.jpg)
טיפוס לפסגת אלברוס – הפסגה הגבוהה באירופה
מאת: ד"ר חזי שקד
טיפוס הרים היה מאז ומתמיד אהבתי הגדולה ולמרבה השמחה הוא גם הפך לי למקצוע, המאפשר לי להנחיל את אהבתי למטיילים אחרים, גם לכאלו שלא האמינו שיצליחו להגיע לפסגות. מבין הפסגות הרבות אליהן טיפסתי שמורה בלבי פינה חמה לפסגת אלברוס, אליה אני חוזר שוב ושוב.
מיהו הר הגבוה ביותר באירופה?
רכס הרי הקווקז נמתח לאורך קרוב ל- 1,300 קילומטרים, מהים השחור במערב ועד הים הכספי במזרח. זהו רכס הרים מרשים, שנוצר בהדרגה לפני 28 מיליון שנים, כתוצאה מהתנגשות בין הלוח הערבי שנע בהתמדה צפונה, לבין הלוח שעליו שוכנת היבשת האירו-אסייתית. הלחץ ההדדי שהפעילו הלוחות זה על זה, גרם להתרוממות קרום כדור הארץ בנקודת המפגש וליצירת שרשרת הרים גבוהה וארוכה. ההתנגשות בין הלוחות והלחצים שהם מפעילים זה על זה, אחראים במידה רבה לחוסר היציבות הגיאולוגי השורר באזור הקווקז. האזור כולו נתון לרעידות אדמה תכופות, בנוסף לעובדה שהרי הקווקז הם הרים ממוצא וולקני, כלומר, הרי געש.
במרכז רכס הקווקז, ברפובליקת קברדינו-בלקריה הרוסית, עומדים להם מלאי הוד והדר, ההרים הגבוהים ביותר ברכס הקווקז, בגבול שבין מדרום. מחסום גיאולוגי טבעי שהפריד בין אומות, דתות ותרבויות. בחלק זה של הקווקז, וקצת מצפון לגבול הטבעי עם גאורגיה, שוכן הגבוה בהרי הקווקז , המתנשא לגובה של 5,642 מטרים.
מעטים יודעים כי זהו גם ההר הגבוה ביותר ביבשת לה. רבים נוטים לחשוב שהמון-בלאן בצרפת הוא ההר הגבוה באירופה. ובכן, המון-בלאן הוא הגבוה ב הרי האלפ ים ובהרי אירופה המערבית. פסגת מון בלאן מתנשאת לגובה של 4,810 מטרים והוא אכן הר מרשים וגבוה. אולם , שכל כולו באירופה, גבוה ב- 830 מ' ועל כן נושא בתואר המכובד של "ההר הגבוה ביותר באירופה". ככזה, הר אלברוס הוא יעד פופולרי למטפסים רבים, המגיעים מכל קצות תבל, רק בכדי לנעוץ את רגליהם ואת גרזן הקרח שלהם בפסגתו הלבנה והמושלגת.
מעפילים אל הפסגה הגבוהה באירופה, פסגת הר אלברוס (צילום: חזי שקד)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הר אלברוס – הגג של אירופה
מקור השם אלברוס ( Elbrus ) הוא כנראה מהשפה הפרסית. השם נגזר משם הר Harā Bərəzaitī המופיע במיתולוגיה הפרסית, שמשמעותו "שומר" ו"גבוה", כלומר "השומר הגבוה". להר שמות נוספים כגון "ההר הנצחי" בשפה הקברדינית (ממשפחת השפות הצ'רקסיות) המדוברת באזור ההר על ידי תושבי קברדינו-בלקריה , ו"הר האושר" ברוסית. שם נוסף הוא "רעמה לבנה" בשפה הגאורגית (גרוזינית).
לאלברוס שתי פסגות כיפה קרובות מאוד זו לזו: הפסגה המזרחית מתנשאת לגובה 5,633 מ' והפסגה המערבית, זו הנחשבת ל"גג של אירופה", מזדקרת מעל כולן לגובה של 5,642 מ' . אלברוס הוא סטרטו-וולקן (הר געש קוני בריבוד שכבתי), שהוא כיום הר געש רדום. התפרצותו האחרונה התרחשה כנראה לפני 2,000 שנים, ומאז זעמו של ההר נדם, אם כי הפעילות הגיאותרמית בסביבתו מזכירה ש"שד האדמה" עשוי יום אחד לצוץ ולהעיר את ההר.
ההעפלה המתועדת הראשונה נעשתה לפסגתו המזרחית, על ידי מטפס הרים מקומי שהיה חלק ממשלחת של הצבא הרוסי, ביולי 1822. אולם, רק בשנת 1874 נכבשה לראשונה הפסגה המערבית, על ידי משלחת בריטית. מאז ועד היום, אלפי מטפסים נלהבים וחדורי רצון ואהבה לעולם ההרים, ניסו להעפיל לנקודה הגבוהה ביותר באירופה. 
מטפסים אל פסגתו הגבוהה של הר אלברוס - 5,642 מטר של לבן נצחי (צילום: חזי שקד)
עמק בקסאן, למרגלות הר אלברוס
גם אני בניסיון להעפיל לפסגתו של ההר. הגעתי אל מינרל וודי ( Mineral'nye Vody ), או בשמה האחר מינוודי, עיירה מנומנמת משהו, 200 קילומטרים צפונית לרכס הקווקז. פירוש שמה של העיר הוא "מים מינרלים". בתקופה הקומוניסטית היה הקווקז אזור תיירות פופולארי לתושבי מדינות הגוש הקומוניסטי, הן לתיירות ספורט ההרים והן לתיירות מרפא, בעמק רחב שבו נובעים 1,200 מעיינות מים מינרלים מוגזים. מינוודי, היושבת בלב עמק מעיינות המרפא, הפכה לדלת הכניסה למרכז הקווקז הרוסי .
לינה בעיירה מינרל וודי
נסיעה של 3 שעות בנופים ירוקים, דרך עיירות רוסיות דלות וציוריות, הובילה אותי אל פיתחו של עמק בקסאן ( Baksan ). בקצהו השני של העמק, בחלקו העליון, נמצא הר אלברוס. אין ספק כי עמק בקסאן הוא אחד האזורים המעניינים והציוריים ביותר ברפובליקת קברדינו-בלקריה. כביש אחד, לאורכו של נהר בקסאן, מקשר בין כל העיירות והכפרים. במעלה העמק נמצא המרכז האדמיניסטרטיבי שלו, עיירת כורים בשם טירניאאוז ( (Tyrnyauz , עם שוק קטן, בית חולים ומספר מצומצם של חנויות. מינימליזם קווקזי.
18 קילומטרים הלאה נמצא הכפר ויארחאני-בקסאן ( Verkhniy Baksan ) . לא הרחק מכפר זה נמצאים מעיינות מינרלים, המושכים אליהם מבקרים רבים. בקרבת קצהו המערבי של העמק, נמצא הכפר שגט, בו יש שוק תיירים נחמד, מלון ורכבל-כסאות המופעל כל השנה. זהו למעשה מרכז הסקי העיקרי בעמק. הישוב המערבי הגדול ביותר בעמק הוא הכפר טרסקול (Terskol) וזהו המקום בו יושבת יחידת החילוץ הרשמית. ניתן למצוא בכפר משרד דואר, בית מרקחת קטן, חנות למוצרי מזון ומספר מצומצם של מלונות. שוב, הכול במידה רבה של צניעות, דלות, ואחרי שנים רבות של הזנחה על ידי השלטון הקומוניסטי, שנותן את אותותיו כמעט בכל מבנה.
