בלגיה: מידע כללי

הכתבה מעניינת? שלחו אותה בדואר למי שתרצו

הקש בתיבה את רצף האותיות המופיע למטה:

בלגיה: מידע כללי

אירופה: כפרי נופש

בלגיה: מידע כללי
מאת: כרמית וייס

בלגיה מחולקת מבחינה אתנית לשני גושים גדולים – דוברי צרפתית ודוברי פלמית (ניב של הולנדית). חלוקה זו, שהיא במידה רבה גם גיאוגרפית ותרבותית, גורמת למתחים פנימיים, שיש הסבורים שהם עלולים לגרום לחלוקתה של בלגיה בעתיד.
הנתונים לגבי החלוקה האתנית והלשונית בבלגיה לא תמיד זהים, אבל הם נותנים כיוון כללי להבנת יחסי הכוחוות במדינה. ממשלת בלגיה נמנעת מלערוך משאל בנושא בשל רגישותו.
 
על פי נתוני ה- CIA חיים כיום (2008) בבלגיה:
58% פלמים, 31 % ולונים (דוברי הצרפתית) ועוד 11 מעורבים ואחרים.
מתוך כלל תושבי בלגיה: 60% דוברי פלמית כשפה ראשונה, 40% דוברי צרפתית ועוד פחות מאחוז דוברי גרמנית (אופס, עברנו את ה- 100, אבל אלו נתונים שלהם לא שלי).
 
 שטיח הפרחים בכיכר הגדולה של בריסל
שטיח הפרחים בכיכר הגדולה של בריסל   (צילום: Tourism Flanders-Brussels)



מימשל וחלוקה פנימית של בלגיה
בלגיה מחולקת מבחינה מנהלתית בין שלוש סמכויות: השלטון המרכזי, המחוזות וקהילות השפה (פלמית וצרפתית). לכל אחת מהרשויות הללו סמכויות משלה, ללא הירארכיה בינהן, דבר המעביר כח רב מהשלטון המרכזי לשלטון האיזורי.
השלטון המרכזי עוסק בתקציבים, חוק, משפט, בטחון, מדיניות מטבע, מיסים וביטוח לאומי.
 
המחוזות של בלגיה
בבלגיה שלושה מחוזות: פלנדריה, ולוניה ובריסל.
 
פלנדריה (Flanders)
מחוז פלנדריה נמצא בחלקה הצפוני של בלגיה, הגובל בהולנד, ותושביו הם פלמים, כלומר, דוברי פלמית, שהיא ניב של הולנדית (לעיתים משתמשים במינוח פלמית ולעיתים הולנדית, וזה מעט מבלבל). בירתה של פלנדריה היא העיר בריסל, שהיא גם בירת בלגיה וגם מחוז בפני עצמו. מבחינה גיאוגרפית בריסל היא מובלעת במרכזה של פלנדריה.
השטח של פלנדריה הוא כ- 44% משטחה של בלגיה כולה, ומתגוררים בה 60% מתושבי בלגיה. פלנדריה נחלקת לחמש פרובינציות: אנטוורפן, לימבורג, פלנדריה המזרחית, פלנדריה המערבית וברבנט הפלמית.
 
ולוניה (Wallonia)
מחוז ולוניה נמצא בשטחה הדרומי של בלגיה, הגובל בצרפת, ותושביו הם דוברי צרפתית. מיעוט קטן דובר את השפה הולונית, הקרובה לצרפתית, ומיעוט אחר דובר גרמנית, שהיא השפה הרשמית השניה במחוז זה. בירתה של ולוניה היא העיר נאמור. תושבי ולוניה דוברים ניב בלגי-צרפתי, הנבדל רק במעט מהצרפתית. במספר עיירות על גבול גרמניה, שהיו שייכות לגרמניה עד מלחמת העולם ה- 1, דוברים התושבים גרמנית.
שיטחה של ולוניה הוא כ- 55% משטחה של בלגיה כולה. היא נחלקת לחמש פרובינציות: ברבנט הוולונית, נאמור, לייז', אינו ולוקסמבורג (לא לבלבל עם נסיכות לוקסמבורג).
 
בריסל (Brussels)
העיר בריסל, בירתה של בלגיה והעיר הגדולה בה, היא מחוז בפני עצמו, המחוז השלישי. למרות שכ- 80% מתושביה דוברי צרפתית ורק כ- 10% דוברי הולנדית, בריסל היא עיר דו-לשונית, שהאיזון בין שתי השפות נשמר בה בקנאות. העיר נמצאת בתחומי מחוז פלנדריה, שהיא גם בירתו, ולכן ממוקמים בה מוסדות השלטון של פלנדריה ומוסדות השלטון של מחוז בריסל, לצד מוסדות השלטון של בלגיה והאיחוד האירופי.
 
