ניו זילנד: קאיקורה - טבע במרחק נגיעה

הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

קאיקורה - טבע במרחק נגיעה

שונות: קרוזים
קאיקורה - טבע במרחק נגיעה
מפגשים עם כלבי ים, פינגווינים, לווייתנים ואנשים

מאת: יפה כפיר
 
את קאיקורה אהבתי ממבט ראשון. מפרץ קאיקורה הוא מן היפים במפרצי ניו זילנד וקל להתאהב בו: מפרץ קסום כמו בסרטים, טבע מכל עבר, הרים, שלעתים הם מושלגים אחרי סופה בקיץ, ובעלי חיים לרוב.

 
קאיקורה, האי הדרומי, כלב ים
כלב ים במפרץ קאיקורה, איך אפשר שלא להתאהב  (צילום: יפה כפיר)
 
קאיקורה (Kaikoura) היא עיירה קטנה, השוכנת על חצי-אי באותו שם, לחוף האוקיינוס האטלנטי, בחצי הדרך בין קרייסטצ'רץ' (Christchurch) לפיקטון (Picton), בצפון-מזרח האי הדרומי של ניו זילנד.


 קרייסטצ'רץ (A), קאיקורה (B), האי הדרומי של ניו זילנד View Larger Map
 
 
מפגש ראשון עם כלבי הים של ניו זילנד
נסעתי לאיטי על חוף הים. הכביש, דרומה מקאיקורה, נוגע במים. האוקיינוס השקט גדול, שטוח, והמים חלקים וכחולים. בקצה העין צדתי אותו במבטי: כלב ים גדול, לוטש אלי עיניים על אם הדרך הראשית, בה עוברות מכוניות רבות, שרוע על החוף, מטרים בודדים מן הכביש.
 
ככה זה בניו זילנד: על אם הדרך, לא בתוך שמורה, ללא פקחים ששומרים עליו ובלי כרטיסים ודמי כניסה. כלב הים הגדול הניע את זנבו. עצרתי מיד בצד הדרך. לשמחתי גיליתי כלבי ים גדולים, שרועים בשמש ליד הכביש. אחד מהם, זה שבו הבחנתי, סקר אותי במבט גלוי ועוין, ממדרגת הבטון הקרובה אל האספלט, מרחק נגיעה. האחרים שחו במים ורבצו על הסלעים. הרגשתי שאת המילה "לרבוץ" המציאו בשבילם, בשביל כלבי הים בשמש - שמנים, ללא תנועה, גדולים, כבדים מאד.
 
אני צופה בהם מלמעלה, מקרוב. הם חמודים מאד, שמנים רכים, עגולים ושעירים: פרווה קצרה מאד וזיפנית, זוג אוזניים קטנטנות בולטות מראשם. לפתע הם מהדסים על "רגליהם" ומשנים תנוחה, מתנהלים אל תוך המים, או פורצים בתגרה עם חבריהם לעדר. הם לא כבדי תנועה, הם רק נראים כאלה. בקלילות מפתיעה הם מניעים את גופם הענק על הגפיים הקצרים, המוזרים, וכמו כדורי שומן גדולים הם עוברים, משנים מקום ותנוחה. עיניהם צופות אלי, תמיד.

 
האי הדרומי של ניו זילנד, כלבי ים
כלבי ים על חוף הים, במרחק כמה מטרים מהכביש   (צילום: יפה כפיר)
 
כלב ים תמים או מסוכן, ביבשה או בים?
למרות שכלב הים נראה מסורבל על הסלעים - אסור להתקרב! מסוכן להיות בינו לבין המים, ואסור לחסום בפניו את דרך הבריחה אל הים. למדתי מנסיונם של אחרים: לעולם, לעולם אין לעמוד בין כלב הים לבין המים. הוא עלול להיבהל, והוא נושך, בשיניים חזקות, חדות, פוצעות מאד את השרירים, שוברות עצמות. כלבי הים הם בעלי חיים לא מבויתים, חיות פרא, היישר מתוך הטבע. הם לא מאולפים ולא מורגלים בבני אדם.
זה מסוכן מאד, כי יש להם חזות תמימה כל כך, עגלגלה, רכה, גלי שומן רכים ועור עדין, שעיר קצת, פרוותי, והבעה כזו של חן.
 
