צפון יוון: הטיפוס על האולימפוס - הר האלים

הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

יוון: טיפוס על האולימפוס

מרוקו ג'יפים

טיפוס על האולימפוס - הר האלים
מאת: ד"ר גלעד (גילי) חסקין

באגן המזרחי של הים התיכון, ידועים למעלה מעשרה הרים בשם אולימפוס. הידוע מכולם הוא ההר הענק שבין מחוזות תסליה ומקדוניה בצפון יוון, הגבוה בהרי יוון (2,917 מ'), המזדקר בתלילות מעל הים האגאי. 

 

הרי אולימפוס נוספים נמצאים באובואיה באליס, לאקוניה, ארקאדיה, קפריסין ואפילו בביתניה ובלקיה, אשר באסיה הקטנה (טורקיה של היום). קיימים גם הרי אולימפוס בניו זילנד, טנסי, וושינגטון ויוטה בארה"ב. כמו כן קיים הר בשם זה על כוכב הלכת מאדים, שהוא ההר הגבוה ביותר במערכת השמש. 
 

הר האולימפוס, יוון 
האולימפוס כפי שהוא נראה ממחוז מקדוניה ביוון  (צילום: www.visitgreece) 

 

האולימפוס במיתולוגיה היוונית ובמציאות
במיתולוגיה היוונית מתואר האולימפוס כמקום בו ישבו האלים, חיו חיי מותרות, שתוארו במונחים אנושים לחלוטין, ללא עירוב של הגות מוסרית. ההיסטוריון הסיודוס מתאר את האולימפוס: "הר שאינו נפגע על ידי הרוח או השלג". האולימפוס מצטייר כמקום נסתר ומסתורי, שמיקומו משתנה. עיון מדוקדק בכתבי הסיודוס, פינדארוס והומרוס מביא למסקנה שמקום מושבם של האלים לא היה על הר זה או אחר, אלא בשמים.  
הר כזה, כפי שתיארו  ההיסטוריונים והמשוררים הקדומים, הינו דבר שקשה לתפוס, לכן טבעי הדבר שבני האדם, שחיפשו משהו מוחשי, קשרו הילה של קדושה להר הגבוה ביוון. ואכן ב- 1965 התגלה מקדש הלניסטי על אחת מצלעות ההר.

 

הר האולימפוס (Mount Olympus) ידוע הן בשל גובהו המוחלט, המזדקר לעין, והן בשל גובהו היחסי: גוש סלע ענק, בגובה של כמעט 3,000 מטר, המתרומם הישר מעל הים. 

הניסיון המתועד הראשון לטיפוס על ההר נעשה בשנת 1669 על ידי השולטאן העות'מאני מחמת הרביעי, שלא הצליח להגיע לפסגה. ניסיון שני נעשה ב- 1780 על ידי קצין ימיה צרפתי, שהצליח להעפיל עד לנקודה בה נמצא היום מנזר, על המדרון המזרחי של ההר. לאחר 1821 הפך ההר למקום מושבן של מחתרות לאומניות שונות. רק ב- 1912, לאחר שהשלטון עבר מידי טורקיה לידי יוון, הצליחו שני אמנים שוויצריים ומורה דרך יווני להעפיל לפסגות הגבוהות, שכונו אז "כתר זאוס", וכיום מופיעות במפה כ- Mytikas, בגובה 2,917 מ' מעל פני הים. האזור נחקר ומופה, ומאז שהמועדון האלפיני היווני הקים את הבקתה הראשונה על ההר, בשנת 1931, המקום הפך להיות יעד מבוקש למטיילים, הבאים במספר גדל והולך.  
כתבה על יעדי טיול סביב הר האולימפוס

 

מהיכן לטפס אל האולימפוס?
נקודת המוצא לטיולים אל ההר הינה העיירה ליטוחרו (Litohero), הנמצאת למרגלות ההר, כ- 90 ק"מ דרומית לסלוניקי. הגישה לעיירה נוחה - באוטובוס או ברכבת, הן מסלוניקי והן מאתונה. במקום מספר בתי מלון ואכסניות נוער מסבירות פנים. זהו מקום טוב להתארגנות, קבלת מידע, רכישת מפות ומזון והשארת ציוד. 

