בודפשט, גן הפסלים "הקומוניסטים"

הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

גן הפסלים בבודפשט

שונות: שייט נהרות

גן הפסלים "הקומוניסטים" בבודפשט
מאת: תמירה צדקיהו-חסון

העיר בודפשט מתהדרת בשפע פסלים של גיבורי האומה, משחר ימי ההיסטוריה שלה בת אלף ומאה השנים. פסלי ראשי השבטים המדיארים, פסלי מלכים, אבות האומה, אנשי רוח וגיבורים לאומיים, מוצבים בכל פינה ובכל כיכר. עד לפני שנים לא רבות, עטרו את העיר גם עשרות פסלים קומוניסטיים: לנין, מרקס, אנגלס, פסלי גיבורים ופסלי עמלים, פסלי "חירות" ופסלי "שחרור".

לאן נעלמו כל אותם פסלי ענק?
 
פסל המוקדש לתנועת העובדים, בודפשט
פסל המוקדש לתנועת העובדים   (צילום:mementopark.hu)
 
גן הפסלים של בודפשט הוא תזכורת מרתקת לתקופה שרבים בהונגריה היו רוצים לשכוח. גם אנו, המבוגרים שבחבורה, שזוכרים היטב את גיבורי אותה תקופה (לטוב ובעיקר לרע), נהנינו להעלות זכרונות אל מול גיבורי נעורינו.
 
פרידה מסמלי השלטון הקומוניסטי
שלא כבערים אחרות בגוש הקומוניסטי, עברה מהפכת השלטון בהונגריה ללא ניתוץ ושבירת פסלים. עם הפרידה מהרודנות הקומוניסטית, החליטה ממשלת הונגריה להיפרד גם מסמלי השלטון והפסלים הורדו ואוכסנו. שאלת עתידם של הפסלים הועלתה לסדר היום הציבורי כבר בשנת 1989, עם חילופי השלטון בהונגריה. בשנת 1991 החליטה מועצת העיר בודפשט, בשיתוף עם נציגים מאזרחיה, להקצות מקום מיוחד בשולי העיר לגן פסלים שישמש כמוזיאון. גן ממנטו פארק (Memento Park), שנפתח לציבור ב-1994, הינו ייחודי מסוגו בעולם.
 
חברים במועצת העיר בחרו, לאחר שבחנו הצעות רבות, בתפיסה המביעה את ההומור הציני, תפיסה בה מביטים כיום ההונגרים על הקומוניזם, זאת מבלי להפוך את הגן לבדיחה.
המבקר במוזיאון "גן הפסלים" יכול לחוש את עוצמת הרודנות, כבר ממבוך הכניסה הצר ועד לשער היציאה - ממנו אין יציאה...
 
פסל החייל הפוסע בבודפשט, הונגריה
פסל החייל הפוסע, לזכר "הרפובליקה ההונגרית הסובייטית" שהוקמה ב-1919 בראשות בלה קון,
עד למפלת הקומוניזם הוצב הפסל בפתח כנסייה   (צילום:mementopark.hu) 
 


הדרך האחת והיחידה של הקומוניזם
הגן מוקף בחומת לבנים אדומות, שהיו חביבות על הארכיטקטים הרוסים בשנות ה-50. על החומה בכניסה כתובות מילות הפואמה "כמה משפטים על רודנות", פרי עטו של המשורר הלאומי גיולה אלייאש.
אך הביקור מעלה גם חיוך: האינטרנציונל המתנגן בעליזות, המזכרות המשעשעות והשביל המסמל את מה שהם מכנים בציניות, ה"דרך האחת והיחידה שאינה ניתנת לחלוקה". משביל זה מתפצלים שבילים בצורת הספרה 8, המבטאת אינסופיות - אך תמיד יובילו אל אותה "דרך".
 
גן הפסלים ה
לנין, מרקס ואנגלס מקבלים את פני הבאים בכניסה הראשית   (צילום:mementopark.hu) 
 
פסלי הדינוזאורים
בכניסה לגן מוצבים פסלי ה"דינוזאורים": לנין, מרקס ואנגלס. לאורך השבילים מצעד אינסופי של "משרתי הרעיון", גיבורי מלחמה סובייטים ופסלי שחרור בידיהם המונפות אל על, פועלים ואנשי עמל ודגלי המהפכה בידיהם. 40 פסלי ענק, שהזכירו לאנשי העיר יום-יום ושעה-שעה שאכן, כפי שכתב המשורר:
הרודנות חודרת לכל מקום ולכל תחום בחיי האדם
ואינה מרפה מיום היוולדו וגם אחרי מותו
 
לנין ב מרקס ואנגלס ב
פסלי הדינוזאורים - לנין, מרקס ואנגלס   (צילום:mementopark.hu) 
 
בגן יש זיכרונות לא רק מהתקופה הקומוניסטית המאוחרת, אלא גם זכר לשלטונו בן מאת הימים (וקצת) של בלה קון*, מהפכן יהודי קומוניסטי, מראשי המהפכה ב-1919. פסלים עם דמותו ושלטים לזכרו, של מי שהוצא בסופו של דבר להורג על ידי סטאלין ב-1939, מוצבים אף הם בגן. רק שנתיים מאז הוצב הפסל לזכרו של בלה קון בשנת 1986, שהביא את "בשורת הקומוניזם", והונגריה השתחררה מחיבוק הדב הסובייטי.
 
