אי הפסחא, שתושביו הקדומים הכתירו אותו כ"טבור העולם", שהוא אולי המקום המבודד ביותר עלי אוקיינוסים, מפורסם במאות פסלים מוזרים הפזורים בו, אפוף מסתורין ותעלומות שטרם נפתרו. זהו גם המקום המדגים טוב יותר מכל מקום אחר איך ניצול יתר של משאבים, גורר השמדה עצמית של תרבות ואוכלוסיה, ובכך מהווה תמרור עצור בולט עבור כולנו.

עמדנו על שביל עץ, מוקפים במצוק פרסתי, כמעט נוגעים במימיו הגועשים של "גרון השטן" הנופלים בעוצמה אדירה וברעש מחריש אוזניים לעומק 82 מטר, אל נהר איגואסו התחתון. מרימים עננים של אדי מים, היוצרים בשמים תמונות ערפיליות כמו באגדות, ומרטיבים אותנו מכף רגל ועד ראש. מפלי איגואסו הם חוויה כה עזה ומיידית, שפשוט אי אפשר להישאר אדיש לה, ואנחנו עומדים מתרגשים והמומים מול הקניון ו- 275 המפלים (כך טוענים, לא ספרתי) הנופלים לתוכו רועמים, מפחידים ומרשימים.

עם הירידה במדרגות הנעות אנחנו עוברים במהירות האור לאזור אחר של כדור הארץ. השוטר אליו אני פונה בשאלה מביט בי ואינו משיב או מגיב, השלטים בסינית והשירותים הם שירותי חור מסריחים - ברוכים הבאים לסין!
עכשיו כשאנחנו כאן, מוקפים בדוברי סינית, אני מבינה כמה טוב שעשיתי את כל ההזמנות עוד מהארץ. לפחות כך הלם "הנחיתה" פחות חזק.