ארבעה קילומטרים אחרי טרסקול מגיעים אל אזאו (
על המפה הר אלברוס (A), כמה מהיעדים בדרך אליו ופסגת אושבה (G) שבגאורגיה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
ימי התאקלמות לפני הטיפוס
את הימים הראשונים בעמק בקסאן, ייחדתי לטיולי התאקלמות גובה. בכל יום העפלתי לפסגה אחרת, ממנה נשקף נופו המדהים של רכס הקווקז הלבן והמשונן ושל שתי כיפותיו הדומיננטיות של האלברוס. בבוקרו של היום הראשון בעמק, עזבתי את המלון הצנוע משהו והתחלתי בהליכה של שעה לעבר הכפר שגט. השקט שמסביב, הירוק, ההרים המקיפים מכל עבר, כל אלה הבטיחו שהטיול עתיד להיות טיול מרגש ומהנה.
בכדי להתאקלם לגובה ובכדי לא לבזבז אנרגיה, עליתי על רכבל כסאות פשוט, שהביא אותי קרוב אל פסגת הר שגט. מזג האוויר האיר לי פנים. הירוק של העמק למטה ושלל הצבעים של הצמחים והפרחים האנדמיים לקווקז, המים, השלג הלבן, הקרחונים מסביב ומזג האוויר הצח הרחיבו את ליבי. התחלתי בצעידה של שעה נוספת, הפעם לכיוון פסגת הר שגט, פסגה בגובה 3,600 מ'. בגובה זה מזג האוויר כבר היה צונן. רוחות קרות וצוננות בישרו לי שאני עומד להתמודד עם הניסיון להעפיל לראשו של הגבוה בהרי אירופה. מראה כיפותיו של האלברוס כמו כישפו את נפשי.
התאקלמות לגובה, מטפסים על הפסגות שלמרגלות האלברוס (צילום: חזי שקד)
להתרגל למאמץ ולגובה
את היום השני התחלתי ביקיצה מוקדמת מאוד. יום ארוך ומייגע לפניי. הטמפרטורה באזאו, השוכנת "רק" בגובה של 2,300 מטרים, נשקה לנקודת הקיפאון – ואנו בחציו הראשון של יוני, מהתקופות החמות באזור! דאגה קיננה בליבי. אם זאת הטמפרטורה בגובה שכזה, מהי הטמפרטורה בשעה זו בפסגת ההר? יצאתי את בית המלון עם רכב ונהג, איתו קבעתי מחיר ושעה יום קודם. קיוויתי כי אראה אותו בבוקר, שכן התקשורת בינינו התבססה בעיקר על סימני ידיים ודברים שהעלינו על הכתב. להפתעתי ולשמחתי הנהג אכן הגיע, והקפיץ אותי לפתחו של עמק אדיל-סו. שם הוא גם חיכה לי עד שאחזור. עמק אדיל-סו יורד אל מדרונותיו הדרומיים של עמק בקסאן, מכיוון גאורגיה, ומתחבר אליו בחלקו העליון. זהו כנראה העמק הפופולרי ביותר באזור, הן למטיילים והן למטפסי הרים מקצוענים. משני צידי העמק פסגות טכניות למדי, ובכדי להגיע אליהן, על המטפסים להגיע ברגל לאחד ממחנות המטפסים הרבים השוכנים בעמק. העמק מחורץ, דרמטי ומיוער בצורה נרחבת ביערות מחטניים, המסוגלים לעמוד בטמפרטורות קיצוניות בחורף. מרוצה ומעודד מההצלחה שביום זה, מיחסו של הנהג המקומי החביב והרצון להעסיקו בשנית, עודדו אותי לקבוע איתו למחרת מוקדם בבוקר, הפעם בניסיון להגיע אל חלקו העליון של עמק מרשים נוסף, עמק אדיר-סו. זהו עמק נוסף היורד אל שיפוליו הדרומיים של עמק בקסאן. הוא שימש במשך מאות בשנים כנתיב מעבר בין גאורגיה לרוסיה. בחלקו העליון של העמק מחנות מטפסים, בין פסגות דרמטיות ומרהיבות עין, כרי דשא מרהיבים, זרועי פרחים בשלל צבעים, ויערות מחטניים צפופים. 
מחנה בקתות החביות, בקתות הרים במונחים רוסיים (צילום: חזי שקד)
הפגישה הראשונה עם הר אלברוס
זהו, החלטתי שנהניתי מספיק... הגיע הזמן לפגוש את הר אלברוס מקרוב. בבוקרו של היום הבא יצאתי בהליכה קצרה לכיוון הרכבלים שיעלו אותי אל תחנת הרכבל העליונה שעל האלברוס, תחנת גרבאשי הממוקמת בגובה 3,800 מ'. לא רחוק נמצאות "בקתות ההרים", המקום אליו אחזור מחר עם ציוד מלא. גיליתי כי השם קצת מטעה, שכן היו אלה "בקתות הרים" במונחים רוסיים. בפועל לא יותר מאשר חביות ענקיות, שהוסבו לבקתות הרים למטפסים, ולפיכך זכה המחנה לשם ב קתות החביות ( Barrels Huts ). מחנה זה ממוקם בגובה 3,900 מ' ומכאן מתחילים למעשה השלג והקרח. התחלתי בטיפוס איטי לעבר מחנה נוסף או בשמו העממי Diesel Hut – הממוקם בגובה 4,200 מ'. הבקתה הייתה מלאה במטפסים מכל העולם, רובם אירופאים. בישלתי ארוחת צהריים בגזיה שהבאתי עימי, והתחלתי ליצור קשר עם מטפסים, במטרה לחבור אליהם ביום הפסגה. מהמחנה נשקף נוף מרהיב של הקווקז המרכזי. ניתן היה להבחין בכל הפסגות הגבוהות שלו, אילו הנמצאות בשטח רוסיה ואילו הנמצאות בתחומה של גאורגיה - השכנה מדרום. בבקתה פגשתי כמה מטפסים פולנים, שעתידים להיות חבריי, איתם המשכתי לטפס בעוד מקומות בעולם.
אחת המטרות של יום זה היתה להגיע גבוה יותר, לאזור שנקרא סלעי פסטוחוב (Pastukhov rocks), בגובה 4,500 מ', לשם יצאתי עם חברי החדשים. אף אחד לא הסתיר את התפעלותו מהנוף ומהלבן-לבן סביב. בסיום הם ירדו אל בקתות החביות, אני ירדתי בחזרה לאזאו וקבענו להיפגש בבקתה למחרת. 
סלעי פסטוחוב, אחד האתגרים בדרך לפסגה (צילום: חזי שקד)
אל מרומי הר אלברוס
את הבוקר התחלתי בתקווה שאפגוש את חבריי החדשים מפולין. הגעתי לרכבל ושלחתי משם חלק מהציוד לתחנה העליונה, ביחד עם מטפס נוסף שהכרתי כמה ימים קודם לכן. התחלתי לטפס את כל הדרך למעלה ברגל, כשהתיק הכבד מאט מאוד את קצב הליכתי. אנשים שהיו ברכבל הסתכלו עליי מלמעלה, יותר בתימהון כמדומני ופחות בהערצה על מעשיי. לאחר מספר שעות הגעתי אל התחנה העליונה, כל כולי מותש ועייף. שמחתי לגלות כי חבריי החדשים חיכו לי והכינו לי כוס תה חם, שכל כך הייתי זקוק לה.