בלה קון (כהן) (1886 - מועד בלתי ידוע לפני 1940). מנהיג קומוניסטי הונגרי, שאביו היה יהודי ואמו פרוטסטנטית. היה בין מקימי הרפובליקה הסובייטית בהונגריה, אשר החזיקה מעמד למשך 133 ימים בשנת 1919. לאחר התמוטטות הרפובליקה גלה בלה מהונגריה לברית המועצות. הוא חוסל בשנות השלושים המאוחרות באחד מטיהוריו של סטלין.
 
פסל לזכרו של בלה קון, בודפשט
פסל לזכרו של בלה קון   (צילום:mementopark.hu) 
 


פסלים כשיטת חינוך
בשנת 1956, בעת ניסיון ההתקוממות ההונגרית נותצו ונפגעו כל הפסלים. אך לא עבר זמן רב מעת דיכוי המרד ושוב הם הוצבו במקומם, ואף נוספו עליהם פסלים נוספים - לזכר "נאמני השלטון שחרפו נפשם אל מול המתקוממים", גם זו דרך לכנות משתפי פעולה...
מאחורי כל פסל יש סיפור, כל פסל נושא זיכרון אחר, ובעיקר, לכל פסל היתה מטרה- הפסל הוא שיטת חינוך.
 
בקצה הגן נמצא פסלו של ה"גיבור" הסובייטי אוסטפנקו, המניף את דגלו. הפיכתו לגיבור לאומי מלמדת אף היא על השיטה הסובייטית: אוסטפנקו ומספר אנשים נוספים נשלחו בסוף דצמבר 1944 למטה הפיקוד הגרמני, על מנת לנהל משא ומתן לכניעת הגרמנים. כדי שיוכלו לעבור את הקווים הם נשאו בידם דגל לבן, אך הגרמנים סרבו לתנאים ועם שחר התחדש הקרב. לרוע מזלו נפגע אוסטפנקו מרימון סובייטי. מוות כזה לא היה מוות ראוי... ולכן שוכתבה האמת: הסובייטים טענו ש"גיבורם" נורה בדם קר על ידי הגרמנים, בעודו נושא דגל לבן. הם הנציחו את דמותו בפסל שהוצב ביציאה מבודפשט ובמשך שנים הוא נופף בדגלו לכל הבאים והיוצאים.
 
פסל ה
ה"גיבור" הסובייטי אוסטפנקו, כעת מנופף בדגלו רק למבקרים בגן הפסלים   (צילום:mementopark.hu)
 
גן הפסלים - מידע למבקרים
הגן נמצא ברובע 22 (דרום בודה), בפינת רחוב Balatoni út ורחוב Szabadkai utca.
הגן פתוח משעה 10:00 ועד שעת בין הערביים. הנחה למחזיקי "כרטיס בודפשט".
ניתן להגיע בהליכה רגלית דרך היער, מתחנת Kamaraerdő (חשמלית 41), או בתחבורה ציבורית:         
אופציה 1: מכיכר Kosztolanyi Dezso ter, עם אוטובוס 150, עד Campona. האוטובוס יוצא מהתחנה שליד בניין מספר 9 והנסיעה אורכת 25 דקות.
אופציה 2: מתחנת הרכבת Kelenfoldi PU, תחנת Volanbusz (אחרי תחנת מטרו 4), עם אוטובוס היוצא משער 7-8 ויעדו Diosd-Érd. יש לרדת בתחנת Memento Park.
ניתן להגיע גם עם הסעה, היוצאת כל יום בשעה 11:00 (ביולי-אוגוסט גם 15:00) מכיכר Deák tér. התחנה מסומנת בשלט "Memento Park”. הנסיעה בתשלום.
 
גן הפסלים על מפת בודפשט  (להגדלה)
 
גלגולו של פסל רוח החירות      
בולט ונראה לעין כל, ניצב על גבעת גלרט (Gellért hegy) הפסל המוכר ביותר למבקרים בעיר - "פסל הזיכרון", שהפך ל"פסל השחרור", שהפך לפסל "רוח החירות".
סיפורו של הפסל מעניין במיוחד והוא מלמד על תהפוכות ההיסטוריה. כשהוצב על כנו הוא נקרא "הגיבור הסובייטי": דמות של חייל הוצב לרגליו של פסל ענק, המציג אישה הנושאת בידה ענף דקל. פסל האישה, שהפך לאחד מסמלי העיר, נתחבב על תושביה והוא בין הבודדים שתושבי העיר החליטו עם השחרור מעול הקומוניזם להשאיר על כנו, אם כי בשינוי הסממנים הסובייטים. אחד השינויים היה להסיר את הפסל של "הגיבור הסובייטי". וכך נותר רק פסלה של האישה עם ענף הדקל בידה. אבל גם לענף הדקל היה גלגול משלו.
 
