דרום איטליה: חבל קמפניה ב' - הדרך האמאלפיטנית והאי קאפרי

הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

קמפניה ב' - אמאלפי וקאפרי

GPS TRIP

חבל קמפניה ב' - הדרך האמאלפיטנית והאי קאפרי
מאת: רמי סימסולו

לאחר הביקור בנאפולי (בכתבה הראשונה) נצא דרומה, בדרך מפותלת ויפה, המטפסת על מצוק הטוף עד לעיירה סורנטו, הקרויה על שם בנו של גיבור המיתולוגיה היוונית אודיסאוס. סורנטו היא מקום נעים לבלות בו בערבים, וממנה נצא לשני ימי טיול - לאי קאפרי ולקו החוף האמאלפיטני (קוסטיירה אמאלפיטנה).

דרום איטליה, פוזיטנו
בתי הכפר פוזיטנו, אחד הכפרים היפים לאורך הדרך האמאלפיטנית  (צילום: רמי סימסולו)



אך תחילה נספר את סיפור לידתה של סורנטו, הקשור לאודיסאוס ולדמותן המרתקת של הסירנות מהמיתולוגיה היוונית.
 
הסירנות של סורנטו
האגדה מספרת שעל מצוק הטוף של מפרץ נאפולי ישבו הסירנות - ציפורים ענקיות אוכלות בשר אדם שפניהן פני אישה וקולן ערב ומושך אליו את השומעים כבמטה קסם. קולן היה מהפנט עד שיגעון את המלחים בספינות, שהיו מתקרבים אל הקולות עוד ועוד, עד שנשתברו על סלעי המצוק וטבעו בים. אז היו הסירנות מתפנות משירתן כדי להשביע את רעבונן.
 
השמועה על הסירנות הגיעה לאוזני אודיסאוס, שהגיע במסעותיו אל סיציליה הסמוכה. משחצה את מצר מסינה (Messina), מקום מושבן של המפלצות סקילה וכאריבדיס (Scylla and Charybdis), והמשיך צפונה לכיוון מקום מושב הסירנות במפרץ נאפולי, ציווה על מלחיו לקשור אותו אל תורן הספינה, כדי שלא יוכל לזוז אלא רק לשמוע. את אזני המלחים הוא אטם בשעווה, כדי שלא יוכלו לשמוע את שירת הסירנות, וכדי שלא יקבלו ממנו כל פקודה בעת שיושפע משירתן. כך ניצלה הספינה ואודיסאוס נחת באזור העיר סורנטו של היום, ובא אל חיקה של נסיכה מקומית, שילדה לו בן ויקראו שמו סורנטוס. מאז קיימת במקום העיר היפה סורנטו (Sorrento).

 
דרום איטליה, מצוקי סורנטו
מצוקי הטוף של סורנטו, מושבן של הסירנות המהפנטות את המלחים   (צילום: רמי סימסולו)
 
השמש של סורנטו
את פרסומה מעבר לזמן העתיק מקבלת העיירה סורנטו החל מסוף המאה ה-19, מאז מציפים אותה בקיץ התיירים הבריטים מחפשי השמש הים תיכונית. לאחר מלחמת העולם השנייה ההרסנית, השתקמה סורנטו והפכה במהירות לחביבת חוג הסילון האיטלקי - תישאלו את סופיה לורן שעשתה שם את סרט הקולנוע הראשון שלה, שפרץ את הקריירה הקולנועית הבינלאומית.
 
הרחוב הראשי הארוך של סורנטו הוא קורסו איטליה (Corso Italia), והוא חוצה את הכיכר המרכזית של העיר – פיאצה טאסו (Piazza Tasso). אל תוותרו על קפה של אחר הצהריים בקפה פאונו (האל פאן, באיטלקית) שבכיכר, נקודה נפלאה לצפות בעוברים ושבים. אפשר לחזור גם בערב למתאבן (לפני המסעדה), או בלילה, לכוסית קטנה לפני השינה. נסו גם את פיצריה אורורה, הצמודה לכיכר ממערב, על 44 סוגי הפיצה השונים שבה. גם מסעדות מצוינות יש בסורנטו, בסימטאות הקטנות של העיר העתיקה וברחוב המרכזי. אציין שתיים: לה בזיליקה הסמוכה לפיאצה טאסו ואו פארוקיאנו בקורסו איטליה. בתיאבון.
 