למרות התשישות, לא רציתי לאכזב את חבריי שחיכו רק לי. לאחר מנוחה קצרה התחלנו לעלות שוב לכיוון סלעי פסטוחוב ואף גבוה מכך. הייתה זו הזדמנות נהדרת לתרגל הליכה במדרונות מושלגים ותלולים, שימוש בקרמפונים, שימוש בגרזן קרח ושימוש ברתמות וחבלים, רק לשם התרגול וההנאה. האלברוס אינו דורש מיומנות טכנית, ועל כן השימוש בציוד טכני ובחבלים אינו נדרש. אולם, אם כבר אנו נמצאים על הר, תמיד מעניין וכיף לתרגל מקצת מהטכניקות בהן משתמשים מטפסי ההרים. אחר הצהריים חזרנו אל הבקתה הממוקמת בגובה 4,200 מ'. הייתי תשוש לחלוטין. סימניו של יום זה נתנו בי את אותותיהם לאורך כל הטיפוס על ההר, אולם הודות לחברי הפולנים, שגילו מסירות וחברות יוצאת מהכלל, הצלחתי לסיים את הטיפוס בהצלחה. את בוקר יום המחרת התחלנו מאוחר באופן יחסי. המטרה הפעם הייתה להגיע לסלעי פסטוחוב ומשם "לדחוף" הלאה, בניסיון לחצות את גובה 5,000 מ', תוך כדי שימוש בטכניקות שתרגלנו בימים האחרונים. מזג האוויר תעתע בנו. היו רגעים שכל נוף הקווקז נפרש אל מול עינינו, פסגות מרשימות שנמצאות ברוסיה וגאורגיה. בלטה מכולן פסגתו המשוננת של הר אושבה ( ) שנמצא בגאורגיה. אין זה ההר הגבוה ביותר, גובהו 4,700 מ' בלבד, אולם אין ספק שיחסית לגובהו הוא בין ההרים המרשימים, היפים, הטכניים והקשים ביותר לטיפוס. מצד שני, היו רגעים בהם עננות כבדה סגרה עלינו והראות ירדה למטרים בודדים בלבד. את מיקומנו מצאנו הודות למכשירי GPS אותם כיילנו וקבענו בהם נקודות מבעוד מועד.
קבוצה ישראלית מעפילה אל פסגת האלברוס בהובלת כותב שורות אלו (צילום: חזי שקד)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
סופת שלגים בלילה ללא שינה
את הלילה החלטנו לעשות באוהלים, קצת מעל סלעי פסטוחוב. רוחות חזקות הקשו עלינו את הקמת המחנה, והשלג העמוק הוסיף על הקושי. במשך הלילה צנחו הטמפרטורות הרבה מתחת לאפס. ללא אזהרה מוקדמת, פרצה סופת שלגים, מלווה במשבי רוח חזקים במיוחד, שאיימו למוטט את האוהל. צעקנו אחד לשני כדי לוודא שכולם בסדר.
בבוקר, לאחר לילה ללא שינה, ציפתה לי הפתעה. כשפתחתי את רוכסני האוהל מצאתי לפני קיר לבן. השלג נערם במשך הלילה לגובה של 60 ס"מ וחסם את היציאה מהאוהל. עבודה מאומצת עם את חפירה וגרזן קרח פתרה את הבעיה. לאחר הכנת ארוחת בוקר וקיפול האוהלים, חזרנו אל הבקתה, מגובשים יותר וקצת נרגשים מהחוויה הלילית. למדנו שאנו יכולים לסמוך אחד על השני והתחלנו בהכנות ליומיים האחרונים על ההר. את היום הבא הקדשנו למנוחה. מזג האוויר המשיך להיות סוער והייתה זו עוד סיבה להישאר בבקתה. משחקי קלפים וחברה, סיפורי גבורה על טיפוס זה או אחר, בישול ארוחת צהריים משותפת, כל זה העביר את הזמן בלי משים, וכבר הגענו אל ערבו של יום הטיפוס. בישלנו ארוחת ערב דשנה ועתירת קלוריות. הלכנו לישון מוקדם והתפללנו לאלוהי מזג האוויר.
הכותב עם קבוצת מטפסים כחול-לבן על פסגת האלברוס (צילום: חזי שקד)
פסגת ההר ופסגת המסע
את יום הפסגה התחלנו מוקדם מאוד. השכמנו בשעה 02:00, הרתחנו מים לתה חם והכנו ארוחת בוקר מוקדמת, במטרה להטעין את גופנו בעודף קלוריות, שבתורן יתורגמו לעוד ועוד אנרגיה זמינה. לקראת השעה 03:00 עזבנו את הבקתה. בחוץ חושך מצרים והטמפרטורות הרבה מתחת לאפס. ההליכה היתה איטית ומייגעת.
הרעיון הכללי היה להגיע עם הזריחה לאזור סלעי פסטוחוב, רעיון אותו פספסנו רק במעט. התשישות של הימים האחרונים באה לידי ביטוי ביתר שאת וגופי החל לשדר אותות מצוקה. בעזרת חטיפי אנרגיה ושוקולד וגם עידוד מחבריי, שאבתי כוחות והמשכתי לטפס. לאחר מספר שעות הגענו אל האוכף שבין הפסגה המזרחית לפסגה המערבית, בגובה 5,400 מ'. הרוח המשיכה להכות בנו ללא רחם גם שם. לפנינו עוד עלייה תלולה של 250 מטרים בטרם נגיע לפסגה. יותר משעתיים של טיפוס תלול במיוחד. תשע שעות לאחר שיצאנו דרכו רגלינו בנקודה הגבוהה ביותר באירופה – 5,642 מטר! היינו רק ארבעה מטפסים באותו בוקר מופלא. רוחות חזקות העיפו פתיתי שלג גדולים וקפואים, אותם הרגשנו כמו מחטים על פנינו.
סרטון וידאו של מטפסת רוסייה צעירה, המתעד את הטיפוס שלה להר אלברוס והסוף המפתיע.
למרות אורכו של הסרטון מומלץ לצפות בו עד הסוף מעורר המחשבה
ההנאה הגדולה ביותר בטיול זה, היתה הסיפוק של העפלה לפסגה הגבוהה ביותר באירופה, בשילוב מציאת חברים לחיים, חברים שאני ממשיך ופוגש פעם בשנה, כל פעם במקום מפתיע אחר ברחבי העולם.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
10 יעדי טרקים מומלצים
טרק בקווקז - סביב הר אלברוס
שני טרקים בקירגיזסטן
טרק סובב אנאפורנה (נפאל)
טרק להרים מרו וקילימנג'רו (טנזניה)
כתבות נוספות על רוסיה
מעפילים אל הפסגה הגבוהה באירופה, פסגת הר אלברוס (צילום: חזי שקד)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
מטפסים אל פסגתו הגבוהה של הר אלברוס - 5,642 מטר של לבן נצחי (צילום: חזי שקד)
עמק בקסאן, למרגלות הר אלברוס
גם אני בניסיון להעפיל לפסגתו של ההר. הגעתי אל מינרל וודי ( Mineral'nye Vody ), או בשמה האחר מינוודי, עיירה מנומנמת משהו, 200 קילומטרים צפונית לרכס הקווקז. פירוש שמה של העיר הוא "מים מינרלים". בתקופה הקומוניסטית היה הקווקז אזור תיירות פופולארי לתושבי מדינות הגוש הקומוניסטי, הן לתיירות ספורט ההרים והן לתיירות מרפא, בעמק רחב שבו נובעים 1,200 מעיינות מים מינרלים מוגזים. מינוודי, היושבת בלב עמק מעיינות המרפא, הפכה לדלת הכניסה למרכז הקווקז הרוסי .
לינה בעיירה מינרל וודי
נסיעה של 3 שעות בנופים ירוקים, דרך עיירות רוסיות דלות וציוריות, הובילה אותי אל פיתחו של עמק בקסאן ( Baksan ). בקצהו השני של העמק, בחלקו העליון, נמצא הר אלברוס. אין ספק כי עמק בקסאן הוא אחד האזורים המעניינים והציוריים ביותר ברפובליקת קברדינו-בלקריה. כביש אחד, לאורכו של נהר בקסאן, מקשר בין כל העיירות והכפרים. במעלה העמק נמצא המרכז האדמיניסטרטיבי שלו, עיירת כורים בשם טירניאאוז ( (Tyrnyauz , עם שוק קטן, בית חולים ומספר מצומצם של חנויות. מינימליזם קווקזי.
