www.goTravel.co.il
הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

קפריסין: אנדריאס של הצבים


קפריסין: אנדריאס של הצבים
מאת: פרץ גלעדי, צילום: אייל ברטוב


נראה שצבי הים הקטנים המדדים מקניהם שעל החוף אל קו המים אינם מכירים אותו, אבל אנדריאס דמטרופולוס (Andreas Demetropoulos) הקפריסאי עושה את עבודת הקודש של שימור צבי הים וטיפול בקינים ובביצים שבתוכם, בלי לצפות מהם לתודה. הוא בהחלט מצפה מאתנו, תושבי המדינות שעל חופיהן מטילות צבות הים את ביציהן, לדעת לשמור על אוצר הטבע הזה שהתברכנו בו ולא לפגוע בו.



צב ים ירוק (Chelonia mydas) (מאגר תמונות חופשי)
 

שימור צבי הים בקפריסין
בבוקר שלאחר הסערה מצאנו את עצמנו חופרים בידיים ריקות בחול הרך של שפת הים לא הרחק, מקו המים, מגיעים אל קני הצבים ומוציאים מתוכם את הביצים שלא בקעו ואת הצבונים שבקעו אבל לא הצליחו לצאת בכוחות עצמם, בתוך הקנים הבחנו בשלושה סוגי ביצים; ביצים לא פוריות, ביצים פוריות שנהרסו בגלל הסערה וקליפות ביצים שכבר בקעו. את הצבונים בני השעות הספורות שהתקשו לצאת מתוך הקנים הקבורים בחול הנחנו קרוב לים, הם רצו משם במהירות עד שהגיעו למים.

זה היה בהחלט מחזה משעשע - צבונים בגודל של קופסת סיגריות מקרטעים למים כשתיירים בריטים עומדים ומצלמים בלי הרף. מדי פעם ראינו צב שנתקל באבן או הסתבך באצה שעל החוף והתהפך, ואז מיהרנו לשחרר אותו ולכוון אותו אל המים. כך חילצנו עשרות צבים צעירים, ירוקים וחומים, ואת הביצים שנותרו אספנו לבדיקה.

אל נושא הצבים הגעתי בתחילת שנות ה- 80, כשהייתי פקח צעיר באזור השפלה. תחת אחריותי נמצא באותם הימים אזור שהשתרע משמורת פולג בצפון עד לחופי עזה בדרום. כך זכיתי להיות פקח שאחראי על רצועת חוף ארוכה ולהיות בין הראשונים שהחלו לעסוק בשימור צבי הים. בתקופה ההיא לא ידענו הרבה על שימור הצבים. ניסינו אמצעים שונים ובעיקר גיששנו באפלה. גם כיום כשאני משמש פקח אזורי ברמת הגולן, לא פחתה מידת העניין שלב בנושא צבי הים. לפני כמה חודשים הוזמנתי עם ד"ר דידי קפלן, ביולוג מחוז צפון ברשות, להשתתף בכנס בין- לאומי בלימסולקפריסין, שעסק בנושא חיות בר גדולות שרובן מותרות לציד. דידי ניצל את קשריו הטובים והציע לי להצטרף אליו כדי לראות את פרויקט שימור צבי הים בקפריסין. כמוצא שלל רב קפצתי על המציאה, וכך חזרתי לזמן קצר לנושא שבעיניי הוא חשוב מאין כמוהו - שימור צבי הים.
כתבות נוספות על קפריסין


 אנדריאס בודק קינים בלילה


גיל הזהב




 