דרום איטליה, סורנטו
סימטאות העיר העתיקה של סורנטו  (צילום: רמי סימסולו)
 
סורנטו כנקודת מוצא לטיולי יום
סורנטו היא לא רק מקום טוב לנופש ולקניית לימונצ'לו, ליקר הלימון שמקורו כאן – בדרום איטליה, אלא נקודת מוצא מצויינת לטיולים באזור. אביא כאן שני ימי טיול, המתחילים ומסתיימים בסורנטו: הראשון – לקו החוף האמאלפיטני - קוסטיירה אמאלפיטנה (Costiera Amalfitana), והשני - לאי קאפרי.
 

סרט וידאו על טיול מנאפולי אל קוסטיירה אמאלפיטנה



נאפולי (A), סורנטו (B) והדרך האמאלפיטנית: פוזיטנו (C), אמאלפי (D), רוולו (E), סלרנו (F).
יעדים בדרך צפונה: ארמון קזרטה (G), 
מונטה קאסינו (H) בקרבת אוטסטרדת השמש  הצג מפה גדולה יותר
 
קוסטיירה אמאלפיטנה והכפר פוזיטנו
לא בכדי בחר ארגון אונסק"ו בקו החוף ה אמאלפיטני, עם העיירות פוזיטנו (Positano) ואמאלפי (Amalfi), כאתר מורשת עולמית. הכביש המוביל מסורנטו לפוזיטנו, עולה בין טרסות ארוכות של עצי תפוז ולימון עמוסי פרי, טרסה מעל טרסה, עד לנקודה הגבוהה בשלוחה שמעל העיר. מכאן מתחילים לרדת דרומה, בכביש המתפתל אל עבר הים התיכון. הכביש מוביל בפיתולים מדהימים למחצית הגבוהה של המדרון התלול, כמה עשרות מטרים מעל תהום המים הצלולים הכחולים.
 
מעל הכפר פוזיטנו, בכניסה המערבית לכפר, מומלץ לעצור בתצפית המדונינה, על שם הכנסייה הקטנטונת שבמקום ומעליה פסל המדונה המוזהבת. מהתצפית העמוסה רואים את בתי הכפר הצבעוניים, "נשפכים" אל עבר הים, כמו וילונות בבריזה של אחר הצהריים.
 
לכפר פוזיטנו יש לרדת ברגל וללכת ברגל בין סמטאותיו. ככל שהוא נהיה מפורסם, כך הופך פוזיטנו להיות סטייליסטי ותיירותי יותר, אבל כל זה לא גורע מהיופי של המקום, ומהכיף שבלגימת כוס אספרסו או טעימת גלידה, באחד מבתי הקפה שלחופו הגעשי של הכפר.
 
דרום איטליה, פוזיטנו
בתי הכפר פוזיטנו נשפכים אל חוף הים  (צילום: רמי סימסולו)
 


קוסטיירה אמאלפיטנה והכפר אמאלפי
מפוזיטנו נמשיך וניסע לכיוון אמאלפי, הכפר הקרוי על שם אהובתו של הרקולס, גיבור המיתולוגיה היוונית. השניים ביקשו להנשא זה לזו, אך אביה התנגד, על רקע ההיסטוריה של הרקולס, שהרג בהתקף זעם את אשתו הראשונה ושני ילדיו. בצערה התאבדה אמאלפי והרקולס חיפש את המקום היפה ביותר בעולם כדי לקבור אותה, במקום בו לימים יקום הכפר שיהפוך למעצמה.
 