18 קילומטרים הלאה נמצא הכפר ויארחאני-בקסאן ( Verkhniy Baksan ) . לא הרחק מכפר זה נמצאים מעיינות מינרלים, המושכים אליהם מבקרים רבים. בקרבת קצהו המערבי של העמק, נמצא הכפר שגט, בו יש שוק תיירים נחמד, מלון ורכבל-כסאות המופעל כל השנה. זהו למעשה מרכז הסקי העיקרי בעמק. הישוב המערבי הגדול ביותר בעמק הוא הכפר טרסקול (Terskol) וזהו המקום בו יושבת יחידת החילוץ הרשמית. ניתן למצוא בכפר משרד דואר, בית מרקחת קטן, חנות למוצרי מזון ומספר מצומצם של מלונות. שוב, הכול במידה רבה של צניעות, דלות, ואחרי שנים רבות של הזנחה על ידי השלטון הקומוניסטי, שנותן את אותותיו כמעט בכל מבנה.
ארבעה קילומטרים אחרי טרסקול מגיעים אל אזאו (
על המפה הר אלברוס (A), כמה מהיעדים בדרך אליו ופסגת אושבה (G) שבגאורגיה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
ימי התאקלמות לפני הטיפוס
את הימים הראשונים בעמק בקסאן, ייחדתי לטיולי התאקלמות גובה. בכל יום העפלתי לפסגה אחרת, ממנה נשקף נופו המדהים של רכס הקווקז הלבן והמשונן ושל שתי כיפותיו הדומיננטיות של האלברוס. בבוקרו של היום הראשון בעמק, עזבתי את המלון הצנוע משהו והתחלתי בהליכה של שעה לעבר הכפר שגט. השקט שמסביב, הירוק, ההרים המקיפים מכל עבר, כל אלה הבטיחו שהטיול עתיד להיות טיול מרגש ומהנה.
בכדי להתאקלם לגובה ובכדי לא לבזבז אנרגיה, עליתי על רכבל כסאות פשוט, שהביא אותי קרוב אל פסגת הר שגט. מזג האוויר האיר לי פנים. הירוק של העמק למטה ושלל הצבעים של הצמחים והפרחים האנדמיים לקווקז, המים, השלג הלבן, הקרחונים מסביב ומזג האוויר הצח הרחיבו את ליבי. התחלתי בצעידה של שעה נוספת, הפעם לכיוון פסגת הר שגט, פסגה בגובה 3,600 מ'. בגובה זה מזג האוויר כבר היה צונן. רוחות קרות וצוננות בישרו לי שאני עומד להתמודד עם הניסיון להעפיל לראשו של הגבוה בהרי אירופה. מראה כיפותיו של האלברוס כמו כישפו את נפשי.
התאקלמות לגובה, מטפסים על הפסגות שלמרגלות האלברוס (צילום: חזי שקד)
להתרגל למאמץ ולגובה
את היום השני התחלתי ביקיצה מוקדמת מאוד. יום ארוך ומייגע לפניי. הטמפרטורה באזאו, השוכנת "רק" בגובה של 2,300 מטרים, נשקה לנקודת הקיפאון – ואנו בחציו הראשון של יוני, מהתקופות החמות באזור! דאגה קיננה בליבי. אם זאת הטמפרטורה בגובה שכזה, מהי הטמפרטורה בשעה זו בפסגת ההר? יצאתי את בית המלון עם רכב ונהג, איתו קבעתי מחיר ושעה יום קודם. קיוויתי כי אראה אותו בבוקר, שכן התקשורת בינינו התבססה בעיקר על סימני ידיים ודברים שהעלינו על הכתב. להפתעתי ולשמחתי הנהג אכן הגיע, והקפיץ אותי לפתחו של עמק אדיל-סו. שם הוא גם חיכה לי עד שאחזור. עמק אדיל-סו יורד אל מדרונותיו הדרומיים של עמק בקסאן, מכיוון גאורגיה, ומתחבר אליו בחלקו העליון. זהו כנראה העמק הפופולרי ביותר באזור, הן למטיילים והן למטפסי הרים מקצוענים. משני צידי העמק פסגות טכניות למדי, ובכדי להגיע אליהן, על המטפסים להגיע ברגל לאחד ממחנות המטפסים הרבים השוכנים בעמק. העמק מחורץ, דרמטי ומיוער בצורה נרחבת ביערות מחטניים, המסוגלים לעמוד בטמפרטורות קיצוניות בחורף. מרוצה ומעודד מההצלחה שביום זה, מיחסו של הנהג המקומי החביב והרצון להעסיקו בשנית, עודדו אותי לקבוע איתו למחרת מוקדם בבוקר, הפעם בניסיון להגיע אל חלקו העליון של עמק מרשים נוסף, עמק אדיר-סו. זהו עמק נוסף היורד אל שיפוליו הדרומיים של עמק בקסאן. הוא שימש במשך מאות בשנים כנתיב מעבר בין גאורגיה לרוסיה. בחלקו העליון של העמק מחנות מטפסים, בין פסגות דרמטיות ומרהיבות עין, כרי דשא מרהיבים, זרועי פרחים בשלל צבעים, ויערות מחטניים צפופים.
מחנה בקתות החביות, בקתות הרים במונחים רוסיים (צילום: חזי שקד)
הפגישה הראשונה עם הר אלברוס
זהו, החלטתי שנהניתי מספיק... הגיע הזמן לפגוש את הר אלברוס מקרוב. בבוקרו של היום הבא יצאתי בהליכה קצרה לכיוון הרכבלים שיעלו אותי אל תחנת הרכבל העליונה שעל האלברוס, תחנת גרבאשי הממוקמת בגובה 3,800 מ'. לא רחוק נמצאות "בקתות ההרים", המקום אליו אחזור מחר עם ציוד מלא. גיליתי כי השם קצת מטעה, שכן היו אלה "בקתות הרים" במונחים רוסיים. בפועל לא יותר מאשר חביות ענקיות, שהוסבו לבקתות הרים למטפסים, ולפיכך זכה המחנה לשם ב קתות החביות ( Barrels Huts ). מחנה זה ממוקם בגובה 3,900 מ' ומכאן מתחילים למעשה השלג והקרח. התחלתי בטיפוס איטי לעבר מחנה נוסף או בשמו העממי Diesel Hut – הממוקם בגובה 4,200 מ'. הבקתה הייתה מלאה במטפסים מכל העולם, רובם אירופאים. בישלתי ארוחת צהריים בגזיה שהבאתי עימי, והתחלתי ליצור קשר עם מטפסים, במטרה לחבור אליהם ביום הפסגה. מהמחנה נשקף נוף מרהיב של הקווקז המרכזי. ניתן היה להבחין בכל הפסגות הגבוהות שלו, אילו הנמצאות בשטח רוסיה ואילו הנמצאות בתחומה של גאורגיה - השכנה מדרום. בבקתה פגשתי כמה מטפסים פולנים, שעתידים להיות חבריי, איתם המשכתי לטפס בעוד מקומות בעולם.
אחת המטרות של יום זה היתה להגיע גבוה יותר, לאזור שנקרא סלעי פסטוחוב (Pastukhov rocks), בגובה 4,500 מ', לשם יצאתי עם חברי החדשים. אף אחד לא הסתיר את התפעלותו מהנוף ומהלבן-לבן סביב. בסיום הם ירדו אל בקתות החביות, אני ירדתי בחזרה לאזאו וקבענו להיפגש בבקתה למחרת.
