נערה-ילדה משוק העבדים
אלכסנדרה הובאה להרמון בהיותה נערה-ילדה. על פי המסופר נולדה באוקראינה בסביבות שנת 1510 ונקראה אלכסנדרה. היא הובאה לשוק העבדים ונרכשה לארמון במהלך שנות ה- 20. על מוצאה יש חילוקי דעות - האם אכן הייתה בתו של כומר אוקראיני? או שמא ממוצא איטלקי או צרפתי?
כך או כך, כמו יתר השפחות היא הובאה מאחת מארצות הכיבוש אל שוק העבדים באיסטנבול, שם נקנתה והובאה להרמון, כנראה בשל המראה האירופאי שלה.
כתבה על אתרי חובה באיסטנבול
אלכסנדרה וסולימן הגדול (מימין: ציור של Anton Hickel, משמאל: ציור של Tiziano Vecelli)
ההיכרות עם הסולטן
הייתה זו התקופה המפוארת ביותר של האימפריה העות'מאנית. האימפריה התפשטה על פני ארצות רבות, תחת שלטונו של סולימאן המפואר (1494- 1566), שפרט להיותו כובש, היה גם איש רוח רחב השכלה שחוקק חוקים רבים. בהרמונו של סולימאן היו באותה עת ארבע או חמש פילגשים ראשיות, שילדו לו את יורשיו, וכ- 300 פילגשים ללא מעמד. כל פילגשיו, כמו גם פלגשי סולטאנים אחרים, היו ממוצא אירופאי.
כתבה על ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית
בתחילה צורפה אלכסנדרה לפילגשים הפחותות, אך עד מהרה הפכה לחביבת הסולטאן. מסופר שכאשר ראה אותה הסולטן, המחוקק הגדול, שליט שלוש יבשות ועטור נצחונות, ובעצמו צעיר בשנות העשרים לחייו, הוא נפל שדוד בקסם עיניה הבורקות, עורה הצח ושנינותה. צחוקה המתגלגל שבה את ליבו, והוא העניק לה את השם 'הורם' שפירושו "הצוחקת", וכך כונתה אף במכתבים ותעודות רשמיות. היסטוריונים מציינים שאלכסנדרה הצטיינה במזג נעים, שנונה ואינטיליגנטית, ואף הצטיינה כמספרת סיפורים, תכונה שהיתה לא פחות חשובה לסולטאנים מהצטיינות בשעשועי מיטה. בלילה, בשובו להרמון שבארמון הישן, הוא שכב בין זרועותיה והתאהב. אחד הדברים שובי הלב ביחסו אליה היו שירי האהבה שכתב לה. באחת התעודות נמצא מכתב בו הוא כותב: "אפילו בעת התפילה הקדושה איני יכול שלא לשאת את שמך על שפתי".
סולימאן הראשון - המפואר
הדרך למעלה
כשהיא בטוחה באהבתו אליה, אך עדיין חסרת מעמד, מתחילה אלכסנדרה לעשות את דרכה מעלה.
בצעדים מחושבים, נועזים וחכמים, היא הופכת לדמות המשמעותית בהרמון וליד ימינו של הסולטן. כשאלכסנדרה נכנסה להריון היא עושה את הלא יאומן. היא פונה לסולטן בבקשה לעזוב את ההרמון! שום אישה מעולם לא ביקשה זאת. נשים היו יכולות לצאת לחופשי רק לאחר שהסולטן מאס בהן, בוודאי לא אשה הנושאת בבטנה את פרי זרעו. הבקשה מבהירה לסולימאן שבכדי להחזיק בה עליו לעשות מעשה לא שגרתי. למרות שיש לו נשים שהן פלגשיו הרשמיות והוא כבר אב לבנים, למרות שבהרמונו עוד פילגשים רבות, ולמרות שלא היה מקובל לשאת נשים נכריות, הוא נושא אותה לאישה! הסולטן, שחומות ערים בצורות לא עמדו בפניו, מוכן לעשות הכל ובלבד להשאיר את אהבת חייו לצידו.
מי שאינן מאושרות מכך הן האשה מספר אחת, "אם הסולטן" ואם בנו מוסטפה, "האשה הראשונה", אימו של העתיד לרשת את כס הסולטאנות. מחאותיה לא עוזרות, ובעיניים כלות היא רואה את מעמדה של אלכסנדרה ממריא. כשמתה אמו של הסולטן המיועד, האישה הראשונה של ההרמון, שעל פיה יישק דבר, לאלכסנדרה כבר היו שלושה בנים ובת. היא כבר קשרה את הקשרים הנכונים, וכבר יש לה אנשי סוד בהרמון. בשלב זה היא מבקשת מבעלה לעבור אל ארמון טופקאפי שהיה מרכז הממשל ולא היה מיועד למגורים. שוב אין הסולטן עומד בפני הפצרותיה. עתה היא קרובה גם לעניינים המדיניים. היא מזהה את אויבה הראשי - הווזיר הגדול, שהיה הדמות החזקה ביותר לאחר הסולטן. היא מנצלת את העדרו של סולימאן, שהיה באחד מקרבות הכיבוש, ופועלת לחיזוק מעמדה בשני אופנים: שולחת את "האשה הראשונה" שהיא עתה האישה החשובה בהרמון בהיותה אמו של מוסטפה יורש העצר, אל המחוז המרוחק שם משמש בנה כמושל. עתה אין לה עוד אויבות בהרמון, אך ישנו הווזיר, המבין שהסדר הישן עומד להתמוטט, ומראה סימני חוסר שביעות רצון, ואף הביע התנגדות כבר מתחילת היחסים המיוחדים שנרקמו מול עיניו. גם אלכסנדרה מבינה ש"או היא או הוא". באורח מסתורי נרצח הווזיר הגדול איברהים. נראה שאלכסנדרה שלחה את מקורביה לרצוח אותו, ומינתה במקומו קרוב משפחה שהיה נאמן לה עד יום מותו. למעשה הופכת אלכסנדרה ליועצת הסולטן והיא מעורבת גם בעינינים מדיניים.