חוות צבי הים בקפריסין
חוות צבי הים שבחוף לארה (Lara) נמצאת בחצי האי אקאמאס (Akamas) שבין פוליס (Polisלמאא (Maa) שבמערב קפריסין. אנדריאס דמטרופולוס הוא מומחה עולמי לצבי ים, שהועסק שנים רבות על ידי שירות הדיג של משרד החקלאות הקפריסאי. מאז 1998 הוא פנסיונר, אך הוא עדיין נחשב למומחה לצבי הים התיכון ומשמש יועץ בנושא שימור הצבים בכל אגן הים התיכון. אנדריאס עובד מטעם האו"ם במרכז שימור הצבים הממוקם בטוניסיה. הוא עושה את עבודתו בהתנדבות, כשלצדו אשתו המועסקת במשרד החקלאות בנושאי שימור סביבה. הגענו לחוות שימור הצבים לאחר לילה גשום. אנדריאס הגיש לנו כוס קפה קפריסאי חזק, ומיד לאחר מכן הציע לנו להצטרף אליו ולבדוק את מצב הקינים לאחר הסערה. נסענו לקטע חוף של עשרה ק"מ בלארה שהוא שמורה פתוחה שבה בעלי חיים מוגנים על פי החוק. עדיין ניתן היה לראות את עקבות הגלים הסוערים ששטפו את החול ואת קיני הצבים שנחפרו בתוכו. אנדריאס גילה לנו כי בחוף הזה קיננו השנה כ- 100 צבי ים ירוקים וחומים. בכ- 70 קינים התרחשה בקיעה לפני שהגענו, ואת השאר היינו אמורים לבדוק. החוק הקפריסאי אוסר על בני אדם להסתובב בקטע החוף שבו מצויים הקנים, אבל אין אכיפה. הצבות מטילות את הביצים בבורות במרחק של 30-2 מ' מקו המים, והביצים בוקעות לאחר 50 - 60 יום. כבר במבט ראשון יכולנו להבין כי מרבית הקינים שעל החוף הוצפו בסערה. ההצפה במים גורמת למחסור בחמצן בקן, והצבים הבוקעים בתוכו אינם יכולים לצאת בגלל הרטיבות הרבה. לכן נדרשה עזרתנו. הפשלנו שרוולים וחפרנו בזהירות בכל הקנים כשאנחנו בודקים אם היו בהם בקיעות של ביצים או לא. כל קן היה מסומן ומתוארך על פי יום ההטלה.
כתבות נוספות על טיולים בעקבות בעלי חיים


 קן הטלה מסומן

כשיגדלו הם ישובו חזרה
הפעולה הזאת הזכירה לי שבתחילת שנות ה- 80 אספנו את הביצים בחוף הים אצלנו והעברנו אותן לגן הזואולוגי עד לבקיעה. לאחר הבקיעה גידלנו את הצבונים תקופה מסוימת בדולפינריום הזכור לטוב, ורק אז שחררנו אותם לים. ההצלחה שלנו הייתה מועטה יחסית, וחלק מהצבים סבלו מפטריות שונות שצמחו על שריונם. אנדריאס השאיר את קיני הצבים במקומם בטבע וסימן אותם. רק בזמן שיש סכנה מוחשית לקינים הוא מעתיק אותם לשטח דומה. האויב הטבעי של הצבים בקפריסין הוא בעיקר השועלואחרי שהופעלה השיטה הזאת התברר שההצלחה בבקיעת הצבונים הייתה משמעותיתקרוב ל- 90%.

אנדריאס העתיק לתוך חווה מגודרת שעל חוף הים עשרות קנים שאותם הוא סימן והגן עליהם ברשת אלומיניום לא צפופה. הרשת מאפשרת לצבים הבוקעים לחמוק דרכה ולהמשיך ללכת לים, ורק לאחר הבקיעה הראשונה נפתח הקן לבדיקת הביצים הנותרות. במהלך תקופת הדגירה עוברים הצבונים תהליך טבעי שבעקבותיו הם "מוחתמים" על המקום שבו נולדו, דבר המבטיח שעם התבגרותם של הצבים הם ישובו בחזרה לאותו החוף שבו בקעו, את התופעה המופלאה הזאת מייחסים מדענים לשדה המגנטי של כדור הארץ, המסייע לצבים לנווט את עצמם אל החוף בעונת ההטלה שמתחילה בחודש יוני ומסתיימת בספטמבר. לאחר שאנדריאס העריך שרשרת הברזל שנפרסה סביב הקינים "הפריעה לשדה המגנטי היא הוחלפה ברשת אלומיניום, וכך התאפשר תהליך ההחתמה.
 