נקודת ההתחלה היא מעיינות פריוניה (
Prionia), הנמצאים בגובה של 1,100 מ', ומרוחקים 18.5 ק"מ מליטוחרו. ההגעה ברכב שכור, במונית, או ברגל, דרך קניון עמוק ומרשים. במעיינות ניתן ללגום בירה אחרונה לפני הטיפוס, או לשכור פרד שיעלה את הציוד אל ההר. משם ולמעלה, מטפס שביל ברור ומסומן להפליא, דרך יער יפהפה, ההולך ומתדלדל ככל שעולים בגובה.

כתבה על סלוניקי 

 


הכפר ליטוחורו (A), ממנו מתחיל הטיפוס לאולימפוס, כשעה וחצי נסיעה מסלוניקי (B)
View Larger Map
 

הטיפוס אל האולימפוס
הטיפוס אינו קל, וודאי למי שאינו מורגל בכך, אך למטייל המזיע והמתנשף מזומנים מדי מספר עיקולים עם פינות מנוחה, ובהן ספסלי עץ מאולתרים, מהן נשקף נוף מרהיב עין אל הפסגות המיוערות. בתקופות הקרח האחרונות גלשו במורד ההר קרחונים, אשר חרצו בו עמקים נהדרים שלצדודית הרוחב שלהם צורת האות האנגלית U. עמקים אלו, הרחבים בקרקעיתם ותלולים בצידיהם, משווים להר צורה מגוונת במיוחד.

לאחר שעתיים-שלוש של טיפוס, מגיעים לבקתת עץ ציורית המסומנת במפות כ- "
Refuge A". הבקתה שייכת למועדון האלפיני היווני ומנוהלת על ידי קוסטאס 
זלוטאס (Kostas Zolotas), שהוא בעצמו מטפס הרים וותיק, ומכיר את צפונות ההר כאת כף ידו.  קוסטאס שמח לנדב אינפורמציה בשפע, ולמטיילים רציניים גם מפתחות לבקתות מרוחקות יותר.  בבקתה שולטים סדר וניקיון ספרטני. המטיילים מצווים לחלוץ את נעליהם ולנעול נעלי גומי, או לסעוד את ליבם בשולחנות העץ שבחצר, כשהם נזהרים מלהרגיז את שני כלבי הזאב גדולי המלתעות של קוסטס. לאחר מנוחה קצרה ומרק מינסטרונה מעשה ידיה של אשתו, אפשר להשאיר את הציוד ולהמשיך לטפס.

 

ממשיכים בטיפוס, היער הולך ונעשה צלול, העצים קטנים והולכים. עוברים את הטימבר-ליין - קו העצים, דרך הטונדרה, אזור של צמחים קטנים, ומגיעים לאזור קרח לגמרי. ג'ון, ידידי הגיאולוג, שמכנה את היערות כולם "זבל אורגני", ציין בסיפוק שסוף סוף ההר אינו מוסתר על ידי עצים ואפשר ליהנות מהסלע החשוף ולהפליג ביתר קלות אחורה, אל העידנים הגיאולוגיים בהם הוא עוצב.  
מכאן השביל הולך וצר, מטפס לו הלאה, בחלקו הגדול על דרדרת, וכעבור כשעתיים נוספות של עלייה מביא את המטייל לפסגת ה-
Scala, וממנה מראה מרהיב ברדיוס של כ- 250 ק"מ, לעבר תסליה שבמערב ומישורי מקדוניה שבצפון. אך המראה המרהיב ביותר הינו מזרחה, משם ניתן לראות את כל המרחב  - יער האורנים הכהים, בהם נראים טלאים-טלאים בהירים של עצי אשור, ואת העמק ההולך ונפתח עד לים. 