בין פעילות תככנית אחת לשנייה היא מוצאת גם זמן לעסוק במעשי צדקה וחסד, כך למשל בביקור הסולטן בירושלים, בעוד הוא שוקד לשקם את החומות, את מצודת דוד ומרחיב את אמת המים מבריכות שלמה לעיר, בונה אשתו מוסדות צדקה לתלמידי המדרסות. באיסטנבול מצווה הסולטן על אדריכל החצר לבנות מכלול מבני ציבור על שמה. המכלול כולל בית חולים לנשים, בי"ס לרפואה, מדרסה, בית תמחוי ומסגד, המכלול פתוח גם היום למבקרים (המכלול ע"ש האסקי הורם).
אלכסנדרה, באור אהבתו של הסולטן (ציור של צייר ונציאני)
"אם הסולטן"
אהבתו של הסולטן לאלכסנדרה היתה כה עזה עד כי שום אשה לא עיניינה אותו, עיניו טחו מראות את המזימות והקשרים שהיא טווה. בעוד הוא עסוק בענייני המדינה, רוקחת אלכסנדרה את תכניתה האחרונה והחשובה מכל - לסלק את בן צרתה, יורש העצר מוסטפה, ולהביא את בנה סלים להיות היורש. כאן הייתה צריכה אלכסנדרה להפעיל טקטיקה מורכבת: אין היא שולחת להרגו כי פעולה כזו סופה שתתגלה, היא שולחת בשמו של יורש העצר מכתב לשאח הפרסי, אויבו של בעלה, ובו "מבקש" מוסטפה עזרה לרשת את אביו, ובתמורה הוא "מבטיח" לשאח שטחי אדמה. השאח משיב למוסטפה שהוא ישמח לעזור לו, אך מבקש שטחי אדמה גדולים יותר. מכתב התשובה מתגלגל לידי הסולטן בן ה- 60, הוא אינו יודע את נפשו מתימהון וזעם: בנו הבכור פועל מאחורי גבו עם אויבו? והרי בלאו הכי הוא זה שירש את כיסאו? הייתכן שדברים שאלכסנדרה מדברת בגנותו אמת הם? וכך, באחד ממסעות המלחמה הוא מזמין את בנו לאוהל המלכותי, שם חונק אותו אחד מנאמניו.
אלכסנדרה לא הייתה היחידה שדרכה למעלה הייתה זרועה בקברים, תככים, רציחות, ובריחות. תחרות על המקום בהיררכיה גבתה באימפריה חייהם של רבים. הנה, עומדת אלכסנדרה, בת הכפר הקטנה, הילדה שנחטפה ונמכרה בשוק העבדים, להיות במעמד הגבוה ביותר שאישה יכולה להגיע אליו: "אם הסולטן". עתה, כשהדרך לבנה סלים פתוחה, כשהוא היורש, תקבל היא את המעמד שהיה מעמד גבוה ממעמדה של "האישה הראשונה". אלא שהגורל רצה אחרת, היא מתה בפתאומיות (האמנם?) בשנת 1558, בגיל 54.
סלים השני, בנם של סולימאן הראשון ואלכסנדרה
לאחר מותה
עם מותה נתגלעו בין בניה תחושות של חוסר אמון ואיבה. הם מחליטים לצאת למאבק פנים אל פנים, סלים מנצח ואחיו נאלץ לברוח. הוא נס עם משפחתו לפרס, שם הוא מקבל הגנה, אך לא לזמן רב. לאחר שנתיים הוא מוסגר תמורת 300 אלף מטבעות זהב ומוצא את מותו.
וסולימאן הגדול? בשנת 1566, בדרך לכיבוש מצודת סגד בהונגריה הוא מת בפתאומיות. כדי לא ליצור דה-מורליזציה בקרב החיילים, מחליט הווזיר הגדול לא לגלות את הדבר, כך עוד המשיכו לשאת את גופתו ישובה באפיריון עוד זמן מה עד לניצחון.
סולימאן מלך 46 שנים בחייו ו- 46 ימים לאחר מותו. הוא נקבר בחצר מסגד סולומנייה באיסטנבול, ליד המוזולאום שבנה לאשתו האהובה אלכסנדרה.
מידע נוסף על טורקיה
כתבות נוספות על טורקיה
.jpg)
טיול עם מדריך וירטואלי למטייל העצמאי לחצו לרשימת היעדים »