אנדריאס בודק קיני הטלה

צבת הים החומה
את הצבים שאיחרו לבקוע שחררנו ביום, ולא כמקובל בלילה, לאחר שווידאנו כי הצבים יצליחו להחזיק מעמד עד הלילה. ביום חם במיוחד מניחים את הצבים על החול הרטוב קרוב למים ומשם הם מזנקים לים. בקפריסין קל לצבים לנווט ולהגיע מיד אל הים, כיוון שאין כמעט מכשולים מעשה ידי אדם שעלולים להפריע להם בניווט. זאת בניגוד לנעשה בחופי ארצנו שמלאים לכל אורכם בעמודי תאורת ביטחון ובכלי רכב צבאיים. האורות האלה מטעים את הצבים, ובמקום לפסוע בכיוון הים הם הולכים לכיוון האורות שהוא הפוך מכיוון הים, וכך הם מאבדים את דרכם. הצבה מגיעה לבגרות מינית בטווח הגילים 7-30. מלאכת חפירת הקנים והטלת הביצים היא מעשה אמנות של הטבע. הנקבה זקוקה לחוף עם חולות נקיים, רצוי ללא משטחי סלעים שיפריעו לה לטפס על החוף, מיקום הקן תלוי בטמפרטורת החול ובמידת לחותו, גומת ההטלה על החוף יכולה להגיע לקוטר של כשישה מטר.

צבת הים החומה (Caretta caretta) חופרת גומה בצורת אגס לעומק של עד 50 ס"מ, והירוקה (Chelonia mydas) - עד לעומק של 80 ס"מ. בתחתית גומת הקן מטילה צבת הים הירוקה עד 120 ביצים לתטולה, וצבת הים החומה עד 80 ביצים לתטולה. מסביב לבסיס גומת הקן קיימת חפירה רדודה, ורוחב הבור מהתחתית ועד לקו החוף יכול להגיע עד לשני מטר וחצי. הצבה מטילה את הביצים בצרור אחד. כדי לזהות את מיקום הביצים לקח אנדריאס מוט ברזל, וכמו חבלן הסורק שדה מוקשים הוא נעץ בעדינות את חוד המוט באדמה הרדודה ובעזרתו זיהה את הפתח התחוח שבו הוטלו הביצים, אחר כך הוא חשף בזהירות את הביצים, ולאחר שהוציאן כיסה את הקן מחדש והחליק את החול מסביב. כמו שעושה גשש על שביל טשטוש. כל זאת כדי שיוכל לראות למחרת היום  אם יש עקבות חדשים.


עקבות צבונים שרק בקעו וכבר מוצאים דרכם לים






המאבק נגד הפיתוח בחוף לארה
מלבד בישראל ובקפריסין יש קנים של צבי ים גם בחופי לוב, ביוון, בטורקיה, קצת פחות קנים בתוניסיה, במצרים ובסוריה וקן אחד בלבנון. לא בכל המדינות קיימים חוקים ויש אכיפה והגנה על הצבים. בחלק מהמדינות הללו עדיין משמש הצב מאכל תאווה. וכך פסענו לנו דידי ואני אחרי אנדריאס הנמרץ. עברנו מקן אל קן חפרנו, גילינו, ספרנו, שחררנו וצילמנו צבי ים. כל זאת בהנאה צרופה ותוך שאנו נושאים את רשתות המגן וצידנית הביצים והולכים בצעדי צב על החוף הזהוב.

התרשמותנו הייתה שלפחות במקום זה בקפריסין מובטח עתידם של צבי הים, אולם אנדריאס העמיד אותנו על טעותנו והסביר לנו שגם כאן עתיד הצבים אינו ורוד. פוליטיקאים וקבלנים למיניהם מפעילים לחצים על מקבלי ההחלטות כדי לקבל אישורי בנייה ופיתוח תיירות באזורי החוף, ואנדריאס נלחם בהם מלחמת חורמה כדי להגן על בית הגידול של הצבים. מלחמתו זו גרמה לכך שהוא נאלץ לנסוע לביתו הכפרי שבקטו ארודס (Kato Arodes) בדרך עפר העולה מזרחה, תוך שהוא מבצע איגוף גדול מסביב לכפר אינייה Ineia)). לשאלתנו מדוע הוא נוסע בדרך עוקפת, הוא השיב כי בכפר הוא נחשב ל"פרסונה נון גראטה" עקב מאבקו נגד הפיתוח שאנשי הכפר רוצים לבצע בחוף לארה. בכל זאת נראה שיש סיכוי טוב שמאבקו של אנדריאס יישא פרי, כיוון שנושא איכות הסביבה הוא אחד מתנאי קבלת קפריסין לשוק האירופי וקפריסין מעוניינת מאוד להצטרף. חצי האי אקאמאס מוזכר בתנאי הקבלה. כבר בימים אלה מבצע השוק האירופי סקר נרחב של חצי האי שבוחן את ההיבטים החברתיים, הכלכליים, התיירותיים ואת נושא שימור הטבע. הכוונה היא להכריז על האזור כולו כעל שמורת טבע ביוספירית.