 

פסגת האולימפוס, יוון
פיסגת האולימפוס... לא רק ביטוי   (צילום: www.visitgreece)

 

אל פיסגת האולימפוס ובחזרה
מכאן הדרך הלאה, לפסגת Mikitas הגבוהה מכולן, מסובכת מעט - יש לרדת בשביל-לא-שביל לאורך כ- 200 מ', ומנקודה מסוימת, המסומנת היטב, לטפס על גבי דרדרת. 45 דקות נוספות של הליכה, עד לפסגה, בשביל העובר על המצוק ממש. בין גושי סלע כבירים מציצים עמקים קרחוניים ענקיים, שלוגיות מכל עבר, ובאופק עמקים מוריקים. מפסגת ההר נשקף נוף מרשים עוד יותר. זהו מקום נהדר להתפרקד על הגב, למתוח את הרגליים הדוויות, וליהנות מהשמש החמימה ומהמראה המרהיב. קל להבין מדוע שייכו אנשים את המקום הזה לאלי האולימפוס. עם מעט דמיון ראינו לנגד עינינו את זאוס, מושל היקום, יושב על כס המלכות, אוחז בידיו חזיז ורעם, ועיניו היוקדות - פעם מביטות בזעם לעבר אדם או אל שחטא, ופעם מחייכות בקריצה לעבר עלמה חטובה.
 
בין הסלעים מונחת קופסה ובה ספר, שבדפיו הרבים מתועדים שמות המטפסים בשנים האחרונות, וכן רשמי המסע של חלק מהם. חוויות רבות כתובות באנגלית, צרפתית, יוונית, גרמנית, יפנית וכמובן בעברית. בדרך חזרה, מתברר שהירידה בשביל התלול אינה קלה הרבה יותר מן העלייה. הריאות והלב כבר אינם מתאמצים והגוף אינו נוטף זיעה כמקודם, אך שרירי הרגליים עובדים קשה. 
לאחר שעתיים של ירידה במדרון, חזרנו לבקתתו של זלוטס, שבינתיים התמלאה במטיילים מרחבי תבל.  לאחר האוכל, זה הזמן לשבת סביב קנקני יין ולהחליף חוויות מטיפוס על ההר, מהטיול ביוון כולה, וממקומות נוספים בעולם. כשהגיעה העת לישון, מלווים המטיילים לחדרים השונים, בכל חדר מקום ל- 30 מטיילים. המזרונים צמודים זה לזה ויוצרים בעצם מיטה אחת לחמישה עשר איש בכל צד של החדר. לאחר כמה התלוצצויות בנושא, העייפות והיין עושים את שלהם, וכולם ישנים כתינוקות.

בחזרה ממעינות פריוניה לליטוחרו
למחרת, השכם בבוקר, ירדנו חזרה למעיינות פריוניה, למגרש החנייה. משם, במקום לחזור לליטוחרו כפי שבאנו, העדפנו לרדת חזרה דרך הנחל. השביל חוצה מספר פעמים את המים כשהוא מתפתל באזור יפהפה, בלב צמחיה עשירה ומגוונת להפליא. מכיוון שהאביב מגיע לאזור מאוחר מאשר אצלנו, מוצאים כאן ביוני את אותם פרחים שקמלו בגליל בחודש אפריל. כך למשל הפליאו במלוא הדרם הסחלבים, שנמצאו בשיא פריחתם: סגולים, צהבהבים, לבנים וכתומים. הפרחים מהווים כסות ססגונית לקניון עצמו, שאף הוא שובה לב ביופיו, עם צוקי גרניט תלולים, ה"מעיקים" עליו משני הצדדים, ויערות המטפסים מקו המים ועד להרים.

לעניות דעתי, הטיול מפריוניה לליטוחרו אינו נופל מיופיו של האולימפוס. סך הכל הליכה של ארבע שעות באזור מקסים. חלק חשוב בטיול, שהוא חגיגה לעין ולנפש, במיוחד עבור ישראלי, שאינו מורגל במראות שכאלו.

כתבה על יעדי טיול סביב הר האולימפוס (כולל מעיינות פריוניה)


מידע נוסף
מחירים והזמנת בתי מלון בליטוחורו
בתי מלון ביוון - מחירים והזמנות

כתבות נוספות על צפון יוון
אזור האולימפוס: אלאטוחורי – שלווה למרגלות הר האלים
סלוניקי והר אתוס
חבל זאגוריה - קסם ההרים
קסטוריה - יפהפיית יוון


גילי חסקין אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין PHd מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
אתר הבית של גילי חסקין
 
לקריאת כתבות נוספות של גילי.






מספר צפיות: 14859


שלום אורח
 

סנטר פארקס
טיולים ליוון
דרום הבלקן
טיולים לאיטליה
נופש ברומניה
הנחות בהפלגות