כלבי הים הם טורפים ימיים (שם מדעי Pinnipedia), הנקראים גם סנפירגליים. הם שייכים לקבוצת בעלי החיים המפותחים, יונקים נושמי אויר, אשר חיו בעבר ביבשה וחזרו במהלך האבולוציה אל המים, מקור החיים לפני היציאה ליבשה. הם מצוידים בפטנט מיוחד, צורה להסתגלות של יונקים לחיים במים: בין עצמות אצבעות הגפיים התפתח עור, דומה לקרומי השחייה של הברווזים. כך הפכו הגפיים של כלבי הים לסנפירים. כלבי הים נעים במים בקלילות, אך גם ביבשה הם זריזים למדי ועשויים להפתיע בתקיפה פתאומית.
כלב הים הוא יונק, נושם אוויר ומיניק את וולדותיו, ובאותו זמן הוא חי כמו דג. כלבי הים נושמים בעזרת הריאות, אך גפיהם דמויי סנפיר. מכיוון שבמים קל לאבד את חום הגוף, גופם עטוף שכבת שומן עבה מאד, מעוצב כמו צוללת עגולה ומחודדת בקצוות, צוללת שחותכת את המים.
 
רואים אותם מתחממים על הסלעים במקומות רבים. גם במגרש החנייה שבקאיקורה פגשתי אחדים. עמדתי שם, בשולי הדרך, מעל מדרגת הבטון, בשולי מפרץ קאיקורה. צילמתי וחשבתי: איך בניו זילנד קל כל כך להיות צלם טבע – וכמה הטבע נגיש ולא פגוע.
עוד על כלבי הים של קאיקורה
 
 כלב ים, חופי האי הדרומי של ניו זילנד
כלב ים - חזות תמימה, עגלגלה, גלי שומן רכים ועור עדין   (צילום: יפה כפיר)

מפגש עם קורמורן ואשתו
מפגש מעניין אחר בחוף קאיקורה היה לי עם קורמורן ואשתו. אני רציתי לצלם, הקורמורן, או שמא היתה זו אשתו הקורמורנית, לטש אלי מבט צדי, זועם.
 
קורמורנים שכיחים בניו זילנד באתרים רבים, וקל לראות אותם. הם צוללים עמוק אל תוך המים כדי להשיג את מזונם – דגים וסרטנים. בשונה מעופות מים אחרים, נוצותיהם של הקורמורנים סופגות מים ונרטבות. לכן, לעתים קרובות, אפשר לפגוש אותם פורשים כנפיים יפהפיות כדי לייבש אותן בשמש.
 
כך עמדו שניהם על הסלעים שעל החוף, פרושי כנפיים. ידעתי: אני אורחת, והשתדלתי לא להפריע, רק עמדתי, בשקט רב, צופה בדומיה. למרות זאת - הקורמורנים לא רצו בחברתי, כל כך קרוב, ועל כן המפגש היה קצר מאד. שניהם פרשו כנף ורצו אל המים. שחו להם הרחק ממני.

 
קורמורנים, ניו זילנד
קורמורנים פורשים כנפיים כדי להתייבש  (צילום: יפה כפיר)
 
מפגש עם פינגווין לא תיירותי
מפגש אחר, צנוע וקצר, היה לי עם פינגווין. ביקור קודם בעיר אואמרו (Oamaru), ב"מושבה תיירותית" של פינגווינים, הניב רק אכזבה. שילמתי, ישבתי עם קהל הצופים, והפינגווינים לא באו. חיכינו, וחיכינו עוד, ובסופו של דבר היה מצעד קטנטן של העופות הנחמדים האלה.
 
למחרת, במגרש החנייה בקצה מפרץ קאיקורה, פגשתי פינגווין שנראה לי כמו תינוק קטן – עד שלמדתי שזהו הגודל הסופי שלו. היה זה פינגווין זוטר, המכונה פינגווין כחול (Blue penguin). הוא נראה אבוד מעט, שוטט לבד בין המכוניות.  ואני, שלא ראיתי עד אז פינגווין ממרחק קצר כל כך, נאבקתי בידי שנשלחה ללטף אותו, וברצון לקחת אותו, להחזיר אותו לים.
 