סלעי פסטוחוב, אחד האתגרים בדרך לפסגה (צילום: חזי שקד)
אל מרומי הר אלברוס
את הבוקר התחלתי בתקווה שאפגוש את חבריי החדשים מפולין. הגעתי לרכבל ושלחתי משם חלק מהציוד לתחנה העליונה, ביחד עם מטפס נוסף שהכרתי כמה ימים קודם לכן. התחלתי לטפס את כל הדרך למעלה ברגל, כשהתיק הכבד מאט מאוד את קצב הליכתי. אנשים שהיו ברכבל הסתכלו עליי מלמעלה, יותר בתימהון כמדומני ופחות בהערצה על מעשיי. לאחר מספר שעות הגעתי אל התחנה העליונה, כל כולי מותש ועייף. שמחתי לגלות כי חבריי החדשים חיכו לי והכינו לי כוס תה חם, שכל כך הייתי זקוק לה.
למרות התשישות, לא רציתי לאכזב את חבריי שחיכו רק לי. לאחר מנוחה קצרה התחלנו לעלות שוב לכיוון סלעי פסטוחוב ואף גבוה מכך. הייתה זו הזדמנות נהדרת לתרגל הליכה במדרונות מושלגים ותלולים, שימוש בקרמפונים, שימוש בגרזן קרח ושימוש ברתמות וחבלים, רק לשם התרגול וההנאה. האלברוס אינו דורש מיומנות טכנית, ועל כן השימוש בציוד טכני ובחבלים אינו נדרש. אולם, אם כבר אנו נמצאים על הר, תמיד מעניין וכיף לתרגל מקצת מהטכניקות בהן משתמשים מטפסי ההרים. אחר הצהריים חזרנו אל הבקתה הממוקמת בגובה 4,200 מ'. הייתי תשוש לחלוטין. סימניו של יום זה נתנו בי את אותותיהם לאורך כל הטיפוס על ההר, אולם הודות לחברי הפולנים, שגילו מסירות וחברות יוצאת מהכלל, הצלחתי לסיים את הטיפוס בהצלחה. את בוקר יום המחרת התחלנו מאוחר באופן יחסי. המטרה הפעם הייתה להגיע לסלעי פסטוחוב ומשם "לדחוף" הלאה, בניסיון לחצות את גובה 5,000 מ', תוך כדי שימוש בטכניקות שתרגלנו בימים האחרונים. מזג האוויר תעתע בנו. היו רגעים שכל נוף הקווקז נפרש אל מול עינינו, פסגות מרשימות שנמצאות ברוסיה וגאורגיה. בלטה מכולן פסגתו המשוננת של הר אושבה ( ) שנמצא בגאורגיה. אין זה ההר הגבוה ביותר, גובהו 4,700 מ' בלבד, אולם אין ספק שיחסית לגובהו הוא בין ההרים המרשימים, היפים, הטכניים והקשים ביותר לטיפוס. מצד שני, היו רגעים בהם עננות כבדה סגרה עלינו והראות ירדה למטרים בודדים בלבד. את מיקומנו מצאנו הודות למכשירי GPS אותם כיילנו וקבענו בהם נקודות מבעוד מועד.
קבוצה ישראלית מעפילה אל פסגת האלברוס בהובלת כותב שורות אלו (צילום: חזי שקד)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
סופת שלגים בלילה ללא שינה
את הלילה החלטנו לעשות באוהלים, קצת מעל סלעי פסטוחוב. רוחות חזקות הקשו עלינו את הקמת המחנה, והשלג העמוק הוסיף על הקושי. במשך הלילה צנחו הטמפרטורות הרבה מתחת לאפס. ללא אזהרה מוקדמת, פרצה סופת שלגים, מלווה במשבי רוח חזקים במיוחד, שאיימו למוטט את האוהל. צעקנו אחד לשני כדי לוודא שכולם בסדר.
בבוקר, לאחר לילה ללא שינה, ציפתה לי הפתעה. כשפתחתי את רוכסני האוהל מצאתי לפני קיר לבן. השלג נערם במשך הלילה לגובה של 60 ס"מ וחסם את היציאה מהאוהל. עבודה מאומצת עם את חפירה וגרזן קרח פתרה את הבעיה. לאחר הכנת ארוחת בוקר וקיפול האוהלים, חזרנו אל הבקתה, מגובשים יותר וקצת נרגשים מהחוויה הלילית. למדנו שאנו יכולים לסמוך אחד על השני והתחלנו בהכנות ליומיים האחרונים על ההר. את היום הבא הקדשנו למנוחה. מזג האוויר המשיך להיות סוער והייתה זו עוד סיבה להישאר בבקתה. משחקי קלפים וחברה, סיפורי גבורה על טיפוס זה או אחר, בישול ארוחת צהריים משותפת, כל זה העביר את הזמן בלי משים, וכבר הגענו אל ערבו של יום הטיפוס. בישלנו ארוחת ערב דשנה ועתירת קלוריות. הלכנו לישון מוקדם והתפללנו לאלוהי מזג האוויר.
הכותב עם קבוצת מטפסים כחול-לבן על פסגת האלברוס (צילום: חזי שקד)
פסגת ההר ופסגת המסע
את יום הפסגה התחלנו מוקדם מאוד. השכמנו בשעה 02:00, הרתחנו מים לתה חם והכנו ארוחת בוקר מוקדמת, במטרה להטעין את גופנו בעודף קלוריות, שבתורן יתורגמו לעוד ועוד אנרגיה זמינה. לקראת השעה 03:00 עזבנו את הבקתה. בחוץ חושך מצרים והטמפרטורות הרבה מתחת לאפס. ההליכה היתה איטית ומייגעת.
הרעיון הכללי היה להגיע עם הזריחה לאזור סלעי פסטוחוב, רעיון אותו פספסנו רק במעט. התשישות של הימים האחרונים באה לידי ביטוי ביתר שאת וגופי החל לשדר אותות מצוקה. בעזרת חטיפי אנרגיה ושוקולד וגם עידוד מחבריי, שאבתי כוחות והמשכתי לטפס. לאחר מספר שעות הגענו אל האוכף שבין הפסגה המזרחית לפסגה המערבית, בגובה 5,400 מ'. הרוח המשיכה להכות בנו ללא רחם גם שם. לפנינו עוד עלייה תלולה של 250 מטרים בטרם נגיע לפסגה. יותר משעתיים של טיפוס תלול במיוחד. תשע שעות לאחר שיצאנו דרכו רגלינו בנקודה הגבוהה ביותר באירופה – 5,642 מטר! היינו רק ארבעה מטפסים באותו בוקר מופלא. רוחות חזקות העיפו פתיתי שלג גדולים וקפואים, אותם הרגשנו כמו מחטים על פנינו.
סרטון וידאו של מטפסת רוסייה צעירה, המתעד את הטיפוס שלה להר אלברוס והסוף המפתיע.