עוד פיתולים, עוד כמה מנהרות חצובות בהר, הים היפה בתהומות שמימין, והסלע המאיים של המדרון ההררי משמאל. התנועה הדו- סטרית בכביש הצר והמפותל הזה, היא חוויה בפני עצמה, והנה אנחנו במבואות אמאלפי. מימין לנו פסל אדם אוחז במצפן. זהו פסלו של פלביו ג'ויה (Flavio Gioia), בן אמאלפי מהמאה ה-11, ששיפר מאד את המצפן (המקורי הומצא בסקוטלנד). שיפור זה של אמצעי ההתמצאות הגיאוגרפי, קורה דווקא כאן, בעיירה הקטנה, שבימי הביניים הייתה אחת המעצמות הימיות הגדולות ביותר באגן הים התיכון. כאן הומצאו חוקי הספנות הראשונים (טאבולה דה אמאלפי) וכאן הנפיקו הסוחרים הימיים מטבעות, בעוד שבמרבית שטחי איטליה ואירופה השתמשו עדיין בסחר חליפין ולא במטבעות.
צי אמאלפי סחר בכל אגן הים התיכון וגם הוביל את פרשי הצלבנים למסעות הצלב בארץ הקודש, במצרים וגם בכיבוש קונסטנטינופוליס (1204). אמאלפי ירדה מגדולתה במאה ה- 13, עת הוכנעה על ידי מתחרותיה הימיות – ונציה, פיזה וגנואה.
 
בעיירה אמאלפי מדרחוב מרכזי אחד, העולה מן הים אל בין ההרים. האתר הבולט בעיירה היא הקתדרלה של אמאלפי (Cattedrale di Sant'Andrea) שנבנתה במאה ה-9, ואליה הובאו ב-1206 עצמותיו של אנדריאס הקדוש (אחיו של פטרוס) מקונסטנטינופוליס. הכנסייה משלבת באופן הרמוני סגנונות מזרחיים (ביזנטיים וערבים), עם סגנון אירופאי מערבי. חיצוניותה, עם גרם המדרגות המיוחד המוביל אליה, כמו גם הקלויסטר הפנימי שלה, ראויים מאד לביקור.
 
על שפת ימה של אמאלפי, כמו גם בכמה סמטאות היוצאות מהמדרחוב המרכזי, יש מסעדות רבות של דגים ופירות-ים. אחת מהן (בסמטה הראשונה שמאלה אחרי הכנסייה), קטנה וצבועה בכחול ולבן, היא מסעדת דה באראקה. טעים ומומלץ.
 
דרום איטליה, אמאלפי
אמאלפי, פעם אימפריה ימית והיום אימפריית תיירות  (צילום: רמי סימסולו)
 
קוסטיירה אמאלפיטנה והכפר רוולו
אפשר להמשיך מאמאלפי מזרחה, עוד כ- 25 קילומטר לאורך דרך החוף היפה עד סלרנו (Salerno), ולשוב באוטוסטראדה לקאסטלמארה (Castellammare di Stabia) וממנה לסורנטו. אני ממליץ לפנות שמאלה כשני קילומטר מזרחית לאמאלפי, אל ראש ההר ואל העיירה רוולו (Ravello). העיירה הקטנה גם היא עיירת נופש, כבר בתקופה הרומית, דרך השלטון האפיפיורי בימי הביניים, ועד הגעת הבריטים לדרום איטליה, במחצית השנייה של המאה ה-19. הדבר ניכר בווילות המפוארות של רוולו, שהבולטות בהן הן וילה רופולו (Villa Rufolo), ו-וילה צ'ימברונה (Villa Cimbrone).
 
וילה רופולו היתה במחצית המאה ה-18, מקום מושבו של המלחין הגרמני ריכארד ואגנר, שנודע כמי שאינו חובב יהודים. הדבר הפך בשנים האחרונות לכלי תיירותי, בידי מועצת העיירה, שחיברה לשם המקום את שתי המילים "כפר המוסיקה", בשנים האחרונות מתקיימים במקום, בעיקר בימי הקיץ, קונצרטים ואירועי מוסיקה רבים, המצדיקים את הכינוי צ'יטה דל מוסיקה.
וילה צ'ימברונה היא וילה יפהפייה, השוכנת על קצה המצוק שמעל הים, עם מרפסת מרשימה בקצה גן מטופח. אתה מביט ישר למטה, 400 מטר אנכית, אל מימיו הכחולים של הים התיכון. הגנים המטופחים, כמו הווילה היפה, הם מקום רומנטי, שבשנים האחרונות הפך למלון בוטיק יוקרתי. בשנות ה-30 של המאה הקודמת, שימש למשך מספר חודשים כקן האהבים הסודי של שחקנית הקולנוע המפורסמת מרלין דיטריך.
 