פינגווין כחול, ניו זילנד
פינגווין כחול בוגר, נראה כמו תינוק  (צילום: יפה כפיר)
 
פינגווין צהוב עין בבית החולים לפינגווינים
פינגווינים צהובי עין (Yellow eyed Penguin), מין נוסף של פינגווין, פגשתי מקרוב מאד, במפגש בלתי מתוכנן. זה היה מפתיע ומרגש מאד, וקרה בחופים המזרחיים של האי הדרומי. גם כאן, נזהרתי מלהתקרב יותר מדי, אבל השטח הפתוח ועדשת המצלמה איפשרו לי מגע קרוב ומרגש.
 
הפינגוין צהוב העין נמצא בסכנה: Diphtheritic Stomatitis היא מחלה שהתגלתה לפני כ-10 שנים והיא פוגעת בפרטים החיים בטבע. מקורה כפי הנראה בקרבת האדם. הסימנים דומים לאלה של מחלת הדיפטריה התוקפת בני אדם, בעיקר נגעים באזור השפתיים ובית הבליעה, קשיי בליעה וקשיי נשימה.
 
באחד מביקוריי בתקופת הסתיו, הפינגוינים החליפו את נוצותיהם – והמראה היה מרגש, מה גם שיכולתי להתקרב, ולתעד את התהליך ממרחק קטן. הנשירה הטיפוסית לפינגווינים מתרחשת פעם בשנה, כשלושה שבועות לאחר שהאפרוח הצעיר עוטה נוצות. הפינגווין משיר את כל נוצותיו, ועד צמיחת החדשות אינו מסוגל לשחות במים הקרים. בעת הזו הוא מפסיד כ-2-3 ק"ג ממשקלו.
 
מפגש נוסף מפתיע ומשמח עם פינגווינים צהובי העין היה בבית חולים לפינגווינים. כן, ממש כך: בית חולים בלתי צפוי במרחבים ליד Katiki Point. בית החולים לפנגווינים הוא מקום נוגע ללב, המאפשר לפינגוינים חולים להחלים בלי להיפגע מהאויבים הטבעיים שלהם. מעבר לגדר עמדו המטופלים, והשירו את נוצותיהם, בתוך כלובי הרשת. מבחוץ – עמדו המבקרים.
עוד על אואמרו והפינגווינים 
 
פינגווין צהוב עין, ניו זילנד פינגווין צהוב עין, ניו זילנד
פינגווין צהוב עין, מימין - לאחר שהוא משיר את נוצותיו  (צילום: יפה כפיר)
 
מפגשים על הים – אלבטרוסים, דולפינים ולווייתנים
פעמים אחדות זכיתי לשוט בניו זילנד לתצפיות בבעלי חיים. השייט שלי לצפייה בלווייתנים היה ביום אפור וקר. הים היה גבוה וגלי, וזנב הלוויתן שהתגלה מתוך המים השחורים... נו, טוב. היתה זו אכזבה. מסוג האכזבות שבפניהן מזהירים מראש. וגם - הייתה זו חוויה קפואה מאד, ובעיקר מהפכת מעיים.
 
שייט אחר, אל עופות הים, היה מסעיר ומרגש. נתחי בשר שהושלכו מן הספינה משכו אותם בהמוניהם: שחפים ושחפיות בכל גודל, ואלבטרוסים, אמיתיים. כאלה שראיתי רק על דפי האנציקלופדיה בילדותי. האלבטרוסים, עופות מים מדהימים, הידועים במוטת הכנפיים הענקית שלהם, המגיעה עד 3.5 מטר, נפוצים בעיקר באוקיינוס הדרומי ובצפון האוקיינוס השקט. כאן, ראיתי אותם מאד מקרוב, מלווים בקריאות שמחה נרגשות והתלהבות גדולה מאד שלנו, התיירים.
את השייט מבצעת חברה מקומית בשם Dolphin Encounter  - Kaikura, ורצוי להזמין מקום מראש.
על מושבת קינון האלבטרוס בניו זילנד
 
בשייט זה פגשנו גם בדולפין דאסקי (Dusky dolphin), שאחדים מהם "טסו" מתחת לסירה, לפני החרטום, במהירות מסחררת. חותכים את המים ונעלמים, ושוב חוזרים, משתעשעים, מראה מרהיב ומשמח את הלב.