למרות אורכו של הסרטון מומלץ לצפות בו עד הסוף מעורר המחשבה
ההנאה הגדולה ביותר בטיול זה, היתה הסיפוק של העפלה לפסגה הגבוהה ביותר באירופה, בשילוב מציאת חברים לחיים, חברים שאני ממשיך ופוגש פעם בשנה, כל פעם במקום מפתיע אחר ברחבי העולם.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
10 יעדי טרקים מומלצים
טרק בקווקז - סביב הר אלברוס
שני טרקים בקירגיזסטן
טרק סובב אנאפורנה (נפאל)
טרק להרים מרו וקילימנג'רו (טנזניה)
כתבות נוספות על רוסיה
על המפה הר אלברוס (A), כמה מהיעדים בדרך אליו ופסגת אושבה (G) שבגאורגיה
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
התאקלמות לגובה, מטפסים על הפסגות שלמרגלות האלברוס (צילום: חזי שקד)
להתרגל למאמץ ולגובה
את היום השני התחלתי ביקיצה מוקדמת מאוד. יום ארוך ומייגע לפניי. הטמפרטורה באזאו, השוכנת "רק" בגובה של 2,300 מטרים, נשקה לנקודת הקיפאון – ואנו בחציו הראשון של יוני, מהתקופות החמות באזור! דאגה קיננה בליבי. אם זאת הטמפרטורה בגובה שכזה, מהי הטמפרטורה בשעה זו בפסגת ההר? יצאתי את בית המלון עם רכב ונהג, איתו קבעתי מחיר ושעה יום קודם. קיוויתי כי אראה אותו בבוקר, שכן התקשורת בינינו התבססה בעיקר על סימני ידיים ודברים שהעלינו על הכתב. להפתעתי ולשמחתי הנהג אכן הגיע, והקפיץ אותי לפתחו של עמק אדיל-סו. שם הוא גם חיכה לי עד שאחזור. עמק אדיל-סו יורד אל מדרונותיו הדרומיים של עמק בקסאן, מכיוון גאורגיה, ומתחבר אליו בחלקו העליון. זהו כנראה העמק הפופולרי ביותר באזור, הן למטיילים והן למטפסי הרים מקצוענים. משני צידי העמק פסגות טכניות למדי, ובכדי להגיע אליהן, על המטפסים להגיע ברגל לאחד ממחנות המטפסים הרבים השוכנים בעמק. העמק מחורץ, דרמטי ומיוער בצורה נרחבת ביערות מחטניים, המסוגלים לעמוד בטמפרטורות קיצוניות בחורף. מרוצה ומעודד מההצלחה שביום זה, מיחסו של הנהג המקומי החביב והרצון להעסיקו בשנית, עודדו אותי לקבוע איתו למחרת מוקדם בבוקר, הפעם בניסיון להגיע אל חלקו העליון של עמק מרשים נוסף, עמק אדיר-סו. זהו עמק נוסף היורד אל שיפוליו הדרומיים של עמק בקסאן. הוא שימש במשך מאות בשנים כנתיב מעבר בין גאורגיה לרוסיה. בחלקו העליון של העמק מחנות מטפסים, בין פסגות דרמטיות ומרהיבות עין, כרי דשא מרהיבים, זרועי פרחים בשלל צבעים, ויערות מחטניים צפופים.
מחנה בקתות החביות, בקתות הרים במונחים רוסיים (צילום: חזי שקד)
הפגישה הראשונה עם הר אלברוס
זהו, החלטתי שנהניתי מספיק... הגיע הזמן לפגוש את הר אלברוס מקרוב. בבוקרו של היום הבא יצאתי בהליכה קצרה לכיוון הרכבלים שיעלו אותי אל תחנת הרכבל העליונה שעל האלברוס, תחנת גרבאשי הממוקמת בגובה 3,800 מ'. לא רחוק נמצאות "בקתות ההרים", המקום אליו אחזור מחר עם ציוד מלא. גיליתי כי השם קצת מטעה, שכן היו אלה "בקתות הרים" במונחים רוסיים. בפועל לא יותר מאשר חביות ענקיות, שהוסבו לבקתות הרים למטפסים, ולפיכך זכה המחנה לשם ב קתות החביות ( Barrels Huts ). מחנה זה ממוקם בגובה 3,900 מ' ומכאן מתחילים למעשה השלג והקרח. התחלתי בטיפוס איטי לעבר מחנה נוסף או בשמו העממי Diesel Hut – הממוקם בגובה 4,200 מ'. הבקתה הייתה מלאה במטפסים מכל העולם, רובם אירופאים. בישלתי ארוחת צהריים בגזיה שהבאתי עימי, והתחלתי ליצור קשר עם מטפסים, במטרה לחבור אליהם ביום הפסגה. מהמחנה נשקף נוף מרהיב של הקווקז המרכזי. ניתן היה להבחין בכל הפסגות הגבוהות שלו, אילו הנמצאות בשטח רוסיה ואילו הנמצאות בתחומה של גאורגיה - השכנה מדרום. בבקתה פגשתי כמה מטפסים פולנים, שעתידים להיות חבריי, איתם המשכתי לטפס בעוד מקומות בעולם.
אחת המטרות של יום זה היתה להגיע גבוה יותר, לאזור שנקרא סלעי פסטוחוב (Pastukhov rocks), בגובה 4,500 מ', לשם יצאתי עם חברי החדשים. אף אחד לא הסתיר את התפעלותו מהנוף ומהלבן-לבן סביב. בסיום הם ירדו אל בקתות החביות, אני ירדתי בחזרה לאזאו וקבענו להיפגש בבקתה למחרת.
סלעי פסטוחוב, אחד האתגרים בדרך לפסגה (צילום: חזי שקד)
אל מרומי הר אלברוס
את הבוקר התחלתי בתקווה שאפגוש את חבריי החדשים מפולין. הגעתי לרכבל ושלחתי משם חלק מהציוד לתחנה העליונה, ביחד עם מטפס נוסף שהכרתי כמה ימים קודם לכן. התחלתי לטפס את כל הדרך למעלה ברגל, כשהתיק הכבד מאט מאוד את קצב הליכתי. אנשים שהיו ברכבל הסתכלו עליי מלמעלה, יותר בתימהון כמדומני ופחות בהערצה על מעשיי. לאחר מספר שעות הגעתי אל התחנה העליונה, כל כולי מותש ועייף. שמחתי לגלות כי חבריי החדשים חיכו לי והכינו לי כוס תה חם, שכל כך הייתי זקוק לה.
למרות התשישות, לא רציתי לאכזב את חבריי שחיכו רק לי. לאחר מנוחה קצרה התחלנו לעלות שוב לכיוון סלעי פסטוחוב ואף גבוה מכך. הייתה זו הזדמנות נהדרת לתרגל הליכה במדרונות מושלגים ותלולים, שימוש בקרמפונים, שימוש בגרזן קרח ושימוש ברתמות וחבלים, רק לשם התרגול וההנאה. האלברוס אינו דורש מיומנות טכנית, ועל כן השימוש בציוד טכני ובחבלים אינו נדרש. אולם, אם כבר אנו נמצאים על הר, תמיד מעניין וכיף לתרגל מקצת מהטכניקות בהן משתמשים מטפסי ההרים. אחר הצהריים חזרנו אל הבקתה הממוקמת בגובה 4,200 מ'. הייתי תשוש לחלוטין. סימניו של יום זה נתנו בי את אותותיהם לאורך כל הטיפוס על ההר, אולם הודות לחברי הפולנים, שגילו מסירות וחברות יוצאת מהכלל, הצלחתי לסיים את הטיפוס בהצלחה. את בוקר יום המחרת התחלנו מאוחר באופן יחסי. המטרה הפעם הייתה להגיע לסלעי פסטוחוב ומשם "לדחוף" הלאה, בניסיון לחצות את גובה 5,000 מ', תוך כדי שימוש בטכניקות שתרגלנו בימים האחרונים. מזג האוויר תעתע בנו. היו רגעים שכל נוף הקווקז נפרש אל מול עינינו, פסגות מרשימות שנמצאות ברוסיה וגאורגיה. בלטה מכולן פסגתו המשוננת של הר אושבה ( ) שנמצא בגאורגיה. אין זה ההר הגבוה ביותר, גובהו 4,700 מ' בלבד, אולם אין ספק שיחסית לגובהו הוא בין ההרים המרשימים, היפים, הטכניים והקשים ביותר לטיפוס. מצד שני, היו רגעים בהם עננות כבדה סגרה עלינו והראות ירדה למטרים בודדים בלבד. את מיקומנו מצאנו הודות למכשירי GPS אותם כיילנו וקבענו בהם נקודות מבעוד מועד.
קבוצה ישראלית מעפילה אל פסגת האלברוס בהובלת כותב שורות אלו (צילום: חזי שקד)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
סופת שלגים בלילה ללא שינה
את הלילה החלטנו לעשות באוהלים, קצת מעל סלעי פסטוחוב. רוחות חזקות הקשו עלינו את הקמת המחנה, והשלג העמוק הוסיף על הקושי. במשך הלילה צנחו הטמפרטורות הרבה מתחת לאפס. ללא אזהרה מוקדמת, פרצה סופת שלגים, מלווה במשבי רוח חזקים במיוחד, שאיימו למוטט את האוהל. צעקנו אחד לשני כדי לוודא שכולם בסדר.