 
 פסל רוח החירות על גבעת גלרט, בודפשט
 פסל רוח החירות על גבעת גלרט, היחיד ששרד מהתקופה הקומוניסטית  (צילום: כרמית וייס)
 
ראשיתו של הפסל עוד בימי הרודן האדמירל הורטי**, שתפס את השלטון ב-1919, ובעת המלחמה שיתף פעולה עם הנאצים. הורטי הזמין את הפסל לזכר בנו הטייס שנפל במלחמה. במקור אחזה האישה בידיה המונפות אל-על במדחף (פרופלור) של מטוס, אלא שעוד בטרם הוצב הפסל פרצה מלחמת העולם השנייה, שבסופה נכנסו הרוסים ושחררו את העיר. מיד עם סיום המלחמה החליטו הסובייטים לשנות את ייעודו של הפסל ובמקום המדחף הונח בין ידיה של האישה ענף דקל, אותו היא נושאת עד היום. לרגליה הוצב פסל של חייל סובייטי, ויש הטוענים שדמותו היא דמות בנו של הורטי, אם כי יש על כך חילוקי דעות.
על העמוד הענק הנושא את הפסל נקבע הכוכב הסובייטי ומשפטים ברוסית, בהם הודיה לגיבורים הסובייטים משחררי העיר.
 
מיד לאחר קריסת הקומוניזם הורד החייל הסובייטי והונח במחסן, עד שהובא אחר כבוד לגן הפסלים שבעיר. הכוכב הסובייטי הוסר ועמו גם הכתובת ברוסית. עתה נקרא הפסל "פסל רוח החירות" ועליו כתובת בהונגרית, המנציחה את אלה שנתנו חייהם עבור החירות.
והכוכב הסובייטי? כמוהו יש לקנות בחנות המוזיאון.
 
מכל המקומות בעולם, היכן פגשתי את ההעתק המדויק של הפסל המקורי? דווקא בגרוזיה, בעיר גורי, במוזיאון לזכרו של סטאלין יליד המקום. ההעתק קטן הממדים נשלח כמתנה לסטאלין, וכך אפשר לראותו כפי שהיה עם שחרורה של בודפשט במלחמת העולם השנייה.
 
** אדמירל מיקלוש הורטי (1868 - 1957) היה קצין-ים ומדינאי הונגרי, אשר שימש כעוצר (שליט בפועל) בהונגריה בין השנים 1920–1944. הורטי היה ידוע כאנטישמי. למשטרו ולו אישית מיחסים אחריות רבה לשואת יהודי הונגריה, במהלכה נספו מאות אלפים מיהודי הונגריה.
 
החייל שעמד לרגלי פסל רוח החירות, בודפשט
החייל שעמד לרגלי פסל רוח החירות וצפה על בודפשט, כיום בגן עם כל חבריו (צילום:mementopark.hu)
 
זיכרונות מתנועת הנוער
הסיור בגן הפסלים הינו סיור מומלץ לכל אלה הרוצים להבין ולחוש, ולו לרגע, את רגשותיהם של אלה שחיו בצל הרודנות. הזמן עוד לא מחה אצל ההונגרים המבוגרים את זכר הסבל, ורבים אינם מוכנים לבקר בגן. בביקורי במקום חיכו לי מארחי המקומיים מחוץ לגדר. בגן לא היו כמעט מבקרים, הדשאים היו מוזנחים וקוצים צמחו באין מפריע - האם גם זה מסר?
 
החלטתי להביא לגן קבוצת מטיילים ישראלים שהדרכתי. הם דווקא התלהבו, הגן הזכיר לרבים את ימי תנועת הנוער. הם שרו בעליזות את מילות "האינטרנציונל" בעברית, ולרגע התעורר הגן המוזנח לקול שירת "חולצה כחולה".
 
לנין בגן הפסלים ה  סמלי הפטיש, המגל והכוכב הסובייטי בבודפשט
זכרונות מתנועת הנוער... לנין וסמלי הפטיש, המגל והכוכב הסובייטי  (צילום:mementopark.hu)
  


תמירה צדקיהו-חסון אודות הכותבת
תמירה צדקיהו-חסון, בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ובמזרחנות ותואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית. במשך שנים שילבה הדרכת טיולים עם עבודתה, וכיום מעדיפה לטייל באופן פרטי ולכתוב. כותבת במגזין טבע הדברים.

לקריאת כתבות נוספות של תמירה.






מספר צפיות: 7452


שלום אורח
 

אנטארקטיקה והקוטב הצפוני
חופשות סקי
טיסות ישירות לאפריקה
טיול לאלסקה וקנדה