המחוזות והפרובינציות של בלגיה
המחוזות והפרובינציות של בלגיה
 
 
 
קהילות השפה של בלגיה
בבלגיה שלוש קהילות שפה, האחראיות לנושאי תרבות וחינוך וכן תחומים בהם הפעילות קשורה בהכרח לשפה.
הקהילה הפלמית מורכבת מתושבי אזור פלנדריה וכן מ-10% מתושבי אזור בריסל שהם דוברי הולנדית. הקהילה הצרפתית מורכבת מתושבי ולוניה וכן מ- 80% מתושבי אזור בריסל שהם דוברי צרפתית.
הקהילה הגרמנית קטנה יחסית (פחות מ- 100 אלף איש במזרח ולוניה), אך שוות זכויות לשתי הקהילות האחרות ויש לה גופים מחוקקים משלה.
 
הערה: ממשלת בלגיה נמנעת מעריכת משאל עם בנושא הרגיש של שתי השפות, ולכן הנתונים הם הערכה בלבד.
 
 האטומיום, אחד הסמלים של בלגיה
האטומיום, אחד הסמלים של בלגיה   (צילום: כרמית וייס)
 
יהדות בלגיה
היהודים הראשונים הגיעו לבלגיה בימי הביניים, אך הקהילה נכחדה במאה ה- 14 בפרעות שפרצו בעקבות המגפה השחורה.
במאה ה- 16 הגיעו לבלגיה אנוסים מספרד ופורטוגל, אשר קיימו את תפילותיהם בסתר בבית כנסת סודי באנטוורפן. במאה ה- 18 הגיעו לבלגיה גם יהודים אשכנזים וכבר בסוף אותה המאה החלו היהודים לקבל זכויות מצד השליטים המקומיים.
עם קבלת העצמאות של בלגיה מהולנד, בשנת 1831, חיו בבלגיה כ- 1,000 יהודים בלבד. גלי ההגירה הגדולים באמת הגיעו בסוף המאה ה- 19 בעיקר ממזרח אירופה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו יהודים רבים מאוסטרו-הונגריה ומרוסיה, אשר עבור רובם שימשה בלגיה רק תחנת מעבר בדרכם לארצות הברית, אך מעטים מהם השתקעו בבלגיה.
במהלך שנות ה- 20 של המאה הקודמת התייצב קצב ההגירה היהודית למדינה והוא גדל בשנות ה- 30, בעיקר לאחר עליית היטלר לשלטון וכינון גרמניה הנאצית. בסוף שנות ה- 30 היו בבלגיה כ- 66,000 יהודים, אשר רק ל 10% מהם היו זכויות אזרח וכל השאר נחשבו כמהגרים.
לאחר כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית, במלחמת העולם השנייה, לא הורע מצב היהודים באופן מיידי אלא בהדרגה ולאט. בהמשך נשלחו כמחצית מיהודי בלגיה למחנות עבודה ומחנות השמדה, מתוכם מעריכם שנהרגו כ- 28,900 יהודים שהם כ- 44 אחוזים מכלל יהודי בלגיה. אחוזים אלו, הנמוכים ביחס למדינות השכנות, נובעים מכך שבלגים רבים סייעו בהצלת יהודים, וכן מכך שממשלת בלגיה הגולה, שישבה בבריטניה, לא סייעה לגרמניה הנאצית כמו במדינות אחרות. מעריכים שכ- 25,000 מיהודי בלגיה ניצלו בזכות הסתרתם על ידי בלגים. כמו כן עזרו הבלגים ליהודים רבים מהולנד, שנמלטו דרך בלגיה לצרפת ושוויץ.
לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות בבריסל ואנטוורפן וכיום יש בבלגיה כ- 36,000 יהודים (מספר זה הוא על פי נתוני משרד החוץ, אך יש לשער שמספרם גדול יותר).
 
האומנות הבלגית
ההיסטוריה של האומנות בבלגיה היא עשירה במיוחד. תחילתה במאה ה- 15, עם הצייר הפלמי יאן ואן אייק (Jan van Eyck),  שיש המייחסים לו את תחילת ציורי השמן. אחריו, במאות ה- 16 וה- 17, נוספו נכסים רבים לאוצרות האומנות הלאומיים על ידי האומנים הפלמים: פיטר ברויגל האב, צייר שנודע בציורי נוף ואיכרים, בנו, פיטר ברויגל הבן, ופטר פאול רובנס, מגדולי ציירי תקופת הבארוק.
במאה ה- 19 התחילו לפעול בבלגיה אומנים מודרניים דוגמת רנה מגריט, שהיה מאבות הסוריאליזם.
 
בית פאול רובנס, אנטוורפן, בלגיה
בית פאול רובנס, אנטוורפן   (צילום: Tourism Flanders-Brussels)
 

כרמית וייס
 
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, עורכת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים. 

כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
לקריאת כתבות נוספות של כרמית.






מספר צפיות: 6918


שלום אורח
 

סנטר פארקס
טיולים ליוון
דרום הבלקן
טיולים לאיטליה
נופש ברומניה
הנחות בהפלגות