בבוקר, לאחר לילה ללא שינה, ציפתה לי הפתעה. כשפתחתי את רוכסני האוהל מצאתי לפני קיר לבן. השלג נערם במשך הלילה לגובה של 60 ס"מ וחסם את היציאה מהאוהל. עבודה מאומצת עם את חפירה וגרזן קרח פתרה את הבעיה. לאחר הכנת ארוחת בוקר וקיפול האוהלים, חזרנו אל הבקתה, מגובשים יותר וקצת נרגשים מהחוויה הלילית. למדנו שאנו יכולים לסמוך אחד על השני והתחלנו בהכנות ליומיים האחרונים על ההר. את היום הבא הקדשנו למנוחה. מזג האוויר המשיך להיות סוער והייתה זו עוד סיבה להישאר בבקתה. משחקי קלפים וחברה, סיפורי גבורה על טיפוס זה או אחר, בישול ארוחת צהריים משותפת, כל זה העביר את הזמן בלי משים, וכבר הגענו אל ערבו של יום הטיפוס. בישלנו ארוחת ערב דשנה ועתירת קלוריות. הלכנו לישון מוקדם והתפללנו לאלוהי מזג האוויר.
הכותב עם קבוצת מטפסים כחול-לבן על פסגת האלברוס (צילום: חזי שקד)
פסגת ההר ופסגת המסע
את יום הפסגה התחלנו מוקדם מאוד. השכמנו בשעה 02:00, הרתחנו מים לתה חם והכנו ארוחת בוקר מוקדמת, במטרה להטעין את גופנו בעודף קלוריות, שבתורן יתורגמו לעוד ועוד אנרגיה זמינה. לקראת השעה 03:00 עזבנו את הבקתה. בחוץ חושך מצרים והטמפרטורות הרבה מתחת לאפס. ההליכה היתה איטית ומייגעת.
הרעיון הכללי היה להגיע עם הזריחה לאזור סלעי פסטוחוב, רעיון אותו פספסנו רק במעט. התשישות של הימים האחרונים באה לידי ביטוי ביתר שאת וגופי החל לשדר אותות מצוקה. בעזרת חטיפי אנרגיה ושוקולד וגם עידוד מחבריי, שאבתי כוחות והמשכתי לטפס. לאחר מספר שעות הגענו אל האוכף שבין הפסגה המזרחית לפסגה המערבית, בגובה 5,400 מ'. הרוח המשיכה להכות בנו ללא רחם גם שם. לפנינו עוד עלייה תלולה של 250 מטרים בטרם נגיע לפסגה. יותר משעתיים של טיפוס תלול במיוחד. תשע שעות לאחר שיצאנו דרכו רגלינו בנקודה הגבוהה ביותר באירופה – 5,642 מטר! היינו רק ארבעה מטפסים באותו בוקר מופלא. רוחות חזקות העיפו פתיתי שלג גדולים וקפואים, אותם הרגשנו כמו מחטים על פנינו.
סרטון וידאו של מטפסת רוסייה צעירה, המתעד את הטיפוס שלה להר אלברוס והסוף המפתיע.
למרות אורכו של הסרטון מומלץ לצפות בו עד הסוף מעורר המחשבה
ההנאה הגדולה ביותר בטיול זה, היתה הסיפוק של העפלה לפסגה הגבוהה ביותר באירופה, בשילוב מציאת חברים לחיים, חברים שאני ממשיך ופוגש פעם בשנה, כל פעם במקום מפתיע אחר ברחבי העולם.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
10 יעדי טרקים מומלצים
טרק בקווקז - סביב הר אלברוס
שני טרקים בקירגיזסטן
טרק סובב אנאפורנה (נפאל)
טרק להרים מרו וקילימנג'רו (טנזניה)
כתבות נוספות על רוסיה
מחנה בקתות החביות, בקתות הרים במונחים רוסיים (צילום: חזי שקד)
סלעי פסטוחוב, אחד האתגרים בדרך לפסגה (צילום: חזי שקד)
אל מרומי הר אלברוס
את הבוקר התחלתי בתקווה שאפגוש את חבריי החדשים מפולין. הגעתי לרכבל ושלחתי משם חלק מהציוד לתחנה העליונה, ביחד עם מטפס נוסף שהכרתי כמה ימים קודם לכן. התחלתי לטפס את כל הדרך למעלה ברגל, כשהתיק הכבד מאט מאוד את קצב הליכתי. אנשים שהיו ברכבל הסתכלו עליי מלמעלה, יותר בתימהון כמדומני ופחות בהערצה על מעשיי. לאחר מספר שעות הגעתי אל התחנה העליונה, כל כולי מותש ועייף. שמחתי לגלות כי חבריי החדשים חיכו לי והכינו לי כוס תה חם, שכל כך הייתי זקוק לה.
למרות התשישות, לא רציתי לאכזב את חבריי שחיכו רק לי. לאחר מנוחה קצרה התחלנו לעלות שוב לכיוון סלעי פסטוחוב ואף גבוה מכך. הייתה זו הזדמנות נהדרת לתרגל הליכה במדרונות מושלגים ותלולים, שימוש בקרמפונים, שימוש בגרזן קרח ושימוש ברתמות וחבלים, רק לשם התרגול וההנאה. האלברוס אינו דורש מיומנות טכנית, ועל כן השימוש בציוד טכני ובחבלים אינו נדרש. אולם, אם כבר אנו נמצאים על הר, תמיד מעניין וכיף לתרגל מקצת מהטכניקות בהן משתמשים מטפסי ההרים. אחר הצהריים חזרנו אל הבקתה הממוקמת בגובה 4,200 מ'. הייתי תשוש לחלוטין. סימניו של יום זה נתנו בי את אותותיהם לאורך כל הטיפוס על ההר, אולם הודות לחברי הפולנים, שגילו מסירות וחברות יוצאת מהכלל, הצלחתי לסיים את הטיפוס בהצלחה. את בוקר יום המחרת התחלנו מאוחר באופן יחסי. המטרה הפעם הייתה להגיע לסלעי פסטוחוב ומשם "לדחוף" הלאה, בניסיון לחצות את גובה 5,000 מ', תוך כדי שימוש בטכניקות שתרגלנו בימים האחרונים. מזג האוויר תעתע בנו. היו רגעים שכל נוף הקווקז נפרש אל מול עינינו, פסגות מרשימות שנמצאות ברוסיה וגאורגיה. בלטה מכולן פסגתו המשוננת של הר אושבה ( ) שנמצא בגאורגיה. אין זה ההר הגבוה ביותר, גובהו 4,700 מ' בלבד, אולם אין ספק שיחסית לגובהו הוא בין ההרים המרשימים, היפים, הטכניים והקשים ביותר לטיפוס. מצד שני, היו רגעים בהם עננות כבדה סגרה עלינו והראות ירדה למטרים בודדים בלבד. את מיקומנו מצאנו הודות למכשירי GPS אותם כיילנו וקבענו בהם נקודות מבעוד מועד.
קבוצה ישראלית מעפילה אל פסגת האלברוס בהובלת כותב שורות אלו (צילום: חזי שקד)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
סופת שלגים בלילה ללא שינה
את הלילה החלטנו לעשות באוהלים, קצת מעל סלעי פסטוחוב. רוחות חזקות הקשו עלינו את הקמת המחנה, והשלג העמוק הוסיף על הקושי. במשך הלילה צנחו הטמפרטורות הרבה מתחת לאפס. ללא אזהרה מוקדמת, פרצה סופת שלגים, מלווה במשבי רוח חזקים במיוחד, שאיימו למוטט את האוהל. צעקנו אחד לשני כדי לוודא שכולם בסדר.