מרוולו אפשר לחזור לסורנטו באותה דרך (קו החוף האמלפיטני)*, או לנסוע לסלרנו ולחזור על האוטוסטרדה. באור יום אפשר גם לנסוע מרוולו צפונה, אל ההרים, ומהם להשתפל (זהירות בפיתולים!) אל העמק שמתחת לווזוב, וממנו לקאסטלמארה ולסורנטו.
* הנסיעה בדרך האמלפיטנית ממזרח למערב, אפשרית רק ברכב שאורכו עד 8 מטר.
 
דרום איטליה, רוולו
וילה רופולו, מקום מושבו של המלחין ריכארד ואגנר בעת שהותו ברוולו  (צילום: רמי סימסולו)
 
קאפרי – אי עזי הבר והתיירים
יום נוסף של טיול מסורנטו אני ממליץ לבלות באי קאפרי. ביום זה לא צריך מכונית ולא אוטובוס. יורדים מהמלון אל הנמל של סורנטו, הקרוי מרינה פיקולה, עולים על רחפת מהירה, המביאה אותנו תוך 40 דקות לקאפרי. קאפרי פירושו ביוונית עזי בר, אותן פגשו היוונים כשעלו על האי במאה ה-7 לפנה"ס. בנמל עמוס התיירים של קאפרי עולים על אחד המיניבוסים הצרים, שרק איתם ניתן לנוע בכבישים הצרים עד מאוד של האי.
 
מהנמל יוצאים בהפלגה קצרה אל המערה הכחולה (Grotta Azzurra). כאשר גובה הגלים מאפשר כניסה ויציאה מהמערה, שהפתח שלה לא גבוה. נכנסים ויוצאים בשכיבה על הגב בסירת משוטים של משיט נאפוליטני. ביום שמש, כאשר קרני השמש חודרות אל המערה הקארסטית, צבע המים טורקיז זוהר והם צלולים כבדולח, עד שאפשר לעתים לראות את הקרקעית העמוקה.
 
תושבי הכפר אנאנקאפרי (Anacapri), ביוונית: "קאפרי עילית", הקימו את כפרם לאחר שנפרדו מהכפר היחיד שהיה באי – הכפר קאפרי. כאן בפנינו שתי אטרקציות:
הרכבל הפתוח (מושב בודד) לפסגת "הר השמש" - מונטה סולרו (Monte Solaro). תוך 7 דקות אנו בהר הגבוה באי (580 מטר), לתצפית נפלאה על האי ועל איי הסלעים שבדרומו.
מדרכה מרוצפת ממול לתחנת הרכבל מובילה אל וילה סן מיקלה (Villa San Michele). בשנת 1884 פרצה בדרום איטליה מגיפת כולירה קשה וקבוצה גדולה של רופאים נחלצה לעזרה. אחד מהם היה רופא שוודי ידוע בשם אכסל מונתה, שהתאהב במקום, קנה וילה מתפוררת וקבע בה את ביתו. עם מותו הוריש את הוילה לממשלת שבדיה, שהפכה את המקום למוזיאון לאכסל מונתה ולספרו - מגילת סן מיקלה.
 