 
אלבטרוסים, ניו זילנד
אלבטרוסים שטים לצד הספינה, מוטת כנפיים ענקית  (צילום: יפה כפיר)
 
מפגש עם אשה עצובה
בדרכי מקאיקורה להמשך הטיול אל הצפון, היה לי עוד מפגש אחד, מחוץ לעיר. מפגש מסוג אחר – עם אשה. בעצם לא ממש נפגשנו. על אם הדרך בין קאיקורה לפיקטון (Picton) יש קרון קטן, כחול לבן - המקום של Nins Bin. בפנים - אישה אחת מוכרת סרטנים. ויש גם שלט שמנציח את בעלה: האיש הקים את הדוכן, תפעל אותו הרבה שנים ומת. היא לא נוטה לשוחח. היא לא מחייכת כדרך הניו זילנדים. היא עצובה. היא לא מסבירה פנים. היא מעשנת לעצמה ובוהה בחלון. בלי האיש שלה, שמת. נשאר רק המגף שלו תלוי, הפוך. שותקת, מעשנת, מסלקת טרדניות כמוני מעל פניה.

 
ניו זילנד, האי הדרומי
מפגש מסוג אחר, אשה עצובה בחלון  (צילום: יפה כפיר)
 
להתאהב בקאיקורה
אפשר גם לטייל ברגל על חוף קאיקורה, במסלול קצר, ברור מאד, שאי אפשר לטעות בו וקל מאד למצוא אותו, מצד אל צד של חצי האי. נוסעים בכביש עד קצה חצי האי, חוצים את הלשון היבשתית, ואת המכונית פוגשים בצד השני – או חוזרים ברגל. זהו מסלול יפהפה ולא קשה בכלל, עולה בתוך שטחי המרעה, משקיף אל החוף ואל האוקיינוס, ומזמן נופים פתוחים ומרהיבים של המפרץ, של הים וההרים.
 
פשוט, אהבתי את קאיקורה - עיירת חמד מתוקה, עם כל מה שהמטייל שואף אליו: מקום לישון, שפע מסעדות מכל סוג, חנויות לשוטט ביניהן. בעיקר אהבתי את המראות המתחלפים של הים הסוער, השקט המקיף את המקום מכל כיוון, הכחול והשחור והירוק, עטור תלתלי גלים או רוגע וחלק כמראה. לילה אחד היה ליל סערה, ולמחרת קמתי אל מראה מפתיע ומרהיב: שלג במרומים, על פסגות ההרים מעל מפרץ קאיקורה, בשיא הקיץ הניו-זילנדי (פברואר). שלג צח ויום חמים ושמש ומפרץ כחול. מה עוד צריך?

 
מפרץ קאיקורה, האי הדרומי של ניו זילנד
מפרץ קאיקורה, עיירת חמד במפרץ כחול  (צילום: יפה כפיר)
 
קאיקורה - מה, איך ומתי
♦  העונה הטובה לטיולים בניו זילנד היא הקיץ הניו זילנדי – בחדשים אוקטובר עד מאי.
♦  שיט לתצפית בדולפינים ובעופות ים בקאיקורה, מתבצע על ידי  
Dolphin Encounter.
♦  שייט בסירות גדולות, מונחה על ידי מסוקים, לתצפית בלווייתנים מתבצע על ידי חברת  
Whale Watch Kaikura.
♦  בית החולים לפינגווינים נמצא דרומה לאתר הסלעים העגולים Moeraki,  בין אואמרו (Oamaru) לדונדין (Dunedin
). אתר בנושא זה
♦  הקרון למכירת פירות ים, אם הוא עדיין שם, נמצא על אם הדרך, ביציאה מקאיקורה צפונה. אפשר לקרוא עליו כאן
♦  חצי האי קאיקורה , מידע באתר DOC
 
 
כתבות נוספות בנושא
שמורות טבע ושמירת טבע בניו זילנד

ניו זילנד - מסע טבע
ניו זילנד למשפחות



יפה כפיר  אודות הכותבת
יפה כפיר, חובבת הרפתקאות בלתי צפויות ומסעות של אישה אחת לבד, למקומות רחוקים. מדריכה טיולים, מרצה, מצלמת וכותבת. 
למסע האישי של יפה כפיר

לקריאת כתבות נוספות של יפה.






מספר צפיות: 1888


שלום אורח
 

טיול לאלסקה וקנדה
טיולי חורף ביוון
שייט לאנטארקטיקה
המומחים לתאילנד