בבוקר, לאחר לילה ללא שינה, ציפתה לי הפתעה. כשפתחתי את רוכסני האוהל מצאתי לפני קיר לבן. השלג נערם במשך הלילה לגובה של 60 ס"מ וחסם את היציאה מהאוהל. עבודה מאומצת עם את חפירה וגרזן קרח פתרה את הבעיה. לאחר הכנת ארוחת בוקר וקיפול האוהלים, חזרנו אל הבקתה, מגובשים יותר וקצת נרגשים מהחוויה הלילית. למדנו שאנו יכולים לסמוך אחד על השני והתחלנו בהכנות ליומיים האחרונים על ההר. את היום הבא הקדשנו למנוחה. מזג האוויר המשיך להיות סוער והייתה זו עוד סיבה להישאר בבקתה. משחקי קלפים וחברה, סיפורי גבורה על טיפוס זה או אחר, בישול ארוחת צהריים משותפת, כל זה העביר את הזמן בלי משים, וכבר הגענו אל ערבו של יום הטיפוס. בישלנו ארוחת ערב דשנה ועתירת קלוריות. הלכנו לישון מוקדם והתפללנו לאלוהי מזג האוויר.
הכותב עם קבוצת מטפסים כחול-לבן על פסגת האלברוס (צילום: חזי שקד)
פסגת ההר ופסגת המסע
את יום הפסגה התחלנו מוקדם מאוד. השכמנו בשעה 02:00, הרתחנו מים לתה חם והכנו ארוחת בוקר מוקדמת, במטרה להטעין את גופנו בעודף קלוריות, שבתורן יתורגמו לעוד ועוד אנרגיה זמינה. לקראת השעה 03:00 עזבנו את הבקתה. בחוץ חושך מצרים והטמפרטורות הרבה מתחת לאפס. ההליכה היתה איטית ומייגעת.
הרעיון הכללי היה להגיע עם הזריחה לאזור סלעי פסטוחוב, רעיון אותו פספסנו רק במעט. התשישות של הימים האחרונים באה לידי ביטוי ביתר שאת וגופי החל לשדר אותות מצוקה. בעזרת חטיפי אנרגיה ושוקולד וגם עידוד מחבריי, שאבתי כוחות והמשכתי לטפס. לאחר מספר שעות הגענו אל האוכף שבין הפסגה המזרחית לפסגה המערבית, בגובה 5,400 מ'. הרוח המשיכה להכות בנו ללא רחם גם שם. לפנינו עוד עלייה תלולה של 250 מטרים בטרם נגיע לפסגה. יותר משעתיים של טיפוס תלול במיוחד. תשע שעות לאחר שיצאנו דרכו רגלינו בנקודה הגבוהה ביותר באירופה – 5,642 מטר! היינו רק ארבעה מטפסים באותו בוקר מופלא. רוחות חזקות העיפו פתיתי שלג גדולים וקפואים, אותם הרגשנו כמו מחטים על פנינו.
סרטון וידאו של מטפסת רוסייה צעירה, המתעד את הטיפוס שלה להר אלברוס והסוף המפתיע.
למרות אורכו של הסרטון מומלץ לצפות בו עד הסוף מעורר המחשבה
ההנאה הגדולה ביותר בטיול זה, היתה הסיפוק של העפלה לפסגה הגבוהה ביותר באירופה, בשילוב מציאת חברים לחיים, חברים שאני ממשיך ופוגש פעם בשנה, כל פעם במקום מפתיע אחר ברחבי העולם.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
10 יעדי טרקים מומלצים
טרק בקווקז - סביב הר אלברוס
שני טרקים בקירגיזסטן
טרק סובב אנאפורנה (נפאל)
טרק להרים מרו וקילימנג'רו (טנזניה)
כתבות נוספות על רוסיה
קבוצה ישראלית מעפילה אל פסגת האלברוס בהובלת כותב שורות אלו (צילום: חזי שקד)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות הבלטיות לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
הכותב עם קבוצת מטפסים כחול-לבן על פסגת האלברוס (צילום: חזי שקד)
פסגת ההר ופסגת המסע
את יום הפסגה התחלנו מוקדם מאוד. השכמנו בשעה 02:00, הרתחנו מים לתה חם והכנו ארוחת בוקר מוקדמת, במטרה להטעין את גופנו בעודף קלוריות, שבתורן יתורגמו לעוד ועוד אנרגיה זמינה. לקראת השעה 03:00 עזבנו את הבקתה. בחוץ חושך מצרים והטמפרטורות הרבה מתחת לאפס. ההליכה היתה איטית ומייגעת.
הרעיון הכללי היה להגיע עם הזריחה לאזור סלעי פסטוחוב, רעיון אותו פספסנו רק במעט. התשישות של הימים האחרונים באה לידי ביטוי ביתר שאת וגופי החל לשדר אותות מצוקה. בעזרת חטיפי אנרגיה ושוקולד וגם עידוד מחבריי, שאבתי כוחות והמשכתי לטפס. לאחר מספר שעות הגענו אל האוכף שבין הפסגה המזרחית לפסגה המערבית, בגובה 5,400 מ'. הרוח המשיכה להכות בנו ללא רחם גם שם. לפנינו עוד עלייה תלולה של 250 מטרים בטרם נגיע לפסגה. יותר משעתיים של טיפוס תלול במיוחד. תשע שעות לאחר שיצאנו דרכו רגלינו בנקודה הגבוהה ביותר באירופה – 5,642 מטר! היינו רק ארבעה מטפסים באותו בוקר מופלא. רוחות חזקות העיפו פתיתי שלג גדולים וקפואים, אותם הרגשנו כמו מחטים על פנינו.
סרטון וידאו של מטפסת רוסייה צעירה, המתעד את הטיפוס שלה להר אלברוס והסוף המפתיע.
למרות אורכו של הסרטון מומלץ לצפות בו עד הסוף מעורר המחשבה
ההנאה הגדולה ביותר בטיול זה, היתה הסיפוק של העפלה לפסגה הגבוהה ביותר באירופה, בשילוב מציאת חברים לחיים, חברים שאני ממשיך ופוגש פעם בשנה, כל פעם במקום מפתיע אחר ברחבי העולם.
מידע נוסף
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
10 יעדי טרקים מומלצים
טרק בקווקז - סביב הר אלברוס
שני טרקים בקירגיזסטן
טרק סובב אנאפורנה (נפאל)
טרק להרים מרו וקילימנג'רו (טנזניה)
כתבות נוספות על רוסיה
סרטון וידאו של מטפסת רוסייה צעירה, המתעד את הטיפוס שלה להר אלברוס והסוף המפתיע.
למרות אורכו של הסרטון מומלץ לצפות בו עד הסוף מעורר המחשבה
כתבות נוספות על טרקים וטיפוס הרים
10 יעדי טרקים מומלצים
טרק בקווקז - סביב הר אלברוס
שני טרקים בקירגיזסטן
טרק סובב אנאפורנה (נפאל)
טרק להרים מרו וקילימנג'רו (טנזניה)
כתבות נוספות על רוסיה
טרק בקווקז - סביב הר אלברוס
שני טרקים בקירגיזסטן
טרק סובב אנאפורנה (נפאל)
טרק להרים מרו וקילימנג'רו (טנזניה)
 |
אודות הכותב
ד"ר חזי שקד, מנכ"ל ובעלים של חברת הטיולים Mouflon. אקולוג ואנתרופולוג, מרצה לקהל הרחב, מטפס הרים ומדריך טיולים ליעדים מגוונים ברחבי העולם. מתמחה בטיולי שטח ובטיולי עומק בדגש היסטורי, דתי, תרבותי, אנתרופולוגי ופולקלוריסטי. אוהב את שעושה ורואה בכך שליחות.
|
.jpg)