קאפרי, מונטה סולרו
קאפרי, תצפית ממונטה סולרו לעבר הר טיבריוס  (צילום: רמי סימסולו)
 
מעל הנמל של האי, שוכנת העיירה קאפרי עמוסת התיירים. האי היווה אבן שואבת לנופשים כבר בימי קדם, כולל הקיסרים הראשונים של האימפריה הרומית. הקיסר אוגוסטוס בנה באי וילה וכיום יש בפאתייה הצפוניים של העיירה קאפרי גנים עם תצפית נפלאה לים, הקרויים גני אוגוסטוס. הגדיל לעשות הקיסר טיבריוס, שבנה באי 12 וילות, ויצא לכאן לפנסיה, לאחר ששמע נבואה שניבאה את מותו ברומא. המפורסמת מתוך 12 הוילות, היא וילה יוביס (Villa Jovis) שבראש הר טיבריוס (Monte Tiberio), הפסגה השנייה בגובהה באי, אל מול מונטה סולרו. מסופר על טיבריוס ש"חגג" בוילה עם צעירים וצעירות כאחד, וכשמי מהם לא נשא חן בעיניו, היה משליכו ממרומי הוילה אל הים.
 
בכיכר המרכזית של קאפרי מוכרים גרניטה נהדרת (מה שאנו מכנים 'ברד'), בטעם לימון טבעי, ואפשר גם גלידה. עם אלה יורדים לנמל וחוזרים עם המעבורת לסורנטו (או אל הנמל של נאפולי).
כתבה על איי דרום איטליה

 

מפת האי קאפרי: נמל קאפרי - מארינה גראנדה (A), ממנו שטים אל המערה הכחולה, הכפר קאפרי (B), 
הכפר אנאקאפרי (C), בו נמצאת 
וילה סן מיקלה וממנו יוצא הרכבל למונטה סולרו    הצג מפה גדולה יותר
 
חזרה צפונה על אוטוסטרדת השמש
אם חוזרים צפונה לרומא על אוטוסטרדת השמש (Autostrada del Sole) - כביש A1, מומלץ לרדת לאחר כ- 25 ק"מ, אל אחד ממפעלי הבנייה "האירופאים" הגרנדיוזים שהקימו הספרדים בדרום איטליה. ארמון קזרטה (Reggia di Caserta) הוא ארמון וורסאי שלהם, עם אלף חדרים וגנים ענקיים, באורך 3.5 ק"מ (!).
 
לאחר עוד כ- 60 ק"מ על האוטוסטרדה, מומלץ לרדת אל מונטה קאסינו (Monte Cassino). חולפים על פני העיירה קאסינו (Cassino), ועולים במעלה ההר אל המנזר האימתני שבראשו. כאן נולד במאה ה-6 המסדר הבנדיקטי על ידי בנדיקטוס הקדוש.
 
למרגלות המנזר בית קברות ל- 1,248 חיילים פולנים מצבא אנדרס (Anders) הפולני, שהיה נאמן לממשלה הפולנית הגולה ולחם עם בנות הברית נגד הכוחות הנאצים באיטליה. המפקדה של מפקד הארמיות הנאציות, הגנרל קסלרינג, שהה בתוך המנזר, כאשר זה הופצץ מן האוויר במשך שלושה שבועות והותקף מהקרקע עד נפילתו (תרתי משמע). לאחר המלחמה שופץ המקום ביסודיות והשקט בו אינו מעיד על זוועות המלחמה.
 
אם לא חוזרים צפונה לרומא, הרי שמסורנטו הדרך פתוחה לפנינו לטיולים נפלאים נוספים בדרומה של איטליה - בחבל פוליה, חבל בזיליקטה, חבל קאלבריה ובמיוחד בסיציליה.
אריבדרצ'י.

 
קמפניה, דרום איטליה
נופי קמפניה אותם חוצה אוטוסטרדת השמש בדרכה צפונה  (צילום: רמי סימסולו)
 כתבות נוספות על אזור זה בדרום איטליה
לראות את נאפולי ולחיות
האיים של דרום איטליה
מחוז פוליה - חלק א'

רמי סימסולו אודות הכותב
רמי סימסולומוסמך אוניברסיטת חיפה ביחסים בינלאומיים ובתולדות המזרח התיכון. מתמחה בהדרכת טיולי תרבות, טבע ושטח, במדינות אגן הים התיכון - איטליה, יוון, תורכיה, סיציליה, ספרד, אלבניה, פורטוגל ומרוקו.

לקריאת כתבות נוספות של רמי.






מספר צפיות: 7344


שלום אורח
 

סנטר פארקס
המומחים לאיטליה
המומחים לצרפת