אזור הטלה מסומן

איש גדול מאי קטן
מלבד בשימור צבי הים עוסק אנדריאס בחינוך ובהסברה במדינות אגן הים התיכון, ומעמיד דור חדש של שומרי טבע העוסקים בהגנת הצבים, כולל אנשי רשות הטבע והגנים שלנו. לאחר הטיפול בקני צבי הים חזרנו עייפים אך מרוצים אל ביתו הכפרי של אנדריאס בקאטו-ארודס, וקינחנו את היום המרתק בארוחה טעימה. הודינו על מזלנו הטוב שהפגיש אותנו עם איש גדול מאי קטן, שלימד גם אותנו פרק מאלף בהלכות שמירת טבע. הלוואי עלינו!

 
צב ים ירוק

בשולי הכתבה - עוזרים לצבים לשרוד
בעיצומה של אחת מסערות החורף, נפלטה אל חוף הים של תל-ברוך צבת ים ירוקה ומותשת שגילה המשוער יותר מ- 15 שנים ומשקלה 29 ק"ג. בלושי, פקח רשות הטבע והגנים, ששמע עליה מדיווחים של דייגי חכות מודאגים מיהר להעביר אותה אל מרכז ההצלה במכמורת שם התברר כי הצבה חלשה ביותר ומגיבה לאינסטינקטים בסיסיים בלבד. על גופה היו סימני שריטות ופצעים שטחיים והיה חשש לשבר בגפה הקדמית-ימנית שלה. לאחר אבחון רפואי בעזרת הווטרינר גיל בלומן הוחלט לתת לה נוזלים באינפוזיה, הזנה מאולצת, טיפול תרופתי, הוספת ויטמינים וטיפול תומך. הצבה הועברה ל"מכל מקלחת" שבו חלק גופה התחתון נמצא במים וחלק גופה העליון נרטב מרסיסי מים באופן קבוע. חומם של המים עומד על 27 מעלות צלסיוס להגברת המטבוליזם והפעילות החיצונית. אכן, לא קל להיות צב ים בישראל. העובדה שחיי הצב במדינות אחרות יכולים להיות קשים יותר אינה מנחמת אף שוחר טבע במקומותינו.

שני גורמים מרכזיים מעמידים את צבי הים בישראל בסכנת הכחדה: הראשון שבהם הוא איכות החופים. רוב חופי ההטלה בארץ צרים מדיי ואין בהם מספיק מקום כדי לאפשר לצבה לעלות, להתרחק מקו המים ולהטיל. הקרבה הזאת למים מפחיתה את הסיכויים לבקיעה מוצלחת של צבונים. גורם שני הוא פעילות האדם - צבים רבים מתים מאכילת שקיות ניילון בקרבת החוף, מפגיעה של סירות במים, מפעילות דייגים, או שהם נרמסים בצמיגיהם של הטרקטרונים והג'יפים שנוסעים על החוף. בניית שוברי גלים, מרינות ומתקנים ימיים שונים לא מוסיפה לסיכויי ההישרדות של הצבים. ואם נוסיף לכל זאת את האויב הטבעי שלהם - השועל המצוי (בעיקר בחופי נתניה), החומס את ביצי צבי הים, נבין כיצד הגענו למצב שבכל הארץ נחפרו בשנת 2001 רק 65 קני צב ים חום ורק שמונה קני צב ים ירוק (באשקלון). בשעת כתיבת מאמר זה היו רק כמה עשרות נקבות חומות שמטילות ופחות מעשר נקבות ירוקות שמטילות. ובכל זאת ניתן עדיין למצוא קנים לאורך כל חופי הים התיכון בישראל: מחוף בצת שבצפון ודרך חופי הכרמל, פלמחים, ניצנים, זיקים ועד לחוף נתיב העשרה שבגבול עזה.

כבר בשנת 1985 החלה רשות הטבע והגנים בשימור מסודר של הצבים. משנת 1993 מועתקים קנים רבים לחוות קינון מוגנות, כמו בקפריסין. הבור שנחפר בחווה דומה בגודלו לבור המקורי וכך מגיע שיעור הצלחת הבקיעה ל- 80 אחוז. כיום ממוקמות חוות קינון בבצת, בעתלית, בבית-ינאי ובניצנים. הצבים מוגנים על פי החוק והפגיעה בהם או בחווה אסורה. בנוסף לכך הקימו רשות הטבע והגנים ובית הספר הימי "מבואות ים" שבמכמורת מרכז הצלה לצבי ים שממוקם בבית הספר. מנהל המקום, יניב לוי וזאב קולר המשמש כביולוג מחוז מרכז של הרשות, ומתנדבים נוספים, מטפלים במסירות בצבים פגועים ומצליחים להחזיר חלק מהם כשהם בריאים למים. השנה טופלו במרכז כ- 20 צבים. סך הכול בשנים 1995. 2000 שוחררו על ידי פקחי רשות הטבע והגנים 17,700 צבונים חומים וכ- 3,000 ירוקים. בין הרשות לבין רכזי נושא צבי הים בארצות אגן הים התיכון ובאנגליה יש שיתוף פעולה, ומדי פעם מתקיימים מפגשים בין-לאומיים והשתלמויות שגם בהם נוטלים חלק נציגי הרשות. הרשות מקיימת גם פעילות הסברתית ביישובים הגובלים עם חוף הים,  עם הדייגים שלוכדים מדי פעם צבים ברשתות הדיג, עם הצבא ועם הציבור הרחב. מתנדבים רבים עוזרים לפקחי הרשות בחיפוש הטלות וקנים ובשימור חוות הקינון. אם ראית צב ים פגוע המהלך על התוף, או אם זיהית קן או סימני עלייה של צבי ים על החוף. אנא דווח מיד לרשות הטבע והגנים (טלפון: 02-5005444). (נתונים: זאב קולר ביולוג מחוז מרכז - רשות הטבע והגנים)..

 

תודות: לאנדריאס ואנשי מחלקת היערות בקפריסין, האחראים על שמירת הטבע, להנהלת רשות הטבע והגנים, לזאב קולר על הערותיו ובעיקר לד"ר דידי קפלן על ארגון הביקור והנהיגה.
קשר עם אנדריאס:
Andreas Demetropoulos  andrecws@logos.cy.net  Cyprus Wildlife Society Emmanuel Xanthou 11, Macedonitissa P.O. Box 24281 Nicosia 1703, Cyprus
TL/FAX:+357 2 350316
 

מידע נוסף על קפריסין
בתי מלון בלרנקה
בתי מלון בקפריסין

כתבות נוספות על קפריסין
מידע וטיפים למטייל בקפריסין
קפריסין לכל המשפחה
פאפוס - בירת תרבות בטעם של פעם
מסלול טיול בקפריסין
כתבות נוספות על טיולים בעקבות בעלי חיים
 

אודות הצלם:
אייל ברטוב, החל דרכו בחקר נמרים בבית ספר שדה ובמשך עשרות שנים ממשיך לחיות ולנשום אקולוגיה, בעלי חיים טיולים וצילום. אייל הוא במאי וצלם סרטים של הנשיונל-גיאוגרפיק, כתב וצלם של המגאזין הגיאוגרפי "מסע אחר", מדריך ותיק לטיולים ומסעות שטח ברחבי יבשת אפריקה, אחראי על פרויקטים של בימוי וצילום סרטי טבע ומדריך טיולים בחברת "אקו - טיולי שטח". לאתר התמונות של אייל ברטוב
 





פרץ גלעדי
 
אודות הכותב
פרץ גלעדי, פקח רשות הטבע והגנים ברמת הגולן, חי ונושם אקולוגיה ושימור טבע. מסעותיו בעולם מתמקדים בלימוד הטבע וכיצד שומרים עליו, ביעדים בהם הוא מבקר.

לקריאת כתבות נוספות של פרץ.








מספר צפיות: